דבר שני אפשר לעבוד כמעט על הכל.

אולי שווה ללכת להתיעצות בעניין? (ולא זה לא אומר שאת בעייתית זה אומר שאת רוצה לפתור בעיה ועושה בשביל זה משהו)

כל התלבטות שיש לך- קטנה או גדולה, תתפללי עליה להשם- ישתקנך בעצה טובה מלפניו.

ממש שתפי אותו ובקשי ממנו להחליט את ההחלטה הנכונה, מעומק הלב באמונה ובתמימות שהוא שומע אותך והוא היחיד שיכול לעזור לך ולהנחות אותך בדרך ישרה ובעצה נכונה.

כך תדעי שכל מה שאת מחליטה, בעצם את לא מחליטה לבד, ותפנימי שהשם הוא זה שמכוון ומבב את הכל- גם מה שדנראה שתלוי בנו. זה רק נראה תלוי בנו, זה לא באמת. כי גם הלב והמוח שלנו ביד השם.

האמת היא שזה ככה ממש, אלא שאנחנו שוכחים את זה.

תפילות עוזרות שזה יהיה באופן טוב נראה ונגלה, וגם שאנחנו נהיה מודעים לזה שככה זה פועל

כולנו כאלו, מחליטים מהר בתחומים מסוימים ומתקשים לקבל החלטה בתחומים אחרים.

תבדקי את עצמך, האם בכל התחומים זה כך?  רוב האנשים מתקשים לקבל החלטה בתחומים שחשובים להם, אם זה כך זה נורמאלי.

בכל מקרה ניתן להתאמן על-כך.

אם היית חלילה נכה פיזית היית עושה מאמץ להקל על עצמך?

נעזרת בעזרים שיסייעו לך ללכת? לתפקד?

אז גם שיש קושי בתפקוד יומיומי, ונשמע שאכן יש לך התמודדות לא פשוטה-

כדאי למצוא "קביים" מתאימות,

א"א כמובן לאבחן רק מתוך תיאור בפורום, אבל נשמע שיש פה דפוס חוזר של התנהלות שפוגעת בך,

ושעזרה מקצועית יכולה להוות את הקביים הנחוצות,

מציעה לך לבדוק אפשרות של  cbt  , זה מתאים למקרים מהסוג שתיארת.

בהצלחה!

 שלום לך אשה חכמה,

ומדוע אני מכנה אותך חכמה? משום שסוקרטס אמר: החכם יודע שאינו יודע.

לדעתי, זה עדיף על פני אלה שתמיד חושבים שהם יודעים ולמעשה הם טועים בגדול.

עצתי לך  להרבות להתייעץ.  עם קרובים ועם רחוקים.

עם הקרובים תתיעצי בבעיות האינטימיות יותר, ולא תמיד את חייבת לדבר בגוף ראשון.  לגבי הקרובים יותר אך בעיקר הקרובים פחות את יכולה לשאול את הדברים בצורה כזאת, למשל: מה אתם חושבים על...?  מה הייתם עושים במקרה ש...?

 קראתי ש... מה דעתכם על זה?  את כמובן יכולה לחפש מאמרים  או כתבות המתלבטים בבעיות שאת מתלבטת בהם ולהביא אותם לדיון.

האנשים המרבים להתייעץ הם החכמים יותר.

שאלות מסוג זה יכולים גם להרחיב את חוג הקרובים אלייך.

גם אם את סבורה שאצלך הדבר בגדר נכות, תגלי שלא מעט אנשים הם כאלה.

יש סודות לכל חסרון בשמיים, והעיצה להתפלל היא גם עצה, שהרי ידוע שבדרך כלל הקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו.

בהצלחה, יקרה.

 ושלום לבחורה החכמה,

לגבי מציאת בן זוג אספר לך סיפור:

פעם , כך סיפרו לי, היתה בחורה שהתראתה עם בחור והוא לא מצא חן בעיניה, ממש הגעיל אותה. היא דחתה אותו.

בכל זאת הסכימה לראות אותו בשנית, ושוב התגעלה. וכך הדבר חזר על עצמו עד חמש פעמים. בפעם הזאת היא כבר הסכימה להתחתן אתו ומאז הם דבוקים ללא הפרד.

מי יודע אולי כדי להתחתן עם בן זוגך את צריכה להתלבט? אולי הוא יהיה אחד שאוהב ליעץ עצות ויהיה בבחינת המשלים שלך?

ואגב, לגבי מה שכתבתי לך קודם: לאחר התייעצויות רבות, אדם יכול להבין  עם מה הוא מתחבר ולמה איננו מתחבר.

לעתים מישהו מייעץ לו א, והוא מתקדם ובוחר ב, מתוך  שעמד מולו א.

ואסיים בסיפור לסוכות: בשוק ארבעת המינים ניגשים לעתים לרב כדי לדעת אם האתרוג כשר או פסול. פעם אמר אחד הרבנים: תביא לי אתרוג נוסף ואז אומר לך מה טוב יותר מבין השניים.

מקרב לב, נאמנה למסורת

 שלום לך אשה חכמה, רגישה ויקרה,

חשבתי דבר נוסף: לעתים בעיה כמו שלך יכולה לנבוע מהעובדה שאת פרפקציוניסטית ויש לך יכולות גבוהות להתחבר גבוה, גבוה. במקרים כאלה כשאין מנחה שמבין בדבר (גם ההורים הכי טובים עשויים למעוד מבלי כוונה), המבוכה רבה.

הרב קוק זצ"ל  כתב שלאנשים ברמה גבוהה יכולות להיות גם הריסות עצמתיות.

 נקודה למחשבה.

אולי כדאי שתקראי את אורות הקודש? לא תמיד מבינים הכל, אבל גם באמצעות מה שאפשר להבין ללא מאמץ כביר, יש יכולת להתחזק.

ועוד עצה קטנה: לעתים  אדם צריך לבחור עבור עצמו את הדבר הכי פחות ולא להתבייש בזה. כך אגב פותח השולחן ערוך שאומר שאין להתרשם ממי שילעיגו על אמונתך. ומתוך כך יש כוח להתמודד גם עם החלטות הנראות לך שגויות. כולנו בני אדם.

שמחת תורה שמח

נאמנה למסורת

מישהי שאני מחשיבה אמרה לי שיש קאוצ'ר, מאמן רוחני ואת יכולה לפנות אליו. אינני יודעת להמליץ על אדם ספציפי. אני מכירה מתקשר מהימן מאד ובעל נשמה גדולה, בשם חנן שורק, טלפון 02 5903725, או: 0508744194, בימי חמישי הוא מצוי בירושלים למיטב ידיעתי. אם תבואי מוכנה כשהשאלות מנוסחות באופן הכי מדויק וכנה, ותפני לישות הרוחנית שהוא מתקשר אתה (היא מהתנ"ך), תוכלי לקבל כיווני מחשבה בעזרת ה' שיכולים לכוון אותך ולתת לך אולי קצה חוט. במשפחתי הוא עזר מאד.

כי אמרת בעצמך את התשובה-

פסיכולוג

לא צריך לפחד מזה

כמו שלחולי הגוף- הולכים לרופא

ככה לחולי של הנפש\רגש\חלקים אחרים באישיות- הולכים לרופא המתאים להם- פסיכולוג מקצועי.

את בעצמך כתבת שאת מרגישה "נכה"- אז את כבר בחצי פיתרון -לכי לטיפול, ובעז"ה תשועה ברוב יועץ

 מוכרחה להגיד שלעתים פסיכולוגים יכולים להזיק בפרט כשהם ברמה נמוכה יותר מהמטופל. כמו כן מי שהוא פרוידיאני נטו לא הייתי הולכת אליו.

לא שללתי שהם יכולים גם לעזור, אך צריך להתמצא בשדה, כלומר לדעת מי טוב ומי לא. 

שלום פסק חכמה ויקרה,

כתבתי לך קודם על חנן שורק, לא במקרה. הוא איננו פסיכולוג, אולם מכיוון שהוא מתקשר עם דמות מהתנ"ך הוא הרבה יותר מפסיכולוג.. זה אולי מפליא, אולם המתקשר הזה הוא אדם מוכר בציבור. הוא היה חברותא של אחד הרבנים הגדולים בשטחים. משפחתו משפחה שנטועה בהווי הארץ ועשתה חסדים לאנשים מדן ועד אילת, ואין זו הגזמה. לצערנו בנו וכלתו שעובר היה בבטנה,נהרגו בפיגוע בכרמי צור לפני שנים. ה' יקום דמם!!!

אני אישית לא הייתי הולכת למישהו אחר. . ה וא עצמו יגיד לך אם יחשוב שאת זקוקה לטיפול אחר,למי לפנות. כך דומני וכמובן שאת יכולה לשאול אותו הכל בטלפון, אך כאמור עלייך להיות ממוקדת. שיחה טלפונית איננה פגישה. ועליי לציין שאין לי קשר משפחתי עם חנן. ההיכרות של משפחתי אתו נובעת מחסד ספונטני  עצום שעשה עמנו כשעדיין לא היה דתי.

ומעניין לעניין באותו עניין: לפני כעשרים ושמונה שנים אני  עצמי טופלתי על ידי פסיכיאטור שסייע לי מאד. אני מכירה פסיכיאטור רגיש מאד ששמו ד"ר מנדל שלמיטב ידיעתי מקבל ברחוב חרל"פ בירושלים. שתיים מחברותיי טופלו על ידו, הם נשים ברמה גבוהה מאד וכיום כל מי שעיניו בראשו מבין שלעתים הנפש צריכה רפואה. זה לא בושה. האם עדיף להישאר בבעייה ולא לפנות לעזרה? אני מעולם לא הסתרתי שנעזרתי על ידי פסיכיאטור ומי שרצה לסמן אותי, אמרתי לו: "תתבייש, אתה מסמן אנשים". ומדוע סיפרתי זאת לאנשים? כי רציתי להשתמש בנסיוני  לטובת הכלל. העניין הוא שרפואת הגוף  המוכרת מזה אלפי שנים, עדיין מקרטעת בכל מיני עניינים, ולכן רפואת הנפש שזמנה מאתיים שנה בקושי(כמדומני) צריכה להיעשות רק על ידי אנשים היודעים שיש אלוקים מעליהם. לעתים יש חילוניים שמיטיבים להבין זאת יותר מדתיים. לא תמיד.

כדי שלא תתקשי בהחלטה אני מציעה לך לבדוק זאת דרך שיחה טלפונית.

ולמיטב הבנתי מי שמפחד ליפול ולא להצליח, חוסם לעצמו את הדרך להתקדמות ואת אופציית ההתקדמות.

מאחלת לך הצלחה מכל הלב,

נאמנה למסורת ו

אני שמעתי כבר מהרבה נשים שיש להם בעיה עם החלטות זה בכלל לא משהו שקורה רק אצלך וזה גם אחד העונשים שקבלו הנשים מחטא אדם הראשון שיהיה להם קושי להחליט אם תשימי לב מלא נשים רוצות דווקא את ההחלטה של הבעל שלהם לגבי מלא דברים וזה בדיוק מהמקום שאת מדברת קושי להחליט.... אתן לך עיצה קטנה כשקשה להחליט אם לעשות א או ב לכי עם הלב  מה שנראה לך שיהיה לך יותר טוב ולגבי הדבר השני ברור שיהיה משהו מבפנים שיגיד לך אולי השני יותר טוב.. אז לגביו את צריכה להגיד שלא איכפת לך בחרת משהו וזהו ועל השאר שלא יהיה איכפת 

אני הרבה פעמים מתפלאת על עצמי, שואלת את עצמי: איך יתכן שאני בכלל נשואה? איך יכול להיות שהצלחתי להחליט להתחתן עם מי שהיום בעלי היקר? הרי אני לא מצליחה להחליט אף פעם כלום! איזה בגד להלביש לתינוק בשבת בבוקר לוקח לי יותר זמן ממה שלקח לי לענות להצעת נישואין של בעלי. אז איך זה יכול להיות בבקשה? ככל שאני חושבת על זה יותר, ברור לי שיש דברים, שלפעמים אתה פשוט יודע. יודע בעומק הלב שזה זה. שזה מה שצריך לעשות, לבחור, להחליט. אשה חכמה אחת אמרה לי פעם: כשאת באמת לא מצליחה להחליט, תחליטי מהבטן. כי להתלבט אפשר בלי סוף. אבל כשלא יודעים ולא מחליטים, תחושת הבטן לא טועה. וזה עובד, מניסיון.

נסי לעשות לעצמך תרגילים בהחלטות: למשל, הדוגמה שהבאת, איך לבחור מתנה [לא כ"כ שטותי, לפעמים די חשוב]: לעשות רשימת אפשרויות, להסתכל מה השעה, להקציב לעצמך איקס זמן, להיכנס לחנות בידיעה שבתום הזמן הזה את חייבת לצאת מהחנות עם המתנה שבחרת. או בחירת לימודים: החליטי על התייעצות עם 3 גורמים  / מקורות: מכרה שלמדה את זה, סטודנטית באותו מקום ולשאול בפורום / פייסבוק. ואחרי זה את חייבת להחליט תוך זמן שתקציבי לעצמך. החליטי שאת סולחת לעצמך גם אם תטעי לפעמים בחלק מהבחירות שלך. מי שלא עושה - לא טועה. חלק מההחלטות השגויות תוכלי לתקן וחלק לא. אלה החיים. הרבה פעמים מה שנדמה כבחירה של טעות מתברר לאחר זמן כהחלטה טובה ונכונה. מותר לטעות. צריך לעשות השתדלות סבירה ואח"כ להשאיר לה' לסיים את המלאכה. אמונה וביטחון, אמונה וביטחון. בהצלחה רבה ולא להתייאש!

ויש שם עצות מעשיות.

מומלץ.

וראיתי את השירשור שלך. אכן זה סבל נפשי באמת תחושה של נכות. יהי רצון בכח הצדיק יסוד עולם נחל נובע מקור שימחה ואמונה שתזכי לישוב דעת אמיתי. למוחין של בחירה בסיעתא דישמיא בקלות ובבהירות  אמן. עצה ליציאה ממקומות תקועים התבודדות לה' על הנושא והתקשרות לצדיק. אם את יכולה אני ממליצה לנסוע עד אליו איזה אורות חבל הזמן. פיתקא טובה.

אני מבינה אותך, אבל האמת שאני כבר התרגלתי לזה ויש לי כל מיני  דרכים להאיץ בהחלטה, כמו מה יותר זול, ככה תמיד יש גורם מכריע שאני חייבת ללכת לפיו ולא אני זו שמחליטה.

אני לא יודעת אם זה ככה אצלך אבל נראה לי שאצלי יש קצת הפרעה אובססיבית כפייתית 

מציע לך בחום לא לחשוב על זה אפילו הם יגרמו לך לחשוב שיש לך באמת בעיה... 

גם לי קשה להחליט דברים, לפעמים אשתי מתחרפנת מזה. למשל, יכול לקחת לי כמה דקות טובות בלהחליט איזה קרטיב לבחור

שני דברים:

ראשון- אל תחליטי שאת כזאת ושאת נכה ואל תרגישי נורא עם זה- ההחלטה הזאת על עצמך וההרגשה הזאת כלפי עצמך רק מנפחת את הבעיה, אדרבא, תנסי לדבר על זה! לפעמים כשמשאירים משהו בחושך ובהחבא הוא מתנפח וכשמוציאים אותו לאור לא נשאר ממנו כלום. דברי על זה ובשלב הבא אפילו תצחקי קצת על זה עם מישהו... זה בעיקרון תכונה משעשעת...   

שני- לגבי העניין הזה בעצמו א. תנסי להרגיל את עצמך בדברים הקטנים ושברור שהם פחות חשובים "לקפוץ למים"-  ב. רעיון שקצת עזר לי , אני מקוה שאביע אותו טוב- ההחלטות שלנו הם בעצמם הבחירה- ז"א אם התלבטתי איפה להיות שבת ובסוף החלטתי ללכת לדודה שולה, זה לא שאני לא יודע במאה אחוז ששם יהיה לי יותר טוב אבל חלק מההחלטה היא שהחלטתי ששם יהיה לי טוב! 

אני קשור עם אחד הרבנים היותר מוכרים בברסלב (מעדיף לא להזכיר את שמו)  אני מסיע אותו לשיעורים  וכאלה ויצא לי לשמוע כבר ים של אנשים שדברו עם הרב על הרבה דברים... ומה שכתבת שאת לא יודעת מה את רוצה זה דבר מוכר אצל מלא אנשים וגם כשבסוף חושבים שיודעים מה רוצים אחרי שניה זה מתחלף ושוב לא יודעים .... זה מוכר אל תחשבי שיש לך בעיה....  הבעיה אם הולכים לטיפול או ייעוץ על דבר כזה המטפל יכול לגרום לך לחשוב שבאמת יש לך בעיה ואז תנסי לפתור בעיה שבכלל לא קיימת כך שגם לעולם לא תהיה לה תרופה ....תדעי שאנחנו דור של נשמות עם הרבה תהפוכות כמו שרבי נחמן כתב שהאדם "פעם מלאך פעם גאלח (כומר)) זאת אומרת שלאדם יכול להיות מלא תהפוכות ברצונות שלו פעם הוא ירצה להיות מלאך אחרי רגע הוא יכול לרצות את שיא הטומאה (כומר) וגם יכול בכלל לא לדעת מה הוא רוצה ..... לדעתי הפתרון שלך יהיה אם לא תבהילי את עצמך ממה שנראה לך שיש לך ותתחילי לעבוד עם עצמך על ההבנה שאין לך בעיה פשוט שחררי את עצמך מהדמיון הזה, שיהיה לך בהצלחה

קחי קצת פסק זמן. את רצה מהר מדי לכיוון של פסיכולוג, עבדי בשלבים, יש מאמרים מקצועיים רבים באינטרנט שכדאי לקרא ולקבל פרופורציות ,יש ספרים (כן או לא ועוד) ואם זה לא מספיק ניתן להתחיל אימון ממוקד לקבלת החלטות.

אימון, טוב יותר מפסיכולוג שכן הוא ממוקד ותוצאותיו ניתנות לבחינה המאמנים אינם מפחידים ותמיד אפשר להמשיך לפסיכולוג.

אבל לפני הכל, תבדקי עם עצמך, האם היו לך מקרים בהם קיבלת החלטות מהר ? אם כן מה גרם לכך ? האם ניתן לחזק את הגורם הזה ? האם את מסוגלת לקחת על עצמך שתי החלטות במהירות (לא חייבים בתחום משמעותי)?

לשאלתך בדבר פסיכולוגים,אני מכיר מקרה שפסיכולוג מוכר ומוערך הפנה לפסיכיאטר ושניהם טענו שהילד חייב טיפול (בן 4) ויהיו לו בעיות בעתיד וזאת למרות שעתה הם לא מצאו ממצאים מחייבי טיפול, למזלו ההורים היו בעלי חשיבה בריאה ועצרו את התהליך באיבו וללא טיפול כלל, ה"ילד" היום בן 19  והוא בחור מדהים.

אמנם זה מקרה אחד אבל לתשומת לבך.

בהצלחה!!!

יש לי בעיה עם דברייך ונוספים פה שיצאו בצורה די מכלילה כנגד פסיכולוגים,

מביאים דוגמא אישית ספיציפית ומכריעים לגביה המלצות,

צריך מאוד להיזהר עם דברים כאלה, לפעמים זה דיני נפשות ממש,

כמו בכל מקצוע יש טובים יותר ופחות, יש כאלה שזה לא הועיל להם (אולי כי פנו לטיפול לא מתאים או למטפל שהאינטראקציה איתו לא טובה), ויש הרבה שהועלי להם ואפילו הציל ממש.

אם פעם הזמנת אינסטלטור הביתה והוא לא תיקן טוב את התקלה החלטת שאינסטלטורים הם לא טובים ועדיף לא להזמין בכלל?

אז בטח בתחום מורכב יותר ורגיש יותר קשה למצוא את האדם והדרך המתאימים, לפעמים צריך לעבור דרך כמה מטפלים עד שמוצאים את מה שהכי מתאים (בדיוק כמו שלפעמים צריך לעבור כמה רופאים בשביל לאתר ולטפל במחלות פיזיות), זה בהחלט מתסכל ומקשה אבל לא בגלל זה צריך לפסול את האפשרות.

גם קאוצ'רים עלולים להיות לא מועילים, רק שאולי מצפים מהם פחות, אין כיום פיקוח על התחום הזה כך שכל אחד יכול להתעסק עם נפשות של אנשים כרצונו וזה ממש לא פחות מפחיד מפסיכולוג שעבר הכשרה של 7-8 שנים ועומד תחת פיקוח.

ואגב, ישנם גישות פסיכולוגיות פרקטיות וממוקדות שניתן לבחון בהם תוצאות.

הדברים לא מכוונים אלייך אישית, יש פה כמה שכתבו בסגנון הזה ולי זה חורה.

ראשית, אין שלילה של פסיכולוגים אלא המלצה להתחיל באימון מהסיבות שמניתי ואם אין תוצאות אפשר להמשיך לפסיכולוג,  פשוט פסק בקשה  דוגמה למקרה של טיפול פסיכולוגי בעייתי והצגתי לה מקרה כזה .

אני מסכים שבמקרה של קושי בקבלת החלטות יש עדיפות לפסיכולוג שמטפל בגישה ממוקדת (בעיות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, למשל, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד) שהם פועלים  בשיטות של אימון עם קונוטציה לפסיכולוגיה.

ההבדל בין פסיכולוג למאמן הוא בגישה. האם יש צורך בטיפול בתחום הנפשי, בעיקר דרך חשיפת העבר של המטופל (פסיכולוג), או לדלג ולהתמקד בעשייה וחשיבה חיובית שיוצרת תהליך פנימי של הסרת חסמים והשגת מטרות (אימון) לכן

במקרים של נושאים הקשורים לאישיות, נטיות ותחומי חיים באופן נרחב  הדורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר לדוגמא שאלות של זהות אישית וכד' כדאי לפנות לפסיכולוג  ולא לאימון אולם במקרה של קושי בקבלת החלטות יש עדיפות לאימון ממוקד.

הקיצר, אין פסילה אלא יותר הכוונה לתחום טיפול שמתאים יותר לדעתי.

מרגש ממש

האמת שלא כ"כ יודעת לגבי עלויות של חתונה רגילה כיום כיוון שעברו יותר מ19 שנים מאז שהייתי שם וכמו בכל דבר בארץ המחירים עלו בצורה עצומה,

אבל אולי כמה נקודות שכן יכולות להיות כיוון לבירור:

- לחפש מקומות לא הכי יוקרתיים אלא נעימים וטובים אבל במחירים הגיוניים (עד כמה שאפשר). (לי זכור לטובה אולם "גן הפקאן" בנתיבות שבו אנחנו התחתנו אבל שוב לא יודעת מה המצב שם לאחר כמעט 20 שנה ) 

אז אולי אולמות שהם כן מכובדים יפים ונעימים אבל במיקום יותר פריפרילי יכולים להוזיל עלויות?

- אולי למצוא מקום בחוץ ושם לערוך את החתונה? כמו נקודת נוף מיוחדת בארץ שללא עלות אלא להביא את הכל לשם? יכול לעבוד?

ואז יש כל מיני כיוונים שאנשים יכולים לרצות כמו נוף של הרים, ליד הים במיקום פרטי יחסית, טבע אחר שאתם מביאים מארגנים שיסדרו שם הכל מא עד ת (זה מן הסתם בתשלום אבל לפחות האולם עצמו נחסך) וכן הלאה.

- כמות המוזמנים - לראות שמזמינים בהחלט את מי שרוצים לשמוח איתו ושהוא ישמח איתנו, אבל כן לשים לב למעגלים יותר רחבים שלא עונים כ"כ להגדרה הנ"ל ואיפה כן אפשר לעשות משהו יותר חמים וקטן מהבחינה הזו.

- אחותי התחתנה בחתונת קורונה והאמת בדיעבד זה היה אחד הדברים השווים שיש! נכון שזה לא היה לכתחילה אבל בסופו של דבר הם פשוט עשו בדשא של הגינה, עם המון המון אהבה, חברים ומשפחה קרובה, ודאגו שלא יחסר דבר. והמון זוגות בגלל הקורונה עשו כך אז זה אולי קונספט שאפשר לשכפל אפילו לא בקורונה?

כלומר רק במובן האפשרי כמובן ולא לקיצון השני...

- אולי להשכיר שמלת כלה ולאו דווקא לקנות יכול להוזיל עלויות?

זה מה שעולה לי כרגע

שתהיה המון ברכה והצלחה ומזל טוב גדול

בניין עדי עד ב"ה

הייתי בחתונה כזו של חברה אהובה ובאתי בשמחה, וגם המון מהאורחים.

בטח בשבתות קיץ שנכנסות מאוחר.

ברור שיש כאלה שלא יתאים להם,

אבל אם מתארגנים מראש זה יכול להיות סבבה לגמרי.

מה גם שאם חושבים על זה גם בחתונות ערב תמיד יכול להיות מישהו שלא יתאים לו...

אז נכון ששישי צהריים יכול לא להתאים ליותר, אבל בד"כ רוב המוזמנים יכולים לסדר זאת שכן יסתדר להם.

והכי חשוב לשמוח בשמחתם,

חתונה זה פעם בחיים בעזרת ה' אז לשריין יום שישי אחד לחברים טובים או קרובים אהובים זה ממש בסדר גמור. ובטח לא לשנוא אותם חלילה (יודעת שכתבת בכוונה קיצוני ובכל זאת)

בחירה שלכם.

כמה דברים:

א. לגבי מה שכתבת "ישנא אתכם" או "בחירה שלכם" - כמובן שלא מדובר בנו (בעלי ואני) כזוג כי גם לא התחתנו בשישי בצהריים בכלל וגם זה היה לפני כמעט 20 שנה, כך שהמילים אתכם ושלכם לא רלוונטיות.

ב. והכי חשוב - לכתוב על זוג שכן החליט או יחליט בעתיד להתחתן בשישי בצהריים שהם חצופים ושצריך לשנוא אותם זה ממש קיצוניות בצורה לא ראויה כלל בעיניי.

מה יש לשנוא אנשים שזוהי הבחירה והעדפה שלהם?

מה יש לומר שהם חצופים?

הם בסך הכל בחרו במשהו שמתאים להם משיקוליהם.

האם אנחנו יכולים לדעת את השיקולים של כל אחד? ודאי שלא.

ואם כך החליטו - ודאי שזה לאחר מחשבה ומה שהכי מתאים להם וטוב להם.

והם אלה שמתחתנים

אז נשמח בשמחתם

זה היום שלהם, לא שלנו.

אז בעיניי נעשה מאמץ להגיע אם מסתדר לנו כדי לשמוח איתם

ואם לא מסתדר - זה גם בסדר גמור. רק בטח שלא להגיד שזו חוצפה או לשנוא חלילה.

זה מה שנוח לו 

אתה לא חייב לבוא

אבל מכאן ועד חוצפה?

מאיזה צד?

בשישי יש יותר תחבץ מאשר ב11 בלילה

בשישי אנשים לא עובדים

לארגן שבת אפשר מחמישי בערב אם יודעים שיש משהו למחרת

היינו כמה פעמים בחתונה בצהריים. בקיץ כמובן.  

האופי של החתונה שונה לגמרי מחתונת ערב.  

זו יותר מפגש משפחתי וחברתי קליל - לפחות בחתונות שאנחנו היינו.  

הארוע גם קצר יותר מחתונת ערב שנמשכת שעות.  

כי צריך לוודא שחתונה נגמרת בשעה סבירה

אם זה אירוע בשעון חורף, זה אומר שהחתונה מתחילה סביב 10-11 (ואז זה אומר שהכלה מתחילה להתארגן ב6 בבוקר)

בשעון קיץ זה אולי אפשרי, אבל גם לחוץ

לא כל הספקים הדתיים יסכימו לאירוע שישי בצהריים

כי להקה וצלם צריכים להשאר עד סוף האירוע, ואם הם גרים רחוק זה לא תמיד מתאפשר

הייתי בחתונות שישי בצהריים

זה נחמד כאורח, 

כבעלי השמחה זה לדעתי לחוץ

אם הקבלת פנים/החופה בחוץ

בשעון קיץ = שיא הקיץ זה בלתי אפשרי לעמוד בחוץ.

חייבים מקום מקורה וממוזג.

הייתי בחתונת שישי בצהריים סביב לג בעומר ובאמת היה מזג אוויר סביר בצל.

גם שם בשמש היה לא כיף לעמוד יותר מ3 דקות

עכשיו ביולי אוגוסט

אין מצב שהייתי מסכים להיות לא במזגן

עכשיו בדקתי ולא נראה שנסגר.  יש עליו reels וסרטונים מהימים האחרונים.  

כנראה את מתכוונת לגן אירועים אחר? 

תשימי לך יעד 60 כל צד

ניתן לעמוד בזה תתכננו היטב מראש,  

פחות מזה יצריך אקרובטיקה מרובה

אבל כמו שכתבו לפני, אם זה רלוונטי לכם אז לנסות למצוא אולם באזור הדרום

מחירים נמוכים משמעותית לאירועים נורמליים

זה יוצא חיסכון משמעותי

אם זה רלוונטי לך אני יכול לתת המלצות בפרטי

אם פחות קריטי אולם סטנדרטי אז יש ביו"ש כל מיני גני אירועים או חצי אולם חצי גן אירועים שהגיוני שיהיו מחירים יותר זולים אבל לא מספיק מכיר

כמובן גם צריך לדעת מה חשוב לכם שיהיה בחתונה, ומה שלא אז לנסות להוריד ולקבל הנחה במחיר

איפה שלא סוגרים לנסות להיכנס לקבוצות של זוגות צעירים ומאורסים

יכולים לתת לכם מידע מאוד משמעותי על חיסכון מהניסיון שלהם

יש הרבה פעמים קבוצות עם כוח קנייה יותר גדול למוצרים שזוגות צעירים צריכים

כל אולם שלא תסגרו תבדקו עליו עם אנשים שהתחתנו שם

יש נגיד קטע לאולמות שבהצעת מחיר הם לא מדברים על העיצוב

ואז פתאום זה יכולה להיות הפתעה כספית מאוד לא נעימה

וזה עוד מלא דברים שאתה לא חושב עליהם

לנסות לבוא פתוחים למגוון של אולמות או כל שירות אחר

ואז אתם יכולים יותר להתמקח כי יש לכם אלטרנטיבה

לדעת להתמקח זה ממש חשוב עם כמה שזה לא נעים

ואם אתם פחות טובים בזה אז שווה למצוא מישהו שקשור אליכם שיכול לבוא ולהתמקח בשבילכם

לא עולה לי עוד כרגע

אבל בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה

יש מנעד מאוד רחב של אפשרויות לחתונה, מחתונה ברבנות עם חבילת בורקסים לסעודת מצווה, עד לאירוע ענק של 1,000 איש עם מתנות אישיות מוקדשות באופן אישי ועיצוב של כל מרצפת בצורה מרהיבה בהתאם לקונספט מאחד. בכל אחד ואחד מהשלבים בין לבין יש המון מרווח עם מה אפשר לשחק. כמובן שזו שאלה עד כמה מוכנים לשחק עם זה ומה נחשב "התקמצנות" וקו אדום להוריד.

אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה יותר של הכלה, כי רוב ההוצאות קשורות אליה, או בדרך כלל לכלה חשובות הוצאות כמו סידורי שולחנות ועיצוב. וזו שאלה כמה היא מוכנה להתגמש על זה.

כמובן שההוצאה הכי גדולה זה האולם. כמובן שיש גבול כמה אפשר להתפשר בזה, ואם מחליטים שלא רוצים לגרור את כולם לאזור תעשייה מטונף בקצה הארץ ללא תחב"צ, זה מובן. (אם כן לפחות תארגנו הסעה לשם, כי אז תבזבזו הרבה יותר במנות מיותרות לאנשים שלא יכולים להגיע)

אנחנו התחתנו לפני שנתיים הסיכום מול ההורים אצלינו היה שהם מתחלקים חצי חצי על האולם (אולם זול ומתחת לממוצע במחירים היום), ואנחנו משלמים על שאר הספקים כמו צלם, מאפרת, ולהקה. אז רוב החיסכון שלנו התמקד בתחומים האלו. חסכנו בדברים שלנו באופן אישי הרגישו לא משמעותיים ואפשר להוריד, אנשים אחרים זה יראה הוצאות משמעותיות מידי או ההתקמצנות מיותרת. זה באמת עניין אישי, ואין סיבה לסבול בחתונה של עצמך ולהוריד משהו שחשוב לך או לכלה רק בגלל כסף. כמובן כדאי לבדוק אם אפשר להשיג אותו דבר בזול יותר ולא לשפוך כסף סתם.

כל הספקים המדוברים בהחלט עדיין פועלים וראיתי אותם בכמה וכמה חתונות שהיינו בהן. לא נסענו לקצה הארץ לאיזה מישהו מיוחד וזול, כי היה לנו חשוב שהם יהיו איכותיים עם המלצות ומתאימים לסגנון שלנו.

ללהקה לקחנו את ההרכב הבסיסי שלהם בלי תוספות. לקחנו שמלה חינם מגמ"ח וחליפה זולה. עם הצלם הורדנו צילום וידאו ואלבום מעוצב (בעיקר בגלל שהעיצובים שהוא הראה בדוגמאות היו ממש מכוערים לדעתי, אז העדפתי אלבום כיסים נקי על פניהם).

תחשבו האם אתם מוכנים לעשות קיצוצים כאלו.

יש גם מחיר משתנה מאוד על העיצוב של האולם. צריך לברר בדיוק מה זה כולל מול כל אולם.

להכין טבלת אקסל ולהכניס שם עלות של כל דבר.

וככה יודעים לאן מגיעים.

צריך לזכור שהחתונה לא מתחילה ונגמרת במחיר מנה באולם. (שזה אכן חלק עיקרי ) יש עוד הרבה הוצאות מסביב.

כמו להקה. צלם. איפור. שמלה. תסרוקת. חליפה. נעליים.

אם לא לוקחים את זה בחשבון. זה פשוט פתאום נופל וזה עשרות אלפי שח.

ואין קסם.

ככל שעושים יותר צנוע, ככה עולה פחות

יש חתונות שעולות פחות מ1000 שח.

חופה בבית כנסת

שמלה פשוטה מגמ"ח.

כיבוד קל וכו'

ויש חתונות במיליונים

אתם כזוג (רק אתם. לא ההורים. רק אתם)

צריכים לשבת ולהבין ביחד מה התקציב שאתם מוכנים (ויכולים) להוציא ולפי זה לתכנן את החתונה שלכם.

ההורים רוצים לתת כסף? מבורך.

זה מתנה. זה לא אישור לבנות לכם את החתונה.

לעניות דעתי.

2 דברים חשובים בארגון החתונה

1. שתהיו מרוצים מהתוצאה. אתם ורק אתם חשובים. לא מה האבא יחשוב או מה הדודה תגיד. זה היום שלכם וזכותכם להחליט איך לחגוג אותו.

2. שתמשיכו להיות מרוצים גם אחרי. שלא יהיה לכם זנבות חובות שלא כיף להתחיל איתם את החיים ומצד שני שלא תתבאסו שלא עשיתם משהו שרציתם לעשות.

מוזמן להתייעץ תמיד

והמון מזל טוב!

דנים בינינו מה אנחנו רוצים

לא נראה שיש פערים גדולים ברצונות

בסוף זה האירוע של החיים שחיכיתם לו כל כך הרבה..

בתוך העצות פה תשימו לב שעדיין זה נשאר האירוע שלכם איך שדימיינתם..

לכלה בטוח יש חלומות על החתונה שלה, אז לתת להם מקום, כי זה ה- מקום להגשים אותם.

ואני מכירה גם זוגות שלקחו קצת הלוואה מההורים ואח"כ החזירו להם לאט לאט

הכל יסתדר, רק שלא תצא תחושת פספוס שזה לדעתי חבל מאוד..

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

קורס שהוא אוהב (אם הוא בקטע של רכבים. יש לגיתאי מסוויץ בראש הרבה קורסים טובים. אבל כנראה פחות יתאים לך )

אפשר  גם משהו זוגי. למשל נגרות לבית.

עם הילדים? צאו לחופשה משפחתית

בני כמה הילדים?

ובגיל שלהם.

ילדים קטנים דורשים המון תשומת לב.

אבל אם הוא בן 50. כנראה שהם כבר לא כל כך קטנים ולכן זה יותר נוח

הבעיה עם מתגברים זה שיש להם מלא קיטורים ותלונות. אם הילדים שלהם לא כאלה, זה יכול להיות חופשה נחמדה מאוד.

זה שונה.

לא מתאים לכל אחד.

אבל יכול להיות אחלה חוויה

עדיף מלון

חשבנו ללכת ליום פינוק במלון בלי לינה א. בוקר מסא'ז וכו וחסר לי הפתעה באמצע...

מה התחביבים שלו?

למסיבה? חגיגה רגילה לא מספיקה? ז"א בילוי כלשהו מתנה וכו? למה צריך להגזים? מה דעתכם? איך אתם חוגגים יומולדת עגול? תודה לעונים

הגרעינית. אבל בעלי חושב שצריך לציין את זה וזה חשוב. ואני צריכה כל שנה לפחד שאני לא עומדת בציפיות (גם ביומולדת רגיל זה סיפור אצלו)

מכל מיני כיוונים ממש חשוב להם לחגוג לי ואני לא בעניין...

נראה לי שכדאי לנהל שיחה כנה עם בעלך, להבהיר שאת אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו, אבל להפיק אירוע זה לא את.

אולי מישהו אחר יכול?

(ילדים גדולים, אחים שלו וכד')

הבנת? יעני הפלייסטיישן של היום הוא דור 5. ובעלך הוא גם דור 5.

שכחי מכל הרעיונות שנתנו לך פה. לכי על שלי. תודי לי אחר כך.

אבל לא צריך.

מה לגבי גאדג'טים של גברים? הוא אוהב? דברים לטלפון

זה תלוי בסטנדרטים שלכם.

לא לכל זוג זה היה חורה.

כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.

אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.

די בסיסי לשתף דבר כזה.

אתה

רוצה

?

היתה כאן דוגמה לכך 

החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.

אז לא משנה

זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,

ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב

ככה קטן החשק לשתף

מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.

ומה מודיעים למפקד מראש.

מכיר את זה מהמילואים שלי.

להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב

אבל זה צריך להיות מראש וברור.

כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.

בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי

וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים

אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.

איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'

ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך) 

את כועסת עליו? על הצבא?

אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?

בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.

אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,

עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.

לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.

במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים,  ומכמה סיבות

למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה,  למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,

לא פחות חמור,  מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל

לגבייך שאת פגועה

א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה

ב באם אתם זוג צעיר,  כנראה מגביר את ההרגשה שלך

ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו

בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות 

עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.

השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.

קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.

באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].

אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.

בהצלחה רבה

היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.

יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב