אני עצמי עמדתי במקומות הללו ביחד עם הרב קרויזר ראש ישיבת הרעיון היהודי ורב הישוב מצפה יריחו.

וחוץ מזה כששאלו את הרב שפירא זכר צדיק וקדוש לברכה האם מותר לעלות להר הבית, הוא ענה שאין לאסור את המותר, אך הוא אישית חושש לעלות.

הרב שפירא: חל איסור על עליית יהודים להר הבית

מאת נדב שרגאי

בכך מצטרף שפירא לעמדתו של הראשון לציון שאמר בעקבות עליית רבני הציונות בהדתית להר כי הדבר אסור בעת הזו

הרב שפירא. נחשב למנהיג הרבני המוביל של הציונות הדתית

תצלום ארכיון: באובאו


הרב אברהם שפירא, לשעבר הרב הראשי לישראל, וראש ישיבת מרכז הרב אומר כי חל איסור על יהודים לעלות להר הבית. דבריו של שפירא נאמרו בתגובה לכרוז רבני הציונות הדתית, שקראו לעלות להר הבית ואף עלו אליו בתחילת השבוע, במה שהוגדר מהפך הסטורי בעמדתם.

הרב שפירא, שיחד עם הרב מרדכי אליהו נחשב למנהיג הרבני המוביל של הציונות הדתית, אמר את הדברים בעצרת המסורתית לציון יום שחרור ירושלים, בישיבת מרכז הרב. לצדו של שפירא ישב הרב דב ליאור, ראש ועד רבני יש"ע ורב העיר קרית ארבע, שעלה השבוע להר הבית והיה מיוזמי כרוז הרבנים. בתחילת השבוע אמר גם הרב אליהו כי "בזמן הזה לא ניתן לעלות להר הבית, מכיוון שהדבר לא מוסדר ולא מוסכם".

האיסור על כניסה להר הבית נבע מהיעדר הידיעה בדבר מקומם המדויק של המקדש וקודש הקודשים, והחשש שמא יהודים שלא היטהרו ייכנסו לתחומים אסורים אלה. האיסור הזה סייע מאוד גם לקו המדיני של ממשלות ישראל, שביקשו לעמעם ככל שניתן את העימות הדתי בין יהודים לבין מוסלמים על הר הבית, ומסיבה זאת אסרו תפילת יהודים במקום.

הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, ומהרבנים הבולטים בקרב רבני יש"ע התייחס גם הוא לסוגיית העלייה להר הבית ושלל עלייה אליו בעת הזו. ואולם, לדבריו, "בשנה הבאה נעלה כולנו בהיתר גמור לבית המקדש שיהיה בנוי, עם אפר פרה אדומה, ללא מחלוקות וללא שאלות".

בימים האחרונים, בתום תהליך ממושך, שינה למעשה הזרם המרכזי של רבני הציונות הדתית את עמדתו, והתייצב בפועל לצד תנועות הר הבית. לפני ימים אחדים, שלושה מחשובי הרבנים בזרם המרכזי של הציונות הדתית צירפו את חתימתם לכרוז הרבנים המתיר כניסה להר הבית. שלושת הרבנים הם הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, עמיתו לתפקיד, הרב אברהם צוקרמן, ורבה הוותיק של קרית שמונה, הרב צפניה דרורי. ביום שישי האחרון נרשם אולי ההיתר המשמעותי מכולם, זה של הרב יעקב אריאל, מבכירי הפוסקים של הציונות הדתית כיום, ומי שהיה מועמדה לכהונת הרב הראשי לישראל.

ביום ראשון עלו עשרות מרבני הציונות הדתית לראשונה יחדיו על הר הבית. במהלך הביקור שנמשך שעתיים ולווה באבטחה כבדה, שמעו הרבנים הסברים היסטוריים, ארכיאולוגיים והלכתיים ולא נשאו תפילות. ולבסוף כשיצאו מהר הבית, סמוך לשער השלשלת, ביצע אחד מהם, הרב יעקב מדן, קריעה בדש חולצתו כמי שחזה ב"מקום המקדש בחורבנו".

זו היתה עלייה סמלית, שתואמה עם המשטרה, ותחושת הרבנים היתה מעורבת. "מצד אחד התרוממות רוח", אמר הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת שבגוש עציון, ו"מצד שני עלבון צורב לנוכח התנאים המגבילים שבהם התקיים הביקור". צלמים ועיתונאים לא הורשו ללוות את חברי הקבוצה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/860245.html

הרב עמאר: אסור מהתורה לעלות להר הבית


גם הרב הראשי נדרש לסוגייה שמסעירה את העולם הדתי-חרדי מאז עליית רבני הציונות הדתית להר. הרב עמאר מבקש להדגיש: "אלו העולים להר הבית עוברים באיסורי דאורייתא. רוב בניין ומניין של גדולי ישראל ופוסקי ההלכה הכריעו בסוגייה זו"

נטע סלע פורסם: 17.05.07, 10:41




הסערה סביב עלייתם של עשרות הרבנים מחוגי הציונות הדתית להר הבית, בתחילת השבוע ממשיכה לעורר הדים חריפים של התנגדות. בטאון תנועת ש"ס, "יום- ליום", מפרסם היום (ה') את התנגדותו של הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר לעלייתם של יהודים להר.



"רוב רובם של גדולי ישראל הכריעו, אין לעלות בזמן הזה להר הבית", מזכיר עמאר את פסיקתה הרשמית של הרבנות הראשית בנושא. עוד קבע בנחרצות הרב כי "אלו העולים להר הבית עוברים באיסורי דאורייתא (איסור מן התורה). רוב בניין ומניין של גדולי ישראל ופוסקי ההלכה הכריעו בסוגייה חשובה זו, שאין לעלות להר הבית בגלל קדושתו של המקום. זהו המקום המקודש ביותר לעם ישראל". בדבריו מתייחס הרב עמאר לגישתם של הרבנים המתירים לעלות להר, הגורסת שהעלייה מותרת רק במקומות מסויימים ותוהה: "למה להם להיכנס לספיקות חמורים, כשספיקא דאורייתא לחומרה?!" (אם יש ספק מן התורה - הנטייה היא לפסוק לחומרה ולא להקל).

דבר החרדים

"עונשם של הסרוגים שעלו להר - כרת" / נטע סלע

העיתון יתד נאמן יוצא במתקפה חריפה נגד עליית רבני הציונות הדתית להר הבית. מאמר המערכת מאשים: "את מקום בית מקדשנו הם מבקשים לחלל ולטמא מתוך אותה הסגידה לאמונה וההבל של הגאולה הציונית"
לכתבה המלאה

בסיום דבריו פוסק הרב עמאר כי אין לשנות פסק ההלכה שהיה מקובל על כל גדולי התורה מיום שנחרב בית המקדש, "זה לא מנהג או חומרא (הקפדה), זה פשוט איסור מדאורייתא, אין לעלות להר הבית", מסכם בנחרצות הרב עמאר את הדברים.

"ביום ליום" אף מציינים כי מועצת הרבנות הראשית נדרשה לנושא שוב לאחרונה וכי כלל חברי המועצה "חיזקו" את פסק ההלכה הקיים, כי חל איסור מוחלט לעלות להר הבית, מפני קדושת המקום. מלבד הרב שאר ישוב הכהן, שהתיר את העלייה להר. הרב הכהן מוערך בחוגים דתיים רחבים, כולל אלו החרדים, אך נחשב גם כמקורב מאוד לחוגים הרבניים לציוניים. הרב הכהן הוא בנו של הרב "הנזיר", שהיה אחד מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל.

כאמור, עם העברת הריבונות על העיר העתיקה, הר הבית והמקומות הקדושים בירושלים לידיים ישראליות,

נדרשה הרבנות הראשית בזמנו לפסוק בנושא עליית יהודים להר הבית. הסטטוס קוו שנקבע אז, בהחלטתו של שר הביטחון דאז, משה דיין, היה: עליית יהודים להר הבית דרך שער המוגרבים מותרת, אך אסורה תפילת יהודים במקום. ההסכם שנקבע לא עורר התנגדות רבה מדי בקרב החוגים הדתיים, בעיקר בזכות פסק ההלכה של הרבנות הראשית באותם ימים.

פסק ההלכה אשר "ריכך" את ההתנגדות שעלולה הייתה להיווצר להסכם סטטוס הקוו שנקבע, קבע כי עליית יהודים להר אסורה, זאת משום דיני קדושה וטהרה ומתוך כך שכל היהודים, כל עוד בית המקדש לא הוקם, נחשבים כטמאי מת ולכן אסורה הכניסה לאזורים הקדושים בהר, הנחשב מקום מושבו של המקדש שחרב לפני 2000 שנים.

גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית, מסר בתגובה: "חופש הגישה של בני כל הדתות למקומות הקדושים, הוא מרכיב חשוב בחופש הדת והמצפון של אזרחי ישראל. יחד עם זאת, יש לקוות שהשינוי בעמדת הרבנים לא יעניק רוח גבית לגורמים קיצוניים ולאומניים המבקשים לחולל פרובוקציות בהר הבית". לדבריו, "השינוי בעמדת הרבנים משקף את רצונה של ההנהגה הרבנית הציונית לבדל עצמה מן ההנהגה החרדית".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3401204,00.html

הרבנים הראשיים: עדיין אסור לעלות להר הבית


חברי הכנסת של המפד"ל לא הצליחו לשכנע את הרבנים הראשיים להתיר את העלייה להר. למרות זאת קבעו הרבנים כי "הסוגיה ההלכתית מונעת כניסה להר הבית בגלל קדושתו, אינה גורעת מאומה מהזכויות והבעלות של העם היהודי עליו"

אבישי בן חיים פורסם: 04.01.01, 15:19


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-401628,00.html

הרבנים הראשיים לא נענו לבקשת חברי הכנסת של המפד"ל, להתיר עליית יהודים להר הבית כהוראת שעה. הבוקר (יום ה') נפגשו חברי הכנסת של המפד"ל, בראשות מנהיג המפלגה, יצחק לוי, עם הרבנים הראשיים, הרב ישראל מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון, בלשכתם של הרבנים בירושלים.

המפד"ל: "הנוכחות האזרחית היא החשובה"


חברי המפד"ל הם שיזמו את הפגישה, במגמה להביא להחלטות מעשיות של הרבנים הראשיים. הדרישה היתה שהרבנים לא יסתפקו עוד בהצהרות, אלה שיכריזו, כי בשל החשש לאובדן הריבונות היהודית בהר הבית, על היתר מיוחד לעליית יהודים להר הבית.

ח"כ זבולון אורלב נימק את בקשת חברי הכנסת של המפד"ל ואמר לרבנים כי "דווקא הנוכחות האזרחית ולא הצבאית היא החשובה במאבק על הריבונות היהודית בהר הבית".

לאחר הפגישה עם חברי הכנסת של המפד"ל קיימה מועצת הרבנות הראשית דיון וקיבלה החלטה כי "יש איסור הלכתי מוחלט למסור כל ריבונות או בעלות, בעקיפין פרסומת



או במישרין, לזרים על הר הבית". מועצת הרבנות הראשית קובעת כי "הריבונות של הר הבית היא של עם ישראל ועצם הדיון על כך מהווה חילול השם" וציינה כי "החלטה זו הינה המשך להחלטות מועצות הרבנות הראשית לדורותיהם".

עוד מציינת מועצת הרבנות הראשית בהחלטתה כי "הסוגיה ההלכתית שמונעת כניסה להר הבית בגלל קדושתו, אינה גורעת מאומה מהזכויות ומהבעלות של העם היהודי עליו".

ברק הבהיר כי לא יוותר על הריבונות בהר הבית


ביום חמישי שעבר התקשר ראש הממשלה אהוד ברק אל שני הרבנים הראשיים והעמיד אותם על רגישותו ומחוייבותו בנושא ירושלים והר הבית. אתמול שיגר ראש הממשלה מכתב אל הרב בקשי דורון בו שב והעלה על הכתב את מחוייבותו לעניין והבהיר כי יתייעץ עם הרבנים הראשיים בנושא. כמו כן ציין ברק כי "ישראל מעולם לא ויתרה על הר הבית לטובת הפלסטינים".

הרבנים הראשיים הביעו אכזבה מנוסח המכתב כיוון שיש בו אמירה לגבי עבר ההר, אך לא לגבי העתיד. כמו כן טענו שבשיחה שקיים איתם ברק, הוא היה הרבה יותר נחרץ.

היום, במהלך ישיבת מועצת הרבנות הראשית, הגיע אל הרב לאו מכתב נוסף בו שב ברק והבהיר את עמדתו, כי אינו מתכוון לחתום על כל מסמך שיעביר את הריבונות על הר הבית לידי הפלסטינים.

חברי המפד"ל יציעו כאלטרנטיבה, כי הרבנים הראשיים יקיימו כנס רבנים גדול יותר, בו יוחלט על התרת העלייה להר. בשבוע שעבר בכנס הרבנים למען הר הבית שהתקיים בישיבת הכותל, השמיעו אחדים מהרבנים ביקורת קשה על שלא התעקשו בעניין הר הבית ולא התירו עליית יהודים להר במשך 33 השנים שחלפו מאז שחרורו.

ועוד ועוד

הרב אליעזר מלמד
שאלה:
האם מותר לעלות להר-הבית במקומות שבהן לכל הדעות לא עמד בית המקדש, כאשר הדבר נעשה בפיקוח אנשי משמר המקדש שמסבירים היכן מותר לדרוך וכיצד יש לעלות?


תשובה:
מותר לעלות להר הבית על פי הדרכת אנשי משמר המקדש. ובמיוחד יש בזה ערך בתקופה זו, שיש תועלת בעלייה, לשמירת ריבונותינו שם. ואף הנמנעים אינם אומרים שאסור, אלא גודרים גדר, כדרך שגדרו גדולי התלמידי החכמים שבדורות הקודמים. ופעם שאלתי את הרב הגאון מו"ר הרב שפירא שליט"א ואמר שאי אפשר לאסור את המותר, אמנם גם אינו רוצה להתיר. גם אבי מורי נוקט בעמדה זו, אבל אינו מונע מלעלות למקומות המותרים, אלא שסבור שהטוב ביותר הוא לסגור את הר הבית בפני כולם, ולשומרו כך עד בניין בית המקדש במהרה בימינו.

עלייה להר הבית בזמן הזה
הרה"ג דב ליאור

שאלה:
האם מותר והאם יש ענין לעלות להר הבית היום?

תשובה:
לענ"ד וודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמנינו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית.

מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים, כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקום המקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן. הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה, אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה כי דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.
לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס. אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה, הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות.
וזאת יש לדעת שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף) וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה ודינה כשאר ירושלים, לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה אסור) מותר לעלות למחנה לוויה, אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר.
וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת. אבל לאחר הבירור היכן שמותר - מותר.

בנוסף לנ"ל העלייה להר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא, יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר 'אל הר המור' וכיו"ב) , וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה חמורה ממת (זב, לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו'). לסיכום יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.

זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'הקודש והמקדש' אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.

מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא 'בית תפילה' 'כי ביתי בית תפילה יקרא' מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב הזה להמשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום. ההמנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים, (הערבים בניהול ה'ווקאף' המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל.

ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר: 'ויוסף אף ה' לחרות בישראל' וכותב שם רש"י :איני יודע מדוע בא הקצף, דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהוא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד, מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.

יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבילות על חורבן הבית, ונשוב בתשובת המשקל, וב"ה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

לסירוב פקודה

אבל הרמב"ם עצמו פוסק שמותר לטמאי מתים לעלות- וכמובן יש את הרב דיכטובסקי הרב ליאור הרב גורן זצ"ל ועוד עשרות רבנים שעולים להר בין בצנעה ובין בגלוי- גם הרב צוקרמן עולה להר הבית...

יש שורה של גדולי רבני דורנו שעולים מי בצנעה ומי בגלוי
דבר ראשון המקור הוא מדברי הרמב"ם כמו שאמרתי שהוא עצמו עלה להר וכותב שמותר לטמאי מתים לעלות
דבר שני- הרב דיכטובסקי הרב אריאל הרב צוקרמן הרב ליאור הרב גורן זצ"ל ועוד עשרות רבנים מתירים....
ושלא יבלבלו תמוח שמי שעולה היום הלר חייב כרת.... כי הרב גורן ידע בדיוק את הגבולות וגם הרב ליאור יבדל לחיים ארוכים יודע
לא אמרתי שיש ישיבות שלמות שעולות{מעלה אדומים אפרת}

ואם יש לכבודו טענות כלפי הרבנים שעולים-כבודו מוזמן ללכת למכון המקדש מוזמן לפתוח ספרים.... אין חוכמה להגיד "אסור"....זה אדם טיפש שהוא לא בודק את הסוגיא ומחליט לאסור או להתיר

לראשונה בפורום זה, מובאת מחלוקת רבנים בלי השמצות וזלזול בפלג מסויים.
לדעתי זה נהדר!

כפי שמצולם בתמונות.

ואני חייב להגיד - די שוכנעתי.

למרות שהרבנים שאני בד"כ הולך אחריהם אומרים שלא לעלות, הרב קרויזר פשוט שיכנע אותי.

כזכור במו"מ הקואליציוני, סמוטריץ' רצה ביטחון, בליכוד התעקשו. בסוף סוכם שהוא יקבל שר במשרד הביטחון עם אחריות על החלקים האזרחיים.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.