עיצה דחופה! בתור נשואים טריים..סיכה

בס"ד

 

שלום לכם, אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי! למרות שזה ארוך!

ב"ה לפני כחודש וקצת התארסתי עם בחור מקסים אחרי שיצאנו חצי שנה בערך.

ההתייעצות שלי היא לגבי המראה החיצוני (שגוזר ממנו את עניין המשיכה, אהבה, התאהבות וכו'), שבראשית הקשר - לא הפריע לי. אולי קצת אבל לא ברמה של דחייה/סלידה. היה לי רגעים של רתיעה אך קשה לי לפענח האם זה מעצם העובדה שחייתי כל חיי בחברה נפרדת והמציאות החדשה של קשר עם גבר מלחיצה אותי או שהוא עצמו גורם לי לזה.

חשוב לי לציין, שהבחור באמת מדהים! בעל מידות טובות, ירא שמיים, משפחה טובה. יש בינינו תקשורת טובה כך שמבחינה שכלית באמת הכל יושב מושלם.

אך העניין הוא לגבי הרגש שמתעורר בי שוב בשלב הזה, ומלחיץ אותי כי התארסנו כבר ב"ה.

אני לא יכולה לספר לו כל הזמן (לרוב אני מספרת) על הספקות שעולים לי, כי זה יכול להלחיץ גם אותו.

 

השאלות שעולות לי כל הזמן, אני באמת שלימה עם ההחלטה הזאת? עם הבחירה בו? הוא באמת מוצא חן בעיניי?

אני מרגישה שכן יש דברים שמפריעים לי מבחינה חיצונית ופה נמצאת הבעיה, כי זה לא דברים שהפריעו לי לאורך כל הקשר. כן הייתה לי משיכה אליו, לא תמיד היה יצר לגעת בו אך הרבה פעמים כן. וכן היה לי כמה פעמים שהוא מאוד מצא חן בעיניי.

העניין הוא שזה לא תמידי, ואני לפעמים מרגישה שאני לא שלימה עם זה בכלל...ואולי המראה החיצוני שלו גורם לי לדחייה? אבל איך זה אפשרי אם כן היה לי רגעים שרציתי לגעת בו? ואיך הקשר נמשך חצי שנה? (למרות שעברנו הרבה)

 

לא תמיד יש לי רגש אהבה סוחף כלפיו...שאני מחכה כבר ליום שבו נתחתן.

אבל זה לא תמיד, ולפעמים כן יש. באותו אופן, לא תמיד אני מתגעגעת אליו, לא תמיד יש לי חשק אליו, משיכה כלפיו וכו'.

 

השאלות שלי הן:

1. לגבי הרגש אהבה, איך מדליקים אותו? למה הוא לא תמידי? האם זה אמור להלחיץ אותי שהוא לא תמידי?

2. מה לגבי המראה החיצוני? כמה חשוב לתת עליו דגש? איך אני אדע שהוא לא גורם לי לדחייה?

3. מה לגבי שלמות הלב שלי בבחירה הזאת? האם זה גם אמור להלחיץ אותי? שלפעמים עולים לי ספקות?

 

הוא הרבה פעמים מרעיף במילות חיבה ואני מוצאת את עצמי לא תמיד מרגישה את מה שהוא מרגיש ולא נעים לי מצד אחד לא לענות לו כי הוא כן מצפה לזה, בכל זאת זה קשר, והוא הדדי. מצד שני, אולי משהו לא בריא בקשר הזה ואני משלה אותו בזה שאני אומרת לו "גם אני".

דבר נוסף, לפעמים כשיש ירידות רגשיות, לרוב זה חד צדדי, אם לי יש ירידה - הוא נלחם ומצליח להתעלות. אם לו יש ירידה - אני נלחמת ומצליחה להתעלות.

חשוב לי לציין שלגבי המראה החיצוני, קיבלתי חוות דעת לא מפרגנת מאמא שלי. והרגשתי את זה מעוד כמה סובבים (שכנראה לא העזו להגיד).

 

והדבר הכי חשוב, טוב לנו ביחד. אני נהנית להיפגש איתו (לא תמיד בקוצר רוח) לא מחכה שהפגישות ייגמרו ולפעמים מתבאסת שנגמרות, לרוב כיף לי לשוחח/להתכתב איתו.

 

*לאורך כל הקשר, נורא נורא רציתי שהוא יצליח והתפללתי על זה. אני לפעמים מרגישה שאין לי מושג אם זה בגלל שהוא מאוד מצא חן בעיניי או מלחץ סמוי שלי להינשא. וכשאני משליכה את זה על הלחץ הסמוי אני חוששת שאולי מיהרתי ועשיתי טעויות ואני מפחדת לפגוע בו..

 

 

תודה רבה רבה! אשמח מאוד שתעזרו לי! אני ממש חייבת עצות!!!!

חברים אשמח שתתייחסו, זה ממש קריטי!סיכה

 

לא יודעת מה לייעץ, אבל כן יחס...בלי מקוריות

אני לא יודעת לענות על כל השאלות, אבל אני יכולה לספר לך קצת מניסיון אישי.

 

קודם כל- נראה לי הכי טבעי שיהיו ספיקות! את הולכת לעשות צעד גדול. זה לא מפתיע בכלל. ועוד במשהו שאף פעם לא התנסית בו, אז איך יודעים? 

שוב, מניסיון אישי, וגם ממה ששמעתי מבנות אחרות- לא באמת יודעים. ויש המון חששות, אבל אחרי החתונה מגלים כמה זה כיף וטוב, הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה לפני, וגם הרבה פחות מלחיץ (בכל התחומים, ממש לא מדברת דווקא פיזית). 

 

וקצת על מראה חיצוני מניסיוני האישית. זה היה אחד הנקודות שהיה לי הכי קשה לגביהם גדי להחליט להתחתן איתו או לא. לא הרגשתי בכלל משיכה חיצונית למרות שהיה לי כ"כ טוב רגשית, שכלית וכל הדברים הנוספים. כ"כ הערכתי אותו והוא כ"כ שימח אותי ורק רציתי להיות איתו- אבל לא יותר מזה. מבחינתי רציתי להתחתן איתו רק כדי להיות איתו יותר זמן. לראות אותו כל יום בארוחת ערב וכשותף לחיים שלי. אבל ידעתי שזה לא יכול להיות מספיק!

באופן אירוני, דווקא בעלי נחשב כבעל מראה טוב. כשהוא סוף סוף פגש את המשפחה שלי כולם אמרו לי בהלם שהוא ממש חתיך. (אחותי התוודתה שהוא נראה יותר טוב מבעלה, אמא שלי אמרה שהוא נראה יותר טוב מכל הגברים במשפחה ובקיצור קיבלתי הרבה הערות). ואני דווקא הופתעתי, כי מה לעשות, משהו בו לא היה נראה לי...

אני חושבת שמישהי זרקה לי איזו הערה על זה או משהו, ופתאום הבנתי שמה שמנע ממני כל הזמן לחשוב שהוא נראה טוב (והוא נראה טוב!) היה משהו רגשי. נלחצתי מזה שאני אחשוב שהוא יראה טוב וממש חסמתי את עצמי מלראות את זה. יכול להיות שמלחיץ אותך מה יקרה אם תחשבי שהוא נראה טוב? שזה כביכול לא בסדר להימשך אליו?

אני יודעת שרק אחרי שהתארסנו ואיזשהו לחץ ירד התחלתי להימשך אליו, והאמת שרב המשיכה הפיזית גם באה אחרי החתונה, אחרי שהיינו מותרים ויכלנו לגעת (אני מניחה שאת שומרת נגיעה ממה שהבנתי). כי ברגע שאפשר לגעת אני חושבת שגם פיזית וגם רגשית הרבה דברים נפתחים.

 

אני לא יודעת מה לייעץ בכלל, ורק לספר מניסיון אישי שלי. מקווה שזה מעודד. 

ושיהיה בהמון הצלחה!

תודה רבה!!!סיכה

אני די הזדהיתי עם הסיפור שלך למעט עניין החוות דעת מהסובבים. כי אצלי החוות דעת לא היו מפרגנות והיה לי ממש קשה לקבל את זה, וזה הכניס בי הרבה ספקות ופחדים שאולי המראה החיצוני חשוב מאוד מאוד ואולי הייתי יכולה למצוא מישהו יותר יפה וחתיך ואני מפחדת שזה יבוא לי אחרי החתונה חלילה.

אנחנו שומרים נגיעה ב"ה ולפעמים כשבמחשבה עולה לי הדמיון שאנחנו כן יכולים לגעת אחד בשניה, לרוב זה כן עושה לי טוב ומשמח אותי.

אבל כל הרגשות גם הטובים וגם הלא, לא יציבים. ותמיד  אני נלחצת שאולי משהו לא בסדר בקשר. אני כן שמחה להיות איתו וכשהוא מודיע לי שהאו מגיע אני ממש שמחה.

זה תקופה מבלבלת!בלי מקוריות

והיא נגמרת בסוף, ב"ה. או בחתונה או בפרידה

 

אני ממש מהססת להגיד לך שתתעלמי מהדברים (כי גם אני הייתי ככה, ותהיתי הרבה אם אני רק מדיימנת שהקשר כ"כ טוב כי אני רוצה את זה או שזה באמת ככה- במיוחד בהתחלה כשהוא היה בקורס קצינים ולא הייתי רואה אותו שבועות וכמעט לא מדברת איתו ככה שלפעמים חשבתי שהזיתי את הקשר...) כי נראה לי כ"כ נורא להיכנס לקשר שבסוף לא יהיה טוב לך. הייתי ממליצה אולי לדבר עם חברות טובות נשואות שמכירות אותך. קודם כל, מניחה שתשמעי שהן עברו דברים דומים (ואם לא, אז הן כנראה מהמעצבנות האלה שידעו בפגישה הראשונה שהוא יהיה בעליהן והתארסו אחרי שבוע והתחתנו אחרי חודש וכרגע יש שלישייה בדרך. לא מומלץ לפנות אליהן.) וגם כי הן מכירות אותך והרבה פעמים אנשים מבחוץ מזהים יותר טוב ממנו מה אנחנו מרגישים.

 

קשה לי להאמין שהוא מכוער. ואם הוא יפה בענייך זה הדבר היחיד שבאמת משנה. אני זוכרת שאחותי אמרה לי פעם שגם אם יבוא בחור בדיוק כמו בעלה עם מעלות טובות כמוהו- זה לא ישנה, כי לה ולבעלה כבר יש עבר משותף וייחודי לשניהם. ככה אני מניחה שגם אם יבוא בחור חתיך שיהיה רווק פנוי ומקסים- זה לא יהיה אותו דבר כי יהיו לכם, בעז"ה, קשר משותף שהוא שלכם בלבד. 

 

המון בהצלחה!

בחתונה או פרידה? אני מעדיפה בחתונהסיכה

מחילה ממך, רק לא הבנתי מה הכוונה "מהססת להגיד לך שתתעלמי מהדברים...כי נראה לי כ"כ נורא להיכנס לקשר שבסוף לא יהיה טוב לך" קצת מלחיצה אותי האמרה הזאת כי אני מרגישה כאילו יש אולי משהו לא טוב שצריך לבחון אותו שנית ולבדוק אם הקשר הזה ראוי.

 

יצא לי לשוחח עם חברות טובות נשואות בעיקר עם אחת שנשואה כבר כמה שנים וב"ה ליוותה אותי לאורך כל הקשר הזה וגם בקשרים קודמים (שהיו קצרים כולם). אבל כל הקושי הזה צף מחדש כי אני לפעמים חושבת שאולי לא הייתי אמיתית עם הנתונים שהבאתי לה בגלל הרצון שלי להמשיך איתו או חלילה מתוך רחמים לנתק איתו את הקשר (למרות שבאמת היו לי הרבה הזדמנויות לעשות זאת) ואז אני מוצאת את עצמי מפחדת לתאר את הכל מחדש ואולי להעלות נקודות חדשות (שבתחושה האישית שלי בלבד! לא משהו שקשור אליו, כי הוא באמת בחור מדהים).

אני זוכרת שהתייעצתי עם אנשים ובעיקר איתה וכן פחדתי להגיד דברים שיביאו לתוצאה של ניתוק הקשר, חששתי מזה ממש! וזה נשמע כאילו סילפתי את האמת ואת הדברים שבאמת קרו בקשר הזה, ממש לא. שכלית, אני מרגישה שאמרתי הכל, אולי ייפיתי מעט את הדברים שיישמעו בצורה יותר יפה אבל לא הסתרתי כלום, זה פשוט בהרגשה שלי.

 

הוא לא מכוער, מי שלא רגיל אליו הוא כן נראה מעט מוזר. הקטע הוא שמי ששידכה בינינו, כשהיא תיארה לי אותו היא כן ציינה את המראה החיצוני שהוא נראה לא יפה ולא מכוער (בלשונה המעטה, ככה זה היה נשמע) וכשפגשתי אותו שאלתי את עצמי לאחר כמה פגישות למה היא אמרה את זה, הוא נראה יותר טוב ממה שציפיתי.

אבל ברור שהעבר המשותף והחיים המשותפים מעלים אותו בעדיפות שלו (לא רק זה, יש עוד הרבה דברים ב"ה) אבל לצערי הרב, כן מצאתי את עצמי עורכת השוואות שאולי הייתי מוצאת מישהו יותר יפה רק יפה, כי בהרגשה שלי, ימישהו יותר טוב ממנו, אני לא אמצא...אבל היצר הרע אומר שאולי אמצא יותר יפה וטוב כמוהו...ה' יעזור

 

דבר נוסףסיכה

לפעמים אני מרגישה שהוא יותר יפה ממני. למרות שבחוץ אומרים לי שאני יותר יפה ממנו

לא התכוונתי להלחיץבלי מקוריות

רק לא לדחוף לשום כיוון! זו החלטה שלך בלבד!

 

נשמע לי שאת רק מחפשת הרגעה אז אני נוטה להאמין שכמו שאת מעדיפה, זה יסתיים בחתונה (די ענית לשאלה של עצמך, לא?)

ראיתי שכתבת בהמשך למישהי "הוא נורא מרגיע אותי. כשאני איתו, בפגישה הכל מתיישב לי בפרופורציות ואני כאילו רגועה לגמרי."

זה כבר נשמע טוב- אם כשאת איתו נעלמים הספקות אז זה הסימן הכי חזק שטוב לך איתו.

אולי תדברי עם חברה שלך בלי ל"טייח" דברים. אני בספק שהיא תציע לך את דעתה בכל מקרה- הרבה פעמים דיבורים טובים עם חברות טובות רק מבהירות לעצמך מה את מרגישה.

חח אני גם חושבת שאני מחפשת רק הרגעהסיכה

מה שכתבתי לעניין הזה שהוא מרגיע אותי זה לא בעניין הספקות בלבד וגם לא תמיד. יש פעמים שאני בפגישה ועולים לי הספקות לגביו. להערכתי, פחות ממה שעובר לי כשאני לא איתו.

כשהתכוונתי לזה שהוא מרגיע אותי זה היה בעיקר בדברים אחרים שלאו דווקא קשורים לקשר שלנו. אני סתם אתן דוגמא שכאשר אני עצבנית ממשהו מסויים בבית , בלימודים או בחברה - כשאני מדברת איתו,זה מקבל פרופורציות אחרות לגמרי ואני הרבה יותר רגועה. גם בלי שהוא יגיד כלום.

 

אתמול ניסיתי לדבר איתה בלי ל"טייח" דברים, וזה אכן עזר כי באמת זה רק הבהיר לעצמי מה אני מרגישה, רק שאתמול כשדיברתי איתה, הרגשתי שהיא טיפה מודאגת ורק בהמשך השיחה היא ציינה שהרגעתי אותה. זה עזר לי כמובן אבל לא לגמרי ולכן הייתי זקוקה לעצתכם.

רק משהו קטן..0 אלישבע 0

לפי דעתי זה ש"ייפת" את המצב דווקא מראה כמה שאת רוצה להתחתן איתו!

הרי אנחנו בדרך כלל מנסים לשכנע אחרים על דברים שאנחנו רוצים.

 

ולגבי המשיכה לגעת, במיוחד אחרי שציינת שגדלת בחברה מעורבת, זה ממש לא מדד עכשיו לגבי כמה את רוצה להתחתן איתו!

אל תדאגי, זה יגיע לך אחרי החתונה..

 

המון בהצלחה!!

אלישבע, תודה רבה!סיכה

אני גם הרגשתי לאורך כל הקשר שזה שפחדתי להגיד את כל האמת באמת זה בגלל הרצון שלי להתחתן איתו. כי ידעתי כל הזמן שזה מה שחיפשתי והרגשתי שקיבלתי יותר טוב ממה שציפיתי. אבל לא במראה החיצוני שמפה בעצם מתחילה הבעיה...ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהכל עובד כ"כ מצויין וטוב ובגלל מראה חיצוני שאפילו לא גורם לי לדחייה אני אפסול את הקשר הזה.

 

ציינת שלהיפך, גדלתי כל חיי בחברה נפרדת ובאתי ממשפחה שאמא שלי היא חד הורית. מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונה (רק מהטלוויזיה) גם סבא וסבתא הלכו לעולמם כשהייתי צעירה.

בכל אופן, בגלל שהמשיכה לגעת לא תמידית אבל היא כן מופיעה לפעמים וזה שאתם אומרים שזה לא מדד, זה מרגיע אותי.

 

שוב תודה רבה!! אני ממש ממש מעריכה את זה! תבורכו!קורץ

מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונהמשיחי

"מעולם לא היה לי מודל אמיתי של זוגיות נכונה (רק מהטלוויזיה) "

 

לדעתי מכאן נובעת הבעיה,את חושבת שאהבה זה כמו בסרטים ומכאן מתחילה הטעות שלך,

 

צריך לדעת שאהבה זה הרבה יותר מזה כי סרט זה רץ במשך שעה וחצי וזה נגמר אבל אהבה אמיתית זה לכל החיים.

