בס"ד
כל אדם שמגיע לעולם מגיע למטרה כלשהי.
המטרה של כל היהודים היא לקיים תרי"ג מצוות ושל שאר העולם היא לקיים 7 מצוות בני נח או שלכל אחד יש יעוד מיוחד משלו שאף אחד אחר לא יכל לעשות?
מענין אותי מה אתם חושבים ואם למשהו יש גם מקור לדעה שלו אז עדיף עם מקורות
בדיוק קראתי כמה ספרים על זה...
לאו דווקא בהצד הדתי אלא מה המטרה של האדם בכלל??
הרי כל אדם בא לפה בשביל משו... אבל מזה הדבר הזה שאנחנו באים בשבילו??
מה שכתבת זה מטרות כלליות של עם, או קבוצת אנשים
ומעבר לזה - לכל אדם יש את התיקון/מטרה שלו.
זה גם נראה לי הגיוני כי בסופו של דבר אם אני באתי לפה לעשות משהו שמישהו אחר מיילא עושה - למה אני כאן בכלל?
אני לא מאמינה שלכולם יש רק את אותה מטרה,
אולי יש מטרה כללית משותפת ובנוסף לכל אחד משהו סצפיפי.
זה בלי מקור או בדיקה זה לפי דעתי 
אלא שלא לכל אחד יש בחירה האם לקיים את המצוות שלו. רק האדם קיבל בחירה, כדי שיוכל לזכות בדין בקרבת אלוקים, וייצור מציאות שלל שלמות ודבקות בה' מתוך רצון ולא הכרח בלבד.
כך גם בטבע של האדם יש שני חלקים, החלק הטבעי, עצם היותו אדם, ולא סתם אדם אלא פלוני בן פלוני משבט פלוני מישראל (או גר פלוני, או פלונית בת פלוני, או איש פלוני מאומה פלונית, או פלוני עבדו של פלוני וכדו' כל אחד לפי סוג ייחוסו (מין/ גזע/ מעמד, שכמובן חלקם עצמיים באדם וחלקם הם רק תפאורה, למשל יהודי לא יכול להיות עבד מצד טבעו, וכן איני יודע אם גוי יכול להיות בעל ייחוס של עבד לגוי אחר)). הטבע הזה, כמו הטבע החומרי-לא נתון לשליטתו, לא נתון לבחירתו, ולא צריך את עזרתו. זה מה שהוא, והוא יפעל בהתאם, באתי לכתוב "ברצונו או שלא ברצונו", אבל זה לא נכון כי זה כ"כ טבעי שהוא לא יכול לרצות אחרת. בדבר זה האדם שווה לכל שאר הנבראים.
ויש חלק שני חלק בחירי, החלק הבחירי תלוי בתורה והמצוות של אותו אדם, הבחירה מבטאת את ההתקשרות שלו עם אלוקים, איש איש כפי מצוותיו וכפי מה שעליו לעשות כדי להגיע למקסימום שלו. כאשר האדם מתחבר לאלוקים-ממילא הוא גם ימלא את תפקידו הטבעי בעולם כראוי.
כאן יש להתיחס לנק' נוספת, והיא השינויים הטבעיים שבאים כתוצאה משינויים רוחניים (עבירות). לכל אדם בעולם יש טבע, והטבע הזה מלוה אותו בלי שתהיה לו ברירה. אבל משמעותו של הטבע הזה היא- שהקב"ה החליט שאם האדם הזה יהיה שלם ברוח הרי שפועלו במציאות וגורלו יהיה א' (ע"פ הטבע שלו), ואם יהיה קצת פחות שלם-פועלו במציאות וגורלו יהיה ב' (ע"פ הטבע שלו), ואם עוד פחות שלם-ג' (ע"פ הטבע שלו), ואם מושחת לגמרי-ד' (ע"פ הטבע שלו). ובאמצע מדרגות רבות מספור. ואמנם, אדם אחר-אם יהיה שלם ברוח הרי שפועלו במציאות וגורלו יהיה 1, ואם... בשונה מפועלו וגורלו של הראשון, כל אחד לפי טבעו, כפי שכל הנבראים, פועלים כולם את רצון ה', כל אחד בתכונתו המיוחדת לו.
