למרות שפתחתי ניק אחר..

 

שם:*** (הוא נמצא בניק שלי)

גיל: 15+

התגרשו כשהייתי בת שנה וקצת

(ואל תגידו שאני לא מבינה מהחיים שלי..)

 

מסקנה מהגרושים:

למרות שהם רבים כל הזמן, ואני נתקעת באמצע, וכל אחד מאשים אותך שאתה מעדיף תאחר...

החיים שלי טובים מאוד ואני אוהבת את ההורים שלי והחיים שלי לא צריכים להיפגע בגלל שהם התגרשו..!

 

אם הייתי חיה- צ'יטה. ברור.

עוד אנשים?

שם: תפארת

גיל: 12 וחצי ..

לפני כמה זמן התגרשו (ובאיזה גיל כי לא לכולם יש כוח לחשב): לפני שנתיים, הייתי בת 10 וחצי

מוטו: "כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך" [יותר משפט ממוטו אבל גם]

מסקנה מהגרושים: לא להתחתן [לא יודעת אם אני באמת מתכוונת לזה, אבל כרגע זאת המסקנה, תמודדו]

אם הייתי חיה הייתי, ולמה: צב, תמיד אני אשאר בבית שלי ולא אצטרך כל הזמן לעבור בתים  

מה אני מצפה מהפורום: חח תהיו כמו שאתם P:

 

שם: אני
גיל: 24
לפני כמה זמן התגרשו (ובאיזה גיל כי לא לכולם יש כוח לחשב): התגרשו כשהייתי בסוף י"ב, בת 18+ לפני שש שנים...
מוטו:
מסקנה מהגרושים:
אם הייתי חיה הייתי, ולמה: גן חיות שלם תלוי באיזה יום
מה אני מצפה מהפורום: לא יודעת... פורום חמוד ומגוון...

לו רק יכולתי (טכנית, נפשית וכו) הייתי פותחת בית הארחה לבנות להורים גרושים שרוצות מידי פעם להתאוורר... נו- אולי זה עוד יקרה

שם:  שירה

גיל:  14.5

לפני כמה זמן התגרשו: לפני שש או שבע שנים,הייתי בת שמונה או תשע. נאי לא יודעת בוודאות מתי זה היה..

מוטו: לאדם מותר להיות עצוב, אבל גם אז אסור לו להפסיק את השמחה (הרב קרליבך)

מסקנה מהגרושים:  בחיים לא לעשות את זה לילדים שלי!! בחיים בחיים בחיים!! 

                          וגם שהקב"ה לא נותן לאדם ניסיום שהוא לא יכול לעמוד בו.

אם הייתי חיה הייתי: סוס, בגלל שהוא יכול לרוץ לאן שירצה, הוא סוגשל חיה חופשית כזו.

מה אני מצפה מהפורום:  שיהיה פחות יבש. אבל גם עכשיו הוא אחלה

 

 

וואקשהההההההההה

בעה"י

 

שם: פעימה/פאטמה.

גיל: 20

מתי: לפני 7 שנים, הייתי בת 13

 

מוטו: העולם פשוט אם לא מסבכים אותו.

מסקנה: רק אחת?! שבאמת הקב"ה הוא היחיד שיודע מה הוא עושה כאן. 

 

חיה: מקווה שלא הייתי, זה די מגעיל אותי 

 

מצפה: שיהיה שיתוף ושמחה ונוכל להעלות את עצמנו וחברינו מעלה מעלה מהמקום בו אנחנו נמצאים!

 

 

בתור מנהלת[ובנאדם ], אם אפשר לעזור למישהו במשהו-בשמחה!

שם: הדס\דסי. מה שבאלכם
גיל: 15 וחצי
לפני כמה זמן הם התגרשו: לפני... |חושב| 8 שנים?  וואו! הזמן טס! הייתי בת 8 בערך...
מוטו: שלא נמות מהמוטו!
חיה? לא הייתי! בררררר 

כיד הדמיון הטובה  עליי-
רציתי להשקיע ולהיות שנונה וצינית כמו שאני תמיד אבל... שימו לב לשעה

שם: רעות

גיל: 16 וחצי

לפני כמה זמן:שנתיים

מוטו:

מסקנה מהגירושים: אנשים שופטים מהר מידי

אם הייתי חיה הייתי: ג'ירפה. היא רואה הכל מלמעלה,רואה הכל!! לא חלק. נשארת בלי סימני שאלה ולא שופטת בלי לדעת הכל.

מה אני מצפה מהפורום: שבאמת יישאר מקסים כמו שהוא

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')