לק"י

לא נראה לי שכל הבנים לא שומרים על עצמם.

תתעודדי

לומר ש"סתם גדלתי על ברכי הצניעות" נשמע כאילו

או שלצניעות אין ערך או שהיא אמצעי לרווח אחר.

וגם זה וגם זה לא נכונים.

ההפך.

אני כל כך מוקירה את הערך הזה, שאני רוצה למצוא אותו גם בבן זוג.

וקשה לי למצוא, לכן זה מבאס...

"ואם אין לכם פייסבוק אז נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."

אז הייתה לו חברה. מה הבעיה? הייתה! היא לא חברה שלו עכשיו זה לא הלך.. 

ו..מה? את יודעת כמה חברות שלי היה לה חבר והם שמרו נגיעה כהלכה! חלקם התחתנו איתם וחלקם לא..! 

את מפחדת שהם נגעו? לא הבנתי..

פשוט הכללת וזהו..

אשמח אם תסבירי קצת יותר.. כי תכלס הכללת פה בטירוף..!

אבל הכוונה היתה שאת מבינה שלא שמרו נגיעה. לא אמרתי שכולם כאלה, זה מה שיוצא לי לפגוש...

שאין להם פייסבוק או שיש להם פייסבוק ואין אין שם שום דבר לא צנוע.

יש בחורים צנועים שהיו כך כל ימיהם, או בחורים צנועים שבעבר נפלו וחזרו בתשובה.

בע"ה תמצאי אחד כזה - אל ייאוש! בהצלחה!

והיום הוא בחור ישיבה (או שלא) ירא שמים צנוע, שעובד את ה' באהבה ויראה,

הוא פחות טוב מבחור שכן שמר נגיעה?! להיפך, לאותו אחד שלא שמר נגיעה יש זכויות שאין להוא ששמר (הזדונות שנהפכו לו לזכויות....)

רק אל תתעצבני....

אבל, יש משהו נעים בלהיות הראשון, זה הרגשה גשמית לחלוטין, אין בה אמת,

יש מי שרוצה אשה עם שיער בלונדיני או עניים כחולות

ויש מי שרוצה אשה ששמרה נגיעה,

זה לא משהו רוחני, 

הוא פשוט רוצה להיות הראשון שלה,

זה העדפה גופנית שזכותו להעדיף,.

יש כאלה שלא מאמינים בתשובה כל כך

והם חושבים שמי שעשה עברה בתחום הזה הוא טמא לנצח.....

אנשים כבר עוד מעט ישאפו שתהיה להם נפילה אחת או שתיים-כדי להפוך אותן לזכויות..

אני עדיין חושב שודאי שיש יתרון למי שלא נפל-ששמר על עצמו.בכל נושא אגב,לא רק בצניעות.

תשובה אתה צריך לעשות אם חטאת-חטא זו לא מציאות אידאלית.

מובן,שכח התשובה עצום ומטהר,ועדיין,טוב לא לאדם שלא יחטא..

חז"ל כבר אמרו "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" אז האפשרות הזאת סגורה.

אבל חז"ל אמרו, מי שחטא ועשה תשובה עדיף על מי שלא חטא בכלל

לא, כי אם ככה אז צריך לשנות את כל החינוך, את כל התורה, את כל הסייגים... כי אם מי שחטא עדיף אז למה אנחנו כ"כ מתאמצים לא לחטוא?

זה נראה לי ממש סילוף. נכון שאומרים את זה הרבה בגלל שרוצים לעודד את מי שנפל שיש לו אפשרות לתקן, אבל תראה מה יצא- שמי שחטא עדיף! 

אז בתור אחת ששמרה על עצמה כל החיים (וזה היה מ-א-ו-ד קשה) לא נראה לי שאני עדיפה פחות ממי שלא שמרה על עצמה ולא התגברה. (בכלל קצת לא ברור לי מאיפה המידע מי עדיף, יש לך גישה למידע אצל הקב"ה?)

וזה מאוד הגיוני שמי שהתאמצה כל חייה לא "ליפול" "להחליק" תרצה בחור שעשה את אותם מאמצים ולא ויתר לעצמו.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וכן: העושה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות. 

יש לי גישה למידע אצל הקב"ה, קוראים לזה חז"ל. 

הסיבה שאנחנו מתאמצים לא לחטוא היא כי זה רצון ה', שלא נחטא. 

לא מעודדים בשקר, אומרים את זה כי זה אמת. 

ובכל מקרה, אם מישהו יחטא מתוך כוונה לחזור בתשובה ולהתעלות על ידי זה, 

זה לא ילך לא, שהרי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. 

אני מאוד מאוד מעריך ומעריץ את מי שהתאמצה על חייה לשמור על עצמה

ומעריך ומעריץ לא פחות את מי שלא שמרה על עצמה, ואז עשתה מהפך וחזרה בתשובה. 

והם מפרשים שהסיבה היא כיוון שלבעל תשובה קשה יותר

מכאן שמדובר במקרה שדרגתם העצמית שווה אבל זה לא פשוט

להיות בעל תשובה בדרגה של צדיק גמור 

(המהרש"א מפרש שמדובר דווקא במי שלא חטא בפועל אלא חשב לחטוא)

וכן הר"י בשערי תשובה מביא שיש הרבה מדרגות לתשובה ומי שקורא

רואה שממש לא פשוט להגיע לכדי עוונות נעשות כזכויות 

כך שאדם סתם שנפל יש להניח שיקח זמן לא מועט לפני שיוכל להיות בדרגה זו

אבל מדברי חז"ל עולה שמספיק הירהור תשובה בשביל להפוך לצדיק, וכן נפסק להלכה. 

אבל יש בזה כמובן דעות שונות, אני כתבתי מה שנראה לי כוונת חז"ל, אבל כמובן שאפשר לחלוק. 

נתונים לפרשנות כאן כמו שבאתי בדוגמה קיצונית את המהרש"א

וגם מי שפסק את ההלכה של ההירהור תשובה (רמב"ם) 

הסביר את דברי ר' אבהו שזה מצד הקושי וזה לא מסתדר אם הירהור

והוא גם כתב שתשובה גמורה היא רק אם בא לידו מעשה ולא חטא

לכן אי אפשר להביא מהלכה זו הוכחה כי למרות שנפסקה

נפסקו הלכות שכביכול סותרות אותה

ולר"י יש מעמד גבוה יותר בענין הזה כיוון שהוא הראשון היחידי 

שכתב ספר מסודר ומורחב על דרגות התשובה ודרכים מפורטות לעשות אותה

(והוא גם הכיר את ההלכה ההיא ובכ"ז כתב שיש דרגות רבות לתשובה)

ויש גם את המסר של התנ"ך ושם ברור שהרהור לא מספיק

גם כן.... חשבונות מתמטייים... בנסיון לעשות קופה... עם בונוסים וכפל מבצעים.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וידוי חרטה וקבלה לעתיד וזהו. נטהר. ואם זה מתוך רצון להתקרב אל ה' יתברך אז זה נהפך לו לזכות.

דווקא זה כן נשמע קשה

וגם מתהילים (ואם כל מה שכתוב שם עדיין לא ניצל מעונש)

מה שכתבת מספיק שיהפוך לצדיק לא לטהור

יש נשים שסוחבות "שאריות" שנים.

זה לא קשור כלל ליכולת להתקרב לה' מבחינת המעלה הרוחנית של התשובה, שזה יכול להיות גם אצל אדם שמוצף בעל-כרחו בדברים רעים, ומתגבר עליהם. זה עירבוב בין שני נושאים, לדעתי.

אז צדיק גמור הוא בוודאי לא....

ואולי בבקשה אל תסתור תצמך בחתימה..... חחחח

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

מה זה דבר ברור לא??

לא הגיוני שאדם קדוש שכל חייב עבד על עצמו וטיהר את עצמו,

פחות מבנאדם שכל חייו חי בתאוות ורשע ובסוף ימיו חזר.

זה דבר לא הגיוני ובלתי מתקבל על הדעת.

וגם אם התשובה היא דבר מאד קל עדיין זה לא אומר שאדם משתווה לצדיק שלא חטא.

לנישואין. אלא על מעלה רוחנית כלפי ה'. עי' בהודעתי הבאה - דוגמה שחז"ל נתנו מה נקרא בע"ת גמור, שברורה הבעייתיות בחתונה, מסיבה אמיתית לגמרי, ואע"פ כן הוא "במקום של בע"ת".

שמעתי מרב חשוב (אינני זוכרת את שמו נדמה  לי אפילו באחד השידורים של ערוץ 7 בראשיתה של תקופת אוסלו) שלא בכל  הנושאים בעלי תשובה עדיפים על מי שאף פעם לא חטא.

לדעתי מנסיון חיי, ואני תומכת גדולה בצניעות (!!!), יש  בנתוני הטבע דבר ברור: גבר שחטא יכול להעמיד פנים שמעולם לא חטא והוא לא ייתפס... ואילו אשה תיתפס מיד. מדוע, אם יורשה לי לשאול, אי אפשר לסלוח לאשה שקיבלה על עצמה תשובה? אני מכירה בחורות מדהימות חילוניות שבגלל העניין של אי שמירת הצניעות ובגלל שמעדו, החליטו לחזור בתשובה, ותשובתן יציבה וחזקה. הם גם נישאו לתפארת.

"לסלוח" - זה לא תפקיד של בן אדם, שהחטא כלל לא היה ביחס אליו. זה של הקב"ה - ואם הקב"ה סולח זה מספיק בהחלט..

כאן דובר לגבי השלכות לנישואין. וזה לא בהכרח תלוי ב"סליחה". וזה לגיטימי ומובן אם זה מפריע, ללא קשר לכך שאין עליה כעת גדר ה"חטא" (שזה אכן חשוב מאד מצד מעלתה העצמית). ומי שזה בסדר בשבילו - אף אחד לא שלל.

התכוונתי לקבל.  אולי אפילו לסלוח  לעצמו שמלכתחילה הוא חשב שהאשה איננה בת תיקון.

ש"היא לא בת תיקון" ח"ו, כלפי רבש"ע.

אלא שזה מפריע לו לנישואין. זה לגיטימי לגמרי. ולא בא מחוסר-מעלה. כמובן, יכול להיות גם אחרת - וגם אפשר מישהו מרקע דומה ומתעלים יחדיו.

הרצון לאשה ש"שמרה נגיעה" הוא לא "גשמי"! זה ממש עיוות מוחלט! נוראי!

זה שיא הנורמליות ושיא הטהרה הנפשית ובריאות מינימלית.

מה זה אשה? רכב?! "יד שניה"?..  נישואין זה לא "אחד מתוך סידרה". בלעדי לגמרי.  אלו דברים כ"כ פשוטים שאין שום מקום אפילו להתחיל להביא עליהם ראיות (למרות שיש).

מאיפה זה בא בכלל?! איך מגיעים "להתפלפל" בדברים שהטבע הראשוני, הנורמלי, והיהדותי, אומר אותם.

זה מלבד הערך של זה הבנין הטוב בין איש לאשתו, והבעייתיות שיש מכל מיני "שאריות".

אח"כ בא הנושא של איך מתעלים מקלקולים. אבל לא ע"י הפחתת ערך הלכתחילה, בכל חומרתו וטהרתו.

עם כל חיבתי האישית לך - אני רואה לנכון לומר שלגופו של ענין הדברים הללו ממש נוראיים בעיני. וזה לא "נגדך" כמובן, אלא לטובת מי שקורא, וחש שיש פה איזשהו דבר ש"לא יכול להיות"..

וגם החזרה-בתשובה כשישנה (ומי שיגש בגישה כזו של "לא נורא" מבחינה נפשית - ספק כמה אמיתית ועמוקה תהיה תשובתו), אע"פ שבוודאי יכולה להעלות את האדם מעלה-מעלה, אבל זה הרי קודם כל מהבחינה רוחנית. ביחס לאהבת ה' אליו. אבל האם זה אומר שאוטומאטית חוזר מבחינה נפשית מה שיכול להיות לכתחילה? שאוטומאטית כבר לא מפריע לזולת? לדעתי, לגמרי לא בהכרח.

הרי חז"ל אומרים שבע"ת גמור, זה מי שבא לידו אופציה עם אותה אשה, והוא עדיין באותו יחס אליה, ואע"פ כן לא יחטא. נו, אז מישהי תרצה להתחתן עם מישהו שיש לו כזה יחס עמוק אל מישהי אחרת?...  והרי כלפי ה' הוא בע"ת גמור. אז כנראה שלא תמיד זה גם מעיד לגבי נושא הנישואין. וזה לא דווקא משהו "חצוני", לנישואין זה חשוב.

אז כמובן איני בא להחליש מי שחלילה חטא ושב בלב שלם - ובוודאי יעזרהו ה' למצוא מישהי מתאימה - בין אם מאותו רקע ובין ע"י שיתעלה לגמרי מכך - אבל לעשות מהנושא הזה משהו "שולי" - חלילה, לא ולא.

נ.ב. אני לא מתכוין להמשיך לדון בכך כאן - גם בלל ההכנות לחג הבעל"ט וגם בגלל שאני חושב שיש בכך עוול מסוים כלפי אנשים מאד טובים שאולי נמצאים פה ועלו במאמץ ממקומות לא-טובים. רק בגלל שזה בא כתגובה למי שהציגה דבר כ"כ טהור, בסיסי ופשוט - ראיתי לנכון להגיב.

 דבריך הם עניניים וזה בסדר גמור לחלוק אפילו בתוקף. 

עכשיו, מי שחטא עשה מעשה חמור ביותר, הוא מתועב  שנוי ומשוקץ מלפני ה', 

אפילו התורה שלו הולכת לקליפות, הוא גורם להארכת הגלות וצער השכינה,

הוא מסובב בקליפות ויש קללה בכל מעשה ידיו. אני לא ממעיט בחומרת החטא ח"ו. 

אבל חז"ל פסקו להלכה שמי שקידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, היא ספק מקודשת,

שמא הירהר תשובה, מכאן למדים הלכה למעשה שאם הוא הירהר תשובה הוא וודאי צדיק גמור.

ומה שאמרת בנוגע לבאותו פרק עם אותה אשה וכו', זה על דרגות נוספות בהתעלות אל ה', או סוגיא חולקת,

אבל הרמב"ם פסק להלכה את הגמרא הזאת

לכן, מי שעשה תשובה פשוטה, הוא כבר נקי וטהור לגמרי. וכל מי שמעדיף ראשניות למרות שהעומד מולו הוא צדיק גמור זה סתם תאווה גופנית.  אין לזה קשר לקדושה לפני ה'. 

אתה  טוען שיש עוד בעיות שסוחבים אותם בעלי תשובה, שאריות, יכול להיות, אני לא מכיר, 

אבל זה לא קשור לקדושה וטהרה ועמידה לפני ה'. יתכן שאלו בעיות אמיתיות

וזה לגיטימי לדחות בעל תשובה בגללן, אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.

 אני דיברתי מבחינה רוחנית נטו. איך ה' אמר בתורה שהוא רואה את הבעל תשובה. 

הנושא שלא דובר פה, הוא איך מעמד האדם הזה לפני ה'.

כל אחד יודע שמי שחזר בתשובה באמת - התחרט עזב וקיבל לעתיד - הרי הוא בע"ת, כמובן יש מדרגות גם בתשובה.

"ראשוניות" אינה "תאוה גופנית". היא בריאות בסיסית נפשית. לפעמים מרוב שמדברים על "רוחניות", מאבדים מושגים נורמליים פשוטים.

לא הבנת כנראה מה שהבאתי לגבי "באותו פרק ואותה אשה". דווקא בגלל שהרמבם פסק זאת, זה אומר שאדם כזה הוא אכן בעל תשובה גמור. אבל ברור שאשה שתאמר: אינני רוצה להתחתן איתו, שהרי הוא מעונין במישהי אחרת כעת - זו בריאות נפשית פשוטה לגמרי, ששייכת גם לתפיסה יהודית נכונה של נישואין. וזה לא סותר שהאיש הזה הוא לגמרי בע"ת, ומבחינה רוחנית רצוי ואהוב לפני ה', וכך גם יש להתייחס אליו.

אז הנה אנחנו רואים - שיכול להיות מצב שמישהו אכן נקי לגמרי כלפי שמיא, ועדיין דברים שעבר מפריעים לנישואיו, ולא בגלל "תאוות גשמיות" אלא בגלל עדינות נפשית. אלו דבריפ פשוטים לחלוטין.

והרצון ל"ראשוניות" אינו "תאוה גופנית" חלילה. דומני שלחשוב כך זה "גשמי".  מי שמתכווין לזה - הרי ברור שהוא מתכוין מצד היחס הראשוני עם מישהו. נישואין זה דבר אישי לגמרי, לא "סידרה" (אע"פ שיש מצב לעיתים של "התחדשות" בגלל אילוצים). ולכן, יכול להיות שאדם מבחינה רוחנית, מעלתו לפני ה', הוא אכן מצוין, אבל מבחינת בנין הנישואין - הנושא הזה מפריע, ומסיבות יפות מאד.  למשל, למי שגדל בתרבות של הרחוב ("גשמית") זה לא כ"כ יפריע אולי. למה? לא כי הוא יותר "רוחני" והולך לפי הרמבם.. ההיפך - כי הוא גדל אולי בתרבות שבה כל מושג הנישואין התעוות.

אדם שמושגיו נורמליים וטהורים - יוכל להעריך מאד מעלה רוחנית, אולי אפילו יותר משל עצמו - ועם זה גם לראות הפרעה קריטית בנושא של אי הראשוניות, ודווקא בגלל המושגים היהדותיים הנורמליים שלו על נישואין ועל איש ואשה. זה מה שהסברתי.

ואכן, זה מעבר לכל הבעיות שעלולות להיות ב"סחיבה" של דברים, וכן ביכולת לבנות קשר מחודש לגמרי. קשר מחודש לגמרי זו שאיפה טהורה - לא "תאוה גשמית". והתורה לא הבטיחה שמי שה' לגמרי מחל לו - הוא יוכל לבנות את זה. אפשר שכן ואפשר שתהיה בעיה.

רק כדוגמה: גם אדם שעשה חלילה את השני נכה - יכול לחזור בתשובה. ואם גם השני ימחל לו, הוא יהיה בע"ת גמור. את האיבר שכרת ח"ו, זה לא יחזיר. וזה היה הנושא כאן. הצד הקדושתי-הנפשי. הערך של הראשוניות מבחינה נפשית. ולא מצד אחד ה"גשמיות", או מצד שני, ערך התשובה כלפי שמיא.

גם כן אתם.. עם הקופסאות של הגשמי והרוחני...

וגם שיער בלונדיני זה לא "גשמי"

ועיניים כחולות בטח שלא...

זאת לא העדפה גופנית לעזאזל!!!!!

ואת מי לכל הרוחות מעניין הזדונות שהפכו לזכויות?? מחפשים להתחתן איתו, לא להיות אלוקים שלו.

בס"ד

איתך הייתי מסכימה לצאת במקומם בסדר?

אבל עם נגיעה קצת יותר מתקדמת יש הרבה סיכוי שלא...

ויהיה לי הרבה יותר קשה לקבל את זה.

רק שלא נהפוך את זה לאידיאל..

יש הרבה בחורים טובים ששמרו על עצמם !!

מאחל לך למצוא אחד כזה במהרה!!!

ואת לא גדלת על ברכי הצניעות "בשביל איזה בחור".. אלא קודם כל בשביל עצמך ובשביל דבר ה' שמופיע דרכך.

לא לכל אחד יש פייסבוק, ולא כל מי שיש לו פייסבוק מסתכל בו על "דברים מגעילים" - ובוודאי נכון שצריך להיזהר.

וגם רבים בחורים כשרים שנזהרו מקשר קרוב עם בנות "סתם כך".

ולצערנו - גם אצל בנות "מגלים" לא פעם שהיו כשלונות..

אז אין מה להתייאש:

א. אפשר למצוא אנשים שלא התעסקו בדברים כאלה.

ב. אפשר למצוא כאלה שבעבר טעו - ועשו מהלך אמיתי ואינם שם כלל וכלל (כמובן - צריך לבדוק שזה כך).

השאיפה שלך מצויינת. ה"מסקנה" של יאוש - חס ושלום.

בהצלחה רבה, גמר טוב ומועדים לשמחה.

נראה לי שאת פשוט מבתובבת וגרה בחברה כזאת .יש הרבה בחורים טובים וצריך לחפש במקומות הנכונים.בהצלחה רבה ולא להתייאש אף פעם.

(לא הספקתי לקרוא את שאר התגובות אז אני מקווה שלא אמרתי דברים שנאמרו כבר).

לא דומה לכאורה, כי היא שאלה על דבר שנודע לתחום שבינו לבינה, שאפשר להבין את נגיעתו למה שהיא שואפת.

לגבי "ב" - אתה צודק שמאד צריך להיזהר. וגם כשמציגים שאיפה אישית, צריך לשים לה שיש כל מיני קוראים. זה ענין לא פשוט בפורומים.

לעניות דעתי (ואני חסידה גדולה של צניעות!!!) את צריכה לחפש חוזר בתשובה, שמכאן ואילך מוכן לקבל על עצמו צניעות.

הבעיה בנישואים דתיים כפי שחוויתי אותה היא שהמיוחסים נתפסים על ידי  אחיותיהם של חבריהם בישיבות.

אני למשל מכירה בחור ישיבה שממש כפה על חבר שלו לשאת את אחותו לאשה...

אני מעריכה מאד גם את האח הטוב וגם את החבר שהסכים.

אני מכירה מישהי שהצליחה להתחתן על ידי כך שהתחברה עם הדודות, סיפרה להן שהיא רוצה להתחתן והן במפתיע או לא במפתיע הציעו לה מישהו.

מי שאיננו קרוב לצלחת, צריך  להיות פחות קונבנציונאלי ולקבוע לעצמו עם מה הוא מוכן להתמודד ועם מה לא, אבל העתיד מפתיע.

אני סבורה שלא צריך לפסול בגלל  גיל, מצב כלכלי, או בעיות בריאות,

מי שבורר יותר מדי, עלול למצוא את עצמו בודד.

אינני מדברת על מקרים שבהם  האשה מרגישה שלא תוכל לנהל את חייה עם גבר מסויים.

מאחלת לך הצלחה רבה

תתייאשי.

וכל הדיונים האמתיים כאן על זה שבעל תשובה שנפל וחזר למוטב לא פחות טוב, לא רלוונטיים עבורך,

כי זה הדבר העקרוני שעליו אינך מוכנה לוותר בבן זוגך,

וזה בסדר גמור.

תקשיבי לרצון שלך ואל תתני לטיעונים כאלה ואחרים להבהילך.

לכל אחד מאתנו יש והיו דברים שהוא רוצה שיהיו בבן הזוג, ואם לא אז אפשר להתפשר, ודברים שעליהם לא הסכים להתפשר.

ומה שכתבה לך מישהי שצריך להיות קרובה לצלחת ושהמיוחסים נתפסים, עם כל הכבוד שזה לא ירפה את ידך וליבך מרצונותייך הטהורים (והלוואי על כולם שזה יהיה הדבר שעליו הם לא מוכנים להתפשר)

אני עברתי את כל ילדותי בחברה מעורבת, בבני עקיבא, בבית עם טלויזיה, וזכיתי להתחתן עם בן של רב שלא היה בשום תנועת נוער אפילו לא עזרא או אריאל, ששמירת העניים זה הדבר שבנפשו.

אל תוותרי על חלומותיך.

תתפללי ותזכי!

זה קצת נכון שאת ה'עילויים' בישיבה לוקחים בדרך-כלל הרבנים לבנותיהם, אבל זה לא ככה תמיד.

אני איני בת של רב, ובעלי נחשב לגאון בישיבתו ולמתמיד ששומר על עצמו ועל עיניו, וב"ה זכיתי בו.

ולפותחת השרשור - ממליצה לך לפנות לישיבות, יש אברכים שמתעסקים בשידוכים, ובע"ה יוכלו למצוא לך את הבעל הצדיק המתאים לך!

אני בוגר של כמה ישיבות גבוהות רציניות, ויש מספיק חבר'ה שהם קדושים ממש.

שלום חברה- אני מבינה על מה את מדברת.. זה לא קשה,

אבל- העולם הרוחני שלו, מי שזה לא יהיה לא קשור אליך- את מבינה?

את מחפשת בעולם הזה מישהו שסיים את התיקון שלו? אז הוא כבר לא יהיה פה...

או שאת מתכוונת שלא אכפת לך שיהיו לו קשיים בדברים אחרים אבל לא בזה? בשבת או בכשרות? בלשון הרע?

משה רבינו לא נולד משה רבינו, וכך גם יוסף הצדיק ועוד המון המון צדיקים, הם עשו עבודה...

ונגיד שמצאת אחד, אז אחרי החתונה כל הזמן תעקבי אחריו לראות שהוא לא נופל? אף פעם?

ומה איתך? לכל אחד יש את העבודה שלו. 

זה לא שאין אנשים כאלה, יש אנשים קדושים ואני נשואה לאחד כזה, אבל גם לו יש ניסיונות ולפעמים קשים מאוד. והמקום שלי כאשתו זה לא לחפש את המושלמות, היא רק אצל ה', אלא לעזור לו. כמו שהוא עוזר לי עם הנקודות הבעייתיות אצלי כמובן... ובכנות- יש אצלי יותר ממנו

כל זה היה בגדול... 

ובקטן, תפללי על איש כזה ותקבלי בע"ה! מניסיון...  

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

השאלה מה המצאי שלה ולכן יש לדבר על כל האפשרויות.

זו לא בושה אם גילית שהייתה בעבר לחבר שלך  קשר עם אקסית  זה ממש לא כל כך משפיע כמו אישה שאיבדה את בתוליה עם גבר . יחס כאן הוא שונה.

שלום 

האמת שממש הופתעתי מהדברים,

כנראה שבסביבה שלך זה אולי המצב, אני גם בוגר של ישיבות גבוהות,

 פשוט צריך לדעת איפה לחפש, יש המון...