ולזה הכוונה-הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים.
ע"י זה שהאדם עושה את המצוות הנתונות לבחירתו, הוא מגיע לתכלית החיים שהועיד לו הבורא עלי אדמות וממילא מממש את תפקידו בעולם.
(המקורות קצת מורכבים, ולא כל אחד אומר בפירוש את כל מה שנאמר כאן-רמב"ם פרק שמיני מ8 פרקים לרמב"ם (המקור העיקרי לדברים), "כוזרי" סוף מאמר חמישי (בעיקר), "דרך ה'" של הרמח"ל)
נ.ב. אני ממליץ לקרוא את הנאמר פה לפחות פעמיים כי בהתחלה יש דברים שכדי להבינם כראוי צריך לקרוא את הסוף, וכן להיפך, כך שלא היתה לי ברירה...
התרי"ג הם הדרך למלא אותה.
המטרה היא כללית, לאומית- עולמית, (וכמו שאמרו אוסנת ולך דומיה תהילה)
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
תפקידנו כאומה למען העולם למען ה'
ומפה והלאה כל אחד מוצא את הדרך בה הוא אמור לתפקד
כחלק מעמ"י ולמען תפקידו.
מקווה שעזרתי...
באופן טבעי אין בני אדם שזהים אחד לשני.
לכל אחד כוחות ודרך משלו. כל אחד הוא עולם שלם.
תפקידנו לנתב את עולמנו שלנו לאותו יעוד.
לחברי הקוראים.
"תורת ישראל" , אינה מספרת לנו על "מטרת החיים". כי אין לה כלל עניין בצורך בידיעה .
כתוב בבראשית . ב,טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
"לעבדה" - ללמוד את מהלכי החיים ושימור הטבע. למען ישמר "גן העדן" לדורות הבאים.
"לשמרה" - להעביר את שלמד לדורות הבאים. כי השמירה באה רק עם הזיכרון.
בעצם, תפקידו של האדם הוא לשמור על הבריאה בכדי שתשמר לעולם. וזאת מטרתינו בחיים.
תרי"ג המצוות, אינן מ"תורת ישראל" אלא "המצאה" של רבנים מדתות אחרות. כגון "דת זרטוסטרא" הפרסית או הבבלית הקדומה.
באשר לאלו מתורת ישראל, קיים עירבוב רב בין אלו שרק הכוהנים מחוייבים בהם ולא כל עם ישראל. או חוקים חד פעמיים שנועדו למטרה מסויימת.
אלוהים אינו זקוק לכלום. תכניסו זאת היטב לראש. אנחנו הם אלו הזקוקים לאלוהים. לכן, אלוהים לא זקוק למצוות, או תפילות סרק, או "תשמישי קדושה" המהוים "פסל ומסכה" לצורכי פולחן.
תורת ישראל מלמדת את האדם לחיות את חייו , כאן בעולם הזה ועכשיו. בהווה. כי מי יודע מה ילד יום ?
גם הסיפורים של החיים בעולם הבא אינן מתורת ישראל וכמוה גם האמונה ב"משיח" שיבוא באחרית הימים. אמונות זרות אלו נועדו בכדי להשלות את עם ישראל שבגולה בעיקר שהנה יגיעו ימים טובים יותר בעתיד. אך ללא מעשים טובים, אין עתיד טוב יותר.
כל החוקים והמצוות שבתורת ישראל, ניתנו בכדי שעם ישראל יבנה ויקים עולם יפה יותר במציאות. עולם של אהבה ועזרה הדדית, עולם בריא ללא מחלות, מסגרות משפחתיות וחברתיות. וזהו.
הגיע הזמן שאלו המגדירים את עצמם כ"חרדים" או "דתיים", יתחילו לחזור בתשובה ליהוה אלוהי ישראל ככתוב בספר דברים
ל,י כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
ל,יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. ל,כ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ--לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם.
כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות.
מקור:ספר היום יום
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת 
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה