נרגעים(!), כי הלחץ שלך (ושאר תחושות שליליות) משתדרים אליה. היא חווה אותם.

היא בוכה. זה עצוב וקשה ולא נעים. תחבקי אותה, תנדנדי אותה בזרועותייך. בסוף היא תירגע. ולאט לאט תלמדי מה קשה לה.

זה שלב קשה כשלא יודעים מה מפריע לקטנטנים האלו. תבדקי את מה שאפשר (אוכל, טיטול, שינה), ואם זה אף אחד מהנ"ל, פשוט חבקי אותה וטיילו לכן בבית בנחת.

ומזל טוב! 

חשוב להרגע אבל גם להקשיב לבכי.,בכי של רעב נשמע אחרת לגמרי מבכי של חם לי /קר לי ,או בכי של עיפות.

לאט לאט תלמדי לזהות את הבכי שלה והיא תבטח בך ותבכה פחות.

בגיל גדול יותר בערך חודשיים) התינוק לומד לקשר בין הקול של האמא לבין סיפוק הצרכים שלו.

בהמשך שהיא תבכה בגלל רעב,והיא תשמע אותך רגע חמודה אני כבר באה להניק אותך היא  תוכל לחכות בלי לבכות דקה שתיים.

[וגם שהאמא הצעירה מרגישה כך...]

לא להתרגש מידי. ככה זה תינוקות.

לחבק באהבה, לנדנד בעדינות, לדבר אליה.

לפעמים היא סתם צריכה לאכול.

וגם הבטן יכולה לכאוב עדיין - תשאלי הורים מנוסים איך הכי טוב להחזיק במצב כזה.

תפעלי איתה בהרגשה טבעית - חוץ מלבכות איתה.. - ובנינוחות.

מזל טוב! הרבה נחת.

ממליצה בחום. זה מאוד מאוד מרגיע, וחוסך הרבה בכי שלה וחוסר אונים שלך...

באופן כללי, ילדים שנמצאים הרבה זמן במנשא בוכים פחות. בדוק....

לפני 6 שבועות מהלידה- הגוף מאוד חלש, ועלול להיווצר נזק משמעותי ובלתי הפויך- אם האמא נושאת משאות כבדים (למשל- עגלה או תינוק)

בשבועות הראשונים- מנשא רק על אבא!

אחרי שהאמא מתחזקת- מנשא זה באמת דבר מרגיע לתינוק...

גם אני חוויתי את זה בגדול בילדי הראשון, זה באמת לא קל בכלל, תזכירי לעצמך שזה יעבור ומהר מאוד היא תסתדר איתך ואת איתה בעזרת השם, ומידי פעם תנסי אולי להתאוורר לבד או אם את לא יכולה אז איתה ביחד, עם הימים את מתחזקת וגם היא!

בהצלחה! והמון נחת!

שינוי תזונה עוזר מאוד.

תנסי לכמה ימים רק קמח מלא, פחות סוכרים וקקאו.

הרבה פירות וירקות.

עוזר מאוד מניסיון של כמה...

ב"ה

שלום אמא יקרה,

קודם כל האם היא רעבה? כדאי לבדוק משקל כדי להיות בטוחים שהתינוקת לא רעבה.

וחוץ מזה מצטרפת למישהי פה שכתבה על מינשא. המינשא מאד עזר לנו עם כל התינוקות במיוחד עם התינוק שנולד לפני 3 חודשים, כי השתמשתי ומשתמשת בנמנשא נהדר, שממש נח לו ולי- מאוד מרגיע מגזים, בניגוד למנשאים המערביים. ממליצה לך בחום לחפש מנשא פיזיולוגי טוב. אני באופן אישי משתמשת בסאפי מאי שממש ממש עזר לנו עם כל אפיזודות הגזים למיניהן.יש אתר ברשת.

הרבה בהצלחה!!!

בסוף התברר שהתינוקת באמת הייתה רעבה, כי הייתה לה לשון קשורה והיא לא אכלה בגלל זה כמו שצריך.

מזל טוב!

בניגוד לכותבות אחרות פה, אני לא ממליצה על שימוש במנשא בגיל הזה, רצפת האגן שלך עוד צריכה להשתקם אחרי ההריון והלידה (אלא אם כן מישהו אחר לוקח אותה במנשא - אבא, סבתא וכו', אז זה בטח מבורך).

אני חושבת שבשלב הזה מה שהכי כדאי זה לרבוץ איתה במיטה שעות כמה שיותר מגע (מומלץ גם מגע עור לעור), כמה שיותר הנקה (את יודעת להניק בשכיבה? אם לא, שווה ללמוד), כמה שיותר מנוחה שלך. תירדמו ביחד... (אם תרצי אשלח לך עלון של יוניצף עם כללי בטיחות לשינה משותפת עם תינוק).

וזה גם נורמלי בשלב הזה להיות קצת אובדת עצות זה חלק מהחבילה!

גייסי כל אמא/אחות/גיסה/שכנה/חברה שנוח לך לפנות אליה שתבוא להיות איתך קצת, לפטפט, לפנק...

גם אני חוויתי את זה בהתחלה... בכי שלא נגמר! והיו רגעים שגם אני רציתי רק לבכות כי לא היה משהו אחר לעשות...

לדעתי את צריכה להיות בסביבת אנשים תומכים- בעל, להסביר לו את הצורך שלך בתמיכה ובהרגעה. אמא, שחוותה מן הסתם בעצמה את אותו הדבר ויכולה להרגיע שזה עובר וגם לייעץ במידת הצורך. לי הם עזרו מאוד לא לאבד עשתונות..

להשתדל להרגע, לא לכעוס. אם את עיפה מידי ועצבנית תבקשי ממישהו אחר שיחזיק אותה. זה עוזר.

הקטנטנה צריכה אותך כ"כ!!! וזה שהיא בוכה לא אומר עלייך שאת אמא לא טובה. תחבקי אותה המון זה מה שהיא הכי צריכה.

לנו עזר- נדנוד קל, לנשום אויר בחוץ, לחץ עדין על הבטן לשחרור גזים. במקרים קשים רק מנשא הרדים אותה. אבל באמת כדאי להתחזק קצת קודם מהלידה כמו שאמרו פה מעלי. תנסי מוצץ (אצלנו היא סרבה לקחת)

תהני ממנה. הרבה נחת!

כל הכבוד שאת פונה ושואלת, סימן שאת אמא אוהבת ומסורה!!!

לפני הכל אציין את העובדה שתינוק אמור להיות רגוע ונינוח.  אמנם הוא יודיע לנו שהוא רעב או רטוב, אבל לא מצב של בכי שעות על גבי שעות.  הבכי הוא הדרך של התינוקות לומר לנו שמצבם עגום ביותר.  

אסור לתת לתינוק לבכות כי "ככה כל התינוקות".

חובת המבוגרים היא לפתור את מצוקת התינוק.

להלן הרבה הצעות (בלי שום סדר), אני מקווה שמשהו מכאן יעזור לכם.

* תזונה - הגזים ואיתם הבכי למיניהם נובעים ברובם ממשהו שהקטנים אוכלים.  גם כשהקטנים יונקים, ורצוי שכך יהיה, הם עלולים להיות רגישים למשהו שאמא אוכלת ולהגיב עם גזים \ בכי.  כל תינוק יכול להיות רגיש למאכלים שונים.  אפשר גם שתינוק רגיש למספר מאכלים.  הרבה תינוקות רגישים למוצרי חלב, לחיטה, לביצים, לסויה, לרגישות משפחתית מסוימת ועוד ועוד.  וכל זה, כשהאמא מניקה, והאוכל עבר עיכול אצל האמא!  הכרתי תינוק שבכה בלי סוף כשהאמא אכלה תפוחי אדמה וטחינה.  קשה לאבחן לבד.  ברפואה הרגילה מסכימים לבדוק רגישויות רק מגיל שנה.  אם תחליטי לבדוק, האפשרויות הן רק ברפואה משלימה - ביקום, אייפק, קרניו-סקרל, מטוטלת וכד'.  

* לגייס את כל מי שאפשר שהם יטיילו, יחבקו, יבדרו (כן, גם בגיל שבועיים תינוקות מתעניינים בקורה סביבם ויכולים להשתעמם!), יחתלו וכו' את הנסיכה.  את - נחה בחדר אחר ונרגעת.  תינוקות מחוברים לאמא גם לאחר שחבל הטבור נחתך.  אם את לחוצה, גם הנסיכה לחוצה והיא עלולה לבכות ולבכות רק כי היא לא יודעת מה מציק לאמא, אבל אם מציק לאמא, אז גם לי מציק. 

*  הרבה מגע עור עם עור, שלך או של סבתא\דודה\אחות\אבא וכו'  רצוי עם עיסוי עדין ודיבורים מרגיעים.

*  רעב - דרך קלה לאמוד שובע הוא חיתולים רטובים (הרבה יותר קל מאשר לרוץ ולהשקל).  רצוי כחמישה חיתולים (חד פעמיים) ביממה.  אם יש לה 5 חיתולים רטובים, סביר להניח שהיא לא מיובשת.  אם יש לה יציאות, יש לה מספיק קלוריות.

