אני אדם של מפות, כיוונים וכו' (יש לי באמת אהבה לזה).. אז בטח שבעלי גם יצתרך להיות כזה.. 

אבל אז בחג אכלנו אצל שכנים שלנו והבעל פלט משהו על זה שמזל שיש את אשתו שכל פעם שהוא לא יודע את הדרך היא מדריכה אותו בדיוק למקום הנכון.. 

אז אני לא יודעת אם זה 100% דומה למקרה שלך, אבל לי זה חידד את העניין שלא צריך יותר מ1 כזה בזוג.. בכל תחום- ברגע שלאחד מתאים משהו וטוב, לא חייב למצוא דווקא מישהו שטוב באותו תחום. ברור שעדיף שיאהב את התחום, או לפחות לא יסלוד ממנו.. אבל מישהו שהוא כמוני- לא צריך =) (אותי זה הרגיע).

ז"א- כבר בהכרות הוא היה עיוור.

ותאמיני לי שהיא לימדה אותו להתאים צבעים, והוא ידע טוב מאוד מה נחשב אסטתי ונאה ומה לא.

קודם כל אקדים ואומר-

כל הכבוד לך שאת בכלל מסוגלת לחשוב על לצאת עם מישהו עיוור. את רואה לעומק האדם, ומסוגלת לפסוח על מוגבלויות כאלה.

כן, מוגבלויות- כי אני יודעת טוב מאוד מה אומרים חיים כאלו.

ועכשיו יש שאלה מהותית: הוא התעוור או נולד עיוור?

כי לאדם שנולד עיוור  קשה יותר לתפוס דברים מופשטים כמו כיתוביות על אריזות או צבעים.

אדם שהתעוור מבין יותר.

אך את לא תוכלי לדעת מה רמת הענין שהוא מגלה במראה חיצוני עד שתתרועעי עימו מעט.

אם הוא תופש דברים כאלה, ומביע בהם ענין וחשיבות- מה טוב. ותאמיני לי- לאדם עיוור דווקא חשוב, ברמה האישית, שיערבו אותו בדברים האלה! הוא מת לדעת איך את נראית! מה את לובשת ואיזה תיקים את אוהבת! שתפי אותו. (כמובן, הכל ברמה הנאותה)

אז בואי נלך על העתיד יותר: זה ברור שהוא יתעניין באיך אשתו נראית. באיך ילדיו נראים. באיך הבית שלו נראה.

ואת תוכלי לתאר לו.

זה שהוא לא רואה את זה- לא אומר שזה לא חשוב לו.

בזמנו, סבי וסבתי היו מטיילים המון בעולם. וסבתא שלי לא היתה מפסיקה לספר לסבא שלי מה קורה מסביב. היא היתה העיניים שלו.

אני לא מכירה את הבחור המדובר, אך נראה לי אך טבעי שמישהו שלא רואה, יתעניין פי כמה במראה חיצוני של מה (ומי) שסובב אותו.

אם תרצי עוד הכוונות מנסיון, או התיעצות- בשמחה באישי

כרגע הוא כבד ראיה אבל בצורה קשה מאוד. דברים בהירים על רקע בהיר או לחלופים כהים אין לו סיכוי לראות, מסכים של פלאפונים גם מאוד בעייתי. הוא כן יכול ללכת ברחוב ולא להכנס בעצים, אבל נראה לי שגם זה קשה בשבילו.

[יכול להיות שיש לו כלב נחיה, אני לא בטוחה בזה]

הוא מתעניין במראה, והאמת שבשיחה האחרונה שלנו דיברנו על יצירות אומנות

אבל

אני יודעת שהוא הולך להתעוור לחלוטין. אי אפשר לדעת עוד כמה זמן ובאיזה קצב תהיה ההתדרדרות שלו בראיה, אבל זה יקרה בשלב מסויים [אני מאוד מקווה שלא גם בשבילו, אבל סטיסטית לפי שאר האנשים שחולים במחלה הזאת, והמצב שלו כרגע זה כנראה יקרה]

אני יודעת מה זה להיות עיניים של עיוור. עבדתי במשך זמן עם אנשים עיוורים, אז אני יודעת איך זה מתנהל

אבל יותר מפריע לי שאני לא באמת יכולה לבוא ולהגיד תראה איזה יפה הכיפה שסרגתי [למשל]

כי תיאור זה אף פעם לא כמו לראות, ולא תמיד זה אפשר לתאר בצורה מושלמת

וזה יכול להיות מאוד מאוד בעייתי

נכון שהוא מתעניין, ונכון שאיכפת לו.. ואיך שהכרנו ראיתי שהוא מסתכל איך אני נראת, אבל אני מרגישה שבאיזהשהוא מקום יש פה חוסר מאוד גדול

[הכרתי אותו בעבודה שבוע לפני שעזבתי. הוא בא פעם ראשונה ודיברנו והייתה לנו שיחה ממש טובה, ואז הוא גם הגיע ביום עבודה האחרון שלי אז כבר החלפנו כתובות אימייל ומאז אנחנו מדברים שם. אז כרגע זה לא קשר כזה, אבל אני יודעת שבקלות זה יכול להגיע למקום הזה ומעדיפה כבר מעכשיו להחליט אם כן או לא ולפי זה להתנהג בהתאם]

ושוב תודה על התגובה המפורטת שלך. שמחתי

שאת יכולה גם יכולה לבוא אליו ולהתלהב עד הגג עם הכיפה שסרגת, ולתאר לו אותה,

ואולי בעיני רוחו היא תהיה יפה אפילו יותר מבמציאות

כרגע, ממקום עומדך ביחס אליו (נפשית) זה נראה לך חוסר. אבל אם תביני באמת שאת יכולה לתאר לו, והוא מתענין במראה (ולא יתכן שלא!) אתם עשויים לגשר מצוין על הפער הזה. ואפשר לתאר בצורה מושלמת. ואם עדין את לא משוכנעת- לא נורא- תזכרי שגם ככה בנים לא שמים לב להרבה מאוד פרטים קטנים שאנחנו רואות בהם נקודות משמעותיות

ומנסיון- אפשר לחיות יופי של חיים "ויזואלים" עם אדם עיוור! ותאמיני לי- זה כיף

ויודעת משהו? מרגיש לי (בלי להכיר אותך) שאם את אדם שאוהב עיסוק במראה, ואסטתיקה וכו', זה הפכים מאוד מאוד משלימים

[רק לא ענית לי- הוא מבין מהם צבעים? הוא ראה צבעים היטב אי פעם בחייו? זה משמעותי!]

מענין אותי איך זה יתקדם מוזמנת לעדכן

זה פשוט מדהים אותי.

מציאות מורכבת ולא פשוטה בכלל, באמת יישר כח!

ובנוגע לשאלה, לא יודע אם זה נכון להסתכל על זה כמשהו טיפשי כי זה משהו שהוא מאוד מהותי אצלך וגם שאת מתעסקת איתו ביום יום. זה כמו בסיס ערכי משותף ומטרה משותפת שצריך על גביהם להקים את הבית.

תבדקי עד כמה את מצליחה כן לשתף אותו וכמה עניין הוא מגלה וכו' ואז תבדקי עד כמה הפער שנותר קריטי לך. תיכנסי לזה כמו כל קשר רגיל שבהחלט יש על מה לדבר וזו תהיה נקודה שתצטרכי לבדוק במהלך הפגישות ולהחליט בהמשך אם להתחתן.

ושוב, ממש כל הכבוד והרבה הצלחה

אם תתחתנו, יהיה לו כיף שהוא זוכה לאישה שלמרות שמראה ואומנות חשובים לה מאוד, לגבי בנ"א היארואה אותם ולא את המעטפת!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?