עיצה דחופה! בתור נשואים טריים..סיכה

בס"ד

 

שלום לכם, אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי! למרות שזה ארוך!

ב"ה לפני כחודש וקצת התארסתי עם בחור מקסים אחרי שיצאנו חצי שנה בערך.

ההתייעצות שלי היא לגבי המראה החיצוני (שגוזר ממנו את עניין המשיכה, אהבה, התאהבות וכו'), שבראשית הקשר - לא הפריע לי. אולי קצת אבל לא ברמה של דחייה/סלידה. היה לי רגעים של רתיעה אך קשה לי לפענח האם זה מעצם העובדה שחייתי כל חיי בחברה נפרדת והמציאות החדשה של קשר עם גבר מלחיצה אותי או שהוא עצמו גורם לי לזה.

חשוב לי לציין, שהבחור באמת מדהים! בעל מידות טובות, ירא שמיים, משפחה טובה. יש בינינו תקשורת טובה כך שמבחינה שכלית באמת הכל יושב מושלם.

אך העניין הוא לגבי הרגש שמתעורר בי שוב בשלב הזה, ומלחיץ אותי כי התארסנו כבר ב"ה.

אני לא יכולה לספר לו כל הזמן (לרוב אני מספרת) על הספקות שעולים לי, כי זה יכול להלחיץ גם אותו.

 

השאלות שעולות לי כל הזמן, אני באמת שלימה עם ההחלטה הזאת? עם הבחירה בו? הוא באמת מוצא חן בעיניי?

אני מרגישה שכן יש דברים שמפריעים לי מבחינה חיצונית ופה נמצאת הבעיה, כי זה לא דברים שהפריעו לי לאורך כל הקשר. כן הייתה לי משיכה אליו, לא תמיד היה יצר לגעת בו אך הרבה פעמים כן. וכן היה לי כמה פעמים שהוא מאוד מצא חן בעיניי.

העניין הוא שזה לא תמידי, ואני לפעמים מרגישה שאני לא שלימה עם זה בכלל...ואולי המראה החיצוני שלו גורם לי לדחייה? אבל איך זה אפשרי אם כן היה לי רגעים שרציתי לגעת בו? ואיך הקשר נמשך חצי שנה? (למרות שעברנו הרבה)

 

לא תמיד יש לי רגש אהבה סוחף כלפיו...שאני מחכה כבר ליום שבו נתחתן.

אבל זה לא תמיד, ולפעמים כן יש. באותו אופן, לא תמיד אני מתגעגעת אליו, לא תמיד יש לי חשק אליו, משיכה כלפיו וכו'.

 

השאלות שלי הן:

1. לגבי הרגש אהבה, איך מדליקים אותו? למה הוא לא תמידי? האם זה אמור להלחיץ אותי שהוא לא תמידי?

2. מה לגבי המראה החיצוני? כמה חשוב לתת עליו דגש? איך אני אדע שהוא לא גורם לי לדחייה?

3. מה לגבי שלמות הלב שלי בבחירה הזאת? האם זה גם אמור להלחיץ אותי? שלפעמים עולים לי ספקות?

 

הוא הרבה פעמים מרעיף במילות חיבה ואני מוצאת את עצמי לא תמיד מרגישה את מה שהוא מרגיש ולא נעים לי מצד אחד לא לענות לו כי הוא כן מצפה לזה, בכל זאת זה קשר, והוא הדדי. מצד שני, אולי משהו לא בריא בקשר הזה ואני משלה אותו בזה שאני אומרת לו "גם אני".

דבר נוסף, לפעמים כשיש ירידות רגשיות, לרוב זה חד צדדי, אם לי יש ירידה - הוא נלחם ומצליח להתעלות. אם לו יש ירידה - אני נלחמת ומצליחה להתעלות.

חשוב לי לציין שלגבי המראה החיצוני, קיבלתי חוות דעת לא מפרגנת מאמא שלי. והרגשתי את זה מעוד כמה סובבים (שכנראה לא העזו להגיד).

 

והדבר הכי חשוב, טוב לנו ביחד. אני נהנית להיפגש איתו (לא תמיד בקוצר רוח) לא מחכה שהפגישות ייגמרו ולפעמים מתבאסת שנגמרות, לרוב כיף לי לשוחח/להתכתב איתו.

 

*לאורך כל הקשר, נורא נורא רציתי שהוא יצליח והתפללתי על זה. אני לפעמים מרגישה שאין לי מושג אם זה בגלל שהוא מאוד מצא חן בעיניי או מלחץ סמוי שלי להינשא. וכשאני משליכה את זה על הלחץ הסמוי אני חוששת שאולי מיהרתי ועשיתי טעויות ואני מפחדת לפגוע בו..

 

 

תודה רבה רבה! אשמח מאוד שתעזרו לי! אני ממש חייבת עצות!!!!

חברים אשמח שתתייחסו, זה ממש קריטי!סיכה

 

לא יודעת מה לייעץ, אבל כן יחס...בלי מקוריות

אני לא יודעת לענות על כל השאלות, אבל אני יכולה לספר לך קצת מניסיון אישי.

 

קודם כל- נראה לי הכי טבעי שיהיו ספיקות! את הולכת לעשות צעד גדול. זה לא מפתיע בכלל. ועוד במשהו שאף פעם לא התנסית בו, אז איך יודעים? 

שוב, מניסיון אישי, וגם ממה ששמעתי מבנות אחרות- לא באמת יודעים. ויש המון חששות, אבל אחרי החתונה מגלים כמה זה כיף וטוב, הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה לפני, וגם הרבה פחות מלחיץ (בכל התחומים, ממש לא מדברת דווקא פיזית). 

 

וקצת על מראה חיצוני מניסיוני האישית. זה היה אחד הנקודות שהיה לי הכי קשה לגביהם גדי להחליט להתחתן איתו או לא. לא הרגשתי בכלל משיכה חיצונית למרות שהיה לי כ"כ טוב רגשית, שכלית וכל הדברים הנוספים. כ"כ הערכתי אותו והוא כ"כ שימח אותי ורק רציתי להיות איתו- אבל לא יותר מזה. מבחינתי רציתי להתחתן איתו רק כדי להיות איתו יותר זמן. לראות אותו כל יום בארוחת ערב וכשותף לחיים שלי. אבל ידעתי שזה לא יכול להיות מספיק!

באופן אירוני, דווקא בעלי נחשב כבעל מראה טוב. כשהוא סוף סוף פגש את המשפחה שלי כולם אמרו לי בהלם שהוא ממש חתיך. (אחותי התוודתה שהוא נראה יותר טוב מבעלה, אמא שלי אמרה שהוא נראה יותר טוב מכל הגברים במשפחה ובקיצור קיבלתי הרבה הערות). ואני דווקא הופתעתי, כי מה לעשות, משהו בו לא היה נראה לי...

אני חושבת שמישהי זרקה לי איזו הערה על זה או משהו, ופתאום הבנתי שמה שמנע ממני כל הזמן לחשוב שהוא נראה טוב (והוא נראה טוב!) היה משהו רגשי. נלחצתי מזה שאני אחשוב שהוא יראה טוב וממש חסמתי את עצמי מלראות את זה. יכול להיות שמלחיץ אותך מה יקרה אם תחשבי שהוא נראה טוב? שזה כביכול לא בסדר להימשך אליו?

אני יודעת שרק אחרי שהתארסנו ואיזשהו לחץ ירד התחלתי להימשך אליו, והאמת שרב המשיכה הפיזית גם באה אחרי החתונה, אחרי שהיינו מותרים ויכלנו לגעת (אני מניחה שאת שומרת נגיעה ממה שהבנתי). כי ברגע שאפשר לגעת אני חושבת שגם פיזית וגם רגשית הרבה דברים נפתחים.

 

אני לא יודעת מה לייעץ בכלל, ורק לספר מניסיון אישי שלי. מקווה שזה מעודד. 

ושיהיה בהמון הצלחה!

תודה רבה!!!סיכה

אני די הזדהיתי עם הסיפור שלך למעט עניין החוות דעת מהסובבים. כי אצלי החוות דעת לא היו מפרגנות והיה לי ממש קשה לקבל את זה, וזה הכניס בי הרבה ספקות ופחדים שאולי המראה החיצוני חשוב מאוד מאוד ואולי הייתי יכולה למצוא מישהו יותר יפה וחתיך ואני מפחדת שזה יבוא לי אחרי החתונה חלילה.

אנחנו שומרים נגיעה ב"ה ולפעמים כשבמחשבה עולה לי הדמיון שאנחנו כן יכולים לגעת אחד בשניה, לרוב זה כן עושה לי טוב ומשמח אותי.

אבל כל הרגשות גם הטובים וגם הלא, לא יציבים. ותמיד  אני נלחצת שאולי משהו לא בסדר בקשר. אני כן שמחה להיות איתו וכשהוא מודיע לי שהאו מגיע אני ממש שמחה.

זה תקופה מבלבלת!בלי מקוריות

והיא נגמרת בסוף, ב"ה. או בחתונה או בפרידה

 

אני ממש מהססת להגיד לך שתתעלמי מהדברים (כי גם אני הייתי ככה, ותהיתי הרבה אם אני רק מדיימנת שהקשר כ"כ טוב כי אני רוצה את זה או שזה באמת ככה- במיוחד בהתחלה כשהוא היה בקורס קצינים ולא הייתי רואה אותו שבועות וכמעט לא מדברת איתו ככה שלפעמים חשבתי שהזיתי את הקשר...) כי נראה לי כ"כ נורא להיכנס לקשר שבסוף לא יהיה טוב לך. הייתי ממליצה אולי לדבר עם חברות טובות נשואות שמכירות אותך. קודם כל, מניחה שתשמעי שהן עברו דברים דומים (ואם לא, אז הן כנראה מהמעצבנות האלה שידעו בפגישה הראשונה שהוא יהיה בעליהן והתארסו אחרי שבוע והתחתנו אחרי חודש וכרגע יש שלישייה בדרך. לא מומלץ לפנות אליהן.) וגם כי הן מכירות אותך והרבה פעמים אנשים מבחוץ מזהים יותר טוב ממנו מה אנחנו מרגישים.

 

קשה לי להאמין שהוא מכוער. ואם הוא יפה בענייך זה הדבר היחיד שבאמת משנה. אני זוכרת שאחותי אמרה לי פעם שגם אם יבוא בחור בדיוק כמו בעלה עם מעלות טובות כמוהו- זה לא ישנה, כי לה ולבעלה כבר יש עבר משותף וייחודי לשניהם. ככה אני מניחה שגם אם יבוא בחור חתיך שיהיה רווק פנוי ומקסים- זה לא יהיה אותו דבר כי יהיו לכם, בעז"ה, קשר משותף שהוא שלכם בלבד. 

 

המון בהצלחה!

בחתונה או פרידה? אני מעדיפה בחתונהסיכה

מחילה ממך, רק לא הבנתי מה הכוונה "מהססת להגיד לך שתתעלמי מהדברים...כי נראה לי כ"כ נורא להיכנס לקשר שבסוף לא יהיה טוב לך" קצת מלחיצה אותי האמרה הזאת כי אני מרגישה כאילו יש אולי משהו לא טוב שצריך לבחון אותו שנית ולבדוק אם הקשר הזה ראוי.

 

יצא לי לשוחח עם חברות טובות נשואות בעיקר עם אחת שנשואה כבר כמה שנים וב"ה ליוותה אותי לאורך כל הקשר הזה וגם בקשרים קודמים (שהיו קצרים כולם). אבל כל הקושי הזה צף מחדש כי אני לפעמים חושבת שאולי לא הייתי אמיתית עם הנתונים שהבאתי לה בגלל הרצון שלי להמשיך איתו או חלילה מתוך רחמים לנתק איתו את הקשר (למרות שבאמת היו לי הרבה הזדמנויות לעשות זאת) ואז אני מוצאת את עצמי מפחדת לתאר את הכל מחדש ואולי להעלות נקודות חדשות (שבתחושה האישית שלי בלבד! לא משהו שקשור אליו, כי הוא באמת בחור מדהים).

אני זוכרת שהתייעצתי עם אנשים ובעיקר איתה וכן פחדתי להגיד דברים שיביאו לתוצאה של ניתוק הקשר, חששתי מזה ממש! וזה נשמע כאילו סילפתי את האמת ואת הדברים שבאמת קרו בקשר הזה, ממש לא. שכלית, אני מרגישה שאמרתי הכל, אולי ייפיתי מעט את הדברים שיישמעו בצורה יותר יפה אבל לא הסתרתי כלום, זה פשוט בהרגשה שלי.

 

הוא לא מכוער, מי שלא רגיל אליו הוא כן נראה מעט מוזר. הקטע הוא שמי ששידכה בינינו, כשהיא תיארה לי אותו היא כן ציינה את המראה החיצוני שהוא נראה לא יפה ולא מכוער (בלשונה המעטה, ככה זה היה נשמע) וכשפגשתי אותו שאלתי את עצמי לאחר כמה פגישות למה היא אמרה את זה, הוא נראה יותר טוב ממה שציפיתי.

אבל ברור שהעבר המשותף והחיים המשותפים מעלים אותו בעדיפות שלו (לא רק זה, יש עוד הרבה דברים ב"ה) אבל לצערי הרב, כן מצאתי את עצמי עורכת השוואות שאולי הייתי מוצאת מישהו יותר יפה רק יפה, כי בהרגשה שלי, ימישהו יותר טוב ממנו, אני לא אמצא...אבל היצר הרע אומר שאולי אמצא יותר יפה וטוב כמוהו...ה' יעזור

 

דבר נוסףסיכה

לפעמים אני מרגישה שהוא יותר יפה ממני. למרות שבחוץ אומרים לי שאני יותר יפה ממנו

לא התכוונתי להלחיץבלי מקוריות

רק לא לדחוף לשום כיוון! זו החלטה שלך בלבד!

 

נשמע לי שאת רק מחפשת הרגעה אז אני נוטה להאמין שכמו שאת מעדיפה, זה יסתיים בחתונה (די ענית לשאלה של עצמך, לא?)

ראיתי שכתבת בהמשך למישהי "הוא נורא מרגיע אותי. כשאני איתו, בפגישה הכל מתיישב לי בפרופורציות ואני כאילו רגועה לגמרי."

זה כבר נשמע טוב- אם כשאת איתו נעלמים הספקות אז זה הסימן הכי חזק שטוב לך איתו.

אולי תדברי עם חברה שלך בלי ל"טייח" דברים. אני בספק שהיא תציע לך את דעתה בכל מקרה- הרבה פעמים דיבורים טובים עם חברות טובות רק מבהירות לעצמך מה את מרגישה.

חח אני גם חושבת שאני מחפשת רק הרגעהסיכה

מה שכתבתי לעניין הזה שהוא מרגיע אותי זה לא בעניין הספקות בלבד וגם לא תמיד. יש פעמים שאני בפגישה ועולים לי הספקות לגביו. להערכתי, פחות ממה שעובר לי כשאני לא איתו.

כשהתכוונתי לזה שהוא מרגיע אותי זה היה בעיקר בדברים אחרים שלאו דווקא קשורים לקשר שלנו. אני סתם אתן דוגמא שכאשר אני עצבנית ממשהו מסויים בבית , בלימודים או בחברה - כשאני מדברת איתו,זה מקבל פרופורציות אחרות לגמרי ואני הרבה יותר רגועה. גם בלי שהוא יגיד כלום.

 

אתמול ניסיתי לדבר איתה בלי ל"טייח" דברים, וזה אכן עזר כי באמת זה רק הבהיר לעצמי מה אני מרגישה, רק שאתמול כשדיברתי איתה, הרגשתי שהיא טיפה מודאגת ורק בהמשך השיחה היא ציינה שהרגעתי אותה. זה עזר לי כמובן אבל לא לגמרי ולכן הייתי זקוקה לעצתכם.

רק משהו קטן..0 אלישבע 0

לפי דעתי זה ש"ייפת" את המצב דווקא מראה כמה שאת רוצה להתחתן איתו!

הרי אנחנו בדרך כלל מנסים לשכנע אחרים על דברים שאנחנו רוצים.

 

ולגבי המשיכה לגעת, במיוחד אחרי שציינת שגדלת בחברה מעורבת, זה ממש לא מדד עכשיו לגבי כמה את רוצה להתחתן איתו!

אל תדאגי, זה יגיע לך אחרי החתונה..

 

המון בהצלחה!!

אלישבע, תודה רבה!סיכה

אני גם הרגשתי לאורך כל הקשר שזה שפחדתי להגיד את כל האמת באמת זה בגלל הרצון שלי להתחתן איתו. כי ידעתי כל הזמן שזה מה שחיפשתי והרגשתי שקיבלתי יותר טוב ממה שציפיתי. אבל לא במראה החיצוני שמפה בעצם מתחילה הבעיה...ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהכל עובד כ"כ מצויין וטוב ובגלל מראה חיצוני שאפילו לא גורם לי לדחייה אני אפסול את הקשר הזה.

 

ציינת שלהיפך, גדלתי כל חיי בחברה נפרדת ובאתי ממשפחה שאמא שלי היא חד הורית. מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונה (רק מהטלוויזיה) גם סבא וסבתא הלכו לעולמם כשהייתי צעירה.

בכל אופן, בגלל שהמשיכה לגעת לא תמידית אבל היא כן מופיעה לפעמים וזה שאתם אומרים שזה לא מדד, זה מרגיע אותי.

 

שוב תודה רבה!! אני ממש ממש מעריכה את זה! תבורכו!קורץ

מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונהמשיחי

"מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונה (רק מהטלוויזיה) "

 

לדעתי מכאן נובעת הבעיה,את חושבת שאהבה זה כמו בסרטים ומכאן מתחילה הטעות שלך,

 

צריך לדעת שאהבה זה הרבה יותר מזה כי סרט זה רץ במשך שעה וחצי וזה נגמר אבל אהבה אמיתית זה לכל החיים.

 

אז דעתי,

שתתנתקי מהאשליות שבסרטים,ותיתחברי למציאות!

 

מקווה שעזרתי,בהצלחה!

אני לא חושבת שזה שורש הבעיה אבלסיכה
עבר עריכה על ידי סיכה בתאריך כ"א באלול תשע"ג 22:18

אני לא חושבת שזה שורש הבעיה אבל בהחלט היא מוסיפה. כי שורש הבעיה כאמור (לפי עניות הבנתי כמובן) נובע מהלחצים שלי לגבי הספקות. כי ספקות זה כמובן דבר טבעי ונורמלי, ואני נלחצת מזה שיש לי ספקות ומעצימה את זה יותר. ההבנה שספקות זה דבר נורמלי הן ככל הנראה מושפעות מעניין הסרטים, כי שמה אהבה מתוארת כדבר טוטאלי ולא כך המציאות.

ואני משתדלת לעשות הרבה מאמצים להתנתק מזה....בע"ה!

תודה רבה שהארת את עיניי ועל התגובה!

ה"יותר יפה" לבד -ד.

זה שטויות.

דעתיד"ר שוקו

אני לא רוצה לכתוב דברים שאני לא מבין בהם, אז אני אתייחס רק לחלק מההודעה שלך.

1. רגש זה דבר שמשתנה, וזה שהוא לא תמידי זה דבר טבעי בהחלט! (כתבת: "טוב לנו ביחד. אני נהנית להיפגש איתו (לא תמיד בקוצר רוח) לא מחכה שהפגישות ייגמרו ולפעמים מתבאסת שנגמרות, לרוב כיף לי לשוחח/להתכתב איתו." זה מראה שאת במקום טוב!)

3. גם ספיקות זה דבר טבעי, אבל חשוב לא לזלזל בזה. אם חשבת על זה כמו שצריך והגעת להחלטה מתוך שכל ולא רק מתוך רצון להתחתן אז זה ממש ממש טבעי שיבואו ספיקות!

 

מקווה שעזרתי.

מזל טוב

שוב תודה רבה, ד"ר שוקוסיכה
אני יודעת שספקות הן דבר טבעי ונורמלי. ואפילו מעידים שהקשר בריא. אבל הם משתקים, לפעמים מורידים את החשק להתקדם בקשר כי אולי משהו לא טוב ואז אני מתלבטת למרות שאני יודעת בוודאות שאין מקום לפסול בשלב כזה בגלל דברים כאלה...הבעיה היא שאני מנסה לשחזר אחורה ואני לא מצליחה להחליט האם באמת החלטתי מתוך. רצון להתחתן או באמת מתוך השכל מה שנראה לי יותר הגיוני כי אחרת הייתי סתומה ומפגרת אם הייתי מושכת קשר תקופה ארוכה כשבאמת היו לי די הרבה הזדמנויות לנתק אותו..וב"ה זה משמיים..רק אני צריכה חיזוק
לא יודע מה לייעץד.

רק מעיר על "מושגים" שהוזכרו:

 

"המראה החיצוני שנגזר ממנו ענין המשיכה, אהבה" וכו'. אהבה אינה "נגזרת" מהמראה החיצוני. ואוי לה לאהבה שנגזרת משם. לכל היותר - מראה חיצוני יכול להפריע להיווצרותה, או לעודד אותה. ולפעמים, אהבה לאדם בכלל משנה את ה"הסתכלות" על מראהו.

 

לא שמעתי על "יצר לגעת בו" כמדד להתאמת נישואין או לקשר פנימי (לא אומר שלא יכול לקרות דבר כזה).

 

וככלל, שיש תנודות ברגש - זה דבר מצוי. אך אינני יכול לדעת ספציפית לגבי המקרה הזה.

 

ועוד דבר - "חוות דעת" של אחרים על ה"מראה" שלו, זה גרוע מאד. וגם בשביל הנתון הספציפי של ה"מראה" וכמה הוא חשוב, צריך להשתדל להיות עצמאית ככל האפשר.

זה מה שהתכוונתי לגבי המראהסיכה
כי באמת אני לרוב כן מרגישה אהבה כלפיו (כמובן בגבול שקיים לפני הנישואין כי היא מקבלת משמעות אמיתית רק אחרי) שלמרות שמפריע לי לפעמים דברים חיצוניים..הם בכלל לא מפריעים לי פתאום ואני אפילו אוהבת אותם (שוב, בתנודות)

היצר לגעת בו נובע ממשיכה פיזית שאמורה בע"ה להתממש אחרי החתונה, חשבתי שזה כן מדד ולכן הזכרתי אותו שהוא כן קיים אך גם פה, לעיתים.

אם אתה אומר שכלל יש תנודות, ולא יודע לגבי המקרה הזה, יש לך עצה איך אוכל לדעת? אולי לפנות לגורם מקצועי? אני כן חוששת מניתוק הקשר, גם, לפעמים (נמאס לי כבר לכתוב את זה)

לעניין החוות דעת על המראה החיצוני אני יודעת שזה גרוע אבל לא הבנתי את כוונתך שבשביל הנתון הספציפי הזה צריך להיות עצמאית וכו'...

אשני למענה! תודה רבה!
התרשמותיד.

בענ"ד, זה שאת במצב נורמלי לגמרי.

 

את יכולה להתייעץ בגורם "מקצועי" אם זה יכול לעזור לך. מישהו דתי שמבין את ההווי שלכם.  ותתכווני שאם יתברר שהכל בסדר, אז עשית את זה רק כדי להיות רגועה יותר, ולא תכניסי לך בראש כאילו מההתחלה היו לך "ספיקות חריגים".. יש את זה להרבה - לא כולם שואלים, וגם קצת קשה להקיש ממקרה למקרה.

 

ככלל, כדאי להתרכז באישיות, באדם, לא להכניס בראש באופן מלאכותי שמראה זה "מאד מאד חשוב". מה שחשוב זה שהאדם הוא טוב ומתאים בכיוון, וגם מתאים אישית, ספציפית, אוהבים אותו ורוצים בו. יש כאלה שסובייקטיבית מראה מסוים מחזק אותם או "חוסם" אותם. זה לא משהו "אידאולוגי", אלא מציאות שהיה יותר טוב שלא היתה קיימת - אבל אי אפשר להתעלם ממנה.

לכן אם מישהו/י מרגיש שהמראה של השני בלתי נסבל עליו - נו, אז השני לא צריך לסבול מכך שהצד החיצוני תופס כזה מקום אצל מי שמסתכל כך ולהרגיש פחות רצוי בגלל זה.. 

 

וזה מה שהתכוונתי לגבי ה"עצמאות". את צריכה לענ"ד להשתדל להיות יכולה "להעיף לכל הרוחות" את חוות הדעת של אחרים, הן לגבי משקלו של מראה בכלל, וקל וחומר לגבי המראה שלו ספציפית.

 

להשתדל להיות עצמאית, להתרכז באישיותו, לשכוח קצת מה"התלבטות" ולראות האם טוב לכם. כמובן, אם כל הזמן "מנקר" בראש מה שאומרים אחרים, אז זה חלק מהנתון שלך, רק חבל שזה יהיה כך. את אמורה להתחתן איתו, אם תתחתנו, ולא אף אחד אחר.

 

יתכן שאם תנהגי כך, ולא יהיו "אחרים" ברקע, אז תחושי יותר את עצמך ביחס אליו (אבל אל תעשי את זה בכח.. פשוט תחליטי שנגיד לשבוע, את לא חושבת על הנושא של המראה בכלל, ולא מודדת "משיכות".. סתם מדברים אדם עם אדם. ותחליטי שאחרי השבוע את מתבוננת במצב. אבל לצורך זה - ממש לא חושבת על כך באותו השבוע..  ואל תעשו "תחרות" בלהגיד אחד לשני כל מיני "הצהרות", תשאירו משהו לאחרי החתונה..)

 

כך נראה לענ"ד.

דן. תודה רבה!סיכה

כל הגורמים המקצועיים שהתייעצתי איתם כולל רבנים, נתנו לי את ברכת הדרך ואמרו שאין לי ממה לחשוש.

אבל הבעיה שלי בעניין הזה היא שאני עצמי לא בטוחה, ומעלה לעצמי השערות "אני מניחה שהם לא יודעים את התמונה כולה" ואז זה מכניס בי חוסר ביטחון בעצה שלהם.

 

אני משתדלת מאוד להתעלם מהתגובות של הסביבה, אני לא שומעת אותם הרבה. והיתה לי תקופה של יותר משבוע (לא באופן מודע) שהתעלמתי מהחוות דעת ובאמת היו לי די הרבה רגעים שממש נהנתי להסתכל עליו, וראיתי שהוא הכי יפה בעיניי ואפילו יותר ממני. וברגעים האלה גם כשעלו לי לראש ה"חוות דעת" הרגשתי שהן לא מעניינות אותי בכלל ואני יודעת בדיוק מה אני מרגישה.