אם חלילה אין מספיק חיתולים רטובים, צריך לפנות למי שבקיאה מאוד בהנקה ולבדוק את כל נושא ההנקה.

* אויר צח - הרבה תינוקות נרגעים כשהם בחוץ, גם אמא בד"כ רגועה יותר באויר החופשי, בלי בית על הראש (לשכוח את העומס שיש בבית...) , אפשר במנשא (יש גם מנשאים בהם התינוקת שוכבת, או בעגלה כשהיא קשורה היטב.  לפעמים אפשר לטייל, ללכת ברגל בלי כיוון מוגדר, לפעמים רק האויר החופשי מרגיע.  אפשר גם נסיעה ל"שום מקום" כשהקטנה בכסא בטיחות, הנסיעה מרדימה, בד"כ.  ואז, לא להוציא אותה מכסא הבטיחות אלא להוציא את הכסא יחד איתה ושתשאר ישנה.

* דלקת אזניים או כל דבר פיזי אחר - אם ניסית דברים שונים ואת לא רואה שיפור, או לבדוק על מנת לשלול, אפשר לבקש מרופא\ת התינוקות שיוודא שאין דלקת אוזניים או כל סיבה פיזית אחרת לבכי.

ואחרי כל הנאום הזה, יכול להיות שכל העניין הוא להסתגל לחיים שאחרי הלידה, לאחריות, למחוייבות, וכדומה.

הפתרון לזה הוא תמיכה מהאנשים מסביבך ורוגע.

בינתיים, חיבוק ונשיקה, 

בהצלחה!!!!

בהצלחה רבה

לעיתים יש כאלו שמצליחים לישון רק על הבטן- אבל יש בעיה להשכיב כך, אז לפעמים אפשר לתת להרדם על הבטן ואח"כ להפוך אותם- שימשיכו לישון על הגב.

אם נראה לך שאת ממש לא יודעת למה זה, אולי באמת כדאי להתייעץ עם רופא ילדים.

 ואז תקבעי תור, ולדעתי את לא אמורה לחכות בכלל אלא להכנס ראשונה בגיל כזה.

כמובן כל העצות הטובות של קודמותי, ולעיתים רוצים 'גרעפס' ולכן להיות במצב מאונך, ולא שוכב,

ואולי לפעמים טיול בעגלה יכול לעזור.

אם נראה לך שחם לה מדי- כדאי להפשיט חלקית, ואפילו להרטיב אותה.

(אם נראה לך שיש סיכוי לאלרגיה, אפשר להגיע לרופא אלרגיה ולבדוק, גם לפני גיל שנה)

מזל טוב ובהצלחה במשימה המסובכת והמשמחת של הגידול שלה

הנה רשימת סוגי אוכל שהפריעו לתינוקות (כל התשעה) שלי ושל עוד חברות ובנות משפחה, תוך כדי ההנקה.

קצת קשה להקפיד על שינויים כאלה באכילה בתקופת ההנקה, אבל למעשה זו תקופה קצרה יחסית בחודשים הראשונים.

אגב, אמתתי את זה באינטרנט, וזה כנראה די כללי עבור תינוקות רגישים (כשזה לא קשור לאלרגיה לאוכל מסויים, אלא רק רגישות לגזים).

חצילים, מלונים, תרד, בצל (לצערי בכל צורה שהיא, כולל מטוגן), כרוב, קולרבי, כרובית, ברוקלי, פלפלים (בכל הצבעים, גם מתוק וגם חריף, וכן התבלין, ופפריקה), ותבלינים חריפים מכל הסוגים (עשבי תיבול ושום לא הפריעו אצלינו), חומוס, עדשים ופולים מכל הסוגים. כימיקאלים כמובן לא טובים לאף אחד. 

התינוקות שלי היו גם אלרגיים לכל סוגי החלב ומוצריו. אומרים שגם שוקולד וקפה עלולים להציק.

אם את אוכלת הרבה ממשהו ברשימה הזאת, אולי כדאי להוציא לשלשה ימים ולבדוק אם התינוק נרגע.

דרך אגב, הבכי לגמרי לא משקף כלום לגבי אופי התינוק, רק לגבי מידת הכאב שהוא חש.

בהצלחה! 

לאט לאט מכירים אם מטים אוזן וקשב את סוגי הבכי של התינוקת מתי היא רוצה לאכול/ לשתות/ לישון

או שפשוט יש לה כאבי בטן אם אני לא טועה התגובה לכאבי בטן זה הרגליים נוטות טיפה כלפי חוץ .

ולשים לב מה את אוכלת כמו שכתבה DVO

בהצלחה ומקווה שבמהרה תלמדי את השפה ושיהיה לך ולכולן שנה טובה ומתוקה!!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות