בתקווה שאולי...

מחר אם יהיה צורך נקפיץ עוד פעם אחת ודי, מבטיח

וגם למעשה-ודאי שהאיסור יותר גדול לבנים.

הרי השאלה היא בעצם למי יותר גרוע להיות חשוף לתכנים לא צנועים-לבנים או לבנות.

והתשובה ברורה.

מה שכן-הרווח בסינון הוא הרבה מעבר לענייני צניעות,הוא מאפשר לך לא להחשף לתכנים שליליים באופן כללי,

כך שבכל מקרה גם לבנות זה מעלה אם האינטרנט יהיה מסונן.

(ונצל"ש-עברתי לסלקום למסלול הירוק (רימון)-וזה מאד מוצלח ולא כ"כ יקר..מומלץ!)

הייתה לי איזו מחשבה שיש הסכמה במחנינו לגבי הצורך בחסימה של האינטרנט,

אבל יש פה כבר 4 תגובות שנותנות לגיטמציה לשימוש באינטרנט לא מסונן בפלאפון,בדרך זו או אחרת.

ובתירוצים רבים וטובים,יצה"ר חכם! אפשר לקחת אותו למקומות מדהימים,אפליקציות תורניות,גיבוי בפסוקים,חסד וכו'.

זו עצת היצר ממש!כמו שלימדו אותנו תמיג שיצה"ר לא יבוא ויגיד לנו לחלל שבת,כי הוא יודע שלא נחלל,

אלא יבוא אלינו בעקיפין.עם אסמכתות ממקורות תורניים והוכחות מדהימות.

מי שנראה לו ששימוש בתכנים חיוביים לא יותיר פנאי ורצון לנפילות,טועה ולא מכיר את הנתונים.

בנושא הזה אין חילוקים.לא"אני בת ולכן מותר לי,לא "אני צדיק ולא אפול",כלום!

גם אנשים מבוגרים,גם אנשים צדיקים,שמעולם לא נפלו ולא עלה על דעתם צריכים סינון.

אחרת זה ממש ללכת בדרך שיש בה פריצות ולהגיד "לא אחטא".

אני מצרף פה קישור לשיעור מטלטל של הרב יהושוע שפירא בנושא,שמסביר עד כמה שהבעיה קשה.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4115&cat_id=3878

הקב"ה עשה איתנו חסד בשנים האחרונות ואיפשר לנו להנות מהטוב של האינטרנט ובה העת להיות מוגנים מהסכנות.

וכיום,אם אתם עוברים לסלקום (לא,אין לי מניות שם,תודה ששאלתם) אתם יכולים להנות מכל האפליקציות המדהימות,

ומכל הסרטים המחכימים וכו' ועדיין להיות מוגנים לפחות מחלק גדול מהבעיות.קצת יותר יקר,אבל עד שרימון יסיימו לפתח את האפליקציה לאנדרואיד (והם בדרך) שווה לשלם את המחיר.

לסיום,באמת שזה לא נעים לקחת את התפקיד של נותן המוסר,במיוחד לא בפורום הזה,במיוחד לא בנושא הזה,

אבל רק מהמחשבה שאנשים ישתכנעו מהדברים הנכתבים,החלטתי לכתוב את הצד שכנגד.

כמובן שאין לי כל כוונה לפגוע במי שכתב/חושב ההפך,בנושא הזה הדברים חייבים להאמר,ובבירור.

השיעור פשוט מבהיר את הדברים נקודה נקודה בצורה ברורה ומתייחס לטענות שהעלת.

(שיעורי תורה ודברים חיוביים באינטרנט וכו')

משהו שמצאתי בכתב:

http://www.kipa.co.il/jew/10834.html

רימון?

וזה לא שהרב יהושע פוסק ככה בשביל הרווח.

אלא הפוך.

הרב פסק, מישהו ישב והמציא,

והרב ממליץ על זה.

מהפעילות הכלכלית של החברה. אין לי מניות בחברה ומעולם לא קיבלתי ממנה שכר, מספר הרב."

http://www.yrg.org.il/show.asp?id=38007

אינטרנט רימון אינה בבעלות ישיבת רמת גן, אלא בבעלות סלקום. (אני מעריך שחברת סלקום אינה בבעלות ישיבת רמת גן).

בפסיקת הלכה לציבור שלם שמחייבת להשתמש בשירותי גוף מסוים, בכלל.

בלי קשר למשכורת.

אבל מה שבטוח הוא, שכאן אין לא משכורת, ולא פסיקה גורפת לציבור שלם, אז נא להירגע. תודה.

ישנן כמה תוכנות סינון כיום ברשת, טובות יותר וטובות פחות - רימון, נתיב, מורשת ונט-צח - ויש עוד כמה מחו"ל וכו' וכו' - תבחר לעצמך את התוכנה שאתה מאמין שתגן עלייך הכי טוב - זה לא קשור לאיזה ישיבה הולך הכסף או לא, אתה יכול להחליט על חברה כזאת או אחרת...

רבנים אומרים לסנן, נקודה. הם לא אומרים - תסנן דווקא דרך כאן. לפחות לפי מה שידוע לי. 

שים לב, זה לא מזלזול. להיפך.

משהו אומר להם מה להגיד ומה לא?

אבל פסיקה- לא. הרב שפירא לא פסק על אינטרנט פרוץ- לשלילה לכווולם.

הוא אמר שזו תועבה, וזה מזעזע, וכו וכו, כמו כל המרצים והןגי הדעות בעניין.

לפסוק טוטאלית על האינטרנט, שלמי שיש את זה- זה "יהרג ואל יעבור", למשל, או שלכל מי שיש את זה- הוא נופל,או ש- כל מי שיש לו את זה הוא מחוייב הלכתית לזרוק את זה.

את זה הוא לא אמר, ואף רב אחר לא אמר.

אם כן היו אומרים, הרי שכלל עם ישראל, (ברובו) עובר על פסיקה הלכתית לכל דבר.

וזה לא הגיוני. תשאל את הרב שלך. אני כבר קיבלחתי על העניין הזה תשובות מרבנים, לפרטים באישי

הרבנים הכי נועזים  ששמעתי אף טוענים (ויש להם כתפיים הלכתיות, אבל לא נתחיל עכשיו בשמות של רבנים כי לא נצא מזה) שלהיות עם אינטרנט לבד בחדר, כשהוא פרוץ - זה איסור ייחוד לכל דבר של התורה.. איסור דאורייתא ממש!!! תאמיני או לא...

וגם כאלה שקצת פחות נועזים אומרים שאסור באיסור חמור להיות עם אינטרנט פרוץ - אוסרים הלכתית. נקודה. 

את קבעת שאף רב אחר לא אמר שזה אסור הלכתית - ואת טועה ומטעה לגמרי לגמרי.

כן, מותר לרב להגיד את זה ואז לפיו מי שיש לו אינטרנט כזה עובר על הלכה - כן. 

כמובן שאדם אחר שיש לו אינטרנט פרוץ יכול להגיד שהוא סומך על רב אחר שלא אוסר עליו לגמרי, נגיד - אבל זה לא סותר את זה שיש רבנים שאוסרים באיסור חמור הלכתית אינטרנט פרוץ.

וזה הגיוני בהחלט שרוב עם ישראל יעבור על סיקה הלכתית שכזאת אם היא נמצאת...

זה כמו, להבדיל, שאסור לדבר לשון הרע ורוב עם ישראל מדבר לשון הרע... בידיעה.. - האם זה אומר שמעכשיו רבנים אסור להם להחליט שלשון הרע זה איסור הלכתי כדי שחלילה עם ישראל לא יעבור ברובו על פסיקה הלכתית?

כתוב בתורה "והייתם קדושים" - פסיקה הלכתית לכל דבר ועניין - וברור ומובן לכל בר דעת שחלק מה"והייתם קדושים" זה לא להיות עם גלויות פורנוגרפיה פרוצות לכל רוצה או לא רוצה, באמצע הבית.

רק לחשוב על זה בצורה כזאת והופס, מתחילים לחשוב יותר ישר ונקי...

וה' עדי שיש אנשים כאלה.

זה לא ככ מוחלט וגורף. עובדה. מציאות שיש כאלה שפרונוגרפיה ושאר הבלי הבלים לא מעניינים אותם!!

לא בלכסיכון שלהם! לא במנוע החיפוש שלהם!!!!

וע"כ לא הגיוני לקבוע על כלל עם ישראל, שמי שיש לו את המכשיר ללא הגנה הוא עובר על דאורייתא, זה לךא הגיוני, ושים לב שהרב שפירא הנ"ל לא אמר את זה.

הוא הרתיע בפני באיסורים הרבים והחמורים שיש שם. הוא לא אמר שאין כאלה שלא נופלים.

צריך לשים לב בין בזעקה שככ מצמררת לבין הפרקטיקה ההלכתית לכל דבר ועניין.

זה גם מסוכן לקבוע כך, לא רק שזה לא הגיוני. 

"יהרג ואל יעבור" , "והייתם קדושים", "איסור יחוד" זה הכל סופרלטיבים. אם מסתכלים ענינית על העניין, או ספציפית- יותר נכון, מגלים שלא ניתן לשייך איסורים שכאלה או הרתעות הלכתיות שכאלה על תופעה שיש בה כאלה שמנצלים אותה לאיסור, ויש כאלה שלא.

עובדה שיש כאלה שלא! לא ניתן לייחס איסור יחוד או יהרג ואל יעבור, לאדם שלא עבר על אותה העבירה של גילוי עריות. לא ניתן! ביכולת בכלל!

לא צריך שמישהו יהיה לו בבית אינטרנט ללא סינון. גם אם הוא לא נופל.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

זה לא שכל אחד נופל, זה מה שאני חושב - זה לא שמי שיש לו אינטרנט פרוץ בהכרח עובר על איסור תורה של עריות וכו' - אלא שהאיסור ההלכתי עצמו על פי הרבנים זה להיות עם אינטרנט כזה, ועל האיסור הזה הוא עובר...

מבינה?

אבל האיסור הוא כמו שהוא ציין, זה יחוד. לא ניתן להוסיף על התורה איסורים, של אינטרנט, בנוסח הזה, למשל.

יש איסורים, מצוות ועבירות, ואנו בחיי היום יום, יוצרים (מקווה) תורת חיים שאומרת לנו ומנחה לשייך כל פעולה הכי קטנה, למקורות שלנו.

הנה הפעולה של האינטרנט. מתעקשים לשייך אותה למקורות של "יהרג ואל יעבור"" גילוי עריות", "ייחוד"....

האיסור הוא נטו על הדברים האלו.

הרבנים, גדולים ככל שיהיו(!! עם כל ההערכה והכבוד ) לא יכולים להמציא איסורים, ללא שום סמכתא, מהמקורות. (זה לא ניתן לביצוע, ביהדות לפחות...)

אז כאן ישנה סמכתא מסוימת. אבל היא לא יכולה להיות נכונה, והיה אם לא כולם עוברים על הציטוט ההוא. על העבירה המקורית.

אין היתר להוסיף עבירות ואיסורים, אין היתר ואף אסור.

הובנתי?

אני לא אומר שהרבניפ פוסקים שמי שיש לו את זה בהכרח נפל. אלא, שהם פוסקים שאסור שיהיה אינטרנט פרוץ בבית. ג-ם אם לא נלת בזה.

כמו שהם פוסקים שאסור שיהיה לי חוברות פורנוגרפיה בתוך המגירה, ג-ם אם אני לא מסתכל בהן - כך הם גם פוסקים (הרבנים שלפיהם אני הולך...) שאסור בתכלית האיסור להיות עם אינטרנט לא מסונן בבית...

אז מבינה עכשיו? הנפילה שהאיש שיש לו אינטרנט פרוץ בבית נופל, זה לא רק אם הוא ייפול מעשית בעריות - גם אם לא ייפול, על פי רבותיי, עצם זה שיש לו אינטרנט כזה בבית זה איסור בפני עצמו...

אם אני אחד שתמונות עירום של נשים לא מעניינות אותו, נגיד  - זה אומר שמותר שיהיו לי כאלה במגירה בחדר?

חוץ מזה שאני אהיה חריף - פורנוגרפיה זה רק הביטוי החריף לעיסוק בתחום המין. ותחום המין, אם אהיה עדין בהתבטאות שלי - מי שזה לא מעניין אותו בשום צורה שהיא - דווקא הוא הבעייתי שצריך לבדוק את עצמו...

כמובן שאסור לעסוק בזה לא בקדושה ובדרך שה' התיר לנו - אבל קשה להגיד שיש אנשים שלא יתרגשו אפילו טיפה והטסטוסוטרון שלהם לא יעלה כאשר ריגוש מיני כלשהו יהיה לפניהם. שוב, בהנחה שהם בריאים בגופם ונפשם. אם לא, יש לי עצה וקוראים לזה עצת נפש...

תראי לי אחד שבאמת באמת אין שום סיכוי בעולם שיפול - ואני אשתחווה בפניו ואגיד לו שהוא יותר גדול מרב עמרם חסידא.

אין כזה היום, סורי...

אין אפוטרופוס לעריות - את מכירה את המשפט הזה. לא אני המאתי אותו.

מוזמנת לבדוק גם במחקרים שנעשו כמה מהציבור הדתי נחשף אי פעם, לפי ההערכות הכי זהירות, מרצון, לתכנים מיניים באינטרנט... כ-ו-ל-ל מבוגרים ובייני"שים. לצערנו. זה מחלה שלא פוסחת על שום מגזר, תאמיני לי.

אל תהיי תמימה מידי - זה העיקר... תמימות זה נחמד כשזה לא גורם למחשבות מוטעות ומטעות...

עיוותת לגמרי את דברי, ולא הבנת דבר.

פרונוגרפיה זה לא תחום המין, בצורה כוללת שכזו.

אם כך ניתן לאמר שהיהדות נגועה המון בפרונוגרפיה... נוב'מת.

זה הרע בתחום המין.  י אנשים שלא מעניין אותם הרע הזה. הם ישרים וצדיקים, ונשואים, ויש להם את חיי המין ואת התחום הזה, גם ללא האינטרנט והאתרים הפרוצים!

אל תנסה לשכנע ע"י הפיכת המציאות.

הרב בן צור כותב בספרו: "היה לי חבר שהזמין אירנטנט מסונן ואחרי זה התפטר ממנו, וזה היה התירוץ שלו: 'שום דבר שם לא מעניין! ... מי בכלל צריך אינטרנט אם כך?זה משעמם'...זה העניין. שמי שיש לו את האינטרנט החסום- הוא משעמם. מי צריך את זה בכלל?"...

--------אז זהו? אין נושאין מעניינים חוץ מעריות וגועל נפש? אין? מי שאינרטנט כן מעניין אותו כשהוא חסום- הוא המעוות?!. מי שלא מעניינים אותו תועבס ושאר הבלים הוא המשועמם, והוא זה הפסול?

אל תהפוך את היוצרות, בבקשה.

על שאר דבריך אענה בהמשך. זו נקודה משמעותית שאנשים שמנסים לשכנע בעניין הזה מרבים ליגוע בה, וזה רק גורם לךדבריהם להשמע מגוחכים, לא לשום דבר אחר....

(אני רואה צורך להדגיש לפני שהענינים ידרדרו: זה לא אישי. בכלל. אתה בטח יודע שלא. זה ספציפית נגד הדברים.)

לגבי מה שכתבת אח"כ:הטסטוסוטרון שלהם לא יעלה כאשר ריגוש מיני כלשהו יהיה לפניהם.:

זהו, שהם לא יכנסו לזה בכלל. לא יתקבו לאתרי תועבה בכלל.

פורנוגרפיה היא הייצוג הרע של תחום המין - אבל תחום המין כשלעצמו הוא תחום שמי שלא מעניין אותו התחום הזה, כאמור, הוא המוזר. אבל עד כאן אנחנו מתואמים.

משם והלאה כנראה לא הבנת אותי נכון - אני רק אומר שזה טבעי שהנושא ימשוך אנשים - אבל לא שזה חלילה תכלית האינטרנט. חלילה חלילה.

לכן בדיוק צריך לחסום כדי לא להגיע לכדי ניסיון.

מה שכן - את הנתונים של הנופלים קשה להפריך... זה כמובן לא אומר שכולם נופלים, אבל זה בהחלט אומר שזה הנסיון הקשה ביותר שיש היום לדור בלי ספק - וככזה, עלינו להציב גדר חמורה מאוד לעניין...

הרי הרבה פעמים בהלכות שבת, כשרות ועוד ועוד, אנחנו מחמירים ומוסיפים עוד ועוד גדרות מסביב כדי לשמור על עצמנו שחלילה לא ניפול - ג-ם אם זה אומר שמוותרים על משהו שבפני עצמו אולי היה יכול להיות מותר - אז למה שבתחום האינטרנט לא נעשה את זה?

אז אני חלילה לא הופך את היוצרות. יש אנשים שבפני עצמם עקרונית אכן לא יכנסו לזה, אבל זה לא מונע ממני את המחשבה שאף על פי כן, רבנים אומרים שגם אנשים כאלו צריכים לעשות חסימה כי אין אפוטרופוס לעריות.

מובן?

אני לא חולק עלייך במשהו, פשוט הבנת את דבריי מעט לא נכון כנראה...

אבל ה"אנחנו" הזה, אלו אנשי כנסת הגדולה... הסנהדרין בירושלים. לא אף אחד אחר.

והפסוק של אין אפוטרופוס לעריות קשור למשהו אחר לגמרי, אז אל תכניס את זה.

אז בעצם אין לנו אשרות להחליט שאינטרנט פרוץ זה לא בסדר????

אז זה בסדר???

מאיפה הבאת את השטות הזאת - במחילה - שרק אנשי כנסת הגדולה יכולים לגדור גדרות???

ועוד יותר - אין אפוטרופוס לעריות קשור לעניין אחר אז לא להכניס את זה??? מאיפה הבאת את ז-ה? ממש לא ברור...

בדיוק לעניינים כאלו הוא קשור... לסכנה של ליפול בעריות... בדיוק לזה.

אם את מוכנה ללמוד מעט גמרא - יותר מדרשים בגמרא, לא את הגמרא עצמה - פתחי ממש ב2 דפים האחרונים של מסכת קידושין בבלי, ותצטמררנה אוזנייך למשמע הסיפורים על גדולי עולם שכמעט נפלו בעריות. בדיוק על ז-ה נאמר אין אפוטרופוס לעריות.

אז תעשי טובה, לא אישי, אבל זה ממש ממש טעות מה שכתבת...

לא לכל מה שכתבת ופירשת התכוונתי, אבל כשאהיה פנויה אכתוב באריכות בדיוק נמרץ מאיפה הבאתי את כל זה.

- יש לנו אפשרות להחליט שאינטנרט פרוץ הוא לא בסדר. יש לנו , ועוד איך. לא במישור הלכתי. לאף אחד.

על גדרים חדשים, כל עוד אין סנהדרין ובית מחוקקים שמקובל על כולם, אין אפשרות ליצור בכלל פסיקה גורפת לכלל עם ישראל. (תנסה לתאר לעצמך את המצב לו היה ניתן לעשות כן. החרדים היו פוסקים שאסור ללכת לצבא, הלכתית, ואוטומטית אתה הייית עובר על איסור, שהרי בהלכה אין הבדל אם אתה חרדי או דת"ל. וכן העניין של האינרטנט, הם היו פוסקים שהוא אסור גם עם חסימה, ואוטומטית בלי כל קשר לגוף העניין ולאיסור המקורי- אתה היית נכלל בתור אותו "גדר" חדש. המצב כיום הוא בלתי הגיוני ע"מ ליצור פסיקה גורפת לכלל עמ"י.

אפוטרופוס לעריות קשור אך ורק לאנשים הקרובים אליך. העריות, שעליו הפס' מדבר, מכוון לארבעת האנשים הקרובים אליך. משמע, אם יש לך איום של עריות באמצע ירושלים, והאדם שמה הוא לא קרוב אליך באחת מן הדגרות האלו- אין לך חיוב של "יהרג ואל יעבור".

יש שם תועבה, לא אמרתי שלא. את הפסוק הזה אל תכניס.

נענה על ראשון ראשון - 

אז מאיזו סיבה בדיוק יש לנו אפשרות להחליט שהוא לא בסדר? מבחינה חברתית? מבחינת מצב החסה בשטחים?

ברור שמבחינה הלכתית.

- אולי זה עיקר אי ההבנה שלך אותי - כל אחד הולך לפי רבותיו הוא. ברור שהיום אין פוסק הלכה שיכול לפסוק הלכה ברמה שתחייב את כלל עם ישראל, כי לצערנו התפצלנו לגלויות וכו' - אבל אני דיברתי על מצב שרב X פוסק לקהל שמקשיב לרב X, הלכה כזאת וכזאת בנוגע לאינטרנט הפרוץ. אם קהילתו של רב Y לא מקשיבה לפסק הזה כי רב Y פוסק אחרת - שתלך לפי רבה, זה בסדר.

עכשיו יותר מובן?

- בנוגע לאפוטרופוס לעריות - מדהים כמה את טועה ומטעה. בדקת את הדברים לפני שנחפזת לפרסם אותם?

אין אפוטרופוס לעריות זהו כלל הלכתי הקובע שאין לסמוך על שום אחד בדינים בנוגעים לדיני עריות. הרחבה את יכולה למצוא גם כאן

איך הגעת מזה למה שאמרת - אלוקים יעזור.

בנוגע לאיסור יהרג ובל יעבור - בשנה תחתנים בישראל בסביבות 30- 40 אלף זוגות. מה שאומר שכל שנה מצטרפות לאיסור יהרג ובל יעבור עלי באופן אישי, 40 אלף בנות שכעת הן אשת איש. מעט יותר מהארבעה שאת ציינת בצורה תמוהה אצלך.

איסור יהרג ובל יעבור לגבי איסורי עריות כולל כל עריות שיש לך דין כרת או מוות בית דין לגביהן - ובכללן הקרובות, אשת איש, משכב בהמה ומשכב זכור (נידה לא נכנסת לצורך העניין, וגם לא רווקה פנויה טהורה). 

איך הגעת בדיוק לארבע?

ברחוב פונים אליי ודורשים ממני לשכב עם אישה נשואה - עלי למות ולא לעשות זאת. נקודה.

(יותר מזה - רוב הפוסקים גם סוברים שהאיסור של יהרג ובל יעבור מדאורייתא מכוון גם כלפי חלק מהמעשים מסביב למעשה האיסור עצמו - כגון חיבוק ונישוק.)(.

פעם הבאה תעשי קצת יותר בדק בית בידיעות ההלכתיות לפני שמפרסמים דברים, טוב? בלי להעליב...פליז אל תקחי אישית...

"אל תיהיה תמימה". 

זה התירוץ העלוב האחרון שנשאר לאינטלקטואלים הרבים שלא ידעו להגיד דבר בעניין, זה היה המוצא האחרון שלהם.

ישנו ציווי, שלא יודעת למה הפכו לו את היוצרות, וןמי שהוא תמים- הוא הפסול.

"תמים תהיה עם השם א-לוקיך". מכיר?.

אני שולחת לך באישי את רשימת הטענות הארוכה ששלחנו לעשרות אנשי חינוך ואינטלקטואלים שדיברו שנושא הזה, לאף אחד לא הייתה תשובה.)

מה זה הציווי תמים תהיה עם ה' אלוקיך את יודעת?

תמים = שלם. שלמות טהורה ונקייה.

זה בטח לא אומר (וסלחי לי על הבוטות) שתהיה לי אפשרות גישה לדוגמניות ערומות בלחיצת עכבר. זה לא תמים תהיה עם ה'אלוקיך, זה ההיפך...

שאני אבין - את טוענת שיש מישהו שהוא מחוסן מפני הנפילות האלו? רק על זה תעני לי. את מכירה אדם אחד - אחד בלבד - בכל העולם, שאין סיכוי לעולם שיפול או שנפל או שהוא נופל בדברים האלו?

את חושבת שיש אדם כזה כיום בעולם?

רק על זה תעני...

על זה אני אומר שאנ חושב שאת תמימה אם את חושבת שיש אדם כזה בעולם שב100 אחוז לא ייפול בכלום לעולם. (כזכור - רב עמרם חסידא...)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אולי עצם הכניסה לאינטרנט פרוץ נקראת ככה?...

אדם שלא ניכנס לאתרי תועבה- אני מכירה המון. מאלה שנכנסים- אני אפילו לא מדברת עליהם.

מה השאלה, שאני אבין, ולמה שוב ושוב שחוזרים לנקודת ההתחלה של הדיון אחרי שהסברתי את הנקודה הזו כבר?

אין מצב. זה כנראה היה משהו חד פעמי, לא ניתן לחיקוי

לותן טל באמת מגיע צל"ש על האריכות של דבריו, ועל הסבלנות.

אולי בעצם אין לי מה להרגיש רגשות אשם. כשיש לי זמן אני כותבת באריכות, כשאין- נאלצת לחרבש את הניסוח הכי קצר שעולה בראש.

את מכירה המון אנשים שלא נכנסים לאתרי תועבה?

אני לא אומר שאת לא צודקת בהנחה שלך - אני רק שואל, איך את יכולה לחתום לי במאה אחוז שהם לא עושים את זה? 

זהו, שאת לא יכולה.

וזאת התמימות המסוכנת שלך...בשם התמימות הזאת הרבה הרבה הרבה אנשים יקרים שבאמת חשבו שלי זה לא יקרה, נפלו...

לא חסרים סיפורים ומי שלא רואה אותם, עיוור.

זה הדבר שאני טוען -את לעולם, לעולם לעולם, לא יכולה להיות בטוחה במאה אחוז שמישהו לא נכנס - או אפילו לא ייפול בעתיד, באתרים כאלו. אין לך דרך. את עדיין לא הקדוש ברוך הוא, כפי שזכור לי מהפעם האחרונה שבדקתי...

להגיע למסקנה מסוימת וודאי קל וחומר להלכה פסוקה וברורה, על בסיס סיפורים. אין!!!!!!

בדיוק צפיתי בהסרטה של הנאומים בלוויה של הרב ספקטור שנפטר, (מבית שמש נראלי)

הבן הכואב אמר: "שאלתי את אבא איזה פעם על האינטרנט וכל הסכנה וכל זה, והוא אמר לי: "אני בשליחות.".

מי שבשליחות מסוימת, מי שחי פה על מנת לקדם אידיאל, הוא מקדם אותו! 

הוא לא נכנס ולא חושב אפילו על הלחיצת עכבר שתוביל אותו לתמונות שאינן צנועות, ולדברי תועבה.

ותרד כבר מהתמימות הזו, זה לא קשור לכלום. אני מכירה כמו כן המון שלא גומרות לגלוש בכל אתרי הזוועות. זה לא גורם לי לכלום, לאסור את הדבר הזה מכל כל.

אבל שים לב. זה עצם הזעזוע כאן. כשאתה טוען שלכולם יש את הייצר הזה, איך אתה יכול להמשיך להאמין באביך היקר.? 

והרי הוא גולש באתרי תועבה.... כי הרי אתה לעולם לא תדע... 

ברגע שאגיע למסקנה שכולם טועים ושוגים ולכולם יש את הנסיון להכנס לאתרי התועבה, וכולם נכנסים ונכשלים, אעדיף לארוז את חפצי וללכת הרחק הרחק מאותם אנשים. אותם אלה הם בני משפחתי.

במודע או שלא במודע אתה הרי מטיף כאן, בלי לדעת נתונים מדויקים, רק סיפורים מסמרי שיער, מטיף לשלילת הבחירה החופשית!!!

מרדכי היקר. הבחירה החופשית היא

בוא ואסביר לך את הנושא מזווית קצת שונה:

לחצות את הכביש? 

מסוכן, כן? כן.

ליסוע במכונית? מסוכן? כן.

הרי ברגע אחד, בלי שאתה מודע בכלל לסכנה, בלי שהנפש שלך מזהירה אותך, ואין בתוכך שום מלחמה עם היצר, כלום. שקט נפשי שלא היה כמותו מעולם, וברגע אחד המכונית מאחור לא מספיקה לבצע ברקס, ואתה מרוסק כולך (ח"ו) אל תוככי העפר שבנו עליו פעם את הכביש.

 

כל יום, כל שעה, נהרגים אנשים מתאונות דרכים, ולמרות זאת ממשיכים, ונוסעים, ומקווים לטוב, עושים את מירב ההשתדלות.

 

באינטרנט כל יום יש מאות אם לא אלפים שנופלים אל תוך בור שאול, אל תוך גלות עמוקה של הרגש היהודי והשכל הישר, אל תוך תועבה וטומאה שאין כמוהה. 

 

מה עושים? אוסרים? והרי "יש קונה עולמו בשעה אחת". בתאונת דרכים אין לך עניין בקנעית עולם. חייך נגדעים ברגע אחד. באינטרנט- הרשות נתונה כל עוד נשמתך באפיך.

השתדלות?. כן. 

 

במידה ויש לך ערכים, והם לא משובים, יש לך עקרונות, והן לא הפכפכות. 

אם יש לך תורה.

יראת שמים.

יראת חטא.

יראת א-לוקים.

עבר הווה ועתיד שמצטמקים אליך אל תוך הווריד, נצח ישראל שכולו קיים בזכרונך יומם וליל.

יהדות שלמה וענפה שאתה מחזיק ממנה את חייך. אידיאל! שליחות!!

 

כבר אמר דב אינדינג: "חיים שאין בהם אידיאל ששווה למות למענו אינם חיים שווה לחיות אותם".

 

לכולנו, אם אנו חפצים בחיינו, יש אידיאלים, שאנו מוכנים למות למענם. הידות מנתה לנו אותם, עשתה לנו חצי מהעבודה, ואלו הם ,יהרג ואל יעבור".

 

בשבילנו יש נה הוראה ברורה של האידיאלים האלו שבשבילם אנו מוכנים להקדיש את חיינו היקרים לנו מכל, ובשביל האחר, הגוי מהודו- יש את.. אנ'לאידעת מה, את החיות שלו שהוא לא מוכן שהן יסבלו, או משהו כזה,...והוא יהא מוכן לתת להן את האוכל שלו ע"מ שהן יחיו...לא משנה. לכולנו יש אידיאל.

 

אם יש לך אידיאל, אתה בטוח בו. אתה הולך אחריו באש ובמים. משהו שסותר את האידיאל הזה- אם הוא נכנס אליך, בתור מחלה או בגלל נגיף, לא משנה. אתה הוא שלא בסדר. לא אלה שמבצעים כהלכה את "תמים תהיה עם השם א-לוקיך". לא אלה שמנסים לעשות את רצון השם, ורשימת אתרי התועבה בכלל לא נמצאת ולא תמצא בהסטוריה שלהם.

 

***************

 

***************

 

אני לא אומרת שאין נפילות. אבל הנפילות הללו הן בכל תחום בחיים. בכל המישורים, הכי שוליים שיש. 

 

עצם החיים הם גורל אחד גדול, וסימן שאלה ענק ומפחיד.

 

אתה יכול ליסוע לכותל, ואתה יכול לפסוע היישר אל תוך מועדון חשפניות.

 

אתה יכול לאכול חזיר, ולכול בטיש של רבינו(... )

 

דמיין בעצמך את שלל האפשריויות הכי הזוית שיכולות להיות לך בתור עבד השם,.

 

הן נמצאות בחיים. והן נמצאות גם באינטרנט.

 

"בלחיצת כפתור אחת:" זו "ה"סיסמא של המרצים נגד האינטרנט.

 

אבל הבחירה החופשית היא גם בלחיצות הכפתור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תרצה או לא תרצה!

המקלדת היא עצמה עמוסה בשלל בחירות.

 

אתה יכול להקליד תועבה, אתה יכול להקליד הפך יראת א-לוקים. הכל בהבל האצבעות והמקלדת.

 

וכן בלחיצות הכפתור, אתה יכול ללחוץ על תמונות שחבר העביר לך בדיסק און קי, והן מזעזעות אחת יותר מן השנייה.

 

גם באינטרנט. אתה יכול להכנס לערוץ 7, אתה יכול להכנס לווי נט, אתה יכול להכנס לוואלה, אתה יכול להכנס לאתר הרפורמה הגדול בעולם, לאתרי כפירה שיש לך בפריסה בלתי יאומנת. אתה יכול להתחבר בשנייה אחת לכל העולם. כולו. מכאן ועד אפריקה. הערומות שבישראל, והערומות שבחו,ל "מחכות לך בלחיצת כפתור"....

 

לא!!!!!!!!!!!!מרדכי!!!!!

 

לא!!!!!!!

 

יש לי אמונה בסיסית ביהודי, ש---זה---- לא חלק מהאידיאל שלו ומהשליחות שלו!! יש לי אמונה בסיסית ביהודי, שהתועבה הזו, לךא מענינת אותו, ואם הוא נפל וכשל- הוא יחזור! "אין לך אדם שאין לו שעה".

 

לפי שיטתך, אני הייתי מציעה בכלל להתאבד. כל החיים רצופים מכשולים ומהמורות ונסיונות של יהרג ואל יעבור, של ייחוד, של תועבה, של הכל.

 

אם יש בך את רוח הלחימה, אם יש בך את הרצון לממש את השליחות של תיקון עולם במלכות ש-די, יש בך את העוז והכוח מול הכלב העלוב של היצר הרע!

 

אם אין בך את הכוח- הוא יתפוס אותך (כמו בשיר של שולי רנד "אני בן מלך שעשוי...."...) בכל המישורים האחרים!

 

האינטרנט, שוב, שוב, שוב, הוא כלי! הוא כלי לטוב, והוא כלי לרע. תמשיל זאת, (שוטב, שוב, שוב,) לכל תחומי החיים! כולם! סכין, חציית כביש, מקלדת, עט, ידיים, עיניים...

 

את כל אלו השם נתן לנו באבני דרך, בתוך המכלול הענק הזה של היהדות. אבני דרך שמסמנים לנו שיש כאן טוב ויש כאן רע, ולך, מרדכי, ולי ולכולם, כולם, כולם, *יש את הרשות לבחור*.

בוא ואסביר לך את הנושא מזווית קצת שונה:

לחצות את הכביש? 

מסוכן, כן? כן.

ליסוע במכונית? מסוכן? כן.

הרי ברגע אחד, בלי שאתה מודע בכלל לסכנה, בלי שהנפש שלך מזהירה אותך, ואין בתוכך שום מלחמה עם היצר, כלום. שקט נפשי שלא היה כמותו מעולם, וברגע אחד המכונית מאחור לא מספיקה לבצע ברקס, ואתה מרוסק כולך (ח"ו) אל תוככי העפר שבנו עליו פעם את הכביש.

 

כל יום, כל שעה, נהרגים אנשים מתאונות דרכים, ולמרות זאת ממשיכים, ונוסעים, ומקווים לטוב, עושים את מירב ההשתדלות.

 

באינטרנט כל יום יש מאות אם לא אלפים שנופלים אל תוך בור שאול, אל תוך גלות עמוקה של הרגש היהודי והשכל הישר, אל תוך תועבה וטומאה שאין כמוהה. 

 

מה עושים? אוסרים? והרי "יש קונה עולמו בשעה אחת". בתאונת דרכים אין לך עניין בקנעית עולם. חייך נגדעים ברגע אחד. באינטרנט- הרשות נתונה כל עוד נשמתך באפיך.

השתדלות?. כן. 

 

במידה ויש לך ערכים, והם לא משובים, יש לך עקרונות, והן לא הפכפכות. 

אם יש לך תורה.

יראת שמים.

יראת חטא.

יראת א-לוקים.

עבר הווה ועתיד שמצטמקים אליך אל תוך הווריד, נצח ישראל שכולו קיים בזכרונך יומם וליל.

יהדות שלמה וענפה שאתה מחזיק ממנה את חייך. אידיאל! שליחות!!

 

כבר אמר דב אינדינג: "חיים שאין בהם אידיאל ששווה למות למענו אינם חיים שווה לחיות אותם".

 

לכולנו, אם אנו חפצים בחיינו, יש אידיאלים, שאנו מוכנים למות למענם. הידות מנתה לנו אותם, עשתה לנו חצי מהעבודה, ואלו הם ,יהרג ואל יעבור".

 

בשבילנו יש נה הוראה ברורה של האידיאלים האלו שבשבילם אנו מוכנים להקדיש את חיינו היקרים לנו מכל, ובשביל האחר, הגוי מהודו- יש את.. אנ'לאידעת מה, את החיות שלו שהוא לא מוכן שהן יסבלו, או משהו כזה,...והוא יהא מוכן לתת להן את האוכל שלו ע"מ שהן יחיו...לא משנה. לכולנו יש אידיאל.

 

אם יש לך אידיאל, אתה בטוח בו. אתה הולך אחריו באש ובמים. משהו שסותר את האידיאל הזה- אם הוא נכנס אליך, בתור מחלה או בגלל נגיף, לא משנה. אתה הוא שלא בסדר. לא אלה שמבצעים כהלכה את "תמים תהיה עם השם א-לוקיך". לא אלה שמנסים לעשות את רצון השם, ורשימת אתרי התועבה בכלל לא נמצאת ולא תמצא בהסטוריה שלהם.

 

***************

 

***************

 

אני לא אומרת שאין נפילות. אבל הנפילות הללו הן בכל תחום בחיים. בכל המישורים, הכי שוליים שיש. 

 

עצם החיים הם גורל אחד גדול, וסימן שאלה ענק ומפחיד.

 

אתה יכול ליסוע לכותל, ואתה יכול לפסוע היישר אל תוך מועדון חשפניות.

 

אתה יכול לאכול חזיר, ולכול בטיש של רבינו(... )

 

דמיין בעצמך את שלל האפשריויות הכי הזוית שיכולות להיות לך בתור עבד השם,.

 

הן נמצאות בחיים. והן נמצאות גם באינטרנט.

 

"בלחיצת כפתור אחת:" זו "ה"סיסמא של המרצים נגד האינטרנט.

 

אבל הבחירה החופשית היא גם בלחיצות הכפתור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תרצה או לא תרצה!

המקלדת היא עצמה עמוסה בשלל בחירות.

 

אתה יכול להקליד תועבה, אתה יכול להקליד הפך יראת א-לוקים. הכל בהבל האצבעות והמקלדת.

 

וכן בלחיצות הכפתור, אתה יכול ללחוץ על תמונות שחבר העביר לך בדיסק און קי, והן מזעזעות אחת יותר מן השנייה.

 

גם באינטרנט. אתה יכול להכנס לערוץ 7, אתה יכול להכנס לווי נט, אתה יכול להכנס לוואלה, אתה יכול להכנס לאתר הרפורמה הגדול בעולם, לאתרי כפירה שיש לך בפריסה בלתי יאומנת. אתה יכול להתחבר בשנייה אחת לכל העולם. כולו. מכאן ועד אפריקה. הערומות שבישראל, והערומות שבחו,ל "מחכות לך בלחיצת כפתור"....

 

לא!!!!!!!!!!!!מרדכי!!!!!

 

לא!!!!!!!

 

יש לי אמונה בסיסית ביהודי, ש---זה---- לא חלק מהאידיאל שלו ומהשליחות שלו!! יש לי אמונה בסיסית ביהודי, שהתועבה הזו, לךא מענינת אותו, ואם הוא נפל וכשל- הוא יחזור! "אין לך אדם שאין לו שעה".

 

לפי שיטתך, אני הייתי מציעה בכלל להתאבד. כל החיים רצופים מכשולים ומהמורות ונסיונות של יהרג ואל יעבור, של ייחוד, של תועבה, של הכל.

 

אם יש בך את רוח הלחימה, אם יש בך את הרצון לממש את השליחות של תיקון עולם במלכות ש-די, יש בך את העוז והכוח מול הכלב העלוב של היצר הרע!

 

אם אין בך את הכוח- הוא יתפוס אותך (כמו בשיר של שולי רנד "אני בן מלך שעשוי...."...) בכל המישורים האחרים!

 

האינטרנט, שוב, שוב, שוב, הוא כלי! הוא כלי לטוב, והוא כלי לרע. תמשיל זאת, (שוטב, שוב, שוב,) לכל תחומי החיים! כולם! סכין, חציית כביש, מקלדת, עט, ידיים, עיניים...

 

את כל אלו השם נתן לנו באבני דרך, בתוך המכלול הענק הזה של היהדות. אבני דרך שמסמנים לנו שיש כאן טוב ויש כאן רע, ולך, מרדכי, ולי ולכולם, כולם, כולם, *יש את הרשות לבחור*.

ולהיפך.

כל אדם שיקנה איטרנט חסום, וודאי.

אדם שיש לו אינטרנט פרוץ, השפיטה עליו- אסורה בתחלית האיסור.

לי עצמי יש אינטרנט חסום.

ושהאנשים שאהבו את דבריי לא יחשבו לרגע שאני מגבה את האיטרנט הפרוץ, ממש לא.

אני מגבה את האנשים, את כולם. עם החסימה, ובלי.

מקווה שהובנתי נכון...

כל אדם יש בחירה חופשית, אבל אני לכשעצמי כשאדע על אדם כזה או אחר שהוא שם בבית אינטרנט לא מסונן, אני אדע בוודאות שהוא עושה עוול נוראי לילדים שלו. וזה חטא. בבירור.

אז הוא פוגע בעצמו - החלטה של החיים שלו. הוא פוגע גם בילדיו - עצוב מאוד למרות שלכאורה אלו הילדים שלו - אבל אני לכשעצמי אדע בבירור שאני לא רוצה שהילדים שלי יכנסו לבית שלו לשחק עם הילדים שלו ולהיות בבית הזה, וכשהם ישאלו אותי למה אני אגיד להם : "בגלל שהאיש לא שם חסימה לאינטרנט", ואז הילדים ישאלו אותי: "מה, אבא, זה לא בסדר לא לשים חסימה לאינטרנט", ואני בפירוש אגיד להם : "כן, זה לא בסדר. ומי שלא שם חסימה לאינטרנט שלו, אנחנו לא נכנס אליו לבית, שיתמודד הוא לבד עם ההשלכות".

ומתשובותיי לילדיי, משתמע שכן, אני ברור לי שזה לא בסדר להיות עם אינטרנט לא מסונן בבית, וכשאצטרך וכשיהיה רלוונטי, אתבטא כך. (לדוגמא - אם יבוא אליי איש ויספר לי שיש לו אינטרנט לא מסונן בבית ויבקש לשמוע את חוות דעתי על כך - אגיד לו בדיוק מה שכתבתי למעלה... לא אשנה כלום!".

אחרי כל מה שאמרת, אני מבין שלבית שלך תהיי מוכנה להכניס ספרים עם תמונות עירום ודברי תורה כאחד, מתוך אמונה ברורה שאף אחד לא ייפול ויסתכל בתמונות העירום, אלא רק בדברי התורה.

שיהיה לך ב"הצלחה. או שלא.

אני לא טוען שכולם נופלים - אלא שלכולם יש פוטנציאל ליפול. כן, את זה אני כן טוען.

גם הרב הכי גדול בעולם יש לו פוטנציאל. זה לא אומר שאני חושד בו כעת שהוא נפל - לא, כל אדם בחזקת כשר עד שיוכח ההיפך - אבל אני חושש שמא הוא יכול ליפול, ולכן הגדר.

אני לא מבין למה את כל כך נלחמת כדי להפריך דברים פשוטים כל כך. אני לא אומר שלא צריך לחנך במקביל, אני לא אומר שאדם לא צריך לבחור את הבחירות הנכונות בלחיצת העכבר - אני רק אומר שצריך לסייע לו בזה שיש דברים מסויימים שלא נכנסים, פשוט לא נכנסים הבייתה.

אולי לא הבנתי אותך נכון, אבל עם הגישה שלך, אין דרך לשים גדר לכלום - מצידך תחייה בבית כנסת שיושב בלב ליבו של בית בושת, הרי ברור שלא תיפול ושתבחר נכון מה לעשות.

את יודעת בכלל מה זה האינטרנט היום? איזה יער מסוכן זה? 

עזבי...אולי זה בגלל שאת בת את לא מבינה לגמרי את העניין.

לגבי מה שהבאת על הכביש - לנסוע בזהירות, זה עושים היום, תחת חוקי התנועה - וזה העניין, תחת חוקי התנועה. לא כל אחד ייסע איך שבא לו! (למרות ששמעתי גם דעות קיצוניות שאומרות שאם הייתה אפשרות והיה בית דין מספיק חזק היום - סנהדרין וכו'), ייתכן שהיו אוסרים נסיעות במכוניות פרטיות ומתירים רק בתחבורה ציבורית) - חוקי התנועה של האינטרנט, על זאת הדרך, מסמנות גם דרכים שאין כניסה אליהם - לא חד סתרית, לא דו סתרית ולא דו נתיבית! כלום! שלט ענק ומחסום ענקי שלא נותן להכנס! כמו לכור האטומי בדימונה! וזר לא יקרב! אסור! אי אפשר!

זה לא בושה לחסום!!!! צאי מהראש הזה, זה ראש מסוכן!!!

זה האומץ הכי גדול לחסו! זה מראה שאדם אמיתי עם עצמו ועם החברה שלו!!! וכן - גם הלכתית!!!

זה שיש נפילות בהרבה תחומים - לא אומר שלא צריך לגדור אחרים, וגם אותם... זה טיפשות לחשוב ככה, במחילה.

בברכת - והייתם קדושים. 

עם אינטרנט לא מסונן-אתה שם את האדם בנקודת בחירה כמעט בלתי אפשרית.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל, לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?

מה ז"א מה יעשה?שיתגבר!! הרי יש לו בחירה חופשית..

אז זהו,שזה לא בדיוק ככה.שאתה מכניס את עצמך לסיטואציות שהן בעיתיות-אל תתפלא אם עוצמתך הרוחנית ויכולת הבחירה בטוב שלך לא יעמדו לך..

אני באמת לא מבין איפה בחז"ל ראינו את הגישה הזאת של "חשוף את עצמך להכל,העמד את עצמך בניסיון,ותתגבר",במיוחד בנושאי עריות.

כל הש"ס מלא בהדרכות לשים גדרות על גדרות בעניין.להתרחק עד כדי שלא יהיה לנו סיכוי להכוות.לא להביא את עצמינו לידי ניסיון.

הגדרות שאתה מדבר עליהם, כלומר הגדר הזו היא לא להיכנס לאתרים האלה ולתועבה הזו.

היא היא ההכנסה לסיטואציה הזאת.

אינטרנט לא מסונן = הושבת הבן על פתח בית הזונות שבמשל. הפתח הוא רק פתח - הבן יכול לבחור שלא להיכנס בו. אבל הוא יושב על הפתח וזאת סיטואציה בלתי אפשרית. וככה גם האינטרנט הפתוח, הוא פתח של בית כזה. נקודה.

עדיין לא מובן? צריך ביאור נוסף?

מוזמנת לאישי לשמוע דברים יותר מפורטים ויותר מבוארים, ואולי גם יותר מזעזעים על העולם שלנו כיום...

אדירות. זה לא קשור להחלטה הסופית, האם שייך לאסור הלכתית.

לפחות לפי רבותיי.

והם לא נולדו אתמול ולא שלשום ככה שאת לא יכולה להגיד שדעתם היא לא דעה לגיטימית ולא יכולה להיחשב צד בהלכה.

נסגור את העניין בזה? רבותייך סוברים שאין מקום לאסור הלכתית ורבותיי סוברים שכן - סבבה?

כלומר, האם שאלת אותם אי פעם האם עניין זה הוא שייך להלכה?

אני כן.

מנגד, שמעתי את אותם בדיוק מטיפים כנגד האינטרנט. זה לא סותר את דעתם להלכה ולפסיקה.

שמעתי עשרות אם לא מאות מרצים כנגד העניין הזה, הרבה השתמשו בביטויים הלכתיים.

כנראה ע"מ להפחיד. 

סופרלטיבים. אין לכך שום בסיס, ולא ניתן לקבוע לכך בסיס, בהלכה, בפסיקה, בזמן הזה, לכלל עם ישראל.

מעניין אותי מה תהא דעתם, (וקודם כל, מי אלו רבניך?) על שאלה כזו. 

כמובן שאתה תשאל את הנכונה, שהיא האם יש מקום לפסיקה גורפת לכלל עם ישראל בעניין האיטרנט החסום.

וככה הם סבורים... סבורני שאת לא יכולה לפסוק כזאת בקלות שהם לא סבורים כך, כשאני זה ששאלתי אותם בעניינים אלו.

לגבי מיהם רבותיי - מצטער, לא הולך לדבר על זה מטעמי צנעת הפרט (שלי, וגם של רבותיי שח"ו לא ידעו אחרים שיש להם תלמידים כמוני ).

לסיכום. כן, זה הלכתי לרבותי.

סוף סיפור אין טעם להתבחבש בזה מידי. לא אכפת לי איזה מרצים א-ת שמעת, אני לא הולך לפיהם אלא לפי מי שאני מחשיב כרבותיי.

אגב - מעניין לדעת שאת רבנית כל כך גדולה עד שאת יודעת בבירור כל כך שאין שום דרך להציב גדר הלכתית בזמן הזה. מעניין מי הסמיך אותך לרבנות. (וג-ם אם יש רבנים שסוברים שאי אפשר להציב גדר כזאת, אזי ישנם רבנים אחרים שסוברים שאפשר.)

אז כל אחד ילך לפי רבותיו ובלבד שיכוון לשם שמיים. אני אלך לפי רבותיי שסוברים שזה אסור הלכתית, ויערב לי, ואדם אחר ילך לפי רבותיו שלא סוברים שזה אסור הלכתית רק מטיפים נגד זה, ושיערב לו.

רק אל תטעני שרבנים כאלו ואחרים לא יכולים להחליט דברים כאלו ואחרים. בנסיבות אחרות הייתי אומר שזה מתקרב לחוצפה, אבל כאן כנראה שזה לא כך, רק קצר בתקשורת בינינו, זה הכל

אני טוען דבר אחד והוא שהמציאות. היא. שרבותיי. אוסרים. הלכתית. בנושא.

זהו. לא להרחיב את דבריי יתר על מה שאמרתי. רק הצבתי מציאות שפייגליניזית יכולה לזעוק עד לב השמיים אבל היא האמת, ואם היא לא רוצה, היא מוזמנת לא לקרוא לרבותיי רבנים, אני יודע את האמת (ברור לי שהיא לא תעשה את זה, זה רק היה בשביל הסוריאליסטיקה...)

אני רחוקה מזה, מאוד...

הרב שלך אולי התכוון להלכה, במסגרת "עשה לך רב", לא במסגרת כלל ישראלית.

ואולי אתה זה שצריך מקור לדברייך.

העניין פשוט - הם רבותיי ואני יודע שהם צדיקים ויודעים את התורה וההלכה ורבנים שנים רבות, על כן אני מסתמך על פסיקתם. אתה, לעומת זאת, איני יודע עליך כלום (במחילה) ויכול להיות שאתה אפילו איזה מוחמד שיושב מאחורי המקלדת ומלהג לו ליהוגים (כמעט ברור לי שזה לא כך, אבל אני מקווה שהבנת למה אני מתכוון ואתה לא נעלב כי חלילה אין לי עניין להעלב אותך) - ולכן למה שאקשיב לך יותר משאקשיב להם?

הם פסקו לנו ככה ונגמר הסיפור. 

בכלל לא.

סתם אגב, גם הרב שלי סבר שאגלוש באינרטנט חסום, ושכל אחד יעשה זאת.

לגבי הלכה גורפת לכלל עם ישראל בזמן הזה- אין שום מחלוקת. אין כיום סנהדרין שיכולים להכנס להסטוריה של האנשים.

השאלה היא באמת כפי שהיטיב להגדיר זאת חסדי הים. אין עניין לשאול את רבניך מהי דעתם אם לא העלת את השאלה הספציפית הזו.

את מתחילה לשגע אותי... כבר אמרתי כמה וכמה פעמים שלא ריאלי לפסק לכלל ישראל פשוט בגלל שאין פוסק כזה כיום.

רק התייחסתי לעובדה שיש רבנים שאוסרים את זה הלכתית - אם זה לקהילה של 3 אנשים, 3000 אנשים, ישיבה חרדית או דתית, לפינוקיו או אפילו לחתול שלהם - זה לא משנה - הם אוסרים זאת הלכתית למי שנשמע לפסקים שלהם. נקודה. זה הכל.

אולי עכשיו יותר הבנת אותי?

ולגוף מה שכתבת - לא שאלתי אותם בעניינים אלו אלא שמעתי מהם מפורשות פסיקות בנוגע לאינטרנט מסונן (ומחלק מהרבנים שמעתי פסיקות הלכתיות יותר נועזות מכפי ששמעת אי פעם בנושא). נקודה. זה הכל. 

מובן עכשיו?

פפפ.

למען השם, לא היטבנו לנסח מספיק?!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

שהם התכוונו לפסיקה ספציפית.

הרי כל הדיון היה האם ניתן לפסול את זה באופן גורף. ספציפית? גם אני לא מחזיקה באינטרנט"פרוץ"...

טוב, עזוב.

(חוץ מזה שבכמה פעמים כן אמרתי במפורש ככה, גם בלי זה בפסיכומטרי ישנו פרק בעברית ונושא מסויים בתוכו הוא הקשות לוגיות כאלו ואחרות.

כשאני אומר משפט כמו : "כל אחד יילך לפי רבותיו, ובלבד שיכוון לשם שמיים, ואזי זה בסדר גמור שילך לפי פסיקת רבו" - האם לא מובן מזה ישירות שישנן פסיקות שונות וכל אחד הולך לפי פסיקת הרב שלו, ואז בלאו הכי מדובר על פסיקה למי שמקבל על עצמו את הפסיקות שלך?

לוגיקה פשוטה ביותר כמו שאני רואה את זה...

אבל באמת כבר לא קריטי

כי יכול להיות בהחלט שרבותיך סוברים שיכולה להיות פסיקה גורפת לכלל עם ישראל.

לא התדיינו מ רבותיך הורו לך ומה לא. ולכן הם לא היו קשורים בכלל. כי הם לא הביעו שום עמדה ביחס לפסיקה כזו (כשל הסנהדרין, בעצם)

הבינותי?

בין הנעשה לבין הנשמע.

כשאני סומך על רבותיי, אני מקשי למה שהם אומרים גם אם אני לא מבין אותו בעצמי (אפילו אומר לך על שחור שהוא לבן ועל לבן שהוא שחור). וקודם כל אני מקבל בהכנה מה שהם אומרים.

אחרי זה, אם אפשרי ואם רלוונטי, אני כמובן יכול לבקש מהרב שיסביר לי את דרך הפסיקה ואת השתלשלות ההלכה שהביאה אותו לפסוק ככה וככה.

אבל זה לא סותר את זה שאני אקשיב להם גם אם לא אבין בעצמי הכל. מה לעשות ועדיין לא גמרתי את הש"ס כמה פעמים כמו רבותיי, וברור לי שרמת ההבנה שלי לעומת שלהם קטנה מאוד מאוד.

לא אמרתי שהם לא צריכים מקור - רק אמרתי שאני באופן אישי לא תמיד אכנס לשיקולים של רבותיי (להבדיל, זה כמו שאיש נשוי הולך לרב בשאלה על דיני כתמים - נידה - והרב פוסק לו ככה או ככה. האיש לא יתחיל להרהר על פסיקת הרב אלא יעשה כפי שאמר לו, ואם אפשרי אז יבקש מהרב שיסביר לו את הדרך בה פסק.).

אגב, הרב גם יכול להחליט שבלתי אפשרי להסביר לך הכל. כן, גם זה לגיטימי מצידו.

השאלה היא אם אתה מספיק מקבל אותו עלייך או לא.

גם לאחר תקופת הגמרא יש לדוגמא תקנה של 

הרב דיסקין (נראה לי) לגבי חתונות בירושלים שיהיו ללא כלי זמר

וזה מחייב את הקהילה שהיא המשך של קהילתו

וכמו שמצינו רבות בקעה מצא וגדר 

ולכן כל רב יכול לגדור את קהילתו ושומעי לקחו

ומנין הבאת את הענין של החשש שרוב עמ"י יכשל?

וכי בטלטול שופר או ארבעת המינים יש חשש שרובם יכשלו?

צריך שרוב הקהל שגזרו עליו יקבל את הגזרה ללא קשר האם הוא יכשל או לא

שככל שידוע לי (וידוע לי ) לא היה חי בתקופת הסנהדרין אלא הרבה הרבה אחרי, ובכל זאת כשהוא גזר, ולפחות בני עדות אשכנז קיבלו עליהם את פסיקתו - הגזר שלו עומד וקיים. ואפילו שאומרים שחרם מתבטל לאחר אלף שנה, רואים או כיום שהחרם לא בטל, ועל כן אדם לא נושא אישה שנייה, ואדם לא יגרש אשתו בעל כורחה, ואדם לא יקרא דברי חברו בלי רשותו.

יותר מזה, נדמה שבמידה מסוימת גם חלק ניכר מבני עדות ספרד קיבלו עליהם ברמה כזאת או אחרת את חרם דרבנו גרשום.

יוצא מכך, שקבלת הקהל עליו את הרב, היא היא שמקבעת את ההלכה/החרם/הפסיקה ההלכתית - ונותנת לה תוקף של קימות שנים כה רבות לאחר מות הרב...

אז כן, היום אנחנו לא רבנו גרשום, ועדיין יש כוח לרבנים.

משגע אותי שאנשים לוקחים רק חלק ממה שאני אומר ומשתמשים בו כרצונם.

אמרתי שאנחנו לא רבנו גרשום ושאנחנו לא מסוגלים לפסוק לכל ישראל. אמרתי.

הבאתי את רבנו גרשום כדי להראות שהעיקרון הוא שרב פוסק למי שמקבל עליו את פסיקתו, ואז הפסיקה מחייבת את אותו אדם/קהילה וכו'.

והעקרון הזה תופס בין אם מדובר ברבן של כל בני הגולה (האשכנזים) ובין אם מדובר ברב של קהילה שפוסק לאותה קהילה כך וכך... (בהנחה שבאמת יש לו כתפיים הלכתיות, שזה כבר נושא מסובך בפני עצמו, אז לא ניכנס אליו). 

אדם נשמע לרבו, ומחוייב לפסקיו.

לביתי ח"ו לא אכניס דברים שכאלה, ואגב, גם לא אינטרנט פרוץ...

(זה לא עניין אישי, צריך להדגיש... אין לי בעיה עם אינרטנט חסום, ואני מעודדת מאוד לכך. זה לא סותר.)

קשה לשמוע את הנתונים..

ותשובתי- אני חושבת שפלאפון חכם גרוע לבנים ולבנות, כל אחד מהסיבות שלו.

בן עם פלאפון כזה יתפס פחות טוב בעיני (בלשון המעטה) לעומת בת.

וזה לא נצלש לדעתי.

כל מקרה לגופו.

חד משמעית.

רוב הסיכויים שהוא גולש באתרים פרונוגרפיים. 

הרי כל בן יודע כמה חזק היצר,

נניח שאתה יושב משועמם, קצת מתקשקש בפלאפון,

ואז קופצת תמונה לא צנועה, ואז היצר תוקף ובוער, 

מה הסיכוי שתתגבר עליו?

התגברת?

מה הסיכוי שתיתגבר גם בפעם הבאה?

ובזאת שאחריה?

אוקי, 

יש כאלה שהיצר שלהם יותר חלש מכל מיני סיבות,

ויש כאלה שהם יותר חזקים נגד היצר,

אבל עצם זה שאתה מחזיק אצלך פיתוי כזה,

דבר שמעיד על חוסר ביראת שמים,

אפילו אם לא חטאת אלא אם כן יש לך צורך גדול ואמיתי במכשיר כזה ודווקא פתוח, אז יש מה לדון לכף זכות).

ולי עצמי יש סמארטפון, אבל הוא חסום, ויש הרבה דרכים לחסום. אני משתמש באפליקציה חינמית שלא נועדה לזה במקור אבל היא עוזרת מאוד. מי שרוצה יכול לפנות באישי. 

אף פעם לא חשבתי על זה כעל משהו בעייתי.
יש תכנים בעייתים בכל מקום, אבל לענ"ד זאת לא סיבה לא להשתמש במכשירים שמקלים מאוד על החיים.

אבל פתאום אני לא מרגישה דוסית בכלל

בעייתיים.

כמו שהרב אמר בשיעור "אם באולם,שנמצאים שם השפלישם שבבני האדם,שעושים כמעשי ארץ מצריים,

היו מלמדים גם דף יומי או שיעורים יפים,היינו נכנסים לשם"?

ודאי שלא.אם לא היה אינטרנט מסונן ברמה טובה הייתי מעדיף לחיות כפרימיטיבי מוחלט ולא להיות מחובר בכלל.

אפילו מי שלא נופל. רק מההחשפות לתועבה (ובשביל זה לא צריך יותר מאשר דף ראשי בווינט או משהו כזה)

אנחנו נפגעים כ"כ שלא היה שווה כל היתרונות שבאינטרנט.

על אחת כמה וכמה היום שיש פתרונות ואפשר להנות מכל העולמות-אין ספק בכלל שצריך להשמש בפתרונות.

אגב,כבר חודש בערך שאני עם סמארטפון-אין ספק,השתדרגה לי איכות החיים בצורה דיי משמעותית.

אני מבין על מה מדברים שאומרים שהמכשיר מקל מאד על החיים,וב"ה שניתן לעשות זאת בצורה כשירה.

(אגב,בימינו ב"ה ניתן לדון לכף זכות מי שממסתובב עם פלאפון חכם,יש פתרונות וחסימה,

ולא כמו שהיה פה בשרשור לפנ כמה שבועות שהיה ברור לכולם שאייפון=פלאפון פרוץ.)

וב"ה למדנו שיש הרבה דברים באינטרנט, וצריך לדעת לסנן. בסופו של דבר, אין בעיה להגיע לתכנים בעייתים גם כשיש חסימה. השאלה היא האם אתה רוצה את זה. נכון, כשאין חסימה לפעמים נחשפים בטעות, אבל גם אז צריך לדעת להתמודד. אבל זאת באמת שאלה של יחס לנושא, ואני יודעת שדעתי חריגה בתחום הזה.

וכן התגובה הראשונה שם.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t577214#6372296

גם אדם שלא רוצה את זה,צירך לשים חסימה. חז"ל אמרו "אין אפוטרופוס לעריות" וגם מי שהכי לא ירצה את זה בעולם, עלול ליפול ברשת הכ"כ מסוכנת וכמעט בלתי הפיכה הזו. ולכן צריך לעשות את המקס' השתדלות בעניין.

אני מאמין שהרבה מאלה שפלו/נופלים בזה, הינם לא כאלה שרוצים את זה, אלא אפילו יכול להיות שהם צדיקים,ושהם לא רוצים את זה!אבל..יש יצר הרע, שבעניין הזה הוא כ"כ חזק.

את בא-מת מוכנה שיהיה לך אינט' בבית ללא כל חסימה ? מי ערב לך שבעלך לא יפול [שלא ברצונו, ברצון היצר..] באנטרנט?את ערבה?מספיק שתהיי בעבודה ובעלך יהיה בבית לבד, ו"בטעות" תקפוץ לו פרסומת לא צנועה, ומה לעשות, אנחנו בנ'א קרוצי חומר עם יצרים, אז הגיוני שבעלך ייכנס [הגיוני גם שלא], ומשם לאיסורי דאורייתא חמורים, והרס וחורבן נפשי ורוחני שלוקח המון זמן להשתקם ממנו...[ואני מכיר לא אחד ולא שניים בני ישיבה שהגיעו לבור תחתיות]

ואני ממש לא שמרטפית שלו. זה לא שאם אני לא בבית אז הוא יכנס.
בכל מקרה תקשורת בין בני זוג צריכה לאפשר שיח בנושא גם אם יש נפילה. ותמיד יש בעניין גם רצון אישי. יצר זה קשה, אבל אין כזה דבר בעיני "רצון היצר" בלבד.

,באמת הלוואי.

זה לא עניין של שמרטפית או לא, ציינתי מצב שבו קיים סיכוי שהבעל יפול בקלות, וזה באמת כ"כ בקלות..

האדם צריך לעשות את ההשתדלות-סייג למנוע את האופציה לנפילה, את לא רוצה לעשות את ההשתדלות הזו-זכותך, רק קחי בחשבון שזה כרוך בסיכוי וסיכון גדול מאוד שבעלך ייפגש עם תכנים לא ראויים בעליל, גם אם הוא אדם צדיק שלא רוצה את זה.,שמעבר לאיסורים החמורים זה משפיע בצורה ישירה על הזוגיות.

את מוזמנת לפנות לרב יונה גודמן או לרב יוני לביא [אם תרצי מס' שלהם, באישי] שיספרו לך לא מקרה אחד,ולא 2,ולא 10, אלא עשרות של מקרים של בחורים טובים, רווקים ורווקות, נשואים, בני ישיבה או סטודנטים שנפלו לצערינו בדבר הזה. את רוצה כ"כ לסמוך על בעלך ולתת לו את הבחירה החופשית להתמודד עם זה, ולא לתת לו את הכלי הבסיסי והפשוט למנוע את הסיכוי לזה- בכבוד.. 

אגב- איזה רב מצדד בלא לשים חסימה לאנט'?

כי את מדברת ברמת האידיאל,

אבל החיים הפשוטים הם הרבה מתחת לאידיאל. אנחנו מנסים להגיע אליו-

אבל אנחנו לא שם,

וצריך לדעת מתי לשים את הגבולות, כדי שלא ניפול לתהום מהאמונה בזה שם נסתכל על השמים לא ניפול...

והלוואי שבאמת לא תצטרכי להתמודד עם זה...

אם זה אפל אני אתחיל לחשוד.

כ"כ עומדת עליו? 

אם העיקרון הוא שאת סומכת על בעלך, ובטוחה שהוא מספיק אחראי ושהוא לא רוצה ליפול באינ'- אני מבין. אין הרבה אנשים ש*רוצים* את זה, רוב המקרים של אנשים הנופלים התחילו גם כשהם לא רצו. זו עובדה.

גם אם את סומכת על בעלך ובטוחה שהוא צדיק ומושל בעצמו ואחראי, חז"ל הורו לנו ברוח קודשם, שבעניין הזה, אין אדם שהוא אחראי. "אין אפוטרופוס לעריות". פשוט אין. והמציאות מוכיחה את אמיתות דבריהם. בגמ' מסופר על אביי שכמעט נפל בעריות. אביי!!! אמורא, קדוש, עליון. אז ק"ו שאנחנו שאנו אפר לרגליו, ואלפי מדרגות מתחתיו עלולים ומסוגלים ליפול גם אם אנחנו צדיקים כ"כ..

באמת כואב לי שזה לא מרתיע/מזעזע אותך, והלוואי הלוואי הלוואי שלא תצטרכי ללכת מתישהו לרב שלך או של בעלך להתייעץ איתו מה עושים כשמגלים שהבעל עמוק שאול תחתיות בעוה"ז. 

ושמתי לב שרובן המוחלט נגד אינטרנט פתוח, גם בבית וגם בסמארטפון,

תרשו לי לומר לכם משהו...

השימוש באינטרנט הוא תוצאה ישירה של חינוך מהבית!!

האינטרנט שיש בבית של ההורים שלי וגם בבית שלי הוא פתוח לרווחה ומעולם לא עלה על דעתי לנסות "לחפש ריגושים".

כנ"ל גם לגבי כל האחים שלי.

באופן כללי, בכל נושא הצניעות היום אנשים מנסים למצוא פתרונות "קוסמטיים" במקום ללכת לפתרון האמיתי של חינוך טוב.

במקום להתמודד עם בעיה הולכים לפתרון הקל, מה שמנמיך את הרף בשנים שאח"כ, ואז אותה בעיה "הופכת פתאום" לחמורה יותר, אז שוב מנסים להוסיף גבולות, ושוב התודעה מתנוונת וצריך שוב להוריד את הרף וכן הלאה.

בדיוק כמו שברור שכדי להעלות את ציוני הבגרות צריך להעלות את רמת הלימוד ולא להוריד את רמת הבחינות, ככה גם בכל נושא אחר ובמיוחד בנושא מהותי כמו זה.

שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה,

אש השם.

בכל מקרה אין לך באמת מושג מה הולך עם אחים שלך כי רוב האשנים שנופלים לא מספרים לאף אחד.

חינוך טוב זה נצרך זה לא הפתרון האמיתי כבר אמרו חז"ל ש"אין אפטרופוס לעריות"

בבית שלי יש לנו חסימה מלפני כמה שנים ומאד לא גבוהה ואני גדלתי בבית שכל מוצ"ש ראינו כל המשפחה סרט ועוקבים במתח אחרי "המרוץ למליון" וזה פוגע בקושה,קדושה זה דבר רגיש וכשזה מתחספס (לא מדברים נוראיים אבל כל סרט מצולם היום הוא לא צנוע) אז מתחספס,

פעם התארח אצלי חבר ואח שלי ראה קופיקו (החדש הוא יותר בעייתי כי הלבוש היום יותר בעייתי מפעם) אז ישבו וראינו איתו וכשראו את ,תמר" (האמא למי שלא מכיר) חבר שלי מיד הוריד את הראש כי זה לא צנוע מבחינתי כבר התרגלתי לראות את זה אפילו לא ראיתי צורך.

הגישה שלך מתארת בדיוק את ההיפך מהגישה הבריאה.

אם ילדה קטנה "גורמת לך למשהו" אז תסלח לי אבל הבעיה היא אצלך ולא בטלוויזיה.

כנ"ל לגבי "הפרדת מדרכות" באיזורים מסויימים בבני ברק, מודיעין עילית וירושלים.

החינוך לחיים בריאים צריך להיות כזה שהוא יגרום לך להסתכל על העולם בצורה אחרת.

כמובן שיש דברים שבהם גם אני "אוריד את הראש", אבל אם יש אדם ממין נקבה על המסך, והיא לבושה בצורה לא פרובוקטיבית, אין שום סיבה להיכנס למגננה בגללה כי זה פשוט "עובר מעלי".

זה בדיוק אותו דיון שהיה פה לפני בערך חודש על הנקה במקום ציבורי (בצניעות מירבית, כמובן).

אותם אנשים שזה גורם להם להרהורים (אשה נשואה, רבאק! והיא אפילו לבושה לגמרי!) הם על גבול הסטיה הנפשית והם אלה שצריכים לעשות את חשבון הנפש הפרטי שלהם במקום לנסות לשנות דפוסי התנהגות של עם שלם.

כל טוב.

ומחשוף זה נקרא לא צנוע.

והיום כמעט כל מי שלא לבושה בצניעות לבושה לא בצניעות(בלשון המעטה)....

יש דברים שאסורים על פי ההלכה ואסור לראות אותם ויהודי צריך להוריד את העיינים כשהם נתקעים לו מול הפרצוף!

ואם זה "פשוט עובר מעליו" הוא צריך לעשות חשבון נפש!

אין איסור לראות, כי אז היית צריך להוציא לעצמך את העיניים...

האיסור הוא להסתכל! ויש הבדל גדול.

ומה שאמרת זה בדיוק המקרים שכן גורמים לי להוריד את העיניים.

בכל מקרה, זה נראה שיש הבדל גדול מידי בהשקפות העולם שלנו על איך כל נושא הצניעות בחברה צריך להתנהל...

אני, למשל, בעד בתי ספר יסודיים מעורבים ושההפרדה תתחיל רק מגיל מצוות (פחות או יותר).

כי כמו שאמרתי, הצניעות מתחילה מבפנים, וזה דבר שנקנה אך ורק ע"י חינוך טוב.

ואני מכיר לא מעט אנשים כאלה.

אם אתה רוצה לחלוק על חז"ל שיבושם לך!

אבל חז"ל קבעו שאי אפורפוס וצריך סייגים ולכן יש את כל האיסורי קירבה למינהם.

צריך חינוך לא כל מיני סייגים....לא?

בס"ד

הרבה פעמים דווקא מי שיש לו יצר  חזק מאד,

בוחר בצניעות קיצונית כדי נסות להן על עצמו,

ולא שהצניעות היא ששיגעה אותם.

ושאלה, האם מישהו פה היה מוכן שמידי פעם ייכנס לביתו אדם שיציע לילדיו מאכלות לא כשרים?

נכון שהילדים צריכים לדעת לומר את ה"לא". אבל לפעמים זה קשה.

לא כולם שווים ביכולת שלהם לעמוד מול פיתויים.

אלמלא העולם היה כ,כ כ"כ חולה בימינו.

להגיד היום שלגלוש באינטרנט פתוח,גם בלי ליפול בכלל, זה לחיות בריא זה פשוט עיוות.

מי קובע לך מה בריא?מה שהיום מקובל בעולם? הרי אם תפתח כל אתר אינטרנט

שהוא לא אתר דתי תיכשל במראות אסורות בודאות של 100%.

(ולא התחלתי לדבר על גלישה לפורנוגרפיה בכלל,רק על פרסומות ותכנים שנחשבים "פרווה")

אז מה אם היום מקובל שככה מפרסמים מוצרים,אנחנו צריכים להתאים לזה את הבריאות הנפשית שלנו??

אז עכשיו מי שלא רוצה להיתקל בכתבות גסות,על כל תועבות העולם (שוב ,לא פורנוגרפיה,עמוד ראשי וואלא ווינט)

אז הוא כבר על גבול הסטיה?

לא ולא! אנחנו לא ניסחף עם הזרם. אנחנו נגדיר לעצמינו בעצמינו מה נורמלי ומה נחשב בריא לנפש,

ומה הוא קלקול נורא ואיום,אפילו אם היום הוא מקובל ומופיע בראש חוצות.

זה שבמקום כל הפרסומות הלא צנועות מופיע מראש מסך לבן-זה הכי בריאות נפשית שיש בעולם.

זה שאדם נתקל במראה לא צנוע (לפי הגדרות השו"ע,לא לפי קשת ורשת) ונרתע,זה הכי בריא בעולם.

"השימוש באינטרנט הוא תוצאה ישירה של חינוך מהבית".מסכים.

חינוך למידת הזהירות.חינוך ל"הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו".

ועוד משהו-חינוך לענווה.כי גם אם אתה גולש באינטרנט פתוח ולא עלה בדעתך לגלוש,

הרי שאם הנתונים אומרים (והם אומרים,עיין בשיעור של הרב יהושוע) שרבים וטובים כמוך,ואפילו רובם,

עם חינוך טוב כשלך,שלא עלה בדעתם לגלוש לשם,נפלו ברשת הזו,

הרי שחובה לכל אדם לשים סייג בדרכו ולהיזהר מהסכנה.

לא בורחים ממנו ע"י הגבלות ואיסורים - זה מה שעשתה החברה החרדית ובנושא הזה (ובזה בלבד) יש לי השגות עליה.

וכולכם פספסתם לגמרי את מה שכתבתי,

השאלה בפתיחת השרשור היתה על בחור ובחורה עם סמארטפון פתוח, ובנושא הזה אין כל הבדל בין בנים לבנות.

מי שאומר שלבנות זה "פחות גרוע" הוא לא פחות מצבוע.

מצטער, אתה לא תופס מים לעומת המציאות.

חינוך בבית זה טוב ויפה - ויכול להיות גם החינוך הכי ערכי בעולם - אבל כאשר מהסביבה שלו איכשהו בחור מגיע פעם אחת לריגוש מיני (וזה ממש לא קשה היום) ומחפש דרך פורקן, ויש לו בבית אינטרנט זמין ופתוח לרווחה - הסיכוי ליפול הרבה יותר גבוה.

פעם, לשם השוואה, כדי ליפול בדברים כאלו היה עלייך למצוא דרך לקנות במסתורין בלי שאף אחד ידע חוברת של פלייבוי. 

וכל זה רק על מי שכן מחפש את זה - שאתה ממש לא יכול לדעת מתי זה יקרה לך או לאחרים. עם כל החינוך שיש.

אבל יותר מזה - גם לא צריך לחפש את זה היום כדי ליפול לפעמים. התמונות קופצות, פתאום באמצע כתבה יש איזו תמונה לא צנועה, שלא לדבר על זה שאם אתה רואה סרטים בקלות אפשר להגיע לידי צפייה במראות אסוריםשמחספסים את הנפש.

רבי עמרם חסידא בקידושין, הרחיק מראש את הסולם מעליו לעליית הגג כדי שלא יגיע לעלות לנשים השבויות שהציל - ולמרות זאת ולמרות שאת הסולם היו צריכים להזיז כעשרה אנשים בוגרים, כשגבר עליו תאוותו, הוא הצליח להזיז את הסולם לבדו וכמעט שעלה אל עליית הגג מחמת שבויה אחת.

תקן אותי אם אני טועה - לרבי עמרם חסידא החינוך בבית שלו היה קצת יותר גבוה לצניעות ותורה ממה שבבית שלך. אם הם כמלאכים אנחנו כבני אדם ואם הם כבני אדם אנחנו כחמורים...

אז תעשה טובה ותזיז את הסולם רחוק רחוק, ואם ניתן אפילו תשבור אותו. אם גדולי עולם כרבי מאיר, רבי עמרם חסידא ועוד רבים וצדיקים שאנחנו לנעליים שלהם לא מגיעים, כמעט שנפלו או נפלו באמת - מי אנחנו שנעז להתיימר שאם החינוך בבית מספיק טוב אז מותר להכניס חוברות עירום ופורנוגרפיה הביתה, כי "החינוך מספיק טוב כדי שלא נסתכל בהם".

זה שזה וירטואלי ולא מופיע לך כרגע על המסך זה לא נחשב - זה יכול כל שנייה להיות שם, וידועים המספרים של אחוזי הצפיות בפורנוגרפיה בכל העולם - ותתפלא, גם בציונות הדתית.

זה ממש לא קשור רק למי שמכיר את עצמו שיכול ליפול - זה חינוך שכל אחד צריך לחנך את עצמו לשים סייג לתורה, וסייג רציני - וזה אפילו לא באמת סייג לתורה, אלא זה התורה עצמה... - אז גם מי שבטוח בעצמו - תעשה לעצמך טובה, לאשתך, לילדים שלך, לאחים ואחיות שלך, להורים שלך - ותשים סינון. ואם אתה יכול להסתדר בבית בלי אינטרנט, בכלל טוב (מכיר כמה שמסתדרים ככה מצוין - בלי מחשב בבית, בלי פלאפונים עם אינטרנט - מקסימום צריך משהו אז נכנסים מהעבודה/חברים, כניסה לצרכים מידיים ומוגדרים, ויוצאים. זה לא מתאים לכל אחד אבל מי שכן - שיבורך.)

מה שכן - הלוואי שרימון כבר ימציאו תוכנת רימון גם לפלאפונים ולא רק למחשבים ניידים. זה יכול להיות מעולה!!! (ובבקשה אל תחזרו על המנטרה - מי שרוצה ליפול ייפול גם עם רימון - כי : א. זה לא נכון לגמרי. ב. הרימון מיועד גם כדי לא להגיע מראש למצב ריגוש, בכוונה או בטעות. ג. אדם מצווה לעשות הכל כדי להיזהר, ).

חיים טובים וגמר חתימה טובה לכולנו!!!

תדבר רק בשם עצמך כי כולנו יודעים שאחים שלך לא היו באים לספר לך...

אחרת איך אתה מסביר את מה שקרה לו?

כנראה שגם התורה לא הבינה בחינוך כשאסרה על ייחוד

וגם דוד המלך לשיטתך לא היה מחנך מוצלח אם אמנון ככה נפל...

בקיצור, חינוך טוב מחנך את הילד להמנע מלהגיע לניסיון, כי היצר הרע יותר חזק מהאדם

(בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו להורגו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו")

אם אתה מבין שיש כאן מלאך שיותר חזק ממך. אתה עושה כל מה שאתה יכול

כדי שהקב"ה באמת יעזור לך להשמר מפניו. 

ציני במקצת אבל עדין מקסים!

כלומר, רק תסתכלו לאן חלק מעם ישראל צועד...?

הפתרון הוא לא עוד סייגים והרחקות ומחיצות והפרדות שמה שהם גורמים זה להחפצת האישה כאובייקט מפתה במקום כבת מלך, אלא לחינוך.

לחינוך שלאשה יש חיים משלה ולא שכל עניין קיומה בעולם הזה הוא לפתות את הגברים ו/או לספק את צרכיהם.

לחינוך שהאשה היא הבעלים על הגוף שלה וכל התקרבות שלא ברשותה היא עבירה על ההלכה ועבירה על החוק.

לחינוך בריא מגיל צעיר על ההבדלים הפיזיים והנפשיים בין בנים לבנות במקום לתת לילדים להרכיב לבד תמונה מעוותת של המציאות ע"י חיבור פיסות מידע ממקורות מפוקפקים.

ומעל הכל, לחינוך על מערכת הרבייה האנושית ועל כמה שהיא יצירת מופת אלוקית, ועל זה שצריך לשמור את כוחות הגוף והנפש לאשה היחידה שאיתה מתחתנים בסוף כי לא רק שזו ההלכה וזה שווה את המאמץ אלא כי ככה נכון ובריא לחיות.

וד"ל.

ותעשה לי טובה - אם בשביל לשמור על בן אחד שלו, אשתו שרה הכריחה אותו לזרוק מהבית את הבן הבכור שלו ואת אמא של הבן הזה - וה' אמר לאברהם לשמוע בקולה - סימן שיש עניין להרחיק מפגעים מביתך, לא?

דווקאצניעות והרחקה הופכים את האישה לאובייקט מפתה ולא לבת מלך???

אתה רציני???

שוב פעם השטויות האלו???

אני אגיד לך מי הופך את האישה לאובייקט מפתה. האח הגדול. הפרסומות. החולצות בטן והגופיות שמנסות לחשוף יותר מאשר להסתיר.

העניין הזה שבפרסומת למכונת כביסה אתה חייב להכניס בחורה חצי ערומה כדי למכור יותר מכונות.

העניין הזה שאתר שמכנה את עצמו מכובד מפרסם פרסומת מזעזעת לשיווק עצמי, עד שאפילו בכנסת כבר מישהו הזדעזע.

ז-ה הופך את האישה לאובייקט מפתה.

זה שאישה מתלבשת בצניעות ראויה (כמובן, גם בראויה, יש גבולות לשני הצדדים, לכן, לדוגמא, הלבוש הנהוג אצל הערבים - רעלות וכו' - אנחנו היהודים, ולמעשה היהודיות - לא צריכים.).

אז תעשה לי טובה... לא החרדים והדתיים הם אלו ש"לא מסוגלים לדבר עם אישה כי בשבילם היא אובייקט מין מפתה ולא יצור אנוש. "(כאילו שלא כמעט כל חילוני סורק בחורות במבטו בתאוותנות. סלחו לי על החריפות...).  

והחילונים, לעומת זאת, הם נאורים - לומדים בחינוך מעורב, חיים חיי חברה שלווים ובריאים ויודעים לכבד אישה ולהתנהג אליה כאל בת אנוש ולא כאל אובייקט מיני.. אה, וכמובן, שכל 3/4 ילדים חילונים בערך כבר בגיל 15 עשה את זה. ושזה שאחת מכל שלוש במדינה עברה'תעבור הטרדה מינית וזה לא יהיה מסוכן אם אנחש שרוב ההטרדות המוחלט גם באחוזים לא נעשה על ידי שומרי תורה ומצוות. וזה שאחוז הגירושין הוא 33 אחוז כשהרוב המוחלט זה על רקע בגידות - מה שבתורה נקרא עונש מוות לנואףף ולנואפת, אם היה כזה היום...

ז-ה ממש לא הפיכת האישה לאובייקט מיני. גם לא הסרטים והספרות שבלי קטע מיני אחד לפחות בפנים, לא ימכרו...

ממש לא. זה לא אובייקט מיני, זה הכרת האישה כיצור אנוש שמקדם מכירות באמצעות הגוף החשוף שלו.

תעשה לי טובה.

צניעות זה טוב, נקודה.

דווקא הצניעות וההסתר מאפשרים לאישה לפתח יותר את כוחותיה העצמיים והרוחניים המיוחדים להיותה אישה, ויש המון כאלו ולא סר מקורות בעולם התוכן היהודי שמראים את חשיבותה של האישה, שר הפנים של הבית וכו'.

גמר חתימה טובה!!!

אף אחד פה לא אמר שהשימוש שנעשה היום בגוף הנשי הוא תקין.

נשאלה פה שאלה בפורום, ודעתי הבלתי מחייבת היא שבגלל המצב היום צריך להשקיע יותר מאמצים בחינוך בריא של הדור הצעיר ולא בחסימות נוספות של מקורות המידע.

מידע מעצם הגדרתו הוא משהו שאפשר להגיע אליו, תלוי כמה מתאמצים אבל אי אפשר אף פעם לחסום אותו לגמרי.

אם חשובים לך הבריאות הנפשית, הידע והיחס הנכון לחיי משפחה של הילד שלך, אתה תשב ותדבר איתו, תסביר לו...

כמו בכל נושא אחר, הלכתי וגם כזה שלא קשור להלכה, לאסור תמיד יותר קל מלברר מה הם גדרי ההיתר ("כח דהיתרא עדיף", לא?)

אז אני אמרתי שכרגע אין לי חסימה, לא בבית ולא בסמארטפונים (שלי ושל אשתי), בע"ה עם הילדים תגיע גם חסימה מתאימה לגילם.

ההתעסקות האובססיבית היום באיפה אפשר "ליפול" באינטרנט גורמת, לענ"ד, ליותר נזק מתועלת.

כמו הסיפור על שני הנזירים (טיבטיים) שראו אשה טובעת ואחד מהם קפץ להציל אותה למרות שאסור להם לגעת בנשים.

כשהם הגיעו בחזרה למנזר אחרי 3 ימים בדך, ההוא שלא קפץ שאל את ההוא שכן אם הוא מתכוון לספר על המקרה למדריך הרוחני שלהם.

אז הוא ענה לו: אתה מתעסק בזה כבר 3 ימים כשאני כבר הספקתי לשכוח...

גם וגם.

אבל כשילד בא לגעת בתנור רותח אתה לא תיתן לא לגעת ותגיד - אני פשוט אחנך אותו טוב יותר ככה שפעם הבאה הוא לא ייגע.

לא, אתה תרחיק אותו מהר מהתנור ואולי אפילו תיתן לו פליק על היד שיבין שאסור להתקרב לתנור, ובמקביל גם תסביר לו למה זה מסוכן בהסבר שכלי.

ההסבר השכלי לא סותר את ההרחק המעשי שצריך לעשות מהדברים.

אני סובר שלא חכם להשאיר בבית סמארטפונים ומחשבים עם אינטרנט בלי סינון, ולא חסרים מקרים של גדולים וצדיקים.

דווקא זה שכתבת שכשיגיעו הילדים יגיע הסינון, מעט מצחיק - וכי רק הילדים צריכים סינון ומבוגרים לא נופלים? חסרים מקרים?

אני לא אומר חס וחלילה משהו אישית עלייך, רק אומר שככלל זה לא נראה לי חכם... בדיוק כמו לגור בתור ספרייה מלאה בפרי תועבה שאין לך בעייה לדעת איפה הם... לא הכי הלכתי שיש.

ואין שום כוח דהיתרא שיתיר לך להסתכל על תמונה של אישה פרוצה.

ואין שום כוח דהיתרא שיתיר לך לקרוא תכנים גסים.

ובנוגע לנזירים הטיבטיים - ובכן, מזל שאנחנו לא נזירים ולא טיבטיים, נכון? הם, שיעסקו בשלהם - לנו יש תורת אמת. גם משהו ששוכחים בשכל, לא אומר שהרגש והתת מודע שכח אותו - ובטח ובטח שלא ה'.

אז אכלתי חזיר לפני 7 שנים ושכחתי מזה וחבר שלי שהיה לידי וראה אותי אוכל לא שכח וזוכר את זה עד היום - מי עשה את העברה בתכל'ס?

אני לא בונה את ההשקפה הדתית שלי כקונטרה לעולם החילוני, אני פשוט מציב את הגבולות שלי וכל הזמן מסתכל לעבר העולם החילוני כדי לראות שהגבולות במקום הנכון, כי מה לעשות והמדיה כל הזמן מתפתחת ומשתכללת, והכל מתקדם - וכך, לדוגמא, אם בעידן אבא שלי הטלוויזיה הייתה באמת נקייה כי היה רק ערוץ אחד, וכולם ראו אותו דבר ולא היו פרסומות לא צנועות כמו היום, ולא היה ריאליטי, והיו תוכניות באמת חינוכיות - אז, אולי, רבנים לא סברו שיש להוקיע את הטלוויזיה, אבל ברור שכאשר הכל התפתח והיום יש מאות ערוצים, תכנים מזעזעים וכו' - אנחנו חייבים להסתכל לעבר העולם החילוני ולהגביל בהתאם.

אני בהחלט מחנך את עצמי - ובעזרת ה' גם את ילדיי - במקביל גם וגם - גם להתרחק, מהכיעור, וגם להתקרב - אל הטוב, אל התורה...

ושוב אני חולק עלייך בקשר למה שכתבת בחלק השני - החסימה היא ממש לא רק בשביל צעירים שלא עמדו על דעתם, וגם לא רק בשביל מי שיודע שלא יעמוד בפיתוי (אגב - השאלה היותר טובה היא - איך מישהו כ-ן יודע שיעמוד בפיתוי...).

ונגיד שוב - אם רב עמרם חסידא, שבפרמטרים של היום הייתה כמובן חייב להגיד שהוא אחד שכן יעמוד בפיתוי, ואם לא הוא יעמוד בפיתוי אז אף אחד במדינה כיום לא יעמוד - אם הוא למרות שיכל להיחשב ככזה, הרחיק מעליו את הסולם מראש, ולמרות זאת בסוף כמעט ונפל - לא נראה לי שיש לנו זכות להוציא מהפה שלנו את המילים: "אני יעמוד בפיתוי".

גם אם אתה בטוח שתעמוד בפיתוי - אתה חייב לשים חסימה. כי אתה לא בטוח בזה באמת. ולעלולם לא תשכנע אותי בזה. מצטער. אתה בן אנוש בדיוק כמוני וכמו רב עמרם חסידא וכמו כל גדולי עולם שכמעט ונפלו, ואתה מוזמן לעיין בסוף פרק רביעי במסכת קידושין, אם לא תיצלנה אוזניך...

וזה שציטטת אותי וטרחת להסביר עוד ועוד רק מראה שלא הבנת.

מה לעשות, כן, מהבחינה הטכנית אני חייב להסתכל אל העולם - עזוב חילוני או לא - ולראות איפה אני צריך להיזהר... 

א-י-ן דרך להיזהר בלי ללמוד את מה שסביבך, זה לא ברור?

לדוגמא - אם אני רוצה לא ליפול לתהום,אני חייב קודם לראות איפה התהום כדי להציב את הגדר מטר לפניה - נכון?

ונמשיך צעד אחד קדימה - מידי פעם אני גם צריך לבדוק שהתהום לא התרחבה, נגיד מהתמוטטות סלעים וכו', כי אז אם לא אעשה את זה אגלה יום אחד שתהום שפעם הייתה מטר מהגדר, עכשיו היא 2 סנטימטר... לכן אני כל הזמן אהיה עם יד על הדופק ואבדוק שהתהום לא מתקדמת, ואם היא כן מתקדמת, אזיז גם את הגדר בהתאם - לא כי הגדר המקורית לא נכונה, ולא בגלל שאני לא מחנך מראש להסתכל בעצמך - פשוט כי יש מצוות לשים מעקה לגג כדי לדאוג במובן הכי פשוט שאנשים לא יפלו (ההכנסה של המצוות מעקה היא רק בשביל הקישוט, אל תיתפס דווקא אליה...).

עכשיו במקום תהום תכניס: עברות, ובמקום גדר תכניס : סייג לתורה.

את הסייג לתורה לא אני המצאתי אלא חז"ל.

ועדיין לא ענית לי על רב עמרם חסידא. ביום שבו תוכיח לי שאתה יותר צדיק ממנו ויכול להשאיר את הסולם מוביל אל עליית הגג בלי שתחשוש שמה תעלה למעלה לנשים השבויות, כי אתה מחנך את עצמך טוב - ביום שתוכיח לי את זה, אסכים לשקול אולי לך זה באמת נכון (כנראה שהתשובה תהיה לא, כי כאמור גם רב עמרם חסידא עצמו וגם הרבה תנאים ואמוראים אחרים כמעט שנפלו או נפלו בעניין...).

אחח...היצר הרע איך שהוא מגיע בצורות מתחכמות... עם הזקן הלבן ושעון על הסטנדר הוא הכי מסוכן, תאמין לי...

בנוגע לבנים ובנות - אני לא הבעתי דעתי בעניין ואני עדיין לומד אותה, ואני חושב באופן עקרוני שעדיף לא לזה ולא לזה, אבל אני כן מבין ברמה העקרונית ביותר שאם "ממפים" את מפת הנפילות וכו', ברור שבנים מועדים לפורענות הרבה יותר מבנות,... אבל זה עדיין כמובן חס וחלילה לא אומר שלבנות זה יהיה בסדר ליפול, פשיטא...

אבל אם אתה אומר שאין לך התנגדות עקרונית לחסימה ובד בבד אומר שלדעתך חסימה זה למי שצעיר או למי שיודע שלא ישמור על עצמו - אתה בעצם אומר שאתה לא חושב שמי ש"חושב" שהוא יודע לשמור על עצמו, צריך חסימה - ועל זה בדיוק אני חולק.

לי דווקא יש התנגדות עקרונית אידיאולוגית ביותר למי שלא שם חסימה ואני חושב שהוא טועה מאוד...

איך קרה שמשהו שהיה מותר אבל אתה החלטת להחמיר על עצמך כי הוא "קרוב מידי לגדר" (נניח חצי מטר) נהיה פתאום אסור (כי התהום גדלה ועכשיו היא 2 ס"מ מהגדר) ?

את זה שיש גדר אני מבין, אבל לא את זה שצריך להגדיל אותה כל הזמן.

ככה בדיוק צמחו מתוך החברה החרדית כתות כמן "הטאליבן" וכו'

לענ"ד, התפקיד שלנו במציאות של היום הוא "לתקן עולם במלכות שדי".

כלומר, להראות שאפשר להיות גם קיבוץ וגם דתי,

גם עובדי ה' וגם מחוברים למציאות,

גם מקפידים על קלה כבחמורה וגם כותבים את זה באינטרנט למרות ש"חדש אסור מן התורה".

אני מניח שאני מספיק מובן, ואם אתה לא הבנת אז כנראה שאנחנו לא משדרים על אותו גל.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה,

אש השם.

ועכשיו ניכנס לעובי הקורה.

לצורך העניין - לפני 20 שנה האינטרנט היה בחיתוליו. כמעט שלא היה בו שום דבר. אז, הגדר שלנו מתרבות המערב הסתכמה בלהתרחק ממגזינים של פלייבוי, ולא להכנס לערוצים מועדים לפורענות בטלוויזיה. על האינטרנט לא גזרו אז כי הוא שימש בעיקר לכלי מחקר, כלי עבודה וכלי להעברת מסרים בין אוניברסיטאיים, ופחות לשימוש רטי, ולא היו בו 150 אלף אתרי פורנוגרפיה ומיליארדי דולארים שמגלגלים עסקי הפורנוגרפיה והפרסומות הלא צנועות בשנה.

כיום, אחרי 20 שנה, אם הרב היה נשאר בגדר שהציב אז, אז אנשים היו נכנסים חופשי לאינטרנט כי עדיין לא אסרו אותו - ופתאום היו מגלים שהוא מוצף בבעייתיות, כי המצב לא כמו שהיה לפני 20 שנה...

לכן היום, הרב שפירא ראה שהאינטרנט הוצף בתכנים בעייתיים ושכל כך קל ליפול אפילו בלי לרצות, וקל וחומר אם כן רוצים, וגם כאשר לא רוצים אבל מתפתים - ולכן הוא מיקם מחדש את הגדר באמצעות אינטרנט רימון. 

מובן?

התהום התרחבה על חשבון השטח הפקר שהיה (ואגב - זה שהצבתי את הגדר מטר מהתהום זה בדיוק העשו סייג לתורה - לא לחכות ל10 סנטימטר האחרונים אלא להציב במרחק בטוח מהתהום את הגדר, ככה יש מרחב ביטחון. בגבול הצפוני של מדינת ישראל קראו לזה פעם רצועת הביטחון - שטח בלבנון שהיה נקי מלבנונים וכוחות צבא ישראליים שהו בו דרך קבע. כן, יש עניין לגדור עצמך במרחק בטוח ג-ם אם זה יבוא קצת על חשבון דברים שכעת מותרים).

אפשר להיות קיבוץ - אבל אי אפשר להיות קיבוץ שהבנות בו הולכות עם מכנסיים, שיש בו חברה מעורבת לגמרי והבנים והבנות לא שומרים נגיעה, ויש בו טלוויזיה בכל בית וכו'... קיבוץ אחר, חרד"לי, כמו שרבי יואל משה סלומון הקים (ת'אמת הוא הקים מושבה - פתח תקווה -  אבל אין טעם להתעכב על זוטא שכזאת...) - בכיף, למה לא.

העניין הוא בגדול - אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק. נכון, בגלל זה צועדים לאט יותר מהציבור החילוני - אבל זה לא מפריע לנו. המדיה משתוללת בחוץ וזה מחייב אותנו כל הזמן להיות עירניים.

אני, נניח, בעזרת ה' לא אכניס לביתי ידיעות אחרונות, ולא רק בגלל התמונות הלא צנועות. קוראים לזה סינון תכנים ואין שום רע בכך - וגם באינטרנט.

יותר מזה אגיד לך - גם אם זה ישמע קומוניסטי רצח, אני משוכנע שצריך להעביר חוק במדינה שמחייב את המדינה לסנן מראש תכנים פגועניים בצורה גלויה, וכן, גם אם זה פוגע בחופש של כל אדם לראות מה שהוא רוצה - בסך הכולל זה יעזור למדינה.

יודע למה? כי ברגע שהמדינה כמדינה תחליט שלתחום המדינה לא נכנסים אתרי פורנוגרפיה, לדוגמא - אני משוכנע בוודאות שתוך כמה שנים, ומקסימום 20 שנה, נראה צניחה גם במימדי האלימות המינית במדינה, באונס, בהתעללויות המיניות-  ואפילו באחוזי הכניסה להריון של בחורות צעירות בנות 16 ו17. (כן כן, לפני 20 שנה התופעה כמעט לא הייתה קיימת. תרבות ה"הכל פתוח" היא זאת שסייעה לתופעה להיות לגיטימית. אם לא הכל יהיה פתוח, לאט לאט המימדים ירדו).

סיימתי. שנה טובה ושבוע טוב!

מזה אומר ״חינוך לאהבת תורה ודעת ה׳״ שמבטיח לך הניצלות מכל דבר שכזה....

אפשר גם??

שתפו אותנו חסדי הים ואש השם....

אני באמת אומרת ולא!! בציניות!!

אני רוצה להתחנך ככה וגם לחנך את ילדי ככה!!

יש רב מסויים שמחנך בדרך זו??

בכמ לי כמובן שכרגע יש אינטרנט מסונן כי זו דעתי כרגע ברוך ה׳

לא משנה מה היא לובשת גם אם זה חולצת בטן ותחתונים, לא משנה מה הוא אוכל גם אם זה חזיר וסרטנים...

כן, ברור לי שהקצנתי אבל גם בתשובה שלך כבר אבדו הפרופורציות לגמרי...

ברור שיש עניין לראות את הנהגות האדם מסביב, לא רק את השאיפות. השאיפות הן יפות מאוד, אבל הן צריכות להיות מגובות גם בצעדים מעשיים, ולכל הפחות במודעות אל האמת. 

והאמת היא שכן, לפחות בחור שיש לו סמארטפון פרוץ כשהוא מודע לסכנות שיש בו, וא אחד שפחות מקפיד ופחות חושש ופחות שם לעצמו גדרות - ואני סובר שזה טעות חמורה. מה לעשות, זוהי דעתי.

וכן, גם בגדים, גגם הם יכולים להעיד ברמה מסויימת וגם הם חשובים לבחירה - גם לשאיפה יש מקום, אבל אם לבחורה אין שאיפות להתקדם וברור לה שתרצה כל חייה ללכת עם חצאיות שהן 1015 ס"מ מעל הברך - לי מצד שני יהיה ברור שהיא לא תהיה אשתי...

לגיטימי, לא?

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.