לענות בלי לדעת מה סדר היום שם. מה ההבדל בין זה לגן.

אבל ככלל, למה להעביר ילד  בגיל זה כבר למסגרת של 3?..

אם הוא נראה לך קטן למסגרת - אפשר עוד שנה..

בחיידר זה מלמדים  (בלי גננות בכלל, בניגוד לגן)

אלא סדר היום.

ואם חושבים שלגופו-של-ילד זה לא מתאים,

אז לא קורה כלום אם אחרי כמה ימים אומרים לו שהחלטנו שאנחנו נחזור לגן כי אין הרבה ילדים בגיל שלך, ובשנה הבאה נלך לחיידר..

זה גיל של מעון.

אפילו לא של גן.

אז חיידר?

מי יחבק? מי יתן לו מוצץ?

מי יחליף טיטול? (מתארת לעצמי שהוא כבר גמול)

מי ישכיב אותו?

ייתן לו אוכל?

הצילו!!!!!!!!!!!!

בו התחנכו ועברו המיטב שהיהדות היתה יכולה להציע.

בואי לא ניתן לפחדים המערביים שלנו להתגבר על ההגיון והמסורת הבסיסיים ביורת שלנו כעם.

אני יודעת שילדים נכנסים בגיל שלוש לחידר.

הבהלה שלי היתה מכך שאותו ילד באותו גיל בדיוק הוא בעצם במעון.

הבן שלי בסיוון, יהיה במעון עם ילדים בני גיל בנך.

הזוי לי לחשוב שהוא ילמד אותיות, אם בעצם הוא בגיל הרישמי של מעון.

ברור שאם הילד משכיל יתר על המידה כדאי שלא ישתעמם במעון.

זהו. זה הפליאה שלי. אם הוא היה חודשיים יותר גדול, ברור שלהכניס אותו.

אבל כל עוד הוא יכול להשאר במעון. מה הלחץ לעלות אותו??

שה"בהלה" שלה היתה מזה שהילד בעצם בן שנתיים וחצי. זה לא גיל שהיו מכניסים ל"חידר"..

ובגיל הזה - אכן התפתחות של כמה חודשים היא משמעותית.

לעצם הענין, יש "חדרים" - מעבר לגיל 3 - שבהם מלמדים מאד רכים, ומתייחסים לא פחות טוב מ"גננות". וכמובן, יודעים "לחבק, להאכיל ולתת מוצץ", לא פחות טוב.. (גם בגן - זה לא מה שהגננת עושה ברוב היום..). זה תלוי במקום הספציפי ובמי מדובר. 

ולא צריך "לדמיין" יותר מידי - במקום טוב, הילדים בגיל הזה משחקים, שומעים סיפורים וכו' רוב הזמן.

אבל באמת לענ"ד - להקדים מידי זו בעיה.

צריך לראות היטב אם הילד "מוצא את עצמו", יש לו חברה וכו'.

אם זה לא מתאים - מוטב  לאחר קצת.

תודה על ההתעניינות והאהבת ישראל לבני, אבל לא ביקשתי עצה אם להשאיר אותו בחיידר או לא.

שאלתי אם יש כאן הורים שהכניסו את בנם לחיידר בגיל 3, כיצד הם העבירו את הימים הראשונים של המעבר מהמעון לחיידר. וכמה זמן לקח לילד להתרגל....

בחיידר יש שני מלמדים, אחד מהם הוא לילדים הבוגרים יותר (גיל 4) שכבר לומדים ניקוד, והשני מלמד את הקבוצה של הקטנים את הא"ב. הלימוד הוא בערך שעה וחצי ביום, וכל השאר זה ארוחות, שעת סיפור, משחק בחצר, משחק בכיתה וכו'. ההבדל היחיד מהמעון הוא שאין שעת מנוחה וכמובן לימוד הא"ב.

מקווה שהובנתי....

תודה לעונים

ובד"כ אינני נוהג לענות על מה שלא שואלים.

אבל מכיוון שאת אם צעירה - שבוודאי מעוניינת בטובת ילדה - ואני עם ניסיון בהנחיית מסגרות לילדים שבהן יש גם צד של לימוד, ויש לי גם ילד במשפחה (לא בן ישיר שלי, אבל כמעט..) שנכנס ל"חיידר" בגיל שלש ורבע, אחרי שהיה קודם בגן חרדי עם גננת - 

ראיתי לנכון להביע דעתי בענין, בהנחה שהבן מתקשה קצת לבטא את תחושתו..

וכמו שאכן אמרת יפה: "מתוך אהבת ישראל לבנך" ואיכפתיות.

ואכן, אני חוזר על דעתי - בין אם את מעוניינת לשומעה ובין אם לא - שלהכניס ילד בן שנתיים וחצי למסגרת שיש בה שעה וחצי לימוד אותיות ביום, זה יותר מידי וזו בעיה שצריך ליתן עליה את הדעת. וכן, לשים לב למקומו ביחס לחברים, שרובם גדולים יותר, האם הוא לא "נדחק" הצידה לגמרי. הרבה פעמים אנחנו רוצים, כהורים צעירים, ליישם אידיאלים חשובים בחינוך ילדינו. רק שאנו צריכים לשים לב, כמו במלאכת ה"קמיצה", שלא להוסיף ולא לגרוע. לא להקדים ולא לאחר. וכמובן, לא לגרום ל"נוגדנים" אח"כ.

אז אינני מכיר את הילד הספציפי - אבל כדאי לפקוח עין היטב.

בהצלחה.

[אגב, אם-כבר, היית צריכה לדייק בשאלה ולשאול: האם יש כאן הורים שהכניסו ילד בן שנתיים וחצי לחיידר, ואיך זה הלך]

אך רציתי לדעת כיצד התנהגו הורים שהכניסו את ילדם לחיידר בגיל הרגיל (3).  מן הסתם גם לילד שלהם היו אתגרים (מעדיפה לא להגיד קשיים) וכיצד הם התמודדו וכו'

[אני יודעת ששנתיים וחצי זה מוקדם, אך כך החלטנו, ואיננו היחידים (לפחות בחיידר של בני)]

שזה תלוי באיכותו;

וגם לא "לישון"..

אבל לגן - לא היה הולך בגיל זה.

ואי אפשר לומר "זה מלמעלה". "מלמעלה" - זה גם לתקן טעויות. ואם זו טעות או לא - הורים צריכים לשקול היטב.

ומה ש"לעתיד", לא בטוח שזה "חוסך". עקרונית - לאו דווקא ספציפית למקרה זה - שינויים מוקדמים מידי, יכולים גם לגרום לקושי בדברים שהיו מתקבלים בפשטות יותר בעתיד.

המחזור ה"רישמי" מסתיים בטבת, כך שיש פער משמעותי בינו לבין הגדולים יותר, שיהיו כבר בני 4 כשהוא יהיה רק בן 3.

בגיל הזה שנה זה המון!!! (שליש מהחיים שלו עד כה...)

עכשיו

זה תלוי הרבה באוירה של החיידר

יש מקומות שהחיידר של הקטנים נפרד לגמרי מהגדולים ואז זה בעצם כמו גן 3, רק עם "גנן" במקום גננת.

(דווקא דבר שנהיה מאוד "אין" בשנים האחרונות)

אם זה חיידר שמסונף לבי"ס (תלמוד תורה) שיש בו את כל הכיתות -

הקטנים עלולים ללכת לאיבוד, להירמס במסדרון או סתם להרגיש מאויימים על ידי עדרים של בנים השועטים לכל עבר

(אני אמא של בנים, מכירה את זה היטב, האנרגיות שלהם כשהם בקבוצה עלולות להפחיד)

תלוי גם בבן שלך -

האם הוא מדבר היטב? גמול? גדול פיזית או עדיין תינוקי?

לגבי להקל עליו -

לקנות לו פרסים ולחלק לו כשהוא חוזר

לקחת אותו מוקדם הביתה בשבוע הראשון

לפנק אותו במשהו טעים כשהוא יוצא בבוקר ולהגיד לו שזה בגלל שהוא כל כך גדול וכבר הולך לחיידר

לדבר איתו, לתמלל לו את מה שעבר עליו במשך היום

ללמוד את שמות הילדים כדי שתוכלי לדבר איתו בבית עליהם (כך גם תדעי מי החברים שלו ומי הרביץ לו וכאלה)

לדבר עם המלמד ולבקש ממנו שיתן יחס יותר אישי לילד שלך

הכיחשוב - להיות שלמה לגמרי עם ההחלטה שלך, כי אם לו - הילד קולט ויהיה לו קשה

אידאליסטיות יתר, (אידאליזם הוא דבר מבורך כשהוא נכון ומתאים) 

עלולה לפגוע בילדים. 

את זה ר' דן אמר במילים עדינות יותר.

אידאלים זה חשוב, זה כח מניע ,

אבל לפעמים כהורים צעירים, אנחנו לא יודעים למתן

בין הרצונות והאידאלים שלנו,

לבין מה שנכון ומתאים לילד רך,

ואז נהיה מצב של אידאליסטיות יתר,

שמקלקלת את האידאל.

אני יודעת שלא שאלת אם לא להכניס או כן להכניס לאותו חיידר,

אבל את כותבת בפורום ציבורי, וזכותם של אנשים לענות את דעתם

ולייעץ גם אם זה איננו קשור במישרין לשאלה,

ויפה אמרת שזה מתוך אהבת ישראל.

אני לא מכירה את הפעוט, ואני לא יכולה להגיד שהוא 100% לא מתאים,

אבל אני זוכרת שבגיל כמעט שלוש הכניסו אותי לגן שלוש (הייתי בת שנתיים ועשרה חודשים)

אני ממש זוכרת, לא מסיפורים, שהיה לי רע מאוד שם בין המולת הילדים בני השלוש-שלוש וחצי

וההורים שלי העבירו אותי אחרי שבוע לגן פרטי של בני שנתיים וחצי-שלוש, הכל היה בסדר.

במידה ואת רואה שלילד טוב, מעולה,

אם הילד בוכה שם ולא מרגיש בנוח בין המולת הילדים הגדולים,

אל תחכי הרבה בשביל להחזיר אותו לגן של הקטנים,

גם על חשבון ויתור על אידאלים של עבודת ה' ולימוד א"ב בגיל הרך לפי מסורת אבותינו,

כי עבודת ה' והאידאל האמיתי זה שלקטנטנים שלנו תהיה ינקות שמחה וטובה,

גם אם הם ילמדו עם מלמד את האותיות שנה אחר כך.

בהצלחה בכל דרך אשר תבחרו.

(אני כותבת מאנונימי כי זה הניק של בעלי שמחובר ואין לי סבלנות להחליף

אני כותבת פה מידי פעם תחת השם yaldaima )

את בננו החלטנו להכניס לחיידר ולא להמשיך בגן, לאחר שהתייעצנו עם אנשי חינוך, עם הרב שלנו, עם המלמד, עם מנהל החיידר, עם הגננת של שנה שעברה ועם המנהלת של הגן.

ובכלל מה הקשר אידיאלים?  איזה אידיאלים גורמים להורה להכניס ילד בן שנתיים וחצי לחיידר?

הבן שלנו ב"ה מאד בוגר וחכם. ואנחנו לא היינו מכניסים אותו "סתם כך".

אומנם שנינו הורים צעירים, אך ההחלטה שלנו נעשתה לאחר התייעצות מקיפה, ב"ה לא עם הפורום... אלא עם אנשי חינוך. מצטערת שאני נשמעת מזלזלת, אולי תרגישו גם אתם כיצד מרגיש הורה המותקף על לא עוול בכפו.

תודה על העונים,  רק חבל שלא סיפקתם תשובות על מה שחיפשתי באמת (=כיצד להקל אעלהמעבר לחיידר, שהוא קשה מן הסתם גם לילד בן 3)

לילה טוב

עלייך, שהרגשת "הורה מותקף"..

