http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t564731

כתבה קצת חריגה בנוף של האתר הזה,

מצד שני, כל אחד מאיתנו עלול להתפוצץ כשפוגעים ביקר לו,

כשנוגעים לחרדים בעניין הישיבות הם מתפוצצים ואומרים דברים נוראיים, כנ"ל עבור הציבור הדתי לאומי כשמדברים על פינוי ישובים (ובאמת מעניין לעשות השוואות בעניין, "תסתכלו עליהם ותראו אותנו"),

לכן נראה לי שעיקר מה שגרם לכותב להתפוצץ ולכתוב דברים קצת מכלילים ומוגזמים, זה עצם הפגיעה בחללי צה"ל, דבר שמן הסתם יקר לו מאוד, ולכן הוא התפוצץ על המבצעים, במקרה יצא ומדובר בחרדים...

לכן אני לא חושב שערוץ שבע לא הופך לעיתון הארץ, הוא לא רודף חרדים, פשוט פגעו בו בנקודה רגישה, והוא התפוצץ.

מותר.

ואם אלו היו חילונים גם אז היו מוצאים לנכון לכתוב שתי משפחות חילוניות וכו'?

מותר להתפוצץ לפעמים אבל חובה עלינו להבין שזה גרוע. 

אני ראיתי חרדי שיושב בבית כנסת על ספסל שהוקדש לזכר חייל!  

למה בנו את המקום אם לא בשביל שיבואו לשם משפחות ויהנו מהמקום? 

"ההורים והילדים נכנסו בבגדי ים

לבריכת הזיכרון בה חרוטים שמות

חללי צה"ל שנספו לפני 16 שנים"  

אתם מכירים את זה שיש מרצפות ברחוב שחרוט עליהן שמות? אני מאמין שאתם דורכים עליהן.. 

סתם שנאת חרדים, אני ראיתי שם חילונים במים ואף אחד לא אומר על זה כלום. כי זה כלום.. 

אני עשיתי יותר מפעם אחת פיקניק על אנדרטה לזכר חיילים יהודים שנהרגו במלחמה!! (בשביל זה בנו את האנדרטה)

|בורח לפני שמרביצים לי| 

(עריכה: תיקון קישור)

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/260059

די לשנאה

ואי ההיכרות שלכם את הציבור החרדי על פלגיו וזרמיו, על רובו ומיעוט הקיצוני שבו, הוא כל כך עצום. עד שאתם סתם נסחפים אחר פופוליזם זול בתקשורת. וחבל.

ועוד יותר חבל, שערוץ מכובד כערוץ שבע, אחראי להסתה האנטי חרדית הזאת, סתם.

אגב, אני סבור שהרבה משפחות חרדיות בכלל לא מודעות מה זה אנדרטה, ועד כמה הסמל הזה קדוש. אין את המושג הזה אצלם. אז במקום להתקיף תנסו להסביר להם יפה (אני מתכוין אם בעתיד תראו כזה דבר), ואני בטוח שהם היו יוצאים מהמים. - ולא לרוץ לכתב המסית עדו בן פורת בערוץ 7. אבל הכל שווה לאנשים מחרחרי ריב ומדון שמחפשים בכל דרך להשמיץ ציבור שלם רק בגלל שאורחות חייו שונים משלנו.

עד כמה אתה מכיר חרדים בצורה בלתי אמצעית?

אני גר באלעד (עיר חרדית )

אני לא יודע מה גורם לך לחשוב שרוב הציבור החרדי היה מוקיע מעשה כזה

בכל מקרה אני לא אמרתי מה אני חושב ככה שמיותר להכניס לי מילים לפה ולצפות שאני אסביר למה הם הגיוניות.

אני חושב שיש משהו בחברה החרדית שנותן יותר לגיטימציה להיות ככה.

אתה באמת חושב שהמשפחה הזאת לא מייצגת (שבתוך החברה החרדית מעשה כזה יתפס כיותר לגיטימי מבחברה אחרת) (כך אתה כתבת)

מהשאלה שלך ניתן להסיק כי לדעת מעשה כזה ייחשב לגיטימי ולפיכך הגיוני לחשוב שהוא לא יוקע.

וכאן באה השאלה שלי למה אתה חושב שמעשה כזה ייתפס לגיטימי בחברה החרדית?

אני לא חושב שרוב הציבור החרדי היה עושה דבר כזה. אבל מקרי קיצון בתוך חברה מראים הרבה על הלך הרוח בחברה כולה.

למשל, ישנה תופעה אצל המתיישבים, קוראים לה "תג מחיר". ברור שרוב מוחלט מהמתיישבים לא עושים מעשים כאלה. אבל חשוב לשים לב, שהתופעה נובעת משילוב של שתי תכונות: נאמנות חזקה לארץ ישראל, ומרידה במרות של המדינה והממשלה. אלה שתי תכונות שבמינונים שונים נוכחות מאד בהתיישבות, וזה מה שמאפשר גם גילויים יותר קיצוניים שלהם, כמו "תג מחיר". (לא אמרתי כלום בעד או נגד. על העיקרון אני חושב שאף אחד לא יכול לחלוק).

קח כדוגמה נוספת את המחבלים הערביים. רובם המוחלט של הערבים אינם מחבלים, ולדעתי ומתוך היכרות מסוימת לא בהכרח מתוך חוסר יכולת או אומץ לרצוח. אז איך אנחנו יכולים לפגוע בערבים "חפים מפשע"? השמאל הופך את סימן השאלה לסימן קריאה - אכן, כל מי שאינו מחבל הוא אדם טוב ותמים, ופגיעה בו היא רצח! התשובה שלנו שונה: מחבל לא יכול לפעול בחלל ריק. ישנו צורך בגיבוי תרבותי ואווירה חברתית מסוימת כדי להצמיח מחבלים. המחבלים, שהם מקרי הקיצון, מלמדים אותנו על החברה הערבית כולה. לא שהם מחבלים, אלא מהי האווירה שהם מייצרים.

אותו דבר בדיוק נכון לגבי החרדים. לא כולם מבזים אנדרטאות. לא כולם זורקים אבנים על חיילים שנקלעים לשכונתם. לא כולם עומדים מאחורי קמפיין ה"חרד"קים" המזעזע. יודע מה? הרוב אפילו יזדעזעו מהתופעות הללו. אבל מה שמאפשר את התופעות הללו היא האווירה השוררת בחברה החרדית כולה. כולם לא מתפללים לשלום חיילי צה"ל, מפגינים כלפי המדינה בכלל וצה"ל בפרט יחס הנע בין אדישות לעוינות, מפיצים וקוראים עיתוני ביבים בכל הקשור ליחס בין אדם לחברו בכלל ואדם למדינתו בפרט, ועוד על זה הדרך.

פרסום של מקרי קיצון, ובכל חברה, עוזר מאד להבין את הלכי הרוח באותה חברה. התפקיד של הקוראים הוא להבין מה נובע מהכתבה ומה לא נובע ממנה.

עצם הפרסום של המקרה, וגם הסגנון של הכתב, הם טובים ומנוסחים בצורה טובה ועניינית. אל תשליך מזה לתופעות הביזיוניות שמתרחשות ב"הארץ". אין שום קשר בין הדברים.

ואני כותב את זה כמי שגדל 16 שנה מחייו בשכונה חרדית, למד בחינוך יסודי עם חרדים, ויש לי גם חברים חרדים.

ואני בטוח כי לא רק ''רוב'' הציבור החרדי לא היה עושה דבר כזה, אלא ''רוב רובו המכריע'' ככה שאפשר לומר כמעט כולם למעט כמה שוטים שתמצא גם בכל מגזר אחר.

אבל בהחלט אין לזה קשר עם ''הלך הרוח'' ו\או החינוך שלהם, שאתה מנסה להדביק, שלא בצדק, על החברה החרדית. ולכן ההשוואה להזדהות עם תג מחיר היא לא נכונה כלל.

ולדעתי כל הפרסום בנושא על ''החרדים'' מטרתו היתה כדי שחבר'ה יכתבו כמו שאתה כותב על החרדים. וחבל.  [והצעתי אליך לא להיות פסימי כלפיהם שלא בצדק, כשזה בכלל לא ריאלי ].

הבהרה: כשאנכי מדבר על 'חרדים' אינני מדבר על ה''סיקריקים'', שהם עם בפני עצמו, כידוע לכל מי שאינו ניזון רק מהתשקורת...    והחרדים ורבניהם מוקיעים ומוחים בהתנהגותם בכל הזדמנות ואומרים שהם לא חלק מהם.

המתנחלים מוקיעים פעולות של תג מחיר (אך מבקשים ראיה וענישה פרופורציונאלית ושימת לב למניעים), כנ"ל לגבי החרדים עבור המקרה הנ"ל.

הערבים, ברובם, מעריצים ומברכים על פעולות של מחבלים.

"הלכי הרוח" אינם עילה להאשמה קולקטיבית (תופעה נפוצה מאוד בשיח תקשורתי, משמשת בדרך כלל כל מיני אנשים בעלי מטען של שנאה עבור קבוצות בחברה, כמו שאחרי רצח רבין החליטו לשרוף את כל המחנה הדתי-לאומי וכדו'),

ובכל זאת הנקודה הזו עושה הבדל בין "מייצג" ל"לא מייצג".

אמרת מה שרציתי לומר בצורה הטובה ביותר

אבל העיקרון בכולם דומה.

לא התכוונתי לחפש אשמה אצל אף אחד - גם אם החרדים והמתיישבים לא אשמים, הם גורמים לתופעות הללו, באמצעות הלכי רוח הרווחים שם. יתכן שהלכי הרוח האלה כשלעצמם לגיטימיים, אבל חייבים לשים לב אליהם.

למה זה חשוב? כי אנשי התקשורת החרדים נוקטים בעיקרון בקו הגנה לפיו הם מוקירים ומעריכים ומכבדים את חיילי צה"ל, אבל הם תורמים לביטחון המדינה בדרך אחרת. זהו שקר מוחלט. אני מכיר מקרוב את הציבור החרדי, והיחס שלהם לחיילים הוא מתנשא ומזלזל. המקרה הזה, שמצטרף למקרים אחרים שפירטתי, מראים שגם אם רוב מוחלט מהחרדים לא יעשו מעשים כאלה, חייבים לשים לב לתופעות הללו, שמראות בצורה ברורה שבציבור החרדי אין אווירה של הערכה לחיילי צה"ל. להיפך.

זוהי לא אשמה. זוהי מבחינתם אידאולוגיה מוצהרת, לכל מי שמכיר אותם קצת מקרוב. וצריכים להיות ערים לזה, במיוחד כאשר יש תמימים בינינו שרואים בהם "בעלי ברית טבעיים" בעניינים כאלה ואחרים...

אני מעתיק מתוך מאמר של אילנה ברודו (אין לי מושג מי היא)

.."אני זוכרת את עצמי כילדה משחקת באנדרטה בגן הזיכרון בכפר-סבא, מטפסת על התותח שהוצב שם, ומבלה שעות במשחקי "מלחמה" עם ילדים אחרים במקום, נהנית מהמדשאה שמול האנדרטה, למרות שמעולם לא נכנסנו למי הבריכה שלצידה (כי איכס וירוקת). מעולם לא הרגשתי שיש כאן חוסר כבוד לנופלים, אלא בדיוק ההפך - דרך לזכור אותם ולכבד את זיכרם בחיינו, במשחקי הילדים והחופש שהיה לנו שלמענו נתנו החללים את חייהם. הרי זה לא שקיפצנו על קבריהם בששון או משהו. אם תשימו תותח בפארק ירוק ומוצל, תמצאו ילדים מטפסים עליו ומשחקים בו, בעוד הוריהם משגיחים. אין פה חוסר כבוד לנופלים, בעיניי..."

אבל מעשה כזה הוא לא מייצג. 

כי מייצג זה אומר שמעשה כזה יראה בעין חיובית והוא בהחלט לא יראה בעין חיובית אצל רוב החרדים

המשמעות המילולית המדויקת של המילה "מייצג". אם אתה מפרש שהכוונה שזה דבר שניתן לצפות שהחרדי הממוצע יעשה, אז לא לזה התכוונתי, ואני חושב שגם הבהרתי את זה היטב. זה מביא לידי ביטוי הלכי רוח, שבעיניי חמורים ופסולים (בעיניהם לא!), ורק מתוך הלכי רוח כאלה צומחות תופעות כאלה. בין אם הם רוצים בתופעות הקיצון עצמן או לא, הם הגורמים להן.

יש מצב שאתה צודק אבל  זה נכון לגבי כל בנאדם בעולם שהלך רוח נפוץ יגרום למישהו להקצין לעשות משהו לא נכון

נכנסתי כבר לפילוסופיות בכל מקרה, סליחה ותודה

האם הערוץ "הופך לעיתון הארץ" (מתה על הקיצוניות הזאת...)

או על דעתנו על הפרשייה?

על הראשון- רמזתי לדעתי,

השני-

טוב מאוד שנתנו במה לענין.

זה מעשה מבזה וחמור. וזה לא "שנאת חינם". אסור לשתוק על חילול אנדרטאות (מענין אם יש עונש על כזה דבר. מגיע להם מאוד)

אם כבר משהו צורם לי, זה ציון היותם "חרדים". אני שונאת שמקטלגים אנשים בחדשות לפי מגזרם. זה לא רלוונטי לגוף הדיווח, וישר מטה את זוית הראייה, ומכוער. גם ככה לפי הצילום היו מזהים מיד מי מדובר (הלבוש המלא יחסית של הבנים ב"בריכה", העדרות הבנות מהמים, והחצאיות המופשלות ברקע...).

ההערה הזאת תסביר לנו את הסיפור מיד, אך כעיתונאים אל להם לציין זאת.

אני לא באמת חושב שהערוץ הופך לעיתון הארץ רק באתי לומר שתי דברים.

א. הכתבה הזאת מתאימה יותר לאתר הארץ מאשר לאתר ערוץ 7 

ב. בזמן האחרון משום מה יש לי הרגשה (ורבים יסכימו איתי) שיש נטיה לאתר ערוץ 7 להיכנס לשנאות ומדנים מה שלא היה פעם 

דוגמאות?

הקריקטורה הזאת

ועוד, אם את די מכירה את התכנים פה על בסיס קבוע אני לא צריך להסביר לך

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד