ב"ה

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=58698

ב"ה

בעולם,

ואם הקב"ה לא רוצה, אז האדם לא ימות גם אם הרבה טילים יעברו מעל ראשו..

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"

אם מישהו היה מאשים אותך בקשר למאפיה לא היית מכחיש? אז אני מכחיש...

ועכשיו ברצינות.

הרבי חי כי יש ממשיכים לדרכו.

הרבי חי כי הוא חלק מעמ"י ועמ"י חי

הרבי חי כי צדיקים במיתתם קרויים חיים, ואין שום ספק שהיה צדיק גדול ועצום.

אבל כמו שאמר הרב אליהו- הרבי נפטר.

וגם- יש ציון.

ואם ה' אמר "משה עבדי מת", ז"א שאפילו משה רבינו, צדיק שבצדיקים- נפטר.

וגם הרבי...

דברים שאומרים שאמר בעצמו שהוא המשיח- הוצאו מהקשרם, או הובנו שלא כראוי.

ובבקשה תעשו לי טובה ותחשבו, ואל תלכו כצאן אחרי מנהיגי העדר בלא מחשבה כלל.

הרבי ביקש שהרב אליהו יתעסק בטהרתו. הרב אליהו אמר שהרבי נפטר. אז די!

הגוף שלו כבר לא חי!

ובעז"ה נזכה לראותו בקרוב,

בתחית המתים.

מה זה גוף של צדיק.

מה שבטוח זה לא גוף רגיל אלא גוף יותר נעלה ולכם הכללים בו אחרים מאשר גוף שאנחנו מכירים.

אם זה משה רבינו אם זה הרב אליהו הבבא סאלי או הרבי.

ומזה מסתעף כל ההסברים האחרים.

ודברי הרבי הובנו כראוי ומכל הצדדים.

רציתי רק להבהיר את הנקודה ואין ענין להמשיך את הדיון שיגרר לפסים אחרים - מי שממש מעונין אשמח באישי.

הרבי לא חי, וגוף של צדיק לא שונה, אתם חבורת פגאנים עובדי עבודה זרה, ובנוסף.. בכלל לא בטוח שהרבי היה צדיק גדול.

אדם שנותן ומעודד סגידה ציבורית כלפיו, לא נראה לי גדול במיוחד...

על שאתה מבזה גדול וקדוש את הרבי זצוק"ל!

ואני מתחיל להתחרט שכתבתי זצ"ל אחרי 'הרבי' למעלה..

מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל עם הרבי זצ"ל

הרב יצחק כדורי זצ"ל עם הרבי זצ"ל

הג"ר יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל עם הרבי זצ"ל

שתזכה לחזור בתשובה על זה.

כהרב מרדכי אליהו כהרב אא"כ שפירא כהג"ר יד"ה סולובייצ'יק וכהרב כדורי -זצ"ל ביקרו אצלו,וכיבדו אותו,זהו אדם,יהודי,ת"ח,צדיק-גדול! (הבהרה,מן הסתם אלו לא היחידים שהעריכו\כיבדו\והכירו בגדולתו של הרבי זצ"ל -אלא זאת רשימה חלקית.וגם הרבי זצ"ל אינו זקוק לבד"צ כזה או אחר.)

שתזכה לשמוע,ללמוד,גם מהרבי זצ"ל.ולשוב בתשובה על זה.

שיש לך עשרות זצ"לים וזצוק"לים לתפוס בסינריהם. וסרטוני יוטיוב.

אז ממי?

אבל ברור בעליל שאתה בבעיה, כי אני מוכיח מהמציאות, ואתה מוכיח לי מרבנים.

לא יודע מה להגיד, בכל אופן, לכן אני רק *כמעט* רציני.

אני יודע-מהמציאות-שהרבי זצ"ל היה תלמיד חכם,צדיק,חכם,ומנהיג.וגם זה אינו סותר-שאינני 'משיחיסט' ואני יודע שהוא ניפטר.זצ"ל.    וגם יש לי  עשרות זצ"לים וזצוק"לים כמו שהגדרת,להתפס בהם.

כי ברור לי שהרב י"ד סולוביצ'יק זצ"ל היה חכם  ומציאותי וגם הוא כיבד את הרבי כמו שרואים בסרטון.  וכן הרבנים הראשיים לישראל הרב אליהו זצ"ל והרב שפירא זצ"ל-אותו דבר. וגם ר' יצחק כדורי זצ"ל שגם הוא היה מקובל אמיתי   ותלמיד חכם.             זה הכול.

זה שהוא היה איש מוכשר ויודע תורה - כנראה שנכון.

גם חי תורה.גם צדיק. וכ'ו.

והם בוודאי ידעו.תוצאות מעכשיו ברוכות ב"ה. ואם אתה מדבר על המשיחיסטיות-הרי היא התחילה עוד בחייו -לא כן?

הם לא ידעו מספיק...

וגם אם יש עיוותים אצל מיעוט,מה זה נוגע לרבי זצ"ל עצמו שהיה צדיק קדוש וגאון?

וזה מאד נוגע, הוא הרבי, לא?

הוא לא הפך את הע"ז הזאת לאימפרייה? בטח שהוא..

הוא לא ניפנף בידיים כששרו לו משיח? ניפנף...

הוא לא תמך בסגידה הזאת? תמך, תמך...

לא אמרו אתה משיח,אבל גם אם הבין שהכוונה היא אליו,זה היה בחייו..לך לרחוב ותשמע אחרים אם הם חושבים שהרב הזה או הרב הזה משיח,תשמע שכן.אך אתה לא תזלזל באותו רב,או תאמר שזו עבודה זרה.

לאחר חייו לטעות שחיי בגוף וכ'ו זה משהו אחר.אבל הוא לא אמר שהוא חיי תמיד בגוף ושאחרי חייו  לומר שחיי בגוף וכ'ו

ולא בטוח שהרעשניים דווקא הם הרוב.

וזה לא דומה למה שאמרת, כי פה הוא תמך, זה לא רק יחס של אנשים.

המשיחיות היא בכלל לא הנושא, המשיחיות היא עוד תוצאה של יחס סוגד לרבי.

ולזה שמתי לב מזמן. למה לך להיכנס לזה?

כשבניגוד אליך הם פגשו אותו, ולפחות חלקם היו מעורים מאוד בעניני הציבור.

אולי דווקא אתה אינך מכיר?

החסידים שומעים לרבי גם אם בתורה כתוב אחרת, התורה היא דבר ה',

נובע מכאן החסידים מעדיפים את דברי הרבי על דברי ה',

נובע מכאן החסידים הם עובדי ע"ז.

הרבי עודד את זה, מסקנה הרבי עודד ע"ז.

אבל זה לא נכון. (אני לא נכנס לשאלת העובדות, אלא רק ללוגיקה של הסקת המסקנות). 

החסידים רוצים לעשות את רצון ה', הם סוברים שהרבי האדם שמבין יותר מכל אדם אחר את רצון ה', הם סוברים שהיכולת של הרבי להבין את דברי התורה עולה על היכולת שלהם,

(וגם אם בתורה כתוב שצריך לשבת בסוכה, וחז"ל למדו אותנו שזה כולל שינה. והם היו מסיקים בעצמם לישון בסוכה, אבל הרבי מסביר שישנו גדר הלכתי, גם הוא ע"פ דברי חז"ל, שפוטר אותם וקיים עניין קבלי שהם אכן לא יישנו בסוכה, הם סוברים שוודאי הבנתו של הרבי נכונה יותר מההבנה הפשוטה, ונוהגים ע"פ דבריו)

מסקנה - החסידים עובדים את ה', ומפרשים את רצונו ע"פ דברי הרבי.

(איני נכנס לשאלה האם זו הדרך הטובה לדעת מה רצון ה', והאם זה היחס הנכון בין תלמיד לרבו או בין חסיד לרבו.)

כי.. הם לא מכחישים את זה. אם הרבי יורה להם - הם יאכלו חזיר.

אתה מבין שאם אדם מוכן לאכול חזיר, סתם כי הרבי אמר, זה בגלל שהוא אולי מדבר על "הרבי יודע רצון ה'" אבל באמת מה שקורה זה שרצון הרבי הוא המעלה הגבוהה ביותר מבחינתו, ולא רצון ה'.

וכנ"ל גם בסוכה, ההסבר שהרבי נתן הוא הסבר מגוחך ומופרך, הם עוברים על התורה לא כי הם חושבים שלזה היא התכוונה, אלא כי מה שחשוב אצלם זה הרבי, גם נגד התורה.

הרבי הוא המקסימום מבחינתם, הוא הגדול, הוא בעל הכוח, הוא הכל.

(והוא גם... חצי אלוהים, כמו שתוכל למצוא בכל מיני כתבים שלהם, אם תחפש. ההבדל שם מטושטש רשמית בין הרבי ואלוקים.

חסיד חב"ד אחד סיפר לי בדיחה: שכשיבוא משיח, הרבי יעלה לדרגת "עצמות", החסידים לדרגת רבי, הליטוואקרס לדרגת חסידים, והחיות לדרגת ליטוואקרס. שאלתי אותו איזה חלק זה בדיחה ואיזה רציני.. הוא הוריד עיניים ואמר "כל אחד ומה שהוא מאמין". אז זאת אמנם בדיחה, אבל כשאתה מכיר יותר ויותר ושומע יותר ויותר, אתה מבין שיש טישטוש אמיתי בין הרבי ובין אלוקים. וזה מובן מאליו ומתבקש, אין לאדם יכולת לסגוד ליותר מאחד, אם זה הרבי - זה לא אלוקים.)

כי אדם אחר יורה לו, הוי אומר, בין ה' ואדם הוא בוחר לשמוע להוראת אדם - זאת אכן מתמטיקה.

וכל ההסברים על למה זה ככה, ולמה הם חושבים, ולמה ולמה ואיך... כל אלה לא רלוונטיים.

כי אחרי הכל - הבוס הוא לא השם אלא בשר ודם, וזאת עבודה זרה.

(גם את המשך הדברים שלך אני לא מקבל, אבל אולי בפעם אחרת).

לא מכחישים שהם יאכלו בלי היסוס. 

ולא דיברתי בשם הציבור הדת"ל.

תפסיק לדבר ככה על יהודים.

אתה מלמד חובה על ציבור עצום של יהודים שומרי תורה, במקום שיש די והותר רווח כדי ללמד עליהם זכות.

חזור בך

בנסיון לקבץ עוד ועוד מאמינים לדרכם.

כשהמצב לא סטטי אין מקום להקלות כדי לשמור על אוירה טובה.

את הטענות החמודות האלה שומעים כל הזמן במגזר הדת"ל, והמצב בהתאם.

בכל דור יש כמה נשמות שיכולות להיות משיח, והרבי מבחינת המעשים שלו והיקף ההנהגה שלו היה קרוב לזה יותר מכל אדם אחר שידוע לי.

יתכן שבגלל זה הוא לא מחה כנגד אותם אנשים שטענו שהוא משיח. (ואגב, יש אומרים שהוא כן מחה על זה)

רבי עקיבא כידוע, ג"כ עודד סגידה ציבורית לבר כוכבא ואמר שהוא משיח, והדברים התבררו כטעות (וזה אע"פ שבר כוכבא ברמת הצדקות שלו היה קטן מהרבי ככל הנראה (אמנם ודאי שלא רשע/כופר כמו שיש שמנסים לצייר אותו)). האם בגלל זה ר' עקיבא אינו רב גדול?!?

בכל מקרה, מה שודאי נכון זה שמכיון שהוא מת הוא התברר למפרע שלא כמשיח. ושהוא היה רב גדול וצדיק גדול שפעל ותרם רבות לגאולה, ולעבודת ה' בעם ישראל.

(ועוד הערה, לחשוב שמישהו חי, ושהוא המשיח, כל עוד אתה יודע שהוא לא אלהים, ושאלהים שולט בו והוא המחליט עליו, זה לא ע"ז. סתם פתיות)

אלא עובדי הרבי, הם מאמינים כי הרבי האמין. זה הכל. הם מקיימים מצוות כי הרבי אמר.

תשאל חב"דניק מה הוא יעשה אם הרבי יורה לו לאכול חזיר. שאל...

הרוב יגידו שהם יאכלו.

דברי הרב ודברי התלמיד.... נמצינו למדים מיהו הרב ומיהו התלמיד.

בתורה שלי כתוב: "בצדק תשפוט עמיתך" ו"לא תשא שמע שווא" ו"הוכח תוכיח את עמיתך".

לכן ברור לי שכל ישראל צדיקים, עד שיוכח בהוכחה ברורה אחרת. ולכן אני לא מוכן לקבל בשום פנים דברים רעים שאתה אומר על עם ישראל (תלמד קצת הלכות לה"ר). ולכן אני מוחה כנגד הדברים שאמרת וכנגד הוצאת השם הרע הזה על רבים מאחינו הצדיקים בני ישראל, ומבקש ממך לתקן את אשר עיוותת.

אפילו יאמר לך על ימין הוא שמאל ועל שמאל שהוא על ימין.

ואגב עם שמעת פעם על הרב אהרונסון מפתח תקווה, הוא פסק ליהודים בשואה שהם חיביים על פי תורה לאכול בר נבילות ולברך על זה ברכה מיוחדת...

אנו מקיימים את מצוות ה על פי הכללים שהוא נתן ואחד מהם זה לשמוע לרב ת"ח ופוסק וללכת לפי זה..

המקור שהבאת מדבר על סנהדרין הגדולה בירושלים.

פיקוח נפש, מה... לא שמת לב?

ויקיפידה מסבירה את זה יפה

אמונת חכמים בגישות השונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש המבססים עיקרון זה על המקרא, על פי הפסוק המלמד את המצווה לשמוע לדברי חכמים: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל." (ספר דברים, פרק י"ז, י"א).‏^[9] לפי פסוק זה חובה על האדם לנהוג על פי דברי החכמים ולא לסטות מהם. אמנם, פסוק זה עוסק בהוראות של חכמי הסנהדרין בלבד,‏^[10] אך יש המרחיבים מצווה זו גם לחכמי הדורות שלאחר ביטול הסנהדרין, כדברי בעל ספר החינוך:‏^[1] "ובכלל המצווה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצוות השופט, כלומר: החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו... והעובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה ככל אשר יורו - מבטל עשה זה ועונשו גדול מאד..."

אחד המקורות הידועים המהוים בסיס לתפיסה שיש לשמוע לדברי החכמים אפילו אם הם נראים מוטעים, הוא הספרי:‏^[11] "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם". מפרשים דנים ביחס שבין מקור זה למקורות אחרים מדברי חז"ל, מהם עולה גישה הפוכה, ביניהם התלמוד הירושלמי:‏^[12] "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, תשמע להם?! תלמוד לומר: 'ללכת ימין ושמאל', שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל". ההסבר המקובל מבוסס על הבחנה בין תלמיד חכם היודע לפסוק הלכה בעצמו לבין אדם רגיל. הסבר זה מבוסס על דברי התלמוד הבבלי,‏^[13] האומר שאם הורו בית דין על איסור כלשהו שהוא מותר, ואחד מחכמי הסנהדרין או אפילו "תלמיד יושב לפניהן וראוי להוראה" - יודע שהם טועים, מחויב לנהוג לפי צו מצפונו, ואם בכל זאת עשה על פיהם - הרי הוא חייב קורבן חטאת, ואינו נפטר בקורבן הציבור שנהגו על פי הסנהדרין.

מקורות רבים מדגישים את החובה לעיון עצמי, גם אם העיון מוביל למסקנות שונות מאלו של החכמים הקודמים,‏^[14] אך עם זאת, אין בדברים אלה משום סתירה לעיקרון של אמונת חכמים, שכן עיקרון זה פונה, כאמור לעיל, למי "שלא הגיע להוראה", ואין בכוחו להשיג על דברי החכמים מתוך עיון תורני.

לפי תפיסה רווחת החובה לשמוע לדברי החכמים מבוססת על ההנחה שהם אינם טועים כי הם חכמים יותר. אולם נראה שתפיסה זו זרה ליהדות, שהרי התורה מקדישה פרשה מיוחדת למצב שהסנהדרין טועים בהלכה, והציבור כולו נוהג על פיהם שלא כדין. במקרה זה יש להביא פר לחטאת עבור הסנהדרין ששגו בהוראתם, ועבור הציבור שנהגו על פי הוראה שגויה.‏^[15] לפיכך, מסביר בעל ספר החינוך,‏^[16] שאמנם ייתכן שהחכמים יטעו, אך הדבר אינו שכיח כל כך, ולכן מבחינה סטטיסטית מוטב לשמוע בקולם, שכן האלטרנטיבה - אנרכיה הלכתית - גרועה יותר: "כלומר, שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים, אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל (עדיף ש)נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי".

אין אחד שאומר דבר כזה.

התורה מזהירה במפורש מפני מצב בו יבוא נביא ויוכיח עצמו אפילו במופתים - אבל יורה לעבור על התורה.

אוי נו, זה לא נושא לדיון.

דברי הרבי קודמים אצלכם לדברי האלוקים. זה - ע"ז.

ובפרט בגלל שהגבול בין הרבי לאלוקים אצלכם... מטושטש מאד, גם אם מדובר בטקסטים הסודיים יותר, כדי לא להרחיק מתורת הבעש"ט.

על נביא נאמר דבר הוי' דיבר בי ומילתו על לשוני.

ואם כפוסק שקיבל סמיכה מגאוני הדורות הקודמים.

כך או כך מתייחסים אילו כיודע דבר אלוקים (כמו כל רב וצדיק)והולכים על פיו.

זה שלא מתייחסים אל רבנים אחרים כך זה לא בעיה שלנו.

אבל על פי הלכה אין בזה שום בעיה

הבעיה בזה מקסימום היא על פי השקפה זו או אחרת

לא השקפה ולא בטיח. השאלה היא מי הבוס, אלוקים או הרבי. אצלכם הרבי הוא הבוס. ולכן... יש לכם דת נחמדה משלכם, אמונה נחמדה משלכם...

אם מתייחסים רק כנביא אתה צודק ב100%

אבל כשאותו אחד שאומר הוא פוסק עם סמיכה מגדולי הדור חל עליו "אפילו יאמר לך על ימין שהוא שמאל וכו'" ובקישור למעלה שהבאתי מוסבר שזה לא רק על אנשי כנסת הגדולה..

רק כתוב שבכל מקרה הולכים אחר פסיקתם, גם אם היא נראית מוטעית.

גם לשיטת החינוך הפסוק לא דיבר על סמיכה מגדולי הדור.

ובכל מקרה הוא מעולם לא אמר שמותר לנהוג נגד תורה מפורשת, בהוראת לא משנה איזה רב.

אני בכלל לא בטוח שהוא כותב ללכת גם כשפוסקים טעות, הוא רק אמר שהעניין של להתייעץ עם הרב הגדול שבדור - עודנו קיים, גם בלי סנהדרין.

יפה שמצאת חינוך שמסביר פסוק בתורה בצורה שאתה יכול לפרשן ולהטעות את הציבור על כך שהיא תומכת בכך שאתם מקיימים את רצון הרבי קודם לרצון ה'. 

אבל הרבי יכול לבטל גם את הפסוק הזה. ושום דבר לא יכול לסנגר ולעוות את העובדה שהגורם העליון מבחינתכם הוא הרבי, לא אלוקים.

לא עובדי עבודה זרה.

אדם שמקבל את התורה, וחושב שע"פ התורה צריך להקשיב לרב שלו, הוא לא עע"ז

לא משנה אם בשוגג או במזיד, כשהבוס הוא אדם ולא אלוקים - אתה אכן עובד עבודה זרה.

שהוא בטל לה' הוא רק צינור להעביר את דבר ה' במדויק

בן אדם, בשר ודם. עליו נאמר "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא..".

כמוני וכמוך.

ברגע שנסתכל ככה על גדולי ישראל כ"אין צדיק בארץ אשר לא יחטא"

נגיע לידי זלזול.

רבנים וגדולי ישראל הם לא כמוני וכמוך.

הם הרבה יותר מזה.

וא"א לזלזל בגדלות שלהם שהם השיגו אחרי הרבה שנות עמל של תורה ויגיעה בעבודת ה'.

הם בעצם המנהיגים שלנו, ודרכם מועבר דבר ה'.

הם פוסקים את ההלכות לפיהן אנחנו הולכים.

אתה יכול אולי לדבר על המחשבה שחושבים שהוא חי או שהוא עדיין מלך המשיח או לוידעת מה..

אבל אתה לא יכול לזלזל בגדולה של הרבי.

כלומר, לא כרגע, בהזדמנויות אחרות כן, אבל כרגע לא.

ואכן, הרבי היה אדם כמוני וכמו כל אחד, וכנ"ל לגבי כל רב צדיק..

לא אמרתי שהם לא השיגו הרבה מאד, אבל הם עדיין בסה"כ - בני אדם.

לא צינורות, ולא מלאכים בטלים..

ולכן הם בדרגה נעלית מאיתנו.

ע"ד משה רבינו אחרי שפרש לאוהל מועד, ונאמר עליו "משה איש האלוקים - חציו איש וחציו אלוקים" - אז יש מציאות של אדם שביטל את עצמו לה' והוא בדרגא נעלית יותר.

(יש כמה וכמה צדיקים שהם הטבילו את עצמם במקוה טהרה אחרי שהסתלקו  וזה מראה שהגוף שלהם ושלנו לא אותו הדבר)

ואתם, בנוצריותכם, - לוקחים כפשוטו.. ומאמינים שמשה היה חציו אלוקים, ברור, כפשוטו, חצי אלוקים.. וכנ"ל לגבי הרבי שלכם, חצי אלוקים.

אם לא לזה בדיוק מכוון הפסוק של "לא יהיה לך אלוהים על פני..." - אני נעל. 

אבל רק מראה שמי שמזכך את גופו הגוף הוא אחר משלנו.

והמדרשים לא מעבירים רעיונות מופשטים אל מסבירים את הדברים בצורה יותר גשמית .

שקראו לצדיק בשם הוי' קראו לו כך - זה לא רעיונית(רשבי במקרה זה)

ובין העובדה שהבוס שלכם הוא הרבי ולא אלוקים.

משה או ה'?

למי יפנו...

מי דיבר על "לפנות"...

אם צריך מהו הולכים אילו

כשתלמידים בטיול שנתי מבקשים אוכל מהרב שלהם, ושתייה, הם מתייחסים אליו כמו אל אלוקים.

והרבי אומר "אל תעשו", או להיפך, הם ילכו אחרי הרבי.

כמו שאמרת לגבי חזיר.

שיש כללים של התורה ולפי הכללים האלו רב יכול לפסוק הלכות שלך זה לא נראה נכון במבט ראשון.

לגבי אכיל נבלות למשל יש כלל של "וחי בהם" שגובר על זה וכו' וכו'

אז עם רב פוסק אומר משהו שלך זה נראה היפך ההלכה ,זה לא אומר שזה באמת נגד ההלכה

זה סוג של זלזול.

אתה כאילו מוריד אותו לאחד מהחבר'ה.

והרב הוא הרבה יותר מזה.

ואם נסתכל עליו כבן אדם עם יצרים ונסיונות, כאחד שהוא ממש כמוני, אז למה שאקשיב לו בכלל?

למה שלא אקשיב לעצמי?

מה מבדיל ביננו?

גם הגויים הם בנ"א אז מה ההבדל ביננו לבינם?

יש היררכיות ומעמדות, ולכן הרב ממש לא כמונו. אלא יותר.

"אדם שמקבל את התורה, וחושב שע"פ התורה צריך להקשיב לרב שלו, הוא לא עע"ז".

לדבריך-אם אדם חושב שצריך להקשיב לתורה הוא גם עובד ע"ז? הרי התורה היא לא אלקים!

יש אנשים שחושבים שדרך מסירת התורה ולימודה זה בעזרת הרב שלהם.

אני אומר שוב. לא משנה איך ולמה, אחרי הכל הגורם שמנהל וקובע בעיניהם - הוא הרבי. הוא הכי גבוה והכי סמכותי בשבילם. אז הוא האלוהים שלהם. לא ה'.

מה שאמרת על התורה.. סתם לא לוגי.. ה' מורה לנו - בעזרת התורה. זה ה' בשבילנו.

אין לתורה כוח, היא דבר ה', כל היחס והחשיבות והציות לדבריה - הוא בגלל ה'. בקיומה מקיימים את ציווי ה', והיא לא איש שיכול פתאום לשנות את דעתו. דברים כתובים, שלעולם לא יהיו מוחלפים...

לא שייך פה ע"ז.

יש קשר ברור- כולנו בני ישראל.

ונשמתנו אחת, כידוע.

כשאני קורא לך עובד עבודה זרה, אני רשמית רוצה פירוד.

אין שום אינטרס לנסות להבין אמונות של עובדי ע"ז, ודאי כשמדובר בחב"ד, שמי שנכנס לא יוצא. (המוח נמחק)

ובהזדמנות הזאת, אתה מוזמן להשתדל לענות בכינות על השאלה.. מה תעשה אם הרבי בכבודו ובעצמו יורה לך לאכול חזיר.. האם תאכל? (בשביל אני77)

הוא רק הורה ותמך בכך שלא ישנו בסוכה, נגד התורה במפורש.

אבל השאלה היתה תיאורטית, לא אכפת לי אם הוא הורה או לא, הנושא הוא זה שאם הוא יורה - אתה תלך לפי הוראתו, גם נגד הוראת התורה.

זה הנושא, הנושא הוא מי בעל הסמכות, מי הבוס.

אתם לא יודעים את הגבולות, גם בפועל בעניין הסוכה - וגם בתיאוריה, שהיא בעצם לא תיאוריה, היא רק דרך להבין איפה אתם עומדים. ואתם עומדים מזמן מחוץ לגבולות..

(ושוב, רק בשביל אני77, אתה מוזמן לענות על השאלה התיאורטית.)

ואני שאלתי קודם, ואתה מתעקש לא לענות. ונראה לי.... שגם די ברור למה.

אני לא משתייך לשום קהילה, ואין לי רב. (חוץ מרב פוסק, המו"צ בשכונה)

לא תורה ולא ללמוד.

אתה מתחמק שוב ושוב מהנקודה.

לא משנה כמה הוא "צידד" בשו"ע, וכמה הוא קירב אנשים לאביהם שב770. הוא חינך אותם לסגוד לו. ברמה כזאת - שדבריו יקדמו אצלם לדברי ה'.

למי לכל הרוחות אכפת אם סבא שלך חיכה לגאולה? בדת שלך הנושא הוא "ציפייה לגאולה", אצלי לא.

והוא לא פטר מצטער, הוא הורה ותמך באי קיום מצווה דאורייתא מפורשת, בלי שום מצטער.

ושוב, זאת לא הנקודה בכלל.

באף חסידות לא רואים את רבי מנחם שניאורסון של החבדניקים כמגיע לקרסולי הרבי שלהם.

 אז כדאי להפסיק עם "הרבי" , וכתוב פשוט "הרבי של חב"ד" , הרב שנירואסון וכו' .

לא מנהיג, לא מונהג, לא מניד עפעף. מת.

ב"ה

יצחק שמיר ז"ל מספר על קשריו עם הרבי ומגלה את

רגשותיו כלפיו 

המשפט המצוטט בכותרת הוא מהסרטון בדקה 9:25

צפייה נעימה

http://www.kikarhashabat.co.il/video.php?vid=98075-106391

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.