יש שדכן מעולה בשם חיים קורץ, הוא עובד עם הרבה ציבורים, אבל בעיקר מהמגזר התורני, אם תרצי אתם לך את מספרו,

בהצלחה!

שמי שיש לו פייסבוק או שהיתה לו חברה הוא ברמה נמוכה ומי שאין לו הוא ברמה גבוהה.

ייתכן שזה די שטחי לראות את זה כך.

*האם אין בחורים שהיה להם לפני כמה שנים חברה והיום הם כמה וכמה רמות יותר ביחס לכל בחור 'דוס' בגילם?

האם אין אנשים שאין להם שום פייסבוק ושום חברה אבל הם לא מי-יודע-מה...?

*כמובן שנכנסים פה עוד הרבה שיקולים לא 'יבשים'. קחי למשל בחור שגדל בסביבה מאוד מעורבת לעומת אחר שגדל בסביבה נפרדת לחלוטין ולשניהם יש חשבון פייסבוק. האם יש סיבה כלשהי להשוות אותם אחד לשני?

*ואפילו אם ניקח אחד מאלה  שאת מדברת עליהם. האם אין תשובה בעולם? יש לי המון חברים שהיו שקועים בדברים שונים והיום הם כבר המון זמן (שנים..) רחוקים משם כרחוק מזרח ממערב. ורק לפי המאמץ הזה ניתן לראות כמה כוחות אדירים יש בהם.

*אני מעריך אותך על שאת שומרת על הצניעות. האם את סבורה שיש מקום להשוואה בין הנסיונות שהבחורים עוברים לבין הנסיונות שאת עוברת..?

*בפעם הבאה שתסתכלי ימינה ושמאלה ותראי בחורים נשואים שוקדים על לימודם יומם ולילה בעמל כ"כ מתוק ותשתוקקי שבעלך יצעד בדרכם, תתפלאי לגלות - שגם להם היתה חברה...

בהצלחה אחות!

שגרה שהתגיירה בלב שלם עדיפה על יהודיה רגילה, בגלל שעל נשמה כל כך גדולה הקליפות נלחמו להוליד במקום טמא.

וה' נתן להם כי דווקא לה יש כוחות לצאת משם ולהוציא מהקליפות את הניצוצות.

יכול להיות שאם היינו במקום של בעל תשובה לא היינו מצליחים לעלות כמוהו ולכן שמו אותנו במקומות צנועים מלכתחילה.

בקיצור, יש לכבד מאד בעלי תשובה..

אבל גרים? 

יש כמה פרושים

אחד הפירושים, כי הם מדקדקים יותר מישראל במצוות וגורמים לקיטרוגים

מרכזניק ודיין בבית הדין בנתניה

לא יודע מה המקור שלו

מייחדת את עמ"י.

שומרת עלינו. 

את הכעס שלך על הגברים אל תפני כלפי הצניעות. 

"נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."  (ציטוט)

אם הייתה לנו חברה אז כנראה שגם חברות שלך (לא בהכרח, אלא בנות כל שהן) היו החברות של אותם בחורים שפגשת במצבים של חוסר צניעות "או לא יודעת מה" (ציטוט)..

אם יש בן שנמצא עם חברה במצב לא צנוע גם החברה שלו נמצאת איתו באותו המצב..

אז כן, גם שאנחנו הבנים יוצאים, אנחנו מוצאים בנות שלא שמרו על עצמן.. והיה להם חבר, ומי יודע לאיזה מצב הם הגיעו. 

אז להתייאש.? לא, רק לשמוח יש

שיש לנו עם כזה נפלא! ... 

סתם... להתייאש? פשוט לא. 

בעז"ה שה' ימצא לך את האחד ששמר על עצמו ושיהיה רק שלך![=

לא באתי לחדש הרבה, אבל בכל זאת..

א. אשרי מי שלא חטא!! (היינו אמורים לשיר את זה בדרך למקדש השבוע, אבל.. בע"ה בשנה הבאה בירושלים הבנויה!!). את לא צנועה רק בגלל העגבניות מהפעולות בני-עקיבא שמדריכות שלך עשו לך (האלה שכולם נוגעים בהם ואח"כ אף אחד לא רוצה אותן...), אלא כי זו יהדות, זו תורה, זו קדושה וה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.

ב. לגופו של עניין, אני מכיר בנים ששמרו על עצמם, והם צדיקים תמימים.

ג. אני מכיר גם אנשים שהיו פעם במקומות מאוד נמוכים, עברו מהפך מוחלט באישיות שלהם, עד שיעיד עליהם יודע תעלומות שלא ישובו לזה החטא, והיום הם אנשים צנועים ומתוקים, שרעייתם שתחיה תהיה הראשונה שלהם (בגלגול הנוכחי שאיתו הם מזוהים כרגע).

ד. אם בראשוניות עסקינן, עוד יכול להגיע היום בו בנות לא ירצו מישהו שהיה בקשר רציני לפני שנפגש איתה, שאולי חשב על מציאות של חתונה עם עלמת חן אחרת.. (ואל תהיו קטנוניים, ודאי שלא דיברתי על מקרה שהיא עדיין אצלו בראש)

ולמה נעלבתי? בשם הבנים הצדיקים בישראל, משני הסוגים שהזכרתי למעלה, שחלקם הם חבריי הטובים ביותר...

ואל תתיאשי, פשוט תלמדי איפה לחפש.. בהצלחה רבה..!!!

עוד הערה פצפונת: זה פורום מעורב, וגם אם לא, אשמח אם הדברים ייכתבו בלשון עדינה..

כל יהודי מצווה לאהוב את כל היהודים באופן שווה, אלא אם כן יהודי חוטא במזיד, ואינו מקבל תוכחה-ואז יש לשונאו עד שישוב.

אם הצדיקים ירחיקו אותם, מי יקרב אותם? (בהנחה שהבעיה המדוברת מתיחסת לבעיה של צדיקים)

מודה ועוזב-ירוחם.

ועוד הערה: במידה שאדם מודד בה מודדים לו.

לא בגיל של דייטים וכאלו...

טוב אז..

ממש ממש לא נראלי הקטע הזה שהראשוניות פתאום לא חשובה!

טוב, סבבה.. אז אני מראש יודעת שאני רוצה בעל צדיק (הלוואי בס"ד!!) אבל עכשיו אני אתן ליצר שלי דרור. לא אשמור נגיעה וכו'...

אז לא. עכשיו, בזמן הנעורים שלי אני כ"כ משתדלת לשמור על עצמי כדי  שבעזרת ה' אהיה הכי טהורה ונקיה לבעלי!! לא רוצה שיצוצו לי שום הרהורים על מישו אחר ח"ו!

ומנגד- אני גם רוצה שבעלי יהיה אחד כזה שבחיים לא הייתה לו מישהי אחרת חוץ ממני!! וזה לא בא מקנאה או מאגואיסטיות!! ממש לא! זה בא מזה שאני חושבת ומרגישה שלקדושה יותר טוב ונכון להופיע במקום נקי!! כן, ואני גם לא רוצה שלבעלי יהיו מחשבות על מישהי אחרת חוץ ממני ח"ו!! כמו שאני משתדלת-ככה אני הייתי מצפה!!! בוודאי שתמיד יש תשובה. אך אדם צריך לחשוב לפני שהוא עושה מעשה שיתחרט עליו.. ולא לפתור את עצמו בכך שהוא נער/נערה וששיקול דעתו הוא לא הכי רציני כרגע....

ועוד בודאי- שאם אפגוש מישו שללא ספק אדע שהוא ה-אחד.... ולמרות שהיו לו נפילות והוא שב בתשובה (כמובן תשובה שלימה ומעולה!) אני לא אפסול אותו....

מקווה שהובנתי..... שבוע טוב ומוצלח!!!

ושכל המחפשים והמחפשות ימצאו בס"ד את זיווגם בקרוב קרוב קרוב

לכל ישראלי וישראלית באשר הם, צריך להיות ברור שה"אחד"/"אחת", זה כל מי שרוצה להקים בית של קודש בישראל, כדי לעבוד את ה'. ובהנחה שזה הרצון של כל בחור ובחורה דתיים נורמליים שרוצים להתחתן, אז חטאים שחטאו בעבר, ושבו עליהם בתשובה-כבר לא רלוונטיים.

אמנם נכון שזה כבר לא אחד ולא אחת, אבל היהדות באמת לא מעודדת הסתכלות צרה כ"כ אלא חשיבה פתוחה וכללית של אחדות ושלום, שכל מי שרוצה הוא בגדר-"ברוכים הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה' ". ואם יש בחור או בחורה ששאיפתם זה לא רק לבנות בית של קודש, ולעבוד את ה', או שלא מבינים שכל מי שבא בשם ה' הריהו ראוי להם, יש להם בעיה בתפיסה המחשבתית שלהם את היהדות, וצריך לטפל בזה.

סביר להניח שהייתי נשואה (בלי מגבלת גיל כמובן)

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.