אני לא יודע אם הבדיקות יעילות לכאלו שאבות אבותיהם לא גרו באשכנז

אבל אם כן, אז לדעתי חשוב מאוד לעשות, אם התוצאות יהיו בעיתיות אז תחליטו אם להפרד או לא, אבל תדעו, שגם אם הם בעיתיות אז יודעים שיש סיכון ואפשר לעשות פעולות מעקב ואולי עוד פעולות כדי למזער את הסיכון, לכן הם גם מי שהתחתן כדאי שיעשה. 

תבדקו, אולי לכם יהיה יותר נכון לעשות בדיקות גנטיות שלא דרך דור ישרים, אני חושב שבדיקות כאלה יתנו לכם תוצאות יותר מפורטות ולא רק תשובה לקונית של מתאים או לא מתאים. 

אם תהיה חלילה תוצאה "לא להתחתן"- לא תתחתנו?

הרי תתחתנו.

אז למה ללוות את החתונה בסרטים?

אז תקוו לטוב, כמו כל זוג שמתחתן,

ובהריונות תעשו את הבדיקות הרגילות.

אם ישנה בעיה- תדעו, ותפעלו בהתאם.

בהצלחה ובשמחות

שליליות?

בכל אופן מדובר בעוגמת נפש גדולה,

והנקודה היא שלא טוב לבצע מאוחר. זה גם סתם מכניס לדילמות: האם עלינו לחיות יחד גם אם צפויות לנו צרות רפואיות?

ואם מבטלים חתונה- זה בכלל מפחיד שמא זה היה "הוא" וכעת איננו...

ובכלל-

מדובר על אשכנזיה וספרדי,

אז כל העסק פחות רלוונטי.

שמדובר בעגמת נפש גדולה - ברור. בלשון המעטה.

שזה מכניס לדילמות - מאוד ייתכן. עניין אישי, ותלוי בחומרת תוצאות הבדיקה וכו'. אבל מדוע "סתם"? הרי אם מתקבלות תוצאות של חוסר התאמה חמור - הדילמה (או ההחלטה להיפרד בלי דילמה, כל אחד ועניינו) ממש אינה סתם!

העניין של מפחיד שמא זה היה "הוא" - זו נראית לי חשיבה לא טובה. אם היתה סיבה רצינית מדוע זוג לא התחתן, למשל - גילו שלא יוכלו ללדת ילדים בריאים, אז הם נפרדו מסיבה מוצדקת. בנאדם לא צריך לדאוג שלא לפספס את "המיועד", אלא לדאוג שכל ההחלטות שלו מתבצעות מסיבות מוצדקות ונכונות, ושהוא אינו מגזים או הולך אחרי שטויות.

לגבי המקרה הספציפי כאן, שמדובר על עדות שונות - הבדיקות אכן פחות רלוונטיות (אבל לא על זה הערתי).

ואנחנו נשאים של מחלה גנטית כלשהוא.

אנחנו עשינו אחרי החתונה בקופת חולים למרות שלכתחילה לא היינו קשורים גנטית 

אנחנו 2 עדות רחוקות לחלוטין ותודה לא-ל יצא בסדר גמור.

שלספרדים זה לא כל כך חשוב, אלא בעיקר לאשכנזים. 

בכל מקרה, כדאי ליצור קשר עם מכון פוע"ה ולספר להם בדיוק את הפרטים. תקבל תשובה בזמן קצר מאוד. 

בהצלחה!

אני הלכתי לרופאת משפחה והיא שאלה אותי על המוצא שלו ושלי(4 צדדים) ולפי זה הפנתה לבדיקות.היא יכולה להגיד שאין צורך בשום בדיקה,או רק בחלק, ובכ"מ-אם אני לא טועה אז המדינה מממנת את כל הבדיקות שדור ישרים עשה,או לפחות את הרוב,ככה שעשיתי בדיקות לאיזה 5 מחלות וזה לא  עלה בכלל...בהצלחה!

ככה רק צד אחד צריך לעשות ולא שניכם, ורק אם יוצא משהו לא תקין- הצד השני עושה בדיקה ספציפית.

וככה מתאימים לכם בדיוק ע"פ המוצא את כ---ל הבדיקות הרלונטיות.

(אומרת קולה שעשתה דור ישרים ואז נשלחה על חשבונה שוב כדי לעשות עוד בדיקות שאין להם..)

ואיזה צד עושה,האשכנזי?

אם אתה בכללית אז פשוט תתקשר *2700 ושם יסבירו לך מה הפרוצדורה.

ואם לא בכללית אז פשוט תתקשר למרפאה שלך..

בהצלחה!

בדרך כלל הצד שעושה את הבדיקות זו האישה, משום שיש מחלה בשם X-שביר (ועד כמה שידוע לי היא לא קשורה לעדה מסויימת), שיכולה להיות רק אצל נשים.

לאחר שהאישה עושה את הבדיקות, אם היא נשאית לאיזו שהיא מחלה, אז גם הגבר עושה את אותה בדיקה ספציפית.

שים לב - לעומת דור ישרים שבודקים לכולם את אותם בדיקות ללא קשר לבת הזוג שלך, בקופת החולים בודקים רק את המחלות שיכולות להיות בשילוב של שני בני הזוג על פי המוצא של שניהם (מכניסים למחשב את נתוני העדות של שני בני הזוג (ו"ספרדי" לא נחשב עדה לעניין זה, אלא ממש המוצא - עירקי, פרסי, מרוקאי, וכו'), והמחשב נותן את כל המחלות המשותפות לשני הצדדים), ואלה הבדיקות שצריך לבצע.

ויש בדיקה אחת או 2 שרק האישה יכולה לעשות.

אגב, X שביר לא מומלץ לעשות לפני החתונה. (אם האישה נשאית של זה אז יכולים ח"ו להיות לה ילדים כאלה, וזה לא משנה אם הגבר נשא או לא) כדאי לבדוק, אבל זה לא רלוונטי מבחינת האם להתחתן או לא!!

ק לא יפגע..."

אין שום דבר שאפשר לעשות בהריון!

אם, לא עלינו יש לעובר טיי-זקס או כל מיני מחלות קשות אחרות, אין מה לעשות זה או הפלה או להביא לעולם ילד חולה.

דור ישרים בודקים בעיקר מחלות גנטיות הנפוצות אצל אשכנזים, והם לא כל כך יעילים בנישואי ספרדים או תערובות. במקרים כאלה עדיף ללכת לבדיקה גנטית מתואמת אישית בקופת חולים. מכיוון שהבדיקה תפורה למידותיהם של בני הזוג הספציפיים, עדיף לעשות את זה רק אם די ברור שזה הולך לכיוון של אירוסין.

ההמלצה של מכון פועה היא להבחין בין שני סוגים של בדיקות גנטיות:

1. בדיקה שחושפת בעיות שעלולות להיווצר בגלל שני בני הזוג: עדיף לבדוק מראש. אם נמצאה בעיה, כדאי לפנות למכון פועה כדי לבדוק אם יש פתרונות. נראה לי שכמעט אין היום מצבים שאין להם פתרון, ולו מורכב.

2. בדיקה שחושפת בעיה שקשורה לאחד מבני הזוג: עדיף שלא לבדוק עד אחרי החתונה, בגלל שזה לא הוגן כלפי בן הזוג שתימצא אצלו בעיה שעכשיו הוא יסתבך אם יוחלט על פרידה.

ככה מזיכרון. יש אצלי פרק מתוך ספר של מכון פועה שטרם ראה אור שדן בהרחבה בנושא הזה. אם תרצה, אבקש אישור ממחבר הספר לשלוח לך באישי את הפרק בשלמותו.

בהצלחה!

איך אפשר לדעת לפני הבדיקה אם היא תחשוף בעיה רק באחד מבני הזוג?

אשמח להסבר..

כל הבדיקות של דור ישרים, מיועדות למחלות גנטיות שמופיעות רק אם שני בני הזוג נשאים. כלומר - הבעיה בשניהם ביחד. (ובאף אחד כשלעצמו). כאשר אחד מבני הזוג נשא, דור ישרים לא מודיעים על כך. (קופ"ח כמדומני כן). בכל מקרה, הוא יכול להתחתן ללא בעיה עם כל מי שאינו נשא של אותה מחלה. 

יש מחלות שמופיעות גם אם אחד מבני הזוג נשא, והם אינן נבדקות בדור ישרים. במחלה כזאת, אם יתברר שאחד מהם נשא, קיימת לו בעיה עם כל בן זוג אחר. לגבי בדיקות אלו, ממליצים במכון פוע"ה לא לעשות לפני הנשואין. אלא רק אח"כ, לפני הריון, ואז להתמודד ביחד עם הבעיה.

למשל: תסמונת הx השביר.

זוהי נשאות שתלויה באישה בלבד, ולכן בדיקתה לפני החתונה לא תשנה משהו. 

דבר כזה, בעצם, מונע מהאישה להתחתן עם כל אדם.

ולכן - דבר כזה ראוי לבדוק לקראת הריון, כדי לדעת כיצד לטפל בבעיה.

(דור ישרים, למשל, לא בודק את הדבר הזה מהסיבה הנ"ל.)

יש שתי דרכי תורשה:

אימהית- התסמונת עוברת בתורשה בכרומוזום X שלאישה יש שני עותקים (XX) ולגבר (XY),

לכן, כאשר קיימת מוטציה בכרומוזום, יפגעו יותר בנים מבנות (כי הם מקבלים את הX רק מהאמא).

נשים יכולות לשאת את הגן הפגום בעותק אחד של כרומוזום X- פרה מוטציה, הן לא ילקו בתסמונת, אך יעבירו לילדות שלהן (וגם הן לא בטוח שתהיינה חולות, אלא רק נשאיות).

אבהית- האב מוריש Y לבנים ולכן הם יהיו בריאים ולבנות מוריש X פגום, כאשר הן מקבלות מהאם X בריא.

לכן, בתורשה אבהית הבנות תהיינה נשאיות בלבד והבנים בריאים.

חלק מקורסי העשרה שאני לומדת.. (:

שמועברת רק ע"י האישה כי גברים נשאים לרוב מראים סימני מחלה. (X שביר שמה)

רק אישה יכולה להיות "חולה" בתסמונת, כי גברים לא יכולים לחיות עם זה. הם מתים..

לעומת זאת, גם גבר וגם אישה יכולים להיות נשאים.

לק"י

לפי מה שלמדתי, ב-X השביר (שזה סוג של פיגור), הבנות הן רק נשאיות או בעלות פיגור קל.

והבנים עם פיגור קשה.

אבל שאר הדברים שכתבתי נכונים. בדקתי עכשיו..

ההורשה של X שביר מאוד מורכבת

אם מפשטים את המורכבות שלה אז גברים נשאים הם חולים ונשים נשאיות הן בריאות ויכולות להעביר הלאה את המחלה.

זה נובע מכל מיני גורמים- התאחיזה לכרומוזום X, "מחלת הרחבה", המנגנון הביולוגי הקשור למחלה הזו. ועוד

אין כאן המקום להאריך ומי שממש רוצה ברשת יש הרבה סיכומים מענינים.

כתבתי את מה שכתבתי כי זו הנקודה שהיתה שייכת לדיון.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

מה זה "טרנר" לזכרים?

טרנר בהגדרה זה נקבה שיש לה רק X אחד.

יש מחלות אחוזות ב-X שגורמות למוות בזכרים אבל איך טרנר קשור?

אשמח להחכמה

ובהצלחה בבחינות

לכל עדה המחלות שלה

יש מחלות של מרוקו יש של עירק יש של פרס יש של כורדים , של תימנים וכו

ויש מחלות של כוווולם

בחודש חמישי בשלב שזה כבר לידה מוקדמת,

אני ובעלי אשכנזיים ועשינו בדיקות גנטיות כל מה שצריך

ישר אחרי החתונה, אמממה כבר הייתי בשבוע 8 להריון

(נכנסתי להריון אחרי כמעט חודשיים)

הבדיקות הגיעו בשבוע 19!

אני מיררתי בבכי במשך שבוע,

ואיכשהו תוך שבוע השיגו את התוצאות של בעלי

והתוצאה שוכבת במיטה בת חודש וחצי

בריאה ומתוקה ברוך ה'

אז תעשו ועדיף את כל הבדיקות שאתם צריכים בשביל הלב השקט.

אלא רק אם יש התאמה או לא..

ובהחלט צריך לבדוק גם בזוגות מעורבים, אפילו טייזקס. אם כי במעורבים הסיכוי למחלות גנטיות יורד ב"ה.

היום בגלל הנישואים בין עדות אפילו שמעתי על משפחה של תימנים שגילו אצלם  טייזקס.

יש הרבה ילדים בחינוך המיוחד הקשה בגלל תסמונות גנטיות נוראות,שהילד או הילדה נולדים עם פיגור ונכות קשה תוחלת החיים של הילדים האלה קצרה מאוד(מספר שנים).

יש מקרים שבהם יש נשאות במשפחה למחלות גנטיות קשות אפשר לבדוק לפני השרשה(לפני שמחזירים לרחם נכון שלצורך זה יש צורך בהפרית מבחנה.)

היום כבר כולם צריכים לעשות

יש "בדיקה גנטית" שזו בדיקה לבדוק האם שני בני הזוג נשאים למחלה מסויימת וממליצים לעשות אחרי החתונה הבדיקה כוללת את הבדיקות של דור ישרים, אכן היא יותר יקרה אבל שווה!

אנחנו עשינו דור ישרים אחרי שיצאנו יותר מחודשיים(!) בסוף היה קשה לחכות לתשובה וגם די מלחיץ מה יהיה .. אבל מומלץ לבדוק באיזה שהיא דרך..

בהצלחה.

לא יודעת אם זה מתאים לכל סיטואציה ואיש.

בגדול, אני בעד לעשות בדיקות דור ישרים, והבנתי שזה עוזר גם למי שלא אשכנזי טהור.

המיוחדות של דור ישרים היא בין השאר גם השמירה על הבטחון העצמי שלך.

איזו הרגשה נוראה זה לדעת שאני נשאית של איזו מחלה סופנית!

מה זה בדיוק עוזר? למה שארצה להפגש עם בחורים, כשאני יודעת שיש לי מום רציני  ומלחיץ?

כל עוד אין בעיה בזיווג של שניכם,  זה לא משנה למי יש נשאות..

אם כבר התחתנתם וטרם בדקתם דור ישרים, אולי נכון יהיה לבדוק בקופ"ח.

לפני כן, אם יש אפשרות- דור ישרים!

לגבי ההרגשה - אישית לי זה לא נראה כהורס את הבטחון העצמי, וממש לא כגורם שלא לרצות להיפגש. כל מה שזה אומר הוא שיש סיכוי קטן מאוד, שבחור ספציפי לא יתאים מבחינה גנטית.

ומאידך, אם נבדקים ומוצאים שאין נשאות של המחלות שנבדקו - לא צריך אפילו לשאול בחורים אם הם נבדקו. (לא יודעת איך זה עובד, ואולי יש בדיקות שכדאי לעשות בהתאם לשילוב המוצא של שני הנבדקים... אבל נראה לי שיהיו מקרים שזה יחסוך)

בשכל את צודקת, ברור. בתחושה האישית- אני מרגישה שלי זה היה מוריד את הבטחון.

מה זה משנה אם אני נשאית? העיקר שאין בעיה בזיווג שלי.

ואם כן מגלים נשאות? למה לקחת סיכון רגשי? (וזה חוזר לפסקה הקודמת..)

זה בהחלט עניין אישי - כל אחד ואיך שהוא מרגיש

יש מחלות גנטיות שהן קיימות אצל כל העדות (וגם לא רק אצל יהודים...) והן לא נמצאות בבדיקות של דור ישרים!

אני עשיתי בדיקה בדור ישרים, השוותי עם בעלי כשהיינו בפגישות וב"ה הכל היה בסדר. בהריון השני שלנו הרופא שלי הצליח לשכנע אותי שכדאי לעשות בדיקה בקופ"ח ומה הסתבר? לעדה שלי היו 19 (!) בדיקות שונות שרק חמש מתוכן (!) נמצאות אצל דור ישרים. יותר מכך, מצאו אצלי נשאות למחלה שקיימת בכל העדות וממחקר קטן התברר לי כמה מזעזעת המחלה הזאת (תינוקות שלא מגיעים לגיל שנתיים ל"ע). כמובן שהלחץ היה מטורף, מה יהיה אם גם בעלי נשא וההריון... ב"ה שהוא יצא בסדר אבל המודעות המשפחתית שלנו עלתה, אחים שלי, ובעז"ה שנזכה גם הילדים שלי, יבדקו את זה גם כי קיים סיכוי שגם הם נשאים... ולא, אין לי שום תחושת "נחיתות" "ביטחון עצמי נמוך" וכו' כמו שכל מיני אנשים כתבו, אולי בימים הראשונים הייתי קצת בהלם אבל ב"ה נשאות זו לא מחלה אלא אחריות כלפי המשפחה שלי. אני בעד ביצוע הבדיקה בקופ"ח. ב"הצלחה!

עם הסיכויים היותר גבוהים להופיע ולא את הנדירות

שמעתי ממישהו שמבין ברפואה ובדק את העניין,

שהבדיקות שעושים בדור ישרים פחות מתאימות לספרדים.

הוא המליץ לספרדים ללכת לעשות בקופת חולים.

ודרך אגב, אם פרידה לא עומדת על הפרק, אם חס וחלילה תגלו ששניכם נשאים של אותה מחלה,

אפשר להתחתן, רק לקחת בחשבון שזה ילווה בטיפולי פוריות רבים כדי שלא יהיו ילדים חולים.

(ולא מסכימה עם מה שאומרים שאם הקב"ה ירצה שיהיה לנו ילד חולה, אז זה הניסיון שקיבלנו מהקב"ה,

כל עוד אפשר למנוע עדיף, מכירה מקרים כאלה, ובע"ה שלא יהיה לאף אחד ניסיון כזה). 

דרך הקופה יש להם תוכנה במחשב שמעלה את המחלות היחידות שיכולות להיות בשילוב של שניכם.

ורק אותם בודקים ואומרים לכם אם אתם נשאים ולאיזה מחלה. 

אגב- רק האישה נבדקת ואם יש ח"ו איזה מחלה שהיא נשאית בודקים רק את אותה המחלה לגבר.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

3 שבועות..

[יש גם אופציה של שבוע אבל עם עוד 400 שקל]

בכל מקרה, בקופ"ח זה מקסימום חודש. בפועל זה יכול להיות קודם.

דור ישרים או קופת חולים ?

בכל העולם

עושים בדיקות גנטיות לאחר החתונה ולא לפני....

בציבור חילוני ובכל העולם נפגשים מתאהבים גרים יחד כאשר רוצים ילדים מתחתנים עושים סקר גנטי ובדיקות גנטיות אם אחד מבני הזוג נשא מגיע בן זוג השני ועושה בדיקות גם ואם גם הוא נשא יש בעיה, ולזה יש פתרונות ,

בציבור החרדי שלא מודע למחלות גנטיות ולא מודע להשפעתן שם מאמינים שיש פגם לנשא של מחלה מסוימת למרות שהוא אינו חולה וכדי לא ליחס למשפחה אחת מחלה מסוימת ולפגוע בשידוכם המציאו את דור ישרים כך שאף אחד מבני הזוג לא מקבל את התוצאות של הבדיקות וזה מסתתדר יפה מאוד למחלבת הכסף שלהם, כך שבמקום שרק בן זוג אחד יעשה בדיקות כמו בכל העולם ויראה שהוא לא נשא ואז ישלם רק בן זוג אחד הם מכריחים את שתיי בני הזוג לעשות בדיקות כי הם לא נותנים תשובות . ולא רק זה אלא ששלוש מהבדיקות שלהם משולמות ע"י משרד הבריאות כך שגם אם ההנחה הכי גדולה שלהם אתה משלם על 4 בדיקות + 3 חינם ממשרד הבריאות כפול שתיי בני זוג, כאשר בקופה משלמים בערך 100 ש"ח לבדיקה?

לכן מי שרוצה לחסוך כסף ולעשות בדיקות יותר מקיפות ולדעת איזה נשאות יכול להיות במשפחה שלו כדי להיזהר ולהזהיר את משפחתו , שילך לעשות בקופת חולים ....

דור ישרים מתאים למי שלא נקשר רגשית לפני החתונה ומוכנים לבטל שידוך כשאין התאמה

שמואל

ברוב העולם, כפי שציין יפה שמואל עושים בדיקות גנטיות לאחר החתונה.

ברוב העולם המערבי, שהוא זה שעושה בדיקות, אנשים מביאים מעט מאוד ילדים, ומוכנים לעבור מספר בודד של טיפולי פוריות במידה ויש בעיה.

ברוב העולם זוג שמוצא בעיה מוכן גם לעבור הפלה כדי למנוע בעיות (ישראל מקום שני בעולם כיום בכמות ההפלות...)

רוב העולם מאמינים שאהבה היא מעל הכל.

לא נעים, אבל בעידן בו אחוזי הגירושין רק עולים ומחוייבות לקשר נמצאת בצניחה - רוב העולם הוא לא מדד.

זוג שמוצא בעיה לפני החתונה שתוצאתה היא טיפולי פוריות (קשים ומפרכים) לא יכול לצפות מראש אם אהבתם, ולא משנה כמה זמן היו בקשר לפני החתונה, תשרוד גם את המציאות הקשה והמורכבת.

בישראל ממנים טיפולי פוריות ברמה מוגבלת. כל טיפול מעבר לכמות מסוימת של ילדים על חשבון הזוג (אני חושבת ששניים בלבד!) . 10000 ש"ח כל טיפול נוסף, ללא קשר להצלחה או כישלון.

אני לא מבינה באיזה חוסר אחריות מגיבים כאן חלק מהמשיבים על "להתחתן ואחר כך אפשר להסתדר עם כל דבר". כמה כאב, עוגמת נפש וייסורים יש מאחורי האמירה המקוממת הזו.

האהבה לא תמיד מנצחת. היא בסיס נפלא אבל אף פעם לא צפויה ולא מנבאת הצלחה של קשר לאורך שנים.

בעלי ואני עשינו דור ישרים. כעת בתחילת כל הריון תמיד אנחנו נשאלים על ידי הרופא המלווה (הריונות נורמליים ותקינים ב"ה). עשינו דור ישרים לאחר פגישה חמישית וידענו שזהו תנאי. לא מתחרטים לרגע. שום הוצאה כלכלית לא שווה את הספק ואת הגידול של ילד עם בעיה גנטית כלשהי שהיה אפשר למנוע בקלות.

אני לא יודעת על פגיעה בדימוי העצמי במקרה של גילוי נשאות, זה מאוד אישי, אבל זה מפיל המון המון אחריות על הבחור/ה שגם כך נמצא/ת במקום של חוסר וודאות. במידה ויש גילוי של נשאות הוא/ היא יצטרכו מעתה לחשוב איך ובאיזה שלב מוטלת עליהם החובה (כי זו ממש חובה בכל גדר מוסרי או הלכתי) ליידע את המועמד/ת.

זו סיטואציה קשה.

דור ישרים כיום התרחב מאוד וכולל כבר למעלה מעשר בדיקות שונות וכדאי לברר ורצוי כמובן אילו.

השמירה על הפרטיות וההתמקדות בנושא ההתאמה ולא המטען הגנטי יכולה להיות ברכה גדולה, תלוי איך מסתכלים על הדברים. אך באמת לא משנה באיזו דרך הזוג בוחר - בעיניי, נכון ובריא לבדוק את הדברים לפני החתונה.

בהצלחה!

ובתור ספרדי, אין לך למה לעשות בדור ישרים, רק בבדיקות חיצוניות.

אבל גם אם זה עוד הרבה זמן לא נראה לי שיש לך מה לדאוג כי ערבוב של גנים הוא תמיד הכי טוב, והסיכויים להיות נשאים של אותו הדבר הם ממש אפסיים. הבעיה הגדולה נמצאת כאשר שני אשכנזים מתחתנים, ובעיה קטנה יותר כאשר ספרדים מאותה העדה.

לכן, אין לכם כל כך ממה להילחץ ולא נורא אם תעשו בקופה.

אם ח"ו יסתבר שבכל זאת נפלתם על הסיכויים האפסיים של שניכם נשאים- אז יש אפשרות לבצע מעקבי הריון (זה תהליך לא פשוט, אבל נראה שהסיכוי שלכם להיות נשאים לאותם הדברים לא עולה על שאר הסיכונים שגם ככה קיימים בהריונות.)

שיהיה במזל טוב!

כמו שכתבתי למעלה יש מחלות לכל עדה כמעט, אמנם של האשכנזים הכי ידועות אבל זה ממש לא רק של האשכנזים

יותר מכך, יש מחלות של אשכנזים שהסיכוי ששני בני הזוג נשאים קטן בהרבה ממחלות מסוימות של ספרדים ששני בני הזוג נשאים.

יש מחלות ששכיחות בכל האוכלוסיה ללא קשר לעדה

אל תגידו דברים לא נכונים!

מומלץ לכל זוג לבדוק איזה מחלות מומלצות לו, לברר מה דור ישרים מכסה (הם מכסים היום הרבה יותר בדיקות מפעם, חלקם גם של ספרדים) ולהחליט מה לעשות דרך דור ישרים ומה דרך הקופה.

ודרך אגב- הרבה בדיקות נכנסו עכשיו לסל והן בחינם- לעיתים כלכלית גם משתלם דרך הקופה

בעקבות הדיון התעוררה בי שאלה:

אם אני מעורבת-אשכנזי וספרדי והוא אשכנזי ואנחנו יוצאים כבר חצי שנה ומתכננים להתארס בקרוב לעשות דור ישרים?

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

הרבה פעמים.

אז כל מקרה לגופו, אבל אם יש מישהי שתומכת בהפגנות האלימות של קפלן מצד אחד, ומצד שני זה שאני תומך בפייגלין נשמע לה מופקע, מבחינתי מעידה על האופי שלה, מעבר לשאלת הדעה הספציפית והאם נצליח להסתדר ולבנות אהבה למרות הפערים...