אחרי כל ההכנות האפשריות, 3 ימים לפני כבר שתיתי 3 ליטר בכל יום, ביום עצמו שתיתי תירוש+הרבה ענבים, לקחתי קליצום ואכלתי טוב.. זה מדהים שכשאתה מגיע מוכן זה עובר כמו שצריך ב"ה..

48 שעות עם אנטיביוטיקה עושים את שלהם.

ברזל - לקחת?

תרגישי טוב!

עדיין לא ממש התאוששתי,

אבל בעלי הצדיק טיפל בילד לבד כל היום חוץ משעתיים בבוקר ככה שלפחות יכולתי לשכב במיטה כל היום.

שנה הבאה במזגן או במזג אוויר קריר אי"ה!

לי היה ברור שהיום אני לא הולכת לביכנ"ס: נשארת בבית במנוחה, עם מזגן.

אחרת - קשה לי להאמין שהיה עובר טוב כמו שעבר... 

מקווה שתתאוששי בקרוב!! 

כבר הייתי לחוצה שאני לא מצליחה להתאושש ולקום לאכול ואמא שלי הרגיעה אותי שהעיקר לשתות ובאמת כל הלילה קמתי מצמא וככה שתיתי הרבה. בבוקר אכלתי וכבר הרגשתי טוב יותר.

עד סוכות תשכחי מהצום 

לילה טוב, שבוע טוב ושנה טובה לכווווולן!

ב"ה הצום עבר טוב מאוד!

(העיקר ממש חששתי ממנו, והכנתי כוסות של שיעורים למקרה הצורך חלילה, אבל רבש"ע הרבה לי ברחמיו הרבים שלא סתם ציווה גם אותי לצום את הצום... שגם אני מסוגלת לצום את הכל. ב"ה!!!!!!!!!)

היו לי הרבה צירים מדומים (מסביבות 4 עד סוף הצום), אבל ב"ה שהכל בסדר עכשיו (הבנתי שאפשר לשתות בשיעורים, רק אם יש צירים אמיתיים).

ב"ה היו תנועות רגילות, אז קיבלתי גם עידוד מהמתוקה שהיא בסדר ב"ה

השנה שברתי את הצום באיזי (פרוסת עוגה + כוס מים מייד בסוף הצום. רק שעה ורבע אח"כ ישבנו לאכול ארוחה, וגם לא מפוצצת מדיי... מחכה עכשיו שיתעכל . מקווה שבאמת ככה לא יהיו לי את הבחילות הרגילות שאחרי הצום).

מקווה שתפילותינו התקבלו במרומים, ושמשאלות כל אחת ואחד מאיתנו יתגשמו לטובה!!

בשורות טובות

איזה משמח , בשעה טובה..

אשרייך על מסירות הנפש הזו...

לא פשוט בככל...

גם אני כמו כולן.. צמתי..רב היום בבית הכנסת..

החזקתי הרבה תינוקות... זה עשה טוב...לנשמהה

גמר חתימה לכם

שמחה שזה עושה לך טוב לנשמה..ובע"ה עוד השנה תזכי להחזיק את שלך!

יישר כוח יפעת על ההתעניינות...

היתה לי חולשה אדירה ורצון גדול לשתות- ב"ה אחרי הצום זה עבר פחות או יותר.

בהצלחה לכולן!!! 

לצערי לא הצלחתי להקפיד לשתות ממש כל עשר דקות, ואני לא הכי רגועה....

ב"ה עבר יחסית טוב, והבת שלי התנהגה מהמם, והצלחתי להתפלל בבית, ותנועות העובר כמעט ולא נחלשו....

רק מה, בסביבות חמש התחילו אצלי התקשויות בבטן. לא כאלו שאפשר לטעות בהן.

אחרי שבירת הצום הן מעט נרגעו, אבל בהחלט לא נעלמו....

מקווה שזה חולף, ורק התייבשות קלה, והכל בסדר.

איך יכולה להרגיע את עצמי?

ויפעת- רפואה שלמה לך!!! איזה צום היה לך....

עיניים זוהרות, אני חושבת שאת יכולה להיות רגועה.

גם לי היו התקשויות של הבטן (איזה 3 שעות, כמעט ברציפות), וב"ה הן נעלמו לי קצת אחרי הצום.

בעז"ה גם שלך ייעלמו בקרוב ממש!! (ואולי כבר נעלמו?)

כנראה שהגוף שלך באמת היה בטראומה מחוסר השתייה...

למיטב ידיעתי, צירים כאלה לא מזיקים לעובר (ככה הבנתי מהספרים שיש לי ומהאינטרנט).

