אבל עפ"י רוב - כשגורם מרכזי אחד בבית, מקרין בנחישות והתמדה אוירה של שלוה,

זה משפיע גם על הסביבה. 

תנסי שזו תהיה את.

לא להיסחף - אלא להוביל אוירה כזו.

לפעמים צריך להתייעץ לגבי הפרטים. הן לגבי הבעל, הן לגבי הילדים.

אם באמת את ממלאה? למה הם לא עומדים לך בשעת צרה וריב? אי מרגישה על עצמי שהרה פעמים אני עצבנית וחסרת סבלנות כלפי המשפחה, דווקא כשאני מרגישה מרוקנת, שלא עשיתי כלום למען עצמי, ורק למען עצמי...מה לעשות, נשים כל כך הרבה עושות בשביל הבעל והילדים ולא תמיד דואגות לעצמן...לבגד חדש, לזמן התאווררות בחוץ, לשיחה עם חברה, לספר או כל תחביב אחר...תרגישי טוב בע"ה!!

ויש תחושה שהיייתי יכולה להיות הרבה יותר עם מישהו אחר

שהוא עצמו יותר

ןלכן התחושה של הפיספוס צורבת מתסכלת ומעציבה..........

שאני צולחת

במריבה הבאה אני מתאפקת עד שלא יכולה יותר

כנראה אני צריכה כל הזמן למלא. אולי כי אני במינוס

"הייתי יכולה להיות הרבה יותר עם מישהו אחר שהוא עצמו יותר" - היא כמובן מחשבה בעייתית מאד למצב של נישואין.

אמנם לפעמים היא יכולה להיות מחשבה מתוסכלת כתוצאה ממצב - אבל היא גם יכולה להוליד מצב. הרי את לא היית רוצה לחיות עם מישהו שמה שהוא חושב זה שהוא היה יכול להיות יותר עם מישהי אחרת...

שיש לי עבודת מידות קשה לומר שזה הרמה שאני צריכה להיות בה-

רמה שמבחינתי הרבה פעמים היא תת רמה רוחנית ונפשית

וזה אוכל אותי מבפנים

מצד שני אם אני לא מצליחה להתגבר ולשתוק בפיוזים שקופצים כאן

מה לי ולרמה מרוממת יותר?

וא"א אפשר לברוח ע"י פירוק החבילה כי את הנעשה אין להשיב. וחבל שנעשה!!!

עבודת המידות היא לא לומר ש"זו הרמה שאת צריכה להיות בה"..

העבודה היא, אולי, כן להיות ברמה האישית שאת רואה כמתאימה, ולנסות להקרין מתוכה.

הרי את אומרת שגם עם הילדים יש מריבות. גם הם היו יכולים להיות "אחרים"?..

אם תצליחי להיות יותר הפועלת על האוירה ופחות המתפעלת ממנה - אולי תמצאי גם בסובבים אותך גבהים מעבר למה שנראה לך (כמובן - לא מכיר. זה הכל "אופציות"..)?

ו"לשתוק בפיוזים שקופצים" זו עבודה בהחלט לא-פשוטה.. זה לא צריך לייאש מלשאוף לרמה כללית מרוממת.

אבל עם זה, לחיות בנישואין ב"תודעה" קבועה ש"חבל שנעשה", זה ממש לא טוב. אולי אפשר להתייעץ עם מישהו איך לעלות מהמצב הנוכחי?

אהיה ברמה האישית שאני רוצה ושאהיה הפועלת ולא הנפעלת

כשהייתי במדרשה לפני ש-ני-ם הגענו למסקנה שאני ביסוד שמקבל ומקבל ומקבל

(נראה לי מלכות כבר שכחתי) אז קצת קשה לי לא להיות נפעלת. אבל אני מאמינה שע"י שאהיה נפעלת ממקור חזק שאבחר(מפגש עם אחיותי לדוגמא וכדו') אולי יהיה לי הכוחות בבית להיות הפועלת...

ואני מאמינה שאם הייתי יותר שלמה עם הבחירה והחיים ברור לי לחלוטין שהילדים היו גדלים בסביבה חינוכית טובה יותר אין לי ספק שקשיים רבים שיש איתם נובעים מהחוסר ...............................

וכן לצערי הרב זה בהחלט בתודעה שלי. עם השנים פוחת אבל לפעמים עולה שוב ביתר שאת. 

למי אפשר לפנות  ולהגיד ולהתייעץ בדברים כאלה אישיים ומחשבות כאלה קשות (וחוסמות) ולא מקובלות ויסתכלו עלי כיורדת מהפסים וכו'

נפעלת מה' - ומתוך כך פועלת. זה הכי טוב. להתרכז בכך שאנו מתבטלים כלפיו, בענוה גמורה, ומתוך כך מתדבקים במידותיו, דווקא מתוך ה"מקבלות" הזאת. מה הוא רחום - אף אתה רחום.. מה הוא גיבור אף אתה גיבור להשפיע טוב..

ואם תלכי כך - אולי תהיי יותר שלמה ושמחה עם החיים והאתגר - וגם הילדים יהיו באווירה הזאת.

אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם חשוב ומבין ענין (אולי הרב אליקים לבנון?), וגם עם "יועצים/ות" שעוסקים/ות בתחום.

ולא יסתכלו עלייך כ"יורדת מהפסים", מה פתאום?.. אלו התחושות והמחשבות שלך; הן לא נובעות דווקא מחיסרון, אלא שצריך לראות איך אפשר לעלות גם את המרכיבים האחרים של חייך. לא להתייאש. אולי יעזרו לך, ידריכו אותך.

וברור שכמו שכתבת - אכן מחשבות כאלה בעצמן יכולות לחסום, ולעיתים גם להפריע לצמיחה של הסביבה, כולל הבעל, כאשר דווקא הצמיחה הזו יכולה להיות לברכה.

שלום,

לתופעה שאת מתארת קוראים "שחיקה", היא מופיעה בצורות רבות  בפן האישי, התעסוקתי, הזוגי ועוד והיא תופיע בכל מקום בו לא נעשתה עבודה למגר אותה, התיאור שלך הוא חלק מהסימפטומים שלה.

חבל להתעסק במגננה, לנסות לשתוק ולהדחיק את הקושי , זה יעבוד לזמן מוגבל  ואח"כ יתפוצץ, במקום זאת  אפשר להרים את הקשר אף למקומות גבוהים יותר מאשר היה בעבר.

ההתמודדות עם שחיקה היא הרמת הפוטנציאל הגלום  ע"י מציאת החיובי  והעצמת החוזקות  של הקשר הזוגי. הוא היה טוב בעבר וניתן לשוב ולהרימו., זכרתי לך חסד נעורייך...

צריך לפעול  בשני מישורים: הפיזי והמנטאלי.

המנטאלי: חשיפת החוזקות והחיובי ביניכם, העצמת החיוב, הסתכלות חיובית על בעלך, הקשבה, אמונה בקב"ה שהביא אתכם לנישואין, וכו'

הפיזי: יצירת ריגושים חדשים (יציאה זוגית וכו'), פרגון, קניית מתנות, עזרה, אמירות המבטאות אהבה וכו'

זה לא קל אבל  יש לעשייה כזו תוצאות חיוביות וארוכות טווח.

אם יש יכולת לקיים שיחה על הנושא ולעבוד ביחד זה הטוב  ביותר, אם לא. תשקיעי לבדך הוא יצטרף בהמשך.

זכרי, הדרך ה"קלה" (גם היא קשה מאד מאד) היא לפרק נישואין, בוחרים בה בלית ברירה לאחר מיצוי האפשרויות לחיזוק הזוגיות ולא מתוך אי-רצון או חוסר מוטיבציה להתמודד.

חזקי את עצמך ואת הכוחות שבך להוביל מהלך כזה, אם קשה לך מצאי דמות שיכולה להעצים אותך ולהביא אותך לעשייה ולהרמת הזוגיות שלכם, חכמת נשים בנתה ביתה... העזרי בחברות והעיקר לא ליפול לזרועות היאוש מהנישואין שלכם ולהפקיר אותם לרגלי השחיקה.

