מרימים דברים. פועלים!

כי אני בישוב,אז יש פחות מה,וגם אם נהיה גרעין נהיה גרעין קטן כי הרוב נכנסו להדרכה...

בישוב...

אולי יש לכם עולים בישוב? יעזור להיות להם "אחים גדולים" ולעשות להם מועדוניות.

כדאי גם לפנות לועדת חינוך להתייעץ איתם, להגיד להם שאתם רוצים לעזור, שיתנו לכם משהו.

לדוגמא: לפעמים יש ילדים ממשפחות קצת בעייתיות או ילדים שיותר קשה לם בחברה או חסרי ביטחון-  תתייעצו אם ועדת חינוך בישוב שלכם לגבי ילדים כאלה ותהיו להם "אחים גדולים" (=להיפגש פעם בשבוע ולהיות איתם, להיות להם חברים ולאהוב אותם, זה מגביר להם את הביטחון העצמי שייש ילד גדול יותר מהם שרוצה להיות איתם ושחבר שלהם.)

יש מקומות שאפשר לשפץ בישוב שלכם? לנקות ולהפוך אותם לפינות חמד ציבוריות?

והדבר החשוב להישרדותו של הגרעין, גם כשאין מה לעשות- להמשיך להיפגש בבסיס קבוע: מפגשי גיבוש, מפגשים פעם בשבוע או פעם בחודש לעשות לימוד.

ועוד משהו: תביאו רעיונות ואל תדחו אותם. תהיו רציניים ואל תהיו סנובים לגבי התנדבויות.

מציעים\מבקשים מכם ללכת לעיר הקרובה ולעשות התרמה? אל תגידו "לא" כיוון שחם וכיוון שזה בטח לא יעבוד ומי יתרום באמצע הרחוב וכו' וכו'.

אחרת- אם לא תקחו את ההצעות לפעילות ותקפצו עליהם ברצינות- הגרעין יתפרק ויתייבש....

כי אנחנו 3 בינתים...(עם אופציהל5...)

(יש רכזת)

הסיפור של גרעיני נחשון החל אי שם במחוז דן לפני כעשר שנים. הוא החל בתחושה חזקה של חברים בבנ"ע כי בתנועה חסרה דבר מה מהותי, שבלעדיו כמעט ואין ערך לקיומה של התנועה. "כיום תנועתנו נמצאת על גבול הגדרת המתנ"ס" נכתב אז במסמך ההקמה של הגרעין הראשון ע"י סמזכ"ל התנועה דאז, רני רוזנהיים, "בני עקיבא מאבדת את ייחודה כתנועת נוער". 

התחושה הייתה כי באופן די אבסורדי מתמקדת התנועה בטיפוח מדריכים, שייעודם לחנך מדריכים חדשים, שיגדלו ויחנכו עוד מדריכים, ותו לא. 
"בני עקיבא כתנועת נוער, איבדה את עצמה. מקימי התנועה לא חלמו לגבש ולבנות קבוצת מדריכים, אלא חלמו לגבש קבוצת חברים, שמטרתם לתקן, לשנות ולפעול למען העם" (שרית בן דוד, רכזת גרעיני נחשון הראשונה במחוז דן). 
הגרעינים הוקמו, איפוא, בכדי להשיב לתנועה את שיח העשייה וההגשמה הבוגרת.

אין דרך לקדם ערכים ועקרונות בלא אנשים שיחיו אותם. אנשים החיים לאור ערכים ואידאולוגיות ומיישמים אותם בחייהם הם גם אלו המנחילים אותם לאחרים. כמו נחשון בן עמינדב משבט יהודה, שהיה הראשון לקפוץ למימיו הסוערים של ים סוף עת עמדו ישראל על שפת ים, כך גם גרעיני נחשון הוקמו בכדי להיות הראשונים שיתחנכו ויגשימו את ערכים אלו. מטרת העל היא יצירת חברה אחרת – חברה לומדת ועושה, חברה אכפתית הרואה את עצמה אחראית על עם ישראל. מכך נגזרת מסגרת הפעילות של הגרעינים – "קבוצה לומדת ועושה" - היינו קבוצות מחברי'ה ב' שמתמקדות בלימוד ועשייה חברתית.

קבוצה – לא ניתנה התורה ליחידים אלא לעם, לציבור, לקבוצה. ולא בכדי. מאמינים אנו כי בכדי לשנות ולהשתנות באמת צריך קבוצה. לקבוצה יש כח עשייה רב מהיחיד, ורק היא יכולה לחולל שינוי של ממש. בנוסף – רק לקבוצה יש יכולת לסחוף אחריה רבים נוספים. באפשרותה לשמש מודל לדרך חיים אחרת, דתית יותר, משמעותית יותר, ערכית יותר. אמנם ערכה של הקבוצה איננו רק כלפי חוץ. היכולת של האדם הבודד לחולל שינוי של ממש באישיותו תלוי הרבה בסביבה החברתית שלו. הקבוצה יכולה לשמש עבור החבר בה כ'בית רוחני' אותו הוא בונה ויוצר, ובד בבד, מתוכו הוא נבנה ומתחנך. דברים אלו נכונים הן בגיל ההתבגרות, בו האדם נמצא בשלב משמעותי של עיצוב אישיותו, והן בחיים הבוגרים, בהם האדם מממש את ערכיו ואמונותיו ב'חיים האמיתיים'. בפועל, הגרעינים הינם קבוצות סניפיות מחברי'א ב' (מדריכים ושאינם מדריכים), המונות בין 10-30 חברים.

לומדת – "אין עם הארץ חסיד" אמרו חכמינו. מאמינים אנו כי בכדי ליצור אישיות דתית ואידיאליסטית חזקה צריכים אנו ללימוד ובירור משמעותי של ערכינו ואמונותינו לאורך כל החיים. אם ברצוננו להגשים כדרך חיים עלינו ללמוד. לכן, משקיעים הגרעינרים זמן רב בלמידה – אחת לשבוע (לפחות) נפגש כל גרעין לישיבה עם הרכז שלו, שבמרכזה - לימוד. הלימוד כולל העמקה ביסודות הגרעין, עיסוק תיקון המידות, בניין השקפת עולם ציונית-דתית, בירור נושאים אקטואליים (בעיקר חברתיים), ועוד.

ועושה – "תלמוד גדול או מעשה גדול" שאלו חכמינו במסכת קידושין, וענו: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה". מגמתנו היא עשייה מכל הלב למען כלל ישראל, ובעיקר – עשייה חברתית וחינוכית. מאמינים כי הבעיה המרכזית בחברה הישראלית הוא 'איבוד הערכים', ופתרונה – בעשייה חברתית ובחינוך. לכן, מרבית העשייה של הגרעינים מתמקדת במועדוניות בשכונות מצוקה. אמנם, ביסודם של דברים, לעשייה זו מטרת עמוקה יותר. רצוננו הוא לא רק לשנות את החברה במעשים אלו, אלא בראש ובראשונה (בעיקר בתקופת התיכון) – לשנות את עצמנו. חינוך אמיתי, אנו גורסים, חייב להיות מחובר לעשייה. בלי עשייה ממשית בפועל הדברים לא מבוררים ומוטמעים באדם.

הגשמה בוגרת - אמנם, הפעילות של הקבוצות הללו לא נעצר עם סיום השמינית. מגמת הקבוצות הללו היא להגשים בחיים בוגרים (בעיקר) בתוך מסגרות של התנועה. כהמשך ישיר לתהליך שהחל בהקמת גרעיני נחשון הוקם לפני מספר שנים גרעין בנות השירות הראשון של בני עקיבא בבת-ים על ידי בוגרי הגרעינים הראשונים (כיום יש למעלה מעשרה גרעינים כאלו בכל רחבי הארץ). תקופה קצרה אחר כך הוקמה קהילת בני עקיבא הראשונה בארץ בעיר יהוד שבמרכז הארץ (הגרעין מונה כיום למעלה מ-30 חברים, רובם בוגרי גרעיני נחשון). מספר שנים לאחר מכן הוקם גרעין שנת השירות (ש"ש) הראשון של התנועה ברמת גן ע"י גרעין נחשון אחיה רעננה במסגרתו פועלים החברים והחברות למשך שנה במסגרת של 'תורה ועבודה' – לימוד בישיבה או מדרשה ועשייה חברתית ענפה בשכונת רמת-עמידר ובמוסדות החינוך באזור. במקביל הונחו יסודות ל'תנועת הבוגרים' ע"י בוגרי הגרעינים השונים.

פחות מעשור מאז הקמתם הגרעינים פורחים. מגרעין מחוזי קטן במחוז דן שהחל לפעול לפני קרוב לעשור, הגרעינים צמחו והם מונים היום למעלה מ-500 חברים במחוזות דן, שרון שומרון, ירושלים ודרום, והיד עוד נטויה.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.