לק"י

לא נראה לי שכל הבנים לא שומרים על עצמם.

תתעודדי

לומר ש"סתם גדלתי על ברכי הצניעות" נשמע כאילו

או שלצניעות אין ערך או שהיא אמצעי לרווח אחר.

וגם זה וגם זה לא נכונים.

ההפך.

אני כל כך מוקירה את הערך הזה, שאני רוצה למצוא אותו גם בבן זוג.

וקשה לי למצוא, לכן זה מבאס...

"ואם אין לכם פייסבוק אז נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."

אז הייתה לו חברה. מה הבעיה? הייתה! היא לא חברה שלו עכשיו זה לא הלך.. 

ו..מה? את יודעת כמה חברות שלי היה לה חבר והם שמרו נגיעה כהלכה! חלקם התחתנו איתם וחלקם לא..! 

את מפחדת שהם נגעו? לא הבנתי..

פשוט הכללת וזהו..

אשמח אם תסבירי קצת יותר.. כי תכלס הכללת פה בטירוף..!

אבל הכוונה היתה שאת מבינה שלא שמרו נגיעה. לא אמרתי שכולם כאלה, זה מה שיוצא לי לפגוש...

שאין להם פייסבוק או שיש להם פייסבוק ואין אין שם שום דבר לא צנוע.

יש בחורים צנועים שהיו כך כל ימיהם, או בחורים צנועים שבעבר נפלו וחזרו בתשובה.

בע"ה תמצאי אחד כזה - אל ייאוש! בהצלחה!

והיום הוא בחור ישיבה (או שלא) ירא שמים צנוע, שעובד את ה' באהבה ויראה,

הוא פחות טוב מבחור שכן שמר נגיעה?! להיפך, לאותו אחד שלא שמר נגיעה יש זכויות שאין להוא ששמר (הזדונות שנהפכו לו לזכויות....)

רק אל תתעצבני....

אבל, יש משהו נעים בלהיות הראשון, זה הרגשה גשמית לחלוטין, אין בה אמת,

יש מי שרוצה אשה עם שיער בלונדיני או עניים כחולות

ויש מי שרוצה אשה ששמרה נגיעה,

זה לא משהו רוחני, 

הוא פשוט רוצה להיות הראשון שלה,

זה העדפה גופנית שזכותו להעדיף,.

יש כאלה שלא מאמינים בתשובה כל כך

והם חושבים שמי שעשה עברה בתחום הזה הוא טמא לנצח.....

אנשים כבר עוד מעט ישאפו שתהיה להם נפילה אחת או שתיים-כדי להפוך אותן לזכויות..

אני עדיין חושב שודאי שיש יתרון למי שלא נפל-ששמר על עצמו.בכל נושא אגב,לא רק בצניעות.

תשובה אתה צריך לעשות אם חטאת-חטא זו לא מציאות אידאלית.

מובן,שכח התשובה עצום ומטהר,ועדיין,טוב לא לאדם שלא יחטא..

חז"ל כבר אמרו "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" אז האפשרות הזאת סגורה.

אבל חז"ל אמרו, מי שחטא ועשה תשובה עדיף על מי שלא חטא בכלל

לא, כי אם ככה אז צריך לשנות את כל החינוך, את כל התורה, את כל הסייגים... כי אם מי שחטא עדיף אז למה אנחנו כ"כ מתאמצים לא לחטוא?

זה נראה לי ממש סילוף. נכון שאומרים את זה הרבה בגלל שרוצים לעודד את מי שנפל שיש לו אפשרות לתקן, אבל תראה מה יצא- שמי שחטא עדיף! 

אז בתור אחת ששמרה על עצמה כל החיים (וזה היה מ-א-ו-ד קשה) לא נראה לי שאני עדיפה פחות ממי שלא שמרה על עצמה ולא התגברה. (בכלל קצת לא ברור לי מאיפה המידע מי עדיף, יש לך גישה למידע אצל הקב"ה?)

וזה מאוד הגיוני שמי שהתאמצה כל חייה לא "ליפול" "להחליק" תרצה בחור שעשה את אותם מאמצים ולא ויתר לעצמו.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וכן: העושה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות. 

יש לי גישה למידע אצל הקב"ה, קוראים לזה חז"ל. 

הסיבה שאנחנו מתאמצים לא לחטוא היא כי זה רצון ה', שלא נחטא. 

לא מעודדים בשקר, אומרים את זה כי זה אמת. 

ובכל מקרה, אם מישהו יחטא מתוך כוונה לחזור בתשובה ולהתעלות על ידי זה, 

זה לא ילך לא, שהרי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. 

אני מאוד מאוד מעריך ומעריץ את מי שהתאמצה על חייה לשמור על עצמה

ומעריך ומעריץ לא פחות את מי שלא שמרה על עצמה, ואז עשתה מהפך וחזרה בתשובה. 

והם מפרשים שהסיבה היא כיוון שלבעל תשובה קשה יותר

מכאן שמדובר במקרה שדרגתם העצמית שווה אבל זה לא פשוט

להיות בעל תשובה בדרגה של צדיק גמור 

(המהרש"א מפרש שמדובר דווקא במי שלא חטא בפועל אלא חשב לחטוא)

וכן הר"י בשערי תשובה מביא שיש הרבה מדרגות לתשובה ומי שקורא

רואה שממש לא פשוט להגיע לכדי עוונות נעשות כזכויות 

כך שאדם סתם שנפל יש להניח שיקח זמן לא מועט לפני שיוכל להיות בדרגה זו

אבל מדברי חז"ל עולה שמספיק הירהור תשובה בשביל להפוך לצדיק, וכן נפסק להלכה. 

אבל יש בזה כמובן דעות שונות, אני כתבתי מה שנראה לי כוונת חז"ל, אבל כמובן שאפשר לחלוק. 

נתונים לפרשנות כאן כמו שבאתי בדוגמה קיצונית את המהרש"א

וגם מי שפסק את ההלכה של ההירהור תשובה (רמב"ם) 

הסביר את דברי ר' אבהו שזה מצד הקושי וזה לא מסתדר אם הירהור

והוא גם כתב שתשובה גמורה היא רק אם בא לידו מעשה ולא חטא

לכן אי אפשר להביא מהלכה זו הוכחה כי למרות שנפסקה

נפסקו הלכות שכביכול סותרות אותה

ולר"י יש מעמד גבוה יותר בענין הזה כיוון שהוא הראשון היחידי 

שכתב ספר מסודר ומורחב על דרגות התשובה ודרכים מפורטות לעשות אותה

(והוא גם הכיר את ההלכה ההיא ובכ"ז כתב שיש דרגות רבות לתשובה)

ויש גם את המסר של התנ"ך ושם ברור שהרהור לא מספיק

גם כן.... חשבונות מתמטייים... בנסיון לעשות קופה... עם בונוסים וכפל מבצעים.

מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד

וידוי חרטה וקבלה לעתיד וזהו. נטהר. ואם זה מתוך רצון להתקרב אל ה' יתברך אז זה נהפך לו לזכות.

דווקא זה כן נשמע קשה

וגם מתהילים (ואם כל מה שכתוב שם עדיין לא ניצל מעונש)

מה שכתבת מספיק שיהפוך לצדיק לא לטהור

יש נשים שסוחבות "שאריות" שנים.

זה לא קשור כלל ליכולת להתקרב לה' מבחינת המעלה הרוחנית של התשובה, שזה יכול להיות גם אצל אדם שמוצף בעל-כרחו בדברים רעים, ומתגבר עליהם. זה עירבוב בין שני נושאים, לדעתי.

אז צדיק גמור הוא בוודאי לא....

ואולי בבקשה אל תסתור תצמך בחתימה..... חחחח

או שאני פשוט מכורה קשות...

מה זה דבר ברור לא??

לא הגיוני שאדם קדוש שכל חייב עבד על עצמו וטיהר את עצמו,

פחות מבנאדם שכל חייו חי בתאוות ורשע ובסוף ימיו חזר.

זה דבר לא הגיוני ובלתי מתקבל על הדעת.

וגם אם התשובה היא דבר מאד קל עדיין זה לא אומר שאדם משתווה לצדיק שלא חטא.

לנישואין. אלא על מעלה רוחנית כלפי ה'. עי' בהודעתי הבאה - דוגמה שחז"ל נתנו מה נקרא בע"ת גמור, שברורה הבעייתיות בחתונה, מסיבה אמיתית לגמרי, ואע"פ כן הוא "במקום של בע"ת".

שמעתי מרב חשוב (אינני זוכרת את שמו נדמה  לי אפילו באחד השידורים של ערוץ 7 בראשיתה של תקופת אוסלו) שלא בכל  הנושאים בעלי תשובה עדיפים על מי שאף פעם לא חטא.

לדעתי מנסיון חיי, ואני תומכת גדולה בצניעות (!!!), יש  בנתוני הטבע דבר ברור: גבר שחטא יכול להעמיד פנים שמעולם לא חטא והוא לא ייתפס... ואילו אשה תיתפס מיד. מדוע, אם יורשה לי לשאול, אי אפשר לסלוח לאשה שקיבלה על עצמה תשובה? אני מכירה בחורות מדהימות חילוניות שבגלל העניין של אי שמירת הצניעות ובגלל שמעדו, החליטו לחזור בתשובה, ותשובתן יציבה וחזקה. הם גם נישאו לתפארת.

"לסלוח" - זה לא תפקיד של בן אדם, שהחטא כלל לא היה ביחס אליו. זה של הקב"ה - ואם הקב"ה סולח זה מספיק בהחלט..

כאן דובר לגבי השלכות לנישואין. וזה לא בהכרח תלוי ב"סליחה". וזה לגיטימי ומובן אם זה מפריע, ללא קשר לכך שאין עליה כעת גדר ה"חטא" (שזה אכן חשוב מאד מצד מעלתה העצמית). ומי שזה בסדר בשבילו - אף אחד לא שלל.

התכוונתי לקבל.  אולי אפילו לסלוח  לעצמו שמלכתחילה הוא חשב שהאשה איננה בת תיקון.

ש"היא לא בת תיקון" ח"ו, כלפי רבש"ע.

אלא שזה מפריע לו לנישואין. זה לגיטימי לגמרי. ולא בא מחוסר-מעלה. כמובן, יכול להיות גם אחרת - וגם אפשר מישהו מרקע דומה ומתעלים יחדיו.

הרצון לאשה ש"שמרה נגיעה" הוא לא "גשמי"! זה ממש עיוות מוחלט! נוראי!

זה שיא הנורמליות ושיא הטהרה הנפשית ובריאות מינימלית.

מה זה אשה? רכב?! "יד שניה"?..  נישואין זה לא "אחד מתוך סידרה". בלעדי לגמרי.  אלו דברים כ"כ פשוטים שאין שום מקום אפילו להתחיל להביא עליהם ראיות (למרות שיש).

מאיפה זה בא בכלל?! איך מגיעים "להתפלפל" בדברים שהטבע הראשוני, הנורמלי, והיהדותי, אומר אותם.

זה מלבד הערך של זה הבנין הטוב בין איש לאשתו, והבעייתיות שיש מכל מיני "שאריות".

אח"כ בא הנושא של איך מתעלים מקלקולים. אבל לא ע"י הפחתת ערך הלכתחילה, בכל חומרתו וטהרתו.

עם כל חיבתי האישית לך - אני רואה לנכון לומר שלגופו של ענין הדברים הללו ממש נוראיים בעיני. וזה לא "נגדך" כמובן, אלא לטובת מי שקורא, וחש שיש פה איזשהו דבר ש"לא יכול להיות"..

וגם החזרה-בתשובה כשישנה (ומי שיגש בגישה כזו של "לא נורא" מבחינה נפשית - ספק כמה אמיתית ועמוקה תהיה תשובתו), אע"פ שבוודאי יכולה להעלות את האדם מעלה-מעלה, אבל זה הרי קודם כל מהבחינה רוחנית. ביחס לאהבת ה' אליו. אבל האם זה אומר שאוטומאטית חוזר מבחינה נפשית מה שיכול להיות לכתחילה? שאוטומאטית כבר לא מפריע לזולת? לדעתי, לגמרי לא בהכרח.

הרי חז"ל אומרים שבע"ת גמור, זה מי שבא לידו אופציה עם אותה אשה, והוא עדיין באותו יחס אליה, ואע"פ כן לא יחטא. נו, אז מישהי תרצה להתחתן עם מישהו שיש לו כזה יחס עמוק אל מישהי אחרת?...  והרי כלפי ה' הוא בע"ת גמור. אז כנראה שלא תמיד זה גם מעיד לגבי נושא הנישואין. וזה לא דווקא משהו "חצוני", לנישואין זה חשוב.

אז כמובן איני בא להחליש מי שחלילה חטא ושב בלב שלם - ובוודאי יעזרהו ה' למצוא מישהי מתאימה - בין אם מאותו רקע ובין ע"י שיתעלה לגמרי מכך - אבל לעשות מהנושא הזה משהו "שולי" - חלילה, לא ולא.

נ.ב. אני לא מתכוין להמשיך לדון בכך כאן - גם בלל ההכנות לחג הבעל"ט וגם בגלל שאני חושב שיש בכך עוול מסוים כלפי אנשים מאד טובים שאולי נמצאים פה ועלו במאמץ ממקומות לא-טובים. רק בגלל שזה בא כתגובה למי שהציגה דבר כ"כ טהור, בסיסי ופשוט - ראיתי לנכון להגיב.

 דבריך הם עניניים וזה בסדר גמור לחלוק אפילו בתוקף. 

עכשיו, מי שחטא עשה מעשה חמור ביותר, הוא מתועב  שנוי ומשוקץ מלפני ה', 

אפילו התורה שלו הולכת לקליפות, הוא גורם להארכת הגלות וצער השכינה,

הוא מסובב בקליפות ויש קללה בכל מעשה ידיו. אני לא ממעיט בחומרת החטא ח"ו. 

אבל חז"ל פסקו להלכה שמי שקידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, היא ספק מקודשת,

שמא הירהר תשובה, מכאן למדים הלכה למעשה שאם הוא הירהר תשובה הוא וודאי צדיק גמור.

ומה שאמרת בנוגע לבאותו פרק עם אותה אשה וכו', זה על דרגות נוספות בהתעלות אל ה', או סוגיא חולקת,

אבל הרמב"ם פסק להלכה את הגמרא הזאת

לכן, מי שעשה תשובה פשוטה, הוא כבר נקי וטהור לגמרי. וכל מי שמעדיף ראשניות למרות שהעומד מולו הוא צדיק גמור זה סתם תאווה גופנית.  אין לזה קשר לקדושה לפני ה'. 

אתה  טוען שיש עוד בעיות שסוחבים אותם בעלי תשובה, שאריות, יכול להיות, אני לא מכיר, 

אבל זה לא קשור לקדושה וטהרה ועמידה לפני ה'. יתכן שאלו בעיות אמיתיות

וזה לגיטימי לדחות בעל תשובה בגללן, אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.

 אני דיברתי מבחינה רוחנית נטו. איך ה' אמר בתורה שהוא רואה את הבעל תשובה. 

הנושא שלא דובר פה, הוא איך מעמד האדם הזה לפני ה'.

כל אחד יודע שמי שחזר בתשובה באמת - התחרט עזב וקיבל לעתיד - הרי הוא בע"ת, כמובן יש מדרגות גם בתשובה.

"ראשוניות" אינה "תאוה גופנית". היא בריאות בסיסית נפשית. לפעמים מרוב שמדברים על "רוחניות", מאבדים מושגים נורמליים פשוטים.

לא הבנת כנראה מה שהבאתי לגבי "באותו פרק ואותה אשה". דווקא בגלל שהרמבם פסק זאת, זה אומר שאדם כזה הוא אכן בעל תשובה גמור. אבל ברור שאשה שתאמר: אינני רוצה להתחתן איתו, שהרי הוא מעונין במישהי אחרת כעת - זו בריאות נפשית פשוטה לגמרי, ששייכת גם לתפיסה יהודית נכונה של נישואין. וזה לא סותר שהאיש הזה הוא לגמרי בע"ת, ומבחינה רוחנית רצוי ואהוב לפני ה', וכך גם יש להתייחס אליו.

אז הנה אנחנו רואים - שיכול להיות מצב שמישהו אכן נקי לגמרי כלפי שמיא, ועדיין דברים שעבר מפריעים לנישואיו, ולא בגלל "תאוות גשמיות" אלא בגלל עדינות נפשית. אלו דבריפ פשוטים לחלוטין.

והרצון ל"ראשוניות" אינו "תאוה גופנית" חלילה. דומני שלחשוב כך זה "גשמי".  מי שמתכווין לזה - הרי ברור שהוא מתכוין מצד היחס הראשוני עם מישהו. נישואין זה דבר אישי לגמרי, לא "סידרה" (אע"פ שיש מצב לעיתים של "התחדשות" בגלל אילוצים). ולכן, יכול להיות שאדם מבחינה רוחנית, מעלתו לפני ה', הוא אכן מצוין, אבל מבחינת בנין הנישואין - הנושא הזה מפריע, ומסיבות יפות מאד.  למשל, למי שגדל בתרבות של הרחוב ("גשמית") זה לא כ"כ יפריע אולי. למה? לא כי הוא יותר "רוחני" והולך לפי הרמבם.. ההיפך - כי הוא גדל אולי בתרבות שבה כל מושג הנישואין התעוות.

אדם שמושגיו נורמליים וטהורים - יוכל להעריך מאד מעלה רוחנית, אולי אפילו יותר משל עצמו - ועם זה גם לראות הפרעה קריטית בנושא של אי הראשוניות, ודווקא בגלל המושגים היהדותיים הנורמליים שלו על נישואין ועל איש ואשה. זה מה שהסברתי.

ואכן, זה מעבר לכל הבעיות שעלולות להיות ב"סחיבה" של דברים, וכן ביכולת לבנות קשר מחודש לגמרי. קשר מחודש לגמרי זו שאיפה טהורה - לא "תאוה גשמית". והתורה לא הבטיחה שמי שה' לגמרי מחל לו - הוא יוכל לבנות את זה. אפשר שכן ואפשר שתהיה בעיה.

רק כדוגמה: גם אדם שעשה חלילה את השני נכה - יכול לחזור בתשובה. ואם גם השני ימחל לו, הוא יהיה בע"ת גמור. את האיבר שכרת ח"ו, זה לא יחזיר. וזה היה הנושא כאן. הצד הקדושתי-הנפשי. הערך של הראשוניות מבחינה נפשית. ולא מצד אחד ה"גשמיות", או מצד שני, ערך התשובה כלפי שמיא.

גם כן אתם.. עם הקופסאות של הגשמי והרוחני...

וגם שיער בלונדיני זה לא "גשמי"

ועיניים כחולות בטח שלא...

זאת לא העדפה גופנית לעזאזל!!!!!

ואת מי לכל הרוחות מעניין הזדונות שהפכו לזכויות?? מחפשים להתחתן איתו, לא להיות אלוקים שלו.

בס"ד

איתך הייתי מסכימה לצאת במקומם בסדר?

אבל עם נגיעה קצת יותר מתקדמת יש הרבה סיכוי שלא...

ויהיה לי הרבה יותר קשה לקבל את זה.

רק שלא נהפוך את זה לאידיאל..

יש הרבה בחורים טובים ששמרו על עצמם !!

מאחל לך למצוא אחד כזה במהרה!!!

ואת לא גדלת על ברכי הצניעות "בשביל איזה בחור".. אלא קודם כל בשביל עצמך ובשביל דבר ה' שמופיע דרכך.

לא לכל אחד יש פייסבוק, ולא כל מי שיש לו פייסבוק מסתכל בו על "דברים מגעילים" - ובוודאי נכון שצריך להיזהר.

וגם רבים בחורים כשרים שנזהרו מקשר קרוב עם בנות "סתם כך".

ולצערנו - גם אצל בנות "מגלים" לא פעם שהיו כשלונות..

אז אין מה להתייאש:

א. אפשר למצוא אנשים שלא התעסקו בדברים כאלה.

ב. אפשר למצוא כאלה שבעבר טעו - ועשו מהלך אמיתי ואינם שם כלל וכלל (כמובן - צריך לבדוק שזה כך).

השאיפה שלך מצויינת. ה"מסקנה" של יאוש - חס ושלום.

בהצלחה רבה, גמר טוב ומועדים לשמחה.

נראה לי שאת פשוט מבתובבת וגרה בחברה כזאת .יש הרבה בחורים טובים וצריך לחפש במקומות הנכונים.בהצלחה רבה ולא להתייאש אף פעם.

(לא הספקתי לקרוא את שאר התגובות אז אני מקווה שלא אמרתי דברים שנאמרו כבר).

לא דומה לכאורה, כי היא שאלה על דבר שנודע לתחום שבינו לבינה, שאפשר להבין את נגיעתו למה שהיא שואפת.

לגבי "ב" - אתה צודק שמאד צריך להיזהר. וגם כשמציגים שאיפה אישית, צריך לשים לה שיש כל מיני קוראים. זה ענין לא פשוט בפורומים.

לעניות דעתי (ואני חסידה גדולה של צניעות!!!) את צריכה לחפש חוזר בתשובה, שמכאן ואילך מוכן לקבל על עצמו צניעות.

הבעיה בנישואים דתיים כפי שחוויתי אותה היא שהמיוחסים נתפסים על ידי  אחיותיהם של חבריהם בישיבות.

אני למשל מכירה בחור ישיבה שממש כפה על חבר שלו לשאת את אחותו לאשה...

אני מעריכה מאד גם את האח הטוב וגם את החבר שהסכים.

אני מכירה מישהי שהצליחה להתחתן על ידי כך שהתחברה עם הדודות, סיפרה להן שהיא רוצה להתחתן והן במפתיע או לא במפתיע הציעו לה מישהו.

מי שאיננו קרוב לצלחת, צריך  להיות פחות קונבנציונאלי ולקבוע לעצמו עם מה הוא מוכן להתמודד ועם מה לא, אבל העתיד מפתיע.

אני סבורה שלא צריך לפסול בגלל  גיל, מצב כלכלי, או בעיות בריאות,

מי שבורר יותר מדי, עלול למצוא את עצמו בודד.

אינני מדברת על מקרים שבהם  האשה מרגישה שלא תוכל לנהל את חייה עם גבר מסויים.

מאחלת לך הצלחה רבה

תתייאשי.

וכל הדיונים האמתיים כאן על זה שבעל תשובה שנפל וחזר למוטב לא פחות טוב, לא רלוונטיים עבורך,

כי זה הדבר העקרוני שעליו אינך מוכנה לוותר בבן זוגך,

וזה בסדר גמור.

תקשיבי לרצון שלך ואל תתני לטיעונים כאלה ואחרים להבהילך.

לכל אחד מאתנו יש והיו דברים שהוא רוצה שיהיו בבן הזוג, ואם לא אז אפשר להתפשר, ודברים שעליהם לא הסכים להתפשר.

ומה שכתבה לך מישהי שצריך להיות קרובה לצלחת ושהמיוחסים נתפסים, עם כל הכבוד שזה לא ירפה את ידך וליבך מרצונותייך הטהורים (והלוואי על כולם שזה יהיה הדבר שעליו הם לא מוכנים להתפשר)

אני עברתי את כל ילדותי בחברה מעורבת, בבני עקיבא, בבית עם טלויזיה, וזכיתי להתחתן עם בן של רב שלא היה בשום תנועת נוער אפילו לא עזרא או אריאל, ששמירת העניים זה הדבר שבנפשו.

אל תוותרי על חלומותיך.

תתפללי ותזכי!

זה קצת נכון שאת ה'עילויים' בישיבה לוקחים בדרך-כלל הרבנים לבנותיהם, אבל זה לא ככה תמיד.

אני איני בת של רב, ובעלי נחשב לגאון בישיבתו ולמתמיד ששומר על עצמו ועל עיניו, וב"ה זכיתי בו.

ולפותחת השרשור - ממליצה לך לפנות לישיבות, יש אברכים שמתעסקים בשידוכים, ובע"ה יוכלו למצוא לך את הבעל הצדיק המתאים לך!

אני בוגר של כמה ישיבות גבוהות רציניות, ויש מספיק חבר'ה שהם קדושים ממש.

שלום חברה- אני מבינה על מה את מדברת.. זה לא קשה,

אבל- העולם הרוחני שלו, מי שזה לא יהיה לא קשור אליך- את מבינה?

את מחפשת בעולם הזה מישהו שסיים את התיקון שלו? אז הוא כבר לא יהיה פה...

או שאת מתכוונת שלא אכפת לך שיהיו לו קשיים בדברים אחרים אבל לא בזה? בשבת או בכשרות? בלשון הרע?

משה רבינו לא נולד משה רבינו, וכך גם יוסף הצדיק ועוד המון המון צדיקים, הם עשו עבודה...

ונגיד שמצאת אחד, אז אחרי החתונה כל הזמן תעקבי אחריו לראות שהוא לא נופל? אף פעם?

ומה איתך? לכל אחד יש את העבודה שלו. 

זה לא שאין אנשים כאלה, יש אנשים קדושים ואני נשואה לאחד כזה, אבל גם לו יש ניסיונות ולפעמים קשים מאוד. והמקום שלי כאשתו זה לא לחפש את המושלמות, היא רק אצל ה', אלא לעזור לו. כמו שהוא עוזר לי עם הנקודות הבעייתיות אצלי כמובן... ובכנות- יש אצלי יותר ממנו

כל זה היה בגדול... 

ובקטן, תפללי על איש כזה ותקבלי בע"ה! מניסיון...  

אומנם לא הספקתי לקרוא את כל השירשור

אבל נראלי שיש 2 אפשרויות:

או שאני תמימה לגמרי או שאתם הגזמתם

חסרים בחורים שהצליחו להתגבר על עצמם?!

כל כך נדיר למצוא כאלה שלא נפלו?!

למה אנחנו מקטרגים על בחורי ישראל?

השאלה מה המצאי שלה ולכן יש לדבר על כל האפשרויות.

זו לא בושה אם גילית שהייתה בעבר לחבר שלך  קשר עם אקסית  זה ממש לא כל כך משפיע כמו אישה שאיבדה את בתוליה עם גבר . יחס כאן הוא שונה.

שלום 

האמת שממש הופתעתי מהדברים,

כנראה שבסביבה שלך זה אולי המצב, אני גם בוגר של ישיבות גבוהות,

 פשוט צריך לדעת איפה לחפש, יש המון...

יש שדכן מעולה בשם חיים קורץ, הוא עובד עם הרבה ציבורים, אבל בעיקר מהמגזר התורני, אם תרצי אתם לך את מספרו,

בהצלחה!

שמי שיש לו פייסבוק או שהיתה לו חברה הוא ברמה נמוכה ומי שאין לו הוא ברמה גבוהה.

ייתכן שזה די שטחי לראות את זה כך.

*האם אין בחורים שהיה להם לפני כמה שנים חברה והיום הם כמה וכמה רמות יותר ביחס לכל בחור 'דוס' בגילם?

האם אין אנשים שאין להם שום פייסבוק ושום חברה אבל הם לא מי-יודע-מה...?

*כמובן שנכנסים פה עוד הרבה שיקולים לא 'יבשים'. קחי למשל בחור שגדל בסביבה מאוד מעורבת לעומת אחר שגדל בסביבה נפרדת לחלוטין ולשניהם יש חשבון פייסבוק. האם יש סיבה כלשהי להשוות אותם אחד לשני?

*ואפילו אם ניקח אחד מאלה  שאת מדברת עליהם. האם אין תשובה בעולם? יש לי המון חברים שהיו שקועים בדברים שונים והיום הם כבר המון זמן (שנים..) רחוקים משם כרחוק מזרח ממערב. ורק לפי המאמץ הזה ניתן לראות כמה כוחות אדירים יש בהם.

*אני מעריך אותך על שאת שומרת על הצניעות. האם את סבורה שיש מקום להשוואה בין הנסיונות שהבחורים עוברים לבין הנסיונות שאת עוברת..?

*בפעם הבאה שתסתכלי ימינה ושמאלה ותראי בחורים נשואים שוקדים על לימודם יומם ולילה בעמל כ"כ מתוק ותשתוקקי שבעלך יצעד בדרכם, תתפלאי לגלות - שגם להם היתה חברה...

בהצלחה אחות!

שגרה שהתגיירה בלב שלם עדיפה על יהודיה רגילה, בגלל שעל נשמה כל כך גדולה הקליפות נלחמו להוליד במקום טמא.

וה' נתן להם כי דווקא לה יש כוחות לצאת משם ולהוציא מהקליפות את הניצוצות.

יכול להיות שאם היינו במקום של בעל תשובה לא היינו מצליחים לעלות כמוהו ולכן שמו אותנו במקומות צנועים מלכתחילה.

בקיצור, יש לכבד מאד בעלי תשובה..

אבל גרים? 

יש כמה פרושים

אחד הפירושים, כי הם מדקדקים יותר מישראל במצוות וגורמים לקיטרוגים

מרכזניק ודיין בבית הדין בנתניה

לא יודע מה המקור שלו

מייחדת את עמ"י.

שומרת עלינו. 

את הכעס שלך על הגברים אל תפני כלפי הצניעות. 

"נפגשים אתכם ואז מגלים שפעם היתה לכם חברה ו.."  (ציטוט)

אם הייתה לנו חברה אז כנראה שגם חברות שלך (לא בהכרח, אלא בנות כל שהן) היו החברות של אותם בחורים שפגשת במצבים של חוסר צניעות "או לא יודעת מה" (ציטוט)..

אם יש בן שנמצא עם חברה במצב לא צנוע גם החברה שלו נמצאת איתו באותו המצב..

אז כן, גם שאנחנו הבנים יוצאים, אנחנו מוצאים בנות שלא שמרו על עצמן.. והיה להם חבר, ומי יודע לאיזה מצב הם הגיעו. 

אז להתייאש.? לא, רק לשמוח יש

שיש לנו עם כזה נפלא! ... 

סתם... להתייאש? פשוט לא. 

בעז"ה שה' ימצא לך את האחד ששמר על עצמו ושיהיה רק שלך![=

לא באתי לחדש הרבה, אבל בכל זאת..

א. אשרי מי שלא חטא!! (היינו אמורים לשיר את זה בדרך למקדש השבוע, אבל.. בע"ה בשנה הבאה בירושלים הבנויה!!). את לא צנועה רק בגלל העגבניות מהפעולות בני-עקיבא שמדריכות שלך עשו לך (האלה שכולם נוגעים בהם ואח"כ אף אחד לא רוצה אותן...), אלא כי זו יהדות, זו תורה, זו קדושה וה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.

ב. לגופו של עניין, אני מכיר בנים ששמרו על עצמם, והם צדיקים תמימים.

ג. אני מכיר גם אנשים שהיו פעם במקומות מאוד נמוכים, עברו מהפך מוחלט באישיות שלהם, עד שיעיד עליהם יודע תעלומות שלא ישובו לזה החטא, והיום הם אנשים צנועים ומתוקים, שרעייתם שתחיה תהיה הראשונה שלהם (בגלגול הנוכחי שאיתו הם מזוהים כרגע).

ד. אם בראשוניות עסקינן, עוד יכול להגיע היום בו בנות לא ירצו מישהו שהיה בקשר רציני לפני שנפגש איתה, שאולי חשב על מציאות של חתונה עם עלמת חן אחרת.. (ואל תהיו קטנוניים, ודאי שלא דיברתי על מקרה שהיא עדיין אצלו בראש)

ולמה נעלבתי? בשם הבנים הצדיקים בישראל, משני הסוגים שהזכרתי למעלה, שחלקם הם חבריי הטובים ביותר...

ואל תתיאשי, פשוט תלמדי איפה לחפש.. בהצלחה רבה..!!!

עוד הערה פצפונת: זה פורום מעורב, וגם אם לא, אשמח אם הדברים ייכתבו בלשון עדינה..

כל יהודי מצווה לאהוב את כל היהודים באופן שווה, אלא אם כן יהודי חוטא במזיד, ואינו מקבל תוכחה-ואז יש לשונאו עד שישוב.

אם הצדיקים ירחיקו אותם, מי יקרב אותם? (בהנחה שהבעיה המדוברת מתיחסת לבעיה של צדיקים)

מודה ועוזב-ירוחם.

ועוד הערה: במידה שאדם מודד בה מודדים לו.

לא בגיל של דייטים וכאלו...

טוב אז..

ממש ממש לא נראלי הקטע הזה שהראשוניות פתאום לא חשובה!

טוב, סבבה.. אז אני מראש יודעת שאני רוצה בעל צדיק (הלוואי בס"ד!!) אבל עכשיו אני אתן ליצר שלי דרור. לא אשמור נגיעה וכו'...

אז לא. עכשיו, בזמן הנעורים שלי אני כ"כ משתדלת לשמור על עצמי כדי  שבעזרת ה' אהיה הכי טהורה ונקיה לבעלי!! לא רוצה שיצוצו לי שום הרהורים על מישו אחר ח"ו!

ומנגד- אני גם רוצה שבעלי יהיה אחד כזה שבחיים לא הייתה לו מישהי אחרת חוץ ממני!! וזה לא בא מקנאה או מאגואיסטיות!! ממש לא! זה בא מזה שאני חושבת ומרגישה שלקדושה יותר טוב ונכון להופיע במקום נקי!! כן, ואני גם לא רוצה שלבעלי יהיו מחשבות על מישהי אחרת חוץ ממני ח"ו!! כמו שאני משתדלת-ככה אני הייתי מצפה!!! בוודאי שתמיד יש תשובה. אך אדם צריך לחשוב לפני שהוא עושה מעשה שיתחרט עליו.. ולא לפתור את עצמו בכך שהוא נער/נערה וששיקול דעתו הוא לא הכי רציני כרגע....

ועוד בודאי- שאם אפגוש מישו שללא ספק אדע שהוא ה-אחד.... ולמרות שהיו לו נפילות והוא שב בתשובה (כמובן תשובה שלימה ומעולה!) אני לא אפסול אותו....

מקווה שהובנתי..... שבוע טוב ומוצלח!!!

ושכל המחפשים והמחפשות ימצאו בס"ד את זיווגם בקרוב קרוב קרוב

לכל ישראלי וישראלית באשר הם, צריך להיות ברור שה"אחד"/"אחת", זה כל מי שרוצה להקים בית של קודש בישראל, כדי לעבוד את ה'. ובהנחה שזה הרצון של כל בחור ובחורה דתיים נורמליים שרוצים להתחתן, אז חטאים שחטאו בעבר, ושבו עליהם בתשובה-כבר לא רלוונטיים.

אמנם נכון שזה כבר לא אחד ולא אחת, אבל היהדות באמת לא מעודדת הסתכלות צרה כ"כ אלא חשיבה פתוחה וכללית של אחדות ושלום, שכל מי שרוצה הוא בגדר-"ברוכים הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה' ". ואם יש בחור או בחורה ששאיפתם זה לא רק לבנות בית של קודש, ולעבוד את ה', או שלא מבינים שכל מי שבא בשם ה' הריהו ראוי להם, יש להם בעיה בתפיסה המחשבתית שלהם את היהדות, וצריך לטפל בזה.

סביר להניח שהייתי נשואה (בלי מגבלת גיל כמובן)

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות