לק"י

לא נראה לי שכל הבנים לא שומרים על עצמם.

תתעודדי

לומר ש"סתם גדלתי על ברכי הצניעות" נשמע כאילו

או שלצניעות אין ערך או שהיא אמצעי לרווח אחר.

וגם זה וגם זה לא נכונים.

ההפך.

אני כל כך מוקירה את הערך הזה, שאני רוצה למצוא אותו גם בבן זוג.

וקשה לי למצוא, לכן זה מבאס...

"ואם אין לכם פייסבוק אז נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."

אז הייתה לו חברה. מה הבעיה? הייתה! היא לא חברה שלו עכשיו זה לא הלך.. 

ו..מה? את יודעת כמה חברות שלי היה לה חבר והם שמרו נגיעה כהלכה! חלקם התחתנו איתם וחלקם לא..! 

את מפחדת שהם נגעו? לא הבנתי..

פשוט הכללת וזהו..

אשמח אם תסבירי קצת יותר.. כי תכלס הכללת פה בטירוף..!

אבל הכוונה היתה שאת מבינה שלא שמרו נגיעה. לא אמרתי שכולם כאלה, זה מה שיוצא לי לפגוש...

שאין להם פייסבוק או שיש להם פייסבוק ואין אין שם שום דבר לא צנוע.

יש בחורים צנועים שהיו כך כל ימיהם, או בחורים צנועים שבעבר נפלו וחזרו בתשובה.

בע"ה תמצאי אחד כזה - אל ייאוש! בהצלחה!

והיום הוא בחור ישיבה (או שלא) ירא שמים צנוע, שעובד את ה' באהבה ויראה,

הוא פחות טוב מבחור שכן שמר נגיעה?! להיפך, לאותו אחד שלא שמר נגיעה יש זכויות שאין להוא ששמר (הזדונות שנהפכו לו לזכויות....)

רק אל תתעצבני....

אבל, יש משהו נעים בלהיות הראשון, זה הרגשה גשמית לחלוטין, אין בה אמת,

יש מי שרוצה אשה עם שיער בלונדיני או עניים כחולות

ויש מי שרוצה אשה ששמרה נגיעה,

זה לא משהו רוחני, 

הוא פשוט רוצה להיות הראשון שלה,

זה העדפה גופנית שזכותו להעדיף,.

יש כאלה שלא מאמינים בתשובה כל כך

והם חושבים שמי שעשה עברה בתחום הזה הוא טמא לנצח.....

אנשים כבר עוד מעט ישאפו שתהיה להם נפילה אחת או שתיים-כדי להפוך אותן לזכויות..

אני עדיין חושב שודאי שיש יתרון למי שלא נפל-ששמר על עצמו.בכל נושא אגב,לא רק בצניעות.

תשובה אתה צריך לעשות אם חטאת-חטא זו לא מציאות אידאלית.

מובן,שכח התשובה עצום ומטהר,ועדיין,טוב לא לאדם שלא יחטא..

חז"ל כבר אמרו "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" אז האפשרות הזאת סגורה.

אבל חז"ל אמרו, מי שחטא ועשה תשובה עדיף על מי שלא חטא בכלל

לא, כי אם ככה אז צריך לשנות את כל החינוך, את כל התורה, את כל הסייגים... כי אם מי שחטא עדיף אז למה אנחנו כ"כ מתאמצים לא לחטוא?

זה נראה לי ממש סילוף. נכון שאומרים את זה הרבה בגלל שרוצים לעודד את מי שנפל שיש לו אפשרות לתקן, אבל תראה מה יצא- שמי שחטא עדיף! 

אז בתור אחת ששמרה על עצמה כל החיים (וזה היה מ-א-ו-ד קשה) לא נראה לי שאני עדיפה פחות ממי שלא שמרה על עצמה ולא התגברה. (בכלל קצת לא ברור לי מאיפה המידע מי עדיף, יש לך גישה למידע אצל הקב"ה?)

וזה מאוד הגיוני שמי שהתאמצה כל חייה לא "ליפול" "להחליק" תרצה בחור שעשה את אותם מאמצים ולא ויתר לעצמו.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וכן: העושה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות. 

יש לי גישה למידע אצל הקב"ה, קוראים לזה חז"ל. 

הסיבה שאנחנו מתאמצים לא לחטוא היא כי זה רצון ה', שלא נחטא. 

לא מעודדים בשקר, אומרים את זה כי זה אמת. 

ובכל מקרה, אם מישהו יחטא מתוך כוונה לחזור בתשובה ולהתעלות על ידי זה, 

זה לא ילך לא, שהרי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. 

אני מאוד מאוד מעריך ומעריץ את מי שהתאמצה על חייה לשמור על עצמה

ומעריך ומעריץ לא פחות את מי שלא שמרה על עצמה, ואז עשתה מהפך וחזרה בתשובה. 

והם מפרשים שהסיבה היא כיוון שלבעל תשובה קשה יותר

מכאן שמדובר במקרה שדרגתם העצמית שווה אבל זה לא פשוט

להיות בעל תשובה בדרגה של צדיק גמור 

(המהרש"א מפרש שמדובר דווקא במי שלא חטא בפועל אלא חשב לחטוא)

וכן הר"י בשערי תשובה מביא שיש הרבה מדרגות לתשובה ומי שקורא

רואה שממש לא פשוט להגיע לכדי עוונות נעשות כזכויות 

כך שאדם סתם שנפל יש להניח שיקח זמן לא מועט לפני שיוכל להיות בדרגה זו

אבל מדברי חז"ל עולה שמספיק הירהור תשובה בשביל להפוך לצדיק, וכן נפסק להלכה. 

אבל יש בזה כמובן דעות שונות, אני כתבתי מה שנראה לי כוונת חז"ל, אבל כמובן שאפשר לחלוק. 

נתונים לפרשנות כאן כמו שבאתי בדוגמה קיצונית את המהרש"א

וגם מי שפסק את ההלכה של ההירהור תשובה (רמב"ם) 

הסביר את דברי ר' אבהו שזה מצד הקושי וזה לא מסתדר אם הירהור

והוא גם כתב שתשובה גמורה היא רק אם בא לידו מעשה ולא חטא

לכן אי אפשר להביא מהלכה זו הוכחה כי למרות שנפסקה

נפסקו הלכות שכביכול סותרות אותה

ולר"י יש מעמד גבוה יותר בענין הזה כיוון שהוא הראשון היחידי 

שכתב ספר מסודר ומורחב על דרגות התשובה ודרכים מפורטות לעשות אותה

(והוא גם הכיר את ההלכה ההיא ובכ"ז כתב שיש דרגות רבות לתשובה)

ויש גם את המסר של התנ"ך ושם ברור שהרהור לא מספיק

גם כן.... חשבונות מתמטייים... בנסיון לעשות קופה... עם בונוסים וכפל מבצעים.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וידוי חרטה וקבלה לעתיד וזהו. נטהר. ואם זה מתוך רצון להתקרב אל ה' יתברך אז זה נהפך לו לזכות.

דווקא זה כן נשמע קשה

וגם מתהילים (ואם כל מה שכתוב שם עדיין לא ניצל מעונש)

מה שכתבת מספיק שיהפוך לצדיק לא לטהור

יש נשים שסוחבות "שאריות" שנים.

זה לא קשור כלל ליכולת להתקרב לה' מבחינת המעלה הרוחנית של התשובה, שזה יכול להיות גם אצל אדם שמוצף בעל-כרחו בדברים רעים, ומתגבר עליהם. זה עירבוב בין שני נושאים, לדעתי.

אז צדיק גמור הוא בוודאי לא....

ואולי בבקשה אל תסתור תצמך בחתימה..... חחחח

או שאני פשוט מכורה קשות...

מה זה דבר ברור לא??

לא הגיוני שאדם קדוש שכל חייב עבד על עצמו וטיהר את עצמו,

פחות מבנאדם שכל חייו חי בתאוות ורשע ובסוף ימיו חזר.

זה דבר לא הגיוני ובלתי מתקבל על הדעת.

וגם אם התשובה היא דבר מאד קל עדיין זה לא אומר שאדם משתווה לצדיק שלא חטא.

לנישואין. אלא על מעלה רוחנית כלפי ה'. עי' בהודעתי הבאה - דוגמה שחז"ל נתנו מה נקרא בע"ת גמור, שברורה הבעייתיות בחתונה, מסיבה אמיתית לגמרי, ואע"פ כן הוא "במקום של בע"ת".

שמעתי מרב חשוב (אינני זוכרת את שמו נדמה  לי אפילו באחד השידורים של ערוץ 7 בראשיתה של תקופת אוסלו) שלא בכל  הנושאים בעלי תשובה עדיפים על מי שאף פעם לא חטא.

