לק"י

אני מניחה שזה מוזר, אבל אפשר להתמודד עם זה.

ואחרי שמתרגלים לרעיון- זה כבר נראה בסדר.

המון הצלחה

כמו שאת מסבירה את עצמך בדרך החיים שלך בנושאים רבים בכל פגישה, וביניהם אולי אפילו הגירושין שעברת,

זה אולי ירתיע פחות. מי שצריך להמשיך איתך ימשיך בעז"ה.

אולי זה יעודד אותך שאמא שלי הייתה יוצאת לפגישות עם כיסוי ראש (עכשיו היא נשואה בפעם השנייה ב"ה).

אם הבחור יודע על המצב - וה"מצב" עצמו לא "מרתיע" אותו, לא זה מה שישבור.. ובוודאי שכאשר מדובר על מישהו שגם התגרש והוא ירא שמיים, אז זה יכול להוסיף מבחינתו.

מה שכן - אפשר לבוא עם פאה. וזה פיתרון בהחלט מקובל למצב כזה, לזמן הפגישה בלבד.

שפאה זה לא בלקסיקון שלי... מרגיש לי מלאכותי,כאילו, או השיער שלי או כיסוי ראש..

ותודה על העידוד

לא הכוונה שתלכי כך קבוע..

אבל אם תרגישי שזה מעכב - אז זה פיתרון עדיף.

לא נכון "או השיער שלי או כיסוי ראש". הרי ברור ש"שיער" גרוע בהרבה מפאה, מצד ההלכה. זה יותר חשוב מה"הרגשה". אדרבה, אם יהיה קושי ובגללו את תחליטי כך ולא "השיער שלי", זה מראה על יראת שמיים שעומדת בשורש של כיסוי הראש, ולא רק "הרגל" וכו', למרות שזה הרגל חשוב.

אז כדאי שתזכרי שיש אופציה כזאת, לשעת הדחק..  ואם תלכי כך לפגישה, ותגידי לעצמך: אני לא עושה "הצגה". אני הולכת כך - כי עפ"י ההלכה זה עדיף, ויחד עם זה לשם-שמיים, לעזור ל"עיכול" שלי, כדי להתחתן יותר מהר (שגם זו מצוה), אז גם יהיה לך קל יותר בהרגשה.

נקוה שתמצאי מהר - לפני שתצטרכי להתלבט..

אם חלילה הייתי גרוש, לא היה מפריע לי לצאת עם בחורה שה"פגם" שלה הוא כיסוי ראש. אדרבא, הייתי רואה בכך סימן ליראת שמים.

יש מעט מאוד דברים שהם "חד וחלק"
"למד לשונך לומר אייני יודע"

ואם ממליצים לה להוריד אז צריך באותה נשימה לומר לה שזה אסור

ופה זה כבר החלטה שלה אם לעבור עבירה או לא

כשנפגשתי פעם עם גרושה והיא הורידה את כיסוי הראש - לי זה דווקא הפריע.

מי שיש לה עקרונות והיא משלמת עליהם את 'המחיר' - הרבה יותר איכותית בעיניי.

(גם רבנים גדולים וחשובים!!) להוריד את הכסר"ש!! והאמת? זה מובן..

והיא גם לא מבקשת היתר, כזכור.

היא שאלה אם התחושה שלה שהכיסוי מרתיע רווקים צעירים מלהפגש איתה נכונה, ואני עונה- כן.

וזה המחיר.

גם אני משלם על טעויות. כולנו משלמים.

זה תלוי במה מדובר.

והרי היא שאלה רב, ואמר לה שלא.

ומה שייך לומר "מציעה לך בחום להוריד את הכסר"ש"...  למרות שברור הרצון הטוב שמתוכו זה נאמר.

אשה שכותבת ששאלה רב ואינה מחפשת היתרים, ושכותבת ש"זה יפה" (כלומר: חוש רוחני כזה למצבה. הרי כשהיתה רווקה לא הלכה כך כי זה יפה), וש"התרגלה"; אלו כמה וכמה דקויות מאד יפות בנפש, שאין לכל אחת - מלבד הענין ההלכתי - אז אי אפשר להתייחס כאילו זה ענין "טכני" בלבד. אשריה שכך הרגשותיה. אם היתה במצוקה של למצוא, ורואה שזה מעכב - יתכן שהיתה צריכה בדוחקה לשאול שוב. אבל מי אומר שזה כך. להערכתי, היא תמצא בדיוק מי שמתאים לאחת כמותה. החוש הזה ש"אי אפשר - פשוט אי אפשר - להוריד את הכיסוי ראש", הוא חוש עדין ויפה. לא בקלות מוותרים עליו. אני מכיר כאלו שהתענינו בנשים במצב זה, דווקא כי הן המשיכו ללכת עם ה כסר"ש. וכאלו שלא - זה היה נראה להם "קל" כזה..

אני לא חושבת שבחורה גרושה בלי ילדים צריכה להיות מוגבלת במגבלת כיסוי הראש.

גם ככה (ויגידו מה שהם רוצים להגיד) רווקים נרתעים לצאת עם בחורות גרושות, אז לבוא עם כיסוי ראש?!

אני מכירה גרושים שלא רצו לצאת עם בחורה שיש לה כיסוי ראש.

וחוץ מזה, דף חדש, התחלה חדשה!

אשריה שהיא ברמה רוחנית כזאת! אני כתבתי את ההמלצה שלי מהנסיון שלי ושל עוד בחורות גרושות שאני מכירה.

חוץ מזה שאני חושבת שכיסוי ראש משייך אישה לאיש, וברגע שאת גרושה, לא ממש רוצה להיות משוייכת לאיש ממנו התגרשת..

ויש את דעת התורה, של הרב ממנו היא בחרה לקבל פסק הלכתי אליו היא מחוייבת.

ישפוט הקורא.

הכותבת המקורית פנתה לרב ספציפי שפסק לה כך וכך. לכן עבורה זוהי דעת תורה.

יתכן שקומי אורי פנתה לרב אחר שדווקא התיר לה, זה לא גורע מטענתי כלום.

ואין שום קשר בין דמגוגיה למה שכתבתי.

אתה הגדרת את דעת הרב שפסק לכותבת כ"דעת התורה" ואת העמדה שקומי מייצגת כ"דעתה של קומי".

עיוות מוחלט. שתיהן דעת תורה, פשוט יש 70 פנים לתורה וזה הגיוני שרב אחד יגיד משו אחד ורב אחרי יגיד משו אחר..

היא שהיא לא הציגה את זה בצורה שיש דעות אחרות ואם קשה שתחפש רבנים מקילים

אלא אמרה שהיא לא חושבת שהיא צריכה את המגבלה הזו

לא היה כאן ויכוח בין דעות רבניות

וחוץ מזה מבחינה הלכתית זה בעיה קשה לשאול רב ע"מ לקבל פסק 

ואח"כ ללכת לרב אחר שיתיר (חייבים לספר שאסרו לך ולא ברור שמותר לא להתיר אפילו אם הוא חושב שמותר)

עבורך, אז כנראה שבאמת את צודקת.

מה ההבדל עם ילדים או בלי ילדים?

אבל אולי זה כן מותר ואז אין חובה להחמיר.

זה לא עניין של נוחות גרידא, זה יותר מזה.

(אבל כמובן, זה לא משנה אם היא רוצה ללכת

עם הכיסוי).

אין ויכוח אמיתי אם מותר לגרושה להוריד את הכיסוי.

כל הרבנים מסכימים שגם גרושה חייבת, 

אלא שדעת ר"מ פיינשטיין שלא צריך להוציא בשביל המצוה הזאת יותר מ20% מהכסף שלך, וממילא אם זה מפריע לך בפגישות, ולא ירצו להתחתן איתך,  זה שווה ערך להוצאה כזאת, ודעת הר"ע יוסף שבשביל המצוה הזאת צריך להוציא את כל ממונו וא"א להתיר בכלל.

אבל בטוח היא עושה מצוה, ואם היא לא מפסידה אסור לה להוריד את הכיסוי לפי כל הרבנים!

מאחלת לך שהפרט לא יהווה מכשלה עבורך, אלא להפך- יתרון גדול והרצונות היפים יקרנו כלפי חוץ כך שתמצאי במהרה..

אני רוצה להבין משהו, את שואלת אם זה בעייתי או מרתיע ולאחר מכן את מונה שלוש סיבות למה לא להוריד ובכלל זה גם את הסיבה שהרב אמר לך לא להוריד ושלא חיפשת התרים.

את שואלת את השאלה הראשונית כדי שיהיה לך מניע להתחיל לחפש התרים?

אני מקווה שהשאלה שלי הובנה כהלכה כי אני באמת לא מבין מה את רוצה לדעת והשרשור הזה מסתחרר בכל ענף, בקיצור בילבלת אותי.

אם זה מרתיע או לא.

כבר כמה זמן שאומרים לי להוריד את הכסר"ש,כך שהצטיירה לי תמונה לא כ"כ אופטימית של-גם גרושה וגם עם כסר"ש...

אז עניין אותי אם בקרב בחורים זה באמת מרתיע עד כדי כך או שיש סיכוי..

ויותר מנחמד לשמוע שיש שחושבים על זה בצורה חיובית,

אין ספק, עודדתם אותי. 

תודה

ואז אולי גם רווק יסכים להכיר

בס"ד

נראה לי מוזר...

בכל אופן אני חושבת שזה יסנן את מי שלא היית רוצה בו,

ז"א  אם אם בחורה צדיקה, וצנועה,(כפי שמשתקף מהודעתך)

וחשוב לך ללכת עם כיסוי מלא, וזה דעת התורה,

על פי הפוסק שלך אז בחור שזה מרתיע אותו פשוט לא ברמה שלך.

מי שמרתיע אותו עצם הגירושין יירתע בכל אופן, אך מי שלא מפריע לו שהיא גרושה,

אך מפריע שהיא עם כיסוי ראש רק אומר שיש פער בינם ביראת שמיים.

ולגבי פאה- מעבר להרגשה וכ' זה גם מאד יקר...

קשה להציע לקנות פאה בכמה אלפי שקלים רק בשביל דייטים.,

מצד שני אם יש אפשרות כלכלית בור שזה עדיף.

(ואולי תוכלי להשתמש בה גם בחתונה בע"ה, הרי בחתונה לא תירצי להיות עם מטפחת, נכון?)

בכל אופן בהצלחה שיהיה! 

בחורה שהיא גרושה ללא ילדים והולכת עם כיסוי ראש  מעלתה גדולה מאוד .

גרוש שלהתחתן עם גרושה מרתיע אותו

אז הוא חצוף.

וגרוש שכיסוי ראש מרתיע אותו

הוא כניראה לא ברמה התורנית שלה.

ואותי כרווקה הסטטוס גרוש לא הרתיע

כל עוד הייתה לזה סיבה הגיונית ולא בעיה בו.

בהצלחה

בס"ד

ברור שגרוש שעצם היותה גרושה מרתיע אותו זה משהו קצת הזוי,

אני עניתי בהתחשב בכך שבמצבה- צעירה וללא ילדים- גם בחור רווק יכול לבוא בחשבון.

וובכלל לא התייחסתי לסטטוס של הבחור אלא לעצם העניין,

שכיסוי ראש לגרושה צעירה זה מראה על רמה גבוהה של יראת שמיים,

ובחור שלא נרתע מהסטטוס שלה, אך נרתע מכך שהיא עם כיסוי ראש, הוא פשוט לא ברמה שלה.

ולצורך העניין זה לא משנה רווק אלמן או גרוש, כי במקרה דנן את עובדת היותה גרושה הוא כן מקבל...

בס"ד

ומי שרואה בכיסוי ראש פגם, פשוט לא ראוי להיות בעלך.

אני לא פמיניסטית משוגעת, אבל פסק ההלכה עושה לך כזה עוול שאני בלי לחשוב פעמיים הייתי מורידה את הכיסוי ראש.

רואים שגברים כתבו אותה, נראה אותם נאלצים להסתובב עם סימן היכר של נישואים שמכער אותם לאחר הגירושים, מרתיע מאוד את בני המין השני ומחסל להם הרבה סיכויים טובים למצוא את בחיר ליבם ללא עוגמת נפש.

את רוצה לשמוע את האמת? אישה פנויה עם כיסוי ראש זה מרתיע, בהחלט כן.

ובעלי פה מוסר שזו מחלוקת בכלל לגבי הכיסוי ראש לגרושה.

שיהיה לך רק אושר ושתמצאי מהר את החצי המושלם והמשלים

היא כותבת שהכיסוי יפה ואת אומרת לה: לא, הוא מכער

ומי אמר לך ש"מחסל להם הרבה סיכויים טובים למצוא את בחיר ליבם ללא עוגמת נפש"

אולי דוקא בזכות זה היא תמצא את בחיר ליבה, הרי היא מחפשת רק אחד.

ואולי בדיוק  למי שהיא מחפשת זה יתאים? ואם לא היא תפסיד אותו?

יש כאן ביזוי ת"ח שבגלל שהם גברים ולא אכפת להם כמה הנשים המדוכאות

סובלות מוציאים פסקי הלכה 'לא מתחשבים'

ויש כאן פריקת עול להגיד שבגלל שההלכה לא מוצאת חן בעיניי אני לא עושה

הדיון כאן נסוב בין אנשים שמקבלים את מרות ההלכה

לק"י

לקב"ה אין עניין שנהיה מכוערות (גם אחרי החתונה..).

וזה ממש עניין של טעם וסגנון.

מדהים איך אנשים מנסחים את המציאות בהתאם לצורך

אם זה היה איסור מוחלט לא הייתה שאלה בכלל, אבל בגלל שיש רבנים שאומרים שאם הורדת הכיסוי מגדילה את סיכוייה להנשא מותר... אני אומרת ככה: מראה זה של טעם, של גאוגרפיה ותרבות. דבר שאחד תופס כאמת מוחלטת, אחר תופס כשקר. לעניות דעתי אם יהיה אדם מסויים שירתיע אותו לצאת בגלל הכיסוי - רק אז תשקלי להוריד. עד אז לא משנה מה כולם אומרים, את לא צריכה את כולם, בדיוק אחד. תקפידי על ההלכה וה' יהיה בעזרך!

עד עכשיו, פשוט כי לי אמרו שבחוה"מ אסור לכתוב אלא לדבר האבד או לצורך המועד או לצורך הרבים..

אז לגבי ה"תק' קצרצרה" ו"אחרי הרבה מאוד זמן": פרוש, תק' קצרצרה- של נישואים, אחרי הרבה מאוד זמן-של סרוב גט ועגינות, שאז ודאי שחובה בכסר"ש.

עד כאן הבהרתי.

ישלם לך ה' בבית של שלום

זה הולך בקו-ישר עם היראת שמיים והישרות שמתבטאת בנושא השרשור כפי שהעלית (אגב, גם תקופת ה"סירוב גט" הקשה, היא כמובן נישואין. רק לא במובן ה"נפשי"..).

ה' יזכך למצוא בקרוב מי שמתאים לאישיותך הישרה והטובה כפי שמתבטאת כאן.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?