אני מניחה שהיה כבר שרשור בנושא אבל לא מצאתי...
ראשון לי ראשון לו, מה עושים? מה מדברים? מה קורה? מתי הולכים? מה יהיה אם תוך 5 דק' מבינים זה לא?
אוף למה א"א לעשות אנונימי?
אני מניחה שהיה כבר שרשור בנושא אבל לא מצאתי...
ראשון לי ראשון לו, מה עושים? מה מדברים? מה קורה? מתי הולכים? מה יהיה אם תוך 5 דק' מבינים זה לא?
אוף למה א"א לעשות אנונימי?
ואי אפשר לעשות אנונימי כי כך החליטה הנהל הפורום, אפשר לפתוח ניק חדש.
נושאים כללים: עיסוק\לימודים\תחביבים וכו
*ועוד טיפ קטן-לפעמים אפשר להפנות אליו בחזרה את השאלות שהוא שואל אותך
(לדוג:מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי? "לקרוא,לטייל..." ומה אתה אוהב לעשות?
הרי אם הוא שואל על משהו,זה בטח נושא שמעניין אותו וסביר שגם לו יש מה להגיד בעניין![]()
*באופן אישי,גם כשאני מבינה מיד שזה לא זה-משתדלת בכל זאת להתעניין,להכיר את הבנאדם
גם אם הוא לא מתאים לי אישית,אולי הוא יכול להתאים לחברה שלי..
והכי חשוב:לנסות להגיע כמה שיותר רגועה ועם חיוך על הפנים.
מלאמלא בהצלחה![]()
ואיך בדיוק לא נלחצים??
מתאים לי לגמגם תשובות שאח"כ אני אתחרט עליהן...סתם מרוב לחץץץץ
1- נסי לדמיין שהוא אחד מהחברה המוכרים שלך/אחיך, שנוח לו ורגיל לך לדבר איתו, כך הלחץ ירד..
2- קחי נשימה של שניה ורבע לפני כל תשובה. לפחות בהתחלה.. כך תוכלי יותר לשקול תשובות
ובאמת להירגע, כל ההתחלות קשות (:
בהצלחה
כשהייתי בתחילת הדרך.
כמה דברים שיכולים להועיל:
*לזכור שזאת לא חקירה משטרתית,לא חייבת לענות מיידית על כל שאלה.
(אם יש איזה שאלה מורכבת אפשר להגיד משו כמו:שאלה מעניינת,אני צריכה לחשוב על זה)
*ועוד יותר חשוב:תרשי לעצמך להתרגש\להילחץ\לגמגם
זה כבר נותן הרגשה יותר משחררת
מניסיוני,בדר"כ כשמנסים לעשות הכי הרבה רושם-רק נלחצים עוד יותר
וכשמצליחים לשחרר קצת-מצליחים להיות הכי טבעיים וכנים
אפשר לדבר על הא ודא, על מקומות שהכרתם, טיולים שעשיתם, אנשים משותפים שאתם מכירים, לא ישר לקפוץ לשיחות נפש. מה שנקרא Small Talk.
אם ישר לא נראה לך, אפשר להיות מנומסים ולהשקיע עוד כמה דקות ולהיפרד בתוך כשעה. לא למשוך מדי אבל גם לא לזלזל. הבנאדם בצד השני השקיע זמן ואנרגיות וגם כסף.
אולי העיקר הוא לכבד את הצד השני ולהבין שיש סיכוי שייווצר קשר ויש סיכוי גם שלא, אז לבוא מתוך כבוד לדבר ולבדוק ביחד.
עם הנסיון בא הבטחון 
בהצלחה!
בדרך כלל אני משתדלת ברגעים הראשונים לדבר בכללי
(לדוג:אהה,אתה גר בראש פינה? הייתי שם פעם בטיול שנתי\אצל דודים שלי.זה מקום מעניין....
לפעמים אנשים תופסים את זה כבריחה מהדייט
אבל אני באמת חושבת שיותר קל לדבר טיפה על משו כללי
ורק אח"כ לספר על עצמך
איפה למדת, משפחה וכד'..
זורמים.. תמיד צצים נושאים לשוחח עליהם...
שיהיה בהצלחה מותק!
תחשבי טוב יהיה טוב!
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?