המ"ה

הבעיה היא שרוב מי שאני מכירה ועונים להגדרה הזו תפוסים..

לא חנון, לא רכרוכי, לא נקבה..

את רוצה מכות כאילו?

<צ>

מאלו שמדברים ובסוף חוטפים בעצמם

את לא סתם כותבת תכונות אופי נייטראליות שלא מתאימות לך. את משתמשת בביטויים שנושאים מטען נורמטיבי, שאומרים גם מה את חושבת על אנשים כאלו (על "חנון" אפשר להתווכח, "רכרוכי" הוא ביטוי גנאי ל"עדין", ו"נקבה" - אף אחד לא חושד שאת חושבת שלגיטימי שבן יהיה "נקבה"..).

תשאלי רגע את עצמך: האם התכונות האלה לא מתאימות לך, או שאת מחפשת מישהו שנתפס טוב חברתית, מישהו שתוכלי להשוויץ בו לסביבה? תיזהרי: מי שהסביבה מעריצה זה ממש לא בהכרח מה שאת צריכה. אולי ה"רכרוכי והנקבה" - ואם יורשה לי, "העדין והמתחשב" - הוא בדיוק מה שאת צריכה לצידך בעשרות השנים הקרובות.

נקודה למחשבה...

"זורם"- איכשהו אני יכולה להבין. כי זה גם ביניכם..

אבל מה פירוש חברותי? איך תבחני את זה?

האם כוונתך שהוא מסמר הערב בכל חוג אנשים בו הוא נמצא?

אז לטעמי, אולי יש כזה, אבל מתנצלת- ישנם חוגים חברתיים שבהם אין עניין להיות מידי חברותי.

כי זה פשוט לא שייך..

ולטעמי כך זה נכון וישר.

איפה מוצאים את דוסים-חנונים החמודים שאת מתכוונת אליהם??

יש בשפע ב"ה! אשרינו ישראל 

לצאת עם דוס עניו רגיש ועדין כזה..(נראה לי מה שאתן קוראות לזה חנון)

לא אומרת שזה רע חס וחלילה..

זה פשוט לא מתאים למה שאני מחפשת..

יש שם בשפע.

גם בהר המור יש הרבה.

אם תרצי את מוזמנת לאישי.

הסגנון שאני מחפשת

נהיה פה יותר פעיל מצמ"ע...

אולי.

נחשב לך שעזרת..

אני יותר בסגנון החסידי

אפשר לומר..צפת ,רמת השרון,רמת גן וכו'

תחפשי שם אולי תמצאי

כול אחד מגדיר חנון/גבר/רכרוכי בצורה שונה.

אבל בעיקרון את תמצאי בכול מקום גם כאלו וגם כאלו וגם שילוב מעניין של כולם.

אגב בדרך כלל מיחסים לבני ישיבה תכונות של חנון/רכרוכי בגלל שהם שקטים (סייג לחכמה שתיקה) או ביישנים, וזה לאו דווקא מעיד על חוסר בחיוניות או ב"גבריות", פשוט צריך להסתכל איך הם בסביבה שמתאימה להם או במצבי לחץ.

ראיתי לא מעט אנשים שאני בטוח שהיית מגדירה כחנונים ובצבא התנהגו כגברים לכול דבר ועניין (והצילו חיים! וגם לקחו כשהיא צריך).

ולכן זה קשה למצוא את השילוב שאני מחפשת..

מישו שלומד תורה ויחד עם זאת-גברי..

מאיזו ישיבה את מחפשת?

עידון נפשו של אדם לא אומר ירידה בחיוניות או חיות (גבריות).

אלא להפך לימוד תורה אמור להעצים את הכוחות הנפשיים, וכך לגרום ללומד התורה להיות יותר "גבר".

ברור שאני לא מחפשת מישהו מוחצן שיורד על אנשים וכו..

אבל כן שתהיה בו גבריות, יחד עם לימוד התורה והאכפתיות...ולא שהעדינות והרכרוכיות יהיו המידות החזקות..

ואפשר למצוא אותם בכול מקום, פשוט צריך לחפש.

אגב מה את מגדירה כגבר?

יש לי אח כזה כפרעליו 

ויש עוד הרבה כאלו.. אל תדאגי

אבל אנחנו מסוגלים להגשים כל חלום

אשתי אומרת שאני כזה...

ב"ה יש כאלו  , בע"ה בהצלחה במציאה .

אם באמת בא לך למסור פרטים באישי, את מוזמנת..

אני גרוע בלשדך, אבל יכול להיות שהס"ד שלך תשפיע..

אני חושב שגבר זה אחד שעוזר לאישתו ומטפל איתה בילדים עוזר לה במטלות הבית לא מתוך עומס אלא מתוך רצון והבנה שהיא לא מלאך שיכולה לעשות הכל לבד וכן עם כל הכבוד לא החכמה ללכת לכולל ולהשאיר אישה טרוטה ועייפה וסחוטה לבד !

אז גם אתה מהחמורים של החתימה שלך?!?

מישהו פה עף על עצמו...

למה לא?!? לבריאות!!

כמו"כ אני גם אף פעם לא טועה אני רק בודק את העירנות של השומעים..

אתה ועצמך נשמעים מאושרים ביחד

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת