באולפנא
אני לא מוצאת את מקומי שם...
מוזמנות לאישי בכיף...
שכבר מצאת את מקומך לפעמים זה מתגלה כאשליה.. תחכי עד חשוון -כסלו אולי ותראי איך הולך, אם נראה לך שזה בכיוון להשתפר אז תישארי, אם לא אז לא...
תאמיני לי שרוב השכבה שלך מרגישה ככה.. כה זה.
תחכי עוד חודש-חודשיים-שלושה ואז תחליתי..
אי אפשר להגיד אתזה אחרי שבועיים באולפנה..
בהצלחה נשמה
וזה כ-ל-ו-ם!!
תנו צ'אנס...תנו עוד הזדמנות!!
גמלי היה קשה בתחילת חמישית!!!!
אבל אתן לא יכולות לשפוט את האולפנא, הבנות, הצוות, המדריכות, הרב ,המנהל ....
לפי רק שבוע אחד.!!!
אני ממליצה לכן,עכשיו!!!
לנסות עוד פעם.ולראות אם באמת האולפנא לא מתאימה.
שיהיה בהצלחה גדולללהה!!!
אני בטוחה שזה קשה
אבל אני בטוחה שאתן יכולות להתגבר
בעזרת ה'!!!!!!!!!!!!
(תמיד תזכרו שיש מישו שממש מחכה לכן שמה...למעלה בשמים.
שתדברו איתו, תשתפו אותו...זה ככ"כ יעשה טוב ב-♥)
בהצלחהה רבהה!!!!!!!!
"...התחלות הן תמיד קשות.."
תזכרו שיש מישו שממש מחכה לכן שמה.. למעלה בשמיים.
כאילו, בואו נמות וזהו.

אהבתי ממש את המשפט הזהלהבה=)
אנונימי (פותח)לא רק שאתם רק שבוע באולפנא... זה גם היה שבוע עם מלא שינוים ודברים..
וגם בשבוע הקרוב זה יהיה ככה...
תחשבי על זה שלא רק שאת בהתחלה גם אין שיגרה מסודרת...
לפעמים זה ניראה לנו שכבר כולם מצאו את המקום שלהם,ולכולם יש חברות חוץ מלי.
אבל תזכרי שרוב הבנות מרגישות ככה.... זה פשוט שלחלק מהבנות יש יותר ביטחון עצמי...
כשתיגמרו שמינית (ואפילו כבר בשישית) אתם כ"כ תצחקו על החברויות "המוזרות" שהיו בתחילת החמישית...
פתאום תראו שגם מי שניראה לך עכשיו שכבר מצאה את המקום שלה, מסתבר שזה ממש לא המקום שלה 
מיריצ'י =)כןכן, חמשושית מתחילה..
אחת החוויות שלי זה להגיד שתמידתמיד טוב לי, וואלה?? זה הולך לי מצוין ב"ה 
אני לא אומרת לך לשים מסכות, אלא פשוט תבואי בגישה שבאת כדי שיהיה לך טוב, ואת יודעת שיהיה טוב!!
אני אישית בכיתה עם המונמון בננות שלא הכי מהזרם שלי, ופשוט משתדלים להיות עם כולן ולהחתבר לכולן.. מי יותר מי פחות 
זו אחת החוויות. באמת 
הכי ב"הצלחה שיש! תמידתמיד משתדלת להיות כאןן אם צריךך ...
את יותר ממוזמנת לאישי יש לי הרבה מה לומר לך 
תראו..
ניסיתי להתקבל לאול' אחרת ולא התקבלתי....![]()
ואני עד עכשיו לא מבינה למה!
למה רבונוש"ע?! למה????????
כווולם שאלו אותי..
מה???איך לא התקבלת לשם שיא מתאים לך וכו'....
ובתכלס יש לי באמת תחושת החמצה זיפתית כזאת..שבאסה יכול היה לי להיות שם פי אלף יותר טוב....
וניסינו הגשנו 1000 עירעורים אבל...כבר לא היה מקום...(עירערנו מאוחר מידי...)-כי חברות שלי שכנעו אותי להשאר באולפנא שלי...
ועכשיו..אני לא מוצאת ת'מקום שלי בחברה..לויודעת...לא באלי ללכת לאולפנא הזאת!!
למדתי באולפנא הזאת גם בחטיבה..וממש נהנתי..ועכשיו..חצי שכבה הלכה חצי באה וזה ממש קשה לי...בנות לא זורמות איתך לא מתפתחות..וזה נימאס לי אני פשוט בדיכאון!!!בכיתי להורים שלי ואני עדיין בוכה..וההורים שלי מתקשרים לאול' שלא התקבלתי אליה ומנסים לראות אם מישי עזבה וכו'..
כי אמרו לי שברגע שיתפנה מקום..אני יתקבל לשם...
אוףףףףףףףףףףף אני יודעת הכל לטובה ה' תעזור לי לראות את זה...
ואם זה נראה לך שלחברות שלך טוב- אל תהיי בטוחה.
תחילת חמישית זה תקופה קשה לכולם, וגם מי שמצאה חברות זה לא אומר שמושלם לה.
הכל באלגן בתק' הזאת וחברות משתנות מיום ליום... (ככה אצלי לפחות זה היה:/)
בערך בשבט כבר התחלתי למצוא את מקומי ונהיה לי הרבה יותר טוב.!
חכי חכי כפרה, זה התחלה חדשה חדשה!!! למה נראה לך שישר באים והכל טוב?! זה תהליך.
ואם זה בעיות אחרות- שאת מרגישה שזה ממש מקום שנוגד את האישיות שלך אז אולי תחכי עד חנוכה ואם את רואה שזה לא זה- תנסי לעבור.
אגב, אני שמיניסטית ועדיין לא תמיד טוב לי באולפנה... זה מורכב, ובאמת משתנה כל הזמן.
בכל מקרה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות עכשיו לדעתי זה לנסות להתחבר, ולחכות עד חנוכה.
שיהיה לך שנה טובה ובונה!!!
גמאני חמשושית וגם לי בהתחלה לא היה טוב אבל ב''ה משתפר..
תמשיכי ובע''ה יהיה לך טוב
ההורים שלך יכולים לדבר עם ההנהלה של האולפנא הנוכחית?
אולי אפשר לחשוב על אפשרות חדשה שעוד לא חשבת עליה?
לפעמים אפשר לנסות לצאת מהקופסא ולחשוב מקורי. אולי יש אולפנא טובה שלא חשבתם עליה?
אני מכירה הרבה סיפורים על אנשים שהיו בטוחים שמקום מסויים הוא ה-מקום בשבילם, וכשלא התקבלו (או שכן התקבלו...) גילו שבעצם קיימות אפשרויות טובות יותר.
אם כ"כ הרבה ניסיתם וזו התשובה שקיבלתם, אז אולי כדאי להניח לחלומות (ואם במקרה יתפנה מקום אז תהיה לך הפתעה נחמדה אבל אל תבני על זה)
לא כדאי לך להתקבע על משהו שלא הולך, אלא כדאי לראות מה עושים במצב הקיים.
אם הקושי הוא בעיקר בקטע החברתי והתורני אז אולי תדברי עם המדריכה שתכוון את זה שתהיי בחדר עם בנות שיותר בסגנון שלך, אולי ניתן להעביר אותך לכיתה מקבילה, ואולי יש פתרון אחר...
ראיתי פעם שלט שבו היה כתוב :"כשלא הולך כמו שרוצים, רוצים כמו שהולך".
במילה אחת קוראים לזה -השלמה.
אני יודעת שקשה מאד מאד לוותר על חלומות, אבל הישועה מתחילה כשמצליחים לצאת מהקיבעון ורואים שיש גם עוד אפשרויות.
מקווה שתצליחי.
וכמובן שתפילות מעומק הלב יכולות לעזור.
היה לי פשוט רע בחמישית מאדם תוסס ושמח שלא יודע לשבת,ישבתי פשוט כל השנה ולא זזתי ולא דיברתי היה לי דברים כיפים שיכלתי לראות שאולי אם אני ינסה להיפתח אז יהיה לי טוב ולא לחכות שיבואו אלי חברות..אז נשארתי ותחילתשישית היה השניוי הגדול הכיתה כבר מתחילה להכיר את אחת השניייה וזהו ועכשיו ב'ה אני בשמינית ורק המחשבה שאני עוד שנייה צריכה לעזוב תאולפנה תכיתה עושה לי רע..אז אצלי זה היה ככה ובאמת תוך כדי בדקתי עוד אולפנות ובסופ נשארתי ואני לא מצטערת על שום שניייה כי פשוט שנתי נקודת מבט,המון תפילות ורצון טוב!(גם עוד לא נכנסת לשיגרה אז את לא יכולה לשפוט)בהצלחת מותק![]()
היינו כיתה של 34 בנות ו12 עזבו.... אז נישארו רק הקבוצה של החננות והקבוצה של האמריקיות.....אני מרגישה תקועה ומשועממת!!!![]()
אנומינית!!!
שיהיה לך מזה בהצלחה...
ולא נורא עוד יהיה לך טוב....!!!!!
"תחשוב טוב יהיה טוב.."
את רק בהתחלה...
כ'כ מבינה אותךך !!
אם את רוצה אני בפרטי (:
לא קל ישר למצוא חברות. סבלנות.
לא רוצה לבאס אותך, אבל החברויות האלה מן הסתם עוד הולכות להשתנות מלא פעמים!! למצוא חברות אמיתיות וטובות באמת זה קשה גם בפנימייה, לוקח זמן.. אבל לא להתייאש!!![]()
וממליצה לך, במקביל, לחפש גם את החברויות האמיתיות ממש. אבל זה מעולה שעל תחילת החמישית את מרגישה ככה! 
לא אמרתי שאין לי אפחת..ח"ו!!!
יש לי מלא חברות שכיפלי איתן..אבל עדיין אני מרגישה תחושה של מין החמצה כזאת ובאסה כזאת...(גם אם אני נהנת..)-כי אני חושבת מה היה יכול להיות לי...
ודרך אגב אני לא בפנימייה...
מה הסגנון בשתיהם כללים ,סגור ,פתוח
הבת שלי מחפשת אולפנה תורנית מאוד אבל לא חונקת
עם פנימיה
גרים בצפון אבל היא מוכנה לסוע גם רחוק
אשמח להמלצות
באולפנת תפארת היא לא התקבלה אבל זה הסגנון בגדול
אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל
אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..
יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?
ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה
יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק
בוקר טוב, האם משהי יכולה לספר לי על החוויה שלה באחת מהאולפנות האלה? (חברתית, איך הבנות, רמה לימודית ודתית…) בכללי מה ההבדלים ביניהן?
אם יש המלצות לאולפנות בסגנון, אשמח לשמוע
הכנתי טופס על מלא אולפנות ויש עליהם פירוש (מה שבכתב יד כזה זה מישהי שלומדת או מכירה כתבה ומה שבכתב רגיל זה מה שהאולפנה פירסמה או מאתר האולפנות) ויש גם תמונה של הבנות משם ותמונה של הקמפוס או הפנימיות
מוזמנות להינות אולפנות ארצי
כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)
הודיה לה':)אחרונהמישהו יכול להגיד לי בבקשה אם מותר סמארטפון או חצי טאצ' באולפנת שבות?
או על אולפנות דוסיות (או אם שם דוס) שמותר בהן
תודה מראש