בס"ד
שלום לכם, אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי! למרות שזה ארוך!
ב"ה לפני כחודש וקצת התארסתי עם בחור מקסים אחרי שיצאנו חצי שנה בערך.
ההתייעצות שלי היא לגבי המראה החיצוני (שגוזר ממנו את עניין המשיכה, אהבה, התאהבות וכו'), שבראשית הקשר - לא הפריע לי. אולי קצת אבל לא ברמה של דחייה/סלידה. היה לי רגעים של רתיעה אך קשה לי לפענח האם זה מעצם העובדה שחייתי כל חיי בחברה נפרדת והמציאות החדשה של קשר עם גבר מלחיצה אותי או שהוא עצמו גורם לי לזה.
חשוב לי לציין, שהבחור באמת מדהים! בעל מידות טובות, ירא שמיים, משפחה טובה. יש בינינו תקשורת טובה כך שמבחינה שכלית באמת הכל יושב מושלם.
אך העניין הוא לגבי הרגש שמתעורר בי שוב בשלב הזה, ומלחיץ אותי כי התארסנו כבר ב"ה.
אני לא יכולה לספר לו כל הזמן (לרוב אני מספרת) על הספקות שעולים לי, כי זה יכול להלחיץ גם אותו.
השאלות שעולות לי כל הזמן, אני באמת שלימה עם ההחלטה הזאת? עם הבחירה בו? הוא באמת מוצא חן בעיניי?
אני מרגישה שכן יש דברים שמפריעים לי מבחינה חיצונית ופה נמצאת הבעיה, כי זה לא דברים שהפריעו לי לאורך כל הקשר. כן הייתה לי משיכה אליו, לא תמיד היה יצר לגעת בו אך הרבה פעמים כן. וכן היה לי כמה פעמים שהוא מאוד מצא חן בעיניי.
העניין הוא שזה לא תמידי, ואני לפעמים מרגישה שאני לא שלימה עם זה בכלל...ואולי המראה החיצוני שלו גורם לי לדחייה? אבל איך זה אפשרי אם כן היה לי רגעים שרציתי לגעת בו? ואיך הקשר נמשך חצי שנה? (למרות שעברנו הרבה)
לא תמיד יש לי רגש אהבה סוחף כלפיו...שאני מחכה כבר ליום שבו נתחתן.
אבל זה לא תמיד, ולפעמים כן יש. באותו אופן, לא תמיד אני מתגעגעת אליו, לא תמיד יש לי חשק אליו, משיכה כלפיו וכו'.
השאלות שלי הן:
1. לגבי הרגש אהבה, איך מדליקים אותו? למה הוא לא תמידי? האם זה אמור להלחיץ אותי שהוא לא תמידי?
2. מה לגבי המראה החיצוני? כמה חשוב לתת עליו דגש? איך אני אדע שהוא לא גורם לי לדחייה?
3. מה לגבי שלמות הלב שלי בבחירה הזאת? האם זה גם אמור להלחיץ אותי? שלפעמים עולים לי ספקות?
הוא הרבה פעמים מרעיף במילות חיבה ואני מוצאת את עצמי לא תמיד מרגישה את מה שהוא מרגיש ולא נעים לי מצד אחד לא לענות לו כי הוא כן מצפה לזה, בכל זאת זה קשר, והוא הדדי. מצד שני, אולי משהו לא בריא בקשר הזה ואני משלה אותו בזה שאני אומרת לו "גם אני".
דבר נוסף, לפעמים כשיש ירידות רגשיות, לרוב זה חד צדדי, אם לי יש ירידה - הוא נלחם ומצליח להתעלות. אם לו יש ירידה - אני נלחמת ומצליחה להתעלות.
חשוב לי לציין שלגבי המראה החיצוני, קיבלתי חוות דעת לא מפרגנת מאמא שלי. והרגשתי את זה מעוד כמה סובבים (שכנראה לא העזו להגיד).
והדבר הכי חשוב, טוב לנו ביחד. אני נהנית להיפגש איתו (לא תמיד בקוצר רוח) לא מחכה שהפגישות ייגמרו ולפעמים מתבאסת שנגמרות, לרוב כיף לי לשוחח/להתכתב איתו.
*לאורך כל הקשר, נורא נורא רציתי שהוא יצליח והתפללתי על זה. אני לפעמים מרגישה שאין לי מושג אם זה בגלל שהוא מאוד מצא חן בעיניי או מלחץ סמוי שלי להינשא. וכשאני משליכה את זה על הלחץ הסמוי אני חוששת שאולי מיהרתי ועשיתי טעויות ואני מפחדת לפגוע בו..
תודה רבה רבה! אשמח מאוד שתעזרו לי! אני ממש חייבת עצות!!!!


