אחרי כל ההכנות האפשריות, 3 ימים לפני כבר שתיתי 3 ליטר בכל יום, ביום עצמו שתיתי תירוש+הרבה ענבים, לקחתי קליצום ואכלתי טוב.. זה מדהים שכשאתה מגיע מוכן זה עובר כמו שצריך ב"ה..

48 שעות עם אנטיביוטיקה עושים את שלהם.

ברזל - לקחת?

תרגישי טוב!

עדיין לא ממש התאוששתי,

אבל בעלי הצדיק טיפל בילד לבד כל היום חוץ משעתיים בבוקר ככה שלפחות יכולתי לשכב במיטה כל היום.

שנה הבאה במזגן או במזג אוויר קריר אי"ה!

לי היה ברור שהיום אני לא הולכת לביכנ"ס: נשארת בבית במנוחה, עם מזגן.

אחרת - קשה לי להאמין שהיה עובר טוב כמו שעבר... 

מקווה שתתאוששי בקרוב!! 

כבר הייתי לחוצה שאני לא מצליחה להתאושש ולקום לאכול ואמא שלי הרגיעה אותי שהעיקר לשתות ובאמת כל הלילה קמתי מצמא וככה שתיתי הרבה. בבוקר אכלתי וכבר הרגשתי טוב יותר.

עד סוכות תשכחי מהצום 

לילה טוב, שבוע טוב ושנה טובה לכווווולן!

ב"ה הצום עבר טוב מאוד!

(העיקר ממש חששתי ממנו, והכנתי כוסות של שיעורים למקרה הצורך חלילה, אבל רבש"ע הרבה לי ברחמיו הרבים שלא סתם ציווה גם אותי לצום את הצום... שגם אני מסוגלת לצום את הכל. ב"ה!!!!!!!!!)

היו לי הרבה צירים מדומים (מסביבות 4 עד סוף הצום), אבל ב"ה שהכל בסדר עכשיו (הבנתי שאפשר לשתות בשיעורים, רק אם יש צירים אמיתיים).

ב"ה היו תנועות רגילות, אז קיבלתי גם עידוד מהמתוקה שהיא בסדר ב"ה

השנה שברתי את הצום באיזי (פרוסת עוגה + כוס מים מייד בסוף הצום. רק שעה ורבע אח"כ ישבנו לאכול ארוחה, וגם לא מפוצצת מדיי... מחכה עכשיו שיתעכל . מקווה שבאמת ככה לא יהיו לי את הבחילות הרגילות שאחרי הצום).

מקווה שתפילותינו התקבלו במרומים, ושמשאלות כל אחת ואחד מאיתנו יתגשמו לטובה!!

בשורות טובות

איזה משמח , בשעה טובה..

אשרייך על מסירות הנפש הזו...

לא פשוט בככל...

גם אני כמו כולן.. צמתי..רב היום בבית הכנסת..

החזקתי הרבה תינוקות... זה עשה טוב...לנשמהה

גמר חתימה לכם

שמחה שזה עושה לך טוב לנשמה..ובע"ה עוד השנה תזכי להחזיק את שלך!

יישר כוח יפעת על ההתעניינות...

היתה לי חולשה אדירה ורצון גדול לשתות- ב"ה אחרי הצום זה עבר פחות או יותר.

בהצלחה לכולן!!! 

לצערי לא הצלחתי להקפיד לשתות ממש כל עשר דקות, ואני לא הכי רגועה....

ב"ה עבר יחסית טוב, והבת שלי התנהגה מהמם, והצלחתי להתפלל בבית, ותנועות העובר כמעט ולא נחלשו....

רק מה, בסביבות חמש התחילו אצלי התקשויות בבטן. לא כאלו שאפשר לטעות בהן.

אחרי שבירת הצום הן מעט נרגעו, אבל בהחלט לא נעלמו....

מקווה שזה חולף, ורק התייבשות קלה, והכל בסדר.

איך יכולה להרגיע את עצמי?

ויפעת- רפואה שלמה לך!!! איזה צום היה לך....

עיניים זוהרות, אני חושבת שאת יכולה להיות רגועה.

גם לי היו התקשויות של הבטן (איזה 3 שעות, כמעט ברציפות), וב"ה הן נעלמו לי קצת אחרי הצום.

בעז"ה גם שלך ייעלמו בקרוב ממש!! (ואולי כבר נעלמו?)

כנראה שהגוף שלך באמת היה בטראומה מחוסר השתייה...

למיטב ידיעתי, צירים כאלה לא מזיקים לעובר (ככה הבנתי מהספרים שיש לי ומהאינטרנט).

אני חושבת שאת יכולה להתעודד גם בזכות ההלכה עצמה:

בעיקרון אין היתר למעוברת לשבור את הצום (לא מדברת על כזו שהרופאים אמרו לה לשתות בשיעורים), אלא אם כן חטפה צירים אמיתיים (ככה ראיתי בטור של הרב מלמד, ב"בשבע". ראיתי גם בעוד מקומות שזו טעות גדולה להתיר בהינף יד שתייה בשיעורים למעוברות. שתייה בשיעורים היא רק לחולים שיש בהם סכנה - שעדיף שישתו ויאכלו קודם בשיעורים, ורק אם זה לא עוזר - לאכול ולשתות רגיל, עד שתשוב נפשם. מעוברת שסובלת מתופעות שבגללן מפנים לבי"ח - רק היא יכולה לשתות ולאכול בשיעורים... ורצוי שתזמין גם אמבולנס).

זה ממש לא כדי לתקוף אותך חלילה!!!!!! (אני לא מתערבת במקרים שאני לא מכירה מקרוב... וחוץ מזה - אני לא רופאה ולא רב).

אני מראה לך רק שזה אפשרי שגם אנחנו, המעוברות, תעבורנה צום של 25 שעות, בלי שתהיה סכנה חלילה לנו או לעובר (ראיתי גם מסקנות ממחקרים שאין קשר בין צומות להפלות. הכי הרבה - הצום מזרז לידות של מעוברות בחודש ה-9 שלהן).

הקיצר - את תהיי בסדר בעז"ה, והנסיכה שלך גם

התאוששות מהירה והמשך היריון בריא!

היה לי חם, בתוספת רעש של אזעקה מאיזה חנות/כלי רכב כל היום. בתוספת 2 ילדים שיש להם קשיי התאקלמות בתוספת לכך שמדי פעם היו צירים סדירים שפסקו להם ונעלמו.

לא הצלחתי להתרכז בתפילה.

והתעצבנתי ממש כל היום.

ונראה לי שאני מפרסמת לכל הרופאים את העובדה שצום לא מזרז לידה.

זו כבר הפעם השניה שבסוף תשיעי חל לו יוה"כ ואין זכר ללידה.

בשבוע 27.

לכן מזהירים על התייבשות בשבועות אילו.

ותדעו, שמי ששתתה לשיעורים בהיתר רב, זה נחשב שצמה!!!

ובעיני זו ממש טעות לעודד "מסירות נפש" במקום שזה בדיוק הפוך.

חוסר ההבנה מה גומרת ההתייבשות לנשים, מובילה נשים רבות לפגוע בעצמן או בעובר שלהן ח"ו.

אין לנו מה להיות יותר אפיפיור מהאפיפיור. רב שמדריך אשה להתחיל לשתות לשיעורים, פוסק לפי ההלכה היהודית - אותה הלכה שפסקה לצום!!! וזה הדבר שעליה לעשות. לשמור על עצמה ועל העובר לפי ההדרכות האילו!

ואני יודעת שדיברתי פה בצורה קשה.

אבל ראיתי מספיק פגים שנולדו בשבועות כאילו... וראיתי את ההורים שצריכים לגדל ילד פגוע ל"ע למשך ימיהם.

דווקא נשמע לי מאוד הגיוני שאם את תשעה באב (צום דרבנן) חובה לצום מלכתחילה, ורק אם חלילה וחס מרגישים ממש רע - לשבור, אז ק"ו כשמדובר בצום דאורייתא.

(צום דאורייתא - גם חולים חייבים לצום! אלא אם כן זה פיקוח נפש. תבדקי בספרי ההלכה ).

אני מסכימה עם הרבנים שהיום נותנים היתרים על ימין ועל שמאל, כאילו זה איסור קל.

גם לשתות בשיעורים זה איסור דאורייתא, רק במקום נניח 100% איסור - "רק" 90% איסור.

השתייה בשיעורים נועדה לחולים שיש בהם סכנה.

כמובן שכל אחת תנהג לפי הרב שלה, אבל באמת כדאי לתת לרבנים המקלים את טענות הרבנים ה"מחמירים", שיענו על טענותיהם החזקות (כמו למשל: איך אפשר לטעון שהיום הנשים המעוברות חלשות יותר מהנשים המעוברות של פעם, אם בעבר 20% מהיולדות היו נפטרות בשעת לידתן, התוחלת חיים הייתה קצרה למדיי מהיום, הרפואה השתדרגה מאוד מאז, יש מחקרים שאומרים שהצום לא מזיק לעובר וכו' וכו'?).

אני גם סומכת על הקב"ה שלא סתם מצווה אותנו לצום גם כן.

שוב - בצירים אמיתיים - חייבים לשתות בשיעורים! (ואם לא מפסיקים - לשתות היטב ולהזמין אמבולנס).

וודאי שיש מקרים על לידות טרם זמנם, אבל אין מחקרים שזה קשור לצום!

הצום מקסימום מעודד לידה מוקדמת של עובר שגם ככה בחודש התשיעי שלו בבטן.. וזה - לדעת רוב הרופאים - לא מסוכן לעובר.

הבאתי סה"כ את דעות הרבנים שאני מחזיקה מהם.

כל אחת תנהג לפי הרב שלה

סליחה אם פגעתי במישהי!!

המונחים "מעוברת" ו"יולדת" הם מונחים שמופיעים הרבה בספרות הלכתית עתיקה מאוד, וממלאים שות"ים שלמים.

לפעמים מעוברת ויולדת הן בחזקת "חולה שיש בו סכנה".

ההוראה- ולא ההיתר כפי שאת קוראת לזה- למעוברת לא לצום היא לא משהו שנולד בדור הזה. ממש להפך. זה נקבע בספרי הלכה ישנים מאוד, והתחושה היא שדווקא בדור הזה דורשים מנשים דברים שהן כלל לא חייבות בהם.

 אף אחד לא מתייחס לזה כאילו זה איסור קל אלא כאל איסור של פיקוח נפש לעובר! ולעתים גם לאם!

לא מדובר ברבנים מקלים אלא בפוסקים ומורי הוראה מהשורה הראשונה.

את תראי בעז"ה שכשיופיעו לך צירים את תשתגעי מזה ששעות לא תביני אם מדובר בצירים אמיתיים או מדומים.ובעת תענית לא תמיד יש את הזמן להסס וזה עלול לעלות ביוקר. בעיקר בשבועות מוקדמים ולכן בהם מורים- ולא מתירים- לא לצום. מה שאין כן בחודש תשיעי, שאז המעוברת יכולה אולי לצום ומקסימום ללדת.

באירופה של פעם נשים מעוברות לא צמו. אם כבר, ההחמרות החלו בימים שלנו כשנשים רוצות יותר ויותר לעשות את כל תפקידי הגבר בעולם הזה.

נשים נפטרו אז בלידתן מסיבות אחרות כמו רעלת היריון, שטפי דם פנימיים שלא עלו עליהם בהיעדר אולטראסאונד, ועוד צרות שנחסכו ממנו, שלא נדע...

אין קשר לצומות וכו'.

הצום גורם ישירות להתייבשות וזו עלולה להביא לצירים. אין בכך ספק. לא חפרת מספיק בנושא או שלא שאלת את אנשים המקצועיים מספיק.

בקשי מבעלך שיחפש לך בשות"ים עתיקים. תופתעי.

כל יולדת הפונה סתם לחדר לידה עם צרים מוקדמים דבר ראשון מטופלת במתן עירוי נוזלים.

כי ברוב המקרים התייבשות היא זו שגורמת להם.

אפילו אם ידועה סיבה אחרת שגרמה להם. דבר ראשון מפציצים בנוזלים, כי זה מה שמרגיע צירים מוקדמים ומיותרים. 

ויש עוד כמה רבנים (לא זוכרת את שמם, אבל אני יכולה לבדוק עבורך).

תפני אליהם עם הטיעונים שלך, והם יידעו לענות לך. אני לא יודעת מה לענות לך, כי אני מרגישה שאת מדברת בסקלה אחרת (הפיקוח נפש שלך לא תואם את הפיקוח נפש של ההלכה למשל, ועוד כל מיני מושגים שהתשטשו אצלך ואצל רבות..).

את גם יכולה להעשיר אותנו עם מחקרים שמראים שצומות מביאים צירים (אני מדברת על צירים מסוכנים. לא סתם צירים מדומים, שאומנם הם לא כ"כ נעימים, אבל הם לא מובילים ללידה מוקדמת או משהו..).

ולזו שטענה שהרב מלמד מחמיר - היא טועה בגדול! הרב ידוע דווקא כרב שפוסק בדיוק לפי ההלכה, בלי כל החמרות למיניהם.

בבקשה אל תמשיכו להתווכח איתי בנידון, כי זה באמת מרגיש לי כמו טיעונים שאמורים להפנות לרב.

(אלא אם כן אנחנו רוצות חלילה לקבל רק פסקים שנוחים לנו, ואם אנחנו יודעות שפיקוח נפש מתיר שתייה בשיעורים - נפסוק לעצמנו אילו מיחושים נקראים פיקוח נפש ואלו לא. אני רוצה להאמין שאין פה אחת כזו...).

בנות, אולי הגיע הזמן לסמוך על הרבנים שהם יודעים גם את מה שאנחנו יודעות??

גם הם התייעצו עם רופאים, קראו מחקרים, שמעו על תופעות ומקרים שונים, וכשהם פוסקים משהו - הם יודעים מה הם אומרים (ולפעמים הם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו. אני בטוחה שלא קראת המון מחקרים והתייעצת עם מלא רופאים. את מדברת מניסיון שלך, של חברות שלך, משמועות ששמעת, מכתבות באינטרנט. את חושבת שהרב הסתפק ב"מחקר" כזה? וודאי שעשה מחקר מקיף יותר משלך).

לי יש אמונת חכמים

אז אל תנסו לשנות את דעתי 

שמישהי אחרת פסלה את כל אלו ששתו שיעורים כי נשמעו לדברי הפוסקים של הקהילה שלהם. שהן מחליטות בעצמן וממציאות פיקוח נפש שאינו לפי גדרי ההלכה, 

אני לא תוקפת, לא בולעת, ( אם חשת כך, מתנצלת מאוד, אשמח שתאמרי לי, ולדעתי כדאי שאישי היכן חשת כך כדי שאבהיר את עצמי שלא תצטערי לחינם ) אכפת לי שכתבת נחרצות שאנחנו שותות חופשי רק כי שמענו סיפורים. לא התייחסת אלינו ברצינות.

אני מאוד מכבדת את מי שהייתה צריכה לצום וצמה, גם אני צמתי בהיריון הקודם גם תשעה באב וגם יו"כ ועבר מעולה אפילו בלי התקשויות.

הפעם זה שונה, ואיני מתווכחת עם זה. עלי לשתות כדי לשמור על העובר שלי.

הרב שפסק בקיא מספיק בהלכה וברפואה כדי שאהיה רגועה.

אף אחת לא צודקת כאן, כי זה לא וויכוח.

זו מחלוקת הפוסקים.

לכן אין מקום לומר שלך יש אמונת חכמים ולאחרות לא.

לך יש אמונת חכמים ברב מלמד ולהן יש ברבנים אחרים.

אני שאלתי רבנים מחמירים מהשורה הראשונה וזו היתה הפסיקה שלהם.

תכניסי לך לראש: אותה הלכה שקבעה את הצורך בצום, אותה הלכה קבעה שלרבנים יש סמכות לקבוע את גבולותיה.

ותשעה באב מתירים לא לצום ממש בקלות! ומדובר על רבנים מחמירים בכל יתר הענינים.

שאלות ותשובות בהלכה

רופאים חוששים מכך שיתבעו אותם. ולכן רוב הרופאים לא ימליצו על צום,מחשש שיתבעו אותם אם משהו יקרה.

כאמור, שכל אחת תלך לפי רבה

התחלחל ואמר שחס וחלילה לי לסכן את העובר, ובאיזו זכות... 

כמובן שכל אחת צריכה ללכת לפי רבה, ולהיות רגועה ושלווה עם זה.

ולא כדאי להגיד לאחרות שהן טועות אם הולכות בשיטה אחרת.

זו היהדות. שבעים פנים לתורה.

עם ביררת, והרב אמר לך לא לצום, אז מה הבעיה?

ולכן אין לי בעיה אם זה ששתיתי שיעורים ושמרתי על חיי העובר שלי. 

אשמח שיכבדו אותי ואת כל האחרות שנהגו כך בעצת רבותם, כי כך גם זה קשה. שלא יאמרו שאני ממציאה פיקוח נפש, מחליטה על עצמי.... 

זה והרבנים האחרים מחמירים יותר בעניין פיקוח נפש.

זה לא בא לזלזל חלילה בפסיקתו של הרב, או לומר שאינו בקיא בהלכה, אלא להסביר את פסיקתם של אלו שקבעו לכל אלו שכאן לשתות שיעורים. הם שמעו בפרוטרוט את כל הרקע ופסקו כך וכך...

ראשית, לא כל יולדת יכולה להבחין מתי הצירים שלה מדומים ומתי אמיתיים!

בלידה הקודמת שלי למשל לא היה ברור לי שאני בלידה ושאלו צירים אמיתיים- כי הם לא כאבו בכלל- עד שהגיעו צירי לחץ של דקה אחרי דקה!! ואז בקושי הגעתי לבית חולים....

ההתקשויות שיש לי לאחרונה והיו חזקות ביו"כ הן בדיוק כמו שהיו לי ביום הלידה.

לפני הצום התייעצתי עם שני רופאים, האחד חילוני אמר לי לא להעז לצום ( עברתי כבר משהו בהיריון הזה... ) והשני, דתי, אמר לצום עד שיופיעו צירים.

נבוכים פנינו לרב גדול שהוא גם רופא גדול והוא אמר- חלילה לי מלצום, ואפילו לשתות את השיעור הגדול יותר! של הארבעים! ולא לפספס ולא לזלזל אפילו פעם אחת. אחרת עלולה להגיע לצירים אמיתיים שיובילו ללידה!

שנית, אחותי, בשלב כמוני של ההיריון, היות והכל אצלה חלק ב"ה, צמה לגמרי. 

אני בטוחה שזו שאלה אישית שתלויה מאוד בהיסטוריה של המעוברת ותשובות מטורים בעיתון לא יכולות להוות פסק לכולן שווה בשווה.

ההתקשויות לא נעלמו  ואני דואגת....

יקירה, שימי לב מה רשמתי בתגובתי הראשונה: חלילה לא באתי לפסול את זה ששתית בשיעורים. אני בטוחה בעיניים עצומות שהתייעצת היטב עם הגורמים הנכונים לפני הצום! באמת!!

רק הבאתי את זה כדי לעודד אותך שאם הצירים האלה היו מסוכנים - לכל הדעות היה מותר לשתות בשיעורים.

אותי, באופן אישי, זה עודד ממש!!

אני מניחה שאם מעוברת רואה שהצירים סדירים, לא נחלשים בהליכה (אומרים שהליכה/עמידה עוזרים לצירים מדומים שייפסקו), ארוכים וכו' - וודאי שמשום חשש לצירים אמיתיים היא צריכה לשתות בשיעורים. אף אחד לא יהיה "ראש בקיר" איתנו. וודאי שאם יש חשש, שאולי בגללו היינו מתפנות לבי"ח - יתירו לנו לשתות בשיעורים, ע"מ לשמור על העובר.

אני בטוחה שמי שעושה לשם שמיים - הקב"ה שומר עליה!

אז אל תדאגי, עיניים זוהרות 

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...

מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

על תמר צור שמעתי המלצות להכנסה.

אבל היא הפסיקה לקבל בשילה אם הבנתי נכון.

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני יודעת שיש נשים שלא מתחברות אליה כי היא 'קרה'.

בעיניי דווקא היא מאוד מקצועית, ואני אוהבת שהיא ממש מסבירה את הרציונאל של מה שהיא עושה.

וכמובן, זה שהיא דתיה ויודעת להיזהר ולשמור מוכתמים גם מוסיף.

(התחלתי לפרט יותר אבל לא רוצה להיות חשופה לתביעה או משהו)