עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ד באלול תשע"ג 10:17
נערך לבקשת הכותב
את מרוויחה כמה עשרות אלפים בחתונה, רק כדי להוציא אותם בהמשך החיים (ואף יותר) על חתונות של אחרים...
האם הוגן שבני הזוג ירוויחו על גבם של האורחים? את הלהרוויח על חשבון ההורים אני עוד מבין - הם ההורים אחרי הכל - ולמרות זאת, אגב, אני עדיין חושב שהזוג יכול וצריך להתעקש להוזיל עלויות, גם בכדי להקל בכך על ההורים, כי אחרי הכל זה לא שהם מלייאנים או משהו, ותזכרו שלרוב גם יש להם עוד ילדים לחתן, וילדים להאכיל ולשלוח לישיבות וכו' וכו'...
כן, קצת הרבה מפריע לי שיש אנשים שמתייחסים לעזרה הזאת של ההורים כמובנת מאליה, וברור להם שבחתונה שלהם הכל יהיה בסטנדרט הרגיל ואולי קצת פחות, כי ברור מי ממן את זה בסופו של דבר, ולמי הולכות המתנות.
תארו לעצמכם רק לרגע שההורים משני הצדדים באים ביושר לזוג ואומרים - אין לנו. מצטערים, אין לנו, ואין לנו אפשרות להכנס עכשיו להלוואות וחובות. עושים מסיבה צנועה או שאתם ממנים בעצמכם את העלויות של מסיבה סטנדרטית.
האם אז נראה לכם שהייתם עובדים שנה שלמה בשביל לכסות את העלויות של חתונה כזאת של ערב אחד, רק בשביל להגיד שגם לכם הייתה חתונה כזאת?
אז לא, בציבור שלנו המצב הכלכלי הרבה פעמים לא פשוט, אבל רוב ההורים לא "יעשו את הבושות האלו" לילדים שלהם וגם אם ממש קשה יתאמצו ויקחו הלוואות ויצטמצמו בילדים האחרים בלימודים, באוכל וכו' - העיקר שהדודה מרים תוכל לשבת ב10 בלילה ולאכול סטייק עם חתיכת תפוח אדמה קטנה, ולשלם על כך 180 שקל למנה.
אבסורדי לחלוטין.
מה גם שעוד לא דיברנו על יוסי, החבר של אבא לעבודה בהיי טק שמעולם לא ראה אפילו תמונה של הבן שהתחתן כי הוא בכלל עובד במחלקה אחרת ולא ראה מעולם את שולחן העבודה של אבא של החתן - וגם הוא הוזמן לחתונה, נאלץ להגיע כדי לא לפגוע, ולהוציא מכיסו 200 שקל + בזבוז של ערב שבו הוא יכול לבלות עם אשתו ועם הילד הקטן שלו שכבר הרבה זמן רוצה שאב שלו יספר לו את כיפה אדומה אבל אי אפשר כי אבא או בעבודה, או הולך לחתונות של חברים מהעבודה כדי להוציא שם את הכסף שקיבל בעבודה.
חבר'ה - תתעוררו, המצב היום הגיע לבלתי נסבל. זה כבר לא עניין של סטנדרט, של להיות כמו כולם ואפילו לא של קמצנות מצידי או מצד כל אחד אחר - זה בסך הכל עניין של להיות עם עיניים אמיתיות פקוחות ולא משקרות לעצמנו, לחברה' שמסביבנו, או לבורא עולם שבוודאי לא התכוון לכך כאשר הכניס את מצוות הקידושין לתורה...
אז כן, אני מצהיר כאן - אני בעד לשבור את המוסכמות. גם אם זה אומר משהו מאוד לא רגיל ולא שגרתי. גם אם זה אומר שהמתנות שיביאו האורחים יהיו לו צ'קים שמנים, אלא קומקום לבית, מפה יפה לשולחן, או קישוט נחמד לבית מעשה ידי אשתו של החבר הטוב של החתן שהוזמן יחד עם אישתו, ולהכין קישוט יפה זה גם הרבה יותר זול בשבילם, וגם מבטא יצירתיות+ חיבור אמיתי לבעלי השמחה. וכמובן, ישנה אפשרות שהמתנה תהיה עצם הכנת החתונה עצמה ובזה באמת נהניתי לקרוא את מה שנכתב בראש השרשור על הזוג המיוחד הזה, ומה שעשה - זה דוגמא לזוג שמוכן לשבור מוסכמות למען אמת גדולה ומאירה.
אז כן, אולי המודל הזה לא מתאים לכל מקום ולכל אחד בעיקר בגלל שהוא תלוי בהיענות מצד הקהל והמשתתפים עצמם - אבל זה לא אומר שאין מודלים אחרים שאי אפשר לאמץ. זה לא אומר שאי אפשר להתחתן במקום שהוא לא אולם אירועים שמשלמים בו טונות אלא בכל מרחב גדול מספיק אחר שלרוב מושבת בשעות האלו וישמח להשכיר את עצמו במחיר ממש זול לערב אחד, ולהביא קייטרינג במחיר שפוי, אפילו בלי מלצרים אלא בשיטת הבופה או משהו כזה, וככה להוזיל עלויות ברמה מטורפת. כן, זה לא יהיה כמו באולם.
וכן, גם במספר המוזמנים - מעבר למשפחה הקרובה והרחוקה, שבגדול מאוד צריכה להסתכם בכעד 300-400 איש לשני הצדדים גם יחד (וזה במשפחות גדולות... כי אני לא מדבר על להזמין את הבן דוד מדרגה חמישית שאפילו סבא שלך לא מכיר. אני מדבר עד דרגת בני דודים של הורים, הכי רחוק...) - מעבר לזה להזמין בעיקר את החברים והחברות של החתן והכלה (שהם המשמחים העיקריים בחתונה, ואם יש מישהו שלא צריך לקבל מנות משמחים ולא צריך להביא מתנה - זה הם, כי המתנה הכי גדולה שם מביאים זה "כיצד מרקדין לפני הכלה" ו"כל המשמח חתן ביום חופתו...". וחוץ מזה, חברים ממש טובים של ההורים, בעדיפות לכך שיכירו גם את החתן/הכלה...
חברים רחוקים וכו' וכו' - תשמרו לשבע ברכות ודברים מהסוג הזה...
חתונה לא צריכה לצאת עם 700 מוזמנים. גם לא 600.
אז אולי זה לא תהיה "חתונה סטנדרטית ורגילה פלוס מינוס" - אבל מבטיח לכם שהריקודים והשמחה שם יהיו לא פחות מועטים גם אם זה אומר שדודה מרים תאלץ לשלוח את אחד האחיינים שישים לה בצלחת מנת עוף יפה עם אורז וקוסקוס - ולא מנת סטייק כי סטייק לא נכנס לתפריט בשל מחירו. זה לא בושה. וגם אם זה אומר שלא תראו את יוסי החבר לעבודה של אבא בחתונה. זה לא בושה שהוא יילך להינות קצת עם אשתו בבית קפה/יסיים בפעם הראשונה זה 3 שנים את כיםה אדומה לבן הקטן שלו...
והלוואי שמי שאתחתן איתה, תסכים לחפש איתי מודל שיהיה שפוי יותר בהוצאותיו, גם למען החתן והכלה שבאמת הדבר האחרון שהם צריכים ביום השמח הזה זה אירוע כזה מפוצץ מסביבם, וגם למען הורי החתן והכלה ולמען חשבון הבנק שלהם + התקפי הלב העתידיים שפחות יגיעו... וכן, גם למען האורחים, שכעת יגיעו בלב יותר שלם לחתונה כאשר מראש מיידעים אותם על כך שזאת חתונה לא שגרתית, ועקב כך מתכננים גם את הוצאותיהם...
אני באמת מאמין בדרך הזאת, ולא רואה בכך סיבה לבושה או ל"צניעות מזוייפת" או לכל דבר מעין זה - אני רואה בכך מקור לגאווה, לידיעה שגם כשהאמת לא כזאת מסתדרת בתבנית המקובלת, בסופו של דבר אם המהפיכה שאני חולם עליה תקרה, היא תקרה בגלל בודדים שיתחילו אותה בהתחלה... בגלל משוגעים שהגיעו ליישב את הביצות במדינת ישראל כשכל אחיהם בגולה צחקו להם ואמרו להם שפה זה מדבר ושלא ייצא מפה כלום.
מסתבר שבמדבר הזה מנות אוכל עולות ממש ממש יקר...
[אגב, יש לי גם חלום, שאיש עסקים אמיד, דתי, או אפילו לא דתי, יפתח מיזם משותף שלו ושל עוד אנשי עסקים אמידים שירתום למיזם, של פתיחת אולמות אירועים נחמדים ומכובדים ממש, שכל מטרתם תהיה לקדש שם שמיים, והמחירים בהם יהיו לכיסוי ההוצאות בלבד ולא מעבר לזה. המיזם יתבסס גם כמובן על תרומות של אנשים כאלו ואחרים, אבל גם, בעיקר, על ההרצון לשנות וליצור תרבות אחרת, נעימה יותר].
זה לא מקובל, זה לא רגיל, זה לא השפה השולטת היום ברחוב - ואני אפילו מודה שלפי מה שאני רואה אני קיצוני בדעותיי יותר מאילו שכתבו את הדיעות הכי מקילות והכי מוזילות שכאן... ואני לא מתבייש בזה, ורק מתפלל שכאמור, גם האחת שאני אבחר בה והיא תבחר בי, תהיה כזאת שגם תהיה מוכנה לצעוד אל החלום הזה גם אם זה אומר להקריב חלק ממה שחלמה עליו מאז גיל 12. (ואגלה לכם סוד - גם אם ההורים קצת ילחצו בקטע הזה, אם תעמדו על שלכם ותסבירו בנועם שאתם לא רוצים ככה, בסוף הם ילכו איתכם בדרך שלכם ובסופו של דבר, גם אם לא יודו בזה בפרהסייה, הלב שלהם יישמח מהפחות טררם הזה).
סוף נאום ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה (במחיר של 70 שקל מנה גג 
)
.