אני חושבת שאת יכולה להתעודד גם בזכות ההלכה עצמה:

בעיקרון אין היתר למעוברת לשבור את הצום (לא מדברת על כזו שהרופאים אמרו לה לשתות בשיעורים), אלא אם כן חטפה צירים אמיתיים (ככה ראיתי בטור של הרב מלמד, ב"בשבע". ראיתי גם בעוד מקומות שזו טעות גדולה להתיר בהינף יד שתייה בשיעורים למעוברות. שתייה בשיעורים היא רק לחולים שיש בהם סכנה - שעדיף שישתו ויאכלו קודם בשיעורים, ורק אם זה לא עוזר - לאכול ולשתות רגיל, עד שתשוב נפשם. מעוברת שסובלת מתופעות שבגללן מפנים לבי"ח - רק היא יכולה לשתות ולאכול בשיעורים... ורצוי שתזמין גם אמבולנס).

זה ממש לא כדי לתקוף אותך חלילה!!!!!! (אני לא מתערבת במקרים שאני לא מכירה מקרוב... וחוץ מזה - אני לא רופאה ולא רב).

אני מראה לך רק שזה אפשרי שגם אנחנו, המעוברות, תעבורנה צום של 25 שעות, בלי שתהיה סכנה חלילה לנו או לעובר (ראיתי גם מסקנות ממחקרים שאין קשר בין צומות להפלות. הכי הרבה - הצום מזרז לידות של מעוברות בחודש ה-9 שלהן).

הקיצר - את תהיי בסדר בעז"ה, והנסיכה שלך גם

התאוששות מהירה והמשך היריון בריא!

היה לי חם, בתוספת רעש של אזעקה מאיזה חנות/כלי רכב כל היום. בתוספת 2 ילדים שיש להם קשיי התאקלמות בתוספת לכך שמדי פעם היו צירים סדירים שפסקו להם ונעלמו.

לא הצלחתי להתרכז בתפילה.

והתעצבנתי ממש כל היום.

ונראה לי שאני מפרסמת לכל הרופאים את העובדה שצום לא מזרז לידה.

זו כבר הפעם השניה שבסוף תשיעי חל לו יוה"כ ואין זכר ללידה.

בשבוע 27.

לכן מזהירים על התייבשות בשבועות אילו.

ותדעו, שמי ששתתה לשיעורים בהיתר רב, זה נחשב שצמה!!!

ובעיני זו ממש טעות לעודד "מסירות נפש" במקום שזה בדיוק הפוך.

חוסר ההבנה מה גומרת ההתייבשות לנשים, מובילה נשים רבות לפגוע בעצמן או בעובר שלהן ח"ו.

אין לנו מה להיות יותר אפיפיור מהאפיפיור. רב שמדריך אשה להתחיל לשתות לשיעורים, פוסק לפי ההלכה היהודית - אותה הלכה שפסקה לצום!!! וזה הדבר שעליה לעשות. לשמור על עצמה ועל העובר לפי ההדרכות האילו!

ואני יודעת שדיברתי פה בצורה קשה.

אבל ראיתי מספיק פגים שנולדו בשבועות כאילו... וראיתי את ההורים שצריכים לגדל ילד פגוע ל"ע למשך ימיהם.

דווקא נשמע לי מאוד הגיוני שאם את תשעה באב (צום דרבנן) חובה לצום מלכתחילה, ורק אם חלילה וחס מרגישים ממש רע - לשבור, אז ק"ו כשמדובר בצום דאורייתא.

(צום דאורייתא - גם חולים חייבים לצום! אלא אם כן זה פיקוח נפש. תבדקי בספרי ההלכה ).

אני מסכימה עם הרבנים שהיום נותנים היתרים על ימין ועל שמאל, כאילו זה איסור קל.

גם לשתות בשיעורים זה איסור דאורייתא, רק במקום נניח 100% איסור - "רק" 90% איסור.

השתייה בשיעורים נועדה לחולים שיש בהם סכנה.

כמובן שכל אחת תנהג לפי הרב שלה, אבל באמת כדאי לתת לרבנים המקלים את טענות הרבנים ה"מחמירים", שיענו על טענותיהם החזקות (כמו למשל: איך אפשר לטעון שהיום הנשים המעוברות חלשות יותר מהנשים המעוברות של פעם, אם בעבר 20% מהיולדות היו נפטרות בשעת לידתן, התוחלת חיים הייתה קצרה למדיי מהיום, הרפואה השתדרגה מאוד מאז, יש מחקרים שאומרים שהצום לא מזיק לעובר וכו' וכו'?).

אני גם סומכת על הקב"ה שלא סתם מצווה אותנו לצום גם כן.

שוב - בצירים אמיתיים - חייבים לשתות בשיעורים! (ואם לא מפסיקים - לשתות היטב ולהזמין אמבולנס).

וודאי שיש מקרים על לידות טרם זמנם, אבל אין מחקרים שזה קשור לצום!

הצום מקסימום מעודד לידה מוקדמת של עובר שגם ככה בחודש התשיעי שלו בבטן.. וזה - לדעת רוב הרופאים - לא מסוכן לעובר.

הבאתי סה"כ את דעות הרבנים שאני מחזיקה מהם.

כל אחת תנהג לפי הרב שלה

סליחה אם פגעתי במישהי!!

המונחים "מעוברת" ו"יולדת" הם מונחים שמופיעים הרבה בספרות הלכתית עתיקה מאוד, וממלאים שות"ים שלמים.

לפעמים מעוברת ויולדת הן בחזקת "חולה שיש בו סכנה".

ההוראה- ולא ההיתר כפי שאת קוראת לזה- למעוברת לא לצום היא לא משהו שנולד בדור הזה. ממש להפך. זה נקבע בספרי הלכה ישנים מאוד, והתחושה היא שדווקא בדור הזה דורשים מנשים דברים שהן כלל לא חייבות בהם.

 אף אחד לא מתייחס לזה כאילו זה איסור קל אלא כאל איסור של פיקוח נפש לעובר! ולעתים גם לאם!

לא מדובר ברבנים מקלים אלא בפוסקים ומורי הוראה מהשורה הראשונה.

את תראי בעז"ה שכשיופיעו לך צירים את תשתגעי מזה ששעות לא תביני אם מדובר בצירים אמיתיים או מדומים.ובעת תענית לא תמיד יש את הזמן להסס וזה עלול לעלות ביוקר. בעיקר בשבועות מוקדמים ולכן בהם מורים- ולא מתירים- לא לצום. מה שאין כן בחודש תשיעי, שאז המעוברת יכולה אולי לצום ומקסימום ללדת.

באירופה של פעם נשים מעוברות לא צמו. אם כבר, ההחמרות החלו בימים שלנו כשנשים רוצות יותר ויותר לעשות את כל תפקידי הגבר בעולם הזה.

נשים נפטרו אז בלידתן מסיבות אחרות כמו רעלת היריון, שטפי דם פנימיים שלא עלו עליהם בהיעדר אולטראסאונד, ועוד צרות שנחסכו ממנו, שלא נדע...

אין קשר לצומות וכו'.

הצום גורם ישירות להתייבשות וזו עלולה להביא לצירים. אין בכך ספק. לא חפרת מספיק בנושא או שלא שאלת את אנשים המקצועיים מספיק.

בקשי מבעלך שיחפש לך בשות"ים עתיקים. תופתעי.

כל יולדת הפונה סתם לחדר לידה עם צרים מוקדמים דבר ראשון מטופלת במתן עירוי נוזלים.

כי ברוב המקרים התייבשות היא זו שגורמת להם.

אפילו אם ידועה סיבה אחרת שגרמה להם. דבר ראשון מפציצים בנוזלים, כי זה מה שמרגיע צירים מוקדמים ומיותרים. 

ויש עוד כמה רבנים (לא זוכרת את שמם, אבל אני יכולה לבדוק עבורך).

תפני אליהם עם הטיעונים שלך, והם יידעו לענות לך. אני לא יודעת מה לענות לך, כי אני מרגישה שאת מדברת בסקלה אחרת (הפיקוח נפש שלך לא תואם את הפיקוח נפש של ההלכה למשל, ועוד כל מיני מושגים שהתשטשו אצלך ואצל רבות..).

את גם יכולה להעשיר אותנו עם מחקרים שמראים שצומות מביאים צירים (אני מדברת על צירים מסוכנים. לא סתם צירים מדומים, שאומנם הם לא כ"כ נעימים, אבל הם לא מובילים ללידה מוקדמת או משהו..).

ולזו שטענה שהרב מלמד מחמיר - היא טועה בגדול! הרב ידוע דווקא כרב שפוסק בדיוק לפי ההלכה, בלי כל החמרות למיניהם.

בבקשה אל תמשיכו להתווכח איתי בנידון, כי זה באמת מרגיש לי כמו טיעונים שאמורים להפנות לרב.

(אלא אם כן אנחנו רוצות חלילה לקבל רק פסקים שנוחים לנו, ואם אנחנו יודעות שפיקוח נפש מתיר שתייה בשיעורים - נפסוק לעצמנו אילו מיחושים נקראים פיקוח נפש ואלו לא. אני רוצה להאמין שאין פה אחת כזו...).

בנות, אולי הגיע הזמן לסמוך על הרבנים שהם יודעים גם את מה שאנחנו יודעות??

גם הם התייעצו עם רופאים, קראו מחקרים, שמעו על תופעות ומקרים שונים, וכשהם פוסקים משהו - הם יודעים מה הם אומרים (ולפעמים הם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו. אני בטוחה שלא קראת המון מחקרים והתייעצת עם מלא רופאים. את מדברת מניסיון שלך, של חברות שלך, משמועות ששמעת, מכתבות באינטרנט. את חושבת שהרב הסתפק ב"מחקר" כזה? וודאי שעשה מחקר מקיף יותר משלך).

לי יש אמונת חכמים

אז אל תנסו לשנות את דעתי 

שמישהי אחרת פסלה את כל אלו ששתו שיעורים כי נשמעו לדברי הפוסקים של הקהילה שלהם. שהן מחליטות בעצמן וממציאות פיקוח נפש שאינו לפי גדרי ההלכה, 

אני לא תוקפת, לא בולעת, ( אם חשת כך, מתנצלת מאוד, אשמח שתאמרי לי, ולדעתי כדאי שאישי היכן חשת כך כדי שאבהיר את עצמי שלא תצטערי לחינם ) אכפת לי שכתבת נחרצות שאנחנו שותות חופשי רק כי שמענו סיפורים. לא התייחסת אלינו ברצינות.

אני מאוד מכבדת את מי שהייתה צריכה לצום וצמה, גם אני צמתי בהיריון הקודם גם תשעה באב וגם יו"כ ועבר מעולה אפילו בלי התקשויות.

הפעם זה שונה, ואיני מתווכחת עם זה. עלי לשתות כדי לשמור על העובר שלי.

הרב שפסק בקיא מספיק בהלכה וברפואה כדי שאהיה רגועה.

אף אחת לא צודקת כאן, כי זה לא וויכוח.

זו מחלוקת הפוסקים.

לכן אין מקום לומר שלך יש אמונת חכמים ולאחרות לא.

לך יש אמונת חכמים ברב מלמד ולהן יש ברבנים אחרים.

אני שאלתי רבנים מחמירים מהשורה הראשונה וזו היתה הפסיקה שלהם.

תכניסי לך לראש: אותה הלכה שקבעה את הצורך בצום, אותה הלכה קבעה שלרבנים יש סמכות לקבוע את גבולותיה.

ותשעה באב מתירים לא לצום ממש בקלות! ומדובר על רבנים מחמירים בכל יתר הענינים.

שאלות ותשובות בהלכה

רופאים חוששים מכך שיתבעו אותם. ולכן רוב הרופאים לא ימליצו על צום,מחשש שיתבעו אותם אם משהו יקרה.

כאמור, שכל אחת תלך לפי רבה

התחלחל ואמר שחס וחלילה לי לסכן את העובר, ובאיזו זכות... 

כמובן שכל אחת צריכה ללכת לפי רבה, ולהיות רגועה ושלווה עם זה.

ולא כדאי להגיד לאחרות שהן טועות אם הולכות בשיטה אחרת.

זו היהדות. שבעים פנים לתורה.

עם ביררת, והרב אמר לך לא לצום, אז מה הבעיה?

ולכן אין לי בעיה אם זה ששתיתי שיעורים ושמרתי על חיי העובר שלי. 

אשמח שיכבדו אותי ואת כל האחרות שנהגו כך בעצת רבותם, כי כך גם זה קשה. שלא יאמרו שאני ממציאה פיקוח נפש, מחליטה על עצמי.... 

זה והרבנים האחרים מחמירים יותר בעניין פיקוח נפש.

זה לא בא לזלזל חלילה בפסיקתו של הרב, או לומר שאינו בקיא בהלכה, אלא להסביר את פסיקתם של אלו שקבעו לכל אלו שכאן לשתות שיעורים. הם שמעו בפרוטרוט את כל הרקע ופסקו כך וכך...

ראשית, לא כל יולדת יכולה להבחין מתי הצירים שלה מדומים ומתי אמיתיים!

בלידה הקודמת שלי למשל לא היה ברור לי שאני בלידה ושאלו צירים אמיתיים- כי הם לא כאבו בכלל- עד שהגיעו צירי לחץ של דקה אחרי דקה!! ואז בקושי הגעתי לבית חולים....

ההתקשויות שיש לי לאחרונה והיו חזקות ביו"כ הן בדיוק כמו שהיו לי ביום הלידה.

לפני הצום התייעצתי עם שני רופאים, האחד חילוני אמר לי לא להעז לצום ( עברתי כבר משהו בהיריון הזה... ) והשני, דתי, אמר לצום עד שיופיעו צירים.

נבוכים פנינו לרב גדול שהוא גם רופא גדול והוא אמר- חלילה לי מלצום, ואפילו לשתות את השיעור הגדול יותר! של הארבעים! ולא לפספס ולא לזלזל אפילו פעם אחת. אחרת עלולה להגיע לצירים אמיתיים שיובילו ללידה!

שנית, אחותי, בשלב כמוני של ההיריון, היות והכל אצלה חלק ב"ה, צמה לגמרי. 

אני בטוחה שזו שאלה אישית שתלויה מאוד בהיסטוריה של המעוברת ותשובות מטורים בעיתון לא יכולות להוות פסק לכולן שווה בשווה.

ההתקשויות לא נעלמו  ואני דואגת....

יקירה, שימי לב מה רשמתי בתגובתי הראשונה: חלילה לא באתי לפסול את זה ששתית בשיעורים. אני בטוחה בעיניים עצומות שהתייעצת היטב עם הגורמים הנכונים לפני הצום! באמת!!

רק הבאתי את זה כדי לעודד אותך שאם הצירים האלה היו מסוכנים - לכל הדעות היה מותר לשתות בשיעורים.

אותי, באופן אישי, זה עודד ממש!!

אני מניחה שאם מעוברת רואה שהצירים סדירים, לא נחלשים בהליכה (אומרים שהליכה/עמידה עוזרים לצירים מדומים שייפסקו), ארוכים וכו' - וודאי שמשום חשש לצירים אמיתיים היא צריכה לשתות בשיעורים. אף אחד לא יהיה "ראש בקיר" איתנו. וודאי שאם יש חשש, שאולי בגללו היינו מתפנות לבי"ח - יתירו לנו לשתות בשיעורים, ע"מ לשמור על העובר.

אני בטוחה שמי שעושה לשם שמיים - הקב"ה שומר עליה!

אז אל תדאגי, עיניים זוהרות 

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול

כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס

אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה

עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה

לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת

לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו

לק"י

2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.

עכשיו פשוט לא חורף😅

זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.

אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף

עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו

לק"י

ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.

אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....

הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.

האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות 

גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע

לק"י

אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.

אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות

זה כבר 49

אולי נעליים שנתקעו להם.

לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.

לדעתי טעות במחיר השחורות ושווה לנצל מהר מהר

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

לק"י

מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.

תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.

ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.

לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.

זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.

בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.

בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.

חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

להיות במעקב סוכרת ולהיות סופר מאוזנת. זה יכול להשפיע משמעותית על רמת הסוכרת בהריון.

ואני לא יודעת אם ינחם אותך אבל גם בסוכרת הריון עם אינסולין יכולה להיות נחמה- ברגע שהיא עוברת אחרי ההריון ולא נשארת כסוכרת קבועה.

בע'ה בבריאות ובטוב!

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

זה ממש מאתגר סוכרת הריון.

אני זוכרת שבהתחלה היה לי ממש קשה,

ואז קבעתי תור לדיאטנית והיא אמרה לי מה אפשר לאכול בתפריט.

ממליצה מאוד על הקבוצה בפייסבוק:

הריון מתוק-סוכרת הריון

יש שם טיפים וגם מתכונים טובים.

אני מצאתי שם מתכון לעוגות שוקולד שמותאמת לסוכרת וגם פשטידה חלבית טעימה.

וגם ירדתי ממש מלא במשקל, בזכות הדיאטה של הסוכרת, חושבת שירדתי איזה 10 קילו..

בהצלחה רבה! ♥️

שאמרה שהיא קנתה ספר מתכונים של לירון בטט, השמונים שקל והיא המליצה ממש עליו.

אמרה שהציל אותה בהריון.

בכללי צריך להבין שאחוזי שומן גבוהים ממתנים את העליה של הסוכר.

ככה שאת יכולה להכין למשל עוגת גבינה, עם כמות יחסית קטנה של סוכר (או סוכר שמותר כמו אלולוז או ממתיקים אחרים שהדיאטנית מאשרת לך( וגבינת נפוליון. ואז את אוכלת פרוסה ביום יחד עם הקפה וזה ממש מאוזן.

למרוח כמות גדולה של גבינת שמנת על פרוסת לחם מקמח מלא וכו

אני מקווה בהמשך היום להכנס לפה ולתת לך עוד טיפים.

אבל הספר מתכונים של לירון מעולה.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8

כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.

אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.

בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.

מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב