גיסתי גבוהה מאחי אבל מסתדרים .... בכל זאת הוא עושה מה שהוא רוצה היא לא תופסת "גובה .......

אני צריכה תמיכה כי זה לא מה שדמיינתי, אבל מכל שאר הבחינות הוא סבבה..

בנתיים אנחנו ממשיכים ואני מקווה שזה יפסיק להפריע לי. אבל יצאתי מהפגישה עם כאב גב והוא נמוך רק ב3 סמטימטרים ממני, אין לי מושג איך זה קרה!

 הנה לך קטע מספר שכתבתי. ומקוה שתמצאי בו מענה גם לשאילתך

למה תחומי עניין שונים יוצרים כימיה בין אנשים ומדוע אנשים נמשכים למה שאין בהם?

התשובה לכך היא- אנו נמשכים לאנשים בעלי תחומי עניין שונים משום שבדרך מסוימת הם גורמים לנו להרגיש שלמים, הם מאזנים את החיים שלנו, הם מבטאים היבט מסוים שלנו שעדיין לא פיתחנו בתוך עצמנו. אנו נמשכים לאנשים שונים מאיתנו כדי לספק את הערגה העמוקה של הנפש שלנו, וכדי להקיף ולגעת במה שמעבר לעצמנו, ועל ידי כך אנו מתפתחים להיות יותר ממה שחשבנו שאנו יכולים להיות.

במובן מסוים מערכת יחסים עוזרת ותומכת עם אנשים השונים מאיתנו, נותנת לנו את האפשרות להיות כל מה שאנו יכולים להיות באמת. 

כשאנו פוגשים באנשים בעלי תחומי עניין שונים, משהו בתוכנו מתגרה ומסתקרן. אנו מתעוררים. אם אנחנו רוצים להישאר עם עצמנו איננו זקוקים לאף אחד. דווקא ההתנסות בדברים חדשים מכניסה בנו אנרגיה. יש משהו מיוחד ב"שונה מאיתנו" שגורם לנו להימשך אליו. השוני בשבילנו הוא מיוחדות.

התובנה והידיעה הזאת מביאה אותנו להבנה שלא תמיד כדאי לנו להינעל רק על שידוך שעונה על כל רשימת הדרישות שלנו. לפעמים בחור עשוי לחשוב "אם יש לי תכונה של שר החוץ, עסקן, פעיל, נמרץ, מחדש, מקדם פרויקטים וכו', אז הבחורה שתתאים לי צריכה להיות בדיוק כזאת." ייתכן שההיפך הוא הנכון, הוא יהיה עשוי למצוא עניין רב דווקא בבחורה ביתית שאוהבת יציבות, שלא מתחברת מהר לחידושים ותנועתיות מתמדת וכו'- וזאת בשונה ממנו ממש.

כלומר, ודאי שאפשרי למצוא בן זוג שיהיה עם אותם תחומי התעניינות שלנו, אך אפשרי באותה מידה למצוא בן זוג בעל תחומי התעניינות שונים לחלוטין שאנו כלל לא התעניינו בהם.

לפעמים, אפילו כאשר אנו מרגישים משיכה ונטיית הלב עם מישהו שיש לו תחומי התעניינות שונים, אנו יכולים לשגות בקלות ולהניח שאנו שונים מדי מכדי שמערכת היחסים בינינו תצליח. יכול להתגנב לליבנו חשש שמא הבדלים אלו יעיקו ויחבלו בהרמוניה שצריכה להיות בין בני זוג.

אך בשעה שיודעים שלכל זוג ישנם תחומי עניין שונים רבים, ובני זוג במובנים רבים שונים אחד מהשני, ועם כל זאת לא רק שהבדלים אלו לא העיבו על הקשר ביניהם, אלא אדרבה הם היוו מקור של תמיכה וסיפוק, זה נותן להתגבר על החששות שיכולות לצוץ כתוצאה מתחומי עניין שונים בשידוכים.

לפעמים גם כשההבדלים והשוני מהווים לכאורה מכשול בחיי הנישואין, ויוצרים פער בין בני הזוג- בעזרת כישורי תקשורת טובים ונכונים הבדלים אלו לא יהוו מקור לעימות או בעיה כל שהיא.

ברוב המוחלט של המקרים שבהם שלא הייתה התאמה (לכאורה) בין בני זוג, מקורן לא היה בשוני, אלא בחוסר היכולת של בני הזוג לבנות תקשורת נכונה והבנה הדדית. אם למשל אישה מתלוננת שבעלה מעורב יותר מדאי בנעשה בקהילה, והתעניינותו (לדעתה) עוברת את גבול הטעם הטוב- צריך לדעת שזה לא הבעיה האמיתית, זה רק כיסוי לבעיה האמיתית ביניהם. הבעיה היא חוסר היכולת שלהם לטפח זה את צרכיו של זה. אין בעיה בעצם ההתעניינות וההתערבות בענייני הקהילה, מעורבות יתר לא היא המשפיעה על המערכת הזוגית ביניהם, יתכן והבעיה נעוצה בחוסר התעניינות אישית של הבעל באשתו, או אי קבלת האישה את צרכיו של הבעל במעורבות פעילה בחיי הקהילה.

בנוסף לכך, חשוב לדעת שכאשר ישנם העניינים העיקריים שמביאים לסגירת השידוך, ובני הזוג ממלאים אחד לשני צרכי ליבה- צרכים מרכזיים בחייהם, תחומי העניין השונים הופכים להיות השוליים והדבר הטפל בזוגיות שלהם. שוני זה לא תופס מקום כלל וכלל.

יותר מכך, כאשר ישנה אהבה, הבנה וסלחנות בין בני זוג, תחומי העניין השונים מהווים מקור לחיבור ואיחוד, משום שהאהבה גורמת להתעניינות אמיתית בכל ההיבטים השונים של החיים, כך שבני זוג מתחילים לחלוק יותר ויותר תחומי עניין ביניהם עד שלפעמים הם פתאום מגלים עניין בזה, הם לפתע מבינים את המיוחדות, המורכבות והייחודיות שיש הן בתחום העניין והן במתעניין.

זה כמובן לא משנה.

אבל את צריכה לראות עם הזמן כמה זה באמת מפריע לך. ואולי כבר "לא תראי" את זה.

אני מכיר כאלה, עם הפרש גדול יותר - שמההתאמה והחיבה, כבר "לא הרגישו" אח"כ את ההבדל. 

הרצון של בחורה לבחור "מעליה", מוביל, הוא מובן. אבל לפעמים היא מרגישה כך מכח אישיותו - והמראה כבר לא מפריע.

כדאי אולי לנסות עוד - ולראות אם זה ממש מפריע, או כבר לא.

גברים יתחילו ללכת עם פלטפורמות 

באורך מינוס

אני ממש יכולה להבין למה זה מפריע לך. גם לי בהתחלה זה מאוד הפריע- למשך כמה חודשים טובים- כי רציתי שהוא שיהיה יותר גבוה ממני. חוץ מזה, מההתחלה ברוב שאר הדברים הוא היה יותר טוב ממה שדמיינתי שיהיה בבעלי.

באיזשהוא שלב (עוד לפני החתונה) זה באמת כבר הפסיק להפריע. וכשניסיתי אז, וגם היום, כשאני מנסה לדמיין אותו יותר גבוה זה ממש מוזר ומצחיק אותי לדמיין אותו ככה- נראה לי לא קשור כזה אליו להיות גבוה יותר.

שמחה מאוד שהוא כמו שהוא.

נ.ב- יכול להיות שכאב לך הגב כי ניסית כאילו להנמיך את עצמך- מן אוטומט כזה

נראה לי שבעיקר לא רציתי שהוא ירגיש רע.. ובשיחה הוא בכלל לא הזכיר את זה. נראה לי שזה לא משנה לו.

זה גם נראה לי מוזר כי אימא שלי נמוכה בהרבה מאבא שלי, לילדים לא מפריע שאימא יותר גבוהה מאבא?!

הם רגילים למה שרגילים, ומזהים מי "מוביל" לא לפי הגובה.

לא נראה לי שהם מתעסקים בזה יותר מידי. כי אם ככה ההורים שלהם אז הם גדלים לתוך זה, וזה הדבר הכי טבעי בעיניהם.

בשביל הילדים מה שעושה את ההורים לדמויות משמעותיות זה לא איך שהם נראים חיצונית אלא האישיות, האווירה בבית והיחס אליהם.

להבדיל אלפי הבדלות- יש ילדים שגדלים באופן טבעי ונורמלי במציאות שאחד ההורים: עיוור/ נכה (אני מכירה)- כתבתי את זה רק כדי לנסות להסביר שילדים לא מקובעים בנורמות שלנו המבוגרים.

עד שהם בכלל קולטים...

ואם ההורים בסדר עם זה, לילדים אין בעיה עם זה.

שמעו אני מטר שישים הכל כך הרבה פעמים שאנשים מסתכלים עד הגבוה החיצוני ולא על מה שאתה יכול לתת פנימית בעיקר שאחרי שאתה מתחתן אתה כבר לא מסתכל אחרי כמה חודשים על המראה שלו\שלה  ואתה פשוט מתאהב בפנימיות של הבן בת זוג שלך מה זה משנה אז הוא נמוך ממך הוא טוב אליך הוא בחור איכותי גבוהה באופי מצחיק שנון חברותי בריא מה זה משנה הגבוה ?! למה זה מפחית ממנו בתור בן אדם ?! 

מישהו פה רמז משהו כזה? דווקא אמרו שדברים טובים באים באריזות קטנות.

השאלה הייתה אם הגובה משנה.. מבחינה אסטטית יותר. ורגשית.

אוף לא יודעת... בטח הכל עניין של תרבות ומוסכמות של החברה.

זה מעניין שפה אף אחד לא תומך במוסכמות האלה

נפגשתי עם מישהו שהיה נמוך ממני בטיפ-טיפה. זה לא היה קשור, כך שנגמר מהר, אבל זה אכן הפריע לי קצת כשעמדנו בסמוך בתחילת הפגישה (אח"כ ישבנו). אני לא יודעת עד כמה זה היה ממשיך להפריע אם בכלל, אם כן היה קשור. רק רציתי לומר, שזה נורמלי לגמרי לדעתי שדבר כזה יפריע. כמובן יש לבחון לאור כל שאר הנתונים, כמה זה חזק, האם ייחלש וכו'.

אגב, מישהי כתבה בסוף השירשור - שהיא מכירה מי שנשואה עם בחור נמוך ממנה. אז היא לא נועלת נעלי עקב, וחוץ מזה זה לא אכפת לה. אם היא לא נועלת נעלי עקב, משמעות הדבר שאכן מפריע לה עקרונית פער גובה לטובת האשה, אחרת מה אכפת לה להגדיל את הפער? אלא שלפער הטבעי היא התרגלה. עניין שעקרונית מפריע - יש כאן.

גברים- לא היה מפריע לכם להיות הנמוכים?

של תחושה שלך, לא של "מוסכמות".

באמת לפעמים זה יכול להפריע לבנות. זה לא "לא-יכול-להיות"..

אבל צריך לראות האם אפשר לגמרי להתעלם מזה, או שזה נעלם מעצמו - לאור הנתונים של הבחור , וה"גובה" האישיותי שלו.

אני מכירה כמה זוגות שהגבר נמוך מהאישה.

אז האישה לא הולכת עם עקבים וחוץ מזה לא ממש אכפת לה.

כמעט כל נמוך שהכרתי הוא סבבה של בנאדם

המ"ה

זה לא נראה לי באמת קשור לגובה

הנסיון היה לנחם ווימבר?

וההבנה ולא הגובה

אם זה מפריע לך מנסיוני- אל תמשיכי איתו .

אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת רגשית ונפשית - תמשיכי איתו  כי הוא שלך !

אני אישית - נפגשתי עם בחור שהיה נמוך ממני , ופשוט לא יכלתי להתמודד עם זה שבעלי יהיה נמוך ממני, אפילו בסנטימטר ...רציתי שיהיה גבוה ממני .

ואכן זה מה שקבלתי  ב"ה.

ואני חושבת לעצמי עד היום איזה מזל שלא התחתנתי עם הנמוך ממני כי לא הייתי מסתדרת איתו לעולם !

לק"י

ממנה.

בסופו של דבר, היא התחתנה עם אדם שנמוך ממנה בכמה ס"מ (היא פשוט לא שמה לב..).

מסתבר שלפעמים לקב"ה יש תוכניות אחרות בשבילנו!

(למען האמת, יכול להיות שבשלב ההוא של חייה זה כבר פחות הפריע לה, ובכל זאת).

לק"י

לי לא מפריע שיהיה נמוך יותר, ואם הייתי נועלת נעלי עקב- לא הייתי עושה חשבון לגובה שלו!

תמיד זכו להערכתי כי ראו שהדבר הכל כך חיצוני הזה ממש לא מפריע להם. יש להם 3 בנות מקסימות. כולן גבוהות כמו האמא. מזל שהאבא לא גבוה עוד יותר..

זוגות שכן מתחתנים ומתגברים או שזה מפריע לך ובאמת לא בר שינוי,ולחתוך לפני שישברו הלבבות.רק בסדום היו פתרונות לדברים האלה....;) אני חושבת שחש כאן עוד עניין שיכול להפריע,האם העובדה שהוא נמוך ממך גורמת לך להרגיש שהוא פחות גבר,מגן ומסוכך ואת מעליו תרי משמע או שזה הגובה ותו לא.יש נמוכים שהם גבריים ויש גבוהים שאינם...אז יש כמה רבדים ליחס לגובה....בכל אופן שיהיה לך בהצלחה ובחירות נכונות ללא לבבות שבורים...!

צרי איתי קשר

אין לזה פתרון, זה מה שמתסכל.

השאלה היא באמת כמה זה מפריע לנו.

לעיתים זה כן, לעיתים זה לא.

אבל תמיד זה נמצא.

בס"ד

קודם לכל, אל תאמרי נמוך אלא קצר. כי נמוך וגבוה זה ברוחניות...וד"ל ואכמ"ל.

ועכשיו יש לי משהו חשוב ליידע אותך: סבא שלי ז"ל היה קצר מסבתא שלי שתחיה ותאריך ימים, אבא שלי קצר מאמא שלי (בשבוע הבא נחגוג להם בעזרת ה' 40(!!!) שנות נישואי אושר.

וכן יש לי כמה אחים שנשותיהם ארוכות מהם...

אז נא לפקוח עין על האישיות והפנימיות ולא על זוטות שכאלו!

ברכה והצלחה והחלטות טובות

הוא הנורמה שהתרגלת אליה. אהבתי..

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..