יש לי חבר שלמד שם והיום הוא חרדי לגמרי. 

אני לא מכיר את החבר'ה שלומדים שם היום.

הם מאד תורניים וכיפות שחורות חולצות לבנות, זו ישיבה שלומדים שם מהבוקר עד הלילה תורה עם מעט מקצועות חול.

ויוצאים עם בגרות.

יש שם הרבה סגנונות מדתי לאומי עד חרדי ותלמידים מחול, בהמשך הם די מתפצלים לכיוון האישי. לא כולם חרדים.

וזה שהוא פנה להסדר לא אומר שהוא חלש מבחינה רוחנית.

הבית ספר בתל אביב עם פנימיה.

כאן

המצחיק הוא שיש לי קשר משפחתי ישיר להגדרה "תיכונית" בישיבה שם 

סך הכל חיפוש קטנטן בגוגל לקישור נחמד...  

רובן המוחלט אם אני לא טועה זה לנוער השוליים של החברה החרדית,הנוער שבין כה וכה כמעט נפלט מהמערכת וכדי לשמור אותו שולחים אותו לשם...

אבל הגיוני שעם הזמן יפתחו בחברה החרדית מוסדות כמו הישיבות הקטנות התורניות לאומיות כיום, שיש אפשרות לדוגמא בי"ב לעשות מסלול בגרות זריז ומינימלי...

בעזרת ה' הכל יהיה בנעימות ולאט לאט נתקדם אל עבר המצב הטוב ביותר...

לומדים שם הרבה חוצניקים וחבר'ה שלא מוגדרים בדיוק. מכירה כמה שלמדו שם, איכותיים ביותר (לא כאלו שעונים להגדרת שוליים, או שנפלטו ממקומות אחרים.)

(בדומה לה ישיבות מערבא ונהורא)

[הבנתי שאתה יודע את זה מההודעות למעלה, אבל רק להבהרה]

כי אני גם מכיר אישית קצת את "תוצרי המקום" נקרא לזה, כמו גם קשור למקום באופן אישי.

לגבי הישיבות הספציפיות האחרות שהוזכרו כאן אותן אני לא מכיר. מה שכן אני יודע שיש ישיבות כאלו לנוער שוליים שכזה שזה המסגרת האחרונה שלו לפני שהוא יוצא לרחובות, הופך לשבאבניק ואולי גם נפלט לגמרי מהחברה. אולי זה לא המקומות הנחשבים והידועים, אבל יש כאלה, פחות ידועים, אבל שמספקים מקלט מסויים לנער החרדי במקום שיהיה במקומות אחרים, וכחלק מהעניין שואפים לפחות לתת לוו אפשרות לרכוש מקצוע (כי רוב הסיכויים שלשבת באופן רציני שנים ללמוד, כבר לא יישב, לצערנו...).

הישיבות התיכוניות זה לבחורים שבאים מבתים מודרנים יותר לרוב.

כאלה שלומדים בבתי ספר ולא תלמודי תורה.

הרמה בישיבות שם די גבוהה וזה לא מתאים לסתם בחורים שאין להם איפה ללמוד אז זורקים אותם שם.

בד"כ רוב הבחורים שם הם חרדים פתוחים שבאים גם מחו"ל אז אחרי י"ב כל אחד ממשיך באמת למקום אחר-

חלק לישיבות של חרדים, חלק להסדר, חלק לצבא וכ'ו.

ואני שמעתי על מערבא, נהורא והיישוב.

יש כמה וכמה ישיבות.

שלושת הידועות ביותר הם היישוב, נהורא ומערבא שהתלמידים שהולכים אליהם הם מבתים של חרדים מודרנים או מבתים של חרדים בסגנון פועלי אגודת ישראל, משהו בין חרדי לבין חרד"ל. הרוב דווקא לא חוצניקים.  וכמובן שיש הבדלים בין הישיבות.

היישוב: ישיבה מאוד קפדנית שיש בה הקפדה מאוד גדולה על הישגים וקצת פחות על יראת שמים. מתחילים שם לרוב בכיתה ט' בסביבות 80 תלמידים ומגיעים לי"ב בסביבות ה-30. מי שלא שורד ומועף בדרך לרוב זה חברה קצת שבבניקים. אלה שמדיעים עד הסוף הם חברה איכותים ולרוב קצת שווצרים.

מערבא - ישיבה חרדית גם כן אך קצת יותר פתוחה למרות שכל הבחורים בה חרדים. ידועה בתור מקום מאוד איכותי ומבוקש. והחברה שם ממש צדיקים. אבל כולם חרדים.

נהורא - הכי פתוחה ביחס לישיבות הקודמות, יש שם לא מעט חבר'ה ממשפחות חרדלניקים וכיפות סרוגות, אך הרבנים שם חרדים ובכללי, ישיבה מאוד על רמה.

יש עוד כמה ישיבות כאלה בארץ אבל פחות מוכרות, ידוע לי על אחת במודיעין עילית שאני לא זוכר את שמה.

כמו כן, נפתחו בזמן האחרון איזה אחת או שתיים בסגנון הזה לילדים של חוזרים בתשובה, אבל שם זה לרוב די מעורבב עם נוער נושר ויותר בעייתי.

גם ביישוב וגם גם במערבא ובעיקר ובנהורא בכל מחזור יש איזה אחד או שניים ואף יותר מבתים חרדלניקים והם לרוב חבר'ה מאוד איכותיים. לכן אין מה להבהל.

אז אני מכיר את העניין.

סתם שתדעי, זה פחות או יותר באותה מתכונת של ישיבת גימזו או מצפה יריחו שגם הם ישיבות עם לימודי קודש כמעט כל היום ביחד עם לימודים לבגרות. רק שגימזו ומצפה יריחו, והישיבה של הרב שטייזלץ וכו' אלה ישיבות ציוניות דתיות.

סימן ההיכר עם מדובר בבחור חרדי או לא, בסופו של דבר, זה לאן הוא הלך אחר כך?

אם לישיבה שחורה כנראה הצליחו "לשרוף" אותו.

אם לישיבה גבוה\הסדר כנראה שהוא ציוני דתי.

את כותבת בכזה בטחון, כל מילה שנייה "אבל כולם שם חרדים"... או "לא כולם", כאילו זה איזה גזע, שניתן לקבוע אותו חד משמעית.

אני מכירה כמה וכמה ממערבא שהם לא "חרדים" קלאסיים, וג לא "לא קלאסיים"...

לא קשורים במילימטר לעולם החרדי, והם לומדים שם. שוב, זה לא כזה מוחלט. אני לא יודעת עד כמה זה משנה, כי זה מגוחך לכתוב בנתונים סטטיסטיים על דברים כאלה, אבל לא משנה. רק כדי להסב את תשומת ליבך.

ועוד כמה.

לשם מגיעים בחורים בוגרי ישיבות  תיכוניות, ובכלל מהזרם הדתי לאומי שכל רצונם להתחזק..וברובם המוחלט מתחרדים.

בישיבה זו ישנם גם קומץ בחורים חרדיים מבית..למיטב ידיעתי לישיבה זו מתקבלים בחורים רציניים שמסוגלים להתייגע בלימוד מעמיק..

בפתח תקוה...או שזה 2 ישיבות דומות בסגנון עם אותו שם?

אני לא יודעת אם אכן נמצאים שם בחורים 'חרדיים' לפי ההגדרה שלך, מה שכן - זאת ישיבה גבוהה.

ואינני חושבת שנכון לומר שהבחורים שמגיעים לשם מתחרדים. לפי הידוע לי, לישיבה פשוט אין אג'נדה בנושאים שבין דתיים לאומיים לחרדיים. הם שמים דגש על לימוד בעיון, ופתוחים לבחורים עם השקפות שונות. לפי מה שהבנתי רוב התלמידים דתיים לאומיים, וחלקם חרדים, אך בעיקר מישיבות תיכוניות כמו מערבא וכו' (לא חרדי קלאסי).

נשמעת טוב, הישיבה הזו.

בעניין הזה.

בס"ד

ראשית, אודה לכם שתיקנתם אותי לגביי המיקום..שנית, פאתחתותח היות ויש לי חברה שהתחתנה עם מישהו משם אז 

אני יודעת שיש גם בחורים העונים להגדרתי..

ריבוזום- היטבת להגדיר את הישיבה בצורה מדוייקת יותר..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?