מצות מורא אביו ואמו - לא יעמוד וישב במקומו. לישב ליד אביו. לשכב על מיטת אביו. לילך אחר אמו.
לא[1] יעמוד במקום המיוחד לאביו לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או[2] לבדו. וכן[3] לא יעמוד במקום המיוחד לאביו או לאמו להתפלל. וכן[4] לא ישב במקום המיוחד לאביו או[5] לאמו להסב בביתם, אף[6] כשאיננו רוצה לאכול, וכן[7] לא ישב במקום המיוחד לאביו בבית הכנסת, בחנות, במשרד או בשאר מקומות. ובכל[8] זה אסור אף כשנמצא לבדו, ואין אביו או שאר בנ"א מצויים שם. אבל{C}[9] מותר לו לעמוד במקום המיוחד לאביו לישיבה. ואסור[10] לו ליקח הכסא המיוחד לאביו ולהעבירו למקום אחר ולישב עליו. אבל[11] אחר מיתת אביו מותר לשבת במקום המיוחד לו בביתו או בבית הכנסת או לעמוד במקום המיוחד לו לעמידה. ומותר[12] לבן לישב ליד אביו במסיבות וחתונות כשיש שם אורחים. וכן[13] בשעת התפילה רשאי לישב ליד אביו בבית הכנסת, וכן[14] כשאביו מיסב על שולחנו בביתו עם בני ביתו או[15] כשנוסעים ברכבת ומכונית וכדו' רשאי לישב לידו. וצריך[16] הבן ליזהר שכשיושב לפני אביו או אמו ישב בדרך כבוד. ולישב[17] או לשכב על מיטת אביו או אמו, מותר, ובתנאי שנתנו לו רשות לעשות כן. ובכל הדברים המוזכרים בסעיף זה מועילה מחילת ההורים, ואף ראוי להורים שימחלו לבניהם כדי שלא יכשילום.
ההלכות הקודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t563095#6259514
מקורות לעיון והרחבה (השתדלתי להדגיש דברים חשובים):
[1] שו"ע סעי' ב'. ובט"ז סק"ב שאפילו אם רוצה לעמוד או לישב שם כשהוא לבדו, אסור.
[2] ע' בט"ז סק"ב.
[3] ערהו"ש סעי' ט' ושכן הבת לא תעמוד במקום הקבוע לאמא להתפלל שם בעזרת נשים.
[4] שו"ע סעי' ב'.
[5] ערוה"ש סעי' ט'.
[6] ט"ז סק"ב.
[7] ע' ערוה"ש סעי' ט' ובשו"ת בנין עולם יו"ד סי' מז'. וע' בקובץ מבקשי תורה כא' עמ' רעא' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאפילו הוא מקום קבוע לאביו להתפלל בשחרית בלבד ורוצה הבן לישב שם במנחה או בערבית, אסור, וכן בימים נוראים שאביו עלה ש"ץ ומקומו התפנה, אסור בלא בקשת רשות. ובשו"ת אז נדברו ח"ח סי' ס' ובשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' רצא' שאם החליף אביו מקומו הקבוע בבית הכנסת, מותר לבן לישב במקום הקודם. ובילק"י כבוד הורים עמ' ריא' שבן שנשלח למסור שיעור במקום אביו מהנכון שלא ישב בכסא הקבוע לאביו או שיקח הכסא לצד מעט.
[8] ט"ז סק"ב. באה"ט סק"ב. בא"ח פר' שופטים אות ב'. ערוה"ש סעי' ט'. שו"ת ירך יצחק סי' יד'. ודלא ראשון לציון על יו"ד סי' רמ' ושו"ת ישכיל עבדי ח"ז יו"ד סי' כא' שמקלים שלא בפניו.
[9] ב"ח סי' רמ'. ש"ך סק"א. ט"ז סק"ב. גדולת אלישע סק"ג. בא"ח פר' שופטים אות ב'. והיינו אף כשאביו נמצא שם ורואהו. ובס' מורא הורים וכבודם עמ' כט' בשם הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל שמותר לעמוד על הכסא המיוחד לאביו כדי ליטול חפץ המונח גבוה וכדו'.
[10] פשוט.
[11] שו"ת חיים ביד סי' קכה' סקמ"ח. שו"ת זכר שמחה סי' קלח'. בשו"ת ירך יצחק יו"ד סי' יד'. שו"ת אז נדברו ח"ח סי' ס'. קובץ מבקשי תורה כא' עמ' רעט' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. שו"ת צי"א חט"ו סי' מא'. ומ"מ אם אביו היה גם רבו מובהק ראוי להחמיר גם אחר פטירתו תוך יב' חודש.
[12] ב"י סי' רמ' בבד"ה בשם הארחות חיים. שכנה"ג הגה"ט החמירו בזה ובבא"ח פר' שופטים אות כ' דזהו דוקא כשיש שם אורחים. אבל בשו"ע לא הביא ד"ז כלל ובבית לחם יהודה סי' רמ' וביפ"ל ח"ג סק"ה ובערוה"ש סעי' י' ובגדולת אלישע סק"ה כתבו דכיום אין נוהגים להחמיר בזה. וגם מהט"ז סי' רמד' סק"ט משמע דמותר. ע"ש. ובס' הליכות בין אדם לחבירו עמ' קב' שכן הורו הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל. ובמקום שאביו רוצה בכך לכו"ע מותר.
[13] ע' בשו"ע או"ח סי' צ' סעי' כד' ובחיי"א כלל כב' סעי' ו' ובמ"ב סקע"ג וסקע"ו, וה"ה הכא וכ"כ בהדיא בשו"ת בנין עולם יו"ד סי' מז'. וע' בשו"ע או"ח סי' תעב' סעי' ה' שבליל הסדר כשאוכל הבן ליד אביו רשאי וצריך להסב. ואם אביו הוא רבו מובהק יש אומרים שצריך ליטול ממנו רשות. ב"ח שם.
[14] בא"ח פר' שופטים אות כ'. הליכו"ע ח"ח עמ' קמד'.
[15] ילק"י כיבוד הורים עמ' רו'.
[16] פלא יועץ ערך 'בזיון'. וע' בערוה"ש סעי' מד' שאם יושב לפני אביו, ורוצה הבן לעמוד ממקומו אין צריך לבקש מאביו רשות.
[17] בס' כיבוד אב ואם זכר יצחק פ"ג סעי' ה' בשם הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל התירו לישב או לשכב על מיטת אביו, וכן משמע משו"ת בנין עולם יו"ד סי' מז' וס' צביון העמודים על הסמ"ק יום א' סי' ז'. אומנם בס' ילקוט מעם לועז פר' יתרו עמ' תרמב' ופר' וישלח עמ' תרמח' ובפר' קדושים עמ' קצו' ובשו"ע המקוצר עמ' מח' מחמירים שאפילו ישיבה על מטת אביו אסורה. ולכו"ע אם מחלו מותר.
וע' בבן יהוידע ברכות מג' ע"ב שאין חשש לדבר עם אמו בשוק. ובילק"י כיבוד הורים עמ' קמז' שרשאי לילך אחר אמו בשוק ולכבדה לעלות ראשונה באוטובוס ולילך מלפניו.
.