לק"י

אבל על הבחור הראשון נתתי לדודה שלי לברר, על האחרים- אני.

הייתה פעם שממש לא היה לי כוח ולאמא שלי הייתה אפשרות טובה ממני לעשות זאת.

בשלבים מתקדמים יותר, אני יודעת שלהורים חשוב לברר בעצמם.

אני הייתי בטוחה שאין בעיה בבחור - אז למה שאמנע? אם אני בטוחה בו, אז אני לא חוששת מ"גילויים מפתיעים"

ואני יודעת שלהורים זה מאד חשוב כדי להיות רגועים.

אבל לפעמים ההורים מכירים מישהו שמכיר - אז הם ידברו עם המכר שלהם, כי - הם מכירים אותו. (יצא מסובך? )

במידה ואמא מתקשרת לברר על חבר שלי

אני ממליץ לו לבדוק תלויות בהורים

לא מחייב שזה מה שמעיד במאה אחוז

אבל זה אכן מצביע על משהו

ואותו צריך לבדוק

כלומר רק בחברה החרדית.

הייתי המומה למראה הבחור שנפגש עם האב אחרי פגישה אחת וזה חלק מבירור ההורים.

ואז האב מספר לאימא שהבת שלהם נראית מבוגרת לעומתו ואז מתחילים בירורים על האם המשפחה שהבת נפגשת עם הבן שלהם תעזור כלכלית ואם המשפחה דומה להם.

בסוף אני גם אגלה שאנשים שופטים כמו חזקי, לפי אם הבחורה אוהבת את ים התיכון או את הכנרת...

אחרי צפייה בפרק אחד התרשמתי שבירורים הוא עניין חרדי שמטרתו למצות כמה שיותר מידע, בעיקר אם אתה חסיד גור [חזקי] שמתחתן אחרי פגישה- אולי 3 וצריך להחליט מהר, ואז איזה ברירות כבר יש?

בחברה שלי מעולם לא נתקלתי בזה, גם לא בתור שיחה פנימית

[מקס' אולי ניסיון לברר אם ההוא פנוי לפני שמנסים..]

לק"י

אם הוא יכול להיות קשור בכלל אלי..

קצת על האופי--> זה גם בירורים

על המציע,

כי המציע מקבל מכל צד 1000 ש"ח עם השידוך נסגר- בקיצור שווה ביותר.

איך אמר אחד שם "בת שלי היא אינטרסנטית, היא תקבל הרי כסף ולכן אני צריך לבדוק עוד".

ומכיוון שמחוץ לציבור החרדי זה הרבה פחות נפוץ אז כדאי שקצת נסמוך על המציע.

למרות שכן הייתי מאמצת את שיטת השכר,

יגדיל את כמות המנסים לשדך.... למרות שלא קשור לדיון.

לק"י

גם לא בני הדודים שלי או החברות שלי..

ככה שאין להם אינטרס שלילי.

חוץ מזה, כדי לדעת שהבחור יכול להתאים לי איכשהו- כדאי שאני אדע עליו קצת.

בדר"כ אני שואלת על כמה תכונות שחשובות לי, וגם סתם כדי לקבל כיוון כללי על מי שאני הולכת להפגש איתו.

דיברתי על אותם אלה שנזקקים לבירורים-

שהם החברה החרדית ששם יש חסידויות שצריך לקבל החלטה מהירה ולסגור דברים מהר+ לא תמיד השדכן מהימן בגלל כל מיני השפעות שהזכרתי.

מכיוון שחברייך לא מקבלים כסף ומכיוון שלא נראה לי שאת סוגרת תוך פגישה תני לעצמך, לחברים שלך ולשדכן שלך קצת יותר קרדיט.

יש משהו מאוד מביך, ואפילו חסר בושה בבחורה שמתקשרת לאנשים זרים ושואלת שאלות על בחור שהיא לא מכירה.

תכל'ס גם מגבר זה היה ממש מוריד לי....

כלומר, בערך. הרוב אני.

דיברתי היום עם חברה שלי (והיא דתיה לאומית)

והיא אמרה לי שהיא בהלם שאני מבררת בעצמי ושאמא שלה זאת שתמיד מבררת בשבילה.

הלם?!

אם בחורה מרגישה שהיא סומכת על ההורים שלה, לא רוצה להיפגש או להיכנס רגשית סתם לקשר/ לבירור על בחור,

זה אומר שהיא לא בסדר? שהיא צריכה טיפול רפואי?

אני על עצמי לספר ידעתי:

אצלי כמעט תמיד הייתי מפנה להורים, שיבררו הם.

הם ידעו ב-דיוק מה אני מחפשת, ידעו גם אם יש דברים שאני לא רוצה למרות שהם אהבו- לפסול,

אהבתי שהם מסננים לי עוד לפני שאני נכנסת בכל צורה שהיא לקשר.
ופשוט הפניתי אליהם אנשים, ככה לא בלבלו אותי כשהייתי תפוסה, ככה לא הגיעו אלי הצעות הזויות, וככה הרגשתי שההורים שלי השקולים וה\מנוסים יכולים לעזור בחלק שלהם.

[ואני ממממש לא הייתי מהאלה שכל דבר הם ידעו עלי, אבל בתחום הזה- כן.]

זה בגלל מה שכתבת "היא אמרה שהיא בהלם שאני מבררת בעצמי"...

עזבי...

(ואכן ההודעה שלך גם לא הובנה כהלכה, והוצאה מהקשרה...)

תיקון: בגלל מה שמעריצה של אבא כתבה:"היא אמרה שהיא בהלם שאני מבררת בעצמי"...

בעה"י

אבל עושה זאת בעצמי. ברור.

והאמת היא שקשה לי עם בחורים שההורים מבררים בשבילם[לא שאפסול על זה]...

ההורים לא ידעו בכלל כלום עד שזה היה רציני.

ואם הייתי מגלה על בחור שנפגשתי איתו שאמא שלו ביררה עלי- זה לא היה מוסיף לו נקודות בעיני..

נשמע לי קצת תלותי מדי ולא נכון. 

נכון, זה קצת מפדח, אבל זה חשוב בעיני שהאדם עצמו יברר ולא אחרם. רק אתה יודע מה חשוב לך ומה לא.

וסתם סיפור- פעם מישהי ביקשה ממני למצוא שידוך לבת אחותה, סבבה.

התקשרה אלי האמא וחפרה לי שעות על מה הבת מחפשת, ביקשתי לדבר עם הבת בעצמה (האמא כמובן "למה את צריכה? לא צריך.." אמרתי שאני לא מחפשת כלום בלי לדבר עם העלמה בכבודה.) ומסתבר אחרי כמה שאלות שהבת מחפשת בכלל דברים אחרים והמון דברים שהאמא הדגישה- בכלל לא מזיזים לבת וכל מני דברים שהאמא אמרה עליהם "לא משנה" כן משנים לבת. (שאלתי על מראה חיצוני- הבת ידעה בדיוק מה מפריע לה ומה לא האמא רק פטרה ב"העיקר שיהיו מידות טובות")

עדיף בעצמי

אתם מרגישים נעים לדבר עם חברים שלו? (בתור בנות ולהיפך בתור בנים?..)

אלא שיחה די ממוקדת עם בקשה לתיאור כללי וכמה שאלות קצרות. אני רוצה לקבל התרשמות מכלי ראשון, כולל טונים, ניסוחים וכו', כמו גם לדעת איך להגיב לנקודות שעולות. כך שלדעתי בהחלט עדיף לברר בעצמך.

לק"י

וב"ה שלא הייתי צריכה לעשות את זה.

אז כן, למרות שאני כן עושה את זה, זה אכן קצת לא נעים לצלצל לברר על מישהו. ואני לא בטוחה, אבל ייתכן שהעובדה שזו שיחה עם חברים שלו (בנים) תורמת להרגשה הזו.

בכלל לברר אצל חברים, אם כבר מבררים אז רצוי אצל הר"מ או הראש ישיבה...

שיש ר"מ \ ראש ישיבה... לא תמיד יש דמויות כאלו שזה אקטואלי לברר אצלן.

ב. לדעתי כן יעיל לברר אצל חברים. אם יש אפשרות לדבר עם עוד אנשים, כמו ר"מ - זה לא מזיק ואכן יכול לתת תמונה מזווית אחרת. אני לא מסכימה בכלל שבירור אצל חברים הוא לא יעיל.

חברים הם לא אובייקטיבים, אם יביאו לך מס' טל' של חבר טוב, את תשמעי רק שבחים על הבחור.

ואם יביאו לך מס' של חבר לא הכי טוב, הוא עלול לומר דברים לא הכי טובים, לכן לדעתי זה לא יעיל בכלל.. 

אין שום בן אדם אוביקטיבי!

כל אחד שתברר אצלו יענה לפי סוג הקשר שיש לו עם הבנאדם

מסכימה שהרמי"ם קצת יותר אוביקטיביים

אבל בתור בת,מרגיש לי לא מכובד\שייך לברר אצלם

אז אני נאלצת להתפשר על הפחות אוביקטיביים(חברים וכו)

עשיתי את זה לא פעם, זה לגמרי לעניין ומכובד.

יש דברים לברר שהם עניין של התאמה, ואין בהם "טוב" או "רע".

[חוץ מזה, גם חברים טובים (הגונים) לא יגידו על בחור ממוצע-כישורים שהוא חכם מאוד. אני עצמי לא אענה גם לגבי חברה טובה שהיא נראית מעולה, אם אני לא חושבת שזה נכון. וכן על זו הדרך.]

בס"ד

היה נראה לי מוזר לתת לאמא/ חברה לדבר עם חברים שלו, זה היה נשמע לי עקיף מדי. רציתי לשמוע באופן ישיר את מה שהחברים אומרים כי זה שונה לשמוע באוזן או לקבל רושם שעבר סינונים..

ועכשיו אחרי כמה חודשי נישואים זה יותר מצחיק כי אני כבר מכירה את החברים של בעלי 

ביקשתי מאמא שלי לברר. היא ידעה לעשות זאת הרבה יותר טוב ממני.

ואני גם רואה עכשיו כשמתקשרים אלי לברר- שבד"כ כשאמא מתקשרת אלי השאלות שהיא שואלת הרבה יותר טובות.

מחילה, אבל הרבה אנשים ממש לא יודעים איך לברר. (שאלות שנשאלתי- "היא שמחה?" -"לא מה פתאום. היא בדכאון כל היום." מה חשבתם שאענה??? ועוד באותו סגנון..)

חשוב מאוד לשאול את השאלות הנכונות

וכמו הדוגמא שהבאת,פחות שאלות סגורות של כן\לא

יותר שאלות פתוחות ולפעמים כדאי אפילו לבקש דוגמאות

כל אחד מכיר את עצמו ,יש כאלה שטיפה מתפדחים לברר בהתחלה 

אבל כן מצליחים לברר ולשאול כמו שצריך אז הכי טוב שהם יבררו וישמעו ישירות

ומי שיודע שקשה לו לברר בצורה יעילה-כדאי שיתן למישהו לברר בשבילו

זאת לא בושה!

אבל אישית אני מעדיפה לברר לבד

כל אחד ומה שהכי מתאים לו

איזה שאלות אתם שואלים בבירור הראשוני ואח"כ בברור המעמיק???

מיועד לבנות ובנים....מוזמנים לענות!!!

מה זה בשבילך בירור ראשוני?

מה ההבדל בין בירור ראשוני לבירור מעמיק?

ויש לי עוד שאלה שבדיוק התלבטתי עליה היום:

מה המטרה של כל הבירורים האלה?

א.לבדוק שזה בנאדם אנושי ולא מפגישים אותך עם איזה מפלצת\מישו מפחיד

ב.לבדוק שיש טיפת סיכוי (מבחינת הפרטים החיצוניים:גובה,סגנון דתי,גיל...)

ג.לחשוב בעומק אם יש התאמה בתכונות אופי,סגנון ...

סליחה על הניצל"ש,זו פשוט שאלה שחשובה לי עכשיו...

גם אני תהיתי על עניין הבירורים...

הרי מה החברים או רב יגידו עליו??יגידו שהוא בחור טוב וכו...

בכל זאת עדיין מנסים לקבל תמונה כללית על הבנאדם...

שאלה כללית של "מה יש לך לומר עליו", אפשר להבין מזה דברים בולטים. למשל, בחור מאוד תוסס וחברותי, זה כנראה יבוא לידי ביטוי כאן - בלי ששמעו ממך שאלה על זה. בחור שקט או מופנם בצורה בולטת - כנ"ל. בחור חכם באורח יוצא דופן - כנראה תשמע כאן. וכד'.

אחר-כך שאלות ספציפיות יותר לגבי הסגנון הדתי, האופי וכו'... כאשר את הניסוח כדאי לעשות בצורה שלא תבהיר מה התשובה ה"טובה" מבחינתך. למשל: "האם הבחור רואה סדרות וסרטים, או שהוא עקרונית נגד?"; "האם הבחור הוא יותר תוסס או יותר שקט?"

כך גם השרשור המקורי יישאר בכיוון שבו רצו,

וכך גם תקבל תשובות טובות יותר.

לפעמים בעצמי, לפעמים מבקשת מאח שלי שיברר, ולפעמים מאבא.

לא מבינה מה הבעיה לבקש מהורים שיבררו - 

אם יש קשר טוב עם ההורים והם יודעים מה אני רוצה ומחפשת ומה חשוב לי, 

ואני סומכת עליהם שיגידו מה שאמרו להם ויתנו לי להחליט בעצמי, אז למה לא?

יש דברים שחשובים לי שיותר נוח והגיוני שאבא / אח ישאלו,

בלי לדבר על זה שיותר צנוע שבן ידבר עם החברים או רבנים...

גם אני מעדיפה לפעמים להתקשר בעצמי לברר, ולשמוע את הטונים והניסוחים וכו'.

אבל! לשמוע שאנשים אומרים "תלותיות" , "מוריד נקודות" וכו', קצת מוזר לי...

לפעמים לבד

תכל'ס כל הבירורים האלה חרטה אחת גדולה...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?