בקשר לזה : האם ערוץ 7 הופך לאתר הארץ?
הייתי פותח דיון פה אבל זה לא קשור לכאן
בקשר לזה : האם ערוץ 7 הופך לאתר הארץ?
הייתי פותח דיון פה אבל זה לא קשור לכאן
כתבה קצת חריגה בנוף של האתר הזה,
מצד שני, כל אחד מאיתנו עלול להתפוצץ כשפוגעים ביקר לו,
כשנוגעים לחרדים בעניין הישיבות הם מתפוצצים ואומרים דברים נוראיים, כנ"ל עבור הציבור הדתי לאומי כשמדברים על פינוי ישובים (ובאמת מעניין לעשות השוואות בעניין, "תסתכלו עליהם ותראו אותנו"),
לכן נראה לי שעיקר מה שגרם לכותב להתפוצץ ולכתוב דברים קצת מכלילים ומוגזמים, זה עצם הפגיעה בחללי צה"ל, דבר שמן הסתם יקר לו מאוד, ולכן הוא התפוצץ על המבצעים, במקרה יצא ומדובר בחרדים...
לכן אני לא חושב שערוץ שבע לא הופך לעיתון הארץ, הוא לא רודף חרדים, פשוט פגעו בו בנקודה רגישה, והוא התפוצץ.
מותר.
ואם אלו היו חילונים גם אז היו מוצאים לנכון לכתוב שתי משפחות חילוניות וכו'?
מותר להתפוצץ לפעמים אבל חובה עלינו להבין שזה גרוע.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
(עריכה: תיקון קישור)
די לשנאה
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
עד כמה אתה מכיר חרדים בצורה בלתי אמצעית?
אני גר באלעד (עיר חרדית )
אני לא יודע מה גורם לך לחשוב שרוב הציבור החרדי היה מוקיע מעשה כזה
בכל מקרה אני לא אמרתי מה אני חושב ככה שמיותר להכניס לי מילים לפה ולצפות שאני אסביר למה הם הגיוניות.
אני חושב שיש משהו בחברה החרדית שנותן יותר לגיטימציה להיות ככה.
אתה באמת חושב שהמשפחה הזאת לא מייצגת (שבתוך החברה החרדית מעשה כזה יתפס כיותר לגיטימי מבחברה אחרת) (כך אתה כתבת)
מהשאלה שלך ניתן להסיק כי לדעת מעשה כזה ייחשב לגיטימי ולפיכך הגיוני לחשוב שהוא לא יוקע.
וכאן באה השאלה שלי למה אתה חושב שמעשה כזה ייתפס לגיטימי בחברה החרדית?
אני לא חושב שרוב הציבור החרדי היה עושה דבר כזה. אבל מקרי קיצון בתוך חברה מראים הרבה על הלך הרוח בחברה כולה.
למשל, ישנה תופעה אצל המתיישבים, קוראים לה "תג מחיר". ברור שרוב מוחלט מהמתיישבים לא עושים מעשים כאלה. אבל חשוב לשים לב, שהתופעה נובעת משילוב של שתי תכונות: נאמנות חזקה לארץ ישראל, ומרידה במרות של המדינה והממשלה. אלה שתי תכונות שבמינונים שונים נוכחות מאד בהתיישבות, וזה מה שמאפשר גם גילויים יותר קיצוניים שלהם, כמו "תג מחיר". (לא אמרתי כלום בעד או נגד. על העיקרון אני חושב שאף אחד לא יכול לחלוק).
קח כדוגמה נוספת את המחבלים הערביים. רובם המוחלט של הערבים אינם מחבלים, ולדעתי ומתוך היכרות מסוימת לא בהכרח מתוך חוסר יכולת או אומץ לרצוח. אז איך אנחנו יכולים לפגוע בערבים "חפים מפשע"? השמאל הופך את סימן השאלה לסימן קריאה - אכן, כל מי שאינו מחבל הוא אדם טוב ותמים, ופגיעה בו היא רצח! התשובה שלנו שונה: מחבל לא יכול לפעול בחלל ריק. ישנו צורך בגיבוי תרבותי ואווירה חברתית מסוימת כדי להצמיח מחבלים. המחבלים, שהם מקרי הקיצון, מלמדים אותנו על החברה הערבית כולה. לא שהם מחבלים, אלא מהי האווירה שהם מייצרים.
אותו דבר בדיוק נכון לגבי החרדים. לא כולם מבזים אנדרטאות. לא כולם זורקים אבנים על חיילים שנקלעים לשכונתם. לא כולם עומדים מאחורי קמפיין ה"חרד"קים" המזעזע. יודע מה? הרוב אפילו יזדעזעו מהתופעות הללו. אבל מה שמאפשר את התופעות הללו היא האווירה השוררת בחברה החרדית כולה. כולם לא מתפללים לשלום חיילי צה"ל, מפגינים כלפי המדינה בכלל וצה"ל בפרט יחס הנע בין אדישות לעוינות, מפיצים וקוראים עיתוני ביבים בכל הקשור ליחס בין אדם לחברו בכלל ואדם למדינתו בפרט, ועוד על זה הדרך.
פרסום של מקרי קיצון, ובכל חברה, עוזר מאד להבין את הלכי הרוח באותה חברה. התפקיד של הקוראים הוא להבין מה נובע מהכתבה ומה לא נובע ממנה.
עצם הפרסום של המקרה, וגם הסגנון של הכתב, הם טובים ומנוסחים בצורה טובה ועניינית. אל תשליך מזה לתופעות הביזיוניות שמתרחשות ב"הארץ". אין שום קשר בין הדברים.
ואני כותב את זה כמי שגדל 16 שנה מחייו בשכונה חרדית, למד בחינוך יסודי עם חרדים, ויש לי גם חברים חרדים.
ואני בטוח כי לא רק ''רוב'' הציבור החרדי לא היה עושה דבר כזה, אלא ''רוב רובו המכריע'' ככה שאפשר לומר כמעט כולם למעט כמה שוטים שתמצא גם בכל מגזר אחר.
אבל בהחלט אין לזה קשר עם ''הלך הרוח'' ו\או החינוך שלהם, שאתה מנסה להדביק, שלא בצדק, על החברה החרדית. ולכן ההשוואה להזדהות עם תג מחיר היא לא נכונה כלל.
ולדעתי כל הפרסום בנושא על ''החרדים'' מטרתו היתה כדי שחבר'ה יכתבו כמו שאתה כותב על החרדים. וחבל. [והצעתי אליך לא להיות פסימי כלפיהם שלא בצדק, כשזה בכלל לא ריאלי ].
הבהרה: כשאנכי מדבר על 'חרדים' אינני מדבר על ה''סיקריקים'', שהם עם בפני עצמו, כידוע לכל מי שאינו ניזון רק מהתשקורת... והחרדים ורבניהם מוקיעים ומוחים בהתנהגותם בכל הזדמנות ואומרים שהם לא חלק מהם.
המתנחלים מוקיעים פעולות של תג מחיר (אך מבקשים ראיה וענישה פרופורציונאלית ושימת לב למניעים), כנ"ל לגבי החרדים עבור המקרה הנ"ל.
הערבים, ברובם, מעריצים ומברכים על פעולות של מחבלים.
"הלכי הרוח" אינם עילה להאשמה קולקטיבית (תופעה נפוצה מאוד בשיח תקשורתי, משמשת בדרך כלל כל מיני אנשים בעלי מטען של שנאה עבור קבוצות בחברה, כמו שאחרי רצח רבין החליטו לשרוף את כל המחנה הדתי-לאומי וכדו'),
ובכל זאת הנקודה הזו עושה הבדל בין "מייצג" ל"לא מייצג".
אמרת מה שרציתי לומר בצורה הטובה ביותר
אבל העיקרון בכולם דומה.
לא התכוונתי לחפש אשמה אצל אף אחד - גם אם החרדים והמתיישבים לא אשמים, הם גורמים לתופעות הללו, באמצעות הלכי רוח הרווחים שם. יתכן שהלכי הרוח האלה כשלעצמם לגיטימיים, אבל חייבים לשים לב אליהם.
למה זה חשוב? כי אנשי התקשורת החרדים נוקטים בעיקרון בקו הגנה לפיו הם מוקירים ומעריכים ומכבדים את חיילי צה"ל, אבל הם תורמים לביטחון המדינה בדרך אחרת. זהו שקר מוחלט. אני מכיר מקרוב את הציבור החרדי, והיחס שלהם לחיילים הוא מתנשא ומזלזל. המקרה הזה, שמצטרף למקרים אחרים שפירטתי, מראים שגם אם רוב מוחלט מהחרדים לא יעשו מעשים כאלה, חייבים לשים לב לתופעות הללו, שמראות בצורה ברורה שבציבור החרדי אין אווירה של הערכה לחיילי צה"ל. להיפך.
זוהי לא אשמה. זוהי מבחינתם אידאולוגיה מוצהרת, לכל מי שמכיר אותם קצת מקרוב. וצריכים להיות ערים לזה, במיוחד כאשר יש תמימים בינינו שרואים בהם "בעלי ברית טבעיים" בעניינים כאלה ואחרים...
אני מעתיק מתוך מאמר של אילנה ברודו (אין לי מושג מי היא)
.."אני זוכרת את עצמי כילדה משחקת באנדרטה בגן הזיכרון בכפר-סבא, מטפסת על התותח שהוצב שם, ומבלה שעות במשחקי "מלחמה" עם ילדים אחרים במקום, נהנית מהמדשאה שמול האנדרטה, למרות שמעולם לא נכנסנו למי הבריכה שלצידה (כי איכס וירוקת). מעולם לא הרגשתי שיש כאן חוסר כבוד לנופלים, אלא בדיוק ההפך - דרך לזכור אותם ולכבד את זיכרם בחיינו, במשחקי הילדים והחופש שהיה לנו שלמענו נתנו החללים את חייהם. הרי זה לא שקיפצנו על קבריהם בששון או משהו. אם תשימו תותח בפארק ירוק ומוצל, תמצאו ילדים מטפסים עליו ומשחקים בו, בעוד הוריהם משגיחים. אין פה חוסר כבוד לנופלים, בעיניי..."
"לדעתי לא מדובר כאן בחוסר כבוד לנופלים, אלא חוסר כבוד לאלה החיים שביקשו בנימוס להפסיק את החגיגה כי זו הפריעה להם. לא מדובר כאן בדוגמה לזלזול החרדים בחילונים, אלא במשפחה אחת של ערסים מאמינים באל שהחליטו שהכל מותר והכל שייך להם ואינם צריכים להיענות לבקשת תושבי הישוב או מבקרים אחרים."
מאחר ששימוש באנדרטות כמתקני שעשוע אינו כל כך נדיר, ונמצא גם בציבורים אחרים (וכמדומני שגם נתקלתי בעצמי בו) הרעש התקשורתי סביב מקרה ספציפי כשמדובר בחרדים מעוות את העניין.
לגבי האמירה הכללית שלך על מקרי קיצון, אני מסכים באופן חלקי. קשה כרגע לפרט יותר.
אבל מעשה כזה הוא לא מייצג.
כי מייצג זה אומר שמעשה כזה יראה בעין חיובית והוא בהחלט לא יראה בעין חיובית אצל רוב החרדים
המשמעות המילולית המדויקת של המילה "מייצג". אם אתה מפרש שהכוונה שזה דבר שניתן לצפות שהחרדי הממוצע יעשה, אז לא לזה התכוונתי, ואני חושב שגם הבהרתי את זה היטב. זה מביא לידי ביטוי הלכי רוח, שבעיניי חמורים ופסולים (בעיניהם לא!), ורק מתוך הלכי רוח כאלה צומחות תופעות כאלה. בין אם הם רוצים בתופעות הקיצון עצמן או לא, הם הגורמים להן.
יש מצב שאתה צודק אבל זה נכון לגבי כל בנאדם בעולם שהלך רוח נפוץ יגרום למישהו להקצין לעשות משהו לא נכון
נכנסתי כבר לפילוסופיות בכל מקרה, סליחה ותודה
פסימי ריאליאחרונההאם הערוץ "הופך לעיתון הארץ" (מתה על הקיצוניות הזאת...)
או על דעתנו על הפרשייה?
על הראשון- רמזתי לדעתי,
השני-
טוב מאוד שנתנו במה לענין.
זה מעשה מבזה וחמור. וזה לא "שנאת חינם". אסור לשתוק על חילול אנדרטאות (מענין אם יש עונש על כזה דבר. מגיע להם מאוד)
אם כבר משהו צורם לי, זה ציון היותם "חרדים". אני שונאת שמקטלגים אנשים בחדשות לפי מגזרם. זה לא רלוונטי לגוף הדיווח, וישר מטה את זוית הראייה, ומכוער. גם ככה לפי הצילום היו מזהים מיד מי מדובר (הלבוש המלא יחסית של הבנים ב"בריכה", העדרות הבנות מהמים, והחצאיות המופשלות ברקע...).
ההערה הזאת תסביר לנו את הסיפור מיד, אך כעיתונאים אל להם לציין זאת.
אני לא באמת חושב שהערוץ הופך לעיתון הארץ רק באתי לומר שתי דברים.
א. הכתבה הזאת מתאימה יותר לאתר הארץ מאשר לאתר ערוץ 7
ב. בזמן האחרון משום מה יש לי הרגשה (ורבים יסכימו איתי) שיש נטיה לאתר ערוץ 7 להיכנס לשנאות ומדנים מה שלא היה פעם
דוגמאות?
ועוד, אם את די מכירה את התכנים פה על בסיס קבוע אני לא צריך להסביר לך
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל