אני חושבת שצריך להפריד את האכזבה שלך מהתנהלות הלידה וסיומה הטוב בקיסרי.

פחדים הם דבר טבעי שמשותף לכל מי שבהריון או ילדה ,עם חיות לידה כמושלך ודאי שהם יועצמו.

מה יקרה בפעם הבאה עוד חזון למועד..

תני לעצמך זמן לעבד את הלידה הזו ואל תעסיקי את עצמך בדמיונות.

דברי על מה שמטריד אותך בבוא הזמן עם הרופא שלך או מילדת(תוכלי גם עכשיו אם זה יחזיר לך את השקט הנפשי)

הכי חשוב זה שתהני מבן שלך.

הדאגות שלך כ"כ נורמליות ולגיטמיות, גם אני חשתי ככה אחרי הלידה הראשונה שלי שהייתה מאוד(!) קשה.

הקב"ה ברא את האישה עם קושי גדול ללדת כדי שתצעק ותתפלל וכך תתקן את חטא אדם הראשון. כשחושבים על כך שזה תיקון זה נהיה יותר קל לשאת את זה. 

פרט לזה, בד"כ דברים גדולים כמו לידה לא מגיעים בקלות כי טמון בהם פוטנציאל גדול. תחשבי על מה יצא בעז"ה מהילד שלך עוד כמה שנים(!!!)

תדעי לך שבד"כ בלידות הבאות זה צריך להיות הרבה יותר קל, ואם היתה לך לידה אחת קשה, זה לא אומר שהלידות הבאות יהיו כך גם כן...

את מוזמנת לפנות באישי אם תרצי לדבר... חיבוק גדול!!!

אני מבינה אותך מצוייו! אני חושבת שזה מאוד נורמלי המחשבות האלו ועם הזמן לומדים לחשוב על זה בצורה יותר פרופורציונלית. 

עברתי את כל התהליך של לידה רגילה, לחיצות... ובסוף הרופא אמר שאין ברירה, שבגלל התנוחה של הראש חייבים לעשות ניתוח. אני זוכרת את האכזבה הקשה שהיתה לי, אפילו ביקשתי שיתנו לי עוד הזדמנות לנסות אבל זה לא הלך. 

ואחרי הלידה, מאוד שמחתי בתינוק החמוד והבריא אבל מדי פעם עלו בי המחשבות אולי לא עשיתי מספיק...

היום, אני כבר חושבת על זה בצורה קצת שונה, שהכי חשוב שהתינוק יהיה  בריא וטוב ושבימינו יש פיתרון למצבים כאלו. 

פה ושם המחשבות האלו חוזרות, ובמיוחד עכשיו שאני כבר מחכה ללידה השניה ב''ה, ולפעמים נדמה לי כאילו הכל חוזר על עצמו ושוב פעם אני מתאכזבת...

התפללתי הרבה בימים הנוראים על הלידה ואני מקווה שהפעם לא אתאכזב מעצמי...

שיהיה לכולם בקלות, בשמחה ובבריאות!

כמו שאמרו מעלי יש להפריד בין הרגשי האשמה של הלידה בניתוח ,לבין הפחד להיקרע

את רגשי האשמה שימי בצד, את הלידה שלו ה' בשמים תיכנן פרט בפרט את עשית את המקסימום ומעבר, ויצא לך בסוף תינוק חי נושם מתוק ובריא בדרך ניתוח כי כך ה' רצה וכך הרופאים שאנו סומכים עליהם החליטו.

עכשיו בעניין הפחד, אוי חייבים להחליף את המילה בראש מלהיקרע לפשוט ללדת ואולי יהיה תפר או שתיים, כאחת שעברה 4 לידות אני יכולה לספר לך שגם אם יש קרע זה הדבר האחרון שמרגישים בזמן הלידה , אין דבר כזה להיקרע כמו שזה מצטייר לך בראש, הכאב כמו שחווית הוא בלחץ של הלחיצות , ושם גם מסתיים הכאב העוצמתי ,הכאב הוא בלחיצות ,וכשהתינוק  יוצא לא מרגישים כלל אם נקרע קצת מרוב הכאב מסביב (בעיקר אם את עם אפידורל), ורק אחרי שיוצא ונושמים לרווחה ומוציאים את השלייה , אז מודיעים לך אם את זקוקה לקצת תפרים.. והכאבים מהתפרים הם רק לאחר הלידה... וגם הם לא בעוצמה של כאב כמו לידה...

אז אולי תרגיל או שתיים ממטפלת של מח אחד (אני מכירה אחת מעולה אם את רוצה אתן לך את מספרה בסמר אישי) שתהפוך לך את המילה בראש להקרע ללדת תינוק ומקסימום יהיה תפר , והיא תוציא לך מהראש את המונח להיקרע

במקרה של קרע קטן זה בכלל לא נורא

ועוד משהו- מטרה של לידה היא תנוק בריא ולא לידה טבעית או חוויה כלשהי

ואת עשית כל מה שיכולת והיית צריכה לעשות

שמעתי סיפורים על מקרים כמו שלך אבל שם לא עשו קיסרי בזמן וזה נגמר מאוד עצוב

מאחלת לך לידות קלות בהמשך

ותזכרי שזה שעברת ניתוח לא אומר כלום עלייך כאשה או כאמא

יכול להיות שהתאמצת יותר מאלו שהייתה להן לידה רגילה וקלה

קודם כל להפנים ולהבין שהלידה הזאת שהיתה היא לא רגילה. וזה שהוא לא יצא כשלצת זה ממש לא באשמתך אלא הנתונים לא היו טובים וזה קורה.

דבר שני- להפנים שבזכות זה שעשו את הניתוח הבן שלך ניצל, כי אם הם היו מחכים עוד קצת ומנסים שוב ושוב הוא ח"ו היה נכנס למצב של מצוקה ואז הבעיה היתה הרבה יותר גדולה.

ללידות הבאות-

להפנים שאת מסוגלת ללדת רגיל.

ולעשות המון הכנות לפני- עיסוי פרינאום מתחילת תשיעי (להתמיד!!) להשתמש המון בשמן שקדים ולהפוך את הלידה למשמעותית יותר.

ואחרון אבל הכי חשוב-

לזכור קודם כל שקרעים קטנים זה לא כזה נורא.

ושחתך זאת לא מילה גסה כ"כ.

אני פחדתי מקרעים ועשיתי מלא עיסויים ובלידה שמו מלא מלא שמן. וב"ה חוץ מהחתך שעשו כדי שהפיצית תוכל לצאת בריאה ושלמה (מוצא אחרון לפני ניתוח..) לא היו קרעים.

וההחלמה מהתפרים היתה מהירה ולא כואבת בכלל!!

כן ניסו שוב ושוב ואחרי הניתוח היה שבוע בפגייה!!

תודה על התגובות..

ובדיעבד- חבל שלא עשו קיסרי מההתחלה.. היה מוריד ממני את הטראומה הזאת של הלידה הזוועתית שהיתה לי..

הרגשתי בלחיצות שאני צרכיה להחליט שזה באמת זה, ושאני מתאמצת עד הסוף. הלחיצות בהתחלה היו די סתמיות כי לא לקחתי את עצמי בידיים - הייתי צריכה לקבל החלטה שאני עושה את זה, לעשות שינוי בראש. אני יודעת על עוד חברה שאמרה את זה.

אבל אני חושבת שגם אם לא הייתי מחליטה ככה הייתי בסוף יולדת, כי העובר מתשיהו היה יוצא - זה היה לוקח פשוט יותר זמן ויותר צירים כואבים.

אבל ברור שאת לא צריכה להרגיש רגשי אשמה על הניתוח - כי במצב שהיית עשית את שלך, את המקסימום שיכולת בלי קשר לפחד להיקרע.

להרגיע אותך ללידה הבאה?? מרוב שהלידה כואבת לא מרגישים את הכאב של הקריעה, אני לא הרגשתי כשחתכו לי ולא הרגשתי כשנקרעתי, הכאב הזה זניח ביחס לצירים ולכל מה שקורה. אחרי הלידה המיילדת בודקת אם יש קרעים - למה היא בודקת? כי האשה לא מרגישה את זה בעצמה ולא יכולה לדווח אם היא נקרעה או לא, סימן שזה לא כואב.

מה שכן כואב זה אחרי הלידה, התפרים מציקים, קשה לשבת וכו'.... אבל שטויות, זה עובר

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...