אפילו לא שאלתי את השדכן אם הבחור מעשן,אני אף פעם לא שואלת את השאלות האלה כי משדכים לי בחורים שלא מעשנים

ולא חשבתי שבחור שלומד בישיבה טובה והכל יעשן.קיצר לא יודעת מה לעשות!

כל עוד הוא רוצה להפסיק, ואכפת לו מעצמו, מהבריאות שלו, ושל סובביו. אין לך על מה לפסול על זה..

יהיה בסדר בעזרת ה'.

וחוצמזה, שעישון לא מראה על בנאדם אם הוא ילד טוב או לא

המון בהצלחה

ולמי שעישון מפריע, זה נורא קריטי.

כח רצון ועבודה הם אלו שמהווים פה את המדד להתאמה. לא מעבר.

קרה עדיין....

לדעתי אם ממש מפריע שאת לא יכולה לחיות עם זה תחתכי..

אל תבני שהוא ישתנה/יפסיק לאחר חתונה וכו..

בהצלחה ובחירה נכונה!!!

שהוא לא יפסיק..הוא מכור!!

ניסיתי להגיד לו ונשמרתם לנפשותיכם ושזה מסוכן ואם הוא לא רוצה להפסיק

הוא אמר שבאותו רגע בא לו והוא חייב לא חושב הלאה,אם הוא לא מעשן הוא נהיה עצוב ולא רגוע

הוא הבין שנבהלתי מהעניין.

לא יודעת אם לפסול על זה ועוד אחרי פגישה ראשונה שהיתה סה"כ טובה.

צד ראשון-זה שהבחור מעשן זה ממש לא אומר שהוא לא בחור טוב,

ישנם בחורים מעולים וצדיקים שמעשנים.זו לא ירידה ברמה או משהו כזה.

צד שני-אין לך מה לבנות על זה שהוא יפסיק לעשן-ישנה סבירות גבוהה מאד שגם אם ירצה לא יצליח,

מה שאומר שאת צריכה לבחון את הקשר איתו במשקפיים של קשר עם בחור שהולך לעשן בשנים הקרובות,

על כל המשתמע מכך..

בהצלחה.

חובה חובה חובה (כפול מיליון) שיהיה פער, אחרת לא נזוז לאף מקום.

אבל ההגדרה שלי זה לאן שאני שואפת להגיע. נקודה.

עד שמגיע מישהו מתאים מכמה בחינות..

ו... חסיד!! (תופעה נדירה)

וואו.. כמה שזה לא פשוט פתאום לגלות פרט כזה..

אבל כל הכבוד לו על הפתיחות, על השיתוף, לא מובן מאליו לספר את זה כבר בפגישה ראשונה..

אני יכולה לשתף אותך מהמקום שלי, 

גם אני מעולם לא שאלתי בבירורים על עישון וסמים,

כי מי בכלל לוקח את זה כאופציה אפשרית?! זה פשוט דוחה לעשן..

אבל באמת יצא לי להיפגש עם כמה בחורים שסיפרו לי (לא בפגישה ראשונה, אלא אחרי כמה פגישות) שהם עישנו בעבר סיגריות או נרגילה, במסגרת הצבא ולא רק..

ובכנות- היה לי מאוד מאוד קשה עם זה!!

המחשבה שאולי פעם הוא ירצה לחדש את הדחף הפנימי של העישון- הגעילה והרתיעה אותי..

שורה תחתונה, הקשרים איתם הסתיימו, אבל האמת שלא בגלל העישון, אלא צצו סיבות אחרות..

הם פשוט לא היו: מתוק אמיתי כמו שרציתי,מבחינת מידות,ענווה,חסידי .אותו ראש. 

אבל בכל מקרה, אני בספק גדול אם הייתי מסוגלת לחיות עם דבר כזה בתוך הבית, עם הריח ועם כל מה שזה אומר..

נכון, לכל אחד יש התמכרויות והרגלים שליליים,

אבל העישון נתפס אצלי כמשהו קשה ומורכב. 

לפי דעתי את צריכה לצייר לעצמך מציאות עתידית ולנסות לחשוב אם המידות שלו המיוחדות מפצות על העישון,

או שזה כ"כ "מעיק" עלייך וגורם לך להסתכל עליו בעין פחות חיובית ומשפיע על הערכתך אליו?? 

מקווה שזה לא ייחשב כפרסומת, זה באמת מניסיון לעזור.

בשיחה שאחרי הפגישה כשהוא יגיד שהוא רוצה להמשיך, תגידי לו בעדינות שזה קצת מפריע לך ותשאלי אותו אם הוא מוכן ללכת לסדנה של אלן קאר - הדרך הקלה להפסיק לעשן. נשמע שכיום זאת דרך ממש טובה להפסיק לעשן, בלי סיכון כספי כי יש החזר במידה של אי הצלחה...

