שלא עשו ולא מבחירה, לדוגמא משהי שלמדה במוסד חרדי וכ"ו..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t540662#6068454

"מוריד את הערך שלה"...

כמו עוד הרבה דברים - כל דבר תלוי במשמעויותיו, סיבותיו, כוונותיו, מה שמאחוריו; וזה יכול להיות לכאן ולכאן.

הרי השירות הלאומי עצמו, אין לא משמעות מיוחדת בדווקא לגבי נישואין.

שירתה..

עבור מי שיש לו ערך למדינה בעיניו, מי ששוויון  חשוב לו[ולא, לא רק ליאיר ובנט זה חשוב..אלא לעוד הרבה ישראלים שתרמו מחייהם והקדישו שנתיים- שלוש מהחיים].

אם הייתי בן הייתי פוסלת גם בת שעשתה רק שנה אחת, אין שום סיבה שהיא תתחיל ללמוד כשבנות גילה ממלאות תפקיד כלשהו שהחוק מכריח אותן כי זה חשוב למדינה, אבל להן לא נאה להקדיש שנתיים מהחיים.

אותו דבר לגבי בנים, לצערי רובם הסדרניקים, אבל אם זה תלוי בי בהחלט אני רוצה רק את אלו שעשו 3 שנים...[כי מה לעשות, דרך ארץ קדמה לתורה..].

בעיני זה מראה רק על איכויות ומעלות, לא רק להסתכל על הפרט ומה זה נותן לי, אלא על הכלל...

 "לבנות משפחה שתורמת באמת לאורך שנים לכלכלה, ולדמוגרפיה הישראלית."

אבל אם כל פרט יעשה מה שטוב לו אנחנו נראה כאן אנרכיה ובלגן והזנחה.

וגם אף אחד לא ישמור עלייך כי למה להתגייס שאפשר לסיים עם תואר בגיל 21?

ובי"ח יקרסו מעומס, פחות כוח אדם לילדים ונוער בסיכון, פחות ילדים שיודעים יהדות כי אין בנות שירות במדרשות להדרכה.

זה נורא יפה שכל אחד חי לעצמו, כולם מאושרים...

בעצם, יש קהילות שאנחנו כבר רואים את זה שם...

בי"ח שיש מחסור באחיות אף אחד לא יוציא 4000 על אחות נוספת כי אין וכמו שכתבתי בתגובתי לד. מתן הרחבת הסמכויות למתנדבי הש"ל בבי"ח מקל על החולים שזוכים לקבל טיפול רפואי מהר יותר וגם על הצוות הרפואי[תעשי משמרת במיון או בפנימית, תאמיני לי נחמד לפעמים לשתות כוס מים במשמרת..]

אף אחד לא יוציא כסף על מדריכת יהדות, בוא נהיה ריאליסטים וכו' וכו'.

אגב, תגידי, ראית במקרה את הבעיות עם התקציב של המדינה וההצבעות שהיו עליו או שאת לגמרי מנותקת מהמציאות?[4000 ש"ח כפול כמה? מאיפה נוציא את זה? איזה משרד לדעתך יתנגד קודם? כי אם היית כאן בשבועות האחרונים היית יודעת שגם הנוכחי סובל מחוסר..]

ולא בת שירות לא עולה 4000- חירטוט, שכר- גג 1000, רכזת-שכר לכמה בנות ולא משרה מלאה.

כמה ימי הדרכה? גם לעבודה צריך....דירה- שוב לכמה בנות וכבר ראיתי דירות עם 10 בנות.

נסיעות זה כמו לחיילים

חוץ מזה זה יפה לדבר אחרי שהשירות הוא כי בחרת לא לעשות צבא למרות חוק גיוס חובה.....

שכ"ד בירושלים, ת"א וכל המקומות היקרים כולל חשמל, מים וכד'... יוצא בערך 700 ש"ח לאחת בהנחה שמדובר ב-10 בנות בדירה.

חוץ מזה יש את כל האחראיות למיניהם, אורייתות, טיולים וכד'....

לא יודעת אם זה מגיע ל-4000 אבל זה לא מעט כמו שזה נראה.

חוץ מזה מבחינה כלכלית של משתלם ולא משתלם צריך לקחת כמה פרמטרים:

* התחלת לימודים/ עבודה מאוחרת יותר. יש לזה המון השלכות כלכליות למדינה: מיסים, הנחות במעון לסטודנטיות וכד'...

לפעמים בגלל לידה/ הריון הלימודים מתארכים יותר....

* עובדות שלא מוצאות עבודה ולכן מכניסות פחות למדינה. (הכוונה לעובדות שהיו עובדות באותם תקנים).

* הוצ' גדולות יותר על טעויות בעבודה ועל עבודה פחות אפקטיבית.

רק לעניין ההנחות במעון. לסטודנטית/ אישה שעובדת במשכורת נמוכה המדינה ממנת בערך 1000 ש"ח לחודש!!!!

ז"א אם תשלום רגיל לילד השנה היה 1850 אז סטודנטיות שהן לרב מקבלות הנחה מלאה יכלו לשלם 920 אם אני לא טועה. מי משלם את זה???? שמס' הילדים עולה כך המדינה ממנת יותר לילד.

נכון שהחישוב לא ממש מדויק כי גם מי שמשלם סכום מלא ממן את אלה שלא, אבל בגדול אלו המחירים.

שמתחילים ללמוד שנה לפני להרבה נשים זה שנה פחות שהמדינה צריכה לממן מעון.

זה יכול להיות אלף ש"ח בחודש בכיף....

חלק קטן מגיע ישירות לבנות, אך זוהי העלות בפועל למדינה. השאר מתבטא בעלויות מגורים, ביטוחים, נסיעות, אך בעיקר בתשלומים לאגודה המפעילה ובעלות זכויות עתידיות.

אין לדבר סוף.

כל אדם יכול להתחיל לחפש אצל השני איזה דברים לא נהג כפי דעתו - ולא להתחתן. עם הזמן - יתברר לו שגם עם עצמו לא היה מתחתן כנראה.

לקראת נישואין - צריך לראות מה רלוונטי לנישואין.

אז אם מישהי/ו לא משרת/ת כי הוא אגואיסט, כי לא מענין אותו עם ישראל וכד' - אז זה יכול להיות דבר בעל השלכה לבית. וגם לאופי הבית שרוצים לבנות.

אבל אם מישהי נניח לא רצתה ללכת כי האופציות שהיו לה היו במקומות בעייתיים מבחינת הצניעות, למשל. או שהשקפתה היתה שהיא אח"כ מתחתנת מוקדם - שלא כהרבה בנות שעושות צבא - ולכן עם שנה אחת היא תהיה מוכנה יותר לתפקיד בנין הבית, שבעיניה זה יותר תרומה לעם-ישראל - 

אז גם אם הצד השני לא חושב בדיוק אותו דבר, אבל הוא רואה שכל הכיוון הוא רציני, לשם-שמיים, ממידות טובות - 

חבל שדבר כזה יעכב.

אם היה מדובר לקבל לאבטחת מוסדות באיזור מסוכן - אז באמת יש השלכה לשירות הצבאי למשל..  

כל דבר ועניינו.

כמו שכתבתי דרך ארץ קדמה לתורה...

וזה משהו שחשוב לי מאוד בבית ובחינוך.

יש בכך משהו שמעיד על האמנות והערכים של האדם, מאוד רלוונטי.

לא הייתי רוצה שמי שיחנך את הילדים שלי לא היה לתרום מעצמו כי לא נוח לו או כל סיבה אחרת.

לו נוח אוכל סיבה אחרת"...

זו בדיוק השאלה - כי לא היה לו נוח? או סיבה (טובה) אחרת.

וזה בדיוק מה שעושה את הדבר לבעל השלכה לבית - או  לא. פשוט ביותר.

ויש ששירתו, ואח"כ אינם "תורמים מעצמם" עוד מאומה. ויש שלא שירתו - וכל חייהם תרומה לכלל.

תלוי ממה זה בא. ואכן לעיתים ש"ל מחנך לנתינה, ויש בו שותפות בנשיאה בעול. הכל לפי הענין.

כשרוצים להתחתן - צריך לבדוק מה באמת רלוונטי ומהותי חנושא הנישואין - ומה אינו מעיד מאומה על האדם. זה משתנה מאחד לאחד.

אני לא רואה שום סיבה להצדיק השתמטות[כן, גם לנצל את הפטור מטעמי דת ולא לעשות משהו מינימליסטי שמותר דתית זאת השתמטות].

דיברו כאן על ש"ל, ברור שיש עוד ערכים.

כל אחד יכול לתרום אחרת.

במציאות של היום יש חוק גיוס חובה, אנו מדינה שלא יכולה להרשות לעצמה לגייס רק את המעוניין כי היא נמצאת במקום גיאוגרפי שאני מאמינה שאני לא צריכה להרחיב מדוע היא זקוקה להגנה, אדם שלא מתגייס משאיר את הנטל על חבריו, ושוב אני שואלת, היכן בדרך עם כל התורה שלמדנו שכחנו את "דרך ארץ קדמה לתורה?".

לבנות דתיות ניתן פטור מטעמי דת, מכיוון שהמדינה עדיין זקוקה למשאבים ועזרה, וכן אנחנו אולי מתקדמים אך יש הרבה מ לפתח, לכן ישנו תחליף שהוקם ע"מ לאפשר לבנות דתיות לתרום את חלקן ולקחת חלק מהנטל, והוא נקרא "השירות הלאומי", בזכות הש"ל מוקל העומס בבי"ח [הידעתם כי לאחרונה חוץ מאק"ג הוחלט ע"מ להקל על העומס המטורף בבי"ח לתת הרשאות למתנדבי הש"ל לבצע פעולות בסיסיות אך  חוסכות בזמן ומקלות על הזמן בו יקבל המטופל טיפול רפואי כמו ביצוע מדדי ל"ד וסימנים חיוניים, ושאר פעילויות שעד כה לא הורשו לבצע] , עוד ילדים יודעים על יהדות במדרשות ליהדות דברים שלא היו יודעים בלי זה, עוד ילדים מקבלים עזרה לימודית בבי"ס, עוד זקנים ניצולי שואה מקבלים יחס אישי וחם.

אז בת שבחרה להשתמש בסיבת הדת כדי לא להתגייס אני מבינה, קל מאוד לאבד את עצמך כשאתה מחוץ לבית עם מפקדים, עולם אחר, פקודות, קשה לשמור על מצוות מסוימות, היא ברשות המדינה ונחשבת רכוש צה"ל... אז אני מצפה ממנה ללכת ולעשות שנתיים בשירות הלאומי כמו שהייתה עושה אילו הייתה מתגייסת. בש"ל היא יכולה ללכת לשיעורי תורה אם היא מעוניינת אחרי הצהריים, לשלב מדרשה, יש לה גם אוריתות ורכזת דתייה לפנות אליה...ובלי תירוצי צניעות כי את יכולה לבחור מקום שמתאים לך מבחינת דתית וצניעותית.

ולנישואים זה רלוונטי מאוד, אין שום סיבה שאחרי שנתיים שירות מאידיאל אקים בית עם מי שמבחינתו זה מיותר ומעדיף לעשות מה שנוח לו....

"אין שום סיבה שהיא תתחיל ללמוד כשבנות גילה ממלאות תפקיד כלשהו שהחוק מכריח אותן כי זה חשוב למדינה, אבל להן לא נאה להקדיש שנתיים מהחיים."- אז החוק לא מכריח בכלל.

באופן כללי, שירות לאומי זה המצאה של הציונות הדתית, וזה התנדבותי לחלוטין.

מה שהחוק מחייב- זה צבא, לא ש"ל.

צריך לקבל פטור מצבא, לא משירות לאומי... זה לא מעוגן בשום חוק כתוב.

הואיל וגיסתי גם כן לא עשתה שירות. ובכיתה שלה היתה ילדה שכל הזמן אמרה לה -

 אני רואה אותך עוד 10 שנים רווקה מסכנה ואף אחד לא מסתכל עלייך בגלל שלא עשית שירות (מגעילה)

מה שקרה בסוף הוא שאחי -שהתחתן איתה בסופו של דבר, דווקא ראה בזה פלוס. ואותה החברה נשארה 

דווקא רווקה מבוגרת.

לפעמים מה שלך נראה כמינוס, הוא יתרון אצל האחר.

אבל זה יכול להעיד על יתרונות. אשאל מה הסיבה, או לפני דייט או בתוכו.

לא מסתכלים על בנות...

ובטח לא על מי שלא עשתה שרות רח״ל ל״ע!!

שיקצה!!!

<צ> למי שלא הבין...

זה אומר משהו,אלא אם כן יש סיבה כלשהיא ואז צריך לבחון.

לדעתי שירות לאומי נותן הרבה לבחורה כמו: יותר עצמאות אחריות וכיו"ב

זה בא בגלל מסיבות לא הכי טובות שכדאי לבדוק אותן לדוגמא:

לפעמים זו בחורה שלא מסוגלת ללכת עם הזרם

או שהיא לא מסוגלת לקבל מרות

או שהיא כרגע בהתפרצות חושים של גיל ההתבגרות ובא לה לפרוץ את כל הגבולות

וכו'

בקיצור לפעמים זה מעיד על חוסר יציבות רגשית/נפשית ולכן צריך לברר מדוע היא לא עשתה?

בס"ד

ב"ה היו הרבה מאוד בחורים שלא פסלו אותי בגלל זה...

ואחותי גם לא עשתה שרות - והתחתנה בגיל 21 ב"ה.

ויש לי גם לא מעט חברות שלא עשו שרות וב"ה נשואות באושר ותורמות לעמ"י...

ב"ה אני חושבת שתרמתי לעמ"י לא פחות ממי שכן עשתה (פרטים באישי)

בקיצור - כל אחת תעשה מה שהיא מבינה, מתוך מחשבה והתייעצות. ב"הצלחה!!

לא עשיתי שירות לאומי של המדינה אבל איפה כתוב שזו הדרך היחידה לתרום לעם ישראל????

יש לי כבר שני ילדים אותם אני משתדלת לחנך כמה שיותר בדרך התורה כן ירבו בעזרת ה'...

עם כל הכבוד- קודם כל אף פעם לא טוב להכליל לא לכולן מתאים אותו הדבר, כ לאחת צריכה לחשוב איך היא רואה את התכלית שלה ומהו ייעודה בחיים. לדעתי הייעוד של אישה הוא לשמור על צניעותה, לחנך את ילדיה (דבר שמאוד קשה היום!!!) ולעזור לבעלה להתקדם!!!

ישנם אנשים במגזר שלנו שקצת איבדו כיוון- הלימוד בישיבה לא פחות טוב מ3 שנים בצבא!!!

ד"א- צוואתו של הרב יעקב יוסף היתה גם בנושא השירות לאומי לבנות- שלא יעשו...

(וברור שיש גם רבנים שיתמכו, אני רק מביאה את הצד שלי...)

במיוחד שיכולות להיות גם בעיות הלכתיות בשירות- כל מקרה לגופו...

בעלת חסד וכו' 

לא הייתי רוצה לצאת עם הבנות שירות שאני רואה בסיבה של הבית שלי נערות עיר מפונקות שלא הולכות צנוע 

אם יש מישי שהיא לא עושה שירות כי היא צדיקה וכו' אז מה הבעיה . 

רוב הסיכוי שמי שלא עושה לא החליטה את זה לבד וכו' וכל החברות שלה כן אז מה יש פה להאשים ?

בכ"מ אסור להסתכל על נשים, מהי נפקא מינא?

אם עשתה שירות, יש שיקלו להסתכל עליה?

הרי מותר ואף מצווה להסתכל עליה

מפסיד בנות איכותיות . בנות שגם תרמו לעם ישראל בדרך של התנדבות וגם יתרמו בעז"ה ע"י הקמת בית...

בנתיים ב"ה לא פסלו אותי בגלל זה(לפי מה שאני יודעת)..

ואם כן אז הכל לטובה..

למה?

כי הוא טיפש וגם טיפשים צריכים להתחתן..

מחילה מכבודו שכחתי את שמו של הרב..

בלי להתייחס לעצם הנושא - 

הסתכלות מאד יפה.

אשריך - וד"ש לחרמון...

הוא רצה להדגיש ההיפך: שאפילו אם היא עושה הרבה אבל אין לה באופי את הנתינה, אז בעיניו זה "לא שווה".

ואם יש לה - אז גם אם זה מתבטא האופן אחר מש"ל רשמי - גם טוב.

עד כאן פרשנות דבריו היקרים...

פשוט זה מופיע על הצג של הפורומים...

קיצר..

אני חושבת שמי שלא עשתה שרות מאידיאל של להתחיל תואר כדי שכשתתחתן היא תפרנס את הבעל והוא ילמד תורה צריך להעריך אותה!! נכון ש"ל זה חשוב אבל אם זה מתוך אידיאל כזה אין שום בעיה וזה לא אמור להפריע ב-כ-ל-ל!!-לפחות לבחור ירא שמים שזה השאיפות שלו!!

במיוחד שבימינו יש מקומות שב-ש"ל אפשר רק להתדרדר לא עלינו!!

מה שכן יכול להפריע זה מאידיאל של "פאנאטויות"-כי הבחורה לא בעד המדינה וכל זה..

                         זהו..יום טוב!!

אשריי מי שגילה את האמת לא להיות בעד המדינה כמו שאת קוראת לזה !!!! אפשר לשרת את עמ"י בלי להיות תחת שלטון מדיני !!! מסכימה עם כל מה שרשמת עד האידיאל של פאנטיות . 

אני בעצמי לא חושבת ששרות לאומי זה דבר שחייבים לעשות והוא כל כך מוסיף ותורם ושצריך לתרום למדינה וכל זה

(אחרי שהמדינה תתרום לי באמת אני אחשוב אם לתרום לה..אבל לא נכנס לדיונים כאלה,וגם שרות לאומי זה לא הדבר הכי צנוע בעולם.. אבל גם לזה לא נכנס)

אם הייתי בן יכול להיות שהייתי אפילו מעדיפה אחת שלא עשתה שרות...

מדיני -ואני מאוד מעריכה את הבנות האלו !!-זה אפילו יותר טוב משירות מדיני-טלוי כמובן במה אבל רוב הפעמים זה יותר טוב!!* -אבל אם זה בגלל שהם נגד המדינה לא חוגגים את יום העצמאות וזה..אז לוידעת ..זה כבר טלוי בכיוון של הבחור..

*לדוג' אבא שלי סיפר לי שהיו בנות שלא שרתו שרות מדיני אבל שרתו בבית של הרב מרדכי אליהו זצ"ל-הם קיפלו ת'דפים של  העלון קול צופיך!!-וזה לדוג' מאוד תורם לעמ"י!!קיצור אני מאוד מתחברת לסגנון הזה!!

ביום העצמאות אבל את מדברת על זה כאילו זה רע .... ברוך השם ראיתי את כל החברות שלי לפני שירות ואחרי שירות ומחילה אך 95% הדרדרו חלילה אני לא שופטת אותם אבל אני ברוך ה' זכיתי לעלות למדרשה ולא מתחרטת לרגע ... אני חושבת שאוכל בעזרת השם לתרום לעמ"י גם בלי להיות תחת המדינה (שלא מגיע לה שיתרמו לה בכלל אלא להפך-אך אני לא אכנס לזה) בקיצר אפשר ללמוד חינוך לא פרומלי ולעזור לנוער בסיכון אפילו יותר מבת שירות שעלייה בכפר נוער מסתכלים לא כלכך בעין יפה לצערינו , או לתרום לזקנים לא תחת השירות ואני כלל לא חושבת שזה אגואיסטיות . מחילה

מחילה אם פגעתי.. באמת שלא התכוונתי שככה זה יתפרש..

אפשר לחשוב שבחורה שלא עשתה עברה על לאו חמור בתורה...

אם כבר ''האם תצאו''- זה נשמע יותר סביר.

בתור אחת שלא עשתה,

עוד לא פגשתי את האחד שפסל על זה,

באמת שזה לא מהדברים הקריטיים שבגללם תיפול הצעה (בדר"כ).

אז אל חשש והרימי ראש, זקפי גב כי את שווה זהב 

ובע"ה תמצאי את בעלך הצדיק בקרוב!

בהצלחה מותק!

אני עשיתי שנתיים שירות.....

לפי דעתי זה מאד תלוי בסיבה.

אם הסיבה זה חוסר אכפתיות מהסביבה זה דבר אחד אבל אם הסיבה זה בגלל מחשבה שךטווח הארוך התרומה למדינה, לעם וכד'... תהיה יותר טובה ואפקטיבית בלי השרות זה דבר אחר.....

בעלי פעם אמר לי שאם היו מציעים לו מישהי שלא עשתה שירות הוא לא היה פוסל אבל היה בודק את העניין וזה לא היה מוסיף... בסופו של דבר לפני שמתחתנים מסתכלים על התמונה המלאה אבל מבחינתו זה לא היה מוסיף נק' טובות...

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז