היי כולם! התיעצות...שריתת

אני נשואה בערך שנה וחצי ..רציתי להתייעץ עם הבנות שביננו איך לגרום לבעל לקנות לי מתנות ? אני לא בקטע של תקנה לי בלי סוף...פשוט מאז שהתחתנו בעלי לא קנה לי כלום....אפילו לא לחגים....לא תכשיט לא בושם כלום...וזה מציק לי...

.

פשוט להגיד..ניסית פעם?כתמר יפרח
...שריתת

אני לא אחת כזאת שדורשת גם אם זה מתבקש

יש מצב שכמו מים
הוא היה קונה לך לפני התחתנת? יכול להיות שספציפית לו קשה לחשוב על לקנות משהו כמו תכשיט, יכול להיות שהמעמד מרתיע אותו. אולי כדאי שתנסי. לומר לו לפני אחד החגים לומר לו שהיית רוצה לחדש משהו לקראת החג, ותקני לעצמך נגיד עגילים ותראי לו כמה זה משמח אותך.
ובהמשך אם תראי שזה לא נתן לו רעיון תעלי את הנושא בשיחה נעימה ותאמרי שזה היה משמח אותך שהוא היה קונה לך משהו, וגם תציעי את האפשרות ללכת ביחד לקנות.. לפעמים המעמד מביך גברים...
גבר לא ינחש מה שאת לא אומרת!אלירז

והוא דווקא ישמח מאוד אם תבקשי באופן הבא:
"אני זקוקה ל..."
"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי XYZ. זה בכלל מאוד משמח אותי לקבל ממך תשר קטן"..

 

אני בטוחה שהוא רוצה לשמח אותך ולא תמיד יודע איך. את תקלי עליו מאוד.

"אנחנו לא קוראים מחשבות- אם לא תגידי לא נדע!"מאמע צאדיקה

 

^^^ ועוד שיטהרחלקה

בעזהי"ת.

 

ששמעתי פעם- לקנות לעצמך תכשיט או משהו כזה, ולומר לו "תודה איזה תכשיט מהמם קנית לי!!"

ולבקש ממנו לכתוב הקדשה..

אלירז צודקת במאה אחוזים, אוסיף עוד סיבה.ender13
עבר עריכה על ידי ender13 בתאריך ט"ז באב תשע"ג 12:14

לי קשה לקנות כיוון שאני לא בטוח שאקלע לטעם של אשתי.

אני לא רוצה להוציא כסף ולגלות שהיא בעצם לא ממש אוהבת את זה.

זה לא שאני חושש לפספס אחד מתוך עשר אני מרגיש שהמצב הפוך...

אם (אחרי העצות של אלירז) תנחי אותו למשהו שאת אוהבת (תזכירי את זה פעם- פעמיים בדרך אגב), יש יותר סיכוי שהוא יבין.

גברים ? קניות

בד"כ לא הולך ביחד.

זה לא "לדרוש"...ד.

התחושה שלך מובנת - הרי את רוצה את ה"מתנות" כדי להרגיש את התשומת לב, שאת חשובה לו.

 

אבל יתכן שהבעל הצעיר פשוט לא מודע לצורך הזה של אשה.

 

לכן, אפשר למשל לכתוב פתק חביב, או להסביר בע"פ; פחות או יותר בתוכן של הערכה רבה ליחס הטוב וכו' - אבל להוסיף בחיוך, שידע - ממש לא נעים לומר - אבל אשה צריכה מידי פעם איזו מתנה. ממש...  מה נעשה, בענין הזה אנחנו קצת כמו ילדים (אפילו חכמים "הסכימו" עם זה שהרי אמרו שאיש צריך לקנות לאשתו משהו לחג כדי לשמחה..)..

 

לא פעם, כשהאיש מודע לזה, הוא נהנה מהנתינה לא פחות ממה שהאשה נהנית מהקבלה..

נשמה, גברים צריכים שיגידו להם.DvorW

אל תדרשי.

תבקשי, תסבירי לו שאת זקוקה לאהבתו - וגם לצורת הביטוי הזו שלה.

שחשוב לך לקבל מתנה בחגים, וביום הולדת, וביום נישואים,

ושזה גורם לך להרגיש אהובה ומוגנת על ידו.

תסבירי לו לאיזה סוג של מתנות את מחכה, ובאלו חנויות קונים אותם.

 

בהתחלה אולי תרגישי טפשי, שהוא קונה לך לפי הוראות מדויקות.

אחר כך השנים יעברו וזה כבר יהיה הרגל קבוע.

רק את תרוויחי.

(בעצם, גם הוא)

לומר בעדינות ובנעימות...אור היום

"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי..." (רצוי לומר מה).

"וואי, איך בא לי...".

 

"קניתי לעצמי x והחלטתי שזה המתנה שלי ממך לכבוד שבת/ראש חודש/יום הולדת" (בתור מי שקנתה לעצמה שרשרת והודיעה לבעלה אח"כ שזה בעצם מתנת יום הנישואין שהוא נתן לי ).

 

בהצלחה!

כשבעלי מתרשם (לפתע פתאום אחרי שנה) מבגד "חדש"אלירז
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

אני פעם קראתי על שיטה ממש טובהתותי77
בתור אחת שגם שונאת לדבר על דברים כאלה. למרות שבזמן האחרון מחריכה את עצמי, השיטה של הלא דברניות:
לכתוב לו כמה זה חשוב לך ומה זה יגרום לך להרגיש.
לעשות רשימה לפי הצורך או החשק או התקציב של מה שאת רוצה. לשים על המקרר או במגירה ולהגיד לו.
ככה הוא לא צריך לשבור את הראש מה לקנות את לא "נתקעת" עם דברים שלא קשורים אלייך בעליל וכולם מרוצים עד השמיים.
אבל, לא לשכוח כן להציף את זה כי זה חשוב מאוד מאוד ובנפשינו כמו שחז"ל הבינו זאת כן בעלך צריך להבין.
בהצלחה רבה רבה
מזדהה איתךאנונימית רגע.

העצות כאן נחמדות אבל אני חושבת שהשאלה היא איך לגרום לו לחשוב שזה חסר לי, יש לי מין תאוריה כזו שזה אופי שאדם לא יודע לקנות .

 אני במצב דומה, בעלי שיא המפרגן לי תקני, תקני לך , למה את לא קונה לעצמך כלום  וכו' אבל  הוא לא אף פעם לא קנה מעצמו, לא ביום נשואים ולא בחגים וכמובן לא בשאר ההזדמנויות, אני לא חושבת שהוא לא יודע שצריך לקנות מתנות הרי הוא חי בעולם ושומע ורואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים אחיות, הורים וכו' ודוקא ניסתי לא פעם להגיד לו אתה כבר חייב לי כמה מתנות על כל מיני הזדמנויות (בצחוק כמובן...ואז כנראה שבגלל הצחוק הוא לא קלט)

 

 אני רוצה שהוא יחשוב כשהעיתוי מתאים וילך לקנות זה לא שחסר לי משהו ב"ה, זה יותר הקטע של למה הוא לא חושב, שהוא צריך לקנות? 

לפני כל חג הוא אומר לכי תקני לך תכשיט/בגד וכו' תודה, יש לי מספיק תכשיטים אני לא אלך לבזבז סתם כסף על עצמי,

 

אבל חסר לי שהוא לא קונה!(והוא ממש ממש לא קמצן)

למי שיש הסבר זה יועיל מאוד!!!

פרקתי, סליחה על הניצלו"ש...

הסברתי למעלה..ד.

את חושבת ש"הוא יודע" - ואני בכלל לא בטוח בזה.

 

מה זה "רואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים ואחיות הורים וכו' " - מאף אחד מהדברים האלה הוא לא אמור בדווקא לקלוט לגבי עצמו ואשתו שזה הענין.

 

את שמה לב, כי לך זה משמעותי. יתכן שמעולם לא תפס את זה.

 

דומה קצת לבחור שיגיד: היא לא מבינה שלא מדברים באמצע סוגיה בגמרא?.. הרי יש לה אבא, אחים, רבנים... היא חושבת שזה כמו שהיא קוראת בספר?...

 

כל אחד ועולמו המוכר לו יותר.

 

יש ענין ליידע.  הרי את אומרת שהוא מודע לערך הבסיסי. למה הוא אומר: "תקני לעצמך"? מה, הוא לא רואה שיש לך דברים?...

 

הוא רוצה לתת לך משהו לחג - וחושב שאת תדעי יותר טוב לקנות.. אז הוא נדיב ואומר: תקני בגד, תכשיט.. מבחינתו הוא ביטא יחס אוהב, ו"נתן" לך.

 

אז פעם אחת, בנחת, תנסי להגיד לו: אתה כל פעם אומר לי תקני.. אז ברור שאתה רוצה לתת לי מתנות, לשמח אותי ואתה מבין שזה חשוב לי.  אבל תדע: אשה זה לא אתה.. הכי כיף לי, אם אתה תביא לי בעצמך. הפתעה. ואל תחשוש שזה "לא בדיוק" - זה שאתה ממש מביא לי משהו - זה הכי שווה. תדע - ככה זה אשה...

 

לדעתי, הוא "ירוץ" לקנות... (לפחות יש סיכוי. אם לא ישכח..). אבל תדעי אח"כ להראות שמחה  מקרב הלב, ולא כדרכן של חלק מהנשים שישר מתחילות "לבדוק את הסחורה" ושוכחות שאמרו שהעיקר זה הנתינה והרצון וכו'...  אם תעשי "פרצוף" שלא דייק במתנה - אל תבואי אח"כ בתלונות שהוא נזהר מלקנות בעצמו...

 

 

 

^^^ הוא לא יודע - נקודה.אלירז
אחרי שתתרגלי אותו שזה עושה לך שמח, ותברשי, תסבירי גם את עניין הרומנטיקה, ותראי לו בפנים מאירות את הערכתך ושמחתך מהמתנות
הוא יתחיל לקנות בעצמו ולחשוב על הכיוון מעצמו.

לא תגידי? לא יקרה!
פשוט כי אין לו מושג!
תקני לו משהו... רמזשוקולית

גם בעלי לא ממש קונה לי, אז אמרתי לו ישירות מה אני אשמח לקבל ומה שלא יעיז לקנות לי.

או למשל - עוד שבועיים יש לי יומולדת, איך בא לי X!!

תקני לעצמך

תגידי לו שהחגים מתקרבים ושישמח את אשתו ברגל, אם הוא בייניש זה יעבוד (רק תדריכי אותו באיזה כיוון את רוצה)

לדבר!! ולא להתבייש לבקש דברים ספציפיים!פרפר לבן
אני החלטתי ככה אחרי כמה מתנות הזויות שלו..

ועכשיו הוא קנה לי שני תכשיטים שאני כ"כ אוהבת שמתאמים בדיוק לסגנון שאני אוהבת..
בכיוון הפוךנעם שבת

ואני דווקא מחפשת לקנות מתנה לבעלי, יש רעיונות?

בדרכי נועם.לב אדום.

זוהי יכולה להיוות הערה חמודה באמצע קניות.

 

"איזו שרשרת יפה...אולי תקנה לי ליום נישואים ואני אקנה לך משהו...?..

 

יהיה נחמד..."..

 

 

הוא יבין את הראש, ואת מה שאת אוהבת.

רציתי להוסיף נקודה:שיר-שיר

נשים רגילות לקנות אחת לשניה פיצ'פקעס קטנים, בשביל התשומת לב...

 

ראית פעם גבר שקונה לחבר שלו מתנה סתם, בשביל התשומת לב?

(וגם מתנה ליום הולדת וכדו', לא נראה לי מצוי כ"כ בין גברים)

 

מתנות זה עניין די נשי. במיוחד מתנות עם רגש.

 

לכן פשוט צריך להגיד לו. 

מניסיון..zamirb14

בעלי המתוק והנשמה טובה

רץ לקנות לי מתנה כשגילינו שאנחנו עומדים להיות הורים עוד 9 חודשים..

רק שזה היה תיק קטן ומצחיק כזה שלא היה לי מה לעשות איתו.. אמרתי לו תודה ויפה מצידו ושאני שמחה,

אבל שניסע להחליף... והוא נורא התבאס...

בדיעבד אני מצטערת שהלכתי להחליף...

מאז הוא מפרגן לי ממש לקנות לעצמי 

וזה מספק אותי... ליום ההולדת אני בוחרת לעצמי מתנה ממנו, כנ"ל ליום הנישואין ולרה"ש

הוא עובד יותר ממני ככה שזה באמת ממנו...

מסקנה מהעניין, אם הוא קונה לך משהו, אל תלכי להחליף אם חשוב לך לקבל מתנות בהמשך.

ותגידי לו, הוא לא יכול לנחש. בצורה נחמדה ונעימה...

אם את מתביישת את יכולה לרמוז

נניח תפתחי אתר של מעצבת באינטרנט כשהוא בטווח ראייה של המסך,

ותקראי לו לראות "תראה איזה מטפחת/תכשיט יפה, אולי זה יתאים לי לשמלה ההיא... זה היה משמח אותי לענוד את זה..."

אותו דבר יכול גם להיות אם האתר של חנות בשמים או כל דבר אחר... 

או שתפתחי איזה קטלוג של מבצעים ברשתות פארם שבא תמיד עם עיתוני שבת,

בזמן שהוא לידך, ותראי לו שיש מבצע על איזה איפור/בושם/שמפו שאת אוהבת... 

סביר להניח שהוא יבין רמזים עבים כאלה... 

בהצלחה..

(מוסיפה לשיח הנפלא כאן מאמר שלי, על מתנות... אולישרון נגארי

 

 

יוסיף משהו...)

 

 

מתנה ממני, למי שרוצה לקבל...

 

 

לקראת חג מתן תורה החל מחר בערב, עלו בי מחשבות על הדינמיקה הזו של לתת ולקבל מתנות.

 

הבורא נותן לעם ישראל את התורה, והם מקבלים את המתנה שלו בשתי זרועות פתוחות, עם צמד המילים "נעשה ונשמע".

 

המילים האלה הן ביטוי לאמון גדול של העם בבורא,  שאם זו המתנה שנתן להם, בטוח שכוונתו טובה ובטח שהמתנה הזו תיטיב איתם.

 

אמון כל כך גדול, שהם מקדימים עשיה לשמיעה....

 

בדומה לאישה שתאמר לבעלה – "אני כל כך בטוחה בכוונות הטובות שהיו לך כשקנית לי את המתנה הזו, כל כך מאמינה שהמתנה הזו תשמח אותי, שאני מודה לך עליה עוד לפני שפתחתי את העטיפה"

 

אז למה כל כך נדיר לשמוע תגובה כזו במרחב הזוגי?

 

אני זוכרת שככלה טרייה, מירמור גדול  בו שיתפו אותי חברותי, כלות טריות בעצמן, היה סביב נושא המתנות.

 

היו שם בשיחות האלה שתי תלונות מרכזיות.

 

התלונה האחת הייתה: "הוא קונה לי את המתנות שהיה רוצה לקבל" ....

 

"הוא קונה לי את מה שהוא אוהב.. לא את מה שאני רוצה"..

 

נכון שרובנו אם לא כולנו קבלנו מבן זוגנו  לפחות פעם אחת את הספר שהוא הכי מתלהב ממנו/ רוצה אותו בעצמו, לעצמו?

 

כששאלתי את חברתי "ואיך הגבת?" היא ענתה "מה זאת אומרת איך הגבתי? נעלבתי כמובן. אמרתי לו שאני לא רוצה את המתנה הזו, שהוא קנה אותה לעצמו....לא אותי הוא אוהב, אלא את עצמו..."

 

מדבריה הבנתי שאחד המדדים לאהבה אמתית הוא, שבן הזוג מצליח מיד בראשית הנישואין, להסתכל דרך משקפיה של בת זוגו, ולראות שתכשיט הוא דבר הרבה יותר משמח מספר....

 

והתלונה השנייה הייתה: "הוא לא קונה לי מתנות"

 

בעיקר זכורה לי שיחה עם חברה שהתקשרה בוכה כדי לספר לי שבעלה לא הביא לה זר פרחים למחלקת יולדות לאחר הלידה.

 

ברוב תמימותי / מוזרותי ... שאלתי אותה, האם היא ביקשה ממנו זר לפני הלידה.

 

האם כשישבו לעשות תיאום ציפיות לקראת הלידה, היא שיתפה אותו ברצון שלה לקבל ממנו זר פרחים.

 

מה???? שאלה אותי אותה חברה בזעזוע.

 

אם הוא נותן לי את הזר כי בקשתי אותו ממנו, אז מה זה שווה??

 

זו מתנה שהוא נותן רק בגלל שביקשתי, לא בגלל שהוא אוהב באמת....

 

מהשיחה הזו ומעוד שיחות דומות, הבנתי לאט,  לאט שעבור הרבה נשים המדד לזה שבן הזוג אוהב אותן הוא, שהוא יודע לבד, בדיוק מה הן רוצות.

 

אם הוא קנה את המתנה בגלל שהן ביקשו – זו לא אהבה.

 

משתי התלונות גם יחד עלו הכללים הבאים:

 

באהבה אמתית, בן הזוג ידע לבד – 1.שאני מצפה למתנה

 

2.לאיזו מתנה אני מצפה

 

השיחות האלו עם חברותי הטובות, היו חסד גדול בעבורי, כי לצד ההזדהות עם תחושותיהן, והנטייה לחשוב בחשיבה ראשונית כמותן, יכולתי גם לעצור ולהביט על הסיטואציה מבחוץ, כי היא לא הייתה הסיטואציה שלי.

 

ולצד המחשבה, "כן היא צודקת, מה הוא חושב לעצמו כשהוא קונה לה את המתנה הזו" יכלה לעלות בייתר קלות גם המחשבה -

 

 

 

"...אז נכון שקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"  אין הכוונה לקנות לשני בדיוק את מה שהיה משמח אותך, אבל אולי זה טבעי שבדרך להעמקת ההיכרות עם בת הזוג, יקנו לה בהתחלה את מה שנראה להם הכי משמח מנקודת מבטם?"

 

יכולתי גם לראות בתור משהי מבחוץ, שבהמשך לתגובה של חברתי, לדחות מעליה את המתנה, בפעמים הבאות היא מספרת לי יותר ויותר שבעלה לא קונה לה מתנות בכלל....

 

 מהטעות שלה, שלולא שיתפה אותי בה, סביר להניח שהייתי עושה בעצמי, למדתי לקבל מבעלי מתנות עם חיוך ותודה, גם כשקנה לי ספרי קודש למכביר וכבר היה די קרוב בלהפתיע אותי עם סט גמרא, ש"ס ופוסקים.

 

לא דחיתי את מתנותיו ובכך לא סגרתי את ערוץ הנתינה שלו.

 

על מתנה שלא הייתה מתנת חלומותיי, רק הודיתי, לא הסברתי מדוע היא לא מתאימה.

 

במקביל, המשכתי להיות תמימה, מוזרה או שניהם... ולבקש מבעלי לפני כל לידה את מה שאני צריכה ממנו. זר פרחים, בלון, שוקולד או תכשיט..

 

לפני אחת הלידות הגזמתי ממש, כשפרטתי את בקשתי "בא לי זר בגוונים סגולים דווקא"

 

ובכך הרסתי את הסיכוי האחרון לאהבת אמת שבה בעלי ידע לבד לגמרי שללידה מס' 2 אשתו אוהבת דווקא זר סגול...

 

 

 

"תני לי להבין" ניסיתי בשיחה נוספת עם אותה חברה טובה, "אם את מיידעת את בן זוגך במה שחשוב לך, והוא מתייחס לזה בכל הרצינות ועושה בדיוק כבקשתך, זה מראה שהוא לא אוהב אותך? כי לי זה נראה כמו יחס אוהב ומכבד מאוד..."

 

 

 

מסתבר שלקבל, זו אמנות בפני עצמה, אמנות לא פחות מלתת..

 

כדי לקבל את המתנה שלא חשבתי לרצות אפילו,

 

עלי לפתח בתוכי הרפיה, להסיר אחריות, לוותר על שליטה, לתת אמון, להסכים להיות מופתעת מלגלות שדווקא יש במתנה הזו משהו שהוכן בדיוק עבורי. שמתחבא בה משהו בדיוק בשבילי.

 

להפקיד עצמי בידיו של בן זוגי ולהאמין, שבמתנות שהוא אוהב והיה רוצה לקבל, ובגלל זה נותן אותם לי... יש משהו עבורי... אם לא, לא הוא היה בן זוגי.

 

וכדי לקבל את המתנות שאני ממש רוצה,

 

עלי לקחת אחריות על חיי, ללמוד לשתף, ללמוד לבקש, כך שבעלי יוכל להעמיק את היכרותו איתי דרך בקשותיי.

 

הטעות שלנו היא שלעיתים, אנו פשוט עושות את ההפך-

 

מנסות לקחת אחריות על המתנה שכבר ניתנה לנו מבן זוגנו על ידי הסברים מדוע אינה המתנה המתאימה, ודחייתה.

 

ומנסות להרפות מאחריות על המתנה שאנחנו הכי רוצות, על ידי צפייה אילמת לקבלה ולהיות מופתעות...

 

..במהלך שנות נישואי, ניסה בעלי פעמים רבות לשכנע אותי שלא אשתגע כל כך בהכנת מאכלים חלביים לכבוד חג השבועות.

 

זה היה נראה לו כל כך מיותר. מבחנתו, תבשיל הבשר שאני מכינה לכבוד אחת מסעודות החג, מייקר את החג די והותר.

 

הוא ממש ריחם עלי על הכנת המתכונים החלביים שדורשים התעסקות רבה.

 

אמש קבלתי ממנו טלפון: אני בדרך הביתה, עצרתי לקניות – יש כאן עוגות חלביות של קפולסקי – גבינה עם פירורים, גבינה עם אוכמניות... הוא המשיך לפרט באוזני את הסוגים.

 

תבחרי 3 עוגות שאת הכי רוצה.

 

שאלתי אותו – 3 עוגות זה לא קצת מוגזם?

 

והוא ענה – אני לא רוצה שתתאמצי בהכנות לחג, אבל שבועות זה החג שלך, אז לא, זה ממש לא מוגזם...

 

הנה השיעור שלמדתי – כשמוכנים להרפות ולהיות מופתעים ממתנה שלא חשבנו לרצות,

 

ומסכימים לקחת אחריות, ליידע ולבקש את המתנה שאנחנו רוצים,

 

יגיע גם השלב, בלי שנאיץ בו או נבדוק אם הוא כבר כאן..

 

השלב בו נקבל בהפתעה, בדיוק את מה שרצינו.

 

כשההבנה של בן הזוג שזו המתנה שאנו רוצות, היא המתנה הכי גדולה בעצמה.

 

אז למי שרוצה לקבל את המתנה שלי, חולקת אתכן בשמחה את השיעור הזה.

 

מזמינה אתכן לנסות בבית!

 

שיהיה לכולנו חג מתן תורה שמח,

 

שנזכה להשכיל לקבל את התורה.

 

גם את החלק הזה בתורה, שהוא כל כך שלנו ואנחנו כל כך רוצות, וגם את החלק שאנחנו עדיין לא מבינות איך הוא שלנו.

 

שלכן,

 

שרון

איזה יופי.לב אמיץ
ממש ממש מקסים!צביה22

תודה רבה ששיתפת אותנו!

זה נותן הרבה חומר למחשבה, וכ"כ כ"כ נכון..

תודה דן.אנונימית רגע.

 הדברים שאמרת הם נכונים וחכמים ואגב תודה על התגובה המפורטת רק שזה לא בדיוק כך אצלינו,

התכוונתי שאמרתי שיש לו אחים וכו' שאני יודעת שהוא יודע יוצא לי לספר לו שזו קיבלה ליום ההולדת כך וכך

ותראה את השרשרת זו איזה יפה היא וכו' כך שלא נראה לי שהוא לא יודע מה אני אוהבת או רוצה. 

כמו כן אני לא חושבת שפעם החזרתי או לא אהבתי מתנה שהוא הביא (מהבודדות שקבלתי...) .

 

לא...ד.

זו בדיוק אי ההבנה שלך, לדעתי, בתום-לב.

 

הוא לא עושה "העברה" מהסיפור שלך על מה שההיא קיבלה - אל החשיבות שהוא יקנה לך בפועל..

 

וגם לא מזה שאת אוהבת את השרשרת הזאת - לכך שלא תקני בעצמך.

 

אדרבה, יתכן שמבחינתו אם הוא אומר לך "תקני לך משהו" - הוא מתכווין בדיוק לזה: מהסוג שאת אוהבת (שאת בוודאי תדעי לבחור הכי טוב...), וכמו שההיא קיבלה ליום ההולדת ("הנה, גם אני נותן לך - תקני")...

 

זה בוודאי נראה לך "לא יכול להיות"... אבל כן. אין לו "ראש של אשה"..

 

אז הכי טוב לענ"ד, ללא כל מרירות, ובאהבה רבה לבעל האוהב - שרוצה לתת וחושב שזו שיא הנדיבות לומר "תקני משהו לעצמך" (צ'ק פתוח..) - לדבר איתו על זה בפירוש על דרך שאמרה היונה בתיבת נוח, ובכיוון ההפוך מבחינת  המשמעות: מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית מידי בשר ודם (ישירות מהבעל) ולא יקרים כזהב, שאני קונה לבדי לעצמי...", לפחות מידי פעם..

 

מקסים!!!DvorW
מכירה.רוני בלילה

אני פשוט מיידעת אותו מה משמח אותי. ומייד מרפה. הבן אדם לא טיפש, הוא מבין. אני מרפה כדי לקבל בשמחה את המציאות כמו שהיא. ואז- אם הוא באמת מביא זה באמת משמח אותי. ואם לא- בקטנה. רק בלי לחץ.

  פעם הוא הפתיע אותי בשובר לעיסוי (זרקתי לו משהו בעניין ) והמעסה הייתה באורות על זה שחתן כ"כ צעיר מפנק ככה את אשתו.

 

התייעצותמנחם חפץ

ציפיות יש רק לכריות

אני מתאר לעצמי שהוא איננו נביא

יש לבקש ולספר לו מה את מצפה ממנו מהם הדברים שמשמחים אותך כו וכו כדי שהוא יוכל להעניק לך זאת

יעוץ זוגיקרן שבתאחרונה

אין טעם אפילו לחשוב על להיפרד מבלי לתת לזה צ'אנס. אני מכירה כאלה שהלכו וזה עשה פלאים לקשר ביניהם. 

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

אולי יעניין אותך