אני אמא ל3 ילדים מתוקים, סקרנים נבונים ופעילים בגילאים 5,4,3
מגיל קטן מאוד אני צריכה להיות בפוקוס תמידי עליהם, הם ממציאים תמיד במה הם יכולים להתעסק ות-מיד זה יהיה משהו מסוכן או שאסור עליהם. בשקט ובנחת ובלי היפראקטיביות.
אני ובעלי חזקים,ויודעים ליצור אצלם משמעת אבל כל פעם יש להם רעיון אחר.
לדוגמא- בדיקת המאוורר, הכנסת תקעים לשקע, משחק עם הגז(הבטיחותי..), עולים ומשחקים במים, שופכים סבון, משחקים בטישו בשירותים , צבע שמוצאים נועד לציור על הקיר.
מדובר ברוב היום, כאשר לעיתים קורה שהם משחקים במשחקים שלהם או שאני מעסיקה אותם בעצמי
הבית שלי מותאם לפעילות שלהם והפדיחות הגדולות קורות כשאנו באים לבתים אחרים.
הבעיה היא שאני מגיעה לכעס לעיתים קרובות - יותר מכמה פעמים ביום. כשאני רואה שילד חכם ונבון בן 4 שפך לכמה כוסות את החלב שמצא על השיש ושיחק איתם. ומדובר ב5 דקות שהייתי עסוקה! אני כועסת וצועקת ומרגישה שאין לי סבלנות.
ניסיתי להבטיח לעצמי לא לצאת משלוותי אבל זה עוזר רק לפעם אחת ושוב אני חוזרת להיבהל ולצעוק עליהם.
האם למישהו יש עצה?