אני לא אחת כזאת שדורשת גם אם זה מתבקש

והוא דווקא ישמח מאוד אם תבקשי באופן הבא:
"אני זקוקה ל..."
"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי XYZ. זה בכלל מאוד משמח אותי לקבל ממך תשר קטן"..

אני בטוחה שהוא רוצה לשמח אותך ולא תמיד יודע איך. את תקלי עליו מאוד.

בעזהי"ת.

ששמעתי פעם- לקנות לעצמך תכשיט או משהו כזה, ולומר לו "תודה איזה תכשיט מהמם קנית לי!!"

ולבקש ממנו לכתוב הקדשה..

לי קשה לקנות כיוון שאני לא בטוח שאקלע לטעם של אשתי.

אני לא רוצה להוציא כסף ולגלות שהיא בעצם לא ממש אוהבת את זה.

זה לא שאני חושש לפספס אחד מתוך עשר אני מרגיש שהמצב הפוך...

אם (אחרי העצות של אלירז) תנחי אותו למשהו שאת אוהבת (תזכירי את זה פעם- פעמיים בדרך אגב), יש יותר סיכוי שהוא יבין.

גברים ? קניות

בד"כ לא הולך ביחד.

התחושה שלך מובנת - הרי את רוצה את ה"מתנות" כדי להרגיש את התשומת לב, שאת חשובה לו.

אבל יתכן שהבעל הצעיר פשוט לא מודע לצורך הזה של אשה.

לכן, אפשר למשל לכתוב פתק חביב, או להסביר בע"פ; פחות או יותר בתוכן של הערכה רבה ליחס הטוב וכו' - אבל להוסיף בחיוך, שידע - ממש לא נעים לומר - אבל אשה צריכה מידי פעם איזו מתנה. ממש...  מה נעשה, בענין הזה אנחנו קצת כמו ילדים (אפילו חכמים "הסכימו" עם זה שהרי אמרו שאיש צריך לקנות לאשתו משהו לחג כדי לשמחה..)..

לא פעם, כשהאיש מודע לזה, הוא נהנה מהנתינה לא פחות ממה שהאשה נהנית מהקבלה..

אל תדרשי.

תבקשי, תסבירי לו שאת זקוקה לאהבתו - וגם לצורת הביטוי הזו שלה.

שחשוב לך לקבל מתנה בחגים, וביום הולדת, וביום נישואים,

ושזה גורם לך להרגיש אהובה ומוגנת על ידו.

תסבירי לו לאיזה סוג של מתנות את מחכה, ובאלו חנויות קונים אותם.

בהתחלה אולי תרגישי טפשי, שהוא קונה לך לפי הוראות מדויקות.

אחר כך השנים יעברו וזה כבר יהיה הרגל קבוע.

רק את תרוויחי.

(בעצם, גם הוא)

"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי..." (רצוי לומר מה).

"וואי, איך בא לי...".

"קניתי לעצמי x והחלטתי שזה המתנה שלי ממך לכבוד שבת/ראש חודש/יום הולדת" (בתור מי שקנתה לעצמה שרשרת והודיעה לבעלה אח"כ שזה בעצם מתנת יום הנישואין שהוא נתן לי ).

בהצלחה!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

העצות כאן נחמדות אבל אני חושבת שהשאלה היא איך לגרום לו לחשוב שזה חסר לי, יש לי מין תאוריה כזו שזה אופי שאדם לא יודע לקנות .

 אני במצב דומה, בעלי שיא המפרגן לי תקני, תקני לך , למה את לא קונה לעצמך כלום  וכו' אבל  הוא לא אף פעם לא קנה מעצמו, לא ביום נשואים ולא בחגים וכמובן לא בשאר ההזדמנויות, אני לא חושבת שהוא לא יודע שצריך לקנות מתנות הרי הוא חי בעולם ושומע ורואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים אחיות, הורים וכו' ודוקא ניסתי לא פעם להגיד לו אתה כבר חייב לי כמה מתנות על כל מיני הזדמנויות (בצחוק כמובן...ואז כנראה שבגלל הצחוק הוא לא קלט)

 אני רוצה שהוא יחשוב כשהעיתוי מתאים וילך לקנות זה לא שחסר לי משהו ב"ה, זה יותר הקטע של למה הוא לא חושב, שהוא צריך לקנות? 

לפני כל חג הוא אומר לכי תקני לך תכשיט/בגד וכו' תודה, יש לי מספיק תכשיטים אני לא אלך לבזבז סתם כסף על עצמי,

אבל חסר לי שהוא לא קונה!(והוא ממש ממש לא קמצן)

למי שיש הסבר זה יועיל מאוד!!!

פרקתי, סליחה על הניצלו"ש...

את חושבת ש"הוא יודע" - ואני בכלל לא בטוח בזה.

מה זה "רואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים ואחיות הורים וכו' " - מאף אחד מהדברים האלה הוא לא אמור בדווקא לקלוט לגבי עצמו ואשתו שזה הענין.

את שמה לב, כי לך זה משמעותי. יתכן שמעולם לא תפס את זה.

דומה קצת לבחור שיגיד: היא לא מבינה שלא מדברים באמצע סוגיה בגמרא?.. הרי יש לה אבא, אחים, רבנים... היא חושבת שזה כמו שהיא קוראת בספר?...

כל אחד ועולמו המוכר לו יותר.

יש ענין ליידע.  הרי את אומרת שהוא מודע לערך הבסיסי. למה הוא אומר: "תקני לעצמך"? מה, הוא לא רואה שיש לך דברים?...

הוא רוצה לתת לך משהו לחג - וחושב שאת תדעי יותר טוב לקנות.. אז הוא נדיב ואומר: תקני בגד, תכשיט.. מבחינתו הוא ביטא יחס אוהב, ו"נתן" לך.

אז פעם אחת, בנחת, תנסי להגיד לו: אתה כל פעם אומר לי תקני.. אז ברור שאתה רוצה לתת לי מתנות, לשמח אותי ואתה מבין שזה חשוב לי.  אבל תדע: אשה זה לא אתה.. הכי כיף לי, אם אתה תביא לי בעצמך. הפתעה. ואל תחשוש שזה "לא בדיוק" - זה שאתה ממש מביא לי משהו - זה הכי שווה. תדע - ככה זה אשה...

לדעתי, הוא "ירוץ" לקנות... (לפחות יש סיכוי. אם לא ישכח..). אבל תדעי אח"כ להראות שמחה  מקרב הלב, ולא כדרכן של חלק מהנשים שישר מתחילות "לבדוק את הסחורה" ושוכחות שאמרו שהעיקר זה הנתינה והרצון וכו'...  אם תעשי "פרצוף" שלא דייק במתנה - אל תבואי אח"כ בתלונות שהוא נזהר מלקנות בעצמו...

גם בעלי לא ממש קונה לי, אז אמרתי לו ישירות מה אני אשמח לקבל ומה שלא יעיז לקנות לי.

או למשל - עוד שבועיים יש לי יומולדת, איך בא לי X!!

תקני לעצמך

תגידי לו שהחגים מתקרבים ושישמח את אשתו ברגל, אם הוא בייניש זה יעבוד (רק תדריכי אותו באיזה כיוון את רוצה)

ואני דווקא מחפשת לקנות מתנה לבעלי, יש רעיונות?

זוהי יכולה להיוות הערה חמודה באמצע קניות.

"איזו שרשרת יפה...אולי תקנה לי ליום נישואים ואני אקנה לך משהו...?..

יהיה נחמד..."..

הוא יבין את הראש, ואת מה שאת אוהבת.

נשים רגילות לקנות אחת לשניה פיצ'פקעס קטנים, בשביל התשומת לב...

ראית פעם גבר שקונה לחבר שלו מתנה סתם, בשביל התשומת לב?

(וגם מתנה ליום הולדת וכדו', לא נראה לי מצוי כ"כ בין גברים)

מתנות זה עניין די נשי. במיוחד מתנות עם רגש.

לכן פשוט צריך להגיד לו. 

בעלי המתוק והנשמה טובה

רץ לקנות לי מתנה כשגילינו שאנחנו עומדים להיות הורים עוד 9 חודשים..

רק שזה היה תיק קטן ומצחיק כזה שלא היה לי מה לעשות איתו.. אמרתי לו תודה ויפה מצידו ושאני שמחה,

אבל שניסע להחליף... והוא נורא התבאס...

בדיעבד אני מצטערת שהלכתי להחליף...

מאז הוא מפרגן לי ממש לקנות לעצמי 

וזה מספק אותי... ליום ההולדת אני בוחרת לעצמי מתנה ממנו, כנ"ל ליום הנישואין ולרה"ש

הוא עובד יותר ממני ככה שזה באמת ממנו...

מסקנה מהעניין, אם הוא קונה לך משהו, אל תלכי להחליף אם חשוב לך לקבל מתנות בהמשך.

ותגידי לו, הוא לא יכול לנחש. בצורה נחמדה ונעימה...

אם את מתביישת את יכולה לרמוז

נניח תפתחי אתר של מעצבת באינטרנט כשהוא בטווח ראייה של המסך,

ותקראי לו לראות "תראה איזה מטפחת/תכשיט יפה, אולי זה יתאים לי לשמלה ההיא... זה היה משמח אותי לענוד את זה..."

אותו דבר יכול גם להיות אם האתר של חנות בשמים או כל דבר אחר... 

או שתפתחי איזה קטלוג של מבצעים ברשתות פארם שבא תמיד עם עיתוני שבת,

בזמן שהוא לידך, ותראי לו שיש מבצע על איזה איפור/בושם/שמפו שאת אוהבת... 

סביר להניח שהוא יבין רמזים עבים כאלה... 

בהצלחה..

תודה רבה ששיתפת אותנו!

זה נותן הרבה חומר למחשבה, וכ"כ כ"כ נכון..

 הדברים שאמרת הם נכונים וחכמים ואגב תודה על התגובה המפורטת רק שזה לא בדיוק כך אצלינו,

התכוונתי שאמרתי שיש לו אחים וכו' שאני יודעת שהוא יודע יוצא לי לספר לו שזו קיבלה ליום ההולדת כך וכך

ותראה את השרשרת זו איזה יפה היא וכו' כך שלא נראה לי שהוא לא יודע מה אני אוהבת או רוצה. 

כמו כן אני לא חושבת שפעם החזרתי או לא אהבתי מתנה שהוא הביא (מהבודדות שקבלתי...) .

זו בדיוק אי ההבנה שלך, לדעתי, בתום-לב.

הוא לא עושה "העברה" מהסיפור שלך על מה שההיא קיבלה - אל החשיבות שהוא יקנה לך בפועל..

וגם לא מזה שאת אוהבת את השרשרת הזאת - לכך שלא תקני בעצמך.

אדרבה, יתכן שמבחינתו אם הוא אומר לך "תקני לך משהו" - הוא מתכווין בדיוק לזה: מהסוג שאת אוהבת (שאת בוודאי תדעי לבחור הכי טוב...), וכמו שההיא קיבלה ליום ההולדת ("הנה, גם אני נותן לך - תקני")...

זה בוודאי נראה לך "לא יכול להיות"... אבל כן. אין לו "ראש של אשה"..

אז הכי טוב לענ"ד, ללא כל מרירות, ובאהבה רבה לבעל האוהב - שרוצה לתת וחושב שזו שיא הנדיבות לומר "תקני משהו לעצמך" (צ'ק פתוח..) - לדבר איתו על זה בפירוש על דרך שאמרה היונה בתיבת נוח, ובכיוון ההפוך מבחינת  המשמעות: מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית מידי בשר ודם (ישירות מהבעל) ולא יקרים כזהב, שאני קונה לבדי לעצמי...", לפחות מידי פעם..

אני פשוט מיידעת אותו מה משמח אותי. ומייד מרפה. הבן אדם לא טיפש, הוא מבין. אני מרפה כדי לקבל בשמחה את המציאות כמו שהיא. ואז- אם הוא באמת מביא זה באמת משמח אותי. ואם לא- בקטנה. רק בלי לחץ.

  פעם הוא הפתיע אותי בשובר לעיסוי (זרקתי לו משהו בעניין ) והמעסה הייתה באורות על זה שחתן כ"כ צעיר מפנק ככה את אשתו.

ציפיות יש רק לכריות

אני מתאר לעצמי שהוא איננו נביא

יש לבקש ולספר לו מה את מצפה ממנו מהם הדברים שמשמחים אותך כו וכו כדי שהוא יוכל להעניק לך זאת

אין טעם אפילו לחשוב על להיפרד מבלי לתת לזה צ'אנס. אני מכירה כאלה שהלכו וזה עשה פלאים לקשר ביניהם. 

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.