אם הם עושים את זה בתוך הפעולה - מתחילים לעשות בעיות כאלה, זה לא קשור לאחריות, זה קשור למשמעת..

חניכים שלי התחילו פעם אחת לזרוק אבנים אחד על השני - ברור שזה בעיה שלי. שהם עולים על הגג של הבי"כ\סניף, זה גם בעיה שלי.

אבל שוב - זה לא קשור לאחריות.. זה יותר משמעת.

חניך שלי יודע שכשאני אומרת לו להפסיק לזרוק אבנים, אז הוא מפסיק! שאני אומרת לו לרדת מהגג, אז הוא יורד!

ופעם אחת, הלכתי להביא משהו מהסניף השני, ובנתיים חניכים שלי, ועוד ערסים שבאו לסניף, שיחקו בכדור בתוך הסניף - ושברו חלון.

אז לא, זה לא אחריות שלי, וזה גם לא קשור למשמעת..

הבנת?..

כשחניך עולה על גג- יש לך אחריות להודיר אותו משם. כדי שלא יקרה לו משהו. נקודה.

הדבר תקף בכל אירוע במסגרת התנועה שבו נשקפת סכנה לשלומו. וממש לא איכפת לי אם הוא מקשיב לך או לא. מצידי תזרוק לו חבל לגגג ותוריד אותו בסנפלינג. (או שפשוט תוודא שאין בדל חניך ברדיוס של חצי ק"מ מזירת האירוע, ותעלה לגג ותוריד אותו בעצמך... <חצי צינית חצי רצינית>)

אם חניך שובר חלון- לא בדיוק משנה אם אתה נוכח באירוע או לא, זאת לא אחריות שלך.

זאת אחריות של החניך ושל ההורים שלו, שלא לימדו אותו שלא שוברים חלונות. (לכן הם ישלמו על זה, ואם הם הורים נורמטיביים וטובים, גם יענישו את הבן שלהם).

בנ"ע היא לא תנועה לחינוך ילדים מוזנחים או מוגבלים שלא מבינים את דרך העולם (נגיד את הדרך המקובלת בעולם- שלא שוברים חלונות).

היא תנועת נוער שאמורה לחנך ילדים בוגרים ומבינים עניין לאידיאלים של אורח חיים יהודי וציונות, ולאידיאליים של תורה ועבודה.

לכן זאת לא אחריות של המדריך, או של הקומונר, או של המזכ"ל, או של קופת התנועה-אם אחד מהחניכים שובר חלון, פשוט כי זאת לא העבודה שלהם לחנך אותם שלא עושים דבר כזה.*

יש שאלות?

*

• אמרתי שזאת לאחריות של קופת התנועה, דהינו, התנועה גם לא צריכה לשלם על זה.
• האמור לעיל אינו מתכוון כלפי סניפים באזורי מצוקה, שם כמובן התנאים שונים. אבל זה עדיין לא אומר שהמדריך או כל אדם אחר מלבד מי שעשה את הפעולה אחראי לשבירת החלון. לגבי הקטע של החינוך והתשלום- יש הבדל, מן הסתם, בהתחשב בקביעה הרווחת שאנשים שגרים בשכונות כאלה לא תמיד משקיעים בחינוך ילדיהם וכן גם אינם יכולים תמיד לממן את החלון שהילד שלהם שבר....

1. זה קורה בשבת.
2. המדריך ישן רק 5 שעות לילה קודם לכן והלך לישון איתם ב1 וחצי בלילה.
3. אחרי שהמדריך ראה שיש שקט רק אז הוא הולך לישון.
4. באיזור 4 המדריך מרגיש מישהו דורך עליו ומגלה שחניכים שלו נכנסים דרך החלון בקומה שלישית.
5. (בהיזדמנות אני גם יעלה תמונה של הבית כדי להבהיר.)

אבל חוץ מהדברים האלה עד איזה מצב מדריך צריך להשגיח על החניכים שלו? (איפה הגבול?)

אשמח לתשובות.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.