אוף כבר נמאס לנו, כל בוקר אותו הסיפור,
לילדים שלנו יש הסעה לביה"ס מוקדם בבוקר. לכן הם צריכים לקום ב6:30.
הגדול שלנו בכיתה ו' ואחותו הקטנה יותר, פשוט לא מוכנים לקום.
הם הולכים לישון בשעות סבירות (הגדול ב9 והקטנה ב8) וכלום לא מצליח להקים אותם מהמיטה.
זה פשוט סיוט כבר 5+ שנים. כל בוקר צרחות מחאה שלהם. תחנונים, הבטחת פרסים, איומים שלנו.
ניסינו הרבה, פרסים על שבוע/ חודש של קימה יפה. איומים שיפסידו שעות מחשב( שזה הכי מאיים על הבן שלנו.)
מנסים לדבר איתם בהגיון בנחת. אבל כלום לא עוזר. בסופו של דבר איכשהו הם קמים בדקה האחרונה,
בד"כ לא מספיקים כלום בבוקר. לא לאכול, לא לצחצח שיניים, כלום. לפעמים הם עוד רצים עם דברים בידיים (פריטי לבוש/ ספרים)
להסעה. היו בשנים קודמות גם הרבה פיספוסי הסעות.
אני יוצאת כל בוקר גמורה מהסיפור הזה על הבוקר וצריכה זמן לעצמי להתאפס מחדש. הם שוכחים את זה בדקה שהם יוצאים מהבית, בבי"ס יש כבר חיוך על הפנים.
לא מסוגלים להמשיך ככה, מה עושים???
