מלבד הכתיבה, שהיא יפה, בזמננו הוא לא חידוש גדול.

אבל לתקופה שהוא נכתב הוא ממש חדשני.

שבחורה תעשה מה שהיא רוצה עם החיים שלה,

וגם תעדיף בעל שאפשר לדבר איתו על פני בעל עם כסף?

ושהגבר ישתנה בעקבות הדרישות של הבחורה?

לא נשמע כדבר הזה עד אז.

מלבד זה, הדמויות מורכבות ולא חדגוניות, מה שנראה כך

מתגלה לאחר מכן כשונה, ויש פשרות בספר

ולא 'עושר ואושר עד עצם היום הזה'.

בס"ד

חוץ מזה שלדעתי היא מראה תהליך מדהים של ניפוץ סטיגמות ואיך אנחנו מושפעים...

אני רואה בזה ספר באמת חכם...

(מצטערת שיצא ארוך וחפרני, אבל אשמח עם "הדריכני" יקח זמן ויקרא., אני גם לקחתי זמן לכתוב את תשובה לשאלה שלו... )

מה שענבל ועין הקורא אומרים לך הוא שאתה מכוון מסביב למטרה, ולא אליה.

אני לא בטוחה אם "מומלץ" זה התואר שהייתי נותנת לספר כזה, או לספרים שמקבלים את ההערכה הדומה.

הייתי קוראת לזה "יצירת מופת ספרותית", או במונח פחות פלצני: "ספרות טובה".

הספר מעלה נושאים לחשיבה אצל הקורא, נושאים שרלוונטים לחייו או לחיים של החברה שהוא חלק ממנה.

וכן, בדרך כלל הוא גם מעביר מסרים בנוגע לנושאים האלה.

לדוגמא (דוגמא לא מדוייקת, אין לראות בה משהו שמשקף את תוכן הספר):

הספר "גארווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין מעלה, בין השאר, את הנושא של סטיגמות, דעות קדומות שייש לנו על אנשים מטיפוס מסויים. אנחנו פוגשים את האיש הזהת מתוודעים לעובדה שהוא משתייך לקבוצה מסויימת- כמו שאליזבת' התוודעה לכך שמר.דרסי משתייך לחברה הגבוהה והעשירה, ומחליטה שהוא פשוט אדם גאה, שמסתכל עליהם מלמעלה למטה. כאשר למעשה, כשהיא קיבלה להכיר אותו קצת יותר ולהביא את הקשר ביניהם לרמת אינטימיות מסוימת, היא מגלה שזאת סתם הייתה סטיגמה. שהיא חשבה את זה עליו, ולאורך כל הדרך התעקשה לראות בו כזה, כיוון שזאת הייתה הדעה שהייתה לה על "אנשים כמוהו": עשירים ומהמעמד הגבוהה.

אבל יותר ממה ש"עין הקורא" אומר, אחד המדדים המאוד חשובים בהגדרת ספרות טובה, הוא  שהמסרים שהספר מעביר והנושאים שהוא מעלה לדיון צריכים להיות רלוונטיים לא רק לתקופה של הסופר, אלא גם לאורך הדורות של המין האנושי.

(אבל נכון שזה גם מעניין וחשוב לבחון את היצירה לאור התקופה והסיפור חיים של הסופרת, כמו ש"עין הקורא" אומר)

משהו אחרון: לג'יין אוסטין יש סגנון כתיבה די יפה. ובהקשר לשורה מעל, אחת הדבריםם שהופכים את הסגנון כתיבה שלה למרתקים, הוא העניין שייש בלקרוא סגנון כתיבה של סופרת, אישה, אנגליה, מהתקופה שבה היא חייה.

ומצטערת שאני לא מאריכה בנקודה הזאת יותר, פשוט יש לי ארוחת ערב להכין וכביסה להוריד ולקפל, ואת הנקודה המרכזית שלי כבר העברתי...

יש משהו באמת חשוב בספר שמעורר שאלות לדיון שבכך הוא הופך ל"מומלץ" (ואני קוראת לזה כך כי אם חיפשתי בגוגל ספרות מומלצת באנגלית וזה נמצא בכל הרשימות שמצאתי..) 

מלכתחילה הסכמתי שהכתיבה שלו יפה..

ובכל זאת - הספר הזה הוא ספר מומלץ מעבר לפן הספרותי הוא ספר שגם פה בפורום וגם חברות המליצו עליו כיפה, וזה בניגוד ל-אל תיגע בזמיר לדוגמא, שמעביר אולי מסר אבל לא התרשמתי ממנו כספר מעניין..

ועל זה אני שואלת, ואולי באמת לא ניסחתי את עצמי כראוי מלכתחילה - כיצד הספר הגיע למצב של מומלץ כספרותי ומומלץ גם כקריאה.. בתור המלצה ספרותית אני מסכימה שמה שכתבת זה סיבות טובות..

כמובן סאטירה שהיתה נכונה לשעתה.

ועם זאת יש בספר הרבה כן ואמת, כמו שכתבו כבר לפני, שיפים ונכונים גם לימינו אנו.

אישית אהבתי יותר ספרים אחרים של ג'יין אוסטין. במיוחד את אמה ואת הטית לב (אינני זוכרת איך קוראים לו בתרגום החדש)

גמאני לא  הבנתי מה מיוחד בו . הוא חביב , וקל לקריאה . וזהו .

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר