מי אמר שנולאית

בס"ד

 

דעה.

 

 

בחברה האנושית יש מן מנהג כזה להכליל דברים,

ובפרט בקטגוריית האומנות, שבה אין מקום לכלל הזה "על טעם וריח אין להתווכח",

אלא להיפך, מחליטים בשבילנו מה יפה, אופנתי, "עמוק", קלאסיקה ועוד.

 

לדוגמה, היום אפשר ללכת למוזיאון לאומנות (לאו דווקא בארץ) ולראות קיר, עם ריבוע שחור

שאמן מסויים (וכמובן מפורסם) צייר תמורת מליונים למוזיאן, ואנשי האומנות מסתכלים על אותה היצירה ומתפעלים,

"אוהו, איזה כישרון" ומתחילים להמציא ולהתפלסף עם מילים גדולות ונפוחות כדי להסתיר את חוסר התוכן בדבריהם

על היצירה, רק בגלל שליד אותה יצירה חתום שם מאוד מפורסם.

ועל זה אני אומרת, "המל הוא עירום"!!!!!!!!

 

 

ועכשיו נעבור לספרים, הלא כאן זה פורום ספרים ולא באתי לדבר כאן על אומנות,

יש היום ספרים שנחשבים כמצויינים וכסיפורת טובה,

לא ברור מי החליט, או על סמך מה, אבל ברור לכולם(בעיקר לאלה שלא קראו את הספרים)
"זאת סיפורת משובחת",

לדוגמה, ספרי עמוס עז או א.ב. יהושוע, יכול להיות שיש כאלו שאכן מאוד אוהבים את הז'אנר ומאוד אוהבים את הסגנון,

אך אני, לא מוצאת במילותיהם לא היגיון, לא דמיון, לא עניין, לא חדשנות ולא מקוריות.

 

או בספרי הנצחה או גבורה כדוגמת ( בלבב פנימה, וקראתם דרור,מן המדבר והלבנון ועוד)

 

ועוד ספרים כאלו ואחרים,

אני לא מוצאת בהם שום הנאה, יופי או עניין

 

אך אחרים אוהבים אותם ונהנים בהם,

עד כאן אין שום בעיה.

 

עד הרגע שמתחילים לקטלג "זה ספר איכותי, זה לא".

מי אמר שהדעה שלך- שווה יותר מהדעה שלי?

מי אמר שהדעה שלי- שוה יותר מהדעה שלך?

 

איך יכול להיות שספר הרפתקאות הוא נחשב כספר "בינוני", מאשר ספר של אדם בעל נרקיסזם גבווה?

או משל הספרים שקוראים אנשים שחיים בחברה שאוהבת להתעסק במוות? (לצערי, אני מתכוונת לציבור הדתי הלאומי)

 

מי החליט ש"שר הטבעות" ו"עליסה בארץ הפלאות", אלו הם קלאסיקות לעומת, לדוגמה הארי פוטר?

 

איך אפשר בכלל להגיד דבר כזה,

הלא זה כמו אומנות,

מי אמר שזה "אומנותי"?! (לא דיברתי כאן על יפה, אלא על "אומנותי".)

יש ואמרו לי, שאומנותי זה עם משמעות, עם כוונה להגיד משהו,

אז עולות מפה כמה שאלות:
#מי אמר שמה שציירתי הוא לא בעל משמעות ושניסיתי להגיד משהו?

#מה זה משנה מה האומן ניסה להגיד ביצירה שלו, אם כל הרעיון ביצירת אומנות זה לפרש אותה בדרכים רבות?

 

 

הנה! אני כבר בוגרת לכול הדעות, מבחינת היהדות, מבחינת החוק.

ואני ושבת שספרי הרפתקאות ופנטזיה הם ממש טובים,

אז זה אומר שעכשיו זה כך יהיה? הלא אני כבר "בחבורת הבוגרים", אז עכשיו אני זאת שקובעת את הנורמה!

 

המסקנה שלי:

אז מה זה אומנותי? לא משנה, העיקר שיהיה לזה קהל!!!

 

 

 

 

 

 

 

אני לא כ"כ מסכיםoris
לפי דברייך גם מבקרי האומנות שמתפעלים מהריבוע השחור צודקים. הרי זאת דעתם, ועל טעם וריח אין מה להתווכח, לא?
זהו, שלא. על טעם וריח יש מה להתווכח. כמו שברור שבסונטה של בטהובן יש עומק שאין בשיר של ג'סטין ביבר, כך בכל האומניות יש דברים יותר טובים ופחות טובים (ויש גם גרועים- ע"ע ג'סטין ביבר).
את לא מסכימה עם ההגדרות של אנשים לגבי מהי קלאסיקה? אפשר לדון בזה. בשביל זה יש פורום.
תן הגדרות, מה הן בסופו של דבר? דעת קהלנולאית
דעת קהל לא קובעתoris
יש מיליארד נוצרים בעולם, זה אומר שהם צודקים?
פני הספר כפני הדורבלדרית

וסופרים, כמו אמנים וזמרים צריכים לחם בצלחת.

אז אם יש דרישה גבוהה לסוג ספרים מסוים, לא חשוב כמה הוא רדוד ולא מקצועי- חנויות הספרים והוצאות הספרים יעדיפו להשקיע בו כי הם יודעים שזה מה שיימכר בסופו של דבר.

 

את יכולה לא לאהוב את זה אבל הפתרון הוא בצרכן ולא במוכר.

 

אני למדתי תקשורת חזותית והכלל הראשון שאמרו לנו- לא חשוב כמה אתה אוהב את זה ולא חשוב כמה החברים שלך אוהבים את זה ולא חשוב כמה הלקוח אוהב את זה- אם זה לא מוכר זה לא שווה כלום.

 

ותסתכלו על הקולנוע של ימינו אם אתם באמת רוצים לראות מה זה ליצור אומנות בשביל כסף.

יפה על התגובות אבלנולאית

 

לא התכוונתי לזה.

התכוונתי לזה, שמי בכלל מחליט מה זה ,אומנות", ואז מכריח את כל השאר "להאמין" בזה

 

באופן אישי, פעם הלכתי למוזיאון של אומנות (שהיה פתוח בחינם) וראיתי ברביות כרותות ראש בתוך שלולית של דבק,

הזדעזתי זה נראה רע

ואנשים, רק בגלל שזה היה בתוך מוזיאון התחילו להמציא לעצמם הגיגים על מה זה מביע,

אז למה שלא אני יעשה משהו, אם זה בכלל לא תלוי בי????

 

אולי יום אחד אני יצייר ציור מקושקש, ידביק מעל זה שם מומצא ויגיד שזה שייך לאמן מפורסם מאוד בחו"ל,

אנשים יגידו "איזה עומק" "איזה מחשבה" וימציאו לזה הגיגים משלהם.

את העניין הזה הבנתי,

אבל איך גורמים לקהל רחב ל"העריץ" אמן מסויים למרות שאותו קהל בכלל לא מבין כלום באומנות??????

 

כי במוזיאון הזה, גם אני הייתי יכולה להדביק מחשבות עמוקות לברבי מלאת הדבק,

אז מה ההבדל בין הציורים שלי לציורים של אנשים אחרים?? איך אפשר להגדיר "אומנותיות",

כש"אומנויות" היא לא "מה יותר יפה", שזה דבר שכן איכשהו אפשר להכריע ולראות,

אלא זה מן דבר פתלתל כזה, מושג מעומעם שאי אפשר להגדיר אותו בדיוק,

 

כי תסכימו איתי שמי יחליט שהיצירה שלי היא לא "עמוקה" לעומת יצירת אומנות אחרת.

כי גם אני יכולה לחרטט הגיגים "עמוקים" גם על קקי של כלב (ממש סליחה על הבוטות) שעומד בתצוגה.

 

בלי קשר לכל הדיון רק לגבי ספרי פנטזיה~מישי~

הבעיה של ספרי פנטזיה היא שהם מאוד מושכים וגורמים לנו לחשוב שהיה נלו נחמד אם בכלל החיים שלנו היו חיים כאלה. זה לא רק מקור לבעיות בחיים (עצלות, עצבות ועוד..) זה גם (וזה הרבה יותר חשוב) בעיה אמונית. 

כל אחד רואהנולאית

את הדברים מנקודה שונה.

 

לדעתך ספרי פנטזיה גורמים לעצלות, עצבות, ואולי גם להרהר בכוחו של ה'.

 

בכול דבר אפשר למצוא פגם, בעיה אמונית וכו',

כל דבר יכול להיות תירוץ לעצלות, גם "חשש מביטול תורה" שעל ידי זה מוסר החשש "מעזרה בבית".

ובעיה אמונית? דבר ראשון, ברור לכולם שספרות פנטזיה היא "פנטזיה", ואם דבר כזה גורם לאנשים להיות

"בביעה אמונית" אז כנראה מלכתחילה האמונה שלהם לא הייתה חזקה ובמילא כל דבר היה הופך להיות תירוץ.

לא ענין של ביטול תורה ענין של לחיות בפנטזיה~מישי~

בספרי פנטזיה מסוימים זה כבר הערצה...

זה ממש לא קשור לתירוץ. אני לא חושגת שמלקרוא ספר פנטזיה האמונה שלי התפרקה אבל זה כן (!!!) מכניס אמונות בעייתיות ואני בוחרת שלא לקרוא ספרי פנטזיה. זה לא ענין שלא תאמיני בה' זה ענין שלא בהכרח במודע(וגם אם כן במודע) נכנסים לך ערכים זרים ובעייתים לראש.. מה לעשות כל ספר שאת קוראת משפיע עליך לכן כדאי לבחור ספרים טובים. ולא.. אני לא קוראת רק ספרים חרדים ואפילו לא רק ספרים של אנשים דתיים בכלל (גם בחלק מהספרים החילוניים אפשר למצוא ערכים וללמוד המון ולכן יש לקרוא אותם) אבל אני כן חושבת שצריך לבדוק ספר לפני שקוראים אותו האם האמונות הרעות זה משהו שיכנס אליך, והאם התועלת גדולה מהנזק...

 

זה ממש לא תירוץ לעצלות. אני כן חושבת שצריך לקרוא ספרים, להעשיר את העולם, ללמוד יותר ולקבל מחוכמת אנשים אחרים.. אבל צריך לבדוק מה עושים. אני באמת לא רואה בזה תירוץ. נכון צריך לבדוק אם את מה שאנו אומרים אם אנו אומרים את זה כדי להיות תירוץ הן אם לעצלות הן אם זה בגלל דברים אחרים שאתה לא רוצה לעשות את זה מסיבות שונות.. כאן זה לא בא מהמקום הזה. בלי ספק. זה באמת אני חושבת שיש להזהר בדברים אלו ובעז"ה שנצליח לגדול ולהתרומם מעל רצונות ותאוות יומיומיים לרצון האמיתי והטוב. 

צריך מזל/קשרים/כסףבלדרית

וברגע שאתה בפנים אנשים יעריכו את היצירות שלך עם פחות התחשבות באיכות.

 

תסתכלי על זמרים כמו שלמה ארצי ושחקני קולנוע מפורסמים, ברגע שהם בצמרת המילה שלהם קדושה. זה מה שניסיתי להגיד קודם, שזה עניין של תרבות וביקוש אצל הצופים/קוראים/שומעים. התחרות בעולם הזה של הבידור ממש לא קלה.

מה יותר טעים, סנדוויץ' של ארוחת בוקרעין הקורא

או סעודת שבת?

 

לא משנה.

העיקר שיש לזה קהל.

 

האם את מקבלת את התשובה הזו?

 

אינני חולק על הטענות הספציפיות שלך, לפחות חלקן,

למשל ברור לי שספר הרפתקאות נערי יכול להיות יותר טוב

מספר אגו-נוירוטי מודרני.

למשל, תום סויר או הקלברי פין נחשבים ספרות טובה לכל הדעות.

 

וגם אני חושב ששר הטבעות הוא ספר ארוך, מרוח ומשעמם,

שקנה לו שם שלא בזכות.

 

אבל

מכאן ועד למסקנה המבריקה

שהאיכות לא משנה אלא רק טעם הקהל

יש מרחק רב.

גם את מודה שיש הבדל בין ספרים

הן באיכות הסיפור והן ברמת הכתיבה.

את יכולה לבחור לעצמך את הז'אנר החביב עלייך,

אבל לא להחליט עקב כך שקהל היעד קובע

את איכות הספר.

זה ממש לא נכון.

(אגב, זה לא אומר שאני חושב שהמבקרים

קובעים את איכות התמונה.

גם זה ממש לא נכון, אבל זה נושא לשרשור נפרד.)

 

ושתי הערות לסיום:

א. כל חברה אוהבת להתעסק במוות.

זה נושא מרתק ומפחיד כאחד,

ומטבע הדברים נכתבו עליו ספרים רבים.

שני השרשורים הראשונים בעמוד זה,

הארי פוטר 7 ושומרת אחותי,

מתעסקים בו באופן מובהק, אולי מובהק להחריד,

ובשניהם לא הסופרים ולא קהל היעד

חשודים על השתייכות ספציפית 

לציבור הדתי לאומי.

 

ב. עם כל הערכתי לבגרותך בעיני אלוקים ואדם,

ללא ספק הטעם שלך בספרים ישתנה בין גיל 19 ל 36.

אל תמהרי לקבוע נורמה שספק אם את בעצמך

תעמדי בה בעוד זמן לא רב.

 

ובכלל, מדוע כל כך חשוב לך לקבוע את הנורמה?

פשוט תקראי מה שאת אוהבת,

בלי להצטדק בפני מי שהוא על מה, כמה ואיך

נראים הספרים שבחרת לקרוא.

 

שורה 15פייגליניזית

בת כמה את? זה מאוד משנה.

בגיל העשרה פחות מעניין מהות, ויותר עלילות, והרפתקאות (פחות או יותר) פחות מעניין ביוגרפיה, הרבה יותר רומן...

 

אני חושבת שהכתיבה עצמה, ולא העלילה- היא זו שמכריעה. יצא לי לקרוא כמה ספרים שהעלילה הייתה משעממת לחלוטין, והכתיבה הדהימה אותי כל רגע מחדש.

לעיתים קראתי ספרים שהעלילה הייתה מעניינת ומקורית, והכתיבה הייתה וואחד של רדידות.

^^הכי באסה זה הספרים עם העלילה היפה והכתיבה ההנורמלית האחרונה
אז עורכים אותםפייגליניזית
הנורמלית האחרונהאחרונה

מוצאת את עצמי עושה את זה לפעמים... בעיקר כשזה בלתי נסבל

איכות של ספר נגזרתמודדת כובעים

 

למשל מאיכות הגיבורים שלו, האם יש לכל גיבור קווי אופי ברורים. המבחן: משפט מסוים אתה יודע לבד מי מגיבורי הספר היה אומר אותו. הרבה פעמים בספרים הכל מעורבב, אין דמויות.

 

או שאין פרטים סותרים או משהו שלא מסתדר עם המציאות.

למשל קראתי לאחרונה ספר שהאישה הכירה לבחורה אישה אחרת, אפילו שבעלילה היא עדיין לא הכירה אותה בעצמה.

 

פרטים שלא סותרים הסטוריה.

שמשתלבים טוב עם סגנון התקופה שבה הם כתובים מבחינת אורח החיים, הקדמה הטכנולוגית, סגנון השפה וכו'.

 

אם מדברים על נושא מסויים, הסופר צריך ללמוד אותו מכל כיוון אפשרי, כדי שהכל יהיה אמין.

למשל סופר שמזכיר נניח על מחלה מסויימת, צריך להבין טוב מה הוא כותב.

 

 

דברים כאלה משפיעים על האיכות של הספר. וזה לא עניין של טעם!

התוכן של הספר הוא באמת טעם אישי ואין מה להתווכח פה.

 

מנוע חיפוש לספרי יד שנייהweiss_gal

הי, בתור אוהב קריאה וותיק (ומתכנת עם קצת זמן פנוי לפעמים), סוף סוף הגעתי לפרוייקט שמזמן רציתי להקים. יצרתי מנוע חיפוש לספרי יד שנייה, אפשר לחפש ספר לפי שם, סופר או נושא ואז לראות איזה חנויות ואנשים מציעות אותו ובאיזה מחיר. מוזמנים לנסות

RoboBookWorm – חיפוש ספרים משומשים ויד שנייה

אני עם ספרים על תקופת השואהנחלת

"את יהודיה" - אינגה דויטשקורן. היתה עיתונאית של מעריב בבון, גרמניה.

היא מספרת על עצמה ומשפחתה שהיתה "מגורמנת" לגמרי, ואיך התחיל

כל הנאציזם מהתחלה. מאוד מעניין. הם לא הגיעו למחנות ריכוז כך

שזה לא מזעזע. אבל מעניין מבחינה היסטורית - איך זה התבטא יום יום בברלין.

אפיקורוס בעל כורחו מישהו קרא?xmasterx

לא. גם לא הייתי קוראת. יש פתגם באנגליתנחלת

"הסקרנות הרגה את החתול - למה להיכנס לנסיונות? האם אני בדרגה כל כך גבוהה בבטחון

ואמונה בהשם, שאני יכולה להרשות לעצמי לקרוא ככל העולה על רוחי? כמו כל נסיון -

צריך לשים לעצמנו סייגים. אנו רק בני אדם, אחרי הכל.

מה זה?יהודה עוזר לב

לבזות ככה אומן בלי שום רחמים.

לחתול יש 9 נשמות. זה קודם כל. הוא לא מת מכל ציוץ ציפור.

דבר שני והכי חשוב.

את לא חייבת לקרוא את כל הספר. או לעשות עליו 1002 חזרות.

שבת שלום

סליחה עם ביזיתי איזה אומןלללא מנחלת

ןלא מכירה מי כתב את הספר, אבל השם לכשעצמו מעיד אולי עליו....לא כך?

לחתול יש אמנם תשע נשמות אבל רק ...קיבה אחת!

מעמדותיהודה עוזר לב

זה בדיוק העניין, ה"מעיד עליו" הזה.

יש אנשים שחונכו אחרת, והמעמד הכלכלי שלהם שונה.

וכדי להכניס משהו לקיבה הם צריכים ספרים כמו,

עלובי החיים, סידהראתה, אפיקורוס בעל כורחו וכ''ו.

הסקרנות שונה מאדם לאדם, והחתול רוצה רק קצת טונה.

את קוראתxmasterx

במטרה להזדהות עם מה שאת קוראת?

אנחנו קוראים כל מיני דברים ומפתחים ביקורת על מה שקוראים.

לא כל דבר מוצא חן בעיני ואני מסנן ודווקא הסיפור שם הוא מאוד אנושי בעיני ומעניין אותי לקרוא את זה.

אנונימי (2)

אשרי מי שבא לכאן ועיניו בראשו

אשריךxmasterx

אני קראתיאנונימי (3)

למה?

חשבתי לקרואxmasterx

ביררתי על מה הוא ומצד שני לא מצאתי בקלות אז שואל עד כמה הוא שווה את המאמץ ומה ההתרשמות בכללי

זה רומןאנונימי (3)אחרונה

כתוב יפה

יש שם קטעים אינטימיים מפורטים שיפריעו לאדם דתי יותר מאשר הדעות האפיקורסיות

שהם עצמם לא מחדשות הרבה

לא יהפכו אדם מאמין ללא מאמין

קראתם ספרים על ה 7.10?..ניגון🌿

איזה? ומה חושבים על זה

למה לעשות לי דבר כזה?משה

יש את הספרים של החטופים. מרגשים.נחלת

נכון, מרגשים ככניגון🌿

והזוי שאשכרה היינו במציאות הזאת לפני שנה...

ובאמת יש מלא מה ללמוד מהחטופים, מלא אמונה

אבל קראת נגיד את יום אחד באוקטובר? (נראלי ככה קוראים לו🙈...)

לא קראתי. ואם זה מדכא, גם לא רוצה לקרואנחלת

כשיש אמונה בספר (כמו ספרי שואה של מחברים שומרי מצוות), זה אחרת. אבל לקרוא על זוועות..

זה מדכא?

לא ספריםoo

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

לא קראתי ספרים,טאבי

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

לא, אולי באמת כדאיxmasterx

קראתי שני ספרים ביום זיכרון אחדעשב לימוןאחרונה

יום אחד באוקטובר ו-גיבורים מול חמאס

אני חושבת ש

א. זה מספיק לקרוא ספר אחד או שניים כדי להבין מה עבר על אנשים שגרים בעוטף עזה או שבאו להילחם ולעזור.

ב. זה עדיין טרי. אנחנו רק בתחילת ההבנה של מה קרה מכל הבחינות ואיך זה משפיע הלאה בתור פרט וכלל

ולכן

ספרים שמתארים עדות של מה קרה לאדם פרטי- כדאי לקרוא או לפחות להיות מודעים לסיפורים ולאופיים

ספרים שמנתחים את המצב ואת ההשלכות- עדיין אין את כל התמונה ולכן זה חלקי

אני מחכה לספרים של עוד 10 שנים

לראות את הדברים מפרספקטיבה קצת יותר רחבה..

לימוד ערבית?צמר-ארד

שאלה

אני קורא את הספרים של

יוחנן אליחי ואת קטעי השמע גם

מאוד אוהב את הסגנון..

אך אינני מוצא פרקטיקה איך לתרגל

את הערבית בשטח..

יש למישהו רעיון ?

יש מישהו בפורום שגם לומד בצורה הזו ערבית מדוברת?

לא מכיר את הספריםxmasterx

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

נכון מאודצמר-ארד

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

אני מעדיפה ללמוד אידיש. יש עולים חדשיםנחלת

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

אין שפות מכוערותshaulreznik

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

שתיהן מאוסות עלי; השניה ייתכן בגלל מטען רגשינחלת

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

עניתי אבל איני מוצאת מה שכתבתי. המחשף שלי חצוףנחלת

ראיתי לאחרונה פרסומת על אפליקציה ללימוד ערביתמתואמת

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

מדברים עם גוגל ג'מיניshaulreznik

יש היום המון אפליקציות או דרכים ללימוד פרקטי4ne1

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

בוט לתרגול ערביתש.בשאחרונה

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

סקירת סופר בלי לספיילר: משה רטאברהם יאיר שטרן
עבר עריכה על ידי אברהם יאיר שטרן בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 23:19

דירוג: 4.75 מתוך 5.

סופר ספרי אימה, עם ניצנוצים של פעולה שוזר במומחיות רבה מיתולוגיה אירופאית קלאסית עם מוטיבים יהודיים בשילוב מודרנה.

הספר הראשון שלו שקראתי "בנפול תרדמה" פוצץ לי את המוח, טוויסט גאוני ובלתי צפוי עם רמזים אליו לאורך הספר.

