גיסתי גבוהה מאחי אבל מסתדרים .... בכל זאת הוא עושה מה שהוא רוצה היא לא תופסת "גובה .......

אני צריכה תמיכה כי זה לא מה שדמיינתי, אבל מכל שאר הבחינות הוא סבבה..

בנתיים אנחנו ממשיכים ואני מקווה שזה יפסיק להפריע לי. אבל יצאתי מהפגישה עם כאב גב והוא נמוך רק ב3 סמטימטרים ממני, אין לי מושג איך זה קרה!

 הנה לך קטע מספר שכתבתי. ומקוה שתמצאי בו מענה גם לשאילתך

למה תחומי עניין שונים יוצרים כימיה בין אנשים ומדוע אנשים נמשכים למה שאין בהם?

התשובה לכך היא- אנו נמשכים לאנשים בעלי תחומי עניין שונים משום שבדרך מסוימת הם גורמים לנו להרגיש שלמים, הם מאזנים את החיים שלנו, הם מבטאים היבט מסוים שלנו שעדיין לא פיתחנו בתוך עצמנו. אנו נמשכים לאנשים שונים מאיתנו כדי לספק את הערגה העמוקה של הנפש שלנו, וכדי להקיף ולגעת במה שמעבר לעצמנו, ועל ידי כך אנו מתפתחים להיות יותר ממה שחשבנו שאנו יכולים להיות.

במובן מסוים מערכת יחסים עוזרת ותומכת עם אנשים השונים מאיתנו, נותנת לנו את האפשרות להיות כל מה שאנו יכולים להיות באמת. 

כשאנו פוגשים באנשים בעלי תחומי עניין שונים, משהו בתוכנו מתגרה ומסתקרן. אנו מתעוררים. אם אנחנו רוצים להישאר עם עצמנו איננו זקוקים לאף אחד. דווקא ההתנסות בדברים חדשים מכניסה בנו אנרגיה. יש משהו מיוחד ב"שונה מאיתנו" שגורם לנו להימשך אליו. השוני בשבילנו הוא מיוחדות.

התובנה והידיעה הזאת מביאה אותנו להבנה שלא תמיד כדאי לנו להינעל רק על שידוך שעונה על כל רשימת הדרישות שלנו. לפעמים בחור עשוי לחשוב "אם יש לי תכונה של שר החוץ, עסקן, פעיל, נמרץ, מחדש, מקדם פרויקטים וכו', אז הבחורה שתתאים לי צריכה להיות בדיוק כזאת." ייתכן שההיפך הוא הנכון, הוא יהיה עשוי למצוא עניין רב דווקא בבחורה ביתית שאוהבת יציבות, שלא מתחברת מהר לחידושים ותנועתיות מתמדת וכו'- וזאת בשונה ממנו ממש.

כלומר, ודאי שאפשרי למצוא בן זוג שיהיה עם אותם תחומי התעניינות שלנו, אך אפשרי באותה מידה למצוא בן זוג בעל תחומי התעניינות שונים לחלוטין שאנו כלל לא התעניינו בהם.

לפעמים, אפילו כאשר אנו מרגישים משיכה ונטיית הלב עם מישהו שיש לו תחומי התעניינות שונים, אנו יכולים לשגות בקלות ולהניח שאנו שונים מדי מכדי שמערכת היחסים בינינו תצליח. יכול להתגנב לליבנו חשש שמא הבדלים אלו יעיקו ויחבלו בהרמוניה שצריכה להיות בין בני זוג.

אך בשעה שיודעים שלכל זוג ישנם תחומי עניין שונים רבים, ובני זוג במובנים רבים שונים אחד מהשני, ועם כל זאת לא רק שהבדלים אלו לא העיבו על הקשר ביניהם, אלא אדרבה הם היוו מקור של תמיכה וסיפוק, זה נותן להתגבר על החששות שיכולות לצוץ כתוצאה מתחומי עניין שונים בשידוכים.

לפעמים גם כשההבדלים והשוני מהווים לכאורה מכשול בחיי הנישואין, ויוצרים פער בין בני הזוג- בעזרת כישורי תקשורת טובים ונכונים הבדלים אלו לא יהוו מקור לעימות או בעיה כל שהיא.

ברוב המוחלט של המקרים שבהם שלא הייתה התאמה (לכאורה) בין בני זוג, מקורן לא היה בשוני, אלא בחוסר היכולת של בני הזוג לבנות תקשורת נכונה והבנה הדדית. אם למשל אישה מתלוננת שבעלה מעורב יותר מדאי בנעשה בקהילה, והתעניינותו (לדעתה) עוברת את גבול הטעם הטוב- צריך לדעת שזה לא הבעיה האמיתית, זה רק כיסוי לבעיה האמיתית ביניהם. הבעיה היא חוסר היכולת שלהם לטפח זה את צרכיו של זה. אין בעיה בעצם ההתעניינות וההתערבות בענייני הקהילה, מעורבות יתר לא היא המשפיעה על המערכת הזוגית ביניהם, יתכן והבעיה נעוצה בחוסר התעניינות אישית של הבעל באשתו, או אי קבלת האישה את צרכיו של הבעל במעורבות פעילה בחיי הקהילה.

בנוסף לכך, חשוב לדעת שכאשר ישנם העניינים העיקריים שמביאים לסגירת השידוך, ובני הזוג ממלאים אחד לשני צרכי ליבה- צרכים מרכזיים בחייהם, תחומי העניין השונים הופכים להיות השוליים והדבר הטפל בזוגיות שלהם. שוני זה לא תופס מקום כלל וכלל.

יותר מכך, כאשר ישנה אהבה, הבנה וסלחנות בין בני זוג, תחומי העניין השונים מהווים מקור לחיבור ואיחוד, משום שהאהבה גורמת להתעניינות אמיתית בכל ההיבטים השונים של החיים, כך שבני זוג מתחילים לחלוק יותר ויותר תחומי עניין ביניהם עד שלפעמים הם פתאום מגלים עניין בזה, הם לפתע מבינים את המיוחדות, המורכבות והייחודיות שיש הן בתחום העניין והן במתעניין.

זה כמובן לא משנה.

אבל את צריכה לראות עם הזמן כמה זה באמת מפריע לך. ואולי כבר "לא תראי" את זה.

אני מכיר כאלה, עם הפרש גדול יותר - שמההתאמה והחיבה, כבר "לא הרגישו" אח"כ את ההבדל. 

הרצון של בחורה לבחור "מעליה", מוביל, הוא מובן. אבל לפעמים היא מרגישה כך מכח אישיותו - והמראה כבר לא מפריע.

כדאי אולי לנסות עוד - ולראות אם זה ממש מפריע, או כבר לא.

גברים יתחילו ללכת עם פלטפורמות 

באורך מינוס

אני ממש יכולה להבין למה זה מפריע לך. גם לי בהתחלה זה מאוד הפריע- למשך כמה חודשים טובים- כי רציתי שהוא שיהיה יותר גבוה ממני. חוץ מזה, מההתחלה ברוב שאר הדברים הוא היה יותר טוב ממה שדמיינתי שיהיה בבעלי.

באיזשהוא שלב (עוד לפני החתונה) זה באמת כבר הפסיק להפריע. וכשניסיתי אז, וגם היום, כשאני מנסה לדמיין אותו יותר גבוה זה ממש מוזר ומצחיק אותי לדמיין אותו ככה- נראה לי לא קשור כזה אליו להיות גבוה יותר.

שמחה מאוד שהוא כמו שהוא.

נ.ב- יכול להיות שכאב לך הגב כי ניסית כאילו להנמיך את עצמך- מן אוטומט כזה

נראה לי שבעיקר לא רציתי שהוא ירגיש רע.. ובשיחה הוא בכלל לא הזכיר את זה. נראה לי שזה לא משנה לו.

זה גם נראה לי מוזר כי אימא שלי נמוכה בהרבה מאבא שלי, לילדים לא מפריע שאימא יותר גבוהה מאבא?!

הם רגילים למה שרגילים, ומזהים מי "מוביל" לא לפי הגובה.

לא נראה לי שהם מתעסקים בזה יותר מידי. כי אם ככה ההורים שלהם אז הם גדלים לתוך זה, וזה הדבר הכי טבעי בעיניהם.

בשביל הילדים מה שעושה את ההורים לדמויות משמעותיות זה לא איך שהם נראים חיצונית אלא האישיות, האווירה בבית והיחס אליהם.

להבדיל אלפי הבדלות- יש ילדים שגדלים באופן טבעי ונורמלי במציאות שאחד ההורים: עיוור/ נכה (אני מכירה)- כתבתי את זה רק כדי לנסות להסביר שילדים לא מקובעים בנורמות שלנו המבוגרים.

עד שהם בכלל קולטים...

ואם ההורים בסדר עם זה, לילדים אין בעיה עם זה.

שמעו אני מטר שישים הכל כך הרבה פעמים שאנשים מסתכלים עד הגבוה החיצוני ולא על מה שאתה יכול לתת פנימית בעיקר שאחרי שאתה מתחתן אתה כבר לא מסתכל אחרי כמה חודשים על המראה שלו\שלה  ואתה פשוט מתאהב בפנימיות של הבן בת זוג שלך מה זה משנה אז הוא נמוך ממך הוא טוב אליך הוא בחור איכותי גבוהה באופי מצחיק שנון חברותי בריא מה זה משנה הגבוה ?! למה זה מפחית ממנו בתור בן אדם ?! 

מישהו פה רמז משהו כזה? דווקא אמרו שדברים טובים באים באריזות קטנות.

השאלה הייתה אם הגובה משנה.. מבחינה אסטטית יותר. ורגשית.

אוף לא יודעת... בטח הכל עניין של תרבות ומוסכמות של החברה.

זה מעניין שפה אף אחד לא תומך במוסכמות האלה

נפגשתי עם מישהו שהיה נמוך ממני בטיפ-טיפה. זה לא היה קשור, כך שנגמר מהר, אבל זה אכן הפריע לי קצת כשעמדנו בסמוך בתחילת הפגישה (אח"כ ישבנו). אני לא יודעת עד כמה זה היה ממשיך להפריע אם בכלל, אם כן היה קשור. רק רציתי לומר, שזה נורמלי לגמרי לדעתי שדבר כזה יפריע. כמובן יש לבחון לאור כל שאר הנתונים, כמה זה חזק, האם ייחלש וכו'.

אגב, מישהי כתבה בסוף השירשור - שהיא מכירה מי שנשואה עם בחור נמוך ממנה. אז היא לא נועלת נעלי עקב, וחוץ מזה זה לא אכפת לה. אם היא לא נועלת נעלי עקב, משמעות הדבר שאכן מפריע לה עקרונית פער גובה לטובת האשה, אחרת מה אכפת לה להגדיל את הפער? אלא שלפער הטבעי היא התרגלה. עניין שעקרונית מפריע - יש כאן.

גברים- לא היה מפריע לכם להיות הנמוכים?

של תחושה שלך, לא של "מוסכמות".

באמת לפעמים זה יכול להפריע לבנות. זה לא "לא-יכול-להיות"..

אבל צריך לראות האם אפשר לגמרי להתעלם מזה, או שזה נעלם מעצמו - לאור הנתונים של הבחור , וה"גובה" האישיותי שלו.

אני מכירה כמה זוגות שהגבר נמוך מהאישה.

אז האישה לא הולכת עם עקבים וחוץ מזה לא ממש אכפת לה.

כמעט כל נמוך שהכרתי הוא סבבה של בנאדם

המ"ה

זה לא נראה לי באמת קשור לגובה

הנסיון היה לנחם ווימבר?

וההבנה ולא הגובה

אם זה מפריע לך מנסיוני- אל תמשיכי איתו .

אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת רגשית ונפשית - תמשיכי איתו  כי הוא שלך !

אני אישית - נפגשתי עם בחור שהיה נמוך ממני , ופשוט לא יכלתי להתמודד עם זה שבעלי יהיה נמוך ממני, אפילו בסנטימטר ...רציתי שיהיה גבוה ממני .

ואכן זה מה שקבלתי  ב"ה.

ואני חושבת לעצמי עד היום איזה מזל שלא התחתנתי עם הנמוך ממני כי לא הייתי מסתדרת איתו לעולם !

לק"י

ממנה.

בסופו של דבר, היא התחתנה עם אדם שנמוך ממנה בכמה ס"מ (היא פשוט לא שמה לב..).

מסתבר שלפעמים לקב"ה יש תוכניות אחרות בשבילנו!

(למען האמת, יכול להיות שבשלב ההוא של חייה זה כבר פחות הפריע לה, ובכל זאת).

לק"י

לי לא מפריע שיהיה נמוך יותר, ואם הייתי נועלת נעלי עקב- לא הייתי עושה חשבון לגובה שלו!

תמיד זכו להערכתי כי ראו שהדבר הכל כך חיצוני הזה ממש לא מפריע להם. יש להם 3 בנות מקסימות. כולן גבוהות כמו האמא. מזל שהאבא לא גבוה עוד יותר..

זוגות שכן מתחתנים ומתגברים או שזה מפריע לך ובאמת לא בר שינוי,ולחתוך לפני שישברו הלבבות.רק בסדום היו פתרונות לדברים האלה....;) אני חושבת שחש כאן עוד עניין שיכול להפריע,האם העובדה שהוא נמוך ממך גורמת לך להרגיש שהוא פחות גבר,מגן ומסוכך ואת מעליו תרי משמע או שזה הגובה ותו לא.יש נמוכים שהם גבריים ויש גבוהים שאינם...אז יש כמה רבדים ליחס לגובה....בכל אופן שיהיה לך בהצלחה ובחירות נכונות ללא לבבות שבורים...!

צרי איתי קשר

אין לזה פתרון, זה מה שמתסכל.

השאלה היא באמת כמה זה מפריע לנו.

לעיתים זה כן, לעיתים זה לא.

אבל תמיד זה נמצא.

בס"ד

קודם לכל, אל תאמרי נמוך אלא קצר. כי נמוך וגבוה זה ברוחניות...וד"ל ואכמ"ל.

ועכשיו יש לי משהו חשוב ליידע אותך: סבא שלי ז"ל היה קצר מסבתא שלי שתחיה ותאריך ימים, אבא שלי קצר מאמא שלי (בשבוע הבא נחגוג להם בעזרת ה' 40(!!!) שנות נישואי אושר.

וכן יש לי כמה אחים שנשותיהם ארוכות מהם...

אז נא לפקוח עין על האישיות והפנימיות ולא על זוטות שכאלו!

ברכה והצלחה והחלטות טובות

הוא הנורמה שהתרגלת אליה. אהבתי..

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"