לא פוטר אותנו מחובת הזהירות היתרה על חיינו שהופקדו לנו מאת הקב"ה. 

כי אני לא הבנתי...

אבל אולי הבעיה בי..שיהיה

ומתים

אני חושבת שלההרג במלחמה זאת לא 'הזקה',מי שמת במלחמה לדעתי דווקא הרוויח.

הוא מת על קידוש ה',ועל ידי גויים שהרגו אותו רק בגלל שהוא יהודי ומקומו מובטח לו בגן עדן.

גם נחום איש גמזו היה שליח מצווה,

הוא הלך בשליחות עם ישראל לקיסר וניזוק,נכון שלא בגופו,אבל גנבו לא את המתנה והחליפו אותה  באדמה פשוטה,

בסוף הכל היה לטובה,ואפילו עוד יותר ממה שהיה אמור להיות

כי מה,חסר לקיסר אבנים טובות ומרגליות?עפר שנהפך ליחצים זה יותר שאווה

או שאני טועה?

חייל במלחמה שמאבד רגל? שלוח מצווה וניזוק בכל זאת.מה אני מנסה להגיד? שאתה לא יכול לצטט דברים ובזה לפטור עצמך מהשתדלות ומזהירות

סתם חיילים ביו"ש - ביצהר, רמת מגרון, עוז ציון - וכל שאר המאחזים, בית אל,  הם מזיקים להיישבות היהודית.

ביישובים שצריך אותם- הם מסייעים. [ממש לא נלחמים. לעצור מבוקש ולשחרר אותו לא נקרא מלחמה.]

בחזית בסוריה ועזה- מלחמת מצוה.

ולא פטרתי את עצמי מזהירות.

ואתה אידיוט אם אתה חושב שהזקתי שם

או אם אתה חושב שהחיילים שם לא מסרו את הנפש כדי להגן על יצהר!

ואין צורך לפרט,

כי בעיני אנשים כמוך חייל שטוחן 4-4 ויותר גרוע לא באמת מוסר את הנפש.

רוב החיילים ביצהר עושים רק נזק! שמעת?! רק נזק!

ציטוט: "תחת אבטחה צבאית כבדה, יצקו עשרות פועלים ערבים בריכת מים בין היישוב יצהר לכפר עצירא אל קבליה" קישור: http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=71548

ציטוט: "חיילי צה"ל המוצבים בסמוך לאתר בנייה ערבי בין יצהר לכפר עצירא אל קיבלייה, אזקו בשבוע שעבר שני ילדים יהודים בני 10 ו-13 בשל העובדה שסיירו במקום. רק לאחר דקות ארוכות בהם איימו כי לא יעזו להתקרב למקום בשנית, שחררו אותם לדרכם" קישור: http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=69521.

אאלק חייילים ביצהר מוסרים את הנפש.. הצחקת אותי. אם תרצה תוכל למצוא עוד הרבה מקרים על חיילים ביצהר שעושים רק נזק! לכן על תקבע מי הדיוט ומי לא. אולי הזק אצליך  זה נקרא למסור את הנפש (בשביל הערבים!).

החיילים מתעמתים עם תושב יצהר בכניסה לאתר הבנייה

אני גרה כאן..

וכבר הרבה זמן חיילים לא נצרכים מצד היישוב.
זאת אומרת - שאין עמדות חיילים בתוך היישוב.. וגם היישוב מעדיף שלא יהיו.

ואני מודיעה לך רשמית - שביצהר - זו לא מסירות נפש! זו טיפשות!

וזה רק מזיק למערך הבטחוני שיצרו כאן!

אני לא פותח דיון על מתי חיילי צה"ל הם שליחי מצווה. לשיטתך, במלחמה או בגבול הם שליחי מצווה. ובמלחמה מאבדים רגליים וידיים (סליחה על הבוטות) כלומר- ניזוקים. ולכן אני טוען שהציטוט שהבאת לא במקום ולא שייך לשרשור הנ"ל. 

רק שפה עוסקים בסכנה..

וצניעות וסכנה בנושא הזה - חופפים מאוד.

ואז ה' מתהלך בקרב מחניך - וד"ל..

בס"ד

אמן שיעופו כולם למוחמוס.

איכשהו גם דרך גרביים,מכנסיים וחצאית הם מצליחים להכות.

אי יא יאי,כפרת עוונות.

(האויב,למי שלא הבין,הם היתושים.)

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...