 

אז דעתי,

שתתנתקי מהאשליות שבסרטים,ותיתחברי למציאות!

 

מקווה שעזרתי,בהצלחה!

אני לא חושבת שזה שורש הבעיה אבלסיכה
עבר עריכה על ידי סיכה בתאריך כ"א באלול תשע"ג 22:18

אני לא חושבת שזה שורש הבעיה אבל בהחלט היא מוסיפה. כי שורש הבעיה כאמור (לפי עניות הבנתי כמובן) נובע מהלחצים שלי לגבי הספקות. כי ספקות זה כמובן דבר טבעי ונורמלי, ואני נלחצת מזה שיש לי ספקות ומעצימה את זה יותר. ההבנה שספקות זה דבר נורמלי הן ככל הנראה מושפעות מעניין הסרטים, כי שמה אהבה מתוארת כדבר טוטאלי ולא כך המציאות.

ואני משתדלת לעשות הרבה מאמצים להתנתק מזה....בע"ה!

תודה רבה שהארת את עיניי ועל התגובה!

ה"יותר יפה" לבד -ד.

זה שטויות.

דעתיד"ר שוקו

אני לא רוצה לכתוב דברים שאני לא מבין בהם, אז אני אתייחס רק לחלק מההודעה שלך.

1. רגש זה דבר שמשתנה, וזה שהוא לא תמידי זה דבר טבעי בהחלט! (כתבת: "טוב לנו ביחד. אני נהנית להיפגש איתו (לא תמיד בקוצר רוח) לא מחכה שהפגישות ייגמרו ולפעמים מתבאסת שנגמרות, לרוב כיף לי לשוחח/להתכתב איתו." זה מראה שאת במקום טוב!)

3. גם ספיקות זה דבר טבעי, אבל חשוב לא לזלזל בזה. אם חשבת על זה כמו שצריך והגעת להחלטה מתוך שכל ולא רק מתוך רצון להתחתן אז זה ממש ממש טבעי שיבואו ספיקות!

 

מקווה שעזרתי.

מזל טוב

שוב תודה רבה, ד"ר שוקוסיכה
אני יודעת שספקות הן דבר טבעי ונורמלי. ואפילו מעידים שהקשר בריא. אבל הם משתקים, לפעמים מורידים את החשק להתקדם בקשר כי אולי משהו לא טוב ואז אני מתלבטת למרות שאני יודעת בוודאות שאין מקום לפסול בשלב כזה בגלל דברים כאלה...הבעיה היא שאני מנסה לשחזר אחורה ואני לא מצליחה להחליט האם באמת החלטתי מתוך. רצון להתחתן או באמת מתוך השכל מה שנראה לי יותר הגיוני כי אחרת הייתי סתומה ומפגרת אם הייתי מושכת קשר תקופה ארוכה כשבאמת היו לי די הרבה הזדמנויות לנתק אותו..וב"ה זה משמיים..רק אני צריכה חיזוק
לא יודע מה לייעץד.

רק מעיר על "מושגים" שהוזכרו:

 

"המראה החיצוני שנגזר ממנו ענין המשיכה, אהבה" וכו'. אהבה אינה "נגזרת" מהמראה החיצוני. ואוי לה לאהבה שנגזרת משם. לכל היותר - מראה חיצוני יכול להפריע להיווצרותה, או לעודד אותה. ולפעמים, אהבה לאדם בכלל משנה את ה"הסתכלות" על מראהו.

 

לא שמעתי על "יצר לגעת בו" כמדד להתאמת נישואין או לקשר פנימי (לא אומר שלא יכול לקרות דבר כזה).

 

וככלל, שיש תנודות ברגש - זה דבר מצוי. אך אינני יכול לדעת ספציפית לגבי המקרה הזה.

 

ועוד דבר - "חוות דעת" של אחרים על ה"מראה" שלו, זה גרוע מאד. וגם בשביל הנתון הספציפי של ה"מראה" וכמה הוא חשוב, צריך להשתדל להיות עצמאית ככל האפשר.

זה מה שהתכוונתי לגבי המראהסיכה
כי באמת אני לרוב כן מרגישה אהבה כלפיו (כמובן בגבול שקיים לפני הנישואין כי היא מקבלת משמעות אמיתית רק אחרי) שלמרות שמפריע לי לפעמים דברים חיצוניים..הם בכלל לא מפריעים לי פתאום ואני אפילו אוהבת אותם (שוב, בתנודות)

היצר לגעת בו נובע ממשיכה פיזית שאמורה בע"ה להתממש אחרי החתונה, חשבתי שזה כן מדד ולכן הזכרתי אותו שהוא כן קיים אך גם פה, לעיתים.

אם אתה אומר שכלל יש תנודות, ולא יודע לגבי המקרה הזה, יש לך עצה איך אוכל לדעת? אולי לפנות לגורם מקצועי? אני כן חוששת מניתוק הקשר, גם, לפעמים (נמאס לי כבר לכתוב את זה)

לעניין החוות דעת על המראה החיצוני אני יודעת שזה גרוע אבל לא הבנתי את כוונתך שבשביל הנתון הספציפי הזה צריך להיות עצמאית וכו'...

אשני למענה! תודה רבה!
התרשמותיד.

בענ"ד, זה שאת במצב נורמלי לגמרי.

 

את יכולה להתייעץ בגורם "מקצועי" אם זה יכול לעזור לך. מישהו דתי שמבין את ההווי שלכם.  ותתכווני שאם יתברר שהכל בסדר, אז עשית את זה רק כדי להיות רגועה יותר, ולא תכניסי לך בראש כאילו מההתחלה היו לך "ספיקות חריגים".. יש את זה להרבה - לא כולם שואלים, וגם קצת קשה להקיש ממקרה למקרה.

 

ככלל, כדאי להתרכז באישיות, באדם, לא להכניס בראש באופן מלאכותי שמראה זה "מאד מאד חשוב". מה שחשוב זה שהאדם הוא טוב ומתאים בכיוון, וגם מתאים אישית, ספציפית, אוהבים אותו ורוצים בו. יש כאלה שסובייקטיבית מראה מסוים מחזק אותם או "חוסם" אותם. זה לא משהו "אידאולוגי", אלא מציאות שהיה יותר טוב שלא היתה קיימת - אבל אי אפשר להתעלם ממנה.

לכן אם מישהו/י מרגיש שהמראה של השני בלתי נסבל עליו - נו, אז השני לא צריך לסבול מכך שהצד החיצוני תופס כזה מקום אצל מי שמסתכל כך ולהרגיש פחות רצוי בגלל זה.. 

 

וזה מה שהתכוונתי לגבי ה"עצמאות". את צריכה לענ"ד להשתדל להיות יכולה "להעיף לכל הרוחות" את חוות הדעת של אחרים, הן לגבי משקלו של מראה בכלל, וקל וחומר לגבי המראה שלו ספציפית.

 

להשתדל להיות עצמאית, להתרכז באישיותו, לשכוח קצת מה"התלבטות" ולראות האם טוב לכם. כמובן, אם כל הזמן "מנקר" בראש מה שאומרים אחרים, אז זה חלק מהנתון שלך, רק חבל שזה יהיה כך. את אמורה להתחתן איתו, אם תתחתנו, ולא אף אחד אחר.

 

יתכן שאם תנהגי כך, ולא יהיו "אחרים" ברקע, אז תחושי יותר את עצמך ביחס אליו (אבל אל תעשי את זה בכח.. פשוט תחליטי שנגיד לשבוע, את לא חושבת על הנושא של המראה בכלל, ולא מודדת "משיכות".. סתם מדברים אדם עם אדם. ותחליטי שאחרי השבוע את מתבוננת במצב. אבל לצורך זה - ממש לא חושבת על כך באותו השבוע..  ואל תעשו "תחרות" בלהגיד אחד לשני כל מיני "הצהרות", תשאירו משהו לאחרי החתונה..)

 

כך נראה לענ"ד.

דן. תודה רבה!סיכה

כל הגורמים המקצועיים שהתייעצתי איתם כולל רבנים, נתנו לי את ברכת הדרך ואמרו שאין לי ממה לחשוש.

אבל הבעיה שלי בעניין הזה היא שאני עצמי לא בטוחה, ומעלה לעצמי השערות "אני מניחה שהם לא יודעים את התמונה כולה" ואז זה מכניס בי חוסר ביטחון בעצה שלהם.

 

אני משתדלת מאוד להתעלם מהתגובות של הסביבה, אני לא שומעת אותם הרבה. והיתה לי תקופה של יותר משבוע (לא באופן מודע) שהתעלמתי מהחוות דעת ובאמת היו לי די הרבה רגעים שממש נהנתי להסתכל עליו, וראיתי שהוא הכי יפה בעיניי ואפילו יותר ממני. וברגעים האלה גם כשעלו לי לראש ה"חוות דעת" הרגשתי שהן לא מעניינות אותי בכלל ואני יודעת בדיוק מה אני מרגישה.

 

ד"א, כתבת:

"את אמורה להתחתן איתו, אם תתחתנו, ולא אף אחד אחר." אני נורא נלחצת מה"אם תתחתנו" באופן כללי, שאולי זה לא בר ביצוע ויש מצב שחלילה ניפרד? אין לי מושג מאיפה מגיע הפחד הזה, האם בגלל שאני לא רואה את החיים שלי בלעדיו או כי יש לי לחץ סמוי להינשא?

הדבר שאני הכי רוצה בעולם, זה להינשא לו , למרות כל הפחדים והספקות. כי אני רוצה להיות איתו.

אבל הנקודה העיקרית בעניין הזה היא שאני שואלת את עצמי למה אני לא מתעלמת מהספקות האלה אם זה דבר טבעי? ומנגד, עולה בי המחשבה "למה שאני אתעלם מזה? אולי זה משהו שאני צריכה לשים לב אליו ועם כל הקושי למנוע אותו כמה שיותר מוקדם" (הכוונה לפרידה המום)

 

וסליחה על האורך של ההודעות, אבל זה ממש עוזר לי! תודה רבה, ה' ישלם שכרכם!

 

 

אל תפחדי.ד.

כתבתי "אִם" כדי לא להלחיץ לשום כיוון. את צריכה להשתדל להיות נינוחה, והדברים יבואו מתוכך.

 

לגבי זה שאת "לא מתעלמת מהספקות" - אל דאגה, זה הכי טבעי למצב הזה. הרי את חוששת...

 

אני מתרשם שהרבנים והיועצים ששאלת, ידעו על מה הם מדברים.

 

 

אולי תנסי שני דברים: האחד, לחשוב - נניח שביטלת, את מרגישה טוב?..

 

דבר שני - תנסי אולי כמו שהצעתי מקודם. שבוע בלי "מראה", ובלי לחשוב על התלבטויות. פשוט נפגשים בנחת, כאילו אתם מכירים כעת. ותראי מה יהיה. אולי תיווכחי שעצם הלחץ שאת "עומדת להתחתן".. זהו.." הוא הגורם לספק?..

ואם יהיה לך קשה "לא לחשוב" - תאמרי לעצמך שזה עצמו לצורך הענין. זה יכול לעזור לא לחשוב על כך.

 

ונקוה שתרגישי עם זה מצוין.

תודה רבה על הסבלנות! מעריכה את זה מאודסיכה

אני יודעת שאני אדם שנלחץ מדברים קטנים מאוד, ק"ו כשאני לקראת קבלת החלטה במיוחד בדבר הזה שברגע שמחליטים אין דרך חזרה.

 

לגבי השני דברים שהצעת:

 

1. ניסיתי לחשוב על זה, במחשבה הראשנית אני ישר אומרת לעצמי "ממש לא! אין מצב שאני עושה את זה בחיים",

כשאני חושבת שוב, אני אומרת לעצמי "תהיי אמיצה, אל תפחדי לקבל את ההחלטה הזאת! עדיף עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידיי" ואז כשאני חושבת לעומק ומתבססת על עצם הקשר שלי איתו אז אני חושבת "השתגעת? זה הוא! איך תעשי את זה? אחרי כל מה שעברתם ביחד? ולמרות כל היתרונות שיש לו ושהוא בדיוק מה שחיפשת ויותר טוב ממה שיכולת לקבל?"

אני מניחה ובעיקר מקווה שזה בגלל שאני לא רואה את החיים שלי בלעדיו. אבל גם פה, לצערי הרב עולה נקודה אחרת, אולי זה מהפחד שלי לבטל אירוסים באופן כללי? תמיד חששתי מזה!!!!

זה בדיוק העניין, שכל ספק שעולה לי מביא איתו יתרון וחסרון וזה מה שגורם אצלי לבלבול.

 

2. לגבי ההפסקה של המחשבות האלה לשבוע, זה רעיון טוב! ננסה אותו באופן מודע!

 

והלוואי שארגיש מצויין!

 

שוב, תודה רבה! באמת!!!

וואו דן, כל מילה!!יטבתה
2 דברים שציינת היו דווקא דוחפים אותי להתחתן:אוחא

1. תגובת סובבייך למראה של הארוס שלך - איך הם קשורים לעניין? מי יחיה איתו עד 120 - את או הם? הם יכולים להביע דעה אם חלילה הבחינו באיזו מידה מקולקלת, אבל בעניין הזה - אין להם זכות להביע את עמדתם.

 

במקרה שלי, ההורים שלי קצת נרתעו מהמראה של בעלי (לא אהבו בחורים עם זקן, אפילו שאחי גידל זקן ופאות ארוכות כשנכנס לישיבה הגבוהה. גם אני לא חשבתי שאתחתן עם בחור מזוקן, אבל התכונות הנפלאות שלו שבו אותי, והמראה שלו כבר לא היה מבוגר ודוסי מדיי כמו שראיתי בפגישות הראשונות...).

ב"ה אני אחת שלא מעניין אותה מה אחרים חושבים חיוך גדול והתחתנתי איתו ב"ה!!!!

 

עכשיו - המשפחה שלי מקבלת אותו מאוד מאוד יפה, ובכלל לא מפריע להם המראה החיצוני שלו!!

 

אל תשכחי שאחרים לא מכירים את ארוסך כ"כ. בעז"ה כשיכירו - המראה שלו לא יפריע להם בכלל!!! מניסיון קורץ

 

אם היית מרגישה כ"כ לא נעים להיראות בקרבתו - היית מגלה את זה מזמן, והיית חותכת. מאחר שב"ה התארסת איתו - כנראה שזה לא העניין... בבקשה אל תחטפי עכשיו רגליים קרות! חיוך

 

2. את מאורסת - תמיד צפים ועולים בתקופת האירוסין דברים "לא סגורים", חששות קטנות שהיו/לא היו ונדחפות עכשיו למרכז הבמה. אני הדחקתי את ההתלבטויות שהיו לי בתקופה הזו, כי ידעתי בבירור שאלו ניסיונות היצר להניע אותי מלהתחתן, מלעשות את הדבר הנפלא הזה שנשמתנו מחכה לו עוד 40 יום לפני בריאתה.

 

יצאת הרי חצי שנה, ואני מאמינה שאם היו דברים מהותיים - לא היית מתארסת איתו. סמכי על עצמך!!! אחרי החתונה את תראי עוד יותר את ההתאמה ביניכם אי"ה, שלא תביני איך לא התחתנת איתו יום אחרי שהכרת אותו קורץ

 

אם המראה החיצוני שלו היה באמת מפריע לך - לא היית "מחזיקה מעמד" חצי שנה איתו. זו דעתי חיוך גדול 

 

 

עצתי: תתמקדי בדברים הטובים בארוסך (אפילו תרשמי לך אותם על דף, וחלילה ברגעים "קשים" - תקראי אותם שוב ושוב), תשמחי שטוב לך איתו! 

 

אל תחשבי על איך הוא בעיני אחרים, כי הם עוד יתרגלו, ואפילו יאהבו אותו!! (את אולי לא חושבת על זה, אבל יהיה למשפחה שלך טוב, אם לך יהיה טוב! אם הם יראו שטוב לך איתו - הם יאהבו גם אותו. שוב - מניסיון שלי ושל חברות שלי חיוך גדול).

 

אל תשכחי שהיצר ינסה הרבה להניע אותך מלהתחתן עם ארוסך. אל תוותרי לו! נשיקה

 

הרבה הרבה הצלחה!!!

 

נשמח לשמוע בקרוב בשורות טובות!!!

אוהב

אוחא, תודה רבה התשובה המעודדת והמחזקת!סיכה

1. ברור לי שאני הולכת לחיות איתו עד 120 וזה גם מה שליווה אותי כשעלו לי הספקות לגבי המראה החיצוני, ידעתי שזה דבר שאם הוא אמור להפריע למישהו - זה רק לי.

את ציינת שאת אחת שב"ה לא מעניין אותה מה אחרים חושבים - זה כ"כ נפלא, כי אני לא כזאת בכלל. והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת על דברים אחרים בחיים "מה אנשים יגידו".

והאמת שאת צודקת, אני אישית כפי שאני מכירה את עצמי, אם לא נוח לי להיות עם בן אדם מסויים אני לא יכולה לסבול את זה  וישר מחפשת דרכים להתחמק. ואיתו לא עשיתי את זה (מעטות הפעמים אולי 5% מתוך הקשר כולו שכן ניסיתי).

 

ואני חוששת מאוד מרגליים קרות! מצד שני אני שואלת את עצמי אולי התעלמתי מהחששות האלה לפני, ואז זה לא רגליים קרות...אופ כמה חששות ופחדים, זה לא נגמר!

 

2. בדומה למה שכתבתי ב1, אני מרגישה שהדברים שצפים לי עכשיו זה דברים שצפו לי גם לפני שהתארסנו כשחשבתי בוודאות שפתרתי אותם ועברנו את זה. וזה חוזר וצף שוב ומערער לי את הביטחון שאולי לא פתרתי את זה נכון, למרות שהיו אנשים נשואים שליוו אותי ועזרו לי ב"ה.

אני משתדלת לסמוך על עצמי ולהחדיר לי לראש שאין לי מה לדאוג, וזה הכל טבעי ונורמלי. אבל זה עוזר למעט זמן.

 

 

ועצתך החכמה, משתדלת מאוד להתמקד בדברים הקודמים אבל גם פה, זה עוזר למעט זמן. אני שמחה שטוב לי איתו ב"ה! והוא באמת בחור מצויין. מה גם שחשוב לי לציין - שזה לא דבר שהרבה מצליחים לעשות; הוא נורא מרגיע אותי. כשאני איתו, בפגישה הכל מתיישב לי בפרופורציות ואני כאילו רגועה לגמרי.

 

לגבי ההתרגלות של אנשים למראה שלו ושלהם יהיה טוב אם לי יהיה טוב, אני מרגישה את זה קורה כשאני מלאה ביטחון בקשר שלי איתו. ומעבר לזה, גם אם הם לא ממש מראים את זה, למען האמת זה לא מעניין אותי. כי אני יודעת מה אני מרגישה.

 

והיצר הרע, אם רק לא היה רע כ"כ...

 

תודה רבה רבה!! תבורכי! באמת חיזקת אותי!קורץ

ולכולם, תודה רבה רבה! עוד עצה..סיכה

באמת חיזקתם אותי!

 

דבר שחשוב לי להדגיש:

 

אני מטבעי אדם מתלבט והססן בהחלטות.

 

אבל שאלה חשובה:

האם לאור כל מה שכתבתי לעיל נראה משהו שמדאיג ועליי לחשוב שנית על הקשר?

ואם חלילה חלילה כן (המום) לשתף אותו בזה?

 

אשמח לתשובה!! תודה רבה לכולכם! ה' יברך אתכם וימלא משאלות לבכם לטובה!

בע"ה אך ורק בשורות טובות לכולנו!

לא נראה לענ"ד,ד.

משהו אובייקטיבי שמדאיג...

 

הדבר היחידי ש"מדאיג", זה שאת דואגת יותר מידי..

 

וזה כנראה לא התחיל מעכשיו, ולא ייגמר עם עכשיו..

 

 

אז אולי כדאי, שחוץ מההתבוננות בנושא הספציפי הזה, תרגילי את עצמך לקחת דברים יותר בנחת, בחיוך (אני מניח שגם דברים שלא "קריטיים" כמו הנושא הזה יכולים לגרום לך התלבטויות), להאמין ביכולת שה' נתן לך.

 

הצלחה רבה.

אולי תנסי לא להפגש איתו...??????????????

לעשות מעין הפסקה קטנה ממנו בלי להלחיץ אותו ולעשות בירור עם עצמך.

אם לא תנסי לשבת עםם עצמך לבד ולחשוב על הדברים ואולי  לרשום אותם כמו יתרונות חסרונות וכו..

(אל תשכחי שלכולם יש מחשבות שניות ואולי זה לא זה וכו...)סה"כ לפי מה שכתבת פה את יחסית נראת שלימה עם ההחלטה שלך...ועוד משהו מי מבטיח לך שיש יותר יפים/טובים/חכמים ממנו בחוץץ.....

בהצלחה ותבשרי לנו בשורות טובות במהרה!!!

 

אני לא רוצה הפסקהסיכה
דווקא כשאני איתו הרבה יותר קל לי..כל הספקות עולות בעיקר כשאני בלעדיו וגם לא עסוקה. יש לציין שאני בחופש כבר תקופה די ארוכה..החוסר מעש הזה מביא לידי מחשבות..וזה גם מה שקרה לי לפני שהתארסנו כשהייתי בחופש..זה מתעצם הרבה יותר...
אני מפחדת מהפסקה..אני לא חושבת שזה יעיל
נכון. זה כנראה לא השלב לדבר כזה..ד.
יתכן שלא כתבת כל מה שאת מרגישה,אלמונית 0

אבל לפי התגובות שלך זה נראה טבעי לגמרי למצב של ארוסין- בו היצר הרע מנסה לסכסך.

בין הארוסין לחתונה זה השלב הכי קשה, בו עולים הרבה מאד ספקות. זה מצב בינים- מצד אחד החלטתם ומצד שני אתם עדין לא יחד (סופית בעז"ה). לכן להרבה מאד זוגות עולים ספקות רציניים לגבי הקשר (הרבה אנשים חושבים שוב אם ההחלטה הזו נכונה כדי לנצל את הזמן לפני החתונה, כי אחרי החתונה קשה יותר להיפרד). אבל רובם המוחלט של הזוגות מתחתנים בכל זאת וחיים באושר.. סביר שלמישהי שיש לה אופי מתלבט והססן (כמו שתיארת את עצמך) יהיו יותר חששות בתחום.

נשמע גם שהחששות נובעות מתגובות הסביבה. אם חשוב לך מאד תגובת הסביבה, ובמיוחד תגובת הוריך, ואת צריכה 'אישור' מהם על ההחלטות שלך (אני גם כזו, ולפעמים זה בעיה), סביר שתגובה שלהם תשאיר אצלך רושם ותגרום לך לראות את הבחור אחרת, כמו שהם אמרו עליו. אולי יעזור לך אם תחשבי על זה שברגע שהם יכירו אותו (לפי התיאורים הוא בחור מממש טוב) זה פחות יפריע להם ויתכן שהם אפילו לא יבינו למה הם חשבו עליו את זה. אולי תנסי לשכנע את עצמך שאמרו עליו שהוא יפה...

חשוב גם שתקחי לתשומת ליבך שכשמדברים על מראה חיצוני מתכוונים שאת צריכה לחשוב הוא בסדר (זה לא משנה אם בחורה נראית נורא, אם הבחור חושב שהיא יפה הכל בסדר) ולכן אם כשאת איתו את לא חושבת שהוא נראה רע, זה לא אמור להיות בעיה לענ"ד (בסך הכל רוב הזמן תהיו לבד בבית...)

לגבי משיכה, נראה לי שזה באמת עניין של תקופות (אולי זה באמת הורמונלי). לי אישית לא היה כמעט רצון לגעת בבעלי לפני החתונה, וזה הגיע אחר כך. (יתכן שזה קשור גם לזה שאתם שומרים נגיעה ואת למדת מאז ומתמיד שזה אסור, כך שאת מתרגלת להתרחק עכשיו, וזה עלול להרחיק גם נפשית).

בהצלחה!

הי מתוקהבטוב

קודם כל, את ממש מאורסת, אלו ספקות מאד טבעיים ואת בסדר ולא צריך לחשוב על הקשר מחדש, אם המצב הוא כפי שתיארת. גם תיארת דברים יפים ביניכם שהם משמעותיים- אוהבת להיות איתו, אתם מחזקים זה את זה.

לגבי שאלותייך-

רגש הוא לא תמידי- זה עניינו שהוא רגש והוא לא קבוע. איך להדליק אותו? בד"כ בכניסה לפנימיות. אמירה פנימית מהלב שלך ללב שלו. להסביר רגעים קטנים שחשבת עליו, איך את צריכה אותו. כמה שמחת בו. גם אם עכשיו את לא מרגישה כך, לשמר את הרגעים  (הפנינים) שהרגשת הכי מאושרת בעולם, ולספר לו עליהם ואז זה מעלה לו את הרגשות הללו גם. זו רק דוגמא אחת. גם להקשיב ולתת לשני תשומת לב והכלה זה מאד מחזק את הרגש האינטימי ביניכם. כל אחד מרגיש שיש לו מקום ושהשני מבין אותו ושבכל העולם יש לכם את הסוד שלכם, הקשר שלכם שנותן לכם חיזוק פנימי..

אני לא מבינה מה הקשר ביין מראה חיצוני למשיכה להתאהבות לאהבה עשית פה סלט גדול. גם אם הבחור חתיך ביותר זה לא אומר שכל רגע שתראי אותו תרצי לגעת בו...מצטערת...משיכה (בעיקר אצל האישה) זה בד"כ נובע מהרצון להתקרב וזה פשוט לא קשור למראה. גם אם מרגישים דחייה, יכול להיות שזה נתלה במשהו חיצוני כמו אף מכוער, אבל עצם ההסתכלות על אדם , רק על האף שלו, היא חיצונית ומרחקת אותך. אם לדוג' במקום להתסכל על האף תקשיבי למילים שהוא אומר, תראי שהאף שלו עדיין נשאר מכוער (מה לעשות, דוגמן הוא לא יהיה) אבל החיוך שלו מאיר את כל כולו. זו רק דוגמא.

לגבי מה שאחרים אומרים- מה זה משנה?????? וכבר אמרו זאת לפני.

לעניות דעתי, אם היו לך הרבה רגעים שרצית להתקרב אליו, וטוב לך איתו אז זה לא נשמע שהוא דוחה אותך.

אני לא חושבת שמה שצריך להיות בין בני זוג זה שכל רגע שנפגשים או מסתכלים זה על זה ייש משיכה מטורפת ונראים הכי יפים בעולם. יש את הרגעים הללו של משיכה (וצריך להיזהר באירוסים) ויש את הרגעים שהוא נראה הכי מאיר והכי זוהר בעולם. אבל זה לא כל הזמן.

עצתי- תסתכלי עליו כמכלול, אל תנסי לבדוק, יש משיכה, אין משיכה ,איך הוא נראה וכ', אלא, פשוט תהיי איתו, כי נשמע שאת אוהבת אותו...

בהצלחה!

 

 

 

בטוב, הדברים שלך ממש נכנסו ללבסיכה
עבר עריכה על ידי סיכה בתאריך כ' באלול תשע"ג 15:29

תודה רבה על העצות המחזקות! למעשה, אני יודעת שבשורה התחתונה הקשר הזה טוב ונכון לי.

כי מבחינה שכלית באמת הכל יושב נפלא ב"ה..הרגש פחות יציב. והוא הרבה מושפע מהמראה החיצוני והחוות דעת שמפריעות לי להתקדם רגשית..כי ניצנים של הרגש קיימים..יש לי לא מעט רגעים שאני זוכרת בוודאות שנהנתי מכל רגע איתו והתבאסתי מאוד שהפגישות נגמרו, מצידי היה להיפגש איתו כל יום. כשהוא היה אצלי שבת כ"כ נהנתי ללכת לישון כשידעתי שאני אראה אותו בבוקר וזה לא ערב שהייתי איתו והוא נגמר..אלא הוא ממשיך בבוקר. גם משיכה פיזית הייתה קיימת.


אבל מנגד, היו גם רגעים הפוכים. לא באופן קיצוני. קצת פחות מתגעגעת, לא היה משנה לי אם הפגישה תמשיך או תיגמר (אבל אולי זה כי הייתי עייפה, אין לדעת מגניב ) , פעמים של חוסר חשק אליו/לקשר בכללי..אומנם ידעתי שהמראה החיצוני גם הרבה פעמים הפריע לי ואולי זה הושפע מהחוות דעת של הסביבה , שכאמור באופן כללי גם בדברים אחרים בחיים אני מושפעת מהם לצערי וחסרת ביטחון בעצמי.

 

אחרי ששיתפתי אותו מעט בתחושות ופחדים שלי (לא כמו פה כדי לא להלחיץ אותו ולפגוע בו) הגענו למסקנה שכנראה שורש הבעיה הוא בחוסר ביטחון שלי בעצמי ובהחלטות שלי באופן כללי, הלחץ שלי מסיפורים שאני שומעת, הניתוח המעמיק שלי על כל פרט קטן שלרוב דורש התעלמות.

ואני מוסיפה, שלענ"ד בגלל שזה לא מה שציפיתי מבחינה חיצונית ודמיינתי מראה אחר, זה מעכב אותי בהתחברות הרגשית המלאה אליו שתוביל אותי להשלמה וביטחון בקשר...שלפעמים מהדהד בעוצמות נמוכות גם כשאני איתו. אני מקווה שבאמת זה מגיע משם ולא חלילה נורות אדומות שמהבהבות ואני מתעלמת מהן.

ועם כל זה, שכחתי שאני ב"ה מאורסת וזה כמובן טבעי ונורמלי. אבל זה לא משכיח את המחשבות..זה מרגיע מעט והן צפות ועולות שוב...ואז זה כבר לא עוזר..

שוב פעם, מתנצלת על האורך. תודה רבה רבה! עזרתם לי מאוד..אין לכם מושג כמה! שאזכה להשיב לכם בשמחות בע"ה! תבורכו!

קשה לענות חיצוניתרפואה זוגית

קשה מאוד לענות על השאלה שלך באופן חיצוני. 

מצד אחד משיכה היא דבר חשוב בקשר בין גבר ואשה והעדר משיכה עלול בהמשך לייצר בעיות בזוגיות. 

מצד שני, גם כאשר קיימת משיכה ניתן להיכנס במצב של חרדה וסטרס לספקות לגבי קיומה. זה מסוג הדברים שנעלמים במצבי לחץ וספק. את מציגה את שני הצדדים וקשה לשפוט באינטרנט מה המקור ומה התוצר. נסי להירגע, לחוות את המפגש עמו באופן לא שיפוטי בלי לחשוב כל הזמן מה את מרגישה. כך אולי תוכלי לשוב ולחוות את הזוגיות באופן ישיר ולא שיפוטי. 

תודה רבה!סיכה
אם יש בדעתי את ההגדרה הנכונה לגבי משיכה אז היא קיימת...אבל לא באופן תמידי. ז"א שלפעמים אני מרגישה אותה מאוד חזק, לפעמים לא מרגישה אותה/לא שמה לב אליה, ולפעמים מרגישה מעט מרוחקת ואולי אומרת "מזל שאנחנו עדיין אסורים"..זה לא כ"כ יציב.
המשיכה מוגדרת אצלי (וסליחה אם זה בוטה, זה רק לשם ההתייעצות) כרצון לגעת בבן הזוג, לחבק/לנשק, רצון להיות איתו, לחיות בקרבתו, והנאה להסתכל עליו.
וכמובן שכל הפרמטרים הנ"ל לא תמיד באים ביחד ויכולים גם להיות מחולקים, ולהשתנות מפעם לפעם. כלומר, לפעמים אני יכולה להרגיש שבא לי רק לגעת ולהיות איתו ולא להסתכל..ופעמים אחרות אני יכולה להרגיש שבאלי רק להסתכל ולא לגעת ולהיות איתו...מקווה שהובן ההסבר.
תודה רבה רבה! אשמח למענה!
מנסה לתת הסבר לשינויים בתחושותבנה ביתך בקרוב

את מדברת על שינויים בתחושות. לפעמים כך ולפעמים כך.

יכול להיות שהשינויים בתחושות נובעות משינויים הורמונליים אצלך. זה הגיוני. אומרים שבזמן הביוץ יש יותר משיכה, בזמנים אחרים פחות. לפעמים אולי עלולה להיות דחיה (ממגע, לא מהאדם עצמו).

 

ויכול להיות שתחושות החוסר משיכה, וכל הספקות , פשוט נובעים ממתח ומחשש מהעתיד הלא נודע. לדעתי זה טבעי ביותר.

 

מתוך מה שכתבת, אני רוצה לחזק אותך. בעזרת-ה' נשמע שהוא יהיה בעל טוב בשבילך.

תתחתני בשימחה, אל תתני ליצר הרע להפריע, ובעזרת ה' יהיה לך אושר ושמחה כל החיים.

וואו, תודה רבה!סיכה

זה בהחלט יכול להיות הגיוני לפי מה שאת מתארת...כי אני די מזדהה עם התיאורים של הירידות הרגשיות בעניינים האלה, כי באמת כשהזכרתי בתגובות הקודמות את עניין המשיכה והדחייה, הודאגתי קצת שזה קרה כי אני יודעת בוודאות שבפגישות הראשונות לא הרגשתי דחייה בכלל ! ואחרי זה כשהרגשתי קצת נלחצתי מזה, אבל כמו שאת אומרת יכול להיות שזה  נובע משינויים הורמונליים. ובע"ה אני מקווה שאת צודקת! כי זה דומה מאוד למה שאני מרגישה...ולפעמים כך ולפעמים כך, לפעמים זה רגש חזק וסוחף, לפעמים לא. ולפעמים באמצע.

 

תודה רבה רבה! וחיזקת אותי מאוד עם השתי שורות אחרונותקורץ

תבורכי!

 

מנסה לעזורנונימי

קודם כל חשוב שתדעי שזה טבעי שיש חששות והתלבטויות, במיוחד אחרי שמחליטים. להתחתן זו לא החלטה פשוטה.

 

קצת מהניסיון שלי, גם אנחנו יצאנו חצי שנה והתחתנו אחרי עוד חצי שנה. גם במהלך הקשר היו לי הרבה התלבטויות, רובם קשורות למראה החיצוני.

הוא לעומת זאת החליט מהר מאד.

אחרי שהחלטתי היו לי עוד התלבטויות- כששמתי אותן על השולחן הבנתי שאני מסתכלת חיצונית, הוא אוהב אותי, טוב לי איתו, המידות שלו מדהימות אותי כל פעם מחדש ומה שמפריע לי זה דברים קטנים וחיצוניים.

לפי מה שאת כותבת אין לך סלידה ממנו, ולכן אני חושבת שזה תחושות שיעברו עם הזמן.

 

אל תתייחסי לחוות דעת של אחרים, הם לא יחיו איתו- את צריכה להחליט אם זה מפריע ועד כמה.

 

ועוד דבר קטן- החששות האלה שבאים לאחר ההחלטה הן בדר"כ תוצאה של עבודה קשה של היצר הרע. עומד להיות כאן דבר מדהים, קשר בין איש לאישה ולכן היצר הרע מנסה להכניס בנו חששות ופחדים- אל תתני לו להיות חלק מהשיקול דעת שלך!

 

לגבי האהבה והרגש- כשהחלטתי להתחתן הרגשתי שמהמקום שבו אנחנו נמצאים יש רק דרך אחת לעלות-להתחתן.

קשר לא יכול להחזיק מעמד רק עם חברות בלי מחויבות וקשר עמוק ואמיתי ולכן זה טבעי שלא תמיד תרגישי עליות, אחרי החתונה, בעז"ה, הקשר מתחזק יותר- מדהים עד כמה!

 

מקווה שהועלתי,

שיהיה בהצלחה

את‏ ‏רוצה‏ ‏לעשות‏ ‏סקנדל‏ ‏לעצמך‏ ‏‏?‏the truck man
ראשית‏!‏‏ ‏אם‏ ‏יש‏ ‏ספק?!...‏ ‏אז‏ ‏אין‏ ‏ספק‏!

אין‏ ‏לך‏ ‏טעם‏ ‏לנסות‏ ‏להבעיר‏ ‏בעצמך‏ ‏את‏ ‏אש‏ ‏האהבה‏!‏
למה‏?‏‏ ‏כי‏ ‏גם‏ ‏אם‏ ‏תשפכי‏ ‏עליה ‏בנזין‏ ‏היא‏
‏תכבה‏ ‏מהר‏ ‏מאוד‏!‏‏ ‏כשזה‏ ‏לא‏ ‏זה‏ ...‏ ‏זה‏ ‏לא‏ ‏זה‏!‏
אם‏ ‏יש‏ ‏לך‏ ‏ספק...‏ ‏תחתכי‏!‏‏ ‏אל‏ ‏תעשי‏ ‏משהו‏ ‏
שאת‏ ‏עלולה‏ ‏להצטער‏ ‏עליו‏!‏‏ ‏אם‏ ‏יש‏ ‏ספק‏?‏! -‏ ‏אז‏ ‏אין‏ ‏ספק‏!‏

אבל....‏ ‏מצד‏ ‏שני,‏ ‏בתור‏ ‏אחד‏ ‏שלא‏ ‏שם‏ ‏ממש‏ ‏
דגש‏ ‏על‏ ‏המראה‏ ‏ושם‏ ‏יותר‏ ‏דגש‏ ‏על‏ ‏התוכן‏,‏
‏אם‏ ‏מבחינה‏ ‏מנטאלית‏ ‏טוב‏ ‏לך‏ ‏איתו‏?‏! -‏ ‏go for it!

גם‏ ‏אני‏ ‏לא‏ ‏סמל‏ ‏היופי‏ ‏והחן,‏ ‏אבל‏ ‏עם‏ ‏כל‏ ‏זה‏ לא‏ ‏הייתי‏ ‏רוצה‏ ‏
שאישה‏ ‏תשלה‏ ‏אותי‏ ‏ובסוף‏ ‏אתאכזב.‏ ‏אם‏ ‏לא‏ ‏בא‏ ‏לך‏ ‏עליו‏ ‏
בגלל‏ ‏מראה‏ ‏חיצוני‏ ‏שהקב‏"‏ה‏ ‏נתן‏ ‏לו.‏ ‏את‏ ‏לא‏ ‏חייבת‏
‏להחזיק‏ ‏אותו‏ ‏אם‏ ‏הוא‏ ‏לא‏ ‏מוצא‏ ‏חן‏ ‏בעייניך,‏ ‏וברוב‏ ‏המצבים‏ ‏זה‏ ‏מגיע‏ ‏לגירושין.‏‏ ‏אז‏ ‏חבל‏!‏‏‏ ‏ויהיו‏ ‏כאלו‏ ‏שיגידו‏ ‏שאני‏ ‏מגזים‏!‏
אבל‏ ‏זה‏ ‏לצערי‏ ‏המצב‏ ‏היום

לא‏ ‏משנה‏ ‏מה‏ ‏תחליטי,‏ ‏אני‏ ‏מאחל‏ ‏לך‏ ‏ולו‏ ‏ש‏ה'‏‏ ‏יצליח‏ ‏דרככם‏ ‏בכ‏ל !‏
אל תתני לאנשים להשפיע עליךzmil
חחח אני משתדלת, תודה רבה! סיכה
אני חושבת שהיית יותר מידיי קיצוני..סיכה

כשיש ספק, יש ספק. אם זה היה כ"כ פשוט וקל שכאשר יש ספק אז אין ספק..אחוזי הנישואין היו יורדים בחצי לפחות אם לא יותר. תמיד יש ספקות וזה ברור, השאלה איך מתייחסים אליהן ואיך מחליטים על סמך זה. לצורך זה דרוש התייעצות, ממה שהבנתי מכל המגיבים היקרים פה זה שאין לי ממה לחשוש, הדברים הרגיעו אותי ב"ה ואני יכולה לבשר שאני ב"ה מרגישה בהרבה יותר טוב! נפגשתי איתו מאז והיה נפלא ב"ה! זה רגש עולה ויורד אבל כמו שאמרו חכמים לפניי - ככה זה , ובתקופת אירוסים ככל שמתקרבים לחתונה זה יכול להתעצם אם לא נלחמים בזה כמו שצריך.

 

הזכרתי שאני מפחדת שאני משלה אותו בזה שאני ממשיכה וכביכול אומרת "גם אני" למחמאות שלו. אבל לא אמרתי שאני חושבת / בטוחה בזה...לפי מה שכתבתי קודם, החשש הוא הגיוני ואם מידי פעם יש לי ירידה רגשית, זה לא אומר שאני משלה אותו - זה אומר שהקשר בריא וטוב.

 

ומפה להגיד שחלילה אפשר להגיע לגירושין זה נראלי רחוק...ואפילו מאוד. ולמען האמת קצת הלחיץ אותי אחרי כל התגובות המרגיעות למעלה...אבל זו דעתך.  אני לא חושבת שאני מחזיקה אותו בכח למרות שהוא לא מוצא חן בעיניי. אני גם לא חושבת שהוא לא מוצא חן בעיניי, הוא כן. אבל לפעמים אני חוששת שלא ומפה כמו שהקדמתי ואמרתי מתחילה הבעיה.

 

תודה רבה!

ואמן בע"ה על האיחולים ;)

רגשיהושבעט5

חששות הן דבר טבעי ומובן.

לגבי רגש יש להפריד בין הרגש שבתקופת הארוסים לבין זה שאחר הנישואים גם כזוג צעיר ובהמשך כזוג ותיק.

הרגש מתפתח מהנתינה ההדדית של אחד לשני ,של הויתור אחד לשני.

אסיים בסיפור קצר לפני כמה שנים היינו בדוידקה בירושלים.

עבר שם זוג מבוגר (להערכתי הם היו נשואים 50 שנה) הם הלכו יד ביד (זוג מבוגרים חרדי נעצרו לשבת לנוח בספסל והסתכלו אחד לשני בעיניים היה במבט המון רגש ואהבה עצומה.

יכול להיות שבאמת בגלל זהסיכה

בגלל העובדה שהקשר שלנו ארוך וב"ה אנחנו שומרים נגיעה ועדיין לא גרים אחד עם השניה ככה שעניין הנתינה הוא עדיין לא לגמרי מתממש וגם המגע לא בא לידי ביטוי מה שמעלה עוד יותר את החששות והספקות כי הם באמת רק מצד הרגש. מצד השכל הכל מושלם ב"ה! ובאמת יותר ממה שציפיתי תודה לאל.

אז אני מקווה שבע"ה הרגש והאהבה יתפתחו ויתעצמו עם השנים..בשנות נישואין טובות ומאושרות בע"ה! כמו הזוג הזה!
בע"ה אצל כל ישראל..

 

תודה רבה!קורץ

אפשר המלצה?אורין
אני אחשוב על זה בע"ה בל"נ, תודה רבה!סיכה
לא קראתי הכל, אבלנתנאל ואודיה

אני רוצה לתת נקודה למחשבה-

קיימת בעיה אצל רב האנשים בעולם- שחרור השליטה.

כל אחד רוצה לדעת מראש כמה שאפשר על הלך החיים שלו. כשיש שבירת שגרה זה מערער לנו את הביטחון.

ולפעמים זו העבודה הפנימית שלנו. "הרפו ודעו את ה'". אנחנו עושים את כל ההשתדלות מצידנו ומגיע שלב שבו אנחנו צריכים לתת לקב"ה להמשיך הלאה.

אני לא אומרת חלילה שלא צריך לבדוק אם אתם מתאימים, אלא עם הבדיקות שלנו לזכור שהקב"ה ניהל את העניינים כמו שהם.

המצב שלך מוכר וקיים אצל הרבה זוגות(לפעמים גם אחרי חתונה) שחיים באושר..

הרבה מזל טוב והחלטות טובות!

לכל דבר מתרגליםorad120

בדרך כלל, כאשר מכירים את האדם - פחות רגישים למראה החיצוני.

>>>>>>>>>>סיגפו

כשאת אוהבת מישהו את כבר פחות שמה לב לחיצוניות,כי את יודעת כמה שהוא מקסים,אז בשבילך הוא הכי יפה גם חיצונית..לפחות ככה זה אצלי..

מתוך נסיוןנעמי23

אני יגיד לך את האמת, גם לי לפני החתונה היה לי סיפור דומה , הייתי איתו תקופה בערך חצי שנה ולא הכי התחברתי למראה שלו.

אבל לפעמים כן הייתי מוצאת בו זוויות מסוימות שכן אהבתי, ולפעמים עד כדי כך דחייה.

אבל בכ"א מה שבעיקר נמשכתי זה הקשר שהיה ביננו , האופי וכו' ואני חושבת שזה מה שהשפיע עליי לקבל את ההחלטה כן לקבל אותו איך שהוא.

 

ובאמת אחרי שהתחתנתי והכרתי יותר את הפנימיות שלו , אז יכלתי להשלים עם המראה החיצוני שלו.

כיום אני נשואה עם ילדים,והאמת? שאין לי זמן לחשוב על המראה החיצוני שלו חחח כבר השלמתי ואני חושבת שהוא הבעל הכי יפה שיש !....

ובאמת שלא היה בו משהו מכוער, זה סתם הייתה עצת היצר  , הוא רואה שהזוג הולך למטרה קדושה הוא מייד מנסה להסיט ולתת קו למחשבות מדומיינות....

הייתי במקום מאד דומהלבביתוש

היו לי ספקות ופחדים פחות בקטע  של מראה אלא בקטעים אחרים.

גם אני כמוך אדם הססני ומתלבט

גם אצלי כשהייתי איתו היה לי קל יותר (כי נהנתי  בד"כ) ובלעדיו- קשה כי הספקות עלו והשתלטו.

זה קורה להרבה אנשים ברמות שונות.

הבנתי מדברייך שאת לא רוצה להיפרד ממנו. אני עשיתי זאת על דרך השלילה. בגלל שלא רציתי לאבד אותו, אז נשארתי.

למרות שכל הזמן חששתי וזה היה לופ קשה מאד מאד! זה כבר פגע בבריאותי אפילו.

אני נעזרתי בפסיכולוגיות ובפסיכיאטר! (קיבלתי המלצות מהרב פירר )

 

והסוף טוב. נשואים כמעט 15 שנה ב"ה!

 

במצבי לחץ  יש נטיה להעצים את הקשיים . אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית. זה צריך להיות משהו ממוקד שיעזור לך לברר עם עצמך מה קורה וכמובן יקל  עלייך. גם אם זה במחיר של אלפי שקלים.

 

קשה לענות, אבל מסתברלדבר יפה
עבר עריכה על ידי לדבר יפה בתאריך כ"ג באלול תשע"ג 02:22

שכשהקשר יתחזק עם הנישואין, ה''בעיה''' תיעלם... ותהיי מאושרת.

 

אגב נראה, שאמא שלך טעתה ב''פרגון'' שלה... היא לא אמורה להתחתן, ואם את מאושרת מה לה כי ''תפרגן'' חוות דעת שכזו...

אני מנסה להבין האם זה לחץ אמיתי שלך אישי, או שבעיקר לחץ מהסובבים אמא וכו' מה אומרים מה חושבים, שאם כן - כדאי לצפצף ולראות שלך, ורק לך, יהיה טוב וכיף..., ומזווג הזיווגים שהנחה עד היום ימשיך להנחותכם על מי מנוחות, עד מאה ועשרים ויותר....בל

 

חייבת לענות!גילה1

מזכיר לי אותי לפני חצי שנה...

המשפחה סביבי בכלל לא התלהבה (הייתה אחת שבלי בושה אמרה מה שהיא חשבה...) המזל שלי היה שאמא שלי עודדה אותי בעיניין וכל הזמן אמרה לי לשים פס על כולם.

והיום אני חושבת לעצמי- איזה לא נורמלית הייתי וכמה תסכולים יכולתי לחסוך מעצמי אם לא הייתי מקשיבה להם...

היום אני נשואה באושר חצי שנה ב"ה וכל יום מודה לה' על שזיכה אותי בבעלי ומבינה עד כמה חיצוניות לא משחקת בחיים ועד כמה אין קשר בין אהבה לחיצוניות, פשוט לדעתי שני קווים מקבילים שלא נפגשים....

עם זאת, אני חושבת שזה בכל זאת עינין אישי ואני מכירה כאלה שהעניין החיצוני כן משפיע עליהם וברור לי שאם הן לא יתחתנו עם מישהו יפה לא יהיה להן טוב פשוט כי העניין החיצוני מאד קריטי אצלם.

אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך- עד כמה דברים חיצוניים משפיעים עלייך. תנסי לחשוב אפילו עם חברות שלך- האם היה מרתיע אותך להתחבר למישהי שהיא לא הכי הכי (להתחבר לא ברמה של "שלום שלום" אלא באמת קשר מאד טוב) ?

אני יודעת שיהיו  כאלה שיגידו שאין מה להשוות אבל אני כן חושבת שזה עיניין של תפיסה כללית וכל השאר נובע רק מהסיבה שבכל זאת אנו אנשים מושפעים מהסביבה והעבודה שלנו היא להתגבר על זה.

אם את חושבת שאת בנאדם שדברים חיצוניים פחות משפיעים עליו אז אני חושבת שאהבה בינכם רק תתעצם ותגבר (ואפילו מהסיבה הפשוטה שהיא רק פנימית ואין בה השפעה של חיצוניות)

 

החלטות טובות!

הייתי במקום שלך בעת אירוסי..גולנית

בס"ד

 

גם לי זה קרה פעם התלהבתי מהמראה שלו פעם הוא הגעיל אותי.. פעם ככה פעם ככה.. ובעיני כולם הוא חתיך הורס... הבנתי שזה נובע מלחץ.. במיוחד בתקופת האירוסין.. ללפעמים אמרתי מה אני עושה איתו.. בטוח יש מישהו יותר טוב בשבילי אבל מצד שני הוא היה מקסים ואהב אותי והיה עם ביטחון בשמים אז זה הרגיע אותי.. אני זוכרת שבחתונה הוא הסתפר כשהוא בא לכסות אותי התאהבתי בו...והוא היה בעיני הכי יפה שיש.. ושבוע אחרי החתונה שוב הוא הגעיל אותי.. כל הזמן זה היה ככה.. אבל אחרי חודשיים הכל עבר.. התחלנו לבנות יחד את הבית שלנו אז הכל מתגמד.. החיצוניות כבר לא משחקת תפקיד ואת נקשרת למישהו ואוהבת אותו וכבר לא אכפת לך ממה שמסביב (לפחות ככה ה היה אצלי) היום אני במקום שכאשר אני נזכרת בתקופה הזאת אני צוחקת... מבינה שזה נבע מלחץ אולי מבעיות אישיות שלי.. אבל אני כבר נשואה לו באושר ויש משברים ויש עליות וירידות אבל אני לא מתחרטת לרגע שהתחתנתי איתו... וכל המחשבות האלה שהיו נגמרו.. פעם ב... מלא מלא מלא זמן שיש משברון אני משווה אותו לבחורים אחרי ואולי לזה שיכולתי למצוא מישהו יותר טוב.. אבל זה חולף וכמעט ולא קיים כי הבניה שעשינו כל כך רצינית והאהבה עצומה שהכל נעלם.. צריך פשוט לשמור על זוגיות טובה.. ה' יעזור לכם.. ותזכרי גם שיש זוגות שמרגישים שהם הכי מאוהבים ונמשכים והבן זוג שלהם יפה ואז הם מתחתנים ומתחיל להיות בעיות בזוגיות ואז האישה פתאם לא נמשכת לבעלה והוא נראה מכוער ביעיניה וכו'.. קיצר גם זה יכול לקרות...

תודה רבה לכולם!סיכהאחרונה

היד תקצר מלהכיל, לכן לא עלה בידי להגיד לכולכם אבל קראתי הכל !

הלוואי והייתם יודעים כמה עזרתם לי! ב"ה הכל התקדם מצויין ועודנו! בע"ה שימשיך, והכל ילך בנחת, בקלות ובשמחה! ולא אזדקק לעצות נוספות מהסוג הזה! אבל באמת, זו היתה הצלה לדעתי.

י-ה"ר שהקב"ה יברך אתכם בכל טוב! ותזכו אתם וכל בני משפחותיכם לשנה טובה, מתוקה ומבורכת!

וכתיבה וחתימה טובה

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדוויתאחרונה

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך