שמיועד לא לילד עצמו.

אלא להגן על הסביבה שלא מחוסנת או שהמערכת החיסונית חלשה ולמגר את החיידק ממערכת הביוב.

מכניסים חיידקים לגוף ומעוררים סיכון קיים 

התועלת של זה היא לא לילד עצמו

לכן אנשים שואלים שאלות ...

רק שהפעם המקרה שונה, כפי שכתבה לך "אם היית".

ויש עוד הרבה תהיות שאנשים העלו על החיסון הזה... אין לי זמן כרגע לכתוב... 

תבדקי אם היא עברה את החיסון..

מיועד *רק* למי שקיבל את החיסון שברוטינה (עלול להיות מסוכן למי שלא קיבל).

ההורים ש"עושים עניין" מחיסונים, הם ההורים האלה שחשוב להם לדעת מה קורה עם הילד שלהם.

אלה ההורים שלא עושים רק בגלל ש"כולם עושים ככה";

או בגלל ש"הרופא/אחות טיפת חלב אמרו שזה טוב".

ההורים ש"עושים עניין" מעוניינים לדעת מה בדיוק מכניסים לגוף של הילד שלהם;

ולמה בדיוק.

רק ההורים האלה "תמיד עושים עניין מחיסונים".

חלק מהם כן יחסנו בסוף, אבל לפני זה הם "יעשו עניין".

לי זה לא נראה כל כך רע ש"עושים עניין".

(גילוי נאות: אני עושה עניין)

לדעת מה קורה עם הילד שלהם ולכן בדיוק הם מחסנים אותו.

הם לא מטומטמים או נבערים או לא יודעים מה הם מעוללים לילדים. הם יודעים כמוך בדיוק.

המחקר הראשון שטען לסכנות החיסונים נמחק מהספרות הרפואית בגלל שנודע שהמחקר זויף.

אז נא לא לזלזל.

כפי שאתן רוצות שיעריכו את הבירורים שאתן עושות, נשים שמתאמצות ויוצאות לחסן את הילדים רוצות שיכבדו אותן גם.

קודם כל, פניתי לכותבת אחרת

בנוסף אמרתי ש:

חלק מהם כן יחסנו בסוף, אבל לפני זה הם "יעשו עניין".

גם אני מחסנת (חלק).

ליבך לכך שכתבת מילים שלא בהכרח נעימות לכל אוזן,, וגם לא נכונות. 

"ההורים ש"עושים עניין" מחיסונים, הם ההורים האלה שחשוב להם לדעת מה קורה עם הילד שלהם."

מאי משמע מכך? שההורים שלא עושים עניין, הם אלו שלא חשוב להם לדעת מה קורה עם הילדים שלהם.

וזה לא יפה, לא לחשוב כך, ולא להגיד כך.

הורים לאלפים מחסנים במודעות ומתוך אחריות.

לא מקובל על האחרים? בסדר. זה לא אומר שהם היחידים שמבינים בזה.

מותר שתהיינה דעות שונות. וביטחון שלי בדעה שלי לא צריך לגרום לזלזול בדעה אחרת.

שאומרים על גישות של הורים כל מיני דברים.

כי כל הורה מוסר נפשו לילדיו ומגיע לו על כך הערכה וכבוד, גם ממי שסבור אחרת.

לילדים שלהם??? וגם לחשוב ולטעון שהרופאים אמרו שזה טוב- זה בסדר לחלוטין, לסמוך על אנשים שלמדו רפואה ולא להתערב להם בעבודה.

אתמול הייתי בטיפת חלב וחיסנתי את הילדה בחיסון של גיל שנה, רק עוד חודש אפשר לחסן גם בטיפות של הפוליו.

אני מתכוונת לחסן למרות שהילדה שלי מחוסנת מכמה סיבות:

1. היא יכולה להיות נשאית-מה שאומר שהיא יכולה להדביק אחרים: תינוקות עד גיל 3 חודשים שלא מחוסנים, מבוגרים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ואנשים שלא מתחסנים.

2. אני צריכה ללדת בעז"ה בעוד חודשיים- עד גיל 3 חודשים התינוק לא מחוסן לפוליו! אני לא מתכוונת לקחת סיכון חס ושלום.

3. כרגע זה נמצא בעיקר בדרום ואני גרה באיזור (לא איפה שמצאו אבל אני בהחלט מגיעה גם לאיזורים כאלה) אז לכו תדעו מה מסתובב ואצל מי וכבר מצאו אנשים שנשאים...

זה כרגע הסיבות שלי

אם למישהי יש מידע אחר אני אשמח לשמוע

ובמיוחד במגע עם אוכל,

אזי אין חשש, לא לקטנטן שיהיה בע"ה,

ולא אוכלוסיות אחרות.

1. בטיחות החיסון לא נבדקה במחקר קליני

2. הנגיפים כבר נעלמים

3. החיסון עצמו עלול לגרום לשיתוק

הנקה.

זה נגיש, זאת לא בעיה, גוגל פשוט ייתן לך את כל החומר בקלות: שלא הוכח שום הבדל בריאותי בין יונקים ללא-יונקים, שאם האמא אוכלת ג'אנק אז עדיף לתינוק תמ"ל, שהנקה בהריון זה מסוכן נורא...

רגע, שנייה, מה אמרת? שזה סתם חומר שאנשים מפיצים ולא התפרסם באף כתב עת מקצועי מעולם? אההה...

מה קרה לפורום?

למה כל כמה שירשורים זה גולש לויכוחים בטונים האלו?

יש כאן נשים מסגנונות שונים וכל אחת אומרת את דעתה. גם לך מותר.

אבל לא צריך לענות בצורה לא יפה.

לא יודעת כמה זמן את כבר פה, אבל בתור אחת שמכירה את הפורום ואת הניקים הפועלים פה כבר שנתיים וחצי,

יוקטנה היא אשה מדהימה והיא נכס לכולנו. יש בדבריה הרבה דברים שמעוררים מחשבה. את לא חייבת להסכים איתה אבל קצת כבוד לא יזיק...

(גילוי נאות: יוקטנה עזרה לי ויעצה לי המון בזמנו, ובמציאות אני רחוקה מהדרך שהיא דוגלת בה)

סליחה שהתגובה שלי מכוונת דווקא אלייך,

אני מתכוונת לכל מי שכותבת בצורה לא הכי נעימה לא משנה מאיזה צד.

לא לכל אחת הייתי כותבת ככה, אבל יוקטנה אני בטוחה שלא תיפגע! כי זה סגנון תגובה שהיא עצמה משתמשת בו לא מעט. יש אנשים (גם אני) שאוהבים ציניות במינון המתאים והרגשתי בעיקר שעל מה שהיא כתבה למעלה ממש התבקשה תגובה כזאת...

אבל את צודקת ואני באמת אדגיש גם כן שזה ויכוח רק מאהבה, והתשובות החכמות והמושקעות של יוקטנה להרבה שאלות שעולות תורמות לכולנו. תודה לך יקרה, אוהבים אותך! 

ומקומות מזוהמים (מספיק כדי להחליט לחסן מיליון ילדים-שדרך אגב, לפי הסטטיסטיקה הסיכוי לחלות בפוליו כתוצאה מהטיפות הוא 1 למיליון, זאת אומרת שיש סיכוי) אבל אין אפילו חולה אחד בארץ (גם ברהט..)?

ולגבי הסיכון האחד למיליון, זה סיכון למי שמקבל את הטיפות בלי שקיבל לפני כן את החיסון הסטנדרטי - ולכן בדיוק לילדים כאלה לא נותנים עכשיו את הטיפות, רק למי שכבר התחסן.

משהו נראה לי "מסריח" בכל הסיפור. וגם זה שהתקשורת כולה מגוייסת לחיסון בלי לחשוב פעמיים. 

ומה שכתבת לגבי מי שכבר קיבל את החיסון המומת לא הוכח במחקרים כי הטיפות האלה חדשות, כמו שהם מתפארים.

התקשורת, כזכור, עומדת לימין המסתננים (ואני בגזענותי, מאשימה אותם בהבאה אלינו את הפוליו. אותם ואת הבדואים), הם לא מעוניינים שהאזרח יחשוב על המקור לפוליו, ולכן גורמים להיסטריה.

אני יודעת, לא כל כך מסודר,  ללא הוכחות או מחקר בנושא, ואני  עדיין צריכה לחשוב על זה עוד קצת

שרק עוד חודש אני יכולה לחסן את הילדה וזה נדחה רק לאחרי החגים, מקווה שעד אז כבר יהיו יותר תשובות..

ראי כאן, בסרטון המצורף

1. החיסונים מיוצרים באירופה, למיטב ידיעתי.

2. עד עכשיו המחלה היתה קיימת בארצות נכשלות שכפות רגליהם של אירופיים כמעט ולא היו דורכות בהם (גם האירופים הערבים ). האירופאים פוחדים שמישראל החיידק יצא החוצה לאירופה. סיכוי שלא כ"כ קיים בניגריה או פקיסטן לדוג'.

 לשאלתך, לא בוצעו מחקרים על בטיחות חיסון פוליו, אלא רק על יעילותו. מחקר מצא שלאחר מנה אחת עם החיסון המוחלש הזה, היעילות נגד זן 1 כ 20%, ורק לאחר שתי מנות - היא 86% (גם לא גבוה במיוחד). כמו כן, במהלך הניסוי דווחו 19 אירועים חמורים לכל קבוצות המחקר אשר קיבלו חיסון פוליו מוחלש, בהם מקרה אחת של מוות. החוקרים החליטו שכל המקרים האלו - לא קשורים לחיסון.

 בעזרת מודלים מתמטיים מעריכים ששנה לאחר תום השימוש בחיסון המוחלש תיתכן התפרצות אחת לפחות כתוצאה מהנגיף המוחלש בסיכוי של 65%-90%. ידוע שהנגיף המוחלש עשוי לעבור התמרה גנטית במעיים ולחזור להיות כמו הנגיף הטבעי, ועכשיו אנו מביאים בנוסף לזן 1 שכבר איתנו את זן מספר 3. ועוד לא דיברנו על תופעות הלוואי האחרות (כמו מחלות אוטואימוניות וכו').

מבצע "שתי טיפות" הועלו על ידי ד"ר קרן לנדסמן בבלוג שלה. כאן תמצא ניתוח מפורט והתייחסות לכל הסוגיות.  בנוסף, מידע רב על הפוליו וכל התשובות על בהלת הפוליו כאן. זה  יעזור לך להחליט.

ד"א, חיסוני הפוליו מעולם לא נבדקו על נשים בהריון על כן ההמלצה היא לא להתחסן בזמן ההריון.

"מנסים על הילדים שלנו" וכו'..

שואלת בכנות- אז למה אתן חושבות שמשרד הבריאות ממליץ על זה ומשקיע בזה?

מה, הוא רוצה שיהיה לנו רע? הוא רוצה שח"ו יווצרו בעיות מהחיסון ויתבעו אותו? האם יש למשרד הבריאות אינטרס להרע לנו או לסכן את ילדינו?

גם משרד הבריאות היה נתפס כאמין וכרוצה בטובתנו.

הבעיה היא שרוב הפוליטיקאים כאן בארץ הצליחו להמאיס ולהחשיד עלינו את כל המימסד, ובצדק.

הכל שחיתויות ושיקולי פוליטיקה צרים של "שמור לי ואשמור לך".

אם להאמין לגרמן, אז גם ללפיד שמקצץ לילדים רק לטובתם?

עדיין מתלבטת.

מחכה קצת לראות להיכן יובילו הדברים.

מישהי חיסנה כבר?

גם אם את מסתכלת על פוליטיקות ואינטרסים- משרד הבריאות לא יעשה משהו שעלול לפגוע בו (תביעות וכו') אין לו אינטרס לפגוע בילדינו (ובנוסף- אני מאמינה שזה בלאגן גדול לחסן את הילדים בכל הארץ.. אם זה מסוכן- למה למשרד הבריאות להיכנס לזה?), בניגוד לסיפור של הקצבאות שיש בו אינטרס להקטין את הגרעון..

ואגב, אני לא מסכימה עם לפיד והדרך שלו אבל אני לא חושבת שהוא מקצץ כדי להרע לאוכלוסייה.. זה נכון שהמצב שבו אנשים לא יוצאים לעבוד וחיים על קצבאות לא יכול להמשיך. (נכון שזה פוגע- מאוד- גם באנשים שעובדים, ואני בתוכם, אבל באופן כללי המדינה לא רוצה להרע לנו, לעשות ניסויים מיותרים על הילדים שלנו וכו'.)

זו דעתי..

פה בממשלה פועלים לרצונם, הם לא באמת חוששים מתביעות, הם יודעים איך לשמן את כל המערכת לבל יינזקו, וקשה לי מאוד לקחת סיכון על הבת שלי על סמך אנשים כאלה.

הלוואי והמצב היה שונה והיו יושבים שם אנשים ראויים לאמון.

גברת גרמן למשל מעלה בהיותה ראש עירייה, ולא העבירה תקציבי ענק של אופק חדש לטובת התלמידים. השאירה אותם לטובתה בעירייה. טובת התלמידים לא התחילה לעניין אותה. ( הופיע בכתבות על "אופק חדש").

אז היא כבר לא אמינה בעיני.

לפיד- שיהיה בריא. יש מיליון דרכים אחרות להקטין גירעון ולא לקחת מילדים.

את באמת ושבת שאנשים לא יוצאים לעבוד רק כי מקבלים קיצבאות?

חשבון פשוט מאפשר מחיה של משפחה מקיצבאות? לא.

גם אני לא אומרת שהם רוצים להרע לנו בכוונה.

אבל בעצב רב הייתי אומרת שרבים מהם לא סופרים אותנו ממטר.

בצרכי ציבור באמונה והקב"ה ישלם שכרם.

החשש שלי הוא מאלו שתאוות השלטון והממון מעבירה אותם על דעתם.

בין הפוליטיקאים- שבהחלט לא תמיד ראויים לאמון,

לבין הדרגים המקצועיים, שלפחות במקרה של משרד הבריאות, בניגוד לאוצר,

בד"כ לא מונעים מאינטרסים זרים.

הדרגים המקצועיים הם אלו שדומיננטיים יותר בקבלת החלטות כמו חיסון הפוליו.

מה שכן, הדרג המקצועי של משרד הבריאות הוא לב הממסד הרפואי שדוגל היום ברפואה מערבית "טהורה",

שלפחות חלק מהאנשים, ובכללם כנראה גם אני, לא לגמרי מסכים עם כל הנחות היסוד שלו בענייני בריאות.

בבוקר מנכל משרד הבריאות אומר בתקשורת שהנגיף מתפשט, ובצהריים שרת הבריאות אונמרת שהוא נסוג ואף נעלם מכמה מקומות;

משרד הבריאות 2005: השימוש בחיסון המוחלש הופסק כי הוא מסוכן. משרד הבריאות 2013: המוחלש הופסק כי המחלה נעלמה;

שרת הבריאות: הזמנו חיסון חדש ובטוח, ראש שירותי בריאות הציבור: החיסון מוכן במחסנים כבר שנים למקרה הצורך;

הציבור: לא נערך ניסוי קליני בחיסון. משרד הבריאות מפנה לניסוי בחיסון אחר, לניסוי נוסף של חברה אחרת, לניסוי שעתיד להסתיים ב-2014, ואף ל.... תעודת משלוח של החיסון

חנות נעליים לא הייתי נותנת להם לנהל, לא כל שכן לקבל החלטות גורליות בנוגע לילדים שלי.

ומילכה את מאוד מאוד תמימה.

מאחר ולבך טהור וכוונותיך טובות, את לא יכולה לתאר לעצמך שלא כל האנשים בעולם הם כאלה.

אבל לצערינו יש רשעים בעולם, והם נמצאים בכל מקום: חילוניים ודתיים, גברים ונשים, ערבים ויהודים, אזרחים ומנהיגים.

היא טוענת שהמטרה זה בעיקר להעלות את רמת החיסון של האוכלוסייה הכללית ושאם הילד קיבל חיסון אז הוא בעצם מחוסן ואין סיבה לדאוג. 

מה שכן היא אומרת שאנשים עם מערכת חיסונית חלשה/מוחלשת חלילה (כימותרפיה לדוג') אז עדיף כן לחסן את הסביבה הקרובה כדי שלהם יהיה פחות סיכוי לחלות. 

אגב היא אמרה שהווירוס יוצא מהגוף עם הצואה אז צריך להקפיד יותר מהרגיל לשטוף ידיים עם סבון ועדיף כמובן לחטא גם במיוחד שמנגבים לילד.

הורים יקרים,הבוקר אני בוחר להיות נוקב. אבל המציאות, האמת, העובדה, היא זו:הורים שמחסנים את ילדיהם הם הורים חסרי אחריות. הם הורים שנותנים לפאניקה ולהפחדה ולשטיפת המוח לנהל אותם.הורים שמחסנים לא מונעים פוליו. להיפך, הם משמרים את הפוליו.
איך הם עושים זאת?בכך שהם מחדירים נגיף חי ("מוחלש") לגוף של הילד שלהם. הילד שלהם, עד החיסון, היה בריא לחלוטין. כעת, בפועל, הוא "נשא". יש לו פוליו בגוף. ועכשיו הוא יפריש אותו לביוב.הפוליו לא קיים בישראל. אין פוליו. אין חולים. אין משותקים. אין מתים. כבר שנים ארוכות.מתי היו חולים בפוליו? רק ב-1988.איך הם חלו? נכון, הם חוסנו.מי חיסן? נכון, משרד הבריאות.כל החולים בעולם ב-25 השנים האחרונות היו מחוסנים. 
עכשיו לבשורה האיומה באמת:מדוע קוראים לכם להתחסן? כדי לשמר את המחלה.חוזר: כדי לשמר את המחלה. למי יש אינטרס לשמר את הפוליו בעולם?נכון, לחברות התרופות.לחברות התרופות אין אינטרס שתהיו בריאים.האינטרס של חברות התרופות הוא לשמר אתכם כחולים כרוניים.הסיבה פשוטה: בלי מחלות, או מגפות, חברות התרופות לא יעשו כסף.בלי פוליו, חברת GSK תפסיד כסף.לאיזה ארגון יש אינטרס לפגוע בהכנסות של עצמו?לאיזה ארגון יש אינטרס לחסל את עצמו? לאיזה ארגון יש אינטרס לא לייצר עוד ועוד חיסונים ולמכור אותם לפראייר הראשון שיקנה?
מה קורה במציאות?במציאות יש נגיפי פוליו בביוב כל השנה. חוזר: כל השנה. כל השנים. חוזר: כל השנים.איך מגיעים הנגיפים לביוב? דרך הצואה של מחוסנים. חוזר: מחוסנים. כלומר, רק ילדים ותינוקות שחוסנו מפרישים את הנגיף לצואה. אם לא היו מתחסנים, ייתכן שכלל לא היו נגיפי פוליו בביוב. 
ומה לגבי ה"נשאים"? שוב: יש אלפים לאורך השנים. אלפים.האם מישהו מהם הפך לחולה? לא.האם מישהו מהם הפך למשותק? לא. האם מישהו מהם מת? לא.מבצע החיסונים הזה מגביר את הסיכוי שזה יקרה.אם אתם משתפים פעולה, אתם מגבירים את הסיכון שמשהו כן יקרה, אתם, ההורים הלא אחראים שמפקירים את ילדיכם לתרגיל של ארגון הבריאות העולמי, חברת GSK ומשרד הבריאות. 
רוצים להתפוצץ? להתפוצץ באמת?התרכיב שדוחפים אתכם להשתמש בו לא נבדק. חוזר: לא נבדק. חוזר: לא היה ניסוי קליני. שום ניסוי. הילדים שלכם הם הניסוי. 
אתם, הורים יקרים, אלה שמפקירים את הילדים שלכם בידיה של חברת תרופות נגועה בשחיתות ומעורבת בשערוריות בכל רחבי העולם.זו אותה חברה שמכרה לכם את האלטרוקסין המסוכן.זו אותה חברה שדוחפת לבנות שלנו חיסון מפוקפק נגד סרטן צוואר הרחם (לפי תחקיר "יומן" ששודר אמש).זו אותה חברה שנאלצה לשלם 3 מיליארד בארה"ב לפני שנה על הטעייה, מירמה והעלמת מידע.זו אותה חברה שעל–פי החשד שילמה כחצי מיליארד דולר שוחד לרופאים בסין וזייפה מחקרים רפואיים.זו אותה חברה שתחקיר "60 דקות" מינואר 2011 חשף שהתרופות שייצרה במפעל הגדול ביותר שלה בפורטו ריקו היו מעורבות במים מזוהמים ונשמרו בטנדרים.
זו אותה חברה שמממנת, או תורמת, או מעבירה כספים, או משתמשת כיועצים ב-5 יועצי חיסון בכירים בארגון הבריאות העולמי. אלה שמחליטים האם יש מגפות וכיצד יש לטפל בהן ואלו חיסונים ייבחרו. 
רוצים את שמותיהם? הנה השמות: פרופסור ג'והני אקסולה, מנכ"ל משרד הבריאות והרווחה בפינלנד (קיבל ב-2009 4.7 מיליון דולר מחברת גלקסו-סמית-קליין); ד"ר אלברט הוסטרהאוס, פרופסור לוירולוגיה באוניברסיטת ארסמוס של רוטרדם; פרופסור מליק פריס, פרופסור למיקרוביולוגיה, אוניברסיטת הונג קונג; פרופ' נייל פרגוסון, פרופסור בקולג' האימפריאלי בלונדון; ד"ר ארנולד מונטו, ראש מחלקת בריאות ציבורית באוניברסיטת מישיגן. 
ועל חברת התרופות הזו אתם סומכים?תביטו בראי. תביטו זה לזו בעיניים. הייתם קונים מהחברה הזו חיסון?הייתם מכניסים חומרים שהחברה הזו שולחת לתוך הגוף של הילד שלכם?באמת?כאלה הורים אחראיים אתם? אז תפסיקו להתבכיין. וליילל. ולהתלבט. ולחכות שמישהו יחליט בשבילכם. קחו אחריות. והגידו "לא". לא ברור וחזק. לא.
וכאן סרט חשוב על ההפחדות בנוגע לשפעת החזירים, וזה בדיוק אותו הדבר עם הפוליו

והוא מתנגד בכלל לכל החיסונים באשר הם.

ולכן דעתו אינה רלוונטית להורים שנוהגים לחסן את ילדיהם!! (אלו שמסתמכים על ההורים המחסנים ולא מחסנים את ילדיהם ובזכותם הילדים שלנו "זוכים" עכשיו לעוד מנה כדי להגן עליהם - בוודאי גם פה סומכים עלינו!!)

סורי. הטענה הכי הזויה שנשמעת בתבל היא "למה מחסנים אם המחלה כבר 30 שנה לא התפרצה" . למה היא לא התפרצה הא?? למה בשנות ה-50 היו כל כך הרבה נפגעים והיום "פתאום" היא לא מתפרצת?

החליט הנגיף להיות "ילד טוב"?? או שהאוכלוסיה מחוסנת ואין לו מספיק איך להתפשט?

משרד הבריאות יצא בסיפור אחראי מספיק. אחרי שכמעט לא נתגלו מקרי פוליו הם הורידו את החיסון שיש בו טיפה סיכון והשאירו את הילדים רק עם מומת. הוא ממש לא מסכן את הילדים שלא לצורך.

והוא רופא שלאחר מכן למד הומאופתיה.

ולגבי משרד הבריאות... נו... קראי בתגובתי הקודמת אודות שני הילדים שהושמו בבידוד בברזילי

המילה ד"ר נשמעת לאנשים רופא ולא הומאופת המתנגד לחיסונים.

בנוגע לטענות בעד/נגד כל החיסונים באופן כללי רובינו גיבשנו עמדה.

אני מחפשת רופא שבדרך כלל בעד חיסונים וממליץ עליהם - שיגיד עכשיו מילה רעה על המבצע הזה.

הרופא שלי איש דתי ואיש אמת שמסוגל לומר לי לא לבצע כל מיני בדיקות/טיפולים שמציעים לי ולומר אני לבת שלי לא הייתי ממליץ-

היה בעד חיסון הפוליו.

אז שאף אחת שסומכת על הרפואה הקונבנציונלית תחשוב שיש בחיסון הזה משהו אחר מכל החיסונים האחרים כמו הבהלה שהפעם מתנגדי החיסונים וההומאופתים שמתנגדים תמיד לחיסונים וסומכים עלינו שכן מחסנים הצליחו ליצור.

בנוגע לתינוקות בבידוד: א. הרבה תינוקות משלשלים ומקיאים מגיעים לבידוד גם בסתם ימים.

                              ב. לפי הוראות משרד הבריאות כל מחוסן לפוליו נדרש לשמור על הגינה למשך 6 שבועות אז גם ילד שיאושפז מסיבה שאין לה                                       קשר לחיסון הפוליו שקיבל - יומלץ על בידוד מגע.

                              ג. לו נניח שזה אכן הפוליו. מה היה קורה לאותם ילדים לו היו נדבקים בפוליו חי וחזק שמשוטט שם בדרום חופשי ?? אני בטוחה                                       שמצבם היה גרוע הרבה יותר.

הן קצת שונות משל רופא אחר, אבל אפשר להגיד את זה על כל רופא, כמו בבדיחה הישנה על שני רופאים ושלוש חוות דעת.

ואם אין כל סכנה מהחיסון - אז למה הבידוד? למה לשים ילדים משלשלים בבידוד, אם אין שום סכנה בחיסון? מה הם מנסים לומר לנו במשרד הבריאות, כשהם מחליטים לשים בבידוד ילד עם שלשול? שהחיסון בטוח לאללה?

הטיעון שמכיוון שהם נזהרים מעל ומעבר למה שנצרך סימן שהסכנה היא יותר מכך הוא טיעון טיפשי.

לידע כללי, בבית חולים סביר שיהיו יותר אנשים עם דיכוי במערכת החיסון שהם בסיכון קטן מאוד אבל קיים להידבק,

מכיוון שכך יש סיבה לשים בבידוד את מי שחוסן בחיסון המוחלש ולא עבר עדיין מספיק זמן מאז החיסון.

להודעת דובר משרד הבריאות לגבי בעלי דיכוי חיסוני:

http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/20082013.aspx

אגב, יש לך סטטיסטיקה או הערכה כמה מתוך רבע מיליון ילדים מאושפזים / בבידוד ביום רגיל?

ההורים שמחסנים בדרך כלל והם קהל היעד של החיסון הנוכחי גם כן - מאמינים בה.

ולכן ענין גילוי נאות של מידע מחייב לא להסתיר את זה.

יש לך בעיה עם זה שציינתי שהוא רופא הומאופת שמשתמע משיטוט באתר שלו שהוא מתנגד גם בשגרה לחיסונים?

העדפת שהמידע הזה יהיה מוסתר?

אם לא מה כל כך אכפת לך שציינתי את העובדה הזו לשיקול הקוראים??

במשרד הבריאות שמים הרבה ילדים עם שלשול ביומיום בבידוד כדי שלא ידביקו ילדים אחרים שגם כך חולים במשהו אחר...

וחוצמיזה משרד הבריאות אמר לנו בדיוק למה להרחיק ילדים בטווח של 6 שבועות מחיסון הפוליו מאנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת - שיש כמוהם הרבה בבית חולים.

את מתעלמת מההסברים שכולם נותנים לך. בבקשה תנמקי : מדוע המקרה הזה שונה משאר מחלות שלשולים והקאות ששמים בבידוד ומדוע לא יבודדו ילד שחוסן בפוליו גם אם בסך הכל הוא נפל וקיבל מכה בראש וזקוק למעקב אם ידוע שהיציאות שלו עלולות להזיק לילדים מדוכאי מערכת חיסון/בלתי מחוסנים שיתכן ונמצאים במחלקה.

ועוד דבר חשוב תעני לי : האם ההיסטריה של כל ה"לא מחסנים" והממליצים לא לחסן נובעת מזה שהפצה של וירוס הפוליו המוחלש עלולה להדביק גם את הבלתי מחוסנים בשלב הראשון ולסכן אותם יותר אם הם לא נמנעים מללכת לגן ולהביך את התאוריה שלהם?!?!

צריך להיות דווקא שכולם יתחסנו (מלבדם) כי בדיוק על האוכלוסיה הלא מחוסנת בא החיסון הזה להגן.

את בעצמך אמרת ויודעת שהחיסון בא להגן על מי שלא מחוסן בחיסון המומת!

דוקא ההתנגדות החזקה של הלא מתחסנים, מראה כי הפעם הם חוששים לא על עצמם. 

אז את מרגישה שאת עושה את זה למען הכלל, הנה חלק מ'הכלל' שלא מעוניין שתעשי זאת.

אגב, אני בהחלט מחסנת בשגרה, אבל הפעם לא אחסן. הילדים שלי מחוסנים במומת וזה מספיק להם. אני לא אערוך ניסויים על הגב של הילדים שלי למען הכלל הלא מחוסן. צר לי.

לגבי הד"ר הנ"ל, הוא גם רופא! הדוקטורט שלו ברפואה, ואין שום דרך לקחת את זה ממנו. אני לא מבינה מה כ"כ אכפת לך שמכנים אותו כך בצדק וביושר.

ושוב, אני נגד כל מיני דוקטורים בתחומם, אבל הוא רופא. גם הומואופט (לא ברור לי איך זה יכול ללכת יחד, אבל שוין..) זכותו לקרוא לעצמו בשם דוקטור כמו לכל רופא אחר.

את יודעת, תינוקות שנולדים לא מחוסנים עד גיל חודשיים לפחות, גם אם הם נולדים להורים שבדר"כ מחסנים.

ועכשיו כשכ"כ הרבה אנשים התחסנו, מה עדיף?

הרי לא כולם ישמרו על הגיינה ויכול להיות שילד ידבק במעון/גן ואפילו לא נדע שהוא נשא.

אז אולי כבר עדיף לחסן ולהקפיד על הגיינה 6 שבועות?

שבמקרה גם הומאופת, וזה לזכותו ודווקא מצויין וחשוב לציין זאת.

רק ציינתי שהוא גם רופא כמו כל רופא אחר שהוא לא הומאופת, שהיה עשוי להשתמע מדבריך אחרת, חלילה.

אני מקווה מאוד מאוד שהמקרה הזה לא שונה משום מקרה אחר של ילד משלשל שמתקבל לבית החולים. מקווה ומאחלת.

ומאחר ואני חולקת על העובדה שהפוליו גורם לשיתוק ילדים, אין לי שום עניין בחיסון נגדו, לילדי או לילדים אחרים.

אני מקווה שכתוצאה מהפיאסקו האומלל הזה שנקרא "בהלת הפוליו", עוד ועוד הורים ייחשפו לצד האפל של ה"חיסונים", והתנהלות חברות התרופות, וקשריהן המפוקפקים עם ממשלות העולם. אני מתפללת שכל יסתיים בסרטונים וציטוטים המביכים שמסתובבים כעת ברשת, ולא חלילה בנפגעים בגוף.

ולהיפך - לשיטתך, הייתי אמורה להיכנס לסרטים ולרוץ לחסן את ילדי במומת, עכשיו שהם מוקפים בילדים "מחוסנים" במוחלש ועלולים להידבק. אבל עובדה שאנחנו מסתובבים כהרגלנו, עם חברינו ה"מחוסנים" והלא תמיד סטריליים

שהילדים שלנו מחוסנים- וככה לילדיהם לא יאונה כל רע.....

אז יש סיכון בחיסון או שאין סיכון בחיסון?

המנהל, חזי לוי: "אני לא אומר שזו תופעת לוואי,
אני לא אומר שזו לא תופעת לוואי". הבנתם?...

אתמול, כזכור, חשפה אם העובדת בבית החולים ברזילי באשקלון את העובדה שילדים שחוסנו בחיסון הפוליו המוחלש אושפזו בבידוד עקב תופעות לוואי: חום גבוה, שלשולים והקאות.

מנהל בית החולים חזי לוי לא הצליח לסתור אמש את דברי האם. לוי הכחיש אמנם את הדיווח במקום אחד (קיר הפייסבוק מטעם משרד הבריאות, "מדברים על חיסון הפוליו"), אך בתכנית הטלוויזיה "צינור לילה" (אמש בערוץ 10) כבר דיבר אחרת. המנהל אישר ששני ילדים שחוסנו בפוליו הושמו בבידוד, אך זאת, לטענתו, עקב גסטרואנטיריטס (("דלקת. שלשול וזה").

שימו לב לדברי המנהל: "אני לא אומר שזו תופעת לוואי, אני לא אומר שזו לא תופעת לוואי". הבנתם?

בהמשך, לא הצליח לוי להסביר מדוע 5-6 חולים, כדבריו, שהגיעו לבית החולים לפי שבועיים עם אותם סימפטומים לא הושמו בבידוד בעוד הילדים שחוסנו בחיסון החי-מוחלש - כן.

כתב התכנית בר שם אור סיכם: "שוחחנו היום עם מנהל בית החולים ברזילי, והאמת, יצאנו יותר מבולבלים בסוף השיחה מאשר בהתחלה".

גם אני, בר. גם אני.

הנה לינק לתכנית. הדיווח של בר על בית החולים ברזילי החל מ-05:00.

http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1000121
 

אנשים.

אף ניסוי קליני לא מגרד אלפית מהמספר הזה מלמטה.

ד"ר חיים רוזנטל הוא רופא ללא מומחיות.

לא היית הולכת לעשות אצלו ניתוח או לקבל ייעוץ בנוגע למחלות עור למשל.

ואגב, נראה לי שגם הוא עושה כסף לא רע מכל הפרסומים שלו.

במומת בגלל שיש להם מערכת חיסונית חלשה כמו חולי סרטן המקבלים טיפולים כימיוטרפים, ואם הם יתחסנו במומת הגוף שלהם לא יצור נוגדנים. אתם יכולים לתאר לעצמכם הורים לילדים כאלו שלא התחסנו, באיזה פחד הם נמצאים? נכון שיש כאלו שלא מחסנים בשום חיסון מבלי שום סיבה הגיונית, אבל להגיד ''אני לא אערוך ניסויים על הגב של הילדים שלי למען הכלל הלא מחוסן'', זה לא כ''כ יפה. 

בתפילה שד' ינחה אותנו בדרך הטובה והנכונה

אולי הם ייצרו 2.5 מיליארד מנות, וכדי להיפםטר מהן הם זקוקים לניסוי בישראל...

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

לא נותנים לכל אחד לקנות...

שצריך אישור מיוחד מתחת לגיל 55.

שכנעה אותי שלא כדאי לתת לילד הורמונים…

אוף, למישהי יש רעיון אחר? הילד (בן 10) פשוט לא נרדםםם. גם בימים עם ריטלין וגם בימים בלעדיו

דוד שלי רופא ילדים בארהב.

שם זה חוקי מגיל שנה או שנתיים...

שניםםםםם שאני מכירה ילדים שלוקחים וזה עוזר להם.

יש מלטונין ממקור טבעי. שזה יותר טוב.

יש בבתי טבע וכאלה.

לשים לב לקנות מינון מותאם לילדים.

אפשר לנסות דברים טבעיים אבל

לזכור שגם חוסר שינה אצל ילדים יש לו השפעה שלילית לטווח ארוך.

אני מחזיקה בבית ונותנת לילדים בהתחלות של שגרה כדי להתאפס מחופש חגים וכו.

הרבה פעמים אחרי כמה ימים של שינה טובה הגוף מסתנכרן ולא צריך להמשיך לקחת...

אז לדעתי אפשר לסמוך על זה,

לנו לפני כמה שנים רופא מומחה לבעיות שינה המליץ על מלטונין למתבגרת, אמר שקניה שלו בארץ מורכבת מאוד מבחינה בירוקרטית, ולכן עדיף להזמין מארה"ב (הזהיר לא להזמין מסין).

אנחנו הזמננו מאתר iherb.

הלדים הלבנים של היום הם אותו אפקט של צפייה במסך.
וממש רצוי להחליף אותם אם יש קשיי שינה, כמובן לא בטוח שזה זה. אבל מציעה עוד נקודה כי נשמע שאתם רוצים לנסות קודם משהו טבעי.

כמה מאות לבקבוק.

אנחנו קונים מאייהרב

https://il.iherb.com/

ממש קשה לבוא בכזו חוויה.

י שאפשרות להמזין אתם כדי שתתראו בכל זאת?

אני מסתכלת על חמותי בבריאות ע ד 120 נשה

מאד אוהבת לארח

וגם אסור להביא כלום

התעייפה בשנה האחרונה ובלתי נמנע ששינוי יקרה בקרוב

)מחכה שייפול לה האסימון האמת כי עד כה הצעותיי נענו בשלילה(

אני גם כזאת כשמארחת, אסור להביא כלום ואני אוהבת לפנק את המתארחים.
הייתי גם רוצה להרגיש ככה פעם. 
אולי רק בית מלון ...חחח

אני בשלב אחר בחיים אבל עוד זוכרת שבקשו לבוא לסבתא שלי בלי להודיע הרבה מראש.

כי אחרת היא היתה מתכוננת ומתישה את עצמה.

זה מאמץ גדול לנסוע משפחתית לארוח קצר אבל אולי לפחות תצאו בטעם של עוד? כמו התקווה שלך בסוף...

זה באמת המון זמן…

כואב לקרוא אותך, מצד שני זה באמת קשה לארח משפחה גדולה. למה לא להפגש לאורך השנה לכמה שעות במקום שבת שלמה? למשל הדלקת נרות משותפת, ארוחה בסוכה, פיקניק בטבע בחול המועד פסח. גם אם גרים רחוק אפשר לנצל חופשים או להפגש באמצע הדרך.

אפשרות נוספת- להזמין אליכם לשבת.

אם אזמין במקום שבת את עצמנו להדלקת נרות, זה לא יעזור עדיין יש ילדים ובלאגן וצריך לבשל.
ואלינו לא יבואו.
רק בקיץ אם כבר, (אצל אף אח לא מתארחים, אנחנו לא חריגים בזה)

להזמין אותם אליכם זה לא אופציה?

גם סבא וסבתא שלי כבר מבוגרים מכדי לארח את הילדים הנשואים ופחות בקטע להתארח מלבד אצל הבת שגרה לידם ויכולים להגיע לסעודה ולחזור לבית.

מבאס בשביל האחים הצעירים של אמא שלי שפחות הרוויחו שנות אירוח🥲

אבל בתכלס זה מה יש והם קופצים אחת לכמה זמן לביקור אמצ"ש או שקופצים אליהם..

בסוף זה עצוב שלא מתראים כל כך הרבה זמן.

ממש מקווה בשבילכם שהם כן מארחים בשמחה, פשוט מעדיפים תדירות רחוקה 

תחושה ממש לא נעימה להתארח ככה..

אני חושבת שהכי משמעותי זה שני דברים - עזרה ושקט.

את אומרת שהגדולים כבר עוזרים, וזה המון. הייתי עושה להם שיחה קצרה ומשקפת להם שסבא וסבתא מבוגרים, ואת יודעת שהם תמיד עוזרים אז גם חשוב לך להודות ולהגיד שאת רואה ומעריכה, וגם לחזק אותם להתמיד כי באמת זה לא קל לארח.

אני לא חושבת שזה חייב להיות מבאס עבורם, תלוי באיזה טון הדברים נאמרים.

לגבי הקטנים בעיקר לדאוג שלא יעשו הרבה מדי רעש, שמשחקים יאספו וכו. אפשר גם למנות נגיד "משמרות" של שני מבוגרים כל פעם מביניכם ההורים והילדים הגדולים שידאגו למנן את הרעש, לפתור ריבים, לדאוג לבלגן וכו.

דבר שני יכול להיות שבאמת קשה להם לארח והכל, וזה לא אומר שהם לא אוהבים לארח אתכם. זה פשוט גם קשה, אבל לא בהכרח שזה הטעם היחיד שנשאר להם.

ודבר אחרון אם את מרגישה שזה ארוך להם מדי ובסוף השבת הם מחכים שתלכו - לדאוג לעשות ביקורים קצרים, לא שבתות. בחנוכה לדאוג לשריין יום להגיע אליהם, מדי פעם לקבוע ארוחת ערב מיוחדת או ביום שישי ארוך לנסוע במיוחד לבלות בוקר וללכת. וגם אפשר לבוא מדי פעם בהרכב חלקי, זה מקל משמעותית. אנחנו גם משפחה גדולה, לפעמים היינו מתחלקים נגיד - ילד גדול עם ילד קטן נוסעים לבקר, ואחרי כמה ימים עוד ילד גדול עם קטן. לפעמים ההורים עם הקטנים ובזמן אחר הגדולים באים עצמאית, או פעם אחת הורה אחד רק עם הבנים/רק עם הבנות. בגיל מסויים של סבא וסבתא ובגדלי משפחה מסוימים זה כבר באמת נהיה קשה, וביקורים קצרים מאד מקלים גם על האירוח עצמו, גם על ההכנות, וגם לא הופכים למועקה באמצע הענין.

אם חשוב לכם לבוא בהרכב מלא לשבת, אפשר גם למצוא דירה באזור לישון בה ולבוא רק לארוחות, ככה שיש להם גם מרחב פרטי בין לבין

סבא וסבתא זה הכי קרוב שיש אחרי הורים ואחים. אין שום סיבה להפגש רק פעם בשנה.

תרגישי בנוח, אתם לא איזה אורחים שהגיעו מהרחוב, זה סבא וסבתא ונכדים. ועוד הבאת איתך חצי מהשבת.

אם עושים לך פרצופים שאין כח בלאגן, זה עניין שלה עם עצמה. זה הנכדים שלה, זה הילד/ה שלה, זה מי שהיא הביאה לעולם. אל תנסי לרצות יותר מידי, זה מעייף ומביא לתסכול וכעס עליה. תביני שזה הסבתא וזה הנכדים ובחירה שלה בלבד אם להנות מהם או לסבול מהם ואם היא בחרה בסבל זה עניין שלה ובעיה שלה. 

הם גם שמחים מאוד לארח אתכם ולפגוש אתכם, וזה גם קשה להם. וזה לא סותר.

נגיד - לארגן בר מצווה לילד שלך זה כיף או קשה? ברור שזה קשה ומטריח, אבל זה גם משמח ומספק כי יש פה אירוע מרגש שאנחנו רוצים לחגוג אותו בצורה הראויה.

אז גם אירוח יכול להיות כך.

יכולה לומר לך על חמותי שכבר מזמן לא אירחה אותנו בשבת כי זה באמת כבר יותר מדי (היא קרובה לגיל 80), אבל היא כן מארחת אותנו לפעמים באמצע שבוע וטורחת המון לפני והרבה אחרי (והיא לא מרשה לנו לעשות כלום, בקושי שנאמר תודה היא מוכנה), וברור לנו שזה מתיש אותה מאוד (ולכן לא נעשה את זה הרבה, אלא נזמין אותם אלינו לזמנים קצרים), אבל היא גם נהנית מזה מאוד ומוכנה "להקריב" בשביל השמחה שלה לראות אותנו.

גם ההורים שלי - בשנים האחרונות כמעט לא הגענו אליהם בהרכב מלא לשבת (אף שהם צעירים יותר), ובכל זאת בשבת הקודמת הם אירחו את כל הילדים שלנו כדי שנוכל לצאת לנופש.

זה היה להם קל? לא כל כך... (הם הודו בזה במנות קצובות🤭) אבל בנוסף לזה שאחותי הקטנה והבת הבכורה שלנו התגייסו לגמרי לעזרה - הם פשוט החליטו לעשות את המאמץ כדי לעזור לנו וכדי ליהנות מהנכדים כמה שאפשר.

אני מתפללת שגם אנחנו נהיה מסוגלים לנהוג כמו ההורים שלנו, אף שאני יודעת שזה יהיה קשה.

כי באמת, עם כל הקושי, חשוב לנו לשמור על המשפחה שלנו וליהנות בחברתה...

אז לא כתבתי לך עצות פרקטיות, אבל אולי רק קצת שינוי בחשיבה...❤️

ההחלטה אם להזמין או לא היא שלהם

ואם הזמינו- אז אתם רצויים

וכן. את יכולה להקל ככל יכולתך

אבל אם הם לא נהנים מנכחותכם- זה לא בשליטתך

אני כן יכולה להגידהשמגיעהגיל שהכל קשה

קשה לארח

קשה להתארח

ובאופן כללי קשה להנות

זה גיל שמספיק לבוא אחהצ לשעה

לתת חיבוק, נשיקה

וללכת

(קודם לזה השלב של לבוא עם מגש פיצה לא. ערב ולהשאיר מסודר כשיוצאים... אבל כאמור- מגיעהשלב שגם זה לא)

ולכל הנל לא יעזור אם מדובר באופי "פולני"

שמותר שיהיה להם קשה

זה באמת קשה לארח,

קשה זה לא רע.

עדיף לעבוד קשה ולהרוויח מפגש וקשר

מאשר לנוח ולא להפגש.

כל עוד הם מציעים - זה טוב

גם בשבילם!

תשאירי להם את האחריות למנן את זה בשביל עצמם.

להתארח שבת שלמה

וגם אם מתארחים זה לא צריך להיות מושלם

אנחנו כבר הרבה שנים לא מתארחים שבתות

באים לביקור קצר בחופשות ומתראים באירועים

פגישות קצרות ולעניין

וגם הן לא הנאה צרופה 

זה באמת מאכזב. אין לי טיפים מעשיים. אני כן חושבת שכדאי לשים על השולחן את החלום - שיהיה כיף לארח אתכם, שיתגעגעו וירצו שתבואו כל הזמן.

וליד לשים את המציאות - ב"ה משפחה גדולה ומלאת שמחת חיים. שקשה לארח אותה.

ולהתאבל קצת על החלום ושברו, ולקבל את המציאות בהכרה והבנה שזה מה שהשם נתן לנו וזה הכי טוב לנו.

1. להביא מעילים וביגוד חם ולצאת לטיול משפחתי בשבת בצהריים אחרי הארוחה או לפניה... יתן להם ולכם ספייס ואפשרות להתאוורר

2. תיאום ציפיות לפני הילדים

כמה שיותר תדברי איתי מראש ייקל עלייך בזמן הביקור..

3. לשחרר קצת..

בסוף יש מה שביכולתך להשפיע ויש מה שלא

ובכל מקרה אי אפשר להיות מלאכים,

אז תעשי מה שביכולתך והשאר קצת לשחרר

אם תהיי בסבל ועל קוצים כל השבת זה גם מאודדדד מתיש נפשית, מאוד, וגם יוצר תוצאה הפוכה- יקשה עלייך לנהל את זה ולהעביר את השבת במקסימום רוגע וטוב...

4. תביאי לך פינוקים

זה סיטואציה מורכבת ותביאי לך מתדלקים שונים לזמנים שונים

אגב אפשר להביא גם מתדלקים לילדים ומתחלקים לסבא וסבתא/דודים..

אם זה פעם בשנה אז זה הוצאה חדפ והייתי משחררת ומוציאה סכום משמעותי העיקר לעשות מה שביכולתך כדי שיעבור בטוב...

ודבר אחרון- חיבוק גדול ובהצלחה!!!!

ככה יש את החוויה של שבת אצל סבא וסבתא

אבל הרבה יותר קל ועם צומי יותר ממוקד.

וגם אם יש לכם הזדמנות של שבת יותר מצומצמת, ש2-3 מהגדולים לא איתכם בשבת, אולי זה גם פחות כבד.

וגם, מצטרפת שמפגשים באמצע השבוע יכולים להיות מאוד משמעותיים.

חיבוק 🤍

זוכרת ששאלת על זה באה"ה

וצריך להעריך את המאמץ שהם מארחים בשביל הקשד, ולא לנסות שזה יבוא "טבעי"

יש גיל שכל מה שעושים בו זה לקטר..

זוכרת את סבתא שלי יושבת עם השכנות המבוגרות מתחת לבניין

וכל השיחה שלהם זה רק קיטורים על כל העולם..

אני חושבת שבמוצש הם מתבאסים שאתם הולכים מבחינת הקשר, ושמחים שטכנית יוקל להם, החיים מורכבים וזה בסדר.

להיות איתה❤️

האם זו תחושה שמוכרת לך בחיים? שלא באמת רוצים אותך אלא כדי לצאת ידי חובה/שהנוכחות שלך מעיקה או לא רצויה?

הרבה פעמים זה יושב על מקום כזה, ויש בזה גם נבואה שמגשימה את עצמה.

תחבקי את עצמך על ההרגשה הכואבת הזו.

ותתפללי שתרגישו את וילדייך אהובים רצויים ומקובלים❤️

תודה לכן, סליחה שלא הגבתי לכל אחת אישית
כתבתן דברים מעניינים ומעלים מחשבה
רק אומר שהסבא והסבתא לא כאלה זקנים...אחרת היינו יותר מבינים כנראה
ואין אפשרות אמצע שבוע וכדומה שהרבה מהממות פה הציעו, לא אפרט.
לקחתי לתשומת ליבי מה שמישהי כתבה שעם הגיל פחות מתלהבים, פחות מתרגשים. כנראה זו גם הנקודה, פחות מתרגשים ומתגעגעים בבואנו...
ואני מרגישה רצויה במקומות אחרים... שאלו פה.
תודה לכולן.
אנחנו נהנה בשבת מאוד, מה האחרים? לא יודעת.

גם לנו יש ילדים גדולים וקטנים, ואותנו כמעט לא מארחים למרות שאת האחרים כן, בעיקר בגלל שיש להם הרבה פחות ילדים בגילאים צעירים בפער מהילדים הגדולים שלי (באופן מצחיק יש לי את הילדים הכי גדולים וגם הכי קטנים במשפחה).

הרבה פעמים ממש הייתי בצער ששמעתי שהזמינו את אחד הילדים האחרים ואותי שוב לא הזמינו, או שנאמר לי בפירוש שמזמינים רק את ילד מסויים ואותי לא...

בהתחלה נעלבתי ובכיתי ממש, אבל אז הבנתי את ההורים שלי, קשה לארח אותנו, אנחנו מהממים אבל גם מרעישים מאוד וצורכים המון מזון והתארגנות לפני ואחרי (למרות שהילדים שלי מגיעים לפני לנקות את הבית, אני מביאה את האוכל, מדיחה כלים ומגישה ומסדרת אחרי). עבור ההורים שלי זה תיק גדול מאוד לארח אותנו וגם אנחנו באמת נתפסים כהכי בוגרים ושהכי אפשר לסמוך עליהם שהם יסתדרו בלי שום עזרה.

מקווה שזה מעודד

רק שאצלי הנקודה שמפריעה זה לא שקשה לארח אותנו, אלא כי יאלינו לא מתגעגעים, אנחנו לא חסרים להורים.
שנה חולפת ולמי אכפת? מנסים לארח או לבוא אליהם ליום אחד, זה לא קורה.
זה לא הבעיה הטכנית איך לארח, איפה  וכמה. זה שלא מתגעגעים לילדיי ומתוך זה גם לא מנסים למצוא פתרונות למפגשים קצרים איפהשהו.

אבל תודה שאיזנת אותי בתגובתך.

או שזו הפכה לעובדה שקשה לארח אתכם?

ההרגשה שלי היא שזה יותר הקושי שמשפיע.

אני אגב מדברת כמעט כל בוקר עם אמא שלי בדרך לעבודה, זה יוצר קשר, היא יודעת מה קורה, שומעת על הילדים וכו'

אני גם משתדלת לארח אצלי מפגשים משפחתיים סוכות, חנוכה, פסח. משתדלת להשקיע כמה שאפשר במה שביכולת שלי

שמחתי שילדיי פגשו בסבא וסבתא ונזכרו בהם, אמא שלי ממש השקיעה בארוחות וקינוחים.
השתדלנו לעשות אווירה טובה ונעימה, לנקות ולארגן.
הכי מבאס שרק לפני צאת השבת הקטנים התחילו להיפתח ולדבר ולספר, הביאו ציורים מהגנים...

תודה על ההתעניינות 
 

ממש מחמם את הלב
עניתי ל"תוהה לעצמי" ששאלה גם מעלייך...