אני גם מציע לך לצאת לשיעור קבוע  או משהו דומה שיכול להעניק לך כוחות ומוטיבציה לפעול ולהצליח.

בהצלחה.

נכון , הנסיון שלך לא קל , נסי לבצע רק צעד אחד מכל ההצעות (לצאת לשיעור, שיחות עם חברות וכו').

אל תחשבי יותר מדי פשוט עשי דבר אחד גם ללא כוח, לעיתים הקב"ה מחפש מאיתנו את הצעד הקטן והוא מביא ממנו ישועה גדולה ובתחומים רבים.

בהצלחה רבה, שתזכי לישועות גדולות...

שלום אנונימית יקרה!!
אני אנסה לענות לך קצת, והלוואי שזה יהיה לך לעזר

קודם כל, אין ספק שיש לנו תפקיד קשה. אנחנו צריכות לטפל בכל הבית, לדאוג במקביל גם לעצמנו, ובנוסף לשמור על אווירה נעימה במשפחה. זה אתגר גדול ולא קל!!! אז דבר ראשון תדעי שזה נורמאלי שקשה לך ושאת מרגישה על הסף... אבל תדעי שכן יכול להיות אחרת (בע"ה).

לפני הכל, לדעתי, המחשבה הכי הרסנית שיכולה להיות היא לחשוב שעם מישהו אחר היה לך טוב יותר. תזכרי כל הזמן שהכל מאת ה'. שאם התחתנת איתו - הוא הכי טוב בשבילך, ורק איתו תוכלי להגיע לייעוד שלך, ורק איתו תצליחי לעבוד על עצמך במקומות שאת צריכה!! ולהיות טובה יותר ממה שאת היום.
אל תחשבי שאם היית מתחתנת עם מישהו אחר היה לך טוב יותר. יכול להיות שהיה לך הרבה יותר גרוע. לא חסרים מקרים... ויכול להיות שהיה לך בעל סבלני ומיוחד, אבל אם זה לא באמת הבנאדם שה' ייעד לך - מה עשית בזה? לא באמת תתקדמי לאף מקום, ולא באמת יהיה לך טוב.
הקב"ה לא סתם מזווג זיווגים. לכל אחד מגיע הבנאדם שאיתו הוא יכול לעבור את הדרך בהצלחה.
אני זוכרת שלפני שהכרתי את בעלי ניסיתי כל הזמן לעבוד על מידה מסוימת שלי, ואחרי שהתחתנתי גיליתי שבעלי צריך לעבוד עליה ממש לא פחות ממני וביחד זה פיצוץ נורא זה יכול מאוד לייאש "מה, דווקא מה שניסיתי לתקן בא להקשות עלי בנישואים???" אבל כאן טמון הרעיון - ככה בדיוק אני אעבוד על המידה הזאת, עד לשורש שלה, עמוק עמוק - אם אני אהייה מספיק נחושה בדעתי!!
זה נשמע אולי קשה ומייאש, אבל כשמתגייסים לזה - זה מספק וזה יכול להיות אפילו נפלא.

אני מאוד נעזרת בספרים של הרב ארוש, וממליצה לך עליהם בחום. אני מרגישה שבזכותו הצלחתי לשנות את החשיבה שלי, וזה עשה לנו רק טוב. אני מעדיפה לא לכתוב לך את הרעיונות מהספר, כי אולי אני אהרוס אותם, ואולי אני לוקחת מהספר דברים אחרים ממה שאת צריכה.. אז מציעה לך לקרוא "חכמת נשים", ואם בעלך בקטע, אז יש גם את "בגן השלום" לגברים.
(רק תזכרי שלא מספיק לקרוא ו"לדעת", אלא באמת לנסות בכל הכח ליישם את הדברים, זו עבודה קשה אבל משתלמת).

אל תתייאשי מעצמכם, ואל תתני למצב להחמיר... את לא מבינה איזה שינוי אפשר לעשות אם ממש רוצים...
אם תרצי בפרטי - את מוזמנת.

המון ב"הצלחה!!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות