אבל לפעמים בא לי לצרוח- "למממממהההה????"
זה נראה כאילו ה' עושה לי דווקא.
דווקא כשהכל מתחיל להסתדר-הכל מתהפך.
קשה לי, נמאס לי, אני לא יכולה יותר.
למה דווקא לי בחייאת?!
כל צרה שלא תרצו קרתה לי, ודי חלאס! נשבר לי כבר!
היו שבועות שלמים שהלכתי לישון כל לילה בוכה,שכל דקה פנויה הייתי עם אוזניות כדי להתנתק מהעולם. וכל דקה שלא הייתי, הדמעות יצאו.
אז זה קל לומר לאנשים אחרים "יהיה טוב, הכל בסדר" אבל כאפילו אמא לא מבינה אותך, אפילו לחברה את לא יכולה לספר.
אז נשבר כבר..

)







