פשוט אין לי מילים!!!!!
איזה יפה זה... ברמות.....
אמאל'ה! ציור מוווווווווושלם!!!

ואוווווווווווווווווווווו

זה מסוג הציוריים שמעלים לפה ושמים איזה שם שך אומן עלום שם- והעיניים יוצאות

אהבתי מאוד את הדיוק הריסים!(בתור אחת עם ריסים שיוצאות מהתמונה

אגב, האוזן טיפה גדולה מידי לכל הפרצוף...

ציור מעולה.

הצלחת להעביר אפילו את הזעה על הפנים שלה!

כל הכבוד!

דבר שהפריע לי זה העצבאות..למה לא להשקיע בהן כמו בשאר הציור?

כלומר, הן מושקעות..אבל חסרות פרטים כמו צפורניים וקפלים בעור..

ועוד דבר..לא בדקתי את העניין..

ואני מניחה שציירת מתמונה..אבל באמת הקפל הזה מתחת לשפה התחתונה נראה ככה במציאות?

אולי הוא מודגש יתר על המידה?

ואולי אני סתם מברברת..אולי זה סתם בגלל שזו תנוחה לא שגרתית אז זה נראה לי מוזר.

בכל אופן-יפהיפה!!!

מסתכלים על הציור ועל המבט הראשון זה כזה-ואו!!

השיער והכובע, והמים בבקבוק..פשוט מושלם.

ציור ראוי לשמו..

תעלי לפסיפס...לדעתי מגיע לזה במה..

ריבוזום- זה בן שמצוייר, לא בת.. והוא זיהה את עצמו!!!! איך הייתי גאה בעצמי..

ומירי- 1- באזור שהאצבעות נמצאות היה אור שמש חזק וישיר, ככה שבצילום בעצמו לא ראו ממש את הפרטים..

2-הקפל היה ככה במציאות, כנראה משו בתנוחה של הפה שלו...

בו. והשיער הארוך בילבל אותי! והרצפה עקומה..

איזה כשרוני!

אין מילים,מדהים!!

משו באוזן קצת מפריע לי,אבל חוץ מזה... מושלם!!

והכובע!!!כ"כ אמין ומוחשי!!

אני מבין שהיה כאן נסיון להציג קשיחות בילד הצעיר.

הביגוד. הרקע. האפלוליות וכמובן הקמטים ביטאו מעולה את הרעיון,

בייחדו לאור הניגוד לשערות ולריסים הרכים.

יישר כח!

הבקבוק והמים.... וואוו, איך עושים את זה?

איזה דיוק בפרטים, מרשים ביותר!

ציור יפהפה.

אני מסתכלת ומסתכלת ולא מפסיקה להתפעל

הציור אמיץ בעיני, התמודדת בגבורה עם שקיפות הבקבוק וצלילות המים. זה לא פשוט, ויצא לך נפלא... הבקבוק, הגוונים שלו, המים-

הציור אוורירי וחם ומיוזע בד בבד: הצלחת להעניק תחושת רוח מנשבת, גם עם השיער המתבדר, וגם עם הקווים הזורמים שבחזית. את החום שמסביב מרגישים בזכות הגוונים הכהים, הכובע, הפנים המיוזעות...

משהו קצת פלסטיקי באוזן שלו. המרקם קצת זונה מהפנים, היא ברורה וחדה יותר מהם. אולי בגלל זה.

היה כיף מחכה לעוד!

|נאלמתי דום|

אני פשוט לא מבין מה ציורים כאלה עושים פה. הם יפהפיים עד לרמה שכבר אין מה לשפר אותם. אז יאללה לפסיפס...

טכניקה מענינת.

סגנון ייחודי כל כך.

קרה משהו ללחי?

אהבתי מאוד את השיער ואת הכובע. מוחשי מאוד. כן את החולצה.והבקבוק. (כנראה זה גם סוג של עוד כישרון- לצייר בדים, וחפצים)

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!