לק"י

להקשיב לה, להיות מאוד רגישה ולשים לב למה שהיא צריכה.

אולי אם זה יעשה לה טוב- לעזור לה להתעסק בדברים אחרים, שלא יהיה לה את כל היום לחשוב עליו.

לק"י

אני לא מכירה את החברה שלך ולא את החבר שלה, אבל לפעמים למשפחה יש סיבה טובה למה לא לאהוב את הקשר בין שני אנשים.

אני לא רוצה להגיד סתם- אבל אם למשפחה שלה הייתה סיבה טובה, אז אולי בסופו של דבר החברה שלך הרוויחה..

שנשמע בשורות טובות בעז"ה!

כדאי לדון לכף זכות. ולא לחשוב כמה הבחור הזה לא בסדר.

ישועות ונחמות. שנזכה לשמוע על חופתה בקרוב

באמת נורא.

אין אפשרות שהיא תשוחח עם ההורים. תשמע מה הם רצו, תסביר להם מה קרה מזה...

ואז - או שהיא תהיה יותר שלמה עם הפסקת הענין;

או שהם ישנו גישה וניתן יהיה לבדוק אם אפשר לחדש

[אם כי, אכן, זה קצת תמוה, שבגלל יחס "לא הכי" של המשפחה, בחור מבטל]

היא כבר ניסתה לדבר עם ההורים שלה והם כבר היו מוכנים לבוא לקראת...

כי ראו כמה שהיא שבורה מהפרידה הזאת...

אבל אז הבחור כבר לא רצה...

כי הרגיש שעושים לו "טובה"

לנסות למצוא מישהו מבוגר שיש לו השפעה על הבחור.

שיסביר לו שזה לא "לעשות טובה", אלא להבין שהם צריכים לזוז הצידה מפני רצון ביתם בענין הזה, ויכולים לתרגל את עצמם להסתכל עליו אחרת.

ושבכלל, כל זמן שזו לא היא ש"עושה טובה" שהיא מוכנה, אלא כל הבעיה זה ההורים - צריך לקחת בפרופורציות אחרות לגמרי. וסה"כ - הרי ההורים לא באמת מכירים אותו - אז אם הוא מאמין ביכולתו, מן הסתם גם הם יכולים לשנות מבפנים מבט עליו עם הזמן.

אבל אני חוזר שוב: נראה לי תמוה קיצוניות התגובה הזו שלו. אם כי אינני יודע מה היה שם ומה "שידרו" ההורים ולמה.

ההורים שידרו דחיה לא אליו...

אלא למהות הקשר עם החברה שלי...

אותו הם אהבו...

פשוט אמרו שהחברה שלי צריכה משהוא יותר גבר שעשה כבר צבא...\ולא אחד שרק עכשיו מתגייס...

אתה מבין???

על כאלה שטויות חברה העיר...

הזויייייי איזה מעצבנים....ההורים שלה...

ההורים צריכים לתקן.

אולי יסכים למחול...

והבחורה יכולה להחליט בגיל זה, כשמדובר על בחור כשר, אם זה טוב לה..

והורים שמתערבים הם סתם גורמים לעוגמת נפש...

כי עם כל הכבוד להורים...ויש כבוד...

למה לעזאזל להתערב לילדה שלהם,שהיא כבר לא ילדה...היא בת 21...

למה להתערב.???????????????????

תנו לה את מרחב המחיה להחליט היא כבר לא ילדה קטנה שמתלבטת איזה גלידה לבחור...

אם היא תרצה את עזרתכם תאמינו שהיא תפנה אליכם...

ההורים של החברה שלי ממש הגזימו בהתערבות שלהם...

עד כדי כך שביום שהיא הגיעה בפעם הראשונה להורים של הבחור...

אמא שלה ואחותה שלחו לו לפלאפון הודעות של דחיה כמו:

'הקשר הזה לא רצוי,ואם תעשו צעדים שטותיים מבלי להיוועץ בנו ולהתעלם ממנו,כך גם אנחנו נתעלם מכם,משפחת אלחי'(שם בדוי...)

ואז כשחברה שלי הגיעה אליהם אז האמא של הבחור אומרת לה:"תגידי מה קרה  היום בבוקר???עם ההודעות שאחותך ואמא שלך שלחו???"

וחברה שלי לא מבינה מה רוצים ממנה...

ואז חברה שלי קולטת שבעצם באמת אחותה ואמא שלה שלחו לאותו הבחור הודעות זוועתיות של דחיה,אותו..

נכון מזעזע???

כל האמון שלה מול ההורים שלה נפגע....

זה באמת מזעזע.

אלא אם כן היו למשפחתה סיבות כבדות מאד (נניח, רק אתמול השתחרר מהכלא...).

אפשר להבין את תחושת הבחור.

שוב, צריך לראות אם יש מישהו מבוגר שיכול להתערב בענין - ומכיר גם את משפחתה - אולי רב מנוסה ועם חוכמת חיים.

ושיכול להביא את ההורים להתנצלות עמוקה בפניו.

ממילא הם צריכים לעשות זאת - ואולי זה גם ישקם את הענין.

כבר משהוא מבוגר דיבר והתערב בעניין...

3 רבנים היו מעורבים בזה...

שגדולים ממני וממך..

ההורים לא יתנצלו כי הם איתנים בדעתם(חצופים ומעצבנים...)

והוא לא ערבי,לא השתחרר מהכלא לא...

ההורים שלה גם אמרו שהוא בעל מידות טרומיות וטובות מאד מאד...

אבל הקשר שלה איתו לא נכון לחברה שלי ...

זה לא קשור לאופי של הבחור בכלל...

"הקשר שלה איתו לא נכון לחברה"?....

הפירוש של הפשט...שהקשר לא טוב לי ככה הוריי חשבו ...(זאת אני המאורסת לשעבר...)

נראה שההורים הללו זקוקים לסדרת חינוך, ממש כך.

אני חושב שכדאי לערב בסיפור גורם שלישי, בעל השפעה חזקה על ההורים. אולי סמכות תורנית, יש אנשים שזה גורם להם קצת להתכופף...

אני דווקא חושב שאם שני הצדדים באמת רוצים בקשר ורק ההורים עומדים בדרך, לא כדאי להתייאש מזה. לפעול באסרטיביות להעמיד את ההורים במקומם, שיבינו את חומרת מעשיהם. שיתחננו בפני בתם והבחור שיסלחו להם.

אבל אז מה זה יעזור???

במילא הבחור לא ירצה לחזור...

הם כבר הבינו חומרת מעשיהם והשפעתם השלילית...

כי החברה שלי לא פריירית והיא אפילו שלמה מחיר כבד ולא יצאה איתם לנופש השנה כדי שהם יבינו שהיא מאד מאד מאד כועסת עליהם...

עיקר הבעיה הוא שהבחור לא מוכן לחזור, מכיוון שהוא מרגיש ש"עושים לו טובה".

הדרך לפתור את זה שההורים ישדרו לו בצורה הכי חד משמעית שיכולה להיות שהם טעו לגביו, הם ממש אוהבים ומעריכים אותו, והם ממש מתחננים שהוא יסלח להם ויחזור לבתם. ההורים הם אלה שצריכים להביא לכך שהבחור יבין שבאמת רוצים אותו, וכך הוא יוכל לחזור בלי לחשוש שהוא הולך לסבול מההורים האלה כל ימיו כי הם סתם עשו לו טובה.

לכן, המוקד הוא ללחוץ על ההורים להשפיל קצת את עצמם, לשבת עם הבחור, ולדבר איתו בכנות ובישירות על מה שקרה ועל מה שהם רוצים שיקרה.

ווואו זה רעיון מעולה ממש...

שמי שבישל את הדייסה הקלוקלת הוא יהיה גם אחראי לתקנה מהקלקול שלה...

תודה רבה ננסה את זה....

למרות שנראה לי שבגלל שהבחור הזה עדין וביישן הוא לא יוכל להראות את פניו 

אל מול הוריה...

מרב בושה ומבוכה...

והוא לא חייב "להראות את פניו".

הם יכולים לכתוב לו, לשוחח טלפונית וכו'.

לק"י

לפעמים אנשים מהצד יכולים לראות דברים שהבחורה שנמצאת בתוך הקשר לא רואה, לא שמה לב אליהם.

אני ממש לא יודעת לגבי המקרה הספציפי הזה, יכול להיות באמת שהמשפחה שלה סתם מגזימה ומדובר בבחור טוב שמתאים לה, והם משומה לא אוהבים אותו.

אבל, יכול להיות שהם רואים בעייתיות בקשר עצמו או בבחור, ולכן הם כ"כ אנטי נגדו.

אני לא חושבת שהדרך שבה הם פעלו היא הדרך הנכונה והטובה בכל מקרה.

אבל לבוא ולהגיד שבכל מקרה ההורים לא אמורים להתערב- זה ממש לא נכון בעיני.

ניקח דוגמא קיצונית- אם הם רואים עליו תסמינים של בעל מכה, הם לא אמורים להתערב ולנסות להפסיק את הקשר?!

גם בחורה בת 21 עדיין לא תמיד יודעת ומבינה הכל..ולפעמים צריך מישו מבחוץ שיפקח את העיניים.

וזה גם לא ברור בכלל שאם היא תצטרך עזרה היא תבקש אותה.

הרבה פעמים נראה לנו שאנחנו יודעים הכל ומבינים לבד, ולא חושבים שלפעמים הרגש גורם לנו להתעלם מאיתותים.

לגבי המקרה הספציפי- אם ההורים מוכנים לבוא לקראתו, למה הוא לא מוכן לנסות שוב?!

זה קצת מוזר מצידו..

אולי הם יאהבו אותו אחרי הנישואים, ואם לא יאהבו- לפחות לא ישנאו אותו??

ממש ממש מצב כואב...

בא לי לבכות...

גמאני אמרתי לה איך זה הגיוני שאת כ"כ רוצה לבוא לקראתו ולהשתדל ושדברת עם מלא רבנים שלו והלכת והתרוצצת כדי שהדברים יסתדרו גם מול המשפחה שלך למולו...

והוא כך בהינף יד לא מוכן עוד לשמוע וכ"כ סגור על עצמו...

זה מאד קיצוני לומר למישהיא שהיא אישתך...

וארי יום יומיים לחתוך את הקשר..

נכון שזה מוזר???

אם הבחור באמת אוהב אותה ורוצה אותה ורואה אותה בתור אשתו.איך יכול להיות שהוא מוותר ככה בקלות?????!!!!

אני חלילה לא בא לשפוט אף צד!!אבל באמת לא ברור לי הקטע הזה..

אני חייבת להיות חברה טובה של עצמי...

כל הסיפור הזה קרה לי...

כתבתי את בתור סיפור מסגרת...חהחהחהח=)

האמת שזה אני,זה קרה לי ולא לחברה שלי...

בכל אופן אני חייבת להיות חברה טובה של עצמי...

מה אכפת לך להגיד לי מי זה החבר???

זה ממש מסקרן את החברה שלי...

ים, בית קפה, מעיין טיול וכדו'..

והדבר באמת הכי חשוב פשוט להקשיב לה.

בהצלחה 

היא לא מסכימה לצאת למקומות שהיא אוהבת כי אלה הם מקומות שמזכירים לה אותו...

מבינה???

קהלת, ט-ד

אם הבחור מעדיף שלא להמר על חייו, אני בהחלט מבין אותו. לי יש חבר שכבר בשלב האירוסין קלט שהולכת להיות לו חמה- קרירה, אבל הוא רצה להיות "גבר גבר" והתעקש שהוא אוהב את הבת שלה וגו'. לא עברו עשרה חודשים ומ"גבר גבר" הוא הפך ל"גבר גרוש".

עם העובדה שחמתו וחמיו לא אהבו אותו הוא היה מוכן להתמודד, אבל בתנאי שאשתו תהיה לעזר כנגדו גם בזה ולמרבה היגון היא לא הייתה. יום אחד חמתו דרשה מימנו לעזוב את הבת שלה ולחזור להוריו ולה לא היה את האומץ להגן על בעלה. ושיהיה ברור- הוא רחוק מלהיות טיפוס אלים או דוחה.

יכול להיות שהארוס של החברה שלך הרגיש שיתכן מצב אחרי החתונה שהוא יהיה בצד אחד ואשתו תהיה יחד עם הוריה בצד השני. אז הוא עשה את מה שמתאים לאדם חכם לעשות במקרה כזה. יכול להיות שגם המשפחה שלה קלטה אותה שהיא גם לא סגורה על רגשות שלה כלפיו ולכן היא לחצה עליהם חזק.

גם אני לא עשיתי רושם טוב על המשפחה של אשתי בתקופת האירוסין ועד היום הם לא משוויצים בי בתור החתן שלהם, אבל לפחות אשתי מגבה אותי גם במחיר של ריחוק מהם.

לק"י

לעניות דעתי כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע או מישהו שמבין בנושא.

כדי לדעת איך לחיות בשלום עם בן הזוג ולא לגרום גם לו לקצר עם ההורים שלו, ואולי אפילו למצוא דרך לחבר בין שני הצדדים.

וחוץ מזה, שלפעמים עם הזמן מתחברים, גם אם מלכתחילה הייתה התנגדות.

כשסבא וסבתא שלי התחתנו, אמא של סבא שלי לא רצתה את סבתא שלי בתור כלה (סבתא שלי הייתה יותר פתוחה במושגים של פעם, נגיד- היא הייתה הולכת לחתונות..).

בסופו של דבר- סבתא רבא שלי אהבה את סבתא שלי, והיא גם גרה אצל סבא וסבתא שלי עד שהיא נפטרה.

אני זאת שהבחור לא התארס איתה בסוף...

והוא ידע שאני אהיה בצד שלו..

אתה יודע מה רברר את זה...

כי אם הוא לא היה בטוח בזב שאהיה בצידו כשנתחתן אז אולי יהיה פתח...

תודה רבה על הרעיון...

לא הבנתי את הפסוק....תסביר לי..

קודם  כל זה ממש יפה שאת ככה דואגת לה, נשמע שאת באמת מעוניינת לתמוך בה, זה בכלל לא ברור מאליו....

אם מקומות שהיא אוהבת לא באים בחשבון-

אז כדאי לשדר לה שאת איתה,

אבל לשדר לה בצורה שמתאימה לה, באופן שעושה לה טוב,

לדבר איתה במינונים קצת יותר גבוהים מהרגיל- שהיא תרגיש שהיא לא לבד..

אחרי כזה קשר, היא בטח מרגישה נורא בודדה, במיוחד אם ההורים גרמו לזה-

אז התמיכה מהם מן הסתם היא לא ברמה גבוהה מאוד, 

להיות איתה- אפילו בבית, לשמוע מוזיקה שהיא אוהבת,

ושהיא תחוש את הדאגה הזאת שלך אליה, זה מחמם

החברה שעמדה להתארס היא בעצם אני...

בהתחלה פשוט התפדחתי להזדהות שזה אני...

אז הבנת??!

אני חייבת ורוצה להיות החברה הכי טובה של עצמי...

שתדעי לך שזו מעלה גדולה, לרצות לעזור לעצמך.

תנסי להתפלל מלא,

גם כשאין לך כח/לא מצליחה להתכוון,

ותבקשי כל הזמן מה' שישא אותך על כפיו,

ושתרגישי איך שהוא- הקב"ה ממלא אותך בטוב!!

שתדעי רק שמחה מעתה,

אמנם זה עוד מוקדם, אבל אלול בכל זאת...

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה- וברכותיה!!"

איזה צדיקה שאת....

תודה רבה רבה חיזקת  מאד...

לא השקיעו סתם בשביל טרול,

התגובות פה עזרו לי מאד מאד..

דבר ראשון,הניק של אחותי היה פתוח ולא שמתי שאני מתכתבת בשמה...

מותר לטעות...

דבר שני אני בטוחה שאם זה היה קורה לך אז גמאת לא היית רוצה שמהתחלה ידעו שזה את

וגמאת היית תופרת לזה סיפור מסגרת שאת בתור חברה של משהיא שזה קרה לה ולא היית רושמת ישר שזה את...

האם זה בעייתי שאני ממשיכה לחזר אחריו אחריי שהוא מבחינתו כבר לא רוצה...

חיזור זה אומר שאני מתכתבת איתו,מתקשרת אליו (הוא לא עונה)למרות שהוא אומר לי כל הזמן שזאת החלטה סופית והוא מבקש שלא אתקשר אליו ואצור איתו קשר בכל דרך שהיא....

ושולחת לו מכתב גם לבי בדואר...

וגם פירסמתי מכתב לגילוי דעת במדור גילוי לב לשבת שתבוא -הקרובה...

מי שיקרא את זה ידע במה מדובר כבר...

וגם,

החיזור נעשה דרך רבנים שלו ,דרך צד שלישי שיגשר...

מה אתם אומרים??

האם זה נקרא to mutch???

או שזה יותר בקטע של לא לאבד דבר שהיה לי יקר מאד???

לק"י

לפנות אליו ככה..

ככה די בטוח שגם אם תהיה לו איזו מחשבה לחזור- הוא לא יעשה את זה!

תני לו את הכבוד להחליט מה שנראה לו.

אולי כשיעבור קצת הזמן- תוכלי לברר בעדינות דרך צד שלישי אם השתנה משהו.

בהצלחה

זה עושה ההיפך...

אכן, את לא רוצה לאבד דבר יקר - אבל צריכה גם לדעת לעצור.

אם יובן לו לגמרי שהמשפחה מתחרטת על התנהלותה, והוא בכל זאת לא רוצה - אז סימן שהתברר שזה לא.

ומה שלא - טוב גם לך שלא. גם אם ברגש הראשוני זה קשה.

את צריכה כעת להתמתן. להמתין קצת. לעסוק בדברים אחרי - ומה שצריך להיות בעז"ה יהיה.

בהמשך למה שכתבתי לך: תפסיקי לרדוף אחריו!!!

לא תשיגי מכך את מה שאת רוצה. [אולי רק לנפח לו את האגו...]

כבדי את רצונו. ולכי הלאה. 

מי את מאיפה את יכולה להעיד שהסיפור אמיתי????

אוף תעני אני מאד מסוקרנת לדעת איך את מכירה אותי?ואיך את מכירה את הסיפור????

לא הבנתי למי לפנות באישי??אם הכוונה לפנות לבחור אז עזוב כי הוא כבר נפרד ולא רוצה בכלל שאתקשר...

ואת הבחור - תעזבי לנפשו ולנפשך.

זה סוג של צ'אט עם כותב ההודעה.

על מנת לפתוח אחת כזאת, את לוחצת על "שיחה עם המחבר/ת" שמתחת להודעה.

אבל אין טעם שנדבר. לטובת שתינו...

שבת שלום!!

בטוח שעדיין עזרת, לטרול או לקורא אחר

נכון את צודקת חהחהחהחה חמודה שאת

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