לאחר מכן כתב וכותב עדיין ספרים מעולם "יחידת האוב" ניתן לרכוש בבוקפוד.

עד כה נכתבו בעולם "יחידת האוב" הספרים: קציני האוב, זאבי ציון, קוד אלישע, בת שאול.

כרגע הוא עובד על ספר נוסף בשם "מעצבי הסיוטים" ומוציא כל יום פרק בפייסבוק שלו.

ממליץ.

בגללו התמכרתי לפייסבוקנקדימון

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

לצערנו הוא בדיוק הודיע היום שהוא מפסיק לפרסם כרגעקפיץ

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

לפי הרשימה פה בהודעה הפותחתנקדימון

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

הוא גם הודיע שזה יהיה הספר הבאקפיץ

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

לא לא, אסור לינקדימון

ב"בת שאול" הוא פיתח אותה, וגם יש לו מיני סדרה עםאברהם יאיר שטרן

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

מאת הפייסבוק שלו היום:אברהם יאיר שטרן

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לא מפסיק, לוקח הפסקה לצורך עריכת "קוד אלישע"אברהם יאיר שטרן

כתבתי פעם ספין אוף על יחידת האוב.משה

וואלה? יפה...אברהם יאיר שטרן

לא התחברתי האמתזיויק

זה סגנון של אנשים, בידיוק בשביל זה כתבתיאברהם יאיר שטרן

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

סליה על הסנוביזםנחלת

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

משה רט נקי ודתי. אם זה העניין.משה

לא זה העניין. אבל ספרי אימה מפחידים אותינחלת

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

למה בכלל לכתוב ספר אימה. מה הקטע. לא מבינה.נחלת

לא מבין מה הקטע לכתוב ולקרוא על חיות ..אנונימי (2)

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

סליחה אם זה נשמע זלזול. לא התכוונתי לזלזל.נחלת

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

אנשים אוהבים ריגושים, החל מרומנטיקה וקומדיהאברהם יאיר שטרן

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

אנשים אוהבים לראות את עצמם בתוך הספראברהם יאיר שטרן

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

לא שמעתי סנוביזם בהודעתך, עמך הסליחה...אברהם יאיר שטרן

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

משה רט - ספר אימה?נחלת

מתיימר להיות😅אברהם יאיר שטרןאחרונה

יישכויח!נחלת

סקירת סופר בלי לספיילר: יונה ספיראברהם יאיר שטרן

מן הסתם הרבה מכירים ובכל אופן:

בקצרה: בדר"כ ליונה ספיר יש גיבור אחד ראשי כל-יכול שמתמודד איכשהוא עם כל דבר שנופל עליו בהצלחה.

בהארכה: לאותו גיבור יש חברים קרובים, מספרי שתיים ושלוש, אך לעיתים רחוקות הוא בודד (המצולע).

בסדרה "דופליקטים" הכרכים 1, 2, 3 נגמרים בצורה רעה, אני מתכוון שהגיבור נכשל והנבל מצליח ועולה ומשיג את מטרותיו בזו אחר זו.

אם כי הסדרה דופליקטים אינה באמת פנטזיה אלא מדע בידיוני (בהתחשב בכך שהסופרת חרדית, חסידת גור אם אינני טועה זה די הגיוני), היא מוצגת כ"פנטזיה" אך איננה כזו.

מרגל להשכרה היא סדרה ארוכה עם מבנה חד גוני שבכל אופן מעניין וכיף לקרוא, עם טוויסט קטן ומפתיע מאוד בכרך האחרון שהגיבור ה"כל יכול" כבר איננו כל יכול...

קניתי את ספר שלה לנכד. קראתי קצת אתנחלתאחרונה

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

ספרים ששינו אותכם?ניגון🌿

יעני שאחרי שקראתי אותם הפכתם קצת לאדם אחר

ולא דווקא סיפרי קריאה😊

בלתי נסבלאורין