אבל כמובן לא היתה כוונה להתקיף - אלא הודגש מפורש שזה גיל קטן, וצריך לשקול היטב. אם את אומרת כעת שהתייעצתם עם אנשי חינוך, הרב, המלמד, מנהל החיידר, הגננת ומנהלת הגן; ושהילד הוא "בוגר" יחסית, אז יפה מאד שביררתם [ומה הקשר "ב"ה לא עם הפורום" - האמירה הזאת מזלזלת רק בעצמך, במחילה.. הרי ברור שה"פורום" אינם מכירים את הילד וגם לא דיברו עם הגננת וכו'.. ולכן אמרו לך מפורש, תשקלו ותבדקו. הרי נכתב כאן מפורש: צריך לראות אם הילד "מוצא את עצמו" וכו' - ושאם לא מתאים, מוטב לאחר. וכן נאמר מפורש: לא מכיר את הילד הספציפי אבל כדאי לפקוח עין..  אז אם את חושבת שפקחתם עין ושקלתם ובדקתם עם גורמים מתאימים שמכירים, טוב עשיתם שבדקתם. ומה שייך "ב"ה לא עם הפורום"... איתי עצמי בעניי התייעצו לא פעם אנשים, כולל כאלו שהזכרת, לגבי הכנסת ילדים צעירים למסגרות שונות].

והקשר של "אידיאלים" שהזכרתי לעיל, היה שמהניסיון ראיתי שלא-פעם הורים צעירים נוטים לזרז הכנסת ילדים למסגרות תורניות, גם אם אינם כ"כ בשלים, בגלל השאיפה "להתחיל לחנך", בכיוון שאכן הוא כיוון אידאליסטי וטוב בעצמו. ולא פעם נגרמו מזה אח"כ נוגדנים.  לכן, באופן טבעי רואים לנכון להזהיר לבדוק היטב את הדברים. אם את אומרת שבדקתם ושאלתם את רבכם ואת מי שמכירים את הילד - יפה עשיתם בבירור הזה. וכך ראוי.

מה שכן, בתחילה אמרת נימוק ש"אי אפשר להוציא אחרי שכבר התחיל". זה לא נימוק ש"ביררנו והוא מתאים".. ועל זה אכן נאמר, שזו לא סיבה. ובאמת - זו לא סיבה.

ומכל מקום, ברכות לילד ולכם - ושיהיה בהצלחה רבה.

אבל יש מין הרגשה (אולי סתם אני חשדניסטית) שהכיוון שהפורום הנ"ל הלך אלחו היה שאנחנו הורים בעלי אידאליסיטיות יתר, (על חשבון בנם) ושאינם אחראים על בנם.

מקווה שזו הייתה הרגשה אישית של בלבד

אבל אישית, אכן מתוך מודעות לצעיריות גיל-הילד, ולאפשרות שהורים צעירים ואידיאליסטים אינם מודעים לעיתים למשמעויות השונות - ראיתי לנכון לעורר.

זה לא "אינם אחראים על בנם" במזיד חלילה.  אבל בהחלט קורה שאנשים חושבים שזו בדיוק טובת בנם, לשלוח מהר. הרי אינם עושים זאת בגלל שרוצים להרע לו כמובן... ה"אידיאליזם" זה כי הם חושבים שזה בדיוק מה שטוב לו. אבל באמת לפעמים זה לא לטובה. לכן ראוי לעורר לבדוק היטב - וזה מה שנעשָה.

תשאלי במקום שכולם שולחים ילדים לחיידר בסביבות אותו גיל, יענו לך יותר בקלות.

כשלא רגילים, זה פשוט נשמע הזוי.

בן שלוש לחיידר - אמאל'ה!

ולא חיידר חרדי...

"חיידר" בגיל 3, שרוב היום יש לו סדר יום "גני" - וגם לומדים אותיות, זה לגמרי לא "הזוי"...

תלוי מי המלמד.

אני רציתי לקחת מ"חיידר" מסויים כזה, דפים של המלמד המסודר, האחראי והמסור, כדי להעשיר גננות, כולל בתחום הגני ובאיך כותבים להורים...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...