שמיועד לא לילד עצמו.

אלא להגן על הסביבה שלא מחוסנת או שהמערכת החיסונית חלשה ולמגר את החיידק ממערכת הביוב.

מכניסים חיידקים לגוף ומעוררים סיכון קיים 

התועלת של זה היא לא לילד עצמו

לכן אנשים שואלים שאלות ...

רק שהפעם המקרה שונה, כפי שכתבה לך "אם היית".

ויש עוד הרבה תהיות שאנשים העלו על החיסון הזה... אין לי זמן כרגע לכתוב... 

תבדקי אם היא עברה את החיסון..

מיועד *רק* למי שקיבל את החיסון שברוטינה (עלול להיות מסוכן למי שלא קיבל).

ההורים ש"עושים עניין" מחיסונים, הם ההורים האלה שחשוב להם לדעת מה קורה עם הילד שלהם.

אלה ההורים שלא עושים רק בגלל ש"כולם עושים ככה";

או בגלל ש"הרופא/אחות טיפת חלב אמרו שזה טוב".

ההורים ש"עושים עניין" מעוניינים לדעת מה בדיוק מכניסים לגוף של הילד שלהם;

ולמה בדיוק.

רק ההורים האלה "תמיד עושים עניין מחיסונים".

חלק מהם כן יחסנו בסוף, אבל לפני זה הם "יעשו עניין".

לי זה לא נראה כל כך רע ש"עושים עניין".

(גילוי נאות: אני עושה עניין)

לדעת מה קורה עם הילד שלהם ולכן בדיוק הם מחסנים אותו.

הם לא מטומטמים או נבערים או לא יודעים מה הם מעוללים לילדים. הם יודעים כמוך בדיוק.

המחקר הראשון שטען לסכנות החיסונים נמחק מהספרות הרפואית בגלל שנודע שהמחקר זויף.

אז נא לא לזלזל.

כפי שאתן רוצות שיעריכו את הבירורים שאתן עושות, נשים שמתאמצות ויוצאות לחסן את הילדים רוצות שיכבדו אותן גם.

קודם כל, פניתי לכותבת אחרת

בנוסף אמרתי ש:

חלק מהם כן יחסנו בסוף, אבל לפני זה הם "יעשו עניין".

גם אני מחסנת (חלק).

ליבך לכך שכתבת מילים שלא בהכרח נעימות לכל אוזן,, וגם לא נכונות. 

"ההורים ש"עושים עניין" מחיסונים, הם ההורים האלה שחשוב להם לדעת מה קורה עם הילד שלהם."

מאי משמע מכך? שההורים שלא עושים עניין, הם אלו שלא חשוב להם לדעת מה קורה עם הילדים שלהם.

וזה לא יפה, לא לחשוב כך, ולא להגיד כך.

הורים לאלפים מחסנים במודעות ומתוך אחריות.

לא מקובל על האחרים? בסדר. זה לא אומר שהם היחידים שמבינים בזה.

מותר שתהיינה דעות שונות. וביטחון שלי בדעה שלי לא צריך לגרום לזלזול בדעה אחרת.

שאומרים על גישות של הורים כל מיני דברים.

כי כל הורה מוסר נפשו לילדיו ומגיע לו על כך הערכה וכבוד, גם ממי שסבור אחרת.

לילדים שלהם??? וגם לחשוב ולטעון שהרופאים אמרו שזה טוב- זה בסדר לחלוטין, לסמוך על אנשים שלמדו רפואה ולא להתערב להם בעבודה.

אתמול הייתי בטיפת חלב וחיסנתי את הילדה בחיסון של גיל שנה, רק עוד חודש אפשר לחסן גם בטיפות של הפוליו.

אני מתכוונת לחסן למרות שהילדה שלי מחוסנת מכמה סיבות:

1. היא יכולה להיות נשאית-מה שאומר שהיא יכולה להדביק אחרים: תינוקות עד גיל 3 חודשים שלא מחוסנים, מבוגרים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ואנשים שלא מתחסנים.

2. אני צריכה ללדת בעז"ה בעוד חודשיים- עד גיל 3 חודשים התינוק לא מחוסן לפוליו! אני לא מתכוונת לקחת סיכון חס ושלום.

3. כרגע זה נמצא בעיקר בדרום ואני גרה באיזור (לא איפה שמצאו אבל אני בהחלט מגיעה גם לאיזורים כאלה) אז לכו תדעו מה מסתובב ואצל מי וכבר מצאו אנשים שנשאים...

זה כרגע הסיבות שלי

אם למישהי יש מידע אחר אני אשמח לשמוע

ובמיוחד במגע עם אוכל,

אזי אין חשש, לא לקטנטן שיהיה בע"ה,

ולא אוכלוסיות אחרות.

1. בטיחות החיסון לא נבדקה במחקר קליני

2. הנגיפים כבר נעלמים

3. החיסון עצמו עלול לגרום לשיתוק

הנקה.

זה נגיש, זאת לא בעיה, גוגל פשוט ייתן לך את כל החומר בקלות: שלא הוכח שום הבדל בריאותי בין יונקים ללא-יונקים, שאם האמא אוכלת ג'אנק אז עדיף לתינוק תמ"ל, שהנקה בהריון זה מסוכן נורא...

רגע, שנייה, מה אמרת? שזה סתם חומר שאנשים מפיצים ולא התפרסם באף כתב עת מקצועי מעולם? אההה...

מה קרה לפורום?

למה כל כמה שירשורים זה גולש לויכוחים בטונים האלו?

יש כאן נשים מסגנונות שונים וכל אחת אומרת את דעתה. גם לך מותר.

אבל לא צריך לענות בצורה לא יפה.

לא יודעת כמה זמן את כבר פה, אבל בתור אחת שמכירה את הפורום ואת הניקים הפועלים פה כבר שנתיים וחצי,

יוקטנה היא אשה מדהימה והיא נכס לכולנו. יש בדבריה הרבה דברים שמעוררים מחשבה. את לא חייבת להסכים איתה אבל קצת כבוד לא יזיק...

(גילוי נאות: יוקטנה עזרה לי ויעצה לי המון בזמנו, ובמציאות אני רחוקה מהדרך שהיא דוגלת בה)

סליחה שהתגובה שלי מכוונת דווקא אלייך,

אני מתכוונת לכל מי שכותבת בצורה לא הכי נעימה לא משנה מאיזה צד.

לא לכל אחת הייתי כותבת ככה, אבל יוקטנה אני בטוחה שלא תיפגע! כי זה סגנון תגובה שהיא עצמה משתמשת בו לא מעט. יש אנשים (גם אני) שאוהבים ציניות במינון המתאים והרגשתי בעיקר שעל מה שהיא כתבה למעלה ממש התבקשה תגובה כזאת...

אבל את צודקת ואני באמת אדגיש גם כן שזה ויכוח רק מאהבה, והתשובות החכמות והמושקעות של יוקטנה להרבה שאלות שעולות תורמות לכולנו. תודה לך יקרה, אוהבים אותך! 

ומקומות מזוהמים (מספיק כדי להחליט לחסן מיליון ילדים-שדרך אגב, לפי הסטטיסטיקה הסיכוי לחלות בפוליו כתוצאה מהטיפות הוא 1 למיליון, זאת אומרת שיש סיכוי) אבל אין אפילו חולה אחד בארץ (גם ברהט..)?

ולגבי הסיכון האחד למיליון, זה סיכון למי שמקבל את הטיפות בלי שקיבל לפני כן את החיסון הסטנדרטי - ולכן בדיוק לילדים כאלה לא נותנים עכשיו את הטיפות, רק למי שכבר התחסן.

משהו נראה לי "מסריח" בכל הסיפור. וגם זה שהתקשורת כולה מגוייסת לחיסון בלי לחשוב פעמיים. 

ומה שכתבת לגבי מי שכבר קיבל את החיסון המומת לא הוכח במחקרים כי הטיפות האלה חדשות, כמו שהם מתפארים.

התקשורת, כזכור, עומדת לימין המסתננים (ואני בגזענותי, מאשימה אותם בהבאה אלינו את הפוליו. אותם ואת הבדואים), הם לא מעוניינים שהאזרח יחשוב על המקור לפוליו, ולכן גורמים להיסטריה.

אני יודעת, לא כל כך מסודר,  ללא הוכחות או מחקר בנושא, ואני  עדיין צריכה לחשוב על זה עוד קצת

שרק עוד חודש אני יכולה לחסן את הילדה וזה נדחה רק לאחרי החגים, מקווה שעד אז כבר יהיו יותר תשובות..

ראי כאן, בסרטון המצורף

1. החיסונים מיוצרים באירופה, למיטב ידיעתי.

2. עד עכשיו המחלה היתה קיימת בארצות נכשלות שכפות רגליהם של אירופיים כמעט ולא היו דורכות בהם (גם האירופים הערבים ). האירופאים פוחדים שמישראל החיידק יצא החוצה לאירופה. סיכוי שלא כ"כ קיים בניגריה או פקיסטן לדוג'.

 לשאלתך, לא בוצעו מחקרים על בטיחות חיסון פוליו, אלא רק על יעילותו. מחקר מצא שלאחר מנה אחת עם החיסון המוחלש הזה, היעילות נגד זן 1 כ 20%, ורק לאחר שתי מנות - היא 86% (גם לא גבוה במיוחד). כמו כן, במהלך הניסוי דווחו 19 אירועים חמורים לכל קבוצות המחקר אשר קיבלו חיסון פוליו מוחלש, בהם מקרה אחת של מוות. החוקרים החליטו שכל המקרים האלו - לא קשורים לחיסון.

 בעזרת מודלים מתמטיים מעריכים ששנה לאחר תום השימוש בחיסון המוחלש תיתכן התפרצות אחת לפחות כתוצאה מהנגיף המוחלש בסיכוי של 65%-90%. ידוע שהנגיף המוחלש עשוי לעבור התמרה גנטית במעיים ולחזור להיות כמו הנגיף הטבעי, ועכשיו אנו מביאים בנוסף לזן 1 שכבר איתנו את זן מספר 3. ועוד לא דיברנו על תופעות הלוואי האחרות (כמו מחלות אוטואימוניות וכו').

מבצע "שתי טיפות" הועלו על ידי ד"ר קרן לנדסמן בבלוג שלה. כאן תמצא ניתוח מפורט והתייחסות לכל הסוגיות.  בנוסף, מידע רב על הפוליו וכל התשובות על בהלת הפוליו כאן. זה  יעזור לך להחליט.

ד"א, חיסוני הפוליו מעולם לא נבדקו על נשים בהריון על כן ההמלצה היא לא להתחסן בזמן ההריון.

"מנסים על הילדים שלנו" וכו'..

שואלת בכנות- אז למה אתן חושבות שמשרד הבריאות ממליץ על זה ומשקיע בזה?

מה, הוא רוצה שיהיה לנו רע? הוא רוצה שח"ו יווצרו בעיות מהחיסון ויתבעו אותו? האם יש למשרד הבריאות אינטרס להרע לנו או לסכן את ילדינו?

גם משרד הבריאות היה נתפס כאמין וכרוצה בטובתנו.

הבעיה היא שרוב הפוליטיקאים כאן בארץ הצליחו להמאיס ולהחשיד עלינו את כל המימסד, ובצדק.

הכל שחיתויות ושיקולי פוליטיקה צרים של "שמור לי ואשמור לך".

אם להאמין לגרמן, אז גם ללפיד שמקצץ לילדים רק לטובתם?

עדיין מתלבטת.

מחכה קצת לראות להיכן יובילו הדברים.

מישהי חיסנה כבר?

גם אם את מסתכלת על פוליטיקות ואינטרסים- משרד הבריאות לא יעשה משהו שעלול לפגוע בו (תביעות וכו') אין לו אינטרס לפגוע בילדינו (ובנוסף- אני מאמינה שזה בלאגן גדול לחסן את הילדים בכל הארץ.. אם זה מסוכן- למה למשרד הבריאות להיכנס לזה?), בניגוד לסיפור של הקצבאות שיש בו אינטרס להקטין את הגרעון..

ואגב, אני לא מסכימה עם לפיד והדרך שלו אבל אני לא חושבת שהוא מקצץ כדי להרע לאוכלוסייה.. זה נכון שהמצב שבו אנשים לא יוצאים לעבוד וחיים על קצבאות לא יכול להמשיך. (נכון שזה פוגע- מאוד- גם באנשים שעובדים, ואני בתוכם, אבל באופן כללי המדינה לא רוצה להרע לנו, לעשות ניסויים מיותרים על הילדים שלנו וכו'.)

זו דעתי..

פה בממשלה פועלים לרצונם, הם לא באמת חוששים מתביעות, הם יודעים איך לשמן את כל המערכת לבל יינזקו, וקשה לי מאוד לקחת סיכון על הבת שלי על סמך אנשים כאלה.

הלוואי והמצב היה שונה והיו יושבים שם אנשים ראויים לאמון.

גברת גרמן למשל מעלה בהיותה ראש עירייה, ולא העבירה תקציבי ענק של אופק חדש לטובת התלמידים. השאירה אותם לטובתה בעירייה. טובת התלמידים לא התחילה לעניין אותה. ( הופיע בכתבות על "אופק חדש").

אז היא כבר לא אמינה בעיני.

לפיד- שיהיה בריא. יש מיליון דרכים אחרות להקטין גירעון ולא לקחת מילדים.

את באמת ושבת שאנשים לא יוצאים לעבוד רק כי מקבלים קיצבאות?

חשבון פשוט מאפשר מחיה של משפחה מקיצבאות? לא.

גם אני לא אומרת שהם רוצים להרע לנו בכוונה.

אבל בעצב רב הייתי אומרת שרבים מהם לא סופרים אותנו ממטר.

בצרכי ציבור באמונה והקב"ה ישלם שכרם.

החשש שלי הוא מאלו שתאוות השלטון והממון מעבירה אותם על דעתם.

בין הפוליטיקאים- שבהחלט לא תמיד ראויים לאמון,

לבין הדרגים המקצועיים, שלפחות במקרה של משרד הבריאות, בניגוד לאוצר,

בד"כ לא מונעים מאינטרסים זרים.

הדרגים המקצועיים הם אלו שדומיננטיים יותר בקבלת החלטות כמו חיסון הפוליו.

מה שכן, הדרג המקצועי של משרד הבריאות הוא לב הממסד הרפואי שדוגל היום ברפואה מערבית "טהורה",

שלפחות חלק מהאנשים, ובכללם כנראה גם אני, לא לגמרי מסכים עם כל הנחות היסוד שלו בענייני בריאות.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

היא טוענת שהמטרה זה בעיקר להעלות את רמת החיסון של האוכלוסייה הכללית ושאם הילד קיבל חיסון אז הוא בעצם מחוסן ואין סיבה לדאוג. 

מה שכן היא אומרת שאנשים עם מערכת חיסונית חלשה/מוחלשת חלילה (כימותרפיה לדוג') אז עדיף כן לחסן את הסביבה הקרובה כדי שלהם יהיה פחות סיכוי לחלות. 

אגב היא אמרה שהווירוס יוצא מהגוף עם הצואה אז צריך להקפיד יותר מהרגיל לשטוף ידיים עם סבון ועדיף כמובן לחטא גם במיוחד שמנגבים לילד.

הורים יקרים,הבוקר אני בוחר להיות נוקב. אבל המציאות, האמת, העובדה, היא זו:הורים שמחסנים את ילדיהם הם הורים חסרי אחריות. הם הורים שנותנים לפאניקה ולהפחדה ולשטיפת המוח לנהל אותם.הורים שמחסנים לא מונעים פוליו. להיפך, הם משמרים את הפוליו.
איך הם עושים זאת?בכך שהם מחדירים נגיף חי ("מוחלש") לגוף של הילד שלהם. הילד שלהם, עד החיסון, היה בריא לחלוטין. כעת, בפועל, הוא "נשא". יש לו פוליו בגוף. ועכשיו הוא יפריש אותו לביוב.הפוליו לא קיים בישראל. אין פוליו. אין חולים. אין משותקים. אין מתים. כבר שנים ארוכות.מתי היו חולים בפוליו? רק ב-1988.איך הם חלו? נכון, הם חוסנו.מי חיסן? נכון, משרד הבריאות.כל החולים בעולם ב-25 השנים האחרונות היו מחוסנים. 
עכשיו לבשורה האיומה באמת:מדוע קוראים לכם להתחסן? כדי לשמר את המחלה.חוזר: כדי לשמר את המחלה. למי יש אינטרס לשמר את הפוליו בעולם?נכון, לחברות התרופות.לחברות התרופות אין אינטרס שתהיו בריאים.האינטרס של חברות התרופות הוא לשמר אתכם כחולים כרוניים.הסיבה פשוטה: בלי מחלות, או מגפות, חברות התרופות לא יעשו כסף.בלי פוליו, חברת GSK תפסיד כסף.לאיזה ארגון יש אינטרס לפגוע בהכנסות של עצמו?לאיזה ארגון יש אינטרס לחסל את עצמו? לאיזה ארגון יש אינטרס לא לייצר עוד ועוד חיסונים ולמכור אותם לפראייר הראשון שיקנה?
מה קורה במציאות?במציאות יש נגיפי פוליו בביוב כל השנה. חוזר: כל השנה. כל השנים. חוזר: כל השנים.איך מגיעים הנגיפים לביוב? דרך הצואה של מחוסנים. חוזר: מחוסנים. כלומר, רק ילדים ותינוקות שחוסנו מפרישים את הנגיף לצואה. אם לא היו מתחסנים, ייתכן שכלל לא היו נגיפי פוליו בביוב. 
ומה לגבי ה"נשאים"? שוב: יש אלפים לאורך השנים. אלפים.האם מישהו מהם הפך לחולה? לא.האם מישהו מהם הפך למשותק? לא. האם מישהו מהם מת? לא.מבצע החיסונים הזה מגביר את הסיכוי שזה יקרה.אם אתם משתפים פעולה, אתם מגבירים את הסיכון שמשהו כן יקרה, אתם, ההורים הלא אחראים שמפקירים את ילדיכם לתרגיל של ארגון הבריאות העולמי, חברת GSK ומשרד הבריאות. 
רוצים להתפוצץ? להתפוצץ באמת?התרכיב שדוחפים אתכם להשתמש בו לא נבדק. חוזר: לא נבדק. חוזר: לא היה ניסוי קליני. שום ניסוי. הילדים שלכם הם הניסוי. 
אתם, הורים יקרים, אלה שמפקירים את הילדים שלכם בידיה של חברת תרופות נגועה בשחיתות ומעורבת בשערוריות בכל רחבי העולם.זו אותה חברה שמכרה לכם את האלטרוקסין המסוכן.זו אותה חברה שדוחפת לבנות שלנו חיסון מפוקפק נגד סרטן צוואר הרחם (לפי תחקיר "יומן" ששודר אמש).זו אותה חברה שנאלצה לשלם 3 מיליארד בארה"ב לפני שנה על הטעייה, מירמה והעלמת מידע.זו אותה חברה שעל–פי החשד שילמה כחצי מיליארד דולר שוחד לרופאים בסין וזייפה מחקרים רפואיים.זו אותה חברה שתחקיר "60 דקות" מינואר 2011 חשף שהתרופות שייצרה במפעל הגדול ביותר שלה בפורטו ריקו היו מעורבות במים מזוהמים ונשמרו בטנדרים.
זו אותה חברה שמממנת, או תורמת, או מעבירה כספים, או משתמשת כיועצים ב-5 יועצי חיסון בכירים בארגון הבריאות העולמי. אלה שמחליטים האם יש מגפות וכיצד יש לטפל בהן ואלו חיסונים ייבחרו. 
רוצים את שמותיהם? הנה השמות: פרופסור ג'והני אקסולה, מנכ"ל משרד הבריאות והרווחה בפינלנד (קיבל ב-2009 4.7 מיליון דולר מחברת גלקסו-סמית-קליין); ד"ר אלברט הוסטרהאוס, פרופסור לוירולוגיה באוניברסיטת ארסמוס של רוטרדם; פרופסור מליק פריס, פרופסור למיקרוביולוגיה, אוניברסיטת הונג קונג; פרופ' נייל פרגוסון, פרופסור בקולג' האימפריאלי בלונדון; ד"ר ארנולד מונטו, ראש מחלקת בריאות ציבורית באוניברסיטת מישיגן. 
ועל חברת התרופות הזו אתם סומכים?תביטו בראי. תביטו זה לזו בעיניים. הייתם קונים מהחברה הזו חיסון?הייתם מכניסים חומרים שהחברה הזו שולחת לתוך הגוף של הילד שלכם?באמת?כאלה הורים אחראיים אתם? אז תפסיקו להתבכיין. וליילל. ולהתלבט. ולחכות שמישהו יחליט בשבילכם. קחו אחריות. והגידו "לא". לא ברור וחזק. לא.
וכאן סרט חשוב על ההפחדות בנוגע לשפעת החזירים, וזה בדיוק אותו הדבר עם הפוליו

והוא מתנגד בכלל לכל החיסונים באשר הם.

ולכן דעתו אינה רלוונטית להורים שנוהגים לחסן את ילדיהם!! (אלו שמסתמכים על ההורים המחסנים ולא מחסנים את ילדיהם ובזכותם הילדים שלנו "זוכים" עכשיו לעוד מנה כדי להגן עליהם - בוודאי גם פה סומכים עלינו!!)

סורי. הטענה הכי הזויה שנשמעת בתבל היא "למה מחסנים אם המחלה כבר 30 שנה לא התפרצה" . למה היא לא התפרצה הא?? למה בשנות ה-50 היו כל כך הרבה נפגעים והיום "פתאום" היא לא מתפרצת?

החליט הנגיף להיות "ילד טוב"?? או שהאוכלוסיה מחוסנת ואין לו מספיק איך להתפשט?

משרד הבריאות יצא בסיפור אחראי מספיק. אחרי שכמעט לא נתגלו מקרי פוליו הם הורידו את החיסון שיש בו טיפה סיכון והשאירו את הילדים רק עם מומת. הוא ממש לא מסכן את הילדים שלא לצורך.