 

ד"א, כתבת:

"את אמורה להתחתן איתו, אם תתחתנו, ולא אף אחד אחר." אני נורא נלחצת מה"אם תתחתנו" באופן כללי, שאולי זה לא בר ביצוע ויש מצב שחלילה ניפרד? אין לי מושג מאיפה מגיע הפחד הזה, האם בגלל שאני לא רואה את החיים שלי בלעדיו או כי יש לי לחץ סמוי להינשא?

הדבר שאני הכי רוצה בעולם, זה להינשא לו , למרות כל הפחדים והספקות. כי אני רוצה להיות איתו.

אבל הנקודה העיקרית בעניין הזה היא שאני שואלת את עצמי למה אני לא מתעלמת מהספקות האלה אם זה דבר טבעי? ומנגד, עולה בי המחשבה "למה שאני אתעלם מזה? אולי זה משהו שאני צריכה לשים לב אליו ועם כל הקושי למנוע אותו כמה שיותר מוקדם" (הכוונה לפרידה המום)

 

וסליחה על האורך של ההודעות, אבל זה ממש עוזר לי! תודה רבה, ה' ישלם שכרכם!

 

 

אל תפחדי.ד.

כתבתי "אִם" כדי לא להלחיץ לשום כיוון. את צריכה להשתדל להיות נינוחה, והדברים יבואו מתוכך.

 

לגבי זה שאת "לא מתעלמת מהספקות" - אל דאגה, זה הכי טבעי למצב הזה. הרי את חוששת...

 

אני מתרשם שהרבנים והיועצים ששאלת, ידעו על מה הם מדברים.

 

 

אולי תנסי שני דברים: האחד, לחשוב - נניח שביטלת, את מרגישה טוב?..

 

דבר שני - תנסי אולי כמו שהצעתי מקודם. שבוע בלי "מראה", ובלי לחשוב על התלבטויות. פשוט נפגשים בנחת, כאילו אתם מכירים כעת. ותראי מה יהיה. אולי תיווכחי שעצם הלחץ שאת "עומדת להתחתן".. זהו.." הוא הגורם לספק?..

ואם יהיה לך קשה "לא לחשוב" - תאמרי לעצמך שזה עצמו לצורך הענין. זה יכול לעזור לא לחשוב על כך.

 

ונקוה שתרגישי עם זה מצוין.

תודה רבה על הסבלנות! מעריכה את זה מאודסיכה

אני יודעת שאני אדם שנלחץ מדברים קטנים מאוד, ק"ו כשאני לקראת קבלת החלטה במיוחד בדבר הזה שברגע שמחליטים אין דרך חזרה.

 

לגבי השני דברים שהצעת:

 

1. ניסיתי לחשוב על זה, במחשבה הראשנית אני ישר אומרת לעצמי "ממש לא! אין מצב שאני עושה את זה בחיים",

כשאני חושבת שוב, אני אומרת לעצמי "תהיי אמיצה, אל תפחדי לקבל את ההחלטה הזאת! עדיף עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידיי" ואז כשאני חושבת לעומק ומתבססת על עצם הקשר שלי איתו אז אני חושבת "השתגעת? זה הוא! איך תעשי את זה? אחרי כל מה שעברתם ביחד? ולמרות כל היתרונות שיש לו ושהוא בדיוק מה שחיפשת ויותר טוב ממה שיכולת לקבל?"

אני מניחה ובעיקר מקווה שזה בגלל שאני לא רואה את החיים שלי בלעדיו. אבל גם פה, לצערי הרב עולה נקודה אחרת, אולי זה מהפחד שלי לבטל אירוסים באופן כללי? תמיד חששתי מזה!!!!

זה בדיוק העניין, שכל ספק שעולה לי מביא איתו יתרון וחסרון וזה מה שגורם אצלי לבלבול.

 

2. לגבי ההפסקה של המחשבות האלה לשבוע, זה רעיון טוב! ננסה אותו באופן מודע!

 

והלוואי שארגיש מצויין!

 

שוב, תודה רבה! באמת!!!

וואו דן, כל מילה!!יטבתה
2 דברים שציינת היו דווקא דוחפים אותי להתחתן:אוחא

1. תגובת סובבייך למראה של הארוס שלך - איך הם קשורים לעניין? מי יחיה איתו עד 120 - את או הם? הם יכולים להביע דעה אם חלילה הבחינו באיזו מידה מקולקלת, אבל בעניין הזה - אין להם זכות להביע את עמדתם.

 

במקרה שלי, ההורים שלי קצת נרתעו מהמראה של בעלי (לא אהבו בחורים עם זקן, אפילו שאחי גידל זקן ופאות ארוכות כשנכנס לישיבה הגבוהה. גם אני לא חשבתי שאתחתן עם בחור מזוקן, אבל התכונות הנפלאות שלו שבו אותי, והמראה שלו כבר לא היה מבוגר ודוסי מדיי כמו שראיתי בפגישות הראשונות...).

ב"ה אני אחת שלא מעניין אותה מה אחרים חושבים חיוך גדול והתחתנתי איתו ב"ה!!!!

 

עכשיו - המשפחה שלי מקבלת אותו מאוד מאוד יפה, ובכלל לא מפריע להם המראה החיצוני שלו!!

 

אל תשכחי שאחרים לא מכירים את ארוסך כ"כ. בעז"ה כשיכירו - המראה שלו לא יפריע להם בכלל!!! מניסיון קורץ

 

אם היית מרגישה כ"כ לא נעים להיראות בקרבתו - היית מגלה את זה מזמן, והיית חותכת. מאחר שב"ה התארסת איתו - כנראה שזה לא העניין... בבקשה אל תחטפי עכשיו רגליים קרות! חיוך

 

2. את מאורסת - תמיד צפים ועולים בתקופת האירוסין דברים "לא סגורים", חששות קטנות שהיו/לא היו ונדחפות עכשיו למרכז הבמה. אני הדחקתי את ההתלבטויות שהיו לי בתקופה הזו, כי ידעתי בבירור שאלו ניסיונות היצר להניע אותי מלהתחתן, מלעשות את הדבר הנפלא הזה שנשמתנו מחכה לו עוד 40 יום לפני בריאתה.

 

יצאת הרי חצי שנה, ואני מאמינה שאם היו דברים מהותיים - לא היית מתארסת איתו. סמכי על עצמך!!! אחרי החתונה את תראי עוד יותר את ההתאמה ביניכם אי"ה, שלא תביני איך לא התחתנת איתו יום אחרי שהכרת אותו קורץ

 

אם המראה החיצוני שלו היה באמת מפריע לך - לא היית "מחזיקה מעמד" חצי שנה איתו. זו דעתי חיוך גדול 

 

 

עצתי: תתמקדי בדברים הטובים בארוסך (אפילו תרשמי לך אותם על דף, וחלילה ברגעים "קשים" - תקראי אותם שוב ושוב), תשמחי שטוב לך איתו! 

 

אל תחשבי על איך הוא בעיני אחרים, כי הם עוד יתרגלו, ואפילו יאהבו אותו!! (את אולי לא חושבת על זה, אבל יהיה למשפחה שלך טוב, אם לך יהיה טוב! אם הם יראו שטוב לך איתו - הם יאהבו גם אותו. שוב - מניסיון שלי ושל חברות שלי חיוך גדול).

 

אל תשכחי שהיצר ינסה הרבה להניע אותך מלהתחתן עם ארוסך. אל תוותרי לו! נשיקה

 

הרבה הרבה הצלחה!!!

 

נשמח לשמוע בקרוב בשורות טובות!!!

אוהב

אוחא, תודה רבה התשובה המעודדת והמחזקת!סיכה

1. ברור לי שאני הולכת לחיות איתו עד 120 וזה גם מה שליווה אותי כשעלו לי הספקות לגבי המראה החיצוני, ידעתי שזה דבר שאם הוא אמור להפריע למישהו - זה רק לי.

את ציינת שאת אחת שב"ה לא מעניין אותה מה אחרים חושבים - זה כ"כ נפלא, כי אני לא כזאת בכלל. והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת על דברים אחרים בחיים "מה אנשים יגידו".

והאמת שאת צודקת, אני אישית כפי שאני מכירה את עצמי, אם לא נוח לי להיות עם בן אדם מסויים אני לא יכולה לסבול את זה  וישר מחפשת דרכים להתחמק. ואיתו לא עשיתי את זה (מעטות הפעמים אולי 5% מתוך הקשר כולו שכן ניסיתי).

 

ואני חוששת מאוד מרגליים קרות! מצד שני אני שואלת את עצמי אולי התעלמתי מהחששות האלה לפני, ואז זה לא רגליים קרות...אופ כמה חששות ופחדים, זה לא נגמר!

 

2. בדומה למה שכתבתי ב1, אני מרגישה שהדברים שצפים לי עכשיו זה דברים שצפו לי גם לפני שהתארסנו כשחשבתי בוודאות שפתרתי אותם ועברנו את זה. וזה חוזר וצף שוב ומערער לי את הביטחון שאולי לא פתרתי את זה נכון, למרות שהיו אנשים נשואים שליוו אותי ועזרו לי ב"ה.

אני משתדלת לסמוך על עצמי ולהחדיר לי לראש שאין לי מה לדאוג, וזה הכל טבעי ונורמלי. אבל זה עוזר למעט זמן.

 

 

ועצתך החכמה, משתדלת מאוד להתמקד בדברים הקודמים אבל גם פה, זה עוזר למעט זמן. אני שמחה שטוב לי איתו ב"ה! והוא באמת בחור מצויין. מה גם שחשוב לי לציין - שזה לא דבר שהרבה מצליחים לעשות; הוא נורא מרגיע אותי. כשאני איתו, בפגישה הכל מתיישב לי בפרופורציות ואני כאילו רגועה לגמרי.

 

לגבי ההתרגלות של אנשים למראה שלו ושלהם יהיה טוב אם לי יהיה טוב, אני מרגישה את זה קורה כשאני מלאה ביטחון בקשר שלי איתו. ומעבר לזה, גם אם הם לא ממש מראים את זה, למען האמת זה לא מעניין אותי. כי אני יודעת מה אני מרגישה.

 

והיצר הרע, אם רק לא היה רע כ"כ...

 

תודה רבה רבה!! תבורכי! באמת חיזקת אותי!קורץ

ולכולם, תודה רבה רבה! עוד עצה..סיכה

באמת חיזקתם אותי!

 

דבר שחשוב לי להדגיש:

 

אני מטבעי אדם מתלבט והססן בהחלטות.

 

אבל שאלה חשובה:

האם לאור כל מה שכתבתי לעיל נראה משהו שמדאיג ועליי לחשוב שנית על הקשר?

ואם חלילה חלילה כן (המום) לשתף אותו בזה?

 

אשמח לתשובה!! תודה רבה לכולכם! ה' יברך אתכם וימלא משאלות לבכם לטובה!

בע"ה אך ורק בשורות טובות לכולנו!

לא נראה לענ"ד,ד.

משהו אובייקטיבי שמדאיג...

 

הדבר היחידי ש"מדאיג", זה שאת דואגת יותר מידי..

 

וזה כנראה לא התחיל מעכשיו, ולא ייגמר עם עכשיו..

 

 

אז אולי כדאי, שחוץ מההתבוננות בנושא הספציפי הזה, תרגילי את עצמך לקחת דברים יותר בנחת, בחיוך (אני מניח שגם דברים שלא "קריטיים" כמו הנושא הזה יכולים לגרום לך התלבטויות), להאמין ביכולת שה' נתן לך.

 

הצלחה רבה.

אולי תנסי לא להפגש איתו...??????????????

לעשות מעין הפסקה קטנה ממנו בלי להלחיץ אותו ולעשות בירור עם עצמך.

אם לא תנסי לשבת עםם עצמך לבד ולחשוב על הדברים ואולי  לרשום אותם כמו יתרונות חסרונות וכו..

(אל תשכחי שלכולם יש מחשבות שניות ואולי זה לא זה וכו...)סה"כ לפי מה שכתבת פה את יחסית נראת שלימה עם ההחלטה שלך...ועוד משהו מי מבטיח לך שיש יותר יפים/טובים/חכמים ממנו בחוץץ.....

בהצלחה ותבשרי לנו בשורות טובות במהרה!!!

 

אני לא רוצה הפסקהסיכה
דווקא כשאני איתו הרבה יותר קל לי..כל הספקות עולות בעיקר כשאני בלעדיו וגם לא עסוקה. יש לציין שאני בחופש כבר תקופה די ארוכה..החוסר מעש הזה מביא לידי מחשבות..וזה גם מה שקרה לי לפני שהתארסנו כשהייתי בחופש..זה מתעצם הרבה יותר...
אני מפחדת מהפסקה..אני לא חושבת שזה יעיל
נכון. זה כנראה לא השלב לדבר כזה..ד.
יתכן שלא כתבת כל מה שאת מרגישה,אלמונית 0

אבל לפי התגובות שלך זה נראה טבעי לגמרי למצב של ארוסין- בו היצר הרע מנסה לסכסך.

בין הארוסין לחתונה זה השלב הכי קשה, בו עולים הרבה מאד ספקות. זה מצב בינים- מצד אחד החלטתם ומצד שני אתם עדין לא יחד (סופית בעז"ה). לכן להרבה מאד זוגות עולים ספקות רציניים לגבי הקשר (הרבה אנשים חושבים שוב אם ההחלטה הזו נכונה כדי לנצל את הזמן לפני החתונה, כי אחרי החתונה קשה יותר להיפרד). אבל רובם המוחלט של הזוגות מתחתנים בכל זאת וחיים באושר.. סביר שלמישהי שיש לה אופי מתלבט והססן (כמו שתיארת את עצמך) יהיו יותר חששות בתחום.

נשמע גם שהחששות נובעות מתגובות הסביבה. אם חשוב לך מאד תגובת הסביבה, ובמיוחד תגובת הוריך, ואת צריכה 'אישור' מהם על ההחלטות שלך (אני גם כזו, ולפעמים זה בעיה), סביר שתגובה שלהם תשאיר אצלך רושם ותגרום לך לראות את הבחור אחרת, כמו שהם אמרו עליו. אולי יעזור לך אם תחשבי על זה שברגע שהם יכירו אותו (לפי התיאורים הוא בחור מממש טוב) זה פחות יפריע להם ויתכן שהם אפילו לא יבינו למה הם חשבו עליו את זה. אולי תנסי לשכנע את עצמך שאמרו עליו שהוא יפה...

חשוב גם שתקחי לתשומת ליבך שכשמדברים על מראה חיצוני מתכוונים שאת צריכה לחשוב הוא בסדר (זה לא משנה אם בחורה נראית נורא, אם הבחור חושב שהיא יפה הכל בסדר) ולכן אם כשאת איתו את לא חושבת שהוא נראה רע, זה לא אמור להיות בעיה לענ"ד (בסך הכל רוב הזמן תהיו לבד בבית...)

לגבי משיכה, נראה לי שזה באמת עניין של תקופות (אולי זה באמת הורמונלי). לי אישית לא היה כמעט רצון לגעת בבעלי לפני החתונה, וזה הגיע אחר כך. (יתכן שזה קשור גם לזה שאתם שומרים נגיעה ואת למדת מאז ומתמיד שזה אסור, כך שאת מתרגלת להתרחק עכשיו, וזה עלול להרחיק גם נפשית).

בהצלחה!

הי מתוקהבטוב

קודם כל, את ממש מאורסת, אלו ספקות מאד טבעיים ואת בסדר ולא צריך לחשוב על הקשר מחדש, אם המצב הוא כפי שתיארת. גם תיארת דברים יפים ביניכם שהם משמעותיים- אוהבת להיות איתו, אתם מחזקים זה את זה.

לגבי שאלותייך-

רגש הוא לא תמידי- זה עניינו שהוא רגש והוא לא קבוע. איך להדליק אותו? בד"כ בכניסה לפנימיות. אמירה פנימית מהלב שלך ללב שלו. להסביר רגעים קטנים שחשבת עליו, איך את צריכה אותו. כמה שמחת בו. גם אם עכשיו את לא מרגישה כך, לשמר את הרגעים  (הפנינים) שהרגשת הכי מאושרת בעולם, ולספר לו עליהם ואז זה מעלה לו את הרגשות הללו גם. זו רק דוגמא אחת. גם להקשיב ולתת לשני תשומת לב והכלה זה מאד מחזק את הרגש האינטימי ביניכם. כל אחד מרגיש שיש לו מקום ושהשני מבין אותו ושבכל העולם יש לכם את הסוד שלכם, הקשר שלכם שנותן לכם חיזוק פנימי..

אני לא מבינה מה הקשר ביין מראה חיצוני למשיכה להתאהבות לאהבה עשית פה סלט גדול. גם אם הבחור חתיך ביותר זה לא אומר שכל רגע שתראי אותו תרצי לגעת בו...מצטערת...משיכה (בעיקר אצל האישה) זה בד"כ נובע מהרצון להתקרב וזה פשוט לא קשור למראה. גם אם מרגישים דחייה, יכול להיות שזה נתלה במשהו חיצוני כמו אף מכוער, אבל עצם ההסתכלות על אדם , רק על האף שלו, היא חיצונית ומרחקת אותך. אם לדוג' במקום להתסכל על האף תקשיבי למילים שהוא אומר, תראי שהאף שלו עדיין נשאר מכוער (מה לעשות, דוגמן הוא לא יהיה) אבל החיוך שלו מאיר את כל כולו. זו רק דוגמא.

לגבי מה שאחרים אומרים- מה זה משנה?????? וכבר אמרו זאת לפני.

לעניות דעתי, אם היו לך הרבה רגעים שרצית להתקרב אליו, וטוב לך איתו אז זה לא נשמע שהוא דוחה אותך.

אני לא חושבת שמה שצריך להיות בין בני זוג זה שכל רגע שנפגשים או מסתכלים זה על זה ייש משיכה מטורפת ונראים הכי יפים בעולם. יש את הרגעים הללו של משיכה (וצריך להיזהר באירוסים) ויש את הרגעים שהוא נראה הכי מאיר והכי זוהר בעולם. אבל זה לא כל הזמן.

עצתי- תסתכלי עליו כמכלול, אל תנסי לבדוק, יש משיכה, אין משיכה ,איך הוא נראה וכ', אלא, פשוט תהיי איתו, כי נשמע שאת אוהבת אותו...

בהצלחה!

 

 

 

בטוב, הדברים שלך ממש נכנסו ללבסיכה
עבר עריכה על ידי סיכה בתאריך כ' באלול תשע"ג 15:29

תודה רבה על העצות המחזקות! למעשה, אני יודעת שבשורה התחתונה הקשר הזה טוב ונכון לי.

כי מבחינה שכלית באמת הכל יושב נפלא ב"ה..הרגש פחות יציב. והוא הרבה מושפע מהמראה החיצוני והחוות דעת שמפריעות לי להתקדם רגשית..כי ניצנים של הרגש קיימים..יש לי לא מעט רגעים שאני זוכרת בוודאות שנהנתי מכל רגע איתו והתבאסתי מאוד שהפגישות נגמרו, מצידי היה להיפגש איתו כל יום. כשהוא היה אצלי שבת כ"כ נהנתי ללכת לישון כשידעתי שאני אראה אותו בבוקר וזה לא ערב שהייתי איתו והוא נגמר..אלא הוא ממשיך בבוקר. גם משיכה פיזית הייתה קיימת.


אבל מנגד, היו גם רגעים הפוכים. לא באופן קיצוני. קצת פחות מתגעגעת, לא היה משנה לי אם הפגישה תמשיך או תיגמר (אבל אולי זה כי הייתי עייפה, אין לדעת מגניב ) , פעמים של חוסר חשק אליו/לקשר בכללי..אומנם ידעתי שהמראה החיצוני גם הרבה פעמים הפריע לי ואולי זה הושפע מהחוות דעת של הסביבה , שכאמור באופן כללי גם בדברים אחרים בחיים אני מושפעת מהם לצערי וחסרת ביטחון בעצמי.

 

אחרי ששיתפתי אותו מעט בתחושות ופחדים שלי (לא כמו פה כדי לא להלחיץ אותו ולפגוע בו) הגענו למסקנה שכנראה שורש הבעיה הוא בחוסר ביטחון שלי בעצמי ובהחלטות שלי באופן כללי, הלחץ שלי מסיפורים שאני שומעת, הניתוח המעמיק שלי על כל פרט קטן שלרוב דורש התעלמות.

ואני מוסיפה, שלענ"ד בגלל שזה לא מה שציפיתי מבחינה חיצונית ודמיינתי מראה אחר, זה מעכב אותי בהתחברות הרגשית המלאה אליו שתוביל אותי להשלמה וביטחון בקשר...שלפעמים מהדהד בעוצמות נמוכות גם כשאני איתו. אני מקווה שבאמת זה מגיע משם ולא חלילה נורות אדומות שמהבהבות ואני מתעלמת מהן.

ועם כל זה, שכחתי שאני ב"ה מאורסת וזה כמובן טבעי ונורמלי. אבל זה לא משכיח את המחשבות..זה מרגיע מעט והן צפות ועולות שוב...ואז זה כבר לא עוזר..

שוב פעם, מתנצלת על האורך. תודה רבה רבה! עזרתם לי מאוד..אין לכם מושג כמה! שאזכה להשיב לכם בשמחות בע"ה! תבורכו!

קשה לענות חיצוניתרפואה זוגית

קשה מאוד לענות על השאלה שלך באופן חיצוני. 

מצד אחד משיכה היא דבר חשוב בקשר בין גבר ואשה והעדר משיכה עלול בהמשך לייצר בעיות בזוגיות. 

מצד שני, גם כאשר קיימת משיכה ניתן להיכנס במצב של חרדה וסטרס לספקות לגבי קיומה. זה מסוג הדברים שנעלמים במצבי לחץ וספק. את מציגה את שני הצדדים וקשה לשפוט באינטרנט מה המקור ומה התוצר. נסי להירגע, לחוות את המפגש עמו באופן לא שיפוטי בלי לחשוב כל הזמן מה את מרגישה. כך אולי תוכלי לשוב ולחוות את הזוגיות באופן ישיר ולא שיפוטי. 

תודה רבה!סיכה
אם יש בדעתי את ההגדרה הנכונה לגבי משיכה אז היא קיימת...אבל לא באופן תמידי. ז"א שלפעמים אני מרגישה אותה מאוד חזק, לפעמים לא מרגישה אותה/לא שמה לב אליה, ולפעמים מרגישה מעט מרוחקת ואולי אומרת "מזל שאנחנו עדיין אסורים"..זה לא כ"כ יציב.
המשיכה מוגדרת אצלי (וסליחה אם זה בוטה, זה רק לשם ההתייעצות) כרצון לגעת בבן הזוג, לחבק/לנשק, רצון להיות איתו, לחיות בקרבתו, והנאה להסתכל עליו.
וכמובן שכל הפרמטרים הנ"ל לא תמיד באים ביחד ויכולים גם להיות מחולקים, ולהשתנות מפעם לפעם. כלומר, לפעמים אני יכולה להרגיש שבא לי רק לגעת ולהיות איתו ולא להסתכל..ופעמים אחרות אני יכולה להרגיש שבאלי רק להסתכל ולא לגעת ולהיות איתו...מקווה שהובן ההסבר.
תודה רבה רבה! אשמח למענה!
מנסה לתת הסבר לשינויים בתחושותבנה ביתך בקרוב

את מדברת על שינויים בתחושות. לפעמים כך ולפעמים כך.

יכול להיות שהשינויים בתחושות נובעות משינויים הורמונליים אצלך. זה הגיוני. אומרים שבזמן הביוץ יש יותר משיכה, בזמנים אחרים פחות. לפעמים אולי עלולה להיות דחיה (ממגע, לא מהאדם עצמו).

 

ויכול להיות שתחושות החוסר משיכה, וכל הספקות , פשוט נובעים ממתח ומחשש מהעתיד הלא נודע. לדעתי זה טבעי ביותר.

 

מתוך מה שכתבת, אני רוצה לחזק אותך. בעזרת-ה' נשמע שהוא יהיה בעל טוב בשבילך.

תתחתני בשימחה, אל תתני ליצר הרע להפריע, ובעזרת ה' יהיה לך אושר ושמחה כל החיים.

וואו, תודה רבה!סיכה

זה בהחלט יכול להיות הגיוני לפי מה שאת מתארת...כי אני די מזדהה עם התיאורים של הירידות הרגשיות בעניינים האלה, כי באמת כשהזכרתי בתגובות הקודמות את עניין המשיכה והדחייה, הודאגתי קצת שזה קרה כי אני יודעת בוודאות שבפגישות הראשונות לא הרגשתי דחייה בכלל ! ואחרי זה כשהרגשתי קצת נלחצתי מזה, אבל כמו שאת אומרת יכול להיות שזה  נובע משינויים הורמונליים. ובע"ה אני מקווה שאת צודקת! כי זה דומה מאוד למה שאני מרגישה...ולפעמים כך ולפעמים כך, לפעמים זה רגש חזק וסוחף, לפעמים לא. ולפעמים באמצע.

 

תודה רבה רבה! וחיזקת אותי מאוד עם השתי שורות אחרונותקורץ

תבורכי!

 

מנסה לעזורנונימי

קודם כל חשוב שתדעי שזה טבעי שיש חששות והתלבטויות, במיוחד אחרי שמחליטים. להתחתן זו לא החלטה פשוטה.

 

קצת מהניסיון שלי, גם אנחנו יצאנו חצי שנה והתחתנו אחרי עוד חצי שנה. גם במהלך הקשר היו לי הרבה התלבטויות, רובם קשורות למראה החיצוני.

הוא לעומת זאת החליט מהר מאד.

אחרי שהחלטתי היו לי עוד התלבטויות- כששמתי אותן על השולחן הבנתי שאני מסתכלת חיצונית, הוא אוהב אותי, טוב לי איתו, המידות שלו מדהימות אותי כל פעם מחדש ומה שמפריע לי זה דברים קטנים וחיצוניים.

לפי מה שאת כותבת אין לך סלידה ממנו, ולכן אני חושבת שזה תחושות שיעברו עם הזמן.

 

אל תתייחסי לחוות דעת של אחרים, הם לא יחיו איתו- את צריכה להחליט אם זה מפריע ועד כמה.

 

ועוד דבר קטן- החששות האלה שבאים לאחר ההחלטה הן בדר"כ תוצאה של עבודה קשה של היצר הרע. עומד להיות כאן דבר מדהים, קשר בין איש לאישה ולכן היצר הרע מנסה להכניס בנו חששות ופחדים- אל תתני לו להיות חלק מהשיקול דעת שלך!

 

לגבי האהבה והרגש- כשהחלטתי להתחתן הרגשתי שמהמקום שבו אנחנו נמצאים יש רק דרך אחת לעלות-להתחתן.

קשר לא יכול להחזיק מעמד רק עם חברות בלי מחויבות וקשר עמוק ואמיתי ולכן זה טבעי שלא תמיד תרגישי עליות, אחרי החתונה, בעז"ה, הקשר מתחזק יותר- מדהים עד כמה!

 

מקווה שהועלתי,

שיהיה בהצלחה

את‏ ‏רוצה‏ ‏לעשות‏ ‏סקנדל‏ ‏לעצמך‏ ‏‏?‏the truck man
ראשית‏!‏‏ ‏אם‏ ‏יש‏ ‏ספק?!...‏ ‏אז‏ ‏אין‏ ‏ספק‏!

אין‏ ‏לך‏ ‏טעם‏ ‏לנסות‏ ‏להבעיר‏ ‏בעצמך‏ ‏את‏ ‏אש‏ ‏האהבה‏!‏
למה‏?‏‏ ‏כי‏ ‏גם‏ ‏אם‏ ‏תשפכי‏ ‏עליה ‏בנזין‏ ‏היא‏
‏תכבה‏ ‏מהר‏ ‏מאוד‏!‏‏ ‏כשזה‏ ‏לא‏ ‏זה‏ ...‏ ‏זה‏ ‏לא‏ ‏זה‏!‏
אם‏ ‏יש‏ ‏לך‏ ‏ספק...‏ ‏תחתכי‏!‏‏ ‏אל‏ ‏תעשי‏ ‏משהו‏ ‏
שאת‏ ‏עלולה‏ ‏להצטער‏ ‏עליו‏!‏‏ ‏אם‏ ‏יש‏ ‏ספק‏?‏! -‏ ‏אז‏ ‏אין‏ ‏ספק‏!‏

אבל....‏ ‏מצד‏ ‏שני,‏ ‏בתור‏ ‏אחד‏ ‏שלא‏ ‏שם‏ ‏ממש‏ ‏
דגש‏ ‏על‏ ‏המראה‏ ‏ושם‏ ‏יותר‏ ‏דגש‏ ‏על‏ ‏התוכן‏,‏
‏אם‏ ‏מבחינה‏ ‏מנטאלית‏ ‏טוב‏ ‏לך‏ ‏איתו‏?‏! -‏ ‏go for it!

גם‏ ‏אני‏ ‏לא‏ ‏סמל‏ ‏היופי‏ ‏והחן,‏ ‏אבל‏ ‏עם‏ ‏כל‏ ‏זה‏ לא‏ ‏הייתי‏ ‏רוצה‏ ‏
שאישה‏ ‏תשלה‏ ‏אותי‏ ‏ובסוף‏ ‏אתאכזב.‏ ‏אם‏ ‏לא‏ ‏בא‏ ‏לך‏ ‏עליו‏ ‏
בגלל‏ ‏מראה‏ ‏חיצוני‏ ‏שהקב‏"‏ה‏ ‏נתן‏ ‏לו.‏ ‏את‏ ‏לא‏ ‏חייבת‏
‏להחזיק‏ ‏אותו‏ ‏אם‏ ‏הוא‏ ‏לא‏ ‏מוצא‏ ‏חן‏ ‏בעייניך,‏ ‏וברוב‏ ‏המצבים‏ ‏זה‏ ‏מגיע‏ ‏לגירושין.‏‏ ‏אז‏ ‏חבל‏!‏‏‏ ‏ויהיו‏ ‏כאלו‏ ‏שיגידו‏ ‏שאני‏ ‏מגזים‏!‏
אבל‏ ‏זה‏ ‏לצערי‏ ‏המצב‏ ‏היום

לא‏ ‏משנה‏ ‏מה‏ ‏תחליטי,‏ ‏אני‏ ‏מאחל‏ ‏לך‏ ‏ולו‏ ‏ש‏ה'‏‏ ‏יצליח‏ ‏דרככם‏ ‏בכ‏ל !‏
אל תתני לאנשים להשפיע עליךzmil
חחח אני משתדלת, תודה רבה! סיכה
אני חושבת שהיית יותר מידיי קיצוני..סיכה

כשיש ספק, יש ספק. אם זה היה כ"כ פשוט וקל שכאשר יש ספק אז אין ספק..אחוזי הנישואין היו יורדים בחצי לפחות אם לא יותר. תמיד יש ספקות וזה ברור, השאלה איך מתייחסים אליהן ואיך מחליטים על סמך זה. לצורך זה דרוש התייעצות, ממה שהבנתי מכל המגיבים היקרים פה זה שאין לי ממה לחשוש, הדברים הרגיעו אותי ב"ה ואני יכולה לבשר שאני ב"ה מרגישה בהרבה יותר טוב! נפגשתי איתו מאז והיה נפלא ב"ה! זה רגש עולה ויורד אבל כמו שאמרו חכמים לפניי - ככה זה , ובתקופת אירוסים ככל שמתקרבים לחתונה זה יכול להתעצם אם לא נלחמים בזה כמו שצריך.

 

הזכרתי שאני מפחדת שאני משלה אותו בזה שאני ממשיכה וכביכול אומרת "גם אני" למחמאות שלו. אבל לא אמרתי שאני חושבת / בטוחה בזה...לפי מה שכתבתי קודם, החשש הוא הגיוני ואם מידי פעם יש לי ירידה רגשית, זה לא אומר שאני משלה אותו - זה אומר שהקשר בריא וטוב.

 

ומפה להגיד שחלילה אפשר להגיע לגירושין זה נראלי רחוק...ואפילו מאוד. ולמען האמת קצת הלחיץ אותי אחרי כל התגובות המרגיעות למעלה...אבל זו דעתך.  אני לא חושבת שאני מחזיקה אותו בכח למרות שהוא לא מוצא חן בעיניי. אני גם לא חושבת שהוא לא מוצא חן בעיניי, הוא כן. אבל לפעמים אני חוששת שלא ומפה כמו שהקדמתי ואמרתי מתחילה הבעיה.

 

תודה רבה!

ואמן בע"ה על האיחולים ;)

רגשיהושבעט5

חששות הן דבר טבעי ומובן.

לגבי רגש יש להפריד בין הרגש שבתקופת הארוסים לבין זה שאחר הנישואים גם כזוג צעיר ובהמשך כזוג ותיק.

הרגש מתפתח מהנתינה ההדדית של אחד לשני ,של הויתור אחד לשני.

אסיים בסיפור קצר לפני כמה שנים היינו בדוידקה בירושלים.

עבר שם זוג מבוגר (להערכתי הם היו נשואים 50 שנה) הם הלכו יד ביד (זוג מבוגרים חרדי נעצרו לשבת לנוח בספסל והסתכלו אחד לשני בעיניים היה במבט המון רגש ואהבה עצומה.

יכול להיות שבאמת בגלל זהסיכה

בגלל העובדה שהקשר שלנו ארוך וב"ה אנחנו שומרים נגיעה ועדיין לא גרים אחד עם השניה ככה שעניין הנתינה הוא עדיין לא לגמרי מתממש וגם המגע לא בא לידי ביטוי מה שמעלה עוד יותר את החששות והספקות כי הם באמת רק מצד הרגש. מצד השכל הכל מושלם ב"ה! ובאמת יותר ממה שציפיתי תודה לאל.

אז אני מקווה שבע"ה הרגש והאהבה יתפתחו ויתעצמו עם השנים..בשנות נישואין טובות ומאושרות בע"ה! כמו הזוג הזה!
בע"ה אצל כל ישראל..

 

תודה רבה!קורץ

אפשר המלצה?אורין
אני אחשוב על זה בע"ה בל"נ, תודה רבה!סיכה
לא קראתי הכל, אבלנתנאל ואודיה

אני רוצה לתת נקודה למחשבה-

קיימת בעיה אצל רב האנשים בעולם- שחרור השליטה.

כל אחד רוצה לדעת מראש כמה שאפשר על הלך החיים שלו. כשיש שבירת שגרה זה מערער לנו את הביטחון.

ולפעמים זו העבודה הפנימית שלנו. "הרפו ודעו את ה'". אנחנו עושים את כל ההשתדלות מצידנו ומגיע שלב שבו אנחנו צריכים לתת לקב"ה להמשיך הלאה.

אני לא אומרת חלילה שלא צריך לבדוק אם אתם מתאימים, אלא עם הבדיקות שלנו לזכור שהקב"ה ניהל את העניינים כמו שהם.

המצב שלך מוכר וקיים אצל הרבה זוגות(לפעמים גם אחרי חתונה) שחיים באושר..

הרבה מזל טוב והחלטות טובות!

לכל דבר מתרגליםorad120

בדרך כלל, כאשר מכירים את האדם - פחות רגישים למראה החיצוני.

>>>>>>>>>>סיגפו

כשאת אוהבת מישהו את כבר פחות שמה לב לחיצוניות,כי את יודעת כמה שהוא מקסים,אז בשבילך הוא הכי יפה גם חיצונית..לפחות ככה זה אצלי..

מתוך נסיוןנעמי23

אני יגיד לך את האמת, גם לי לפני החתונה היה לי סיפור דומה , הייתי איתו תקופה בערך חצי שנה ולא הכי התחברתי למראה שלו.

אבל לפעמים כן הייתי מוצאת בו זוויות מסוימות שכן אהבתי, ולפעמים עד כדי כך דחייה.

אבל בכ"א מה שבעיקר נמשכתי זה הקשר שהיה ביננו , האופי וכו' ואני חושבת שזה מה שהשפיע עליי לקבל את ההחלטה כן לקבל אותו איך שהוא.

 

ובאמת אחרי שהתחתנתי והכרתי יותר את הפנימיות שלו , אז יכלתי להשלים עם המראה החיצוני שלו.

כיום אני נשואה עם ילדים,והאמת? שאין לי זמן לחשוב על המראה החיצוני שלו חחח כבר השלמתי ואני חושבת שהוא הבעל הכי יפה שיש !....

ובאמת שלא היה בו משהו מכוער, זה סתם הייתה עצת היצר  , הוא רואה שהזוג הולך למטרה קדושה הוא מייד מנסה להסיט ולתת קו למחשבות מדומיינות....

הייתי במקום מאד דומהלבביתוש

היו לי ספקות ופחדים פחות בקטע  של מראה אלא בקטעים אחרים.

גם אני כמוך אדם הססני ומתלבט

גם אצלי כשהייתי איתו היה לי קל יותר (כי נהנתי  בד"כ) ובלעדיו- קשה כי הספקות עלו והשתלטו.

זה קורה להרבה אנשים ברמות שונות.

הבנתי מדברייך שאת לא רוצה להיפרד ממנו. אני עשיתי זאת על דרך השלילה. בגלל שלא רציתי לאבד אותו, אז נשארתי.

למרות שכל הזמן חששתי וזה היה לופ קשה מאד מאד! זה כבר פגע בבריאותי אפילו.

אני נעזרתי בפסיכולוגיות ובפסיכיאטר! (קיבלתי המלצות מהרב פירר )

 

והסוף טוב. נשואים כמעט 15 שנה ב"ה!

 

במצבי לחץ  יש נטיה להעצים את הקשיים . אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית. זה צריך להיות משהו ממוקד שיעזור לך לברר עם עצמך מה קורה וכמובן יקל  עלייך. גם אם זה במחיר של אלפי שקלים.

 

קשה לענות, אבל מסתברלדבר יפה
עבר עריכה על ידי לדבר יפה בתאריך כ"ג באלול תשע"ג 02:22

שכשהקשר יתחזק עם הנישואין, ה''בעיה''' תיעלם... ותהיי מאושרת.

 

אגב נראה, שאמא שלך טעתה ב''פרגון'' שלה... היא לא אמורה להתחתן, ואם את מאושרת מה לה כי ''תפרגן'' חוות דעת שכזו...

אני מנסה להבין האם זה לחץ אמיתי שלך אישי, או שבעיקר לחץ מהסובבים אמא וכו' מה אומרים מה חושבים, שאם כן - כדאי לצפצף ולראות שלך, ורק לך, יהיה טוב וכיף..., ומזווג הזיווגים שהנחה עד היום ימשיך להנחותכם על מי מנוחות, עד מאה ועשרים ויותר....בל

 

חייבת לענות!גילה1

מזכיר לי אותי לפני חצי שנה...

המשפחה סביבי בכלל לא התלהבה (הייתה אחת שבלי בושה אמרה מה שהיא חשבה...) המזל שלי היה שאמא שלי עודדה אותי בעיניין וכל הזמן אמרה לי לשים פס על כולם.

והיום אני חושבת לעצמי- איזה לא נורמלית הייתי וכמה תסכולים יכולתי לחסוך מעצמי אם לא הייתי מקשיבה להם...

היום אני נשואה באושר חצי שנה ב"ה וכל יום מודה לה' על שזיכה אותי בבעלי ומבינה עד כמה חיצוניות לא משחקת בחיים ועד כמה אין קשר בין אהבה לחיצוניות, פשוט לדעתי שני קווים מקבילים שלא נפגשים....

עם זאת, אני חושבת שזה בכל זאת עינין אישי ואני מכירה כאלה שהעניין החיצוני כן משפיע עליהם וברור לי שאם הן לא יתחתנו עם מישהו יפה לא יהיה להן טוב פשוט כי העניין החיצוני מאד קריטי אצלם.

אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך- עד כמה דברים חיצוניים משפיעים עלייך. תנסי לחשוב אפילו עם חברות שלך- האם היה מרתיע אותך להתחבר למישהי שהיא לא הכי הכי (להתחבר לא ברמה של "שלום שלום" אלא באמת קשר מאד טוב) ?

אני יודעת שיהיו  כאלה שיגידו שאין מה להשוות אבל אני כן חושבת שזה עיניין של תפיסה כללית וכל השאר נובע רק מהסיבה שבכל זאת אנו אנשים מושפעים מהסביבה והעבודה שלנו היא להתגבר על זה.

אם את חושבת שאת בנאדם שדברים חיצוניים פחות משפיעים עליו אז אני חושבת שאהבה בינכם רק תתעצם ותגבר (ואפילו מהסיבה הפשוטה שהיא רק פנימית ואין בה השפעה של חיצוניות)

 

החלטות טובות!

הייתי במקום שלך בעת אירוסי..גולנית

בס"ד

 

גם לי זה קרה פעם התלהבתי מהמראה שלו פעם הוא הגעיל אותי.. פעם ככה פעם ככה.. ובעיני כולם הוא חתיך הורס... הבנתי שזה נובע מלחץ.. במיוחד בתקופת האירוסין.. ללפעמים אמרתי מה אני עושה איתו.. בטוח יש מישהו יותר טוב בשבילי אבל מצד שני הוא היה מקסים ואהב אותי והיה עם ביטחון בשמים אז זה הרגיע אותי.. אני זוכרת שבחתונה הוא הסתפר כשהוא בא לכסות אותי התאהבתי בו...והוא היה בעיני הכי יפה שיש.. ושבוע אחרי החתונה שוב הוא הגעיל אותי.. כל הזמן זה היה ככה.. אבל אחרי חודשיים הכל עבר.. התחלנו לבנות יחד את הבית שלנו אז הכל מתגמד.. החיצוניות כבר לא משחקת תפקיד ואת נקשרת למישהו ואוהבת אותו וכבר לא אכפת לך ממה שמסביב (לפחות ככה ה היה אצלי) היום אני במקום שכאשר אני נזכרת בתקופה הזאת אני צוחקת... מבינה שזה נבע מלחץ אולי מבעיות אישיות שלי.. אבל אני כבר נשואה לו באושר ויש משברים ויש עליות וירידות אבל אני לא מתחרטת לרגע שהתחתנתי איתו... וכל המחשבות האלה שהיו נגמרו.. פעם ב... מלא מלא מלא זמן שיש משברון אני משווה אותו לבחורים אחרי ואולי לזה שיכולתי למצוא מישהו יותר טוב.. אבל זה חולף וכמעט ולא קיים כי הבניה שעשינו כל כך רצינית והאהבה עצומה שהכל נעלם.. צריך פשוט לשמור על זוגיות טובה.. ה' יעזור לכם.. ותזכרי גם שיש זוגות שמרגישים שהם הכי מאוהבים ונמשכים והבן זוג שלהם יפה ואז הם מתחתנים ומתחיל להיות בעיות בזוגיות ואז האישה פתאם לא נמשכת לבעלה והוא נראה מכוער ביעיניה וכו'.. קיצר גם זה יכול לקרות...

תודה רבה לכולם!סיכהאחרונה

היד תקצר מלהכיל, לכן לא עלה בידי להגיד לכולכם אבל קראתי הכל !

הלוואי והייתם יודעים כמה עזרתם לי! ב"ה הכל התקדם מצויין ועודנו! בע"ה שימשיך, והכל ילך בנחת, בקלות ובשמחה! ולא אזדקק לעצות נוספות מהסוג הזה! אבל באמת, זו היתה הצלה לדעתי.

י-ה"ר שהקב"ה יברך אתכם בכל טוב! ותזכו אתם וכל בני משפחותיכם לשנה טובה, מתוקה ומבורכת!

וכתיבה וחתימה טובה

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

האם זה נכון?רועישםטוב
מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

הבייסיקסשבורת,לבאחרונה

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

אולי יעניין אותך