אני לא יכולה להאריך, רק לשלוח חיזוק.

תבואי לאישי, יש לי איך לנחם, אם זה אפשרי..

גם אבא שלי...

שוק בהתחלה, צער בהמשך, אבל צריך להבין שזו לא האחריות שלך ולא ההחלטה שלך.

רק להמשיך בתפילות...(ואצלנו גם ללמוד איך לא לדבר על הנושאים האלה כי הם גורמים להתנגשויות)

 

מוזמנת לאישי...

ועוד עכשיו הציעו לי ללכת לטיפול

בנאדם שקרוב אלי

אם זה בנאדם שקרוב כנראה שהוא רוצה בטובתך פשוט...

אני לא מכירה אותך ולא מכירה את המצב, על תחשבי עליו דברים רעים

 

לא פשוט, יקרה...קבלי חיזוק גדול!!!

בכללי. כדי שיגיד לי אם ההחלטות שאני לוקחת נכונות.

אני שלמה עם החחלטות שלי,למה אני צריכה מישו שיאשר לי מה שאני עושה??

ייעוץ, וטיפול בכללי, נועד לעזור נטו.

אני סתם נזכרת כרגע בטיפול השבועי שהיה לי בשירות, פשוט כי הייתי חלק מהצוות, וגם כל הילדים קיבלו טיפול שבועי.

זה היה נקרא "טיפול", בשבילי זה היה ייעוץ נטו, וזה לא שונה אז אם זה מפריע לך תקראי לזה ככה. זה עוזר לסדר את המחשבות מול מישהו נייטרלי ומקצועי, לקבל עצות מה לעשות במצבים מסוימים, תמיכה, פריקה ומה לא. דבר כזה הוא פשוט בשבילך ולכן אמרתי שמי שהציע לך את זה רוצה בטובתך.

 

בסופו של דבר את מחליטה מה את עושה. אם ללכת, ואם את הולכת אז מה לקבל מזה ומה לא.

אף אחד לא שולט על המחשבות והמעשים שלך מלבדך. אפילו הקב"ה נתן לנו בחירה חופשית, וגם איתה טועים לפעמים.

 

חבל שתהיי עצובה בגלל הצעה כזו...תחשבי בצורה אמיתית מה את צריכה ורוצה, תתייעצי, אולי תעשי ניסיון ואז תחליטי. אנחנו לא יודעים הכל, אבל אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב.

 

וסתם הערה: לפעמים אני מרגישה שהפורום הזה הוא סוג של טיפול של כולנו- פריקה, התייעצות וכו'...אבל לפעמים אנחנו פשוט לא יודעים איך להגיב נכון, או איך להגיב בכלל. אם יש אפשרות להתייעץ לפחות חלק מהפעמים עם מישהו מוכר ומקצועי זה יכול להיות רעיון טוב אולי....(ולא שזו המלצה להסתלק מפה ח"ו)

אני גם חושבת שטיפול זה נכון,אבל לא בצורה שבה האדם הזה אמר לי: שזה יעזור לי לראות אם ההחלטות בחיים שלי נכונות.

היום הוא דיבר איתי שוב,והבהיר לי את הדברים והכוונות שלו יותר..

אני מאמינה שכל אדם באשר הוא צריך טיפול/יעוץ מידי פעם. גם מי שההורים שלו הולכים בתלם וכו יש תמיד משברים.
טיפול כמעט אינו יכול להזיק... ותמיד אפשר לעצור באמצע...
במקרה שלך- אני יכולה לנסות להבין מאיפה זה בא.
מגיעה מורה/מדריכה/דודה טובה וכו ויודעת על הקשר עם האבא. ויודעת על המשבר שלו בתומ"צ. על מה חושב אדם מהצד? על הקושי של הילד של אבא. שעד היום חשב עליו דברים ופתאום הכל התהפך לו. חשש שזה יכול לגרום לא במודע לחוסר אמון בכל תחום בחיים ולכן כדאי לשבת עם איש מקצוע לנתח את העניין...

אני ממש בעד טיפולים תמיד (וכן- אני ביצמי הולכת לייעוץ ומתייעצת גם בקשר לקטנטנים.
ויפה שעה אחת קודם!

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')