והוא רופא שלאחר מכן למד הומאופתיה.

ולגבי משרד הבריאות... נו... קראי בתגובתי הקודמת אודות שני הילדים שהושמו בבידוד בברזילי

המילה ד"ר נשמעת לאנשים רופא ולא הומאופת המתנגד לחיסונים.

בנוגע לטענות בעד/נגד כל החיסונים באופן כללי רובינו גיבשנו עמדה.

אני מחפשת רופא שבדרך כלל בעד חיסונים וממליץ עליהם - שיגיד עכשיו מילה רעה על המבצע הזה.

הרופא שלי איש דתי ואיש אמת שמסוגל לומר לי לא לבצע כל מיני בדיקות/טיפולים שמציעים לי ולומר אני לבת שלי לא הייתי ממליץ-

היה בעד חיסון הפוליו.

אז שאף אחת שסומכת על הרפואה הקונבנציונלית תחשוב שיש בחיסון הזה משהו אחר מכל החיסונים האחרים כמו הבהלה שהפעם מתנגדי החיסונים וההומאופתים שמתנגדים תמיד לחיסונים וסומכים עלינו שכן מחסנים הצליחו ליצור.

בנוגע לתינוקות בבידוד: א. הרבה תינוקות משלשלים ומקיאים מגיעים לבידוד גם בסתם ימים.

                              ב. לפי הוראות משרד הבריאות כל מחוסן לפוליו נדרש לשמור על הגינה למשך 6 שבועות אז גם ילד שיאושפז מסיבה שאין לה                                       קשר לחיסון הפוליו שקיבל - יומלץ על בידוד מגע.

                              ג. לו נניח שזה אכן הפוליו. מה היה קורה לאותם ילדים לו היו נדבקים בפוליו חי וחזק שמשוטט שם בדרום חופשי ?? אני בטוחה                                       שמצבם היה גרוע הרבה יותר.

הן קצת שונות משל רופא אחר, אבל אפשר להגיד את זה על כל רופא, כמו בבדיחה הישנה על שני רופאים ושלוש חוות דעת.

ואם אין כל סכנה מהחיסון - אז למה הבידוד? למה לשים ילדים משלשלים בבידוד, אם אין שום סכנה בחיסון? מה הם מנסים לומר לנו במשרד הבריאות, כשהם מחליטים לשים בבידוד ילד עם שלשול? שהחיסון בטוח לאללה?

הטיעון שמכיוון שהם נזהרים מעל ומעבר למה שנצרך סימן שהסכנה היא יותר מכך הוא טיעון טיפשי.

לידע כללי, בבית חולים סביר שיהיו יותר אנשים עם דיכוי במערכת החיסון שהם בסיכון קטן מאוד אבל קיים להידבק,

מכיוון שכך יש סיבה לשים בבידוד את מי שחוסן בחיסון המוחלש ולא עבר עדיין מספיק זמן מאז החיסון.

להודעת דובר משרד הבריאות לגבי בעלי דיכוי חיסוני:

http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/20082013.aspx

אגב, יש לך סטטיסטיקה או הערכה כמה מתוך רבע מיליון ילדים מאושפזים / בבידוד ביום רגיל?

ההורים שמחסנים בדרך כלל והם קהל היעד של החיסון הנוכחי גם כן - מאמינים בה.

ולכן ענין גילוי נאות של מידע מחייב לא להסתיר את זה.

יש לך בעיה עם זה שציינתי שהוא רופא הומאופת שמשתמע משיטוט באתר שלו שהוא מתנגד גם בשגרה לחיסונים?

העדפת שהמידע הזה יהיה מוסתר?

אם לא מה כל כך אכפת לך שציינתי את העובדה הזו לשיקול הקוראים??

במשרד הבריאות שמים הרבה ילדים עם שלשול ביומיום בבידוד כדי שלא ידביקו ילדים אחרים שגם כך חולים במשהו אחר...

וחוצמיזה משרד הבריאות אמר לנו בדיוק למה להרחיק ילדים בטווח של 6 שבועות מחיסון הפוליו מאנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת - שיש כמוהם הרבה בבית חולים.

את מתעלמת מההסברים שכולם נותנים לך. בבקשה תנמקי : מדוע המקרה הזה שונה משאר מחלות שלשולים והקאות ששמים בבידוד ומדוע לא יבודדו ילד שחוסן בפוליו גם אם בסך הכל הוא נפל וקיבל מכה בראש וזקוק למעקב אם ידוע שהיציאות שלו עלולות להזיק לילדים מדוכאי מערכת חיסון/בלתי מחוסנים שיתכן ונמצאים במחלקה.

ועוד דבר חשוב תעני לי : האם ההיסטריה של כל ה"לא מחסנים" והממליצים לא לחסן נובעת מזה שהפצה של וירוס הפוליו המוחלש עלולה להדביק גם את הבלתי מחוסנים בשלב הראשון ולסכן אותם יותר אם הם לא נמנעים מללכת לגן ולהביך את התאוריה שלהם?!?!

צריך להיות דווקא שכולם יתחסנו (מלבדם) כי בדיוק על האוכלוסיה הלא מחוסנת בא החיסון הזה להגן.

את בעצמך אמרת ויודעת שהחיסון בא להגן על מי שלא מחוסן בחיסון המומת!

דוקא ההתנגדות החזקה של הלא מתחסנים, מראה כי הפעם הם חוששים לא על עצמם. 

אז את מרגישה שאת עושה את זה למען הכלל, הנה חלק מ'הכלל' שלא מעוניין שתעשי זאת.

אגב, אני בהחלט מחסנת בשגרה, אבל הפעם לא אחסן. הילדים שלי מחוסנים במומת וזה מספיק להם. אני לא אערוך ניסויים על הגב של הילדים שלי למען הכלל הלא מחוסן. צר לי.

לגבי הד"ר הנ"ל, הוא גם רופא! הדוקטורט שלו ברפואה, ואין שום דרך לקחת את זה ממנו. אני לא מבינה מה כ"כ אכפת לך שמכנים אותו כך בצדק וביושר.

ושוב, אני נגד כל מיני דוקטורים בתחומם, אבל הוא רופא. גם הומואופט (לא ברור לי איך זה יכול ללכת יחד, אבל שוין..) זכותו לקרוא לעצמו בשם דוקטור כמו לכל רופא אחר.

את יודעת, תינוקות שנולדים לא מחוסנים עד גיל חודשיים לפחות, גם אם הם נולדים להורים שבדר"כ מחסנים.

ועכשיו כשכ"כ הרבה אנשים התחסנו, מה עדיף?

הרי לא כולם ישמרו על הגיינה ויכול להיות שילד ידבק במעון/גן ואפילו לא נדע שהוא נשא.

אז אולי כבר עדיף לחסן ולהקפיד על הגיינה 6 שבועות?

שבמקרה גם הומאופת, וזה לזכותו ודווקא מצויין וחשוב לציין זאת.

רק ציינתי שהוא גם רופא כמו כל רופא אחר שהוא לא הומאופת, שהיה עשוי להשתמע מדבריך אחרת, חלילה.

אני מקווה מאוד מאוד שהמקרה הזה לא שונה משום מקרה אחר של ילד משלשל שמתקבל לבית החולים. מקווה ומאחלת.

ומאחר ואני חולקת על העובדה שהפוליו גורם לשיתוק ילדים, אין לי שום עניין בחיסון נגדו, לילדי או לילדים אחרים.

אני מקווה שכתוצאה מהפיאסקו האומלל הזה שנקרא "בהלת הפוליו", עוד ועוד הורים ייחשפו לצד האפל של ה"חיסונים", והתנהלות חברות התרופות, וקשריהן המפוקפקים עם ממשלות העולם. אני מתפללת שכל יסתיים בסרטונים וציטוטים המביכים שמסתובבים כעת ברשת, ולא חלילה בנפגעים בגוף.

ולהיפך - לשיטתך, הייתי אמורה להיכנס לסרטים ולרוץ לחסן את ילדי במומת, עכשיו שהם מוקפים בילדים "מחוסנים" במוחלש ועלולים להידבק. אבל עובדה שאנחנו מסתובבים כהרגלנו, עם חברינו ה"מחוסנים" והלא תמיד סטריליים

שהילדים שלנו מחוסנים- וככה לילדיהם לא יאונה כל רע.....

אז יש סיכון בחיסון או שאין סיכון בחיסון?

המנהל, חזי לוי: "אני לא אומר שזו תופעת לוואי,
אני לא אומר שזו לא תופעת לוואי". הבנתם?...

אתמול, כזכור, חשפה אם העובדת בבית החולים ברזילי באשקלון את העובדה שילדים שחוסנו בחיסון הפוליו המוחלש אושפזו בבידוד עקב תופעות לוואי: חום גבוה, שלשולים והקאות.

מנהל בית החולים חזי לוי לא הצליח לסתור אמש את דברי האם. לוי הכחיש אמנם את הדיווח במקום אחד (קיר הפייסבוק מטעם משרד הבריאות, "מדברים על חיסון הפוליו"), אך בתכנית הטלוויזיה "צינור לילה" (אמש בערוץ 10) כבר דיבר אחרת. המנהל אישר ששני ילדים שחוסנו בפוליו הושמו בבידוד, אך זאת, לטענתו, עקב גסטרואנטיריטס (("דלקת. שלשול וזה").

שימו לב לדברי המנהל: "אני לא אומר שזו תופעת לוואי, אני לא אומר שזו לא תופעת לוואי". הבנתם?

בהמשך, לא הצליח לוי להסביר מדוע 5-6 חולים, כדבריו, שהגיעו לבית החולים לפי שבועיים עם אותם סימפטומים לא הושמו בבידוד בעוד הילדים שחוסנו בחיסון החי-מוחלש - כן.

כתב התכנית בר שם אור סיכם: "שוחחנו היום עם מנהל בית החולים ברזילי, והאמת, יצאנו יותר מבולבלים בסוף השיחה מאשר בהתחלה".

גם אני, בר. גם אני.

הנה לינק לתכנית. הדיווח של בר על בית החולים ברזילי החל מ-05:00.

http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1000121
 

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אנשים.

אף ניסוי קליני לא מגרד אלפית מהמספר הזה מלמטה.

ד"ר חיים רוזנטל הוא רופא ללא מומחיות.

לא היית הולכת לעשות אצלו ניתוח או לקבל ייעוץ בנוגע למחלות עור למשל.

ואגב, נראה לי שגם הוא עושה כסף לא רע מכל הפרסומים שלו.

במומת בגלל שיש להם מערכת חיסונית חלשה כמו חולי סרטן המקבלים טיפולים כימיוטרפים, ואם הם יתחסנו במומת הגוף שלהם לא יצור נוגדנים. אתם יכולים לתאר לעצמכם הורים לילדים כאלו שלא התחסנו, באיזה פחד הם נמצאים? נכון שיש כאלו שלא מחסנים בשום חיסון מבלי שום סיבה הגיונית, אבל להגיד ''אני לא אערוך ניסויים על הגב של הילדים שלי למען הכלל הלא מחוסן'', זה לא כ''כ יפה. 

בתפילה שד' ינחה אותנו בדרך הטובה והנכונה

אולי הם ייצרו 2.5 מיליארד מנות, וכדי להיפםטר מהן הם זקוקים לניסוי בישראל...

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

על חשבונך?

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

תודה!

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

😅

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

לא צימר

בד"כ הצימרים הפנים לא כזה מרווח בטח לא הסלון

יותר שמים דגש על מרחב חוץ

ווילה יש בה בד"כ גם שטח פנים מרווח, פינת אוכל גדולה וכו

צימרים יש המון ביישובים סביב בית שמש, היינו בכמה אבל כולם לא עם סלון גדול בכלל

לא יודעת למה יצא לי צימר

שהיה בו גם חדר אוכל גדול ומרווח שבו ישבנו כולנו.

יכולה לתת פרטים בפרטי בשמחה. היינו בשני מקומות כאלו, שניהם באזור בית שמש.

ולא צימר. מתחם שיש בו גם מקום לערוך שולחן.

אין לי מושג אם ואיפה יש דבר כזה... אבל אולי המיקוד יעזור לך בחיפוש.

בהצלחה!

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

לא היה הבנה לזה שהילקוט ממש ממש כבד אם לוקחים כל יום ה-כ-ל

בסוף הצלחתי להגיע לפשרה שחלק מהספרים משאירים בכיתה, לא היה מושלם אבל לפחות היה פחות כבד.

רק מה שיש שיעורי בית מחזירים הביתה. וזה משהו אחד כל יום

זה מוריד הרבה.. לעשות מערכת בגיל כזה נראלי קשוח

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

שמחה שעזר

ושמחה שכתבת לי

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

אם היית מסרבת מוקדם יותר, היית מקבלת כנראה את אותו בכי בדיוק - פחות המצפון שלך שאולי זה בגלל שגרמת לו לצפות ולהתאכזב.

והחלק השני זה החלק החשוב יותר

אחר הצהריים צריך להיות זמן כיף, רגוע ומשוחרר, זה מה שמאפשר את ההחזקה של הבוקר בלימודים ובעבודה. והתשומת לב שלך לתחושות שעוברות בך נותנת לך מצפן לבחון את זה.