סתם,אשמח לשמוע רעיונות מה עושים בעניין..

לק"י

תחשוב- אם אתה רוצה לפגוש אותה, מחכה לדייטים, נעים לך בחברתה וכו'.

זה מה שנראה לי מנסיוני הדל ומעצות של אחרים.

ליפני שהרגש יופיע ,אחרי שהוא מופיע זה הרבה יותר קשה לבחון דברים ואולי להפרד....

בהצלחה!!!

הרגש מופיע אצל כל אחד ואחת בזמן שונה..

לנו, הבנים לוקח יותר זמן לפתח רגש מבנות..סבלנות..

אבל אם תקנה לה משהו, זה עלול להשפיע לטובה על פיתוח הרגש..

כשאתה נותן משהו מעצמך, ציור,מכתב,שיר זה פותח עולמות שלמים..!

שלום לך יאפ

א. יש לי הרבה מה לומר לך בנושא

ב. אתן לך כמה טיפים בכדי שתוכל לבדוק בעצמך היכן אתה עומד מבחינה רגשית בשידוך, אך יחד עם זאת עליך לוודא שזה השלב הנכון להשתמש בהם כלומר לברר לעצמך היכן אתה [ולא פחות חשוב היא] עומדים בקשר. לצורך הענין אכתוב לך את תהליכי ושלבי השידוך בצורה תמציתית אך לא ממצה [מתוך ספר שכתבתי]

חמש תהליכים בפגישות

1. משיכה ראשונית-  נתינת צ'אנס, לב פתוח, חיפוש אחר נקודות טובות, ניסיון להתרשמות חיובית.

2. התלבטות- בחורה טובה אבל האם מתאימה לי? בחור טוב אבל האם טוב בשבילי?

3. התחלת הקשר- התחלה של תחושת נאמנות מסוימת, קשר פנימי, רק אני ואת, קבלה הבנה וכו'.

4. העמקת הקשר- פרקי זמן של שיחות נפש, גילוי פנימי יותר.

5. החלטה- התחלת קשר מסוג חדש, התחלה של התמודדות, חיים משותפים ברמה המותרת וכו'.

לא בהכרח שחמש שלבים אלו יהיו כסדרם, יתכנו כמה שלבים יחד. למשל, משיכה מצד אחד והתלבטות מאידך, או רגעים של התחלת קשר, של תחושת קשר פנימי, קבלה והבנה, ויחד עם זאת התלבטות שאולי בכל זאת אנו לא מתאימים. יתכן גם שבפגישה הראשונה יהיו רגעים של התחלת קשר ואף העמקת הקשר, ובפגישה שלאחר מכן יחזרו זוג הנפגשים לשלב ההיכרות הראשונית וההתלבטות.

ההימצאות של הנפגשים בכל שלב משלבי השידוך הוא תהליך בריא הבונה את השידוך. כל שלב מספק את הבסיס למעבר לשלב הבא, וכל שלב יוצר הזדמנויות ואתגרים מסוימים, לכן חשוב לכבד את כל התהליך כולו.

ג. דרכים לפתח משיכה רגשית:

1 פשוט תביט בה 

2 השתמש במשפט "לידיעתך בלבד". זה משפט שמוסר מידע ותו לא. משפט כזה לא מבקש מהנפגש השני למסור מידע כלשהו על תחושותיו או כוונותיו ואפילו לא רומז על כך.

דוגמאות למשפטי "לידיעתך בלבד":

א. "איני ממהרת היום מפני שיש לי אוטובוס חזור בכל שעה מעכשיו עד עוד 5 שעות, כך שמבחינתי אפשר להמשיך את הפגישה עוד."

ב. "הסברת את הדבר תורה בצורה מאוד מובנית ומסודרת, נהניתי לשמוע!"

ג. "סיפרתי בשולחן שבת את הסיפור שסיפרת לי בפגישה שעברה, כולם נהנו והתפעלו מהסיפור!" כמובן שלא סיפרתי ממי שמעתי את הסיפור.

(אגב, חשוב להדגיש זאת גם אם כל המשפחה יודעת שאת נפגשת מפני ש:

א. לא קיבלת רשות מהבחור איתו את נפגשת לספר שאת נפגשת איתו.                                                                         

ב. הוא יכול לקבל את התחושה שמשפחה שלמה ישבה בשולחן שבת ודנה בו.

ג. זה מפעיל לחץ עקיף על מהלך השידוך ומשבש את יכולת ההחלטה של הבחור הצריכה להתקבל מתוך מנוחה וידיעה שאף אדם אינו מעורב בתהליך השידוך ללא רצונו.)

ד. "אם לא אכלת עדין ויש לך עוד נסיעה ארוכה חזרה הביתה, כדאי היה שתקנה משהו לאכול".

ה. "תוך כדי שאנחנו מדברים אני מהרהרת במשפט הקודם שאמרת, ועכשיו אני מבינה עד כמה זה הגיוני" או "לאחר הפגישה הקודמת שלנו יצא לי לחשוב על מה שהסברת בנוגע לנושא.. והבנתי שזה הגיוני מאוד, אתה בהחלט צודק במה שאמרת".

ו. כאשר עוברים יותר מחמישה ימים בין פגישה לפגישה, אם הכיוון הוא חיובי, אפשר לפתוח את הפגישה באמירה כמו: "עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו בפעם הקודמת". אמירה זו אין בה לא גילוי רגשות ולא אמירה מחייבת- היא רק סיפור דברים, אך יש בה כדי לפתוח פגישה בצורה חיובית וידידותית.

ישנו כלל בכל האמירות החיוביות והוא: לדבר על מה שקרה ולא עליו. כאשר המשפט הוא לא עליו אלא על מה שקרה זה חודר בצורה ישירה לליבו.

לדוגמא, כאשר את מדברת עליו ואומרת "באמת נהניתי להיפגש איתך" או "נהניתי לבלות זמן איתך" המסר הנרמז הוא השאלה "האם אהבת לבלות איתי?" "אתה רוצה שנמשיך להיפגש עוד?"  כתוצאה מכך הוא עלול כעת להרגיש מחויבות מסוימת לשידוך כדי שלא תרגישי דחויה. במקום להתמקד בהתאמה ביניכם לבנין עדי עד, הוא כעת חושב איך הוא עלול לאכזב אותך. וכאן חשוב לדעת שככל שהוא ירגיש פחות לחץ להמשיך להיפגש, כך זה ישחרר אותו לרצות להמשיך בשידוך.

לעומת זאת, אם את מדברת על מה שהיה ומתארת את מה שקרה בפגישות כמו: "נהניתי לשמוע כיצד פתרת את הבעיה הזאת והזאת, פתרת זאת בחכמה", לא רק שהוא לא מרגיש שאת מחייבת אותו לקשר אלא הוא אומר בליבו  "נעים לי מאוד שהיא מעריכה את התנהגותי ושמה לב לגישתי לנושא הזה והזה" דבר זה פותח את ליבו, ומשרה אוירה נוחה וחיובית בין הנפגשים.

ישנם דרכים נוספות יותר ברורות ושקופות לפתח משיכה רגשית [שלפעמים יכולות להביך את השני] אך הסתפקתי בשלב זה במה ששלחתי מפני שזה הכי מתאים לשלב ההתחלה

הרי אהבה היא תולדת הנתינה,האם חייב או צריך להתפתח רגש בשלב זה בלי נתינה כלשהי ? אולי המקום של הרגש הוא אחרי החתונה שם ניתן וצריך גם לתת עד בלי די ? הכל בגדר תהיות ולא אמירות או המלצות ולכן חשוב לברר זאת לאור דעת תורה בשביל לעשות החלטות נכונות

משיכת הלב- משיכת הלב פירושו קשר רגשי, דהיינו הרגשת חיבור רגשי בין המיועדים. חשיבות משיכת הלב עד לכדי כך שזה נכלל בדברים העיקריים המנחים החלטה לבחירת בן זוג היא- כי ללא קשר רגשי בין המיועדים לא ייתכן בית משותף, בית שמתנהל מתוך אחדות ושותפות. בהקמת בית יהודי אין המטרה שיחיו בני זוג באופן שלא יפריעו אחד לשני וכל אחד ינהל את חייו במישור שלו, אלא בית יהודי, בנין עדי עד חייב להיות מתוך הרמוניה מלאה ואחדות אמיתית המביאה שותפות בכל תחום בחיים.

ישנם שלוש גישות ושיטות באיזה אופן צריכה להיות משיכת הלב.

הגישה הראשונה אומרת שמספיק שאין דחייה בין השניים ואין צורך במשיכת הלב כרגש אקטיבי. ההיגיון העומד מאחורי גישה זו הוא שהצלחת הנישואין כמעט ולא תלויה ב"עם מי נתחתן" אלא ב"האם נדע לנהל נכון את נישואינו" כלומר, לפי גישה זו, כמעט עם כל בחורה אפשר להתחתן ולחיות חיים מאושרים. או במילים אחרות, אפשר לחיות בטוב ובנעימים עם בחורה פשוטה, ולאידך, אפילו עם הבחורה הכי טובה אפשר לא להסתדר ולהביא אותה למצב של רוע.

הגישה השנייה אומרת שאף על פי שאין כרגע משיכה, על כל פנים צריך שתהיה השערה שכלית שישנה אפשרות שנטיית הלב תבוא בהמשך. ההיגיון העומד מאחורי גישה זו הוא שהיות וישנו פוטנציאל למשיכת הלב, ייתכן מאוד שהעובדה שאין כרגע משיכת הלב בגילוי זה מכיוון שישנם כמה וכמה הגבלות מסוימות כגון היכרות חדשה וראשונית, בושה, שמירה על גדרי הצניעות וכד' וכשיוסרו הגבלות אלו, תפרוץ לה החוצה משיכת הלב.

הגישה השלישית  אומרת שכדי להתקדם לכיוון של "סגירת שידוך", צריך שכן תהיה מורגשת לפחות נטיית לב מסוימת.

מבין כל הגישות הנ"ל, רוב מוחלט של גדולי ישראל בדורנו מצדדים בגישה השנייה והשלישית.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?