רק עניין של החלטה שלך!

אל תיהיי מבולבלת.

ברגע שראית את הבן שלי שהוא מבין, אומר מתי הוא עושה וכו' גמלנו אותו,

גם באזור השנתיים ושלשה חו'...

עזר לו מאוד הספר "סיר הסירים" עם כל העניין של הקקי...

תיהיי עקבית, 

וגם שבמסגרת שהוא הולך להיכנס אליה ותבקשי את התמיכה...

תזכרי שהשבועיים הראשונים קשים והוא יכול לפספס גם 3-4 פעמים ביום....

אז לא לכעוס, לתת לו להוריד, להסביר לו...

בסוף כולם נגמלים...

אם תחכו עוד שנה זה עלול לגרום לקשיים גדולים יותר, כי יש לו דעה הרבה יותר עצמאית, וקשה יותר לשרש הרגלים שהתקבעו. בדר"כ רוב ההסתבכויות של הקשיים בגמילה נוצרים יותר אצל ילדים שגמלו אותם מאוחר מדי, או שגמלו אותם באופן לא עקבי וברור מספיק עם הרבה חולשה של ההורים וקבלה של הפספוסים, כך שהילד לא מבין שזה לא בסדר (מסבירים לו במילים כ"כ עדינות ובגיל הזה החוויה נקלטת יותר מאשר דיבורים) .

פשוט להוריד טיטול. אפשר גם בלילה בבת אחת, או לחכות עם הלילה עוד שבועיים עד חודש ולא יותר כדי שיכרך בתהליך אחד. ולא תהיה אפשרות של טיטול בכלל.

בהתחלה זה כמעט רק פספוסים , אפילו כל חצי שעה. צריך להיות מוכנים נפשית . אך מצד שני להיות ברורים ועקביים.

בשביל פיפי -צריך ללכת לפי השעון אחת לחצי שעה או 20 דק' לשרותים. לא לשאול ולא להציע ולפתוח פתח לסירוב, אלא פשוט לתת יד ביד- בא נלך לשרותים כי אתה בוגר וכו'. 

הרווח בזמן כ"כ קצר כי המערכת התרגלה לטפטף פיפי כל היום בכמויות קטנות מיד כשהוא נוצר, וכעת אנו משנים את ההרגל והגוף לומד מחדש להתאפק ולהגדיל אט אט את מרווח הזמן ואת הכמות של השתן.

בשביל גדולים -צריך ממש לשבת לידו ולספר סיפורים, לשיר שירים עד שיוצא, כל פעם לנסות כ-10 דק' רצופות.

קראתי פעם שהילד צריך את החוויה של לעשות פעמיים שלוש באסלה באופן רציף כמה שיותר כדי שההרגל יטמע מבחינה פיזית בזכרון של הגוף. 

ככל שיש יותר הצלחות התהליך מאיץ מעצמו, לכן צריך לעזור להצלחות לקרות ע"י השיטות שפירטתי ועוד טריקים כמו הפתעות קטנות מיד אחרי ההצלחה.

התחלתי היום. 

הוא עשה פעם וחצי בשירותים וכמובן קיבל שוקולד וגלידה! 

ומלא במכנסיים..

עכשיו אנחנו עומדים בשרותים מלא זמן.

קשה לו להוציא.

קקי בכלל לא עשה והוא מפחד לשבת.

בשנת צהרים היה עם טיטול וכך אעשה גם בערב..

מחר אנחנו נוסעים אז  נראלי אשים לו טיטול.

בגלל שהוא קטן, אני מרשה לעצמי לשים ולהוריד.. 

מקווה שזה יהיה בסדר.

כי אין לי אפשרות שיעשה כל היום ברחוב.

הוא לא אומר שיש לו. אני מרגישה ואז הרבה זמן מחכים.

קיצר- נראה מה יהיה..

העיקר- בנחת.

הוא עוד ממש קטן.

ולמרות זאת- חשבתי שהוא פחות מוכן והוא הפתיע אותי..

אם יש לך זמן וסבלנות כדאי לתת לו להסתובב בבית עם תחתונים ושיברח לו כמה פעמים עד שהוא מעצמו ירגיש לפני שהוא צריך וילך לבד לשירותים.

לבנים זה מאד קל לעשות מאחורי העץ בחוץ, לגבי ישיבה בשירותים, כדאי שיהיה לך ספר שהוא אוהב ולספר לו בנחת עד שיצא לו.

סבלנות סבלנות. כולם עוברים את זה.

ראשית יש לקבל החלטה , שעקרונית הולכים על זה. זה אומר , שגם אם הוא יעשה בתחתונים כל היום כמה ימים , את משתדלת להלביש תחתונים משך שעות היום  . אפשר להתחיל מכמה שעות ביום , ולהתקדם משם. וכמובן רצוי תחתונים חמודים עם תמונות יפות , שיתחשק ללבוש. 

ב. קני המון תחתונים 

ג. הצטיידי בסבלנות ואורך רוח. בהתחלה יש ימים רבים של "פספוסים". ויש עליות ומורדות .

ד. הושיבי אותו על הסיר בבוקר כשהוא מתעורר , או אחרי ארוחת הצהרים -לרוב אז יוצא משהו. אפשר לשבת איתו כשהוא יושב ולספר סיפור  או (וזה לא חינוכי במיוחד) לתת לו ביסקויט ביד בזמן שהוא יושב. זה לא פרס , אלא משהו כדי להמתיק את החוויה - ולהשאיר רושם של חוויה נעימה. 

ה. אפשר להסביר שעכשיו אתה כבר ילד גדול , וכדאי לך לנסות לשבת על הסיר, או לספר את הסיפור "סיר הסירים" ( אני קצת שיניתי את הסיפור לצרכי - לא אהבתי למשל את המשפט "להתראות בים" , וגם לא את הגאווה של נפתלי בכך שהוא עשה בסיר - בסך הכל זה מה שמצופה ממנו , אז צינזרתי). יש גם בutube פרומו של משהו שנקרא "האסלה הקסומה". זה דיי דבילי , אבל ראיתי ילדים שאוהבים את זה. אין צורך לרכוש את התקליטור. 

ו. בלי לחץ - לא רוצה , אז לא . לא נורא אם ייגמל מאוחר יותר- יותר חשוב נפש בריאה של ילד. 

ז. אצל הרבה ילדים זה מתחיל מזה , שעושים פיפי בסיר . קקי , זה כבר משהו אחר , וזה בא אחר כך . 

הכי חשוב - רק חיזוקים חיוביים . לא ביקורת , לא כעס , ולא אכזבה . ניסינו , הלך או לא הלך . זה פשוט שלב בהתפתחות וכשזה צריך להסתדר זה יסתדר. לא עלינו המלאכה לגמור , אבל נתחיל...בתור תרגיל מעניין של מה שאנחנו יכולים כרגע. 

אצלנו היה נסיון שלא צלח בגיל שנה וחצי בערך. אח"כ קצת לפני גיל שנתיים , בלי שום לחץ זה לקח חודשיים שלושה וכרגע היא בעצם גמולה . אבל שום דבר לא מושלם . לפני יום יומיים פתאום היא עשתה 4 פעמים , והחלפתי 4 פעמים תחתונים . בלי שיפוטיות חלילה , עברנו לחיתול (שנשאר במזל) ואחרי שהוא נרטב , חזרנו לתחתונים והכל כרגיל. 

ככה מנסיוני המועט.

1. להיות רגועים

2 להיעזר בבעל כמה שיותר

3.  לקחת אותו כל רבע שעה לשירותים (פשוט להגיד: "יש לך קטנים? בוא נלך יחד לשירותים"- להציב עובדה)- גם אם הוא עשה רבע שעה לפני. אחרי 3 ימים בערך כבר תוכלי לשאול אותו אם הוא צריך- ואם הוא אומר שלא, אז לא לקחת (לא לנסות לשכנע)

4. אם הוא מפחד לשבת, יכול להיות שקשה לו לעשות. כדאי לתת לו מאכל רך יותר כמו עגבניה, פירות או מעדן.

5. אני יודעת שזה נשמע מגעיל, אבל אם הוא ממש מתעב את האסלה, אז אולי תוכלי להראות לו כשאת עושה או בעלך, או אחד הילדים הגדולים יותר. קראתי אתצ הטיפ הזה בספר "הלוחשת לתינוקות"

6. עכשיו הזמן הטוב ביותר לגמול, כי קיץ. בחורף זה חתיכת באסה להחליף את כל השכבות כל פעם שהוא מפספס...

7. דווקא במעון יותר קל להם להיגמל. אני ב3 ימים ראשונים של הגמילה השארתי אותו בבית, ואח"כ הוא יצא למעון. ודווקא שם כמעט ולא פיספס... נראה לי בגלל שהמטפלות מנוסות ומודעות...

8. אניהורדתי לו בבת אחת את הטיטול, ביום ובלילה, כי חששתי שזה יבלבל אותו.

9. להבין שמדי פעם יש פספוסים.. אצלי כבר עברו  5 חודשים מתחילת הגמילה, ומדי פעם הוא מפספס, בעיקר אם אני לא שמה לב לסימנים (הבן שלי מוציא גזים לפני שהוא צריך לשירותים )

10. הרבה תפילות, ולתת הרבה צדקה... |

בהצלחה!

אז ככה.

הילדון הפתיע בטירוף.

עושה תוך רגע בשירותים או בחוץ כשאנחנו שם.

היום הוא לא פספס חוץ מבערב פעם אחת. אבל אני כל פעם לקחתי אותו.

הוא מיזמתו אמר לי אולי פעם אחת.

מרגיש לי שבגלל שאני אומרת לו לעשות אז אני לא מביאה אותו למצב שהוא ממש צריך, ואז אומר לי.

ואולי הוא בכלל לא יגיד לי? למרות שבהתחלה הוא כן אמר אבל עכשיו כבר לא.

מה לעשות?

רק להזכיר לו והוא צריך ליזום? ואז הוא יפספס.. לא באלי..

השאלה היא אם ההרגל לעשות בשירותים, יעזור לו לבקש לבד. או להרגיל אותו לבקש ואני לא לוקחת אותו.

גם אני, (בהנחייה של המטפלת שלו) הייתי מזכירה לו ולוקחת אותו כל חצי שעה- שעה בהתחלה 

עד שזה נהפך לחלק מהשגרה!

היום, ארבעה- חמישה חוד' אחרי, הוא בכלל לא אומר לי...

ואני לא מזכירה בד"כ אלא  אם אני שמה לב שהוא לא הלך הרבה מאוד זמן, או שהוא נוגע שם...

יכול באמצע הגן שעשועים להוריד ולעשות/ ללכת לאיזה עץ/ בשירותים בבית....

איזה כיף הפתעה טובה, רק אל תתפלאי אם יש אח"כ איזו נסיגה. זה גם יכול לקרות מכל מיני סיבות...

במיוחד אם הוא הולך להתחיל מסגרת חדשה...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות