פעמים רבות זה בגלל שככה הוא מהבית - מכירה כמה וכמה כאלה,

והוא פשוט לא ראה צורך להחליף את סוג הכיפה.

כדאי לברר, ואח"כ גם לשאול אותו.

בהצלחה.

זה לא אומר דבר על מה מה שיש מתחת לכיפה.

(לרב קוק עצמו היתה כיפה שחורה ואפילו שטריימל)

בכל מקרה, לפני שהבחורה תכנס לסרטים

ראוי שתשאל אותו בנינוחות וזהו..

כיפה גרידא היא סימן לאמונה בהשם, ולכפיפה אליו.

יותר מזה אני לא יודעת,

מחילה ממך, יש לי מודעות.

ז-ה מבטא את יראת השמים שלו

זה מבטא את הרצון שלו ליראת שמים.

או במילים אחרות- את החברה אליה הוא מנסה להשתייך.

או במילים אחרות- סממן חברתי.

מש"ל.

מצד אחד אתה אומר חד משמעית שהכיפה היא סממן חברתי, לאיזה ציבור הינך משתייך, מצד שני אתה מודה שישנם דתיים עם כיפות שקופות, וחילונים עם כיפה- כלומר הנורמות החברתיות הטשטשו, וזה לא כל כך מוחלט.

עובדה שיש כאלו עם כיפה בגודל של סיר, ואין להם טיפת יראת שמים, ויש כאלו עם כיפה בגול של קלף / עלה, ויראתם פורצת גבולות.

מכאן נשאלת השאלה, מאין לקחת את ההחלטה הגורפת הזו שכיפה אכן מעידה על אורח חייו של הבן אדם?

(עם זאת, במקור כמו שאמרתי הכיפה אכן הייתה לעדות, שיש מי שמעלי, אני מאמין בו. זה הבסיס, אתה בוחר להעמיס עליו עוד, הגם שהעוד הזה לא ממש מסתדר.)

זה לא סותר את הכוונה של המנהג הזה, כשהוא נוסד.

אני אקח לתשומת ליבי יתכן באמת שככה הוא רגיל מהבית...

אז בכלל. (צוחק)

היא מופיעה במשנ"ב בקשר לחובת חבישת כובע בשעת התפילה כלבוש מכובד שמופיעים איתו מול מלך

אבל צריך לזכור שיש הרבה רבים גדולים יר"שים למהדרין שלא הולכים עם כיסוי כפול, גם לא בשעת התפילה

חינוך, זה העוצמה והחוזק והיהדות, שהילד סופג בבית.

מקום הלימודים מן הסתם מגדיר את עצמו, לעניות דעתי זו ההשלכה המעשית היחידה שיש ל"חוסר ההגדרה", (את צריכה לזכור שאין בעיה להגדיר, יש בעיה להגדיר במסגרות המצומצמות האלה. הגדרה נפלאה היא "יהודי", מבחינתי היא העוצמתית ביותר, והמחייבת ביותר. ישנם כאלו שלא מגדירים כלל, וזה נורא, כלומר, זה פשוט יהודי נטול זהות)

אני הייתי מבררת אם זו התעקשות על חיצוניות, או שזה פשוט כמו שאמרו כאן, מנהג משפחה, או משהו שולי שכזה.

זו דעתי, שיהא לך בהצלחה! 

בעיניך היא מוחלטת וחד גוונית, אזי וודאי שיש שוני בחינוך.

אני חונכתי, והבנתי שהחרדים, או הדת"ל הם לא כה מוחלטים, ויש המון גווני אפור באמצע... הם לא גזע, הם הגדרה שטוטית.

(שאגב לא אומרת דבר וחצי דבר על ההשקקפות ועל דרך החינוך.\)

יכולה להיות משפחה שבחרה לשלוח את ילדיה למוסדות חרדיים, מחוסר ברירה אחרת, ודעותיה הפוליטיות או ההשקפתיות אינן שונות משלך בכהוא זה. 

 (ולהיפך, כמו כן)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?