אני לא אחת כזאת שדורשת גם אם זה מתבקש

והוא דווקא ישמח מאוד אם תבקשי באופן הבא:
"אני זקוקה ל..."
"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי XYZ. זה בכלל מאוד משמח אותי לקבל ממך תשר קטן"..

אני בטוחה שהוא רוצה לשמח אותך ולא תמיד יודע איך. את תקלי עליו מאוד.

בעזהי"ת.

ששמעתי פעם- לקנות לעצמך תכשיט או משהו כזה, ולומר לו "תודה איזה תכשיט מהמם קנית לי!!"

ולבקש ממנו לכתוב הקדשה..

לי קשה לקנות כיוון שאני לא בטוח שאקלע לטעם של אשתי.

אני לא רוצה להוציא כסף ולגלות שהיא בעצם לא ממש אוהבת את זה.

זה לא שאני חושש לפספס אחד מתוך עשר אני מרגיש שהמצב הפוך...

אם (אחרי העצות של אלירז) תנחי אותו למשהו שאת אוהבת (תזכירי את זה פעם- פעמיים בדרך אגב), יש יותר סיכוי שהוא יבין.

גברים ? קניות

בד"כ לא הולך ביחד.

התחושה שלך מובנת - הרי את רוצה את ה"מתנות" כדי להרגיש את התשומת לב, שאת חשובה לו.

אבל יתכן שהבעל הצעיר פשוט לא מודע לצורך הזה של אשה.

לכן, אפשר למשל לכתוב פתק חביב, או להסביר בע"פ; פחות או יותר בתוכן של הערכה רבה ליחס הטוב וכו' - אבל להוסיף בחיוך, שידע - ממש לא נעים לומר - אבל אשה צריכה מידי פעם איזו מתנה. ממש...  מה נעשה, בענין הזה אנחנו קצת כמו ילדים (אפילו חכמים "הסכימו" עם זה שהרי אמרו שאיש צריך לקנות לאשתו משהו לחג כדי לשמחה..)..

לא פעם, כשהאיש מודע לזה, הוא נהנה מהנתינה לא פחות ממה שהאשה נהנית מהקבלה..

אל תדרשי.

תבקשי, תסבירי לו שאת זקוקה לאהבתו - וגם לצורת הביטוי הזו שלה.

שחשוב לך לקבל מתנה בחגים, וביום הולדת, וביום נישואים,

ושזה גורם לך להרגיש אהובה ומוגנת על ידו.

תסבירי לו לאיזה סוג של מתנות את מחכה, ובאלו חנויות קונים אותם.

בהתחלה אולי תרגישי טפשי, שהוא קונה לך לפי הוראות מדויקות.

אחר כך השנים יעברו וזה כבר יהיה הרגל קבוע.

רק את תרוויחי.

(בעצם, גם הוא)

"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי..." (רצוי לומר מה).

"וואי, איך בא לי...".

"קניתי לעצמי x והחלטתי שזה המתנה שלי ממך לכבוד שבת/ראש חודש/יום הולדת" (בתור מי שקנתה לעצמה שרשרת והודיעה לבעלה אח"כ שזה בעצם מתנת יום הנישואין שהוא נתן לי ).

בהצלחה!

או תכשיט "חדש"..

אני מתרגזת בחיבה "אתה לא זוכר שקנית לי את זה בשוק הפשפשים"?
זה בד"כ נגמר בחיוך מרוצה שלו ומלמול "איזה בעל שפיץ אני!"


או בהשווצה למפרגנות על שמלה חדשה (כשהוא בטווח שמיעה) "בעלי קנה לי"...
הרי בסה"כ הברכה בפרנסה מגיעה ממנו.
הוא כל כך מבסוט! תנסי... 
אח"כ הוא לא יפספס הזדמנות לקנות לך משהו..

העצות כאן נחמדות אבל אני חושבת שהשאלה היא איך לגרום לו לחשוב שזה חסר לי, יש לי מין תאוריה כזו שזה אופי שאדם לא יודע לקנות .

 אני במצב דומה, בעלי שיא המפרגן לי תקני, תקני לך , למה את לא קונה לעצמך כלום  וכו' אבל  הוא לא אף פעם לא קנה מעצמו, לא ביום נשואים ולא בחגים וכמובן לא בשאר ההזדמנויות, אני לא חושבת שהוא לא יודע שצריך לקנות מתנות הרי הוא חי בעולם ושומע ורואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים אחיות, הורים וכו' ודוקא ניסתי לא פעם להגיד לו אתה כבר חייב לי כמה מתנות על כל מיני הזדמנויות (בצחוק כמובן...ואז כנראה שבגלל הצחוק הוא לא קלט)

 אני רוצה שהוא יחשוב כשהעיתוי מתאים וילך לקנות זה לא שחסר לי משהו ב"ה, זה יותר הקטע של למה הוא לא חושב, שהוא צריך לקנות? 

לפני כל חג הוא אומר לכי תקני לך תכשיט/בגד וכו' תודה, יש לי מספיק תכשיטים אני לא אלך לבזבז סתם כסף על עצמי,

אבל חסר לי שהוא לא קונה!(והוא ממש ממש לא קמצן)

למי שיש הסבר זה יועיל מאוד!!!

פרקתי, סליחה על הניצלו"ש...

את חושבת ש"הוא יודע" - ואני בכלל לא בטוח בזה.

מה זה "רואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים ואחיות הורים וכו' " - מאף אחד מהדברים האלה הוא לא אמור בדווקא לקלוט לגבי עצמו ואשתו שזה הענין.

את שמה לב, כי לך זה משמעותי. יתכן שמעולם לא תפס את זה.

דומה קצת לבחור שיגיד: היא לא מבינה שלא מדברים באמצע סוגיה בגמרא?.. הרי יש לה אבא, אחים, רבנים... היא חושבת שזה כמו שהיא קוראת בספר?...

כל אחד ועולמו המוכר לו יותר.

יש ענין ליידע.  הרי את אומרת שהוא מודע לערך הבסיסי. למה הוא אומר: "תקני לעצמך"? מה, הוא לא רואה שיש לך דברים?...

הוא רוצה לתת לך משהו לחג - וחושב שאת תדעי יותר טוב לקנות.. אז הוא נדיב ואומר: תקני בגד, תכשיט.. מבחינתו הוא ביטא יחס אוהב, ו"נתן" לך.

אז פעם אחת, בנחת, תנסי להגיד לו: אתה כל פעם אומר לי תקני.. אז ברור שאתה רוצה לתת לי מתנות, לשמח אותי ואתה מבין שזה חשוב לי.  אבל תדע: אשה זה לא אתה.. הכי כיף לי, אם אתה תביא לי בעצמך. הפתעה. ואל תחשוש שזה "לא בדיוק" - זה שאתה ממש מביא לי משהו - זה הכי שווה. תדע - ככה זה אשה...

לדעתי, הוא "ירוץ" לקנות... (לפחות יש סיכוי. אם לא ישכח..). אבל תדעי אח"כ להראות שמחה  מקרב הלב, ולא כדרכן של חלק מהנשים שישר מתחילות "לבדוק את הסחורה" ושוכחות שאמרו שהעיקר זה הנתינה והרצון וכו'...  אם תעשי "פרצוף" שלא דייק במתנה - אל תבואי אח"כ בתלונות שהוא נזהר מלקנות בעצמו...

גם בעלי לא ממש קונה לי, אז אמרתי לו ישירות מה אני אשמח לקבל ומה שלא יעיז לקנות לי.

או למשל - עוד שבועיים יש לי יומולדת, איך בא לי X!!

תקני לעצמך

תגידי לו שהחגים מתקרבים ושישמח את אשתו ברגל, אם הוא בייניש זה יעבוד (רק תדריכי אותו באיזה כיוון את רוצה)

ואני דווקא מחפשת לקנות מתנה לבעלי, יש רעיונות?

זוהי יכולה להיוות הערה חמודה באמצע קניות.

"איזו שרשרת יפה...אולי תקנה לי ליום נישואים ואני אקנה לך משהו...?..

יהיה נחמד..."..

הוא יבין את הראש, ואת מה שאת אוהבת.

נשים רגילות לקנות אחת לשניה פיצ'פקעס קטנים, בשביל התשומת לב...

ראית פעם גבר שקונה לחבר שלו מתנה סתם, בשביל התשומת לב?

(וגם מתנה ליום הולדת וכדו', לא נראה לי מצוי כ"כ בין גברים)

מתנות זה עניין די נשי. במיוחד מתנות עם רגש.

לכן פשוט צריך להגיד לו. 

בעלי המתוק והנשמה טובה

רץ לקנות לי מתנה כשגילינו שאנחנו עומדים להיות הורים עוד 9 חודשים..

רק שזה היה תיק קטן ומצחיק כזה שלא היה לי מה לעשות איתו.. אמרתי לו תודה ויפה מצידו ושאני שמחה,

אבל שניסע להחליף... והוא נורא התבאס...

בדיעבד אני מצטערת שהלכתי להחליף...

מאז הוא מפרגן לי ממש לקנות לעצמי 

וזה מספק אותי... ליום ההולדת אני בוחרת לעצמי מתנה ממנו, כנ"ל ליום הנישואין ולרה"ש

הוא עובד יותר ממני ככה שזה באמת ממנו...

מסקנה מהעניין, אם הוא קונה לך משהו, אל תלכי להחליף אם חשוב לך לקבל מתנות בהמשך.

ותגידי לו, הוא לא יכול לנחש. בצורה נחמדה ונעימה...

אם את מתביישת את יכולה לרמוז

נניח תפתחי אתר של מעצבת באינטרנט כשהוא בטווח ראייה של המסך,

ותקראי לו לראות "תראה איזה מטפחת/תכשיט יפה, אולי זה יתאים לי לשמלה ההיא... זה היה משמח אותי לענוד את זה..."

אותו דבר יכול גם להיות אם האתר של חנות בשמים או כל דבר אחר... 

או שתפתחי איזה קטלוג של מבצעים ברשתות פארם שבא תמיד עם עיתוני שבת,

בזמן שהוא לידך, ותראי לו שיש מבצע על איזה איפור/בושם/שמפו שאת אוהבת... 

סביר להניח שהוא יבין רמזים עבים כאלה... 

בהצלחה..

תודה רבה ששיתפת אותנו!

זה נותן הרבה חומר למחשבה, וכ"כ כ"כ נכון..

 הדברים שאמרת הם נכונים וחכמים ואגב תודה על התגובה המפורטת רק שזה לא בדיוק כך אצלינו,

התכוונתי שאמרתי שיש לו אחים וכו' שאני יודעת שהוא יודע יוצא לי לספר לו שזו קיבלה ליום ההולדת כך וכך

ותראה את השרשרת זו איזה יפה היא וכו' כך שלא נראה לי שהוא לא יודע מה אני אוהבת או רוצה. 

כמו כן אני לא חושבת שפעם החזרתי או לא אהבתי מתנה שהוא הביא (מהבודדות שקבלתי...) .

זו בדיוק אי ההבנה שלך, לדעתי, בתום-לב.

הוא לא עושה "העברה" מהסיפור שלך על מה שההיא קיבלה - אל החשיבות שהוא יקנה לך בפועל..

וגם לא מזה שאת אוהבת את השרשרת הזאת - לכך שלא תקני בעצמך.

אדרבה, יתכן שמבחינתו אם הוא אומר לך "תקני לך משהו" - הוא מתכווין בדיוק לזה: מהסוג שאת אוהבת (שאת בוודאי תדעי לבחור הכי טוב...), וכמו שההיא קיבלה ליום ההולדת ("הנה, גם אני נותן לך - תקני")...

זה בוודאי נראה לך "לא יכול להיות"... אבל כן. אין לו "ראש של אשה"..

אז הכי טוב לענ"ד, ללא כל מרירות, ובאהבה רבה לבעל האוהב - שרוצה לתת וחושב שזו שיא הנדיבות לומר "תקני משהו לעצמך" (צ'ק פתוח..) - לדבר איתו על זה בפירוש על דרך שאמרה היונה בתיבת נוח, ובכיוון ההפוך מבחינת  המשמעות: מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית מידי בשר ודם (ישירות מהבעל) ולא יקרים כזהב, שאני קונה לבדי לעצמי...", לפחות מידי פעם..

אני פשוט מיידעת אותו מה משמח אותי. ומייד מרפה. הבן אדם לא טיפש, הוא מבין. אני מרפה כדי לקבל בשמחה את המציאות כמו שהיא. ואז- אם הוא באמת מביא זה באמת משמח אותי. ואם לא- בקטנה. רק בלי לחץ.

  פעם הוא הפתיע אותי בשובר לעיסוי (זרקתי לו משהו בעניין ) והמעסה הייתה באורות על זה שחתן כ"כ צעיר מפנק ככה את אשתו.

ציפיות יש רק לכריות

אני מתאר לעצמי שהוא איננו נביא

יש לבקש ולספר לו מה את מצפה ממנו מהם הדברים שמשמחים אותך כו וכו כדי שהוא יוכל להעניק לך זאת

אין טעם אפילו לחשוב על להיפרד מבלי לתת לזה צ'אנס. אני מכירה כאלה שהלכו וזה עשה פלאים לקשר ביניהם. 

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️