לפני שנים רבות היה מלך, שבנה בניין בעל מאתיים קומות...

הוא הבטיח את בתו היפהפייה לאדם אשר יצליח לעלות עד הקומה המאתיים, ולנפנף לשלום לכל האנשים למטה.

אנשים רבים ניסו לעלות אך התייאשו מהר מאד.

לאט לאט נשכח הבניין והוא עמד ריק וגלמוד.

יום אחד החליט ירחמיאל לעלות עד לקומה המאתיים ולזכות בנסיכה היפהפייה.

לאט לאט ובשקט בשקט טיפס לו ירחמיאל במדרגות, ועלה מעלה מעלה.

הוא לקח ת'זמן, ונח גם לפעמים, אך טיפס בהתמדה.

הוא הגיע לקומה התשעים וכמעט התעלף מרוב מאמץ!

הוא נח יומיים, והחליט להמשיך. כאשר הגיע לקומה התשעים ותשע, הוא התייאש והחליט לפרוש, אבל למרות הכל הוא המשיך והתאמץ ועלה לקומה המאה.

שם חיכתה לו הפתעה, הוא גילה את המצאת המאה העשרים - המעלית! הוא נכנס למעלית, והגיע בקלות לקומה המאתיים...

גם אנחנו בחודש אלול, שאנחנו יודעים שצריכים להתקדם, אבל הבעיה היא שלא יודעים איך מתחילים.

והכל נראה כל כך גבוה וקשה, וחושבים שלא שווה בכלל להתחיל לנסות, צריכים לזכור -

להתאמץ קצת ולהתחיל מהקומות הראשונות, ואז בעזרת ה' תבוא לנו "מעלית" מלמעלה, ותעזור לנו לעלות.

אז שנזכה רק לעלות ולעלות!

"והבא ליטהר - מסייעין בידו..."

---

מסידני של מטה לירושלים של מעלה

ספטמבר 2000. סידני, אוסטרליה.

המשחקים האולימפיים נפתחים. אלפי ספורטאים מכל רחבי העולם משתתפים בתחרויות.

הם "המוצלחים", שנבחרו מבין מאות אלפים של ספורטאים שניסו להגיע לאולימפיאדה.

אותם מאות האלפים הם אלו שנבחרו המיליונים הרבים שעוסקים בספורט בעולם כולו. תרבות הגוף עם כוח הרצון, הכוח והשרירים החזקים מכריעים את הכף.

אין סיכוי לספורטאי בינוני שינסה להשתתף באולימפיאדה. הוא חייב לעבור את "המינימום האולימפי". מי שאינו מספיק מהיר, חזק, גבוה – שיתכבד וישב בבית מול המסך או לכל היותר, על הטריבונות באיצטדיונים של סידני.

מאז ילדותי הסבירו לי שהספורט זה עיסוק חשוב לשמירת בריאות הגוף והנפש. ומאז אני שם לב שכולם מדברים על ספורט, ורבים עסוקים בספורט: כלומר, הם הולכים לראות משחקים, צופים בהם בטלוויזיה, שומעים אותם ברדיו, קוראים עליהם בעיתון ומקללים את השופט או את היריב. אבל רק מעטים עוסקים בספורט.

ומה יעשה איש השורה אשר מוכן לשחק כדורסל לעת מצוא, לרוץ פעם או פעמיים בשבוע כדי לחלץ את עצמותיו?

מה יעשה ספורטאי טוב, המגיע להישגים נאים אבל אינו מגיע ל"מינימום האולימפי"?

"כל הכבוד למאמצים שלך," אומרים לו, "אבל לא עברת את המינימום האולימפי – ולכן אינך רשאי להתייצב על קו הזינוק."

- - -

אלול תש"ס, ירושלים.

בורא העולם מכריז על חודש התשובה.

מיליוני אנשים נערכים על קו הזינוק.

כולם רשאים להשתתף, בלי הבדל גיל, גזע ומין.

"אל תתייאש," אומר הקדוש-ברוך-הוא לאדם: "גם אם לא התאמנת כל השנה אתה רשאי להשתתף באולימפיאדה האלוקית.

גם אם התחייבת לפני שנה להתאמן ולעסוק במצוות אשר מחייבות כל משתתף ב"אולימפיאדה האלוקית" ולא קיימת זאת, גם אם "פישלת" והזנחת חלק מהתרגולים והוראות "הוועד האולימפי האלוקי" כפי שהם באים לביטוי בספר ההוראות של בורא עולם או שלא תרגלת את עצמך כלל – אתה רשאי לבוא בחודש התשובה ולהתייצב לקו הזינוק.

בחודש התשובה, באולימפיאדה האלוקית לא דורשים ממך הישגים קודמים, אין "מינימום אולימפי" כתנאי להשתתפות. יש, מצד שני, "זנק שוב!" וגם "יש לך צ'אנס".

אולימפיאדה אנושית לא יכולה לעשות זאת, כי אין אפשרות להשתלט על כל המרכיבים, על כל המשתתפים ועל הרמות השונות של התוצאות. אלוקים מקבל כל "ספורטאי" הרוצה להשתתף באולימפיאדה שלו. מבחינתו, נסה שוב ושוב. אין מגבלות גיל, אין צורך דווקא בשרירים, כי הנפש והגשמה הם המזנקות "חזק יותר, גבוה יותר, רחוק יותר".

- - -

המשחקים האולימפיים כבר מתנהלים בסידני.

האימונים האנושיים לאולימפיאדה האלוקית נערכים גם הם לאורך כל חודש אלול. הימים הקובעים הם בראש השנה וטקס הסיום, עם התוצאות האישיות של כל אחד באופן אישי ושל כולם במישור הלאומי והעולמי – ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

וכבר שומעים בבקרים את קול השופר, ועוד מעט נדליק את נרות החג.

(אדיר זיק)

יש לי עוד מאגר קטעים אבל אני לא יכולה עכשיו לחפש שם, אז אני מצרפת

קטעים טובים בכל מיני נושאים

חוברת הקטעים של פורום נוג"ה

קטעים וסיפורים בנושאים שונים

וסתם שאלה- אמרת שיש לך פעולה רק חסר לך קטע, תמיד את מוסיפה קטע לפעולה? אם לא אז כאילו חסר? סתם מעניין אותי כי אני כמעט אף פעם לא מוסיפה קטעים..

וגם נשמח שתשתפי את כולנו בפעולה

בהצלחה! מקווה שעזרתי..

יש הרבה סיפורים מתאימים.

מתחת לשולחן של הרבי

אני זוכר לפני שנים שהמדריך שלי עשה והיה ממש טוב

http://acheinu.co.il/?categoryid=305&articleid=4826

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.