אם הוא יסכים, סיכוי גדול שיצליח להתגבר, וכדאי לך להמשיך לצאת אם חוץ מזה הכל נראה טוב...

ברוך ה' מעולם לא נזקקתי לגמילה מסיגריות, מהסיבה שמעולם לא נגעתי בהן (בעצם, נגיעה פיזית כן אבל לא עישון הכוונה...:9 )

אבל כן אני מאמין לעדויות אישיות של אנשים ונשים רבים מאוד שמעידים על כך שהשיטה באמת עובדת ולא סתם עוד חלטורה מבית היוצר של "חברות גמילה חארטה...". גם עצם זה שהם מציעים החזר כספי למי שלא הצליח להיגמל לאחר התהליך, מעיד על כך שזה אמיתי, אחרת רמאים לא היו נותנים החזר כספי אם היו יודעים שזה לא מצליח...

הוא משכנע פסיכולוגית להפסיק. מי שרוצה באמת להפסיק יוכל להפסיק דרך הספר.

כלל מספר 1: לא ממשיכים (או נכנסים) לקשר מתוך רצון שבן-הזוג השני ישתנה למעננו.

זה לא קורה! אל תצפי ממנו להפסיק לעשן בשבילך.

ועכשיו, אחרי זה - תחשבי לגבי עצמך-

א. למה זה מפריע לך שהוא מעשן? האם בגלל שאת חושבת שזה משדר "זילות"? אדם שלא דואג לעצמו? או שאולי את תופסת סיגריות ועישון בתור סטיגמה מסוימת שעושה לך אנטי?

ב. אחרי שעברנו את זה, תשאלי את עצמך - עד כמה זה באמת מפריע לי? האם אני יכולה לחיות עם זה? האם אני מוכנה לחיות עם זה?

רק מהנקודה הזו ניתן להמשיך ולהתקדם.

ו-לדעתי, הייתי ממשיכה עוד פגישה בוודאות, כי זה יעזור לך לשקול יותר את הדברים (לחיוב לעומת לשלילה) להכיר יותר את האדם, להבין אם זה באמת נובע מחברה מסוימת שהוא חלק ממנה או שזה סתם הרגל רע שקשה להיגמל ממנו...

(לי אישית יש סיבה בריאותית - כשמעשנים לידי - אפילו במרחק של כמה מטרים, אני מתעלפת במקום - אז זה סיפור אחר, ולכן ברור לי שאין סיכוי לצאת עם מעשן... אבל באופן כללי, אני לא חושבת שיש בעיה עקרונית עם מעשנים.

א. זו בעיה בריאותית למעשן

ב. עלולה להיות בעיה בריאותית למשפחתו של המעשן - אלא אם הוא תמיד מעשן בחוץ, הרחק מהם

ג. גם עניין ההתמכרות כשלעצמה יכול להיות מרתיע

ההתעלפות שלך זה הנזק הקטן...

אין בעייה עם מעשנים?

עם העובדה שעישון הוא הגורם מספר אחד היום לסרטן הריאות בעולם ועקב כך כמובן גם למוות רב מהסרטן?

אין בעייה לריחות הרעים שיש בבית, לנזק העצום שעלול להיגרם לתינוקות רכים שרק נולדים שהופכים אוטומטית למעשנים פאסיביים שלעיתים זה לא פחות גרוע ממעשן אקטיבי?

יש בהחלט הרבה הרבה הרבה דברים רעים בעישון - ואדם שמעשן ולא מבין בעצמו שצריך להפסיק גם לאחר שהסבירו לו את כל המגרעות הבריאותיות - משהו לא בריא אצלו גם במחשבה, לדעתי...

ברור לי שבעצם הפעולה - העישון - יש הרבה מאוד רע

(כל מה שאמרתם, סרטן ריאות, קשיי נשימה, עישון פאסיבי וכו' וכו'... )

אבל אני לא חושבת שיש בעיה עקרונית עם מעשנים.

הם יכולים להיות אנשים מדהימים מדהימים מדהימים! שעישנו פעם עם חבר'ה ומאז לא מצליחים להפסיק, למרות שהם יודעים שזה מסוכן וכו' וכו' וכו'.

ואני אומרת את זה בתור אחת שגרה אצל סבתא שלה שמעשנת לפחות קופסה וחצי ביום.

אני לא אומרת שזה אידיאלי (ואני גם לא חושבת ככה בכלל-בכלל!) אני רק אומרת שזה שבנאדם מעשן לא בהכרח אומר משהו על האופי שלו.

התגובה שלי כוונה למתלבטת, שניכר שמה שמפריע לה הוא לא כל העניין הבריאותי, אלא העניין החברתי ("אני כילדה טובה לא הייתי מודעת אליו...")

ו...אחותי הסכימה להינשא לגיסי בתנאי שהוא מפסיק לעשן.

והם התחתנו, והוא הפסיק לעשן. אבל היתה תקופה שהוא חזר לזה לקצת זמן. כלומר - הוא כבר לא מכור לסיגריות, אבל כן מעשן מדי פעם.

ובכל מקרה - לא נכנסים לקשר בתנאי שהשני ישתנה, כי גם אם זה יקרה - אז זה לא קורה ביום אחד, וזו עבודה והתמדה. ולכן - ואני חוזרת ופונה למתלבטת - תבררי שוב עם עצמך: למה זה באמת מפריע לי, עד כמה זה קריטי לי - ומכאן אפשר להמשיך הלאה.

לא בהכרח נכון, 

כלומר המשפט הראשון נכון, אבל לא חושבת שהוא מתקשר בהכרח עם המשפט השני. העישון הוא לא משהו ש"משנים" הוא משהו שנגמלים, הוא משהו שכולם רוצים שלא יהיה.

אינך בטוחה, תמיד אפשר לנסות עוד פגישה כדי להרחיב את התמונה וראייתך,

וכך להחליט בצורה מושכלת יותר.

במקביל, וכמו כן- תמיד ניתן להתייעץ..

אני חושבת שכדאי שתשאלי עצמך מה מפריע לך בכך שהוא מעשן?

תמקדי את עצמך נקודתית יותר.

ובמקביל נסי להפגש לעוד פגישה.

כך תוכלי לדעת מה מטריד אותך בדיוק- ובמקביל, להחליט נכונה יותר אם אלו דברים שקשים לך לשאת, או שמא- את מוכנה להם (מכיוון שההכרות שלכם תהא יותר ממשית מאשר פגישה אחת).

עישון מתחיל ברגע של חולשה ולחץ חברתי וכד' ואח"כ קשה להפסיק

אני מכיר המון חברים שלי שהם בחורים מעולים והם מעשנים, זה לא סותר.

אםזה מפרע לך מבחינה הגיינית וריח וכו' זה כבר עניין אחר

אגב הרבה מתנות שהם מוכנות להמשיך אם אחרי החתונה הבחור יפסיק.

כל טוב

הוא השלישי בשכיחותו בגברים ונשים,

אך גם הקטלני ביותר.

ואישית לא הייתי רוצה להיות עם מישהו שבמודע נוטל גורם סיכון למותו,

וזה בוודאי משפיע עתידית- הייתי מוותרת.

גמילה זה החלטה שלו,  בכל מקרה כל עוד הוא לא אחרי גמילה שהחזיקה זמן רב הייתי מוותרת.

וחוץ מזה זה עושה ריח רע בפה, לא משנה כמה מסטיק מנטה לועסים- לא בדיוק גורם למשיכה או רצון להתקרב.

ויש גם שיקול כלכלי- מהכסף של הסיגריות אני יכולה לחסוך הרבה, לא חבל?

ומילא רק היה מדובר בסרטן ריאות, אבל רשימת הסרטנים עוד ארוכה... ושבץ, ולב ובחלק מהם אנו נתקלים כבר בגיל צעיר יותר מפעם... הרשימה ארוכה עוד....

אבל כל אחד ושיקוליו.

אגב, זה משגע אותי בשטיסל כמות הסיגרות שמורידים בפרק.

אבל זה מגניב לראות שמעשנים בסרט, איך שהעשן מתפזר על המסך...

עליו.

יש לזה השלכות בריאותיות חמורות, ושלא נדבר על הריח שמתלווה לאדם מעשן...

זה יפה לשלול אל הקשר אחרי פגישה ראשונה ולהגיד לו שזאת הסיבה?

לא היה לי זמן לקרוא את כל התגובות אבל לדעתי תגידי לו שמתאים לך אם יפסיק לעשן. אם ירצה להפסיק מיידי תמשיכו בקשר ואם לא תגידי לו שאם יתחרטוירצה להפסיק לעשן שיודיע לך ואםתהיי פנוייה יתאים לך.

גם יעזור לו להפסיק (אם באמת רוצה אןתך, וגם בלי קשר הרבה פעמים מתפדחים לצאת עם מישו שזרק אותך פעם אחת, אז תודיעי לו שאת לו זורקת אותו ורוצה אותו אבל לא את נסיגריות.

בהצלחה!!!

האמת,גם אני (כמוך) לא הייתי שואלת מראש אם הבחור מעשן,

הייתי סומכת על זאת שהציעה לי או שפשוט לא הייתי חושבת על האופציה הזו בכלל..

לדעתי,אם הנושא הזה עקרוני לך אל תבני על זה שהוא יתחיל להשתנות אחרי החתונה

צריך שיתחיל איזה שינוי מעשי כבר לפני כן...(לא אנושי לצפות ממישו להיגמל מסיגריות בן לילה אבל לפחות שתהיה איזו התחלה של תהליך

אולי שווה לפתח איתו איזה שיחה (כמובן,שיהיה טבעי וספונטאני,בלי לקשר את זה ישירות לנושא העישון) על  תכונות\התנהגויות  שמצליחים לשנות. איך מצליחים להשתנות? איזה תכונות\התנהגויות אתה יותר אוהב (תכונות שנולדת איתן או תכונות שרכשת בעצמך...)

ושיהיה מלא בהצלחה

והחלטנו להמשיך עוד פגישה..

אבל אני לא שלמה עם זה.אני מתחרטת וחבל לי שיבוא במיוחד בשבילי נסיעה ארוכה של שלוש שעות כשאני יודעת שאני לא אמשיך אח"כ 

האם זה יפה להתקשר ולהגיד לו שאני חשבתי על זה שוב וזאת הסיבה שאני לא רוצה להמשיך?

כדאי כן להמשיך..

לענ"ד.

ויחסוך לך פגישה שעלולה להיות לא נעימה.

תראי גם מה יש לו לומר על הנושא, זה שבנתיים הוא לא מעשן זה כבר מראה על רצון.

ולומר לו ישירות את מה שאמרת לנו- הייתי רוצה להמשיך לצאת ביחד, אבל מאוד מפריע לי שאתה מעשן

אם אתה לא מתחיל עכשיו תוכנית גמילה- אז שיהיה לך שלום ובהצלחה.

(כן תציבי לו אולטימאטום- שיבין מה הוא יאבד בחיים הם הוא לא יזיז את עצמו...)

אני אוסיף לך עוד נתון -

עישון בסביבת תינוקות מעלה בעשרות אחוזים את הסיכון למוות עריסה רחמנא ליצלן

מעבר לריח ולרושם שזה יוצר.

האוויר מספיק מזוהם גם ככה, עישון מוסיף עליו עוד המון בעיות ומחלות.. (לומדת ביולוגיה.. שמעתי על מספיק נזקים)

גם אם הוא לא מעשן ליד הילדים הוא הורס/הרס לעצמו את הגוף, תקראי את השרשור על ה"בחורה חולה האם היית מעוניין לצאת איתה" ותוסיפי את העובדות שהוא גרם את זה לעצמו ויש פה עניין של התמכרות והרס עצמי..

למה את צריכה את זה? את נשמעת בחורה טובה ותמימה, לא חסרים בחורים טובים ותמימים שירצו אותך. לא עדיף להמשיך לחפש עוד קצת? בהצלחה בכל אופן!!

עזרתם לי מאד.

אתם מקסימים אחד אחד!תבורכו!

שבת שלום!

כי זה בדיוק - מה  - שהיא - מחפשת

(לא הסיגריות, אלא הבחור!) זה כל כך נשמע שולי, באמת.

אין ספק וודאי שזה מסוכן לבריאות, ולכן, ורק בגלל זה הייתי ממש ממש ממש ממליצה

כן להמשיך - ועם זאת לנסות להשפיע. לא לשנות, להשפיע

לברר עד הסוף - האם הוא לא מוכן לשנות את זה? האם הוא רוצה להמשיך ככה עד 120?

אם לא, והוא רוצה להפסיק\ להפחית

וזה כ"כ חשוב - בשביל הבריאות שלו, ושל הסובבים אליו.. אז להמשיך, בטח שלהמשיך!!

_______________________________

ואנשים אתם קצת חיים בסרט.. 

"את נשמעת בחורה תמימה.." "את לא רוצה את זה." 

כאילו זה סמים, כאילו זה שאול תחתיות..

תרגעו חברה, הכל בסדר, סיגריות זה רע, אבל אפשר בהחלט להפסיק את זה,

וככל שיעברו השנים הנזק העכשיווי יפחת עד יעלם.

זה לא מראה כלום על האישיות של הבן אדם. כלום.

אתם לא טובים יותר מאף אחד

המון הצלחה לכולם.

אני חושבת שזה משמעותי מאוד שהוא ניסה להפסיק, וודאי מראה על רצון לגמילה מכך, למה לא לשאול אותו על כך?

לא ראיתי את התגובות האחרות.

אני מניח שיהיו שיאמרו שזה לא עד כדי כך משמעותי ויהיו שיאמרו שזה בהחלט משמעותי.

בלי לפרט כרגע, אני מהסוג השני.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת