אפילו לא שאלתי את השדכן אם הבחור מעשן,אני אף פעם לא שואלת את השאלות האלה כי משדכים לי בחורים שלא מעשנים

ולא חשבתי שבחור שלומד בישיבה טובה והכל יעשן.קיצר לא יודעת מה לעשות!

כל עוד הוא רוצה להפסיק, ואכפת לו מעצמו, מהבריאות שלו, ושל סובביו. אין לך על מה לפסול על זה..

יהיה בסדר בעזרת ה'.

וחוצמזה, שעישון לא מראה על בנאדם אם הוא ילד טוב או לא

המון בהצלחה

ולמי שעישון מפריע, זה נורא קריטי.

כח רצון ועבודה הם אלו שמהווים פה את המדד להתאמה. לא מעבר.

קרה עדיין....

לדעתי אם ממש מפריע שאת לא יכולה לחיות עם זה תחתכי..

אל תבני שהוא ישתנה/יפסיק לאחר חתונה וכו..

בהצלחה ובחירה נכונה!!!

שהוא לא יפסיק..הוא מכור!!

ניסיתי להגיד לו ונשמרתם לנפשותיכם ושזה מסוכן ואם הוא לא רוצה להפסיק

הוא אמר שבאותו רגע בא לו והוא חייב לא חושב הלאה,אם הוא לא מעשן הוא נהיה עצוב ולא רגוע

הוא הבין שנבהלתי מהעניין.

לא יודעת אם לפסול על זה ועוד אחרי פגישה ראשונה שהיתה סה"כ טובה.

צד ראשון-זה שהבחור מעשן זה ממש לא אומר שהוא לא בחור טוב,

ישנם בחורים מעולים וצדיקים שמעשנים.זו לא ירידה ברמה או משהו כזה.

צד שני-אין לך מה לבנות על זה שהוא יפסיק לעשן-ישנה סבירות גבוהה מאד שגם אם ירצה לא יצליח,

מה שאומר שאת צריכה לבחון את הקשר איתו במשקפיים של קשר עם בחור שהולך לעשן בשנים הקרובות,

על כל המשתמע מכך..

בהצלחה.

חובה חובה חובה (כפול מיליון) שיהיה פער, אחרת לא נזוז לאף מקום.

אבל ההגדרה שלי זה לאן שאני שואפת להגיע. נקודה.

עד שמגיע מישהו מתאים מכמה בחינות..

ו... חסיד!! (תופעה נדירה)

וואו.. כמה שזה לא פשוט פתאום לגלות פרט כזה..

אבל כל הכבוד לו על הפתיחות, על השיתוף, לא מובן מאליו לספר את זה כבר בפגישה ראשונה..

אני יכולה לשתף אותך מהמקום שלי, 

גם אני מעולם לא שאלתי בבירורים על עישון וסמים,

כי מי בכלל לוקח את זה כאופציה אפשרית?! זה פשוט דוחה לעשן..

אבל באמת יצא לי להיפגש עם כמה בחורים שסיפרו לי (לא בפגישה ראשונה, אלא אחרי כמה פגישות) שהם עישנו בעבר סיגריות או נרגילה, במסגרת הצבא ולא רק..

ובכנות- היה לי מאוד מאוד קשה עם זה!!

המחשבה שאולי פעם הוא ירצה לחדש את הדחף הפנימי של העישון- הגעילה והרתיעה אותי..

שורה תחתונה, הקשרים איתם הסתיימו, אבל האמת שלא בגלל העישון, אלא צצו סיבות אחרות..

הם פשוט לא היו: מתוק אמיתי כמו שרציתי,מבחינת מידות,ענווה,חסידי .אותו ראש. 

אבל בכל מקרה, אני בספק גדול אם הייתי מסוגלת לחיות עם דבר כזה בתוך הבית, עם הריח ועם כל מה שזה אומר..

נכון, לכל אחד יש התמכרויות והרגלים שליליים,

אבל העישון נתפס אצלי כמשהו קשה ומורכב. 

לפי דעתי את צריכה לצייר לעצמך מציאות עתידית ולנסות לחשוב אם המידות שלו המיוחדות מפצות על העישון,

או שזה כ"כ "מעיק" עלייך וגורם לך להסתכל עליו בעין פחות חיובית ומשפיע על הערכתך אליו?? 

מקווה שזה לא ייחשב כפרסומת, זה באמת מניסיון לעזור.

בשיחה שאחרי הפגישה כשהוא יגיד שהוא רוצה להמשיך, תגידי לו בעדינות שזה קצת מפריע לך ותשאלי אותו אם הוא מוכן ללכת לסדנה של אלן קאר - הדרך הקלה להפסיק לעשן. נשמע שכיום זאת דרך ממש טובה להפסיק לעשן, בלי סיכון כספי כי יש החזר במידה של אי הצלחה...

אם הוא יסכים, סיכוי גדול שיצליח להתגבר, וכדאי לך להמשיך לצאת אם חוץ מזה הכל נראה טוב...

ברוך ה' מעולם לא נזקקתי לגמילה מסיגריות, מהסיבה שמעולם לא נגעתי בהן (בעצם, נגיעה פיזית כן אבל לא עישון הכוונה...:9 )

אבל כן אני מאמין לעדויות אישיות של אנשים ונשים רבים מאוד שמעידים על כך שהשיטה באמת עובדת ולא סתם עוד חלטורה מבית היוצר של "חברות גמילה חארטה...". גם עצם זה שהם מציעים החזר כספי למי שלא הצליח להיגמל לאחר התהליך, מעיד על כך שזה אמיתי, אחרת רמאים לא היו נותנים החזר כספי אם היו יודעים שזה לא מצליח...

הוא משכנע פסיכולוגית להפסיק. מי שרוצה באמת להפסיק יוכל להפסיק דרך הספר.

כלל מספר 1: לא ממשיכים (או נכנסים) לקשר מתוך רצון שבן-הזוג השני ישתנה למעננו.

זה לא קורה! אל תצפי ממנו להפסיק לעשן בשבילך.

ועכשיו, אחרי זה - תחשבי לגבי עצמך-

א. למה זה מפריע לך שהוא מעשן? האם בגלל שאת חושבת שזה משדר "זילות"? אדם שלא דואג לעצמו? או שאולי את תופסת סיגריות ועישון בתור סטיגמה מסוימת שעושה לך אנטי?

ב. אחרי שעברנו את זה, תשאלי את עצמך - עד כמה זה באמת מפריע לי? האם אני יכולה לחיות עם זה? האם אני מוכנה לחיות עם זה?

רק מהנקודה הזו ניתן להמשיך ולהתקדם.

ו-לדעתי, הייתי ממשיכה עוד פגישה בוודאות, כי זה יעזור לך לשקול יותר את הדברים (לחיוב לעומת לשלילה) להכיר יותר את האדם, להבין אם זה באמת נובע מחברה מסוימת שהוא חלק ממנה או שזה סתם הרגל רע שקשה להיגמל ממנו...

(לי אישית יש סיבה בריאותית - כשמעשנים לידי - אפילו במרחק של כמה מטרים, אני מתעלפת במקום - אז זה סיפור אחר, ולכן ברור לי שאין סיכוי לצאת עם מעשן... אבל באופן כללי, אני לא חושבת שיש בעיה עקרונית עם מעשנים.

א. זו בעיה בריאותית למעשן

ב. עלולה להיות בעיה בריאותית למשפחתו של המעשן - אלא אם הוא תמיד מעשן בחוץ, הרחק מהם

ג. גם עניין ההתמכרות כשלעצמה יכול להיות מרתיע

ההתעלפות שלך זה הנזק הקטן...

אין בעייה עם מעשנים?

עם העובדה שעישון הוא הגורם מספר אחד היום לסרטן הריאות בעולם ועקב כך כמובן גם למוות רב מהסרטן?

אין בעייה לריחות הרעים שיש בבית, לנזק העצום שעלול להיגרם לתינוקות רכים שרק נולדים שהופכים אוטומטית למעשנים פאסיביים שלעיתים זה לא פחות גרוע ממעשן אקטיבי?

יש בהחלט הרבה הרבה הרבה דברים רעים בעישון - ואדם שמעשן ולא מבין בעצמו שצריך להפסיק גם לאחר שהסבירו לו את כל המגרעות הבריאותיות - משהו לא בריא אצלו גם במחשבה, לדעתי...

ברור לי שבעצם הפעולה - העישון - יש הרבה מאוד רע

(כל מה שאמרתם, סרטן ריאות, קשיי נשימה, עישון פאסיבי וכו' וכו'... )

אבל אני לא חושבת שיש בעיה עקרונית עם מעשנים.

הם יכולים להיות אנשים מדהימים מדהימים מדהימים! שעישנו פעם עם חבר'ה ומאז לא מצליחים להפסיק, למרות שהם יודעים שזה מסוכן וכו' וכו' וכו'.

ואני אומרת את זה בתור אחת שגרה אצל סבתא שלה שמעשנת לפחות קופסה וחצי ביום.

אני לא אומרת שזה אידיאלי (ואני גם לא חושבת ככה בכלל-בכלל!) אני רק אומרת שזה שבנאדם מעשן לא בהכרח אומר משהו על האופי שלו.

התגובה שלי כוונה למתלבטת, שניכר שמה שמפריע לה הוא לא כל העניין הבריאותי, אלא העניין החברתי ("אני כילדה טובה לא הייתי מודעת אליו...")

ו...אחותי הסכימה להינשא לגיסי בתנאי שהוא מפסיק לעשן.

והם התחתנו, והוא הפסיק לעשן. אבל היתה תקופה שהוא חזר לזה לקצת זמן. כלומר - הוא כבר לא מכור לסיגריות, אבל כן מעשן מדי פעם.

ובכל מקרה - לא נכנסים לקשר בתנאי שהשני ישתנה, כי גם אם זה יקרה - אז זה לא קורה ביום אחד, וזו עבודה והתמדה. ולכן - ואני חוזרת ופונה למתלבטת - תבררי שוב עם עצמך: למה זה באמת מפריע לי, עד כמה זה קריטי לי - ומכאן אפשר להמשיך הלאה.

לא בהכרח נכון, 

כלומר המשפט הראשון נכון, אבל לא חושבת שהוא מתקשר בהכרח עם המשפט השני. העישון הוא לא משהו ש"משנים" הוא משהו שנגמלים, הוא משהו שכולם רוצים שלא יהיה.

אינך בטוחה, תמיד אפשר לנסות עוד פגישה כדי להרחיב את התמונה וראייתך,

וכך להחליט בצורה מושכלת יותר.

במקביל, וכמו כן- תמיד ניתן להתייעץ..

אני חושבת שכדאי שתשאלי עצמך מה מפריע לך בכך שהוא מעשן?

תמקדי את עצמך נקודתית יותר.

ובמקביל נסי להפגש לעוד פגישה.

כך תוכלי לדעת מה מטריד אותך בדיוק- ובמקביל, להחליט נכונה יותר אם אלו דברים שקשים לך לשאת, או שמא- את מוכנה להם (מכיוון שההכרות שלכם תהא יותר ממשית מאשר פגישה אחת).

עישון מתחיל ברגע של חולשה ולחץ חברתי וכד' ואח"כ קשה להפסיק

אני מכיר המון חברים שלי שהם בחורים מעולים והם מעשנים, זה לא סותר.

אםזה מפרע לך מבחינה הגיינית וריח וכו' זה כבר עניין אחר

אגב הרבה מתנות שהם מוכנות להמשיך אם אחרי החתונה הבחור יפסיק.

כל טוב

הוא השלישי בשכיחותו בגברים ונשים,

אך גם הקטלני ביותר.

ואישית לא הייתי רוצה להיות עם מישהו שבמודע נוטל גורם סיכון למותו,

וזה בוודאי משפיע עתידית- הייתי מוותרת.

גמילה זה החלטה שלו,  בכל מקרה כל עוד הוא לא אחרי גמילה שהחזיקה זמן רב הייתי מוותרת.

וחוץ מזה זה עושה ריח רע בפה, לא משנה כמה מסטיק מנטה לועסים- לא בדיוק גורם למשיכה או רצון להתקרב.

ויש גם שיקול כלכלי- מהכסף של הסיגריות אני יכולה לחסוך הרבה, לא חבל?

ומילא רק היה מדובר בסרטן ריאות, אבל רשימת הסרטנים עוד ארוכה... ושבץ, ולב ובחלק מהם אנו נתקלים כבר בגיל צעיר יותר מפעם... הרשימה ארוכה עוד....

אבל כל אחד ושיקוליו.

אגב, זה משגע אותי בשטיסל כמות הסיגרות שמורידים בפרק.

אבל זה מגניב לראות שמעשנים בסרט, איך שהעשן מתפזר על המסך...

עליו.

יש לזה השלכות בריאותיות חמורות, ושלא נדבר על הריח שמתלווה לאדם מעשן...

זה יפה לשלול אל הקשר אחרי פגישה ראשונה ולהגיד לו שזאת הסיבה?

לא היה לי זמן לקרוא את כל התגובות אבל לדעתי תגידי לו שמתאים לך אם יפסיק לעשן. אם ירצה להפסיק מיידי תמשיכו בקשר ואם לא תגידי לו שאם יתחרטוירצה להפסיק לעשן שיודיע לך ואםתהיי פנוייה יתאים לך.

גם יעזור לו להפסיק (אם באמת רוצה אןתך, וגם בלי קשר הרבה פעמים מתפדחים לצאת עם מישו שזרק אותך פעם אחת, אז תודיעי לו שאת לו זורקת אותו ורוצה אותו אבל לא את נסיגריות.

בהצלחה!!!

האמת,גם אני (כמוך) לא הייתי שואלת מראש אם הבחור מעשן,

הייתי סומכת על זאת שהציעה לי או שפשוט לא הייתי חושבת על האופציה הזו בכלל..

לדעתי,אם הנושא הזה עקרוני לך אל תבני על זה שהוא יתחיל להשתנות אחרי החתונה

צריך שיתחיל איזה שינוי מעשי כבר לפני כן...(לא אנושי לצפות ממישו להיגמל מסיגריות בן לילה אבל לפחות שתהיה איזו התחלה של תהליך

אולי שווה לפתח איתו איזה שיחה (כמובן,שיהיה טבעי וספונטאני,בלי לקשר את זה ישירות לנושא העישון) על  תכונות\התנהגויות  שמצליחים לשנות. איך מצליחים להשתנות? איזה תכונות\התנהגויות אתה יותר אוהב (תכונות שנולדת איתן או תכונות שרכשת בעצמך...)

ושיהיה מלא בהצלחה

והחלטנו להמשיך עוד פגישה..

אבל אני לא שלמה עם זה.אני מתחרטת וחבל לי שיבוא במיוחד בשבילי נסיעה ארוכה של שלוש שעות כשאני יודעת שאני לא אמשיך אח"כ 

האם זה יפה להתקשר ולהגיד לו שאני חשבתי על זה שוב וזאת הסיבה שאני לא רוצה להמשיך?

כדאי כן להמשיך..

לענ"ד.

ויחסוך לך פגישה שעלולה להיות לא נעימה.

תראי גם מה יש לו לומר על הנושא, זה שבנתיים הוא לא מעשן זה כבר מראה על רצון.

ולומר לו ישירות את מה שאמרת לנו- הייתי רוצה להמשיך לצאת ביחד, אבל מאוד מפריע לי שאתה מעשן

אם אתה לא מתחיל עכשיו תוכנית גמילה- אז שיהיה לך שלום ובהצלחה.

(כן תציבי לו אולטימאטום- שיבין מה הוא יאבד בחיים הם הוא לא יזיז את עצמו...)

אני אוסיף לך עוד נתון -

עישון בסביבת תינוקות מעלה בעשרות אחוזים את הסיכון למוות עריסה רחמנא ליצלן

מעבר לריח ולרושם שזה יוצר.

האוויר מספיק מזוהם גם ככה, עישון מוסיף עליו עוד המון בעיות ומחלות.. (לומדת ביולוגיה.. שמעתי על מספיק נזקים)

גם אם הוא לא מעשן ליד הילדים הוא הורס/הרס לעצמו את הגוף, תקראי את השרשור על ה"בחורה חולה האם היית מעוניין לצאת איתה" ותוסיפי את העובדות שהוא גרם את זה לעצמו ויש פה עניין של התמכרות והרס עצמי..

למה את צריכה את זה? את נשמעת בחורה טובה ותמימה, לא חסרים בחורים טובים ותמימים שירצו אותך. לא עדיף להמשיך לחפש עוד קצת? בהצלחה בכל אופן!!

עזרתם לי מאד.

אתם מקסימים אחד אחד!תבורכו!

שבת שלום!

כי זה בדיוק - מה  - שהיא - מחפשת

(לא הסיגריות, אלא הבחור!) זה כל כך נשמע שולי, באמת.

אין ספק וודאי שזה מסוכן לבריאות, ולכן, ורק בגלל זה הייתי ממש ממש ממש ממליצה

כן להמשיך - ועם זאת לנסות להשפיע. לא לשנות, להשפיע

לברר עד הסוף - האם הוא לא מוכן לשנות את זה? האם הוא רוצה להמשיך ככה עד 120?

אם לא, והוא רוצה להפסיק\ להפחית

וזה כ"כ חשוב - בשביל הבריאות שלו, ושל הסובבים אליו.. אז להמשיך, בטח שלהמשיך!!

_______________________________

ואנשים אתם קצת חיים בסרט.. 

"את נשמעת בחורה תמימה.." "את לא רוצה את זה." 

כאילו זה סמים, כאילו זה שאול תחתיות..

תרגעו חברה, הכל בסדר, סיגריות זה רע, אבל אפשר בהחלט להפסיק את זה,

וככל שיעברו השנים הנזק העכשיווי יפחת עד יעלם.

זה לא מראה כלום על האישיות של הבן אדם. כלום.

אתם לא טובים יותר מאף אחד

המון הצלחה לכולם.

אני חושבת שזה משמעותי מאוד שהוא ניסה להפסיק, וודאי מראה על רצון לגמילה מכך, למה לא לשאול אותו על כך?

לא ראיתי את התגובות האחרות.

אני מניח שיהיו שיאמרו שזה לא עד כדי כך משמעותי ויהיו שיאמרו שזה בהחלט משמעותי.

בלי לפרט כרגע, אני מהסוג השני.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות