בס"ד
מנסה להרגיע את בכורי הזועם, (בן 8)
הילד:"אני רוצה להירגע, אבל אני לא מצליח!!"
אני (מחבקת) :"אתה יודע מתוק שלי שאין דבר העומד בפני הרצון, במיוחד לא בפני הרצון שלך..."
הוא מישיר מבט :"אימא, אני יודע שאת מנסה להשתמש באגו שלי כדי לעזור לי, אבל זה לא עובד"
נאלמתי דום.
אני אכן כותבת תסריט שרובו זה שנינויות שלהםעוד מישהייש לנו אחת משהו משהו בתחום הזה...מגלגלת אותנו מצחוק כל פעם מחדש.
עוד מישהיבס"ד
ובת 30 אשמח לשנינויות,
בכללי נראה לי נחמד להעשיר את הפורום גם עם דברים משעשעים ולא רק דילמות...
(זה אמנם קורה אך אני בטוחה שהילדים שלנו מייצרים הרבה יותר חוכמות ממה שבא כאן לידי ביטוי )
שתכתוב את הספר הבא בסדרה "איך לדבר כך שההורים יקשיבו..."
בס"ד
נחמד לגלות שאני לא היחידה שילדיה "מייבשים" אותה...
לא הכל אנחנו יודעים ולכן אנחנו לומדים, קוראים ומשתדלים
כדאי לך לקרוא גם כדי שתדעי לדבר בכבוד ולהקשיב לזולת (ולהיות אמא טובה יותר)
פשוט מדהים...מה קורה בגיל הזה? אולי זה השנתון.....אוהבים שיח מהשכל....
מה קורה להם??? איפה הילד שבתוכם??? חמודים...
בס"ד
ושניהם עם רמת משכל גבוהה, וכושר ביטוי מצוין...
הראש השדכני שלי מתחיל לעבוד
נראה איך מקדמים את זה...עוד מישהיאז זהו, אולי כדאי להעביר את השרשור הזה לפורום מקביל של לקראת נישואין זוגיות! דווקא הבן התנסח מה יפה, יותר מהבת....בדר"כ זה הפוך....טוב אולי זה ישתנה עד ה...?
בס"ד
עושה קניות עם הילדים,
פוגשת מכרה. (של אימא)
הילדים מתרוצצים,
המכרה :"אה, אז אלו הנכדים המפורסמים של... "
היא תופסת לרגע את הקטן שלי (בן 5)
המכרה :"תגיד, מי הכי שובב אצלכם?"
הקטן (בגאווה):"אני!"
המכרה :"באמת, עד כמה אתה שובב?"
הקטן :"עד שאימא צורחת!"
האמת שברגע הראשון לא ידעתי איפה לקבור את עצמיעוד מישהיבס"ד
אני? צורחת?
אבל העדפתי לצחוק...
אין דבר העומד בפני הרצון - שמעתי מהרב יונה גודמן שאין בסיס מהתורה ומהיהדות למשפט הזה.
ממה שכתבת נשמע שאת אמא מדהימה, אבל רציתי להעיר הערה קטנה - שלפעמים זה לא הוגן לומר כזה משפט לילד. (וגם למבוגר!). לפעמים יש דבר העומד בפני הרצון...
אבל אין ספק שהילד החכם שלך הצליח להדוף את המשפט הזה.
אני מקווה שלא נפגעת. סך הכל באמת אהבתי שגם כשהילד שלך 'זועם' יש ביניכם תקשורת פתוחה וכנה, שאת מחבקת אותו, וכו'. מעריכה.
בס"ד
אני צריכה לראות איפה בדיוק המקום, אבל בשיחות של הרבי מילובוויטש ,
וכן במכתבים פרטיים באגרות הקודש ראיתי א זה הרבה.
ולגבי העניין לומר לו את זה בעיתוי שכזה, צודקת.
זה באמת לא דבר שאפשר לומר לכל אחד,
עניין של להרגיש את הילד באותו מצב...
והאמת שעוד קצת חיזוק בכיוון וזה כן עזר
בס"ד
יושבת בסוכה, עם קבוצת נשים מעבירה שיעור חסידות.
הילדים רצים מסביב לסוכה, לא חשבתי שיש אוזניים לכותל
דיברנו על קרבת ה', על אופן עשיית תשובה במקרה של ריחוק,
נכנס בני הקטן(5)
"מה פתאום?? אי אפשר בכלל להתרחק מה'!
ה' נמצא בכל מקום"
כל הנשים מסתכלות בעניין ,
ונכנסנו להסבר נוסף על כך שה' מצידו אכן קרוב,
אך בחוויה שלנו אנו עלולים לחסום את זה וכ'
במחשבה שאני מסבירה לנשים, ובבית כבר אדבר עם הקטן הזה..
אך הוא עמד, הקשיב ולבסוף פלט :"אה... עכשיו הבנתי..."- והמשיך לרוץ סביב לסוכה.
שניה של הלם -מה בדיוק הבנת?
לא פלא שיצא כזה שנון
כיצד מגדלים גאונים באופן טבעי ובלי להתכווין...
לא יכולה לנכס לעצמי את הזכויות....עוד מישהימי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