לדעתי מנסיון חיי, ואני תומכת גדולה בצניעות (!!!), יש  בנתוני הטבע דבר ברור: גבר שחטא יכול להעמיד פנים שמעולם לא חטא והוא לא ייתפס... ואילו אשה תיתפס מיד. מדוע, אם יורשה לי לשאול, אי אפשר לסלוח לאשה שקיבלה על עצמה תשובה? אני מכירה בחורות מדהימות חילוניות שבגלל העניין של אי שמירת הצניעות ובגלל שמעדו, החליטו לחזור בתשובה, ותשובתן יציבה וחזקה. הם גם נישאו לתפארת.

"לסלוח" - זה לא תפקיד של בן אדם, שהחטא כלל לא היה ביחס אליו. זה של הקב"ה - ואם הקב"ה סולח זה מספיק בהחלט..

כאן דובר לגבי השלכות לנישואין. וזה לא בהכרח תלוי ב"סליחה". וזה לגיטימי ומובן אם זה מפריע, ללא קשר לכך שאין עליה כעת גדר ה"חטא" (שזה אכן חשוב מאד מצד מעלתה העצמית). ומי שזה בסדר בשבילו - אף אחד לא שלל.

התכוונתי לקבל.  אולי אפילו לסלוח  לעצמו שמלכתחילה הוא חשב שהאשה איננה בת תיקון.

ש"היא לא בת תיקון" ח"ו, כלפי רבש"ע.

אלא שזה מפריע לו לנישואין. זה לגיטימי לגמרי. ולא בא מחוסר-מעלה. כמובן, יכול להיות גם אחרת - וגם אפשר מישהו מרקע דומה ומתעלים יחדיו.

הרצון לאשה ש"שמרה נגיעה" הוא לא "גשמי"! זה ממש עיוות מוחלט! נוראי!

זה שיא הנורמליות ושיא הטהרה הנפשית ובריאות מינימלית.

מה זה אשה? רכב?! "יד שניה"?..  נישואין זה לא "אחד מתוך סידרה". בלעדי לגמרי.  אלו דברים כ"כ פשוטים שאין שום מקום אפילו להתחיל להביא עליהם ראיות (למרות שיש).

מאיפה זה בא בכלל?! איך מגיעים "להתפלפל" בדברים שהטבע הראשוני, הנורמלי, והיהדותי, אומר אותם.

זה מלבד הערך של זה הבנין הטוב בין איש לאשתו, והבעייתיות שיש מכל מיני "שאריות".

אח"כ בא הנושא של איך מתעלים מקלקולים. אבל לא ע"י הפחתת ערך הלכתחילה, בכל חומרתו וטהרתו.

עם כל חיבתי האישית לך - אני רואה לנכון לומר שלגופו של ענין הדברים הללו ממש נוראיים בעיני. וזה לא "נגדך" כמובן, אלא לטובת מי שקורא, וחש שיש פה איזשהו דבר ש"לא יכול להיות"..

וגם החזרה-בתשובה כשישנה (ומי שיגש בגישה כזו של "לא נורא" מבחינה נפשית - ספק כמה אמיתית ועמוקה תהיה תשובתו), אע"פ שבוודאי יכולה להעלות את האדם מעלה-מעלה, אבל זה הרי קודם כל מהבחינה רוחנית. ביחס לאהבת ה' אליו. אבל האם זה אומר שאוטומאטית חוזר מבחינה נפשית מה שיכול להיות לכתחילה? שאוטומאטית כבר לא מפריע לזולת? לדעתי, לגמרי לא בהכרח.

הרי חז"ל אומרים שבע"ת גמור, זה מי שבא לידו אופציה עם אותה אשה, והוא עדיין באותו יחס אליה, ואע"פ כן לא יחטא. נו, אז מישהי תרצה להתחתן עם מישהו שיש לו כזה יחס עמוק אל מישהי אחרת?...  והרי כלפי ה' הוא בע"ת גמור. אז כנראה שלא תמיד זה גם מעיד לגבי נושא הנישואין. וזה לא דווקא משהו "חצוני", לנישואין זה חשוב.

אז כמובן איני בא להחליש מי שחלילה חטא ושב בלב שלם - ובוודאי יעזרהו ה' למצוא מישהי מתאימה - בין אם מאותו רקע ובין ע"י שיתעלה לגמרי מכך - אבל לעשות מהנושא הזה משהו "שולי" - חלילה, לא ולא.

נ.ב. אני לא מתכוין להמשיך לדון בכך כאן - גם בלל ההכנות לחג הבעל"ט וגם בגלל שאני חושב שיש בכך עוול מסוים כלפי אנשים מאד טובים שאולי נמצאים פה ועלו במאמץ ממקומות לא-טובים. רק בגלל שזה בא כתגובה למי שהציגה דבר כ"כ טהור, בסיסי ופשוט - ראיתי לנכון להגיב.

 דבריך הם עניניים וזה בסדר גמור לחלוק אפילו בתוקף. 

עכשיו, מי שחטא עשה מעשה חמור ביותר, הוא מתועב  שנוי ומשוקץ מלפני ה', 

אפילו התורה שלו הולכת לקליפות, הוא גורם להארכת הגלות וצער השכינה,

הוא מסובב בקליפות ויש קללה בכל מעשה ידיו. אני לא ממעיט בחומרת החטא ח"ו. 

אבל חז"ל פסקו להלכה שמי שקידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, היא ספק מקודשת,

שמא הירהר תשובה, מכאן למדים הלכה למעשה שאם הוא הירהר תשובה הוא וודאי צדיק גמור.

ומה שאמרת בנוגע לבאותו פרק עם אותה אשה וכו', זה על דרגות נוספות בהתעלות אל ה', או סוגיא חולקת,

אבל הרמב"ם פסק להלכה את הגמרא הזאת

לכן, מי שעשה תשובה פשוטה, הוא כבר נקי וטהור לגמרי. וכל מי שמעדיף ראשניות למרות שהעומד מולו הוא צדיק גמור זה סתם תאווה גופנית.  אין לזה קשר לקדושה לפני ה'. 

אתה  טוען שיש עוד בעיות שסוחבים אותם בעלי תשובה, שאריות, יכול להיות, אני לא מכיר, 

אבל זה לא קשור לקדושה וטהרה ועמידה לפני ה'. יתכן שאלו בעיות אמיתיות

וזה לגיטימי לדחות בעל תשובה בגללן, אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.

 אני דיברתי מבחינה רוחנית נטו. איך ה' אמר בתורה שהוא רואה את הבעל תשובה. 

הנושא שלא דובר פה, הוא איך מעמד האדם הזה לפני ה'.

כל אחד יודע שמי שחזר בתשובה באמת - התחרט עזב וקיבל לעתיד - הרי הוא בע"ת, כמובן יש מדרגות גם בתשובה.

"ראשוניות" אינה "תאוה גופנית". היא בריאות בסיסית נפשית. לפעמים מרוב שמדברים על "רוחניות", מאבדים מושגים נורמליים פשוטים.

לא הבנת כנראה מה שהבאתי לגבי "באותו פרק ואותה אשה". דווקא בגלל שהרמבם פסק זאת, זה אומר שאדם כזה הוא אכן בעל תשובה גמור. אבל ברור שאשה שתאמר: אינני רוצה להתחתן איתו, שהרי הוא מעונין במישהי אחרת כעת - זו בריאות נפשית פשוטה לגמרי, ששייכת גם לתפיסה יהודית נכונה של נישואין. וזה לא סותר שהאיש הזה הוא לגמרי בע"ת, ומבחינה רוחנית רצוי ואהוב לפני ה', וכך גם יש להתייחס אליו.

אז הנה אנחנו רואים - שיכול להיות מצב שמישהו אכן נקי לגמרי כלפי שמיא, ועדיין דברים שעבר מפריעים לנישואיו, ולא בגלל "תאוות גשמיות" אלא בגלל עדינות נפשית. אלו דבריפ פשוטים לחלוטין.

והרצון ל"ראשוניות" אינו "תאוה גופנית" חלילה. דומני שלחשוב כך זה "גשמי".  מי שמתכווין לזה - הרי ברור שהוא מתכוין מצד היחס הראשוני עם מישהו. נישואין זה דבר אישי לגמרי, לא "סידרה" (אע"פ שיש מצב לעיתים של "התחדשות" בגלל אילוצים). ולכן, יכול להיות שאדם מבחינה רוחנית, מעלתו לפני ה', הוא אכן מצוין, אבל מבחינת בנין הנישואין - הנושא הזה מפריע, ומסיבות יפות מאד.  למשל, למי שגדל בתרבות של הרחוב ("גשמית") זה לא כ"כ יפריע אולי. למה? לא כי הוא יותר "רוחני" והולך לפי הרמבם.. ההיפך - כי הוא גדל אולי בתרבות שבה כל מושג הנישואין התעוות.

אדם שמושגיו נורמליים וטהורים - יוכל להעריך מאד מעלה רוחנית, אולי אפילו יותר משל עצמו - ועם זה גם לראות הפרעה קריטית בנושא של אי הראשוניות, ודווקא בגלל המושגים היהדותיים הנורמליים שלו על נישואין ועל איש ואשה. זה מה שהסברתי.

ואכן, זה מעבר לכל הבעיות שעלולות להיות ב"סחיבה" של דברים, וכן ביכולת לבנות קשר מחודש לגמרי. קשר מחודש לגמרי זו שאיפה טהורה - לא "תאוה גשמית". והתורה לא הבטיחה שמי שה' לגמרי מחל לו - הוא יוכל לבנות את זה. אפשר שכן ואפשר שתהיה בעיה.

רק כדוגמה: גם אדם שעשה חלילה את השני נכה - יכול לחזור בתשובה. ואם גם השני ימחל לו, הוא יהיה בע"ת גמור. את האיבר שכרת ח"ו, זה לא יחזיר. וזה היה הנושא כאן. הצד הקדושתי-הנפשי. הערך של הראשוניות מבחינה נפשית. ולא מצד אחד ה"גשמיות", או מצד שני, ערך התשובה כלפי שמיא.

גם כן אתם.. עם הקופסאות של הגשמי והרוחני...

וגם שיער בלונדיני זה לא "גשמי"

ועיניים כחולות בטח שלא...

זאת לא העדפה גופנית לעזאזל!!!!!

ואת מי לכל הרוחות מעניין הזדונות שהפכו לזכויות?? מחפשים להתחתן איתו, לא להיות אלוקים שלו.

בס"ד

איתך הייתי מסכימה לצאת במקומם בסדר?

אבל עם נגיעה קצת יותר מתקדמת יש הרבה סיכוי שלא...

ויהיה לי הרבה יותר קשה לקבל את זה.

רק שלא נהפוך את זה לאידיאל..

יש הרבה בחורים טובים ששמרו על עצמם !!

מאחל לך למצוא אחד כזה במהרה!!!

ואת לא גדלת על ברכי הצניעות "בשביל איזה בחור".. אלא קודם כל בשביל עצמך ובשביל דבר ה' שמופיע דרכך.

לא לכל אחד יש פייסבוק, ולא כל מי שיש לו פייסבוק מסתכל בו על "דברים מגעילים" - ובוודאי נכון שצריך להיזהר.

וגם רבים בחורים כשרים שנזהרו מקשר קרוב עם בנות "סתם כך".

ולצערנו - גם אצל בנות "מגלים" לא פעם שהיו כשלונות..

אז אין מה להתייאש:

א. אפשר למצוא אנשים שלא התעסקו בדברים כאלה.

ב. אפשר למצוא כאלה שבעבר טעו - ועשו מהלך אמיתי ואינם שם כלל וכלל (כמובן - צריך לבדוק שזה כך).

השאיפה שלך מצויינת. ה"מסקנה" של יאוש - חס ושלום.

בהצלחה רבה, גמר טוב ומועדים לשמחה.

נראה לי שאת פשוט מבתובבת וגרה בחברה כזאת .יש הרבה בחורים טובים וצריך לחפש במקומות הנכונים.בהצלחה רבה ולא להתייאש אף פעם.

(לא הספקתי לקרוא את שאר התגובות אז אני מקווה שלא אמרתי דברים שנאמרו כבר).

לא דומה לכאורה, כי היא שאלה על דבר שנודע לתחום שבינו לבינה, שאפשר להבין את נגיעתו למה שהיא שואפת.

לגבי "ב" - אתה צודק שמאד צריך להיזהר. וגם כשמציגים שאיפה אישית, צריך לשים לה שיש כל מיני קוראים. זה ענין לא פשוט בפורומים.

לעניות דעתי (ואני חסידה גדולה של צניעות!!!) את צריכה לחפש חוזר בתשובה, שמכאן ואילך מוכן לקבל על עצמו צניעות.

הבעיה בנישואים דתיים כפי שחוויתי אותה היא שהמיוחסים נתפסים על ידי  אחיותיהם של חבריהם בישיבות.

אני למשל מכירה בחור ישיבה שממש כפה על חבר שלו לשאת את אחותו לאשה...

אני מעריכה מאד גם את האח הטוב וגם את החבר שהסכים.

אני מכירה מישהי שהצליחה להתחתן על ידי כך שהתחברה עם הדודות, סיפרה להן שהיא רוצה להתחתן והן במפתיע או לא במפתיע הציעו לה מישהו.

מי שאיננו קרוב לצלחת, צריך  להיות פחות קונבנציונאלי ולקבוע לעצמו עם מה הוא מוכן להתמודד ועם מה לא, אבל העתיד מפתיע.

אני סבורה שלא צריך לפסול בגלל  גיל, מצב כלכלי, או בעיות בריאות,

מי שבורר יותר מדי, עלול למצוא את עצמו בודד.

אינני מדברת על מקרים שבהם  האשה מרגישה שלא תוכל לנהל את חייה עם גבר מסויים.

מאחלת לך הצלחה רבה

תתייאשי.

וכל הדיונים האמתיים כאן על זה שבעל תשובה שנפל וחזר למוטב לא פחות טוב, לא רלוונטיים עבורך,

כי זה הדבר העקרוני שעליו אינך מוכנה לוותר בבן זוגך,

וזה בסדר גמור.

תקשיבי לרצון שלך ואל תתני לטיעונים כאלה ואחרים להבהילך.

לכל אחד מאתנו יש והיו דברים שהוא רוצה שיהיו בבן הזוג, ואם לא אז אפשר להתפשר, ודברים שעליהם לא הסכים להתפשר.

ומה שכתבה לך מישהי שצריך להיות קרובה לצלחת ושהמיוחסים נתפסים, עם כל הכבוד שזה לא ירפה את ידך וליבך מרצונותייך הטהורים (והלוואי על כולם שזה יהיה הדבר שעליו הם לא מוכנים להתפשר)

אני עברתי את כל ילדותי בחברה מעורבת, בבני עקיבא, בבית עם טלויזיה, וזכיתי להתחתן עם בן של רב שלא היה בשום תנועת נוער אפילו לא עזרא או אריאל, ששמירת העניים זה הדבר שבנפשו.

אל תוותרי על חלומותיך.

תתפללי ותזכי!

זה קצת נכון שאת ה'עילויים' בישיבה לוקחים בדרך-כלל הרבנים לבנותיהם, אבל זה לא ככה תמיד.

אני איני בת של רב, ובעלי נחשב לגאון בישיבתו ולמתמיד ששומר על עצמו ועל עיניו, וב"ה זכיתי בו.

ולפותחת השרשור - ממליצה לך לפנות לישיבות, יש אברכים שמתעסקים בשידוכים, ובע"ה יוכלו למצוא לך את הבעל הצדיק המתאים לך!

אני בוגר של כמה ישיבות גבוהות רציניות, ויש מספיק חבר'ה שהם קדושים ממש.

שלום חברה- אני מבינה על מה את מדברת.. זה לא קשה,

אבל- העולם הרוחני שלו, מי שזה לא יהיה לא קשור אליך- את מבינה?

את מחפשת בעולם הזה מישהו שסיים את התיקון שלו? אז הוא כבר לא יהיה פה...

או שאת מתכוונת שלא אכפת לך שיהיו לו קשיים בדברים אחרים אבל לא בזה? בשבת או בכשרות? בלשון הרע?

משה רבינו לא נולד משה רבינו, וכך גם יוסף הצדיק ועוד המון המון צדיקים, הם עשו עבודה...

ונגיד שמצאת אחד, אז אחרי החתונה כל הזמן תעקבי אחריו לראות שהוא לא נופל? אף פעם?

ומה איתך? לכל אחד יש את העבודה שלו. 

זה לא שאין אנשים כאלה, יש אנשים קדושים ואני נשואה לאחד כזה, אבל גם לו יש ניסיונות ולפעמים קשים מאוד. והמקום שלי כאשתו זה לא לחפש את המושלמות, היא רק אצל ה', אלא לעזור לו. כמו שהוא עוזר לי עם הנקודות הבעייתיות אצלי כמובן... ובכנות- יש אצלי יותר ממנו

כל זה היה בגדול... 

ובקטן, תפללי על איש כזה ותקבלי בע"ה! מניסיון...  

אומנם לא הספקתי לקרוא את כל השירשור

אבל נראלי שיש 2 אפשרויות:

או שאני תמימה לגמרי או שאתם הגזמתם

חסרים בחורים שהצליחו להתגבר על עצמם?!

כל כך נדיר למצוא כאלה שלא נפלו?!

למה אנחנו מקטרגים על בחורי ישראל?

השאלה מה המצאי שלה ולכן יש לדבר על כל האפשרויות.

זו לא בושה אם גילית שהייתה בעבר לחבר שלך  קשר עם אקסית  זה ממש לא כל כך משפיע כמו אישה שאיבדה את בתוליה עם גבר . יחס כאן הוא שונה.

שלום 

האמת שממש הופתעתי מהדברים,

כנראה שבסביבה שלך זה אולי המצב, אני גם בוגר של ישיבות גבוהות,

 פשוט צריך לדעת איפה לחפש, יש המון...

יש שדכן מעולה בשם חיים קורץ, הוא עובד עם הרבה ציבורים, אבל בעיקר מהמגזר התורני, אם תרצי אתם לך את מספרו,

בהצלחה!

שמי שיש לו פייסבוק או שהיתה לו חברה הוא ברמה נמוכה ומי שאין לו הוא ברמה גבוהה.

ייתכן שזה די שטחי לראות את זה כך.

*האם אין בחורים שהיה להם לפני כמה שנים חברה והיום הם כמה וכמה רמות יותר ביחס לכל בחור 'דוס' בגילם?

האם אין אנשים שאין להם שום פייסבוק ושום חברה אבל הם לא מי-יודע-מה...?

*כמובן שנכנסים פה עוד הרבה שיקולים לא 'יבשים'. קחי למשל בחור שגדל בסביבה מאוד מעורבת לעומת אחר שגדל בסביבה נפרדת לחלוטין ולשניהם יש חשבון פייסבוק. האם יש סיבה כלשהי להשוות אותם אחד לשני?

*ואפילו אם ניקח אחד מאלה  שאת מדברת עליהם. האם אין תשובה בעולם? יש לי המון חברים שהיו שקועים בדברים שונים והיום הם כבר המון זמן (שנים..) רחוקים משם כרחוק מזרח ממערב. ורק לפי המאמץ הזה ניתן לראות כמה כוחות אדירים יש בהם.

*אני מעריך אותך על שאת שומרת על הצניעות. האם את סבורה שיש מקום להשוואה בין הנסיונות שהבחורים עוברים לבין הנסיונות שאת עוברת..?

*בפעם הבאה שתסתכלי ימינה ושמאלה ותראי בחורים נשואים שוקדים על לימודם יומם ולילה בעמל כ"כ מתוק ותשתוקקי שבעלך יצעד בדרכם, תתפלאי לגלות - שגם להם היתה חברה...

בהצלחה אחות!

שגרה שהתגיירה בלב שלם עדיפה על יהודיה רגילה, בגלל שעל נשמה כל כך גדולה הקליפות נלחמו להוליד במקום טמא.

וה' נתן להם כי דווקא לה יש כוחות לצאת משם ולהוציא מהקליפות את הניצוצות.

יכול להיות שאם היינו במקום של בעל תשובה לא היינו מצליחים לעלות כמוהו ולכן שמו אותנו במקומות צנועים מלכתחילה.

בקיצור, יש לכבד מאד בעלי תשובה..

אבל גרים? 

יש כמה פרושים

אחד הפירושים, כי הם מדקדקים יותר מישראל במצוות וגורמים לקיטרוגים

מרכזניק ודיין בבית הדין בנתניה

לא יודע מה המקור שלו

מייחדת את עמ"י.

שומרת עלינו. 

את הכעס שלך על הגברים אל תפני כלפי הצניעות. 

"נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."  (ציטוט)

אם הייתה לנו חברה אז כנראה שגם חברות שלך (לא בהכרח, אלא בנות כל שהן) היו החברות של אותם בחורים שפגשת במצבים של חוסר צניעות "או לא יודעת מה" (ציטוט)..

אם יש בן שנמצא עם חברה במצב לא צנוע גם החברה שלו נמצאת איתו באותו המצב..

אז כן, גם שאנחנו הבנים יוצאים, אנחנו מוצאים בנות שלא שמרו על עצמן.. והיה להם חבר, ומי יודע לאיזה מצב הם הגיעו. 

אז להתייאש.? לא, רק לשמוח יש

שיש לנו עם כזה נפלא! ... 

סתם... להתייאש? פשוט לא. 

בעז"ה שה' ימצא לך את האחד ששמר על עצמו ושיהיה רק שלך![=

לא באתי לחדש הרבה, אבל בכל זאת..

א. אשרי מי שלא חטא!! (היינו אמורים לשיר את זה בדרך למקדש השבוע, אבל.. בע"ה בשנה הבאה בירושלים הבנויה!!). את לא צנועה רק בגלל העגבניות מהפעולות בני-עקיבא שמדריכות שלך עשו לך (האלה שכולם נוגעים בהם ואח"כ אף אחד לא רוצה אותן...), אלא כי זו יהדות, זו תורה, זו קדושה וה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.

ב. לגופו של עניין, אני מכיר בנים ששמרו על עצמם, והם צדיקים תמימים.

ג. אני מכיר גם אנשים שהיו פעם במקומות מאוד נמוכים, עברו מהפך מוחלט באישיות שלהם, עד שיעיד עליהם יודע תעלומות שלא ישובו לזה החטא, והיום הם אנשים צנועים ומתוקים, שרעייתם שתחיה תהיה הראשונה שלהם (בגלגול הנוכחי שאיתו הם מזוהים כרגע).

ד. אם בראשוניות עסקינן, עוד יכול להגיע היום בו בנות לא ירצו מישהו שהיה בקשר רציני לפני שנפגש איתה, שאולי חשב על מציאות של חתונה עם עלמת חן אחרת.. (ואל תהיו קטנוניים, ודאי שלא דיברתי על מקרה שהיא עדיין אצלו בראש)

ולמה נעלבתי? בשם הבנים הצדיקים בישראל, משני הסוגים שהזכרתי למעלה, שחלקם הם חבריי הטובים ביותר...

ואל תתיאשי, פשוט תלמדי איפה לחפש.. בהצלחה רבה..!!!

עוד הערה פצפונת: זה פורום מעורב, וגם אם לא, אשמח אם הדברים ייכתבו בלשון עדינה..

כל יהודי מצווה לאהוב את כל היהודים באופן שווה, אלא אם כן יהודי חוטא במזיד, ואינו מקבל תוכחה-ואז יש לשונאו עד שישוב.

אם הצדיקים ירחיקו אותם, מי יקרב אותם? (בהנחה שהבעיה המדוברת מתיחסת לבעיה של צדיקים)

מודה ועוזב-ירוחם.

ועוד הערה: במידה שאדם מודד בה מודדים לו.

לא בגיל של דייטים וכאלו...

טוב אז..

ממש ממש לא נראלי הקטע הזה שהראשוניות פתאום לא חשובה!

טוב, סבבה.. אז אני מראש יודעת שאני רוצה בעל צדיק (הלוואי בס"ד!!) אבל עכשיו אני אתן ליצר שלי דרור. לא אשמור נגיעה וכו'...

אז לא. עכשיו, בזמן הנעורים שלי אני כ"כ משתדלת לשמור על עצמי כדי  שבעזרת ה' אהיה הכי טהורה ונקיה לבעלי!! לא רוצה שיצוצו לי שום הרהורים על מישו אחר ח"ו!

ומנגד- אני גם רוצה שבעלי יהיה אחד כזה שבחיים לא הייתה לו מישהי אחרת חוץ ממני!! וזה לא בא מקנאה או מאגואיסטיות!! ממש לא! זה בא מזה שאני חושבת ומרגישה שלקדושה יותר טוב ונכון להופיע במקום נקי!! כן, ואני גם לא רוצה שלבעלי יהיו מחשבות על מישהי אחרת חוץ ממני ח"ו!! כמו שאני משתדלת-ככה אני הייתי מצפה!!! בוודאי שתמיד יש תשובה. אך אדם צריך לחשוב לפני שהוא עושה מעשה שיתחרט עליו.. ולא לפתור את עצמו בכך שהוא נער/נערה וששיקול דעתו הוא לא הכי רציני כרגע....

ועוד בודאי- שאם אפגוש מישו שללא ספק אדע שהוא ה-אחד.... ולמרות שהיו לו נפילות והוא שב בתשובה (כמובן תשובה שלימה ומעולה!) אני לא אפסול אותו....

מקווה שהובנתי..... שבוע טוב ומוצלח!!!

ושכל המחפשים והמחפשות ימצאו בס"ד את זיווגם בקרוב קרוב קרוב

לכל ישראלי וישראלית באשר הם, צריך להיות ברור שה"אחד"/"אחת", זה כל מי שרוצה להקים בית של קודש בישראל, כדי לעבוד את ה'. ובהנחה שזה הרצון של כל בחור ובחורה דתיים נורמליים שרוצים להתחתן, אז חטאים שחטאו בעבר, ושבו עליהם בתשובה-כבר לא רלוונטיים.

אמנם נכון שזה כבר לא אחד ולא אחת, אבל היהדות באמת לא מעודדת הסתכלות צרה כ"כ אלא חשיבה פתוחה וכללית של אחדות ושלום, שכל מי שרוצה הוא בגדר-"ברוכים הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה' ". ואם יש בחור או בחורה ששאיפתם זה לא רק לבנות בית של קודש, ולעבוד את ה', או שלא מבינים שכל מי שבא בשם ה' הריהו ראוי להם, יש להם בעיה בתפיסה המחשבתית שלהם את היהדות, וצריך לטפל בזה.

סביר להניח שהייתי נשואה (בלי מגבלת גיל כמובן)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?