סתם רוצה לדעת..אתם מסכימים איתם?
כאילו, אם כבר להתפלל אז על העם שלך!
ולא רק שהם לא מתפללים על עמ"י הם מתפללים על האויבים שלנו?!
זה ממש לא מובן ואם מישו מוכן להסביר לי אני אשמח!
ateretfaסתם רוצה לדעת..אתם מסכימים איתם?
כאילו, אם כבר להתפלל אז על העם שלך!
ולא רק שהם לא מתפללים על עמ"י הם מתפללים על האויבים שלנו?!
זה ממש לא מובן ואם מישו מוכן להסביר לי אני אשמח!
ה.ת.וגם היה רשום על מתנדבים ישראלים שהלכו לסורי'ה..
לא כל מי שלא נולד יהודי הוא אויב שלנו.
כן, יש ערבים ומוסלמים שהם אחלה אנשים ואין להם שום דבר נגדנו.
אם אתם תומכים ברצח מחליא ומזעזע של ילדים ותינוקות שלא עשו לכם כלום- תפיסת העולם שלכם שגויה, לפי דעתי.
זה ילדים שמחנכים אתם מגיל 0 לשנאת יהודים !
זה תינוקות שבגיל 5 הם יהפכו להיות שהידים!
זה תינוקות שאחים שלהם יושבים בכלאה על רצח יהודים בדם קר!
עדיף שתינוקו כאלה ימותו ולא נצתרח שלחרר אותם בשליט הבא...
זה נכון שלא כולם.
אבל זה ממש מוגזם להיתפלל עליהם
תחשוב שיש ם אנשים שרצחו את אחים שלנו ואנחנו ניתפלל יהם?!?!
ני לא מסוגלת!!!!!!!!!
הם מתפללים על האנשים הפשוטים והחפים מפשע, התינוקות, אלו שלא עשו לנו נזק. אנשים תמימים שלא מגיע להם למות או להיות במלחמה המזעזעת שיש שם.
כן, גם הם בני אדם. ולא, תתפלא, לא כולם שונאים אותנו ולא כולם רוצים להרוג אותנו. ואפילו אם יש שם רק אדם אחד שראוי לזה שיתפללו עליו, אז הם מתכוונים בתפילתם רק על האחד ההוא.
ובלי קשר הם מוגדרים כאוייבים שלנו, לכן זה לא משנה אם יש אנשים בודדים שאוהבים אותנו.
אסור לשתוק
הם מתפללים על אלה שלא רוצים ברעתנו.
תתפלאו, זה קיים.
אני לא בעד להתפלל על הסורים.
אני לא אתפלל לרציחתם, אבל אני לא מתערבת.
מכמה סיבות:
א. יש לנו מטרות יותר חשובות להתפלל עליהן.
ב. הסורים הם עם אוייב, ואפילו אם יש פרטים שכן בעדנו, הכלל מייצג את הפרט פחות או יותר. המגמה הכללית היא נגדנו (גם מצד המורדים וגם מצד השלטון), ולכן אין סיבה שאני אתפלל להצלחתם.
ג. גם אם מדובר על תינוקות וילדים בלבד, עדיין החינוך שהם יקבלו בצורה ודאית כמעט לחלוטין הוא חינוך עויין לישראל. לכן אין לנו אינטרס בהצלתם של אותם תינוקות. בעתיד הם יהפכו להיות שונאינו. זה ממש לירות לעצמנו ברגל. (ואני מדגישה - אני לא מעודדת את הרצח בצורה ישירה, אבל לא מתערבת)
עוד נקודה, שההשוואה לשואה אינה קבילה מכמה סיבות:
א. אזרחי סוריה (ובכלל המדינה) הם אויבים לנו מראש. כשהתרחשה השואה אנחנו לא היינו אויבים של האומות ש'שתקו'. השתיקה בתקופת השואה הייתה אכזריות לשמה ללא כל בסיס רציונאלי. לא היינו אויביהם, ובכל זאת הם בחרו לשתוק. זהו הבדל גדול.
ב. השואה התרחשה בין עם אחד לעם אחר. כאן זו מלחמה פנימית. (אני לא יודעת עד כמה יש לזה השלכות, אבל זהו סוג מלחמה שונה)
ג. אל תשכחו שהסורים נלחמו בנו 3 מלחמות (כשהסורים הם אלו שפתחו במלחמה!) - העצמאות, ששת הימים ויום כיפור.
ד. הסורים הם אחד העמים ששתקו בשואה. ויותר מזה - אני חושבת שעודדו אותה בתוכם.
ואם נצרכות הוכחות - המלחמות נגדנו, מיד לאחר קום מדינת ישראל, הן ההוכחות הכי חותכות לטענה הזו.
אני חושבת שבסוף הגנה על עם כזה הוא בבחינת "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים" (ולא חשוב שמדובר באזרחים, כי היחס אצל רוב האזרחים כלפינו עויין)
תחשבי שלנו הייתה את השואה,כולנו רצינו שאם לעם היה תרופת פלא כדי שהיא לא תהיה- שיביאו לנו אותה!
ולנו יש כזה דבר-תפילה.!
תחשבי,היית רוצה שהילד שלך יצא לבצפר ויחזור בלי יד? ח"ו? מה הוא עשה? נולד למקום כזה.
אז כן,נעזור להם.
להבה=)אבל שיהיה להם בכיף!
ateretfaתדמיינו את המשפחה שלכם, את האחים הקטנים שלכם,
70 שנה אחורה- זו המשפחה של סבא שלכם. בגרמניה או פולין או הונגריה או צכיה, אלג'יר, מרוקו, צרפת, רומניה, יוון, שבדיה ועוד ארצות.
ולא צריך להזכיר מה קרה שם.
הפתרון היא לרצות במות האויבים שלך?
זה לא דבר שלומדים בגן על ברוריה אשת רבי מאיר שהעירה לבעלה ש ''ייתמו חטאים מן הארץ''? חטאים ולא חוטאים?
אנחנו צריכים להתפלל למות כל שונאינו?
לעניות דעתי אנחנו צריכים להתפלל שיכבדו אותנו ויפחדו ממנו. לא ימותו ולא ישנאו. אנחנו אומה נבדלת משאר האומות. לא אומה ששאיפתה להיות היחידה בעולם. (נאציזם, נצרות, איסלאם..)
התפילה שחוברה היא בקשה מהקדוש ברוך הוא לשמור על חייהם של אלו שלא עשו רע, אלו שרוצים לחיות בשקט ושלווה, והם מתים בכל רגע- רק כי הנשיא שלהם רוצה להישאר על הכיסא.
אנחנו חייבים להתפלל בשבילם!
(כל מה שכתבתי לעניות דעתי בלבד!!)
שלפני לא כל כך הרבה שנים גם העם שלנו עבר משהו דומה
לא על הרוצחים ולא על המחבלים
על האנשים החפים מפשע,
זה נראה לכם הגיוני שתנועה דתית תצא להתפלל על רוצחים? לא.
אז כנראה שלא מתפללים עליהם - הגיון פשוט.
וזה שמתפללים לא אומר שמפסיקים להתפלל על דברים אחרים
שבת שלום.
על עמ"י.
ולא חסר על מה להתפלל...
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t573902#6348010
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t573902#6349186
תוכן התגובות:
א.אותה סוריה,שגם השתתפה במלחמת יום כיפור,וכן עד ימינו,היא בשליטת משפחת הטבחים אסאד.ובאסאד הזה בדיוק רוצים להלחם.ואסאד הזה בדיוק טובח בעם שלו,בסורים רבים שמן הסתם לא כולם אנטישמים ומחבלים,ועליהם מתפללים.. שמבוצעים נגדם פשעים נוראיים.
ב.לגבי האגב שלך,איננו צריכים להיות מוסריים ונאורים בשביל למצוא חן בעיני העולם.אלא משום שהתורה דורשת זאת ממנו.לשאוף לתקן עולם במלכות שדי.להיות אור לגויים.וכ'ו.
---
אברהם אבינו,ביקש על סדום כולה (שהיו "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"),בעבור עשרה צדיקים (לבסוף) שישנם בה.ואני חושב שכן יש עשרה צדיקים בסוריה,ולכן בתור כאלה השואפים לתיקון העולם ("לתקן עולם במלכות שדי") רודפי צדק ומוסר, למנוע או לפחות לתמוך ברוצים למנוע מאסאד לטבוח בעם שלו. בעניין מי ישלטו בסוריה,זו שאלה אחרת.
מרדכיאהההההההההההההההההה כמה שהרב כהנא צודק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מי אמר שצריך לשנוא אותם?
אנשים שלא עשו רע. כן,עליהם הכוונה להתפלל. לא על אסד. אל תהיו ראש בקיר.
אנשים שנולדו למצב שבו יש סכסוך בינינו,נולדו למקום בו טובחים כל בנאדם שיוצא מהבית לחינם.
ואם למישהו מתחשק להיזכר דוקא עכשיו בשואה ומוראותיה - שיעשה את זה בכיוון אחר, שיחשוב על זה שאף אחד מהאויבים האלה שנהרגו בגז בסוריה לא היה מניד עפעף אם זה היה קורה לנו, אלא להיפך, הם היו עולצים ושמחים אם לא עושים את זה בעצמם. (ככל הנראה רובם ככולם היו שמחים לעשות את זה בעצמם)
לאנשים שאין מוסר אמיתי ואין אמת וצדק - אין ברירה אלא להתיפייף בצורה מחליאה.
לפי התורה אין שום מוסריות בלהתפלל על אוייבים.
רק אנשים כסילים יכולים להתפלל על אוייב רצחני שרוצה להשמיד אותנו.
אז אני אחזור על זה שוב בתקווה שמשהו ייכנס לכם לראש
1) אף אחד לא מתפלל על האויבים אלא על החפים מפשע. ברור? יופי.
2) זה שמתפללים עליהם לא אומר שלא מתפללים גם על דברים אחרים.
די לשחק אותה ראש קטן.
ואם מישהו מגיב לי על זה "אבל זה אויבים" או "חסר לכם על מה להתפלל?"
זה מראה עליו משהו קשה.
שבוע טוב.
כל ָּהאָלוֹת ָּה ֵא ֶלה ַעל ֹא ְי ֶביךָ ְו ַעל שׂ ְנ ֶאיךָ
לעומת כל השפע והטוב שה' משפיע עלינו, אצל אויבינו אנו רואים מזה חודשים ושנים חורבן שהולך ומתגבר. בשבוע שעבר ראינו במצרים סכסוך איש באחיו, עיר בעיר וממלכה בממלכה. והגדיל לעשות השלטון בסוריה, שהוא מכלה את מתנגדיו מבית בנשק כימי. נשק שלא מעיזים להשתמש בו בכל העולם כולו, משתמשים בו אצל
אויבינו וכולם מזדעזעים. מרן הרב זצוק"ל היה אומר שצריך לדעת מה המשמעות הרוחנית של כל מה שאנחנו רואים. ובאמת אלה דברים מפורשים בפרשת השבוע:"ְוָנַתןה’ ֱאלֶֹקיךָ ֵאת ָכּל ָהאָלֹות ָהֵאֶלה ַעל ֹאְיֶביךְָוַעלשְנֶאיךָ ֲא ֶשר ְר ָדפוּךָ" (דברים ל ז). מי אויב ורודף לישראל כמו סוריה ומצרים, אשר כמה פעמים קמו עלינו לכלותינו והכריזו, עפר לפיהם, שהם רוצים להשליך אותנו, חיים או מתים, לים? הקב"ה הוא אל אמת. "נוקם על עלילותיו". כשם שביציאת מצרים הקב"ה לא הסתפק ביציאתנו ממצרים, אלא הביא עשר מכות על המצרים שהצרו והציקו לנו, ולבסוף הטביעם בים סוף – כך גם היום,"כּיֵמיֵצאְתךֵָמֶאֶרץמְצָריםאְַרֶאנוּנְפָלאֹות"(מיכהזטו).הם מקבלים עשר מכות ובסופם נקמה גדולה, וזה מה שאנחנו רואים בעינינו. ממש ככל הקללות האמורות בפרשת "כי תבוא". כשם שביציאת מצרים אמרנו שירה, כי הכרנו את יד ה' בעונש המצרים, כך גם היום צריכים להכיר בכך שכל העונשים הללו הם מיד ה' לאויבינו הרעים והרשעים, שעשו לנו צרות כל כך גדולות. "ְוֹנאַמרְלָפָניושיָרהֲחָדָשהַהְללוָּיהּ".
אין קשר בין אויב ובין פשע. אדם שאויב לך לא מוכרח להיות פושע.
ואנחנו לא מענישים אותו על פשע אלא בסה"כ נלחמים בו.
אם המלחמה היתה עניינים אישיים בין יחידים היית צודקת, אבל זאת מלחמה בין קבוצות, וגם אלו שבמקרה לא הרגו חייל שלנו - עדיין שייכים ומשייכים עצמם לצד השנלחם בנו, ורוצים ברעתנו.
הם אויב, העם הסורי אויב שלנו, הוא לא פושע בגלל זה, הוא רק אויב, ואנחנו נלחמים בו ורוצים ברעתו ובחולשתו, כי כל שהוא יהיה יותר מפורר וחלש - ייטב לנו.
בדברים שכתבת אין הגיון.
בס"ד
איאלץ לנקוט בצעדים חמורים יותר.
כבדו אחד את השני בדיוק כפי שהייתם רוצים שיכבדו אתכם ותבינו שלא כל דיון כאן הוא אישי!
מותר לכם להתדיין אבל תהיו עניניים.
לקרוא אחד לשני חולה נפש, נאצי, ערב רב, וכדומה זה לא מה שיגרום לו להשתכנע.
מבטיחה.
בבקשה אל תגרמו לי לעשות דברים אחרים.
דברו בצורה מכובדת שמכבדת אתכם ואותנו.
אבל הנה,אתם רוצים להיות מלאי שנאה כמו הערבים? רוצים להיות טובחים כי "גם הם כאלה" ?
בס"ד
אני חייבת להגיב פה כי לא אעתיק לכל אחד.
די להשוות את זה לשואה!!!
אם הייתם מבינים מה זאת השואה לא הייתם מעזים להעלות על דל שפתיכם את ההשואה ההזויה הזאת.
א. הם נלחמים נגד עצמם, לא מנסים להשמיד עמים אחרים...
ב. הם אויבים שלנו. אנחנו לא היינו אויבים של הנאצים. הערבים הם אויבים לכל דבר.
אני לא אומרת שאתפלל למותם אבל בהחלט לא אתפלל לשלומם.
אגב, עושים הרבה בשבילם.. מספיק לראות את כמויות הפצועים שמגיעים למדינת ישראל לטיפול משם.
ג. באמת שההשוואה לשואה צורמת לי.
בשואה היה רצח עם! היה רצח של עם שלם על ידי עם אחר!! העם הזה היה חסר ישע! לא הייתה לו מדינה, לא היה לו איך להגן על עצמו, לא היה לו כלום!
ועל מה?! כי הם כביכול גזע אחר?!
תעשו לי טובה. ההשוואה עושה רע לשואה...
ולדעתי מאוד מזלזלת.
בסוריה הם נלחמים עם עצמם, יש שם שני צדדים שלשניהם יש איך להגן על עצמם.
ולא יודעת מה איתכם אבל לדעתי יש להם סיבה די טובה למלחמה הזאת...
מה גם שתזכרו שהם במלחמה! בהגדרה זאת מלחמה!
בשואה זאת לא הייתה מלחמה עם היהודים!
זה היה פשוט רצח עם.
שום מלחמה ושום כלום.
פשוט רצח עם.
איכס איכס לא יכולה בכל לשמוע את ההשוואה.
בא לי לבכות רק מהמחשבה על ההשוואה המזויעה הזאת.
תעשו לי טובה, כבדו את כבוד האנשים שמתו בשואה ואל תשוו אותם אליהם סבבה?
אבל גם אין מקום 'להצדיק' את זה כי "זה לא כמו השואה", כי זה לא רצח עם, כי יש להם דרכים להגן על עצמם, ועוד.
אי אפשר להתעלם מזה שיש שם אנשים שלא קשורים, שסתם נרצחים. אני לא מדבר על אזרחים שנקלעו לאיזורי עימותים, שזה כמו בעזה.
אני מדבר על זה שחיזבאללה, צבא סוריה, והמורדים, נכנסים לכפרים ופשוט שוחטים את כולם בשנתם. על זה שמפזרים כימיקלים באוויר וכל מי שבמקרה נמצא שם ונושם את האוויר מת, וזה היה מכוון נגד אזרחים. על זה שמטוס הוריד פצצת נפאלם (זה בערך כמו להתיז בנזין בוער) על בית ספר. לא חסרים מקרים של גרימות מוות לאזרחים בזדון.
כל המלחמה הזאת משעשעת למדי. האויב המסוכן ביותר לישראל פשוט משמיד את עצמו. אני בעצמי הלכתי לאזור הגבול בשביל לצפות בפצמ"רים נופלים. סיפרתי בדיחות על זה שחבל ששני הצדדים לא יכולים להפסיד...
עם זאת, צריך קצת אנושיות. כאשר מחבלים וחיילים סורים הורגים אחד את השני, אני שמח. אבל כשאני רואה סרטים של שורות של גופות של ילדים שמתו משאיפת גז VX וסארין, אני קצת נחרד.
אני לא בטוח שאתפלל לשלומם, כי בכל זאת... אבל אני בהחלט מבין את אלה שכן. אני בטוח שהם לא מתפללים למען האויבים המוצהרים שלנו, אלא למען הבלתי מעורבים.
הרי זה מה שכתוב בתפילה שהרב שרלו כתב: "אנו פונים אליך בתפילה כי תעורר ברוצחים את האנושיות הפשוטה ואת מידת הרחמים, את ההכרה כי כולנו נבראנו בצלם א-לוהים וכי גם למידת האכזריות יש גבולות, ותופיע בעולם את מה שכתבת בתורתך 'שופך דם האדם באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהים עשה את האדם'."
ואם ה' יכניס בהם קצת מידת הרחמים, אולי הם גם יפסיקו לשנוא אותנו...
מי שהשווה את זה לשואה, התכוון לדעתי לזה שכולם התעלמו מהצרה שלנו, ועכשיו כולם מתעלמים מהטבח בסוריה.
כשהשוותי לשואה..
סליחה אם זה היה נשמע אחרתץ.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.