בס"ד
כל אדם שמגיע לעולם מגיע למטרה כלשהי.
המטרה של כל היהודים היא לקיים תרי"ג מצוות ושל שאר העולם היא לקיים 7 מצוות בני נח או שלכל אחד יש יעוד מיוחד משלו שאף אחד אחר לא יכל לעשות?
מענין אותי מה אתם חושבים ואם למשהו יש גם מקור לדעה שלו אז עדיף עם מקורות
בדיוק קראתי כמה ספרים על זה...
לאו דווקא בהצד הדתי אלא מה המטרה של האדם בכלל??
הרי כל אדם בא לפה בשביל משו... אבל מזה הדבר הזה שאנחנו באים בשבילו??
מה שכתבת זה מטרות כלליות של עם, או קבוצת אנשים
ומעבר לזה - לכל אדם יש את התיקון/מטרה שלו.
זה גם נראה לי הגיוני כי בסופו של דבר אם אני באתי לפה לעשות משהו שמישהו אחר מיילא עושה - למה אני כאן בכלל?
אני לא מאמינה שלכולם יש רק את אותה מטרה,
אולי יש מטרה כללית משותפת ובנוסף לכל אחד משהו סצפיפי.
זה בלי מקור או בדיקה זה לפי דעתי 
אלא שלא לכל אחד יש בחירה האם לקיים את המצוות שלו. רק האדם קיבל בחירה, כדי שיוכל לזכות בדין בקרבת אלוקים, וייצור מציאות שלל שלמות ודבקות בה' מתוך רצון ולא הכרח בלבד.
כך גם בטבע של האדם יש שני חלקים, החלק הטבעי, עצם היותו אדם, ולא סתם אדם אלא פלוני בן פלוני משבט פלוני מישראל (או גר פלוני, או פלונית בת פלוני, או איש פלוני מאומה פלונית, או פלוני עבדו של פלוני וכדו' כל אחד לפי סוג ייחוסו (מין/ גזע/ מעמד, שכמובן חלקם עצמיים באדם וחלקם הם רק תפאורה, למשל יהודי לא יכול להיות עבד מצד טבעו, וכן איני יודע אם גוי יכול להיות בעל ייחוס של עבד לגוי אחר)). הטבע הזה, כמו הטבע החומרי-לא נתון לשליטתו, לא נתון לבחירתו, ולא צריך את עזרתו. זה מה שהוא, והוא יפעל בהתאם, באתי לכתוב "ברצונו או שלא ברצונו", אבל זה לא נכון כי זה כ"כ טבעי שהוא לא יכול לרצות אחרת. בדבר זה האדם שווה לכל שאר הנבראים.
ויש חלק שני חלק בחירי, החלק הבחירי תלוי בתורה והמצוות של אותו אדם, הבחירה מבטאת את ההתקשרות שלו עם אלוקים, איש איש כפי מצוותיו וכפי מה שעליו לעשות כדי להגיע למקסימום שלו. כאשר האדם מתחבר לאלוקים-ממילא הוא גם ימלא את תפקידו הטבעי בעולם כראוי.
כאן יש להתיחס לנק' נוספת, והיא השינויים הטבעיים שבאים כתוצאה משינויים רוחניים (עבירות). לכל אדם בעולם יש טבע, והטבע הזה מלוה אותו בלי שתהיה לו ברירה. אבל משמעותו של הטבע הזה היא- שהקב"ה החליט שאם האדם הזה יהיה שלם ברוח הרי שפועלו במציאות וגורלו יהיה א' (ע"פ הטבע שלו), ואם יהיה קצת פחות שלם-פועלו במציאות וגורלו יהיה ב' (ע"פ הטבע שלו), ואם עוד פחות שלם-ג' (ע"פ הטבע שלו), ואם מושחת לגמרי-ד' (ע"פ הטבע שלו). ובאמצע מדרגות רבות מספור. ואמנם, אדם אחר-אם יהיה שלם ברוח הרי שפועלו במציאות וגורלו יהיה 1, ואם... בשונה מפועלו וגורלו של הראשון, כל אחד לפי טבעו, כפי שכל הנבראים, פועלים כולם את רצון ה', כל אחד בתכונתו המיוחדת לו.
ולזה הכוונה-הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים.
ע"י זה שהאדם עושה את המצוות הנתונות לבחירתו, הוא מגיע לתכלית החיים שהועיד לו הבורא עלי אדמות וממילא מממש את תפקידו בעולם.
(המקורות קצת מורכבים, ולא כל אחד אומר בפירוש את כל מה שנאמר כאן-רמב"ם פרק שמיני מ8 פרקים לרמב"ם (המקור העיקרי לדברים), "כוזרי" סוף מאמר חמישי (בעיקר), "דרך ה'" של הרמח"ל)
נ.ב. אני ממליץ לקרוא את הנאמר פה לפחות פעמיים כי בהתחלה יש דברים שכדי להבינם כראוי צריך לקרוא את הסוף, וכן להיפך, כך שלא היתה לי ברירה...
התרי"ג הם הדרך למלא אותה.
המטרה היא כללית, לאומית- עולמית, (וכמו שאמרו אוסנת ולך דומיה תהילה)
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
תפקידנו כאומה למען העולם למען ה'
ומפה והלאה כל אחד מוצא את הדרך בה הוא אמור לתפקד
כחלק מעמ"י ולמען תפקידו.
מקווה שעזרתי...
באופן טבעי אין בני אדם שזהים אחד לשני.
לכל אחד כוחות ודרך משלו. כל אחד הוא עולם שלם.
תפקידנו לנתב את עולמנו שלנו לאותו יעוד.
לחברי הקוראים.
"תורת ישראל" , אינה מספרת לנו על "מטרת החיים". כי אין לה כלל עניין בצורך בידיעה .
כתוב בבראשית . ב,טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
"לעבדה" - ללמוד את מהלכי החיים ושימור הטבע. למען ישמר "גן העדן" לדורות הבאים.
"לשמרה" - להעביר את שלמד לדורות הבאים. כי השמירה באה רק עם הזיכרון.
בעצם, תפקידו של האדם הוא לשמור על הבריאה בכדי שתשמר לעולם. וזאת מטרתינו בחיים.
תרי"ג המצוות, אינן מ"תורת ישראל" אלא "המצאה" של רבנים מדתות אחרות. כגון "דת זרטוסטרא" הפרסית או הבבלית הקדומה.
באשר לאלו מתורת ישראל, קיים עירבוב רב בין אלו שרק הכוהנים מחוייבים בהם ולא כל עם ישראל. או חוקים חד פעמיים שנועדו למטרה מסויימת.
אלוהים אינו זקוק לכלום. תכניסו זאת היטב לראש. אנחנו הם אלו הזקוקים לאלוהים. לכן, אלוהים לא זקוק למצוות, או תפילות סרק, או "תשמישי קדושה" המהוים "פסל ומסכה" לצורכי פולחן.
תורת ישראל מלמדת את האדם לחיות את חייו , כאן בעולם הזה ועכשיו. בהווה. כי מי יודע מה ילד יום ?
גם הסיפורים של החיים בעולם הבא אינן מתורת ישראל וכמוה גם האמונה ב"משיח" שיבוא באחרית הימים. אמונות זרות אלו נועדו בכדי להשלות את עם ישראל שבגולה בעיקר שהנה יגיעו ימים טובים יותר בעתיד. אך ללא מעשים טובים, אין עתיד טוב יותר.
כל החוקים והמצוות שבתורת ישראל, ניתנו בכדי שעם ישראל יבנה ויקים עולם יפה יותר במציאות. עולם של אהבה ועזרה הדדית, עולם בריא ללא מחלות, מסגרות משפחתיות וחברתיות. וזהו.
הגיע הזמן שאלו המגדירים את עצמם כ"חרדים" או "דתיים", יתחילו לחזור בתשובה ליהוה אלוהי ישראל ככתוב בספר דברים
ל,י כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
ל,יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. ל,כ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ--לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם.
כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות.
מקור:ספר היום יום
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ
קשה לקריאה?
או תובעני מבחינת עבודת השם?
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?
ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?
(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)
(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)
אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..
אני אתחיל.
א. קלאסי- ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).
ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..
על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.
אבל מי יקרא את זה?
בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?
אשמח לחידוד..
זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.
או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.
ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד
(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)
אכתוב ב"נ בהמשך
שומרת את השרשור
כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).
לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).
ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)
מרגולממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.
ובנפרד בשביל הפרקטיות…
אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)
הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)
וגם אם אני לא טועה
מנחה, ראש חודש, חגים...
בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..
ה' ישמח אתכם, תודה
ידעו..
זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי
האדמור מפיאסצנה היד..
הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.
בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה
אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..
אבל שוב זה קצת שונה..
שווה לעיין שם בכל מקרה😃
על שמחה ועצבות יש מלא!
אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..
תודה
ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.
אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.
בהצלחה!
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
