לא מאושרתwhy me

ראשית אציין כי אני לא דתיה

אני נשואה שנה ואני מרגישה שפשוט לא כיף לי עם בעלי, אני מרגישה סלידה ממנו, אני רק רוצה שזה ילך לעבודה ועצם הנוכחות שלו עושה לי רע ומועקה מעין מחנק.

אני לא אוהבת אותו, לא יצאנו הרבה לפני שהתחתנו רק כמה חודשים ואני חושבת שעשיתי טעות והתחתנתי איתו כי פחדתי להיות לבד, הוא אדם מקסים מאוד אבל מה לעשות שאין לי רגש אליו, אני ממש אפתית אליו ואנחנו כבר חושבים להתגרש

אני מרגישה שעצם היותי איתו זוהי פשרה ושמגיע לי יותר טוב מזה

אין לנו תחומי עניין משותפים, אני לא נהנהת איתו  אנחנו לא מבלים וגם שכן זה ממש סבל עבורי.

מההתחלה זה היה ככה, אפילו בירח הדבש לא הפסתקי לבכות, זה לא משהו ספציפית שהוא עושה, אלא התחושה הכללית שזה לא זה, שאני אומללה ורע לי ובטח שלא מאושרת

 

לא מאושרתיהושבעט5

חבל מאוד,ניסית ליצור שיחה להגיע להבנה שלו אותך ולהיפך?

אם כן ושום דבר לא הלך ,למרות שניסיתם להתחשב ולבוא אחד לקראת השני.

כדאי להגיע ליעוץ ואפילו לטיפול זוגי.

דיברנו אבל לאיזו הגנה ניתן להגיע כשאניwhy me

מרגישה שאני מתפשרת ולא טוב לי

|חיבוק|מאמע צאדיקה

ברוכה הבאה לפורום. 

 

אני צריכה לחשוב.... כתבת פה דברים מורכבים... אז גם אם נראה שלא עניתי כלום- תדעי שאני חושבת עלייך  

תודה לךwhy me

שבוע טוב

העלת מציאות סבוכהעדידפ

שאין בתשובה בפורום כדי לענות עליה, גם לא בשירשור שלם

 

אהבה זה רגש נרכש, ע"י מאמץ ועבודה של שני הצדדים.

אם תרצי, בתהליך של יעוץ אישי-זוגי ילמדו אותך לאהוב אותו, איך לעורר אהבה ואיך רצוי להתנהג כדי לחיות בטוב.

וזה דורש ברור עצמי ובחירה שלך.

בהצלחה!

נשמע קשהנקודה

 

במיוחד שלא כתבת שום סיבה הגיונית לכל הרגש השלילי שלך כלפיו.

וסלידה זה לא אפתיות...

 

יכול להיות שנראה שהכי קל להתגרש, אבל לא תמיד זה נכון.

 

כאשר נישאים תחת החופה נוצר קשר נשמתי עמוק בין הבעל לאישה.

מהות רוחנית אחת שמחברת בניכם.

 

אם יש רצון מצד שניכם- אפשר לעבוד על הזוגיות ולהביא אותה למקום טוב.

אהבה זה לא משהו שאו שיש או שאין.

אהבה זה רגש שניתן לפתח, על ידי מעשים, תודעה נכונה, פתיחות רגשית וכ'.

 

לפי הנתונים שאת כותבת- חבל סתם לפרק את הקשר הקדוש בלי שנעשתה עבודה כדי לשמר אותו.

 

(אגב הייתי גם ממליצה לבדוק אם את לא בהריון כי מכירה נשים שהרגישו בדיוק כך בגלל תופעות לוואי של ההריון

סלידה, מחנק מעצם הנוכחות שלו וכ')

 

בקיצור תחשבי על זה לעומק וברצינות.

 

ממליצה לך אפילו ללכת לאימון אישי או משהו כזה כי לא תיארת בעיות בזוגיות אלא משהו בנפש שלך.

לפי מה שכתבת התתנת מהפחד להישאר לבד, והינה את נשואה לאדם מקסים, אך לא מאושרת...

לעניות דעתי יש כאן מקום בנפש שזקוק להעצמה, חיזוק  וכ', כי שוב, ניראה שהמקור הוא בנפש שלך,

ומה שקורה בחיי הזוגיות זה רק השלכה של האמונות הנפשיות עליהם.

כל הנכתב כאן נכתב על בסיס הנתונים שאת כתבת. מן הסתם קיימים דברים שלא כתבת ועליהם אין דרך להגיב...

 

 

 

 

 

ההרגשה הזו כבר הרבה זמן לא משהו חדשwhy me

זה בא והולך, אבל אני כבר לא יכולה להתעלם מזה כי תחושת הכאב כי למה זה מגיע לי? להתחתן אבל לא להיות מאושרת, אם אנחנו יוצאים אני מרגישה שממש לא כיף לי איתו, אני לא יכולה לומר בדיוק למה, זה לא דברים שעשה חוץ מזה שאני מרגישה שמבחינה שכלית הוא פחות ממני וזה מפריע לי ובכלל יש בינינו המון פערים

זה לא ממש בעיה בזוגיות כי אנחנוwhy me

מסתדרים, לא רבים על דברים ואני לא ממש יכולה להצביע על דברים שאני לא סובלת אצלו, מה שכן, תחושת התסכול שלי והכאב מתבטאת ביחס לא יפה ומזלזל כלפיו, אני אומרת לו שזה טעות שהתחתנתי איתו ושאני לא מאושרת איתו. ואני לא יכולה להרגיש עוד את הכאב והסבל הזה כשאני יודעת שאפשר אחרת.

אז יש מקרים שהכל מצויין בינינו שבועיים ואז שוב התחושה חוזרת, וככה זה האמת מהזמן שהתחתנו, ממש זמן קצר בירח הדבש לא היה לי טוב ורק בכיתי

תפס אותי "הוא אדם מקסים מאד"אבא שמואל

לא כתבת מה הוא מרגיש כלפייך?

כשאת כותבת: "אני לא אוהבת אותו", אולי את מתכוונת שאת מרגישה שהוא לא אוהב אותך?

 

את ה"רגש" אפשר לסדר, בעיקר ע"י נתינה ונתינה ונתינה..

 

הוא אוהב מאוד, אכפתי ודואגwhy me

עושה הכל בבית, מאוד מראה אהבה אבל משום מה אני מרגישה שאני לא רוצה שום קירבה איתו ואפילו עצם זה שאנחנו בחדר ביחד מעורר בי רצון לקום ולברוח, אני לא יודעת, אולי יש בי משהו לא בסדר, אפילו אמא שלי אמרה שאני לא אמצא מישהו טוב כמוהו, ואולי זו הבעיה שהוא טוב מדיי, ובכלל, אנחנו מנסים הריון וכבר שנה אין הצלחה וזה גם הוסיף על הלחץ וגרם לי להרגשה שזה לא קורה כי אנחנו לא אמורים להיות יחד, אולי זה היה כדי שכל אחד מאיתנו יתקן משהו אצל האחר ונמשיך הלאה?

עיצהאבא שמואל

נראה לי: שורש הבעיה, כמו שכתבת "אני יודעת שאפשר אחרת".

 

אי אפשר אחרת!

ולא תמצאי משהו טוב יותר עבורך. ובעז"ה גם תפקדו. וכמובן ששמירת שבת משפיעה טוב בכל התחומים.

^^^^^^דניאל55אחרונה
חיבוק, לא יודעת מה לייעץ, רק חשוב לדעתי בנתייםאחתעם_בטן

עד שתבררו אם עתידכם ביחד, לחכות עם נסיון להריון...

ואם את רוצה בכל זאת לתת צ'אנס לקשר ואפילו רק בשביל עצמך, שתדעי שעשית כל שביכולתך למצוא את האחד שמתאים לך, ממליצה על ייעוץ עם פסיכולוג טוב שיעזור לכם לברר מה הלאה

חייב לשאול,כמוני כמוך

משהו שמסקרן אותי, אם את לא דתיה, איך הגעת דווקא לפורום הזה? (לא מהבחינה של מה את עושה פה בכלל, אלא מהכיוון שזה באמת מעניין לדעת...)

ולגבי שאלתך, איך הוא רואה את המצב?מה התגובה שלו?דיברתם ביניכם בצורה נוקבת? אם לא - הגיע הזמן,

ואם בכל זאת כתבת מה שכתבת, ברור שגירושין הם אופציה שפחות היית רוצה, אחרת - היית מתגרשת בלי לכתוב, אז, השאלה, עד כמה יש בך את הרצון להפוך את הקיים לטוב הרבה יותר, וכמה זה תלוי רק בך, וכמה יש את הרצון מצידו...

 

אמא חוזרת בתושבה ואני למדתיwhy me

שנה בבית ספר דתי, אני לא שומרת שבת אבל שומרת נידה כשרות וכו

 

 

התחושה הזו באה והולכת ואם שום דבר לא ישתנה אז מה השוני עכשו?

אני מרגישה שאין בינינו את החיבור הבסיסי הזה, כי הרי לכולם יש משברים אבל תמיד יש את המשהו הזה שמחזיק אותם יחד

ולנו פשוט אין. רק פחד מזה שאין לי לאן ללכת ועד כמה יהיה נורא להיות לבד בייחוד שהוא הפרנס העיקרי

מה הרקע המשפחתי שלך?כמוני כמוך

כמובן שאת לא חייבת לענות...

ועוד שאלה, עד כמה הוא יודע שאת "בכיס שלו" מהבחינה של הפחד להישאר לבד?

מה כוונה רקע משפחתי?why me

ונראה לי שיודע

"המשהו החזק שמחזיק אותם יחד"עוד מישהי

בס"ד

 

אני לא יודעת אם יש משהו חזק יותר מהרצון.

וזה לא דבר שאו שיש אותו או שאין, זה דבר שאנו מחליטים, מה אנחנו רוצים.

 

לגבי מחשבות אם תמצאי טוב יותר או לא זה לא רלוונטי.

אף אחד לא יכול לנבא מה צופן העתיד במקרה שתחליטי להתגרש.

השאלה היא האם את רוצה שזה יילך ביניכם או לא.

 

עניין הפערים יכול להיות מאד אובייקטיבי.

 עד כמה הוא פחות ממך מבחינה שכלית?

יש לכם שפה משותפת? תקשורת? תחומי עניין משותפים?

 

לרוב הנשים מאד קשה כשהבעל פחות מהם.

זה מתחיל בגובה, ממשיך בשכל וכ'.

יכול להיות שמלכתחילה לא היה נכון להתחתן. (לא בטוח, אבל ייתכן)

אבל כרגע כשאתם נשואים,

את צריכה לראות עם עצמך האם את מסוגלת להעריך ולכבד אותו על הטוב שקיים בו.

מכירה זוג (כיום סבא וסבתא להמון נכדים, ונינים כן ירבו) שהפער השכלי בניהם הוא משהו בלתי ניתן לתיאור.

היא רופאה, אישה גאון בכל תחום אפשרי.

הוא איש פשוט פשוט, כל חייו עסק בעבודת כפיים. אפילו חוש ההומור שלו קרוב יותר לקטנים שבנכדיו,

מאשר לאשתו, שלא לדבר על נושאים אחרים לדיון...

 הם אמנם התחתנו מ "התאהבות", אך זו התפוגגה מהר אחרי החתונה.

מה שהחזיק אותם ביחד היה תינוק בדרך....

אבל היות והם כבר נשארו ביחד, והאישה החליטה שזה בעלה והיא זורקת כל אפשרות אחרת מהראש,

היא מצאה את הדרך להיות מאושרת אתו. החום והאהבה שהוא מרעיף עליה עד היום, שובים את הלב כל פעם מחדש.

וכן, זה מאד מאד הדדי.

 

אל תקבלי כמובן מאליו את כל הטוב שהוא מרעיף עלייך, תתבונני בטוב שבו, תקדישי לזה זמן במשך היום.

לחשוב על הטוב שהוא נותן לך, על הטוב שבו כאם בפני עצמו. לפני שהוא מגיע הביתה.

תחשבי מה את יכולה לתת לו, איך להכין לו אוכל שהוא אוהב וכ'.

תראי כמה כוח יש בך, לשמח אותו. עצם היכולת לשמח את הזולת משמחת אותנו.

אנחנו נהנים לראות את הטוב שלנו מתקבל. נהנים כשטוב למישהו במיחצתנו.

ככל שתחשבי עליו טוב, ותעשי לו טוב רגש האהבה יוכל להתפתח.

לא כי לא מגיע לך מישהו טוב יותר, אלא כי לא מגיע לך להפסיד אדם שאתו את יכולה להיות מאושרת.

 

והאמת מעבר לסבל שלך- זה גם לא מגיע לו לחיות עם מישהי שלא אוהבת ומעריכה אותו,

שלא מסוגלת לקבל ממנו את הטוב שהוא מרעיף עליה.

 

נראה שכעת הכל בידיים שלך, נשמע שהוא מעוניין בקשר, משקיע ונותן מה שהוא מסוגל.

כעת העבודה שלך להחליט האם את רוצה, ואם כן מה את עושה בשביל זה.

בהצלחה רבה -ורק אושר!!

אגב- אהבה שעבדו כדי להגיע אליה לעיתים קרובות חזקה עשרות מונים מאשר כזאת שהתפתחה מעצמה.

כי אהבה כזאת היא תוצר של השקעה פנימית עמוקה מאד, והיא מגיעה ממקום עמוק מאד.

וזה משהו שיכול להחזיק ביחד עד מאה ועשרים ויותר...  בהצלחה.

הפערים הם גדוליםwhy me

תחומי עניין ממש שאין, לא כמו שאני רוצה ואין את העניין הזה של שיחה אינטלקטואלית כמו שאני אוהבת, וזה לא שאני מנסה להיות גאוותנית זה לא שאני איזה ד"ר, אבל יש הרבה דברים שלוקים בחסר

גם אני בהתחלה  אהבתי אותו אבל זו הייתה התאהבות והאהבה מאוד מהר נעלמה ואולי אפילו לא הגעתי לשלב הזה

נכון שהוא נותן לי אהב והחום  אבל אני לא מרגישה שאני רוצה ומסוגלת בכלל לקבל את זה ממנו

 

רק לגבי המשפט הזה ^^בת נוגה

לדעתי, המשהו החזק הוא פונקציה - גם, גם - של  ז מ ן .. הנישואין והחיים מקרבים ומלמדים המון אחד על השניה ולהיפך.

אז נשמע שזה מוקדם קצת להרגיש שאין את ה"משהו" הזה.

 

עוד דבר קשור - יש כאלו שלוקח להם יותר זמן להתרגל ולעבור בין מצבים שונים,

וזה עשוי להשפיע מאד על מדד "האושר" של נשואים טריים.

לפעמים עצם הזמן פלוס ההתרגלות למחשבה, לתפיסה ולחיים המשותפים - יוצרים חיבור גדול יותר.

 

חיבוקים, יקרה

מאחלת לך שלוות נפש והרבה אושר.

תוכלי להסביר מה מגיע לך "יותר מטוב מזה"?צדוק השמן

כנראה שאת כותבת את זה ממקום אמיתי וכואב, אבל מההודעות שלך קשה להבין במה בעלך נופל מהבעל האידיאלי שבעיניך יכול להיות איתו חיבור בסיסי.

 

כתבת שהתחתנת איתו כי פחדת להיות לבד, איך הפחד הזה גרם לך לבחור דווקא בו למרות שאת סולדת מימנו?

מבחינת ההרגשה והתחושהwhy me
שאיזה כיף שיש לי את במישהו הזה וכל זמן שאנו יחד כיף ואני לר רוצה שזה יגמר, כי בתחילה היה בינינו חיבור נפשי בגלל דברים דומים שעברנו הרגשתי שאני יכולה לשתף אותו והוא מבין אותי אבל לאחר שכבר נפתחתנו והכרתי אותו טוב לא היה עוד משהו שגרם לי לתחושת אושר
ודווקא החתונה הייתה הנקודת זמן הזו שבין טוב לרע?צדוק השמן

החיבור הנפשי היה טוב- עד שהתחילה הזוגיות? למה היום הוא לא יכול לתת לך את התחושה הטובה שהוא נתן לך אז? הרי זה לא שהוא השתנה. בחודשים שיצאתם ביחד, לא יצא לך לשים לב לתכונות שאת לא אוהבת אצלו?

 

 

גם אז היו התכונות אבלwhy me
חשבתי שיש יותר תכונות טובותוגם היום אני חושבת ככה אבל התכונות האלו שבאמת הרבה היו רוצות בבעל פשוט לא מסבות לי אושר
אלו תכונות שאפשר לכתוב אותן?צדוק השמן

כי אם זה שהוא אוהב, מכבד, מתחשב, מפרנס, עוזר בבית וגם יודע מה עבר עלייך - לא מסב לך אושר, אז מה כן?

כל מה שכתבת ואפילוwhy me
יותר מזה, מה שיסב לי אושר זה להרגיש שיש תחומי עניין ותחומי הנאה משותפים שניתן לבלות ולהרגיש הנאה ממשית נושאי שיחה כמו שאני אוהבת, ובגלל הרבה השכלית הרמה אני מרגישה שאני מתביישת בו בפומבי ולי לא נעים להיות איתו, יש לו צורת ביטוי נמוכה ושפה מה שאני מכנה אותה שפת שכונה ואני ממש ההפך, אולי יש כאלו שיחשבו שזה שולי אבל זה כל כך מפריע לי ברמה שזה עושה לי רע
פתחתי משתמש חדש ואנונימי במיוחד כדי להגיב...אנונימי לרגע

אני חייב לומר שמתגובה לתגובה אני מרגיש שגם הבעיה שלי היא בדיוק כמו הבעיה שלך. גם אני מרגיש שאשתי באה מתרבות של "שכונה" ואני ממש לא. גם אני מרגיש הרבה פעמים את התחושה הזאת שטעיתי.

עם כל זה, חשוב לי לומר לך (למרות שכמעט כולם פה כבר אמרו את זה): נסו ללכת ליעוץ זוגי מקצועי. למרות שנראה לך שזה לא יעזור, חשוב שתמצו עד תום את הסיכוי לבנות זוגיות בריאה.

טוב שאין לכם עדיין ילדים. ההבדל ביני לביניך הוא שלנו כבר יש ילדים, ולכן אני לא רואה את הגירושין כאופציה. מה לעשות - לא כולם זוכים לזוגיות רומנטית. אני כבר השלמתי עם זה. לך עדיין אין ילדים, ולכן אני מציע שלפני ילדים תשקיעו את כל המאמצים בנסיון ליצור חיבור אמיתי. אם הניסיון ייכשל - לכו על גירושין. אבל לא לפני שמנסים.

שיהיה הרבה בהצלחה!

בעלי אמר לי אתמול אני לא רומנטיwhy me

וככה אני, וזה נשמע כאילו זה לא משהו שניתן ללמוד או לפחות להשתדל

אבל כמו שאמרתי הוא כבר החליט

ואני לא יודעת מה אעשה כי אין לי פיזית שום מקום ללכת אליו

אני לא חושב שאת צריכה כבר לחפש לך מקום אחראנונימי לרגע

אל תמהרי לעזוב את הבית. מה שבעלך אמר דווקא נותן שביב של תקווה. אם זו הגישה שלו, אולי אפשר לתקן את זה בעזרת טיפול מקצועי.

כשגבר לא משקיע ברומנטיקה - לא פלא שהזוגיות לא טובה. אני מאמין שכל גבר יכול להיות רומנטיקן. לא צריך בשביל זה אופי מסוים - צריך רק להתרגל שהאשה צריכה להרגיש מחוזרת מידי פעם. זה דבר שצריך ויכול להיות במודעות, ותלוי רק ברצון טוב.

אני מציע בכל פה שתיגשו לטיפול, ותקבלו החלטה שאתם מנסים בעבודה משותפת לבנות זוגיות עשירה וטובה ככל הניתן. אולי עוד תגלו אחד את השני מחדש.

זה לא אני שעוזבת זה הואwhy me

הוא כבר הגיע להחלטה נחרצת ביותר

ואין עם מי לדבר, כמה שניסיתי להסביר לו זה כמו לדבר הכל

והאמת שבגלל כל התגובות פה ניסיתי לחשוב שסביר להניח שבחוץ יש הרבה יותר גרוע ממנו ואולי בכל זאת לנסות.

אבל הוא ממש אנטי ואמר שהספיק לו שהוא רוצה להיות רחוק ממני

גם הוא לא מרגיש מאושר איתךצדוק השמן

אני לא מקנא באף גבר שאשתו חושבת עליו את מה שאת כתבת על בעלך גם אם את לא אשמה. הוא בטח קלט אותך והחליט בשבילך. הרי איזה אושר יש בחיים עם אישה שמרגישה כלואה בזוגיות שהיא מוכנה לוותר עליה?

אולי זה עדיף לשניכם. אם את צעירה ולא דתיה, אז לא אמורה להיות לך בעיה לחזור לשוק הפו"פ בתור גרושה עם חוכמה שאחרי ניסיון.

 

שיהיה רק אושר לשניכם.

פני אליי באישי - אם בא לך כמובןosnatt

אני חושבת שאוכל לעזור מעט מניסיוני הדומה...

וואלה, אפשר גם ליצור קשר?רוצה בשלום

אני נשואה יותר משלש עשרה שנה ונמצאת במצב דומה של נישואים לבעל מקסים ללא רגש. בכל פעם שאני שומעת על אשה במצבי, זה גורם לי להקלה כל שהיא. קשה קשה קשה לחיות כך. כמובן שניסיתי טיפול פסיכולוגי, ייעוץ זוגי ועוד. עכשיו המחשבה על גירושין מורכבת מאוד. יש לנו חמישה ילדים והשישי בדרך... גם אצלינו יש את העניין של הפער השכלי ופשוט הרגשה שאין חיבור.. אשמח לקבל עצות מבעלי נסיון. כל עצה כזו היא קרש הצלה אמיתי

ילדים עושים באהבה או לא עושים בכללהרבנית ערבליך

איך מגיעים למצב שאין רגש כלפי הבעל ואין חיבור וכו' כמו שאת מתארת, והילד השישי כבר בדרך??? אין חיבור או יש חיבור? "ילדים עושים באהבה או לא עושים בכלל!" מה קורה בבית? הילדים מרגישים את החוסר אהבה מצידך? איך זה מצידו?

הלוואי וכך היה בפועלרוצה בשלום

אני מכירה לא מעט ילדים שבאו לעולם בלי שההורים אהבו...בעלי אמנם מאוד אוהב אותי, לטענתו. לי קשה מאוד להתחבר אליו

תחתכי עכשיוחלב ודבש

ואל תחכי.

אין לאף אחד שום סיבה להיות נשוי לאדם שסולדים ממנו ושאין כלפיו שום רגש.

נראה שהנשואין הללו היו טעות ומוטב לתקן אותה עכשיו לפני שתתקעו עם ילדים ובעיות אחרות.

הגזמת!!!נוגה---

מכמה מילים בפורום אתה מכריע????

 

מי שלא מבין בגיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהם!!!

 

 

אם המצב הוא כפי שהיא מתארתחלב ודבש

אז אין שום סיבה להמשיך להיות ביחד.

אני לא הייתי נשארת נשואה לאדם שאני לא סובלת ולא אוהבת, מלכתחילה לא הייתי מתחתנת עם אחד כזה.

אבל טעות כזו אפשר לתקן ויפה שעה אחת קודם, חבל לבזבז את שנותינו היפות ביותר בלי אהבה.

אנחנו עדיין אנשים, ויכול להיות שההודעה נכתבהנוגה---

במצב רוח מסויים שיכול להשתנות, וזה לא המצב הרגיל שלה,

יש עוד צד למטבע,

יש דרכים לטפל,

יכול להיות שבעיה גדולה נגרמה בגלל דבר קטן שאם יודעים לאתר אותו, הכל יפתר בשלום.

 

נישואין זה לא החלפת גרביים.

 

ובטח לא המלצות כאלה על גבי הפורום, בלי להכיר את הנפשות הפועלות.

צריך מאוד להיזהר באמירות כאלה.

אתה לא יודע איזה משקל יש למילים שלך.

 

זו דעתי וזה מה שאני כותבתחלב ודבש

אם לך יש דעה אחרת אז תכתבי את דעתך.

אין שום סיבה לצנזר אלא אם זה נוגע לדברים אינטימיים.

ונשואין גרועים צריכים להתפרק בטרם פורענות, זו הסיבה שיש אפשרות הלכתית להתגרש.

מצער לשמוע השאלה אםחליל הרועים

 

זה באמת כל כך ברור, אם אין פוטנציאל למשהו, לשינוי, לעבודה עצמית משותפת ולחוד.

 

אני לא מהמקדשים את מוסד הנישואין בכל מחיר, אבל גם פתרון הגרושין הוא לא תמיד קל אם כי בהחלט קיים

נישואין הם ערך חשוב מאוד מאודבוזי נוזי

לא מתגרשים אם לא הולכים לטיפול משמעותי-

לא פגישה אחת או שתיים,

אלא תקופה של טיפול, אצל מטפל טוב ומומלץ.

רק אם אחרי תקופת הטיפול לא יהיה שיפור ברגש ביניכם, רק אז תוכלי לדעת אם להתגרש או לא.

חבל שתאבדי סתם את הנישואין אם הוא אדם שבבסיס שלו הוא טוב.

לא להתייאש לפני שמוצו האפשריות. חבל....

הרבה בהצלחה!!!

והלוואי ותגיעו לחיבור טוב !

 

נשמע שאת מחפשת התאהבות ולא אהבה.ender13

אהבה רוכשים בהשקעה ובבחירה.

לא מייעץ לך מה לעשות, את תבחני את היכולות והכוחות שלך.

חולק עליך לגמרי.אנונימי לרגע

מדבריך נשמע כאילו אתה סבור שקשר זוגי יכול להתפתח בין כל אחד ואחת, אם עובדים נכון על המידות.

למרות ששמעתי אנשים שאני מעריך שטוענים כך - אני סבור בביטחון גמור שזה לא נכון.

לכל אדם בריא בנפשו (קרי: להוציא את אלו שנמשכים לבני מינם, ואין כאן המקום להאריך...) יש פוטנציאל לקשר רומנטי. קשר כזה לא יכול להיווצר בין כל איש ואשה. יכול להיות שיש כאלו שמסוגלים להכיל טווח רחב מאוד, יחסית, של בני אדם, ויכול להיות שאנשים כאלו סוברים שכולם כמותם - אבל לדעתי זה לא נכון לחלוטין! מן הראוי שכל אחד ואחת יחפשו אדם שהם יכולים לקשור עמו את נפשם, ושנעים להם בחברתו. לא כל בעיה בזוגיות זה בגלל "בעיה" של אחד הצדדים...

אני לא אומר שלא ינסו לעבוד (כמו שכבר כתבתי לעיל), אבל חשוב לי שאנשים יכירו בבעיות שלנו כבעיות אמיתיות!

אני חושב שאחת הסיבות העיקריות (אם לא העיקרית שבהן) שאני לא ניסיתי להתגרש לפני ההריון הראשון, ושמלכתחילה בכלל התחתנתי עם אשתי, היתה שהאמנתי בתמימות לקביעה הזו ש"יהיה בסדר", וש"נעבוד על הזוגיות ובוודאי הכל יסתדר"...

ובכלל, לדעתי לא כל רב הוא יועץ זוגי. זה לא בחומר של בחינות הרבנות. מי שלא למד את הנושא ברמה גבוהה ולא התנסה בסטאז' אצל מומחה, מן הראוי שימנע מלעסוק בייעוץ זוגי. זה לא שונה מהותית מרפואה...

הבנת הרבה מאוד למרות שכתבתי מעט ender13

לא יצוייר שגבר ואשה נורמטיביים (לו יצוייר שיש דבר כזה) נתקעו באי בודד וברור לשניהם שאין ברירות אחרות, שיש להם רק אחד את השניה (וההפך) מה לדעתך הסיכויים שלהם לזוגיות מאושרת?

אני מביא ראיה לדברי בנישואין מאושרים לרוב בדורות קודמים שבהם הנישואין היו בשידוכים, יש מקורות לכך.

 

אלא, שאנחנו חיים בחברה מסויימת, עם אילוצים מאילוצים שונים.

אפשר לתת רשימה באורך של שרשור שלם לסיבות שנישואים מגיעים לפרוק.

לכן ברור שצריך לנסות למצוא התאמה כמה שיותר טובה לפני שמתחתנים.

א-ב-ל, לא צריך לשכוח את היסוד.

שאפשר, ברוב המצבים, ליצור זוגיות סבירה, ועם הזמן - מעולה, עם מספיק מאמץ ורצון.

כאן היא בפרוש אומרת שיש יסוד, אבל הרגש, שלפי התאור שלה קרוב יותר להתאהבות מאשר לאהבה, חסר.

את זה בהחלט אפשר לבנות, זה לא הבדל מהותי..

 

מדבריך נראה שהבנתי אותך נכון...אנונימי לרגע

סליחה על האריכות, אלו דברים הנובעים מן הלב...

לדעתי, הסיכויים של זוג אקראי שנתקעו באי בודד ליצור זוגיות טובה הם רק מעט יותר טובים משל זוג אקראי שחי בחברה. זאת בגלל שלדעתי ההיבט ההשוואתי הוא לא ההיבט העיקרי בבעיות זוגיות הבאות לידי ביטוי בתחושה ש"אין התאמה".

אני מאמין לחלוטין ברומנטיקה זוגית. לא כל זוג מאוהבים מההתחלה, וברור שיש הבדל בין אהבה שבתחילת הקשר לאהבה שלאחר כמה שנות נישואין, אבל למרות זאת אני חושב שיש חשיבות גדולה להתאמה.

לדעתי, התאמה זוגית היא לא רק כדי להקל על העבודה שבמהלך הנישואין (כמו שנשמע מדבריך), אלא היא דבר אמיתי וחשוב מאוד. כימיה היא לא מותרות - היא הכרח חיוני לזוגיות תקינה!

אני לא מזלזל בעבודת המידות וברצון, אבל אני מחשיב אותם ל"תיקונים מינוריים" לגבי עבודת הזוגיות (לא לגבי בנין האישיות), בעוד את ההתאמה אני רואה כעיקר שאין לו תחליף.

לצערי, אני מדבר מנקודת מבט של בעל נסיון כואב רב בשנים, שאין כאן המקום להכנס אליו מטעמי דיסקרטיות.

אינני מיקל ראש, חלילה, בעבודת המידות ובעבודת הזוגיות בפרט. שתיהן חשובות מאוד ושתיהן שלובות זו בזו.

לצערי, אנשים ממהרים לשפוט בני-זוג שיש להם בעיות בזוגיות, או שהחליטו להתגרש, וממהרים להכריע שבוודאי אחד הצדדים לפחות "אשם". אני יודע, כי גם אני הייתי כזה. אין חכם כבעל הניסיון, ואל לאדם לשפוט את חברו עד שיגיע למקומו.

לא כל שני בני-אדם יצליחו להתחבר זה לזה (לדעתי גם אם יהיו לבדם באי בודד), קל וחומר שלא כל שני בני זוג.

בנוסף למה שכתבתי כבר, אני חושב שאין להקל ראש גם בהיבט הצדדי והשגוי לכאורה של ההשוואה. צריך להשלים עם זה. דמיין לעצמך את המאכל הכי שנוא עליך - האם היית אוכל אותו במידה והיה זה המזון היחיד שהכרת מעודך? אני מניח שכן. האם היית אוהב אותו? ייתכן שכן. האם כעת עליך להתאמץ כדי לאהוב אותו? לא ולא. כל עוד אין ילדים - הגירושין הם תהליך יחסית פשוט, ולא כדאי לוותר על הסיכוי לזוגיות שמחה ובריאה, עד מאה ועשרים!

 

התגובה הקודמת הראתה שזה נוגע בך במקום אישי מאודender13

לפני הכל, אני יודע שלפעמים ואין ברירה אלא לפרק נישואין.

עכשיו לתגובתי:

הרשה לי לפרק את דבריך, לצערי אין לי כח בשעה כזו לכתוב דבר מסודר.

"ההיבט ההשוואתי" - אתה ממעיט מאוד בכוחה של החברה לכפות את הסטנדרטים בהם אנו חיים, בהיבטים עמוקים ביותר, באיך שאנחנו תופסים את עצמינו ואת הסובבים אותנו.

"רומנטיקה זוגית" היא התבלינים לא הלחם של הנישואין, על כל המשתמע מכך.

אם יש קישור ומחויבות נפשית עמוקה, מעט רומנטיקה תעשה המון, אם לא, שום רומנטיקה שבעולם לא תעזור.

אל תערבב "מאוהב" עם "אוהב" אלו דברים מנוגדים כמעט בכל היבט.

נכון, כימיה היא לא מותרות - היא הכרח חיוני לזוגיות תקינה.

מכיר את זה שאתה נכנס לעבודה חדשה בסביבה חדשה ולאט לאט זה משנה אותך? עכשיו תשליך את זה לנישואין.

כמה קשה זה? אני מניח שזה תלוי בין השאר באיזה גיל מתחתנים..

אכן, אני לא מדבר על עבודת המידות אלא על עבודה זוגית.

"לא כל שני בני-אדם יצליחו להתחבר זה לזה (לדעתי גם אם יהיו לבדם באי בודד), קל וחומר שלא כל שני בני זוג."

מסכים.

 

לגבי מאכל:

אני מכיר לא מעט אנשים שעברו לאכול טבעוני, לאחר מספר שנים חוש הטעם שלהם השתנה בתכלית.

מה שלגביך כמעט חסר טעם לגביהם הוא מעדן מלכים ומה שלגביך עשוי ומתובל היטב בשבילם בלתי אכיל.

רק משהו אחד-הקולה טובה

פעם לא כולם היו מאושרים בנישואים.

נכון שחלק מהשידוכים היו טובים, אבל הרבה מאד לא.

אבל פעם לא היו גירושים- כי אשה גרושה היתה נחשבת מתה בערך. בלי גבר שיגן עליה, בלי מפרנס.

אתה באמת חושב שנערה בת 16 שהשיאו אותה עם גבר בן 30 או 40 באמת היתה מאושרת איתו? מסופקני.. אולי אחת ל100 זה היה קורה..

לא לשכוח שפעם גם אושר נמדד בצורה שונהמשרת אם


מספר נקודות חשובותקרן עו"ד

כמו שאמרו כאן כבר לפני, גירושין איננו הפתרון האולטימטיבי. אני יכולה לומר לך מניסיוני, שבהרבה מקרים בהם אחד הצדדים רצה מאוד להתגרש מבן זוגו, אחר כך, לאחר מעשה, היה לו צער גדול מאוד. גירושין איננו עניין פשוט בכלל.

גם לי נראה שאת/ם צריכה/ים לפנות לייעוץ מקצועי וטוב על מנת לבדוק אפשרות של חידוש/יצירת אהבה ביניכם.

 

אני רוצה גם להוסיף, שאם כבר נכנסת לפורום הזה, שהוא פורום "מאמין"- דעי לך שברגע שבני זוג מתחתנים המשמעות היא שככה הקב"ה רצה. ואין בכלל ספק שאתם אמורים הייתם להתחתן ושיש לכם עבודה משותפת לעשות ביחד.   גם המחשבה שמגיע לך משהו יותר טוב, לא רק שאינננה מקדמת אותך לשום מקום, אלא היא גם איננה נכונה כלל ועיקר. מה שהקב"ה נותן, זה הכי טוב עבורך. את צריכה לברר עם עצמך, אולי בעזרת יועץ בעל אמונה ויראת שמיים, מה ה' רוצה ממך ומדוע את מרגישה את מה שאת מרגישה? איזה עבודה נדרשת ממך?  כשבאים על האדם ייסורים, הוא צריך לפשפש במעשיו. ייתכן ואת צריכה לעשות עבודה מאוד עמוקה וייסודית על מספר עניינים (כמו כולנו, לא רק את, כמובן).

אני יכולה עוד לומר לך, כי גם אם תחליטי להיפרד מבעלך- העבודה שתצטרכי לעשות בחיים תפגוש אותך במקום אחר- כלומר, אם לא תעשי את זה עכשיו תצטרכי לעשות זאת במקום אחר.

אם בכל זאת תרצי לסיים את הקשר, אנא עשי זאת יפה וללא מלחמות.

בהצלחה,

קרן קדרון, עו"ד ומגשרת (050-8756345) 

הרבה זוגות מתחילים גרוע וממשיכים נהדרמינימאוס

הערכה,  אהבה ותחומי עניין משותפים זה משהו שאפשר ליצור וממש לא גזירת גורל

כדאי לך להתחיל ליצור זוגיות ולא להיות פסיבית

ביהדות אומרים שאהבה נוצרת מנתינה. נסי להשקיע בו. לתת לו

כשאת מרגישה אוהבת אמרי לו זאת , הכיני לו משהו טעים שהוא אוהב , נסי לפרגן לו על זה שהוא בעל טוב, חרוץ או לא לא יודעת מה (אל תאמרי לו שאת לא אהבת אותו את רק עוזרת לעצמך להשתכנע)

 

לגבי בילויים ותחומי עניין - אם אין לכם היום משהו משותף נסו למצוא משהו אחר שאולי יעניין את שתיכם.

אנחנו גילינו פתאום אחרי שנתיים של נישואין ששתינו מאוד אוהבים לבשל וכיף לנו לבשל יחד

ולאומת זאת בטיולים ששתינו אוהבים יש לנו ממש טעם שונה. ואנחנו ממעטים לטייל מה שגרן להרבה חיכוכים ומריבות בהתחלה

 

ומעל הכול בקשי מאלוקים שיעזור לכם שיהיה לכם טוב ביחד.

 

 

 

 

 

 

 

תודה לכל מי שניסה לעזור אבלwhy me

בעלי כבר כנראה ככ פגוע מהיחס שלי אליו וכל המילים

והוא עוזב את הבית, וזו נשמעת כמו החלטה מאוד עם ביטחון ושיקול דעת ולא סתם אימרה באוויר.

מצטרף ל"אנונימי לרגע"לכו ליעוץ מקצועי לפני ששובריםender13
יעוץ טוב רק אם יש מצב לאהבה אבל אין תקשורת טובהצדוק השמן

זוג שנשוי שנה עם היכרות דלילה לפני כן לא אמור לצבור בתקופה הקצרה הזו משקעים שצריך לפרק. הבעיות שלהם יכולות לנבוע מקצרים בתקשורת ובהבנה ומבלבול ואז אפשר לגשר על הפערים. אבל אם יש לך גבר ואישה שמבינים מה מפריד ביניהם ויודעים עד כמה זה בעייתי וברור להם בדיעבד שזה מקח טעות - מה יעוץ יכול לחדש להם? זה לא זוג עם חמישה ילדים, בית ביישוב וחיי קהילה.

בגלל שאני לא מכיר מספיק את הסיפור של הלא מאושרת, אני בכל זאת מסכים אתכם שכדאי לה ובעלה לנסות יעוץ לפני שהם נפרדים.

 

מתוקה, כל מצב אפשר לשפר ולתקןעדידפ

אני מבינה שהוא החליט 

אבל הוא החליט כי הוא פגוע

כי לא חסכת ביחס קר ומנוכר,

וכמה הוא יכול להרגיש שאת עושה טובה?

 

ואני חושבת שאת יכולה וכדאי לך להתאמץ לעשות הכל ולתת מעצמך להשאיר אותו איתך ושיהיה לכם טוב יחד

 

מוכנה לעזור באישי

אבל אל תגידי לעצמך אח"כ מה יכולתי לעשות? זה הוא שעזב

כי את פגעת בו ויכולה לעצור את זה עדיין

 

הגיע הזמןחלב ודבש

שתמצאי לעצמך עורך דין טוב

כואב לשמוע שזה המצב, אבלנקודה

 

 

אם באמת את מאמינה שאין כבר עם מי לדבר,

להשקיע כוחות בלשקם מערכת יחסים פגועה עם אדם שאת לא אוהבת,

והוא מצידו לא רוצה בכך זה יותר מידי.

 

אם גם לאחר פרק סביר של מחשבה, ולאחר הריחוק את מרגישה הקלה מכך שהוא עזב את הבית,

ואני לא עניין להמשיך להתאמץ מכל הכיוונים במיוחד שאין ילדים.

מה שחשוב כעת זה שלא תאשימי את עצמך.

מה שהיה היה. כעת הבחירה שלכם היא איך להמשיך.

אם הוא החליט סופית באמת קבלי את זה כמשהו משמיים,

ולכן הדבר הכי טוב עבורך.

 

אם יש לכם התלבטויות- דברו על זה בפתיחות.

האם יש רצון הדדי אמיתי שזה יעבוד? מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה?

 

מה שחשוב זה שלא הפחד ינהל אותך, כמו שלא נכון להתחתן מתוך פחד להישאר לבד,

לא נכון להתגרש מתוך פחד ממה שמחכה בחוץ...

 

שהיה לך המון המון הצלחה, ומה שיהיה שיהיה בשמחה ובקלות עבור שניכם.

 

 

איזה נושא כאוב!! אני כתבתי את זה???קירבה

אני נשואה 11 שנים...

בגדול לא הייתי מתחתנת איתו. זה ממש טעות

לא בורחים לחתונה

כשמתחתנים כדי לא להיות לבד

ובעצם זה סוג של לבד

למרות שיש רגעים פה ושם שאני כן מאושרת

אבל זה לא זה!!

וזה כ"כ לא החלום ולא הכיוון

יש פה המון תגובות יפות ורעיונות טובים

 

אני בכל מקרה כנראה אשאר איתו וזהו וימשיך לעבוד ולעבוד ולעבוד (עבודת  המידות)

 

אומרים שאם היינו יחד מתחת החופה זה כנראה משמים

מאוד קשה לי עם האמירה הזאת . הרי זו בחירה שלנו

טעות של טיפשות שלנו  לא של ה'

כי ה' מוליך אדם בדרך בה רוצה לילך

 

אוי טעטע!!!

 

תעשי משהו אל תישארי ככה סתם!!

או תלמדי איך לחיות טוב לצידו .איך למצוא תחומי ענין שימלאו אותך  בשמחה

תדברי עם אנשים חכמים שינחו אותך איך לנהוג

 

בהצלחה רבה!

לכולנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

(שיניתי שם משתמש בשביל השירשור)

זה מעניין... אני רואה שהבעיה הזו מאוד נפוצהאנונימי לרגע

ספרתי פה כבר שלוש משתמשים (חוץ ממני ומפותחת השרשור) שדווחו על בעיה דומה בנישואין. מעניין אותי לשאול אתכם, שותפיי לצרה, מה גרם לכם להתחתן עם מי שלא היה לכם רגש כלפיו? האם זה היה רק כדי לברוח מהבדידות? מן צעד נואש שכזה..., או מעצות שקיבלתם מחברים? ואולי מרבנים?

אני סקרן לדעת מהו שורש הבעיה.

 

מסתבר שזה יותר נפוץ ממה שמוכנים להודותosnatt

לדעתי זה ממש כל מקרה לגופו

אצלי לדוגמא המחוייבות יצרה אנטי בתחילת הדרך ועודף ביקורת שלי - שבעזרת זמן, עבודה, ועניינים נוספים שמנעו ממני פשוט לקום וללכת - הצלחתי להתגבר על זה, וב"ה הולך ונעשה טווב

כל זוג והסיפור שלו - יש מקרים שבאמת אין מנוס מלפרק, אבל לדוגמא אם הייתי נכנעת ללחץ שתפס אותי פתאום הייתי מפספסת את בעלי היקר, שככל שעובר הזמן אני מבינה כמה אנחנו מתאימים, ולפעמים דווקא בגלל השוני - כשיש אהבה הרבה דברים פחות מפריעים

 

אבל ברור שצריך להתחתן עם רגש (ולא התאהבות וכדו' ) אבל רגש בסיסי של חיבה חייב להיות - אחרת הוא לא מגיע לעולם אחרי. וכבר שמעתי רבנים ויועצים זוגיים רבים מזהירים מפני זה וחוזרים ואומרים שאם אין חיבה בסיסית - אין לצפות שהיא תופיע לפתע אחרי החתונה

 

 

עקרונית אני מסכים, אבל העיקר זה הפרשנות...אנונימי לרגע

מהו אותו רגש בסיסי? אני זוכר שלי ייעצו ללכת על חתונה בגלל איזה ביטוי חיובי שאמרתי עליה. כלומר, נאחזים באיזה ביטוי הערכה או חיבה קטן, וזורקים לאחור את כל שאר הבעיות.

לפעמים מציגים את הדברים באופן דיכוטומי מדיי: האם זוגיות טובה נבנית מעבודה משותפת או מהתאמה אישית? לי ברור שהאמת נמצאת אי-שם באמצע, אם כי אני נוטה הרבה יותר לכיוון שהתאמה הזוגית היא העיקר, והעבודה, עם כל חשיבותה, היא התוספת. לדעתי, אם אין ניצוץ בין בני הזוג, אם אין את ההתרגשות מהפגישות - זה לא זה. לפעמים מציגים את זה כאילו מספיק שיש לך איזה עניין לחכות לפגישה, כאילו לסמן וי על המשבצת של חיבה - וזו טעות!

אני חוזר על מה שכבר הזכרתי: ייעוץ זוגי ובכלל זה ייעוץ לנפגשים, צריך להיות מאוד מקצועי. כשהיעוץ חובבני, עם כל הכוונות הטובות והיראת שמיים והנסיון האישי וכו' - הוא בא מהזווית הסובייקטיבית של היועץ. "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" אמרו חז"ל.

הרמח"ל במסילת ישרים, במשל "גן המבוכה" שלו, מסביר למה רק הצדיקים יכולים להדריך את הבאים בשערי עבודת ה' - והוא צודק, אבל רק לגבי עבודת ה'...

בהחלט כל זוג והסיפור שלו וההתנהלות שלוקירבה

גם ככה יש  עליות וירידות גם אצל זוגות אוהבים מאוד. לא?!

אבל זה קשה פי כמה כשיש "ירידה" ואני עוד אומרת וואלה מלכתחילה לא רציתי אז בשביל מה להתאמץ כ"כ?

וכשיש ילדים זה לא מגיע להם. וזה עוזר לי לא להיות מפונקת

ושוב- לא הייתי רוצה לעבור מה שעברתי איתו שוב.

 

ומשהו שעוזר לי- שאני חושבת. נניח אתגרש. האם אוכל למצוא בעל שני שהוא יותר טוב ממנו?

אז בשביל בעל שני . כן הייתי נישאת אליו- יש מצב אז בסדר בראש שלי זה כמו שהתחתנתי פעמיים וזה כבר בסדרצוחק

 

ובאמת רציתי לציין שאני כבר אוהבת אותו כי אנו חיים יחד 11 שנה!! מתרגלים ונהיים שיכים אחד לשני

אבל   זה לקח הרבה הברה זמן!!!!!!  ולא הייתי חוזרת על להתחתן מתוך "חוסר ברירה!!!!!!!!!!!" בעז"ה.

 

שנזכה לשכינה!! 

יש הרבה אמת בדברים שכתבתender13
נכון, גם אני חושבת כךosnatt

 

שאלה קטנהosnatt

את הייעוץ ללכת לחתונה קבלת לפני שהצעת נישואין - או אחרי, בתור מאורס עם ספקות?

אם את רוצה, תפני אלי באישי.אנונימי לרגע
ומה קורה שזה היה ואז נעלם? או שרקwhy me

אצלי זה ככה?

אולי אצלך הרגש בא ממקום של חוסר בחייםצדוק השמן

שזה דבר לא נדיר בכלל.  יועץ זוגי דתי אמר לי פעם שכל הצעירים מתחתנים מתוך אהבה - ואצל הרבה מהם זו אהבה שתלויה בדבר. והדבר הזה הוא הרגשה פנימית של ריקנות, של פחד מלהתמודד עם החיים ולהגיע להישגים לבד, פחד מבדידות ועוד כל מיני חרדות. כשזה קורה, האהבה פועלת כמו סם או אלכוהול - היא ממכרת, היא נותנת תחושה טובה של כוח וביטחון בכך שהיא הפתרון המושלם לכל הבעיות. הצרה היא שזוגיות לא יכולה לענות על כל החוסרים, אבל את זה מגלים רק כשההשפעה חולפת.

 

אח"כ הוא הוסיף שבמידה מסוימת זה לא רע, כי בלי זה הרבה אנשים לא היו טורחים להתחתן בכלל.

 

מסתבר שלא כל הצעירים מתחתנים מאהבה. אני דוגמאאנונימי לרגע
אצלי הוא לא היה מההתחלה. היה רק יאוש מפגישות עקרותאנונימי לרגע

של שנים, ורצון נואש לצאת כבר מהבדידות.

מי שמתחתן בלי רגש ובלי משיכה הדדיתחלב ודבש

עושה את הטעות הגדולה ביותר של החיים שלו וכמעט אי אפשר לתקן את זה.

יתר על כן, מי שמתחתן בלי רגש של אהבה ומשיכה מפסיד את החלק הטוב ביותר של חיי הנשואין ונוטל על עצמו רק את הקשיים ואת הצרות והבעיות.

בן זוג זה לא נעליים שמודדים ולוקחים אם זה מתאים.

נכוןקירבה

בן זוג זה הדבר שהכי יכול להוריד או הכי יכול להעלות

אהבה זה מהחשובים

אחרת למה כולם מדברים עליה?

ורוצים ו...זקוקים!

 

אז מי שהיה/תה טיפש/ה בגיל צעיר. חסר הדרכה חסר ניסיון וידע. חסר מקום אחר להיות בו בעולם

מי שאז לא ידע להעריך את עצמו וכיוצ"ב וכדו' ועל זה הדרך-

ונישא

אז "אכל אותה" לכל החיים... או שלא.... תלוי בהרבה  דברים...

זכותך לחשובאבא שמואל

יש סיכוי גבוה מאד שמי שמתגרש ולא עשה שינוי אמיתי בעצמו, ימצא את עצמו שוב עם בן זוג אחר, באותו מצב כמו לפני הגירושין.

 

אני רושם כאן את דעתי בלבד.

מי שרואה בחיי נישואין קשיים צרות ובעיות, לא יפתח אהבה גם כלפי מי שהיה לו רגש ומשיכה לפני הנישואין. ומי שרואה בחיי נישואין אתגר, יצליח לבנות אהבה גם אם לפני הנישואין בקושי היה או כלל לא היה רגש.

 

מי שיכול להעלות על דעתו דמיון בין נעליים לבני זוג..

 

מתנצל מראש, תגובה זו באה בעיקר כדי לאזן

תודה רבה לךwhy me
זה מצב מאוד מסובך- אך גם מוכרמחושב

אני מכיר את המצב (לדעתי), שמצד אחד הכל טוב ונחמד. שאין שום דבר שרע לאישה, ואפילו טוב לה, הבעל נחמד, קשוב משקיע וכו' אבל עדיין האישה מרגישה משום מה שהיא לא מאושרת, קשה לחשוב על כך שהיא תמשיך להיות עם אותו אדם כל החיים, ומתוך כך (לדעתי) היא מתחילה לפתח מין חוסר נוחות איתו, כשהיא איתו והיא יודעת שהיא לא מרגישה שלמה להיות איתו לא נוח לה להיות איתו וזה אפילו יכול להיות מעצבן לאט לאט להיות איתו.

אחרי שהיא הגיע להחלטה שאולי היא לא ממשיכה איתו אז היא כבר מפחדת להשקיע בקשר סתם, אז היא מפסיקה להשקיע במרץ כמו בעבר. 

 (אני מקווה שקלעתי לסיטואציה הנכונה..)

בכל מיקרה לעניות דעתי כל זוג אם הוא רוצה הוא מסוגל לפתח זוגיות מאושרת מאוד. 

הכלל הכי חשוב שאני שמעתי לגבי חיזוק האהבה זה כמה שאתה יותר משקיע ככה אתה יותר אוהב, כמה שהאדם יותר עובד קשה למען השני, יותר משקיע למענו, חושב על דברים לשמח אותו ככה האדם יותר מאוהב בשני כי הוא נתן לשני חלק מהחיים שלו. הוא זורע בתוך הבן זוג שלו חלקים ממנו, מעצמו, וכך הוא יותר מחובר אליו.

כמובן שגם חשוב לדעת להתגבר על דברים שמרתיעים, לדעת לקבל אותם ולא לנסות לשפר\לתקן את הבן זוג אלא לקבל אותו איך שהוא ולאט לאט הבן זוג אוטומוטית ישתפר כי הוא ירצה להחזיר אהבה ולהשקיע מעצמו.

לסיכום לעניות דעתי כדי להגביר אצלך את האהבה והאושר תשקיעי בלי חשבונות מה יהיה אם יהיה. תני את כל כולך למען בעלך, תקומי מוקדם תכיני לי ארוחת בוקר מושקעת, וכשהוא חוזר מהעבודה תעשי לו הפתעה. תאמיני לי את לא תתאכזבי, כמה שיותר תשקיעי כך האושר שלך יגדל ויצמח.

הרבה בהצלחה. 

(אגב לדעתי אם תוותרי לעצמך, פעם הבאה לא יהיה יותר קל, הבעיה היא לא בנתונים הקיימים אלא בגישה, באיך שמשתמשים במה שקיים. אפילו את מבינה שיש לך בעל נחמד ומתחשב שמנסה לעשות לך טוב..)

אולי למישהו/י יש איזה דבר תורה בנושא הספציפי?קירבה

כמו למשל לענות בגישה תורנית לשאלות ששאלתי בשירשור:

1.

"אומרים שאם היינו יחד מתחת החופה זה כנראה משמים

מאוד קשה לי עם האמירה הזאת . הרי זו בחירה שלנו

טעות של טיפשות שלנו  לא של ה'

כי ה' מוליך אדם בדרך בה רוצה לילך"

2.

 

"אז מי שהיה/תה טיפש/ה בגיל צעיר. חסר הדרכה חסר ניסיון וידע. חסר מקום אחר להיות בו בעולם

מי שאז לא ידע להעריך את עצמו וכיוצ"ב וכדו' ועל זה הדרך-

ונישא

אז "אכל אותה" לכל החיים... או שלא.... תלוי בהרבה  דברים..."

 
 
זה יהיה מאוד נחמד מצידו!
גם הטעויות שלנו הם מה' יתברך..אבא שמואל

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=184

שאלה: האם זיווגו של כל אדם נקבע מן השמים כגזירה, או שאדם יכול לזכות באשה או בבעל טוב יותר ממה שנגזר עליו, או חלילה להיפך?

תשובה: אמרו רבותינו בגמרא (במסכת סוטה דף ב.), אמר ריש לקיש, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו, שנאמר (בתהילים פרק קכה.) "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים", (דהיינו שלא יבא זיווג רע לאדם טוב.), ומקשה הגמרא על מה שאמר ריש לקיש, והרי אמר רבי יהודה, אמר רב, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת "בת פלוני לפלוני", ואם כן כיצד אמר ריש לקיש שהזיווג נקבע על פי המעשים של האדם, והרי זו גזירה מן השמים, ומתרצת הגמרא, שבזיווג ראשון אדם זוכה במה שנגזר עליו, בלא קשר למעשים, אבל בזיווג שני אדם זוכה בזיווג על פי מעשיו. 
  
ובאמת שאף בזיווג ראשון, הזיווג תלוי במעשים של האדם, וכן פירש הגאון רבי טוביה הלוי (מהעיר צפת לפני כארבע מאות שנה), שמה שאמרה הגמרא שזיווג ראשון נגזר מן השמים על פי הבת קול, היינו שזיווג ראשון, אף אם לא יהיו שני הצדדים שווים לגמרי במעשיהם, רשעים גמורים או צדיקים גמורים, אלא צדיקים הם, ואחד צדיק ביותר, וכן הרשעים אחד מהם רשע ביותר, מכל מקום יבואו לידי נישואין, כיוון שכך יצא מפי השם יתברך על ידי הבת קול, אבל אם רב המרחק ביניהם, צדיק גמור עם רשעה גמורה, או להיפך, אז תתבטל הגזירה וידונו על פי מעשיהם. וזיווג שני הנעשה לפי מעשיו, הוא בדקדוק רב שיהיו שניהם שווים בערך הצדקות או הרשעות. ונאמרו בעניין זה עוד חילוקים רבים שאפשר שאדם יפסיד את הזיווג שנקבע לו מפי הבת קול, לטוב ולמוטב, ועל ידי מעשי האדם ותפילותיו יכול לגרום שיזכה בזיווג משובח. 
  
ומכל מקום, בעת שאדם מחפש זיווג, צריך לכוון מעשיו לשם שמים, לחפש זיווג לפי עניינו ולא לבא בדרישות מוגזמות או בדרישות חסרות טעם, שעל ידי כן יוכל לבא לידי הפסד. 
  
וידוע מעשה בהגאון האמיתי רבי משולם איגרא זלה"ה, (שחי לפני כמאתיים שנה,) שלמרות ימי עוניו ומרודו, היה שקדן עצום בתורה, והיה נחשב לבחור עילוי עצום וצדיק, והגביר העשיר רבי שמואל ביק נתן עיניו בו לקחת אותו חתן לבתו היחידה. וכאשר היה נשוי עם אותה נערה, ראתה שאינו מבין בענייני העולם וכולו שקוע בעניינים רוחניים, ודבר זה לא מצא חן בעיניה, ודרשה להתגרש ממנו, וגם אביה בראותו שבתו אינה מרוצה דרש ממנו לתת גט לבתו, ובצער ויגון רב עמד רבי משולם וגירש את אשתו בגט כפי רצונה ורצון אביה. 
  
ובאותה תקופה פרצה מחלוקת גדולה בין גדולי הרבנים בברודי, בעניין גט (שסידר רבי משה מינץ לבנו של הגאון רבי מרדכי זאב הזקן אב"ד לבוב) והיו שהכשירו את אותו גט, והיו שפסלו אותו. והחליטו שהגאון רבי ישעיה ברלין (רבה של ברסלוי) יכריע בדבר, בהיותו גאון עצום ובקי מאד בדברי הראשונים והאחרונים, ושלחו את השאלה לגאון נפלא זה, בצירוף חוות דעת של כמה מהרבנים האוסרים וכמה מן המתירים, ובין הרבנים הכותבים היה גם הגאון רבי משולם איגרא, שהציע חוות דעת בעניין. 
  
והנה בעת שהיה מעיין רבי ישעיה בתשובות שלפניו, נזדמן לברסלוי רבי שמואל ביק, הגביר מברודי, אשר בא לרגל מסחרו לברסלוי, ומצא לנכון לבקר בבית רב העיר הגאון רבי ישעיה ברלין, שהיה מכירו זה שנים רבות, וכשהיה רבי ישעיה מעיין בתשובתו של רבי משולם איגרא, שאל את רבי שמואל ביק אם הוא מכיר מי הוא זה הגאון רבי משולם איגרא, והשיב לו, כי הוא מכירו והוא צעיר לימים בן שבע עשרה שנה, ורבי ישעיה הביע את השתוממותו, לאמר, כל כך צעיר וידע רב לו בבקיאות עצומה ובגאונות נפלאה מיחידי הסגולה שבדור, שמע רבי שמואל ביק דברים אלו יוצאים מפי זקן גאוני הדור, נתכווץ ליבו בקרבו והתעלף, הזעיק רבי ישעיה את בני ביתו, והתיזו עליו מים עד ששבה אליו רוחו, ואז שאלו רבי ישעיה, מה לך כי נתעלפת, והשיב לו רבי שמואל, צעיר זה, חתני היה, ולצערי נאלץ היה לפי בקשתי לתת גט פיטורין לביתי. אמר לו רבי ישעיה, אם צעיר גאון זה היה בביתך, ואתה סילקת אותו מן הבית חייב אתה להתעלף פעם שנייה. לא ארכו הימים וזכה רבי משולם לישא את ביתו של הגאון רבי יצחק הורביץ רבה של ברודי, וחי בטוב ובנעימים.

 

עשיתי העתק הדבק, חיפוש בגוגל בנושא זה.

טוב אכתובחסדי הים
אבל קבלי את דבריי, כמי שחקר את הנושא באופן תאורטי בעומק, אבל לא מבין כמעט כלום ושום דבר בצעד המעשי, בקושי יצאתי עם בחורות.
הזוהר הקדוש כותב, שאדם יכול להתחתן עם הזיווג שלא מיועד/ת לו. זה יכול לנבוע מבחירה רעה, או מסיבות אחרות, שלא אפרט.
ישנה מחלוקת. התשב"ץ כותב שלאשה אין בחירה, או יכולת לקלקל בנושא זה, וזה רק תלוי בגבר, ואילו הרמ"ק כותב שיש גם צד לאשה.
עכ"פ יוצא מהזוהר, שאכן כן אדם יכול להתחתן עם מי שלא זיווגו.
הרמח"ל כותב, שגם במצב שהם לא מיועדים, ה' מחבר את נשמתם מבחינה רוחנית מתחת לחופה. אבל ברור, שזה לא חיבור טבעי.
ברור שלכתחילה עדיף להתחתן עם הזיווג המיועד לך, כי אז הקשר יותר טבעי. אבל יש יתרון מסוים, כשאדם לא מתחתן עם המיועד לו, כי הוא משיג את שלימות הקשר בעבודה הקשה, ולפעמים עצם העבודה מספקת אותו, יותר מחיבור טבעי.
נ.ב. לגבי עצם הנושא הנדון כאן, ראיתי להתיחס בסוף דבריי. ממה שקראתי והתבוננתי, אשה לא מספיק לה "בעל טוב", אלא היא צריכה "בעל מלהיב ומפתיע". אשה צריכה גבר שיטלטל אותה רגשית, בין בשעות שמחה, ובין בשעות עצב. זה מטיל חובה על שני הצדדים. הגבר צריך לנסות ולהלהיב את האשה ולגעת ברגשות שלה, והאשה צריכה לדעת שגבר מיועד לתת לה יציבות, ולא תמיד יש לו את היכולת לספק את ההרפתקאות הרגשיות הלגיטימיות שלה.
לא התיחסתי למקרה הפרטי כאן, כי גדול עלי להחליט באופן מעשי.
החיים שלך דבש..נשוי +

סליחה על הדוגריות.. מרגיש לי שאת וכל האומללים שכמותך ששואלים את עצמם "why me".. לא מחוברים.

התנצלות קטנה: באמת לא מתיימר להיות יועץ נישואים. קטונתי לגמרי, על אף האמירות הציניות. רק אשתף קצת מהלך מחשבותיי.

 

אותי הקטן לימדו כשהלכתי להתייעץ עם רבותיי, בהרבה מהשלבים בחיים, עוד לפני שהכרתי את רעייתי, וגם ביום החופה כשמתתי מפחד כמו כולם, ואחרי החתונה וכו' - שהשאלה היא מה המרכז שלך בחיים.

כל החיים עבדת כמו פרט, חווית את עצמך בלבד, הכל היה סביבך. וזה נכון, וזה אמיתי, וככה אמור להיות. ומגיע שלב של בשלות בחיים, שאתה מסוגל להבין שלא החוויות שלך עומדות במרכז. יש מטרה נעלה בחיים שהיא יותר חזקה מהחוויות שלך. זה לא מאפס אותם, והן חייבות להמשיך לשרת, אבל אתה מבין שאתה רק חלק ממשהו מסויים. זה ההבדל בין ילד שכשלוקחים לו את הסוכרייה הוא צורח כאילו נחרב העולם, ובאמת נחרב לו העולם. כי הוא נפגש עם העולם בצורה שהחוויות שלו עומדות במרכז. ואם לוקחים לו אותם - הורגים אותו. אבל מבוגר שייקחו לו סוכרייה והוא יצרח.. קצת מוזר. מצפים ממנו לאיפוק וכו'.. 

השלבים הבוגרים יותר הם כאלה שמסוגלים להבין שכל החיים שלך הם למען משהו.

בנקודת בשלות הזאת הרבה פעמים מתחתנים. וגם אם זה קורה קצת לפני או אחרי - לא נחרב העולם. החיים עצמם מלמדים אותך את מה שאתה צריך ללמוד.

גם כשיש ילדים, יעידו כל האבות והאימהות - הם לוקחים לך המון זמן מהחיים ו"גוזלים" ממך הרבה מהחוויות. אבל ברור כשמש בצהריים שזה הדבר הכי נפלא בעולם. ואם יש מישהו שאנחנו מוכנים להקריב כ"כ הרבה בשבילו זה הילד שלנו.

 

לא בא ללמד אותך לדחות סיפוקים או כל מיני תגיות מחנכות כאלה.. רק להסביר שאת נורמלית. וגם "אנונימי לרגע" נורמלי, ואני לא מכיר אחד, אולי אחד כן, אבל כמעט ואין מי שלא חווה רגעים מאד קשים בחיי הנישואים. וכולם חושבים מתישהו בחיים על להתגרש. במוקדם או במאוחר.

זה לגמרי לגיטימי. לא נעים.. אבל לגיטימי. 

 

יש לך בעל מקסים כנראה, מאד פגוע ובצדק, שאולי התמימות שלו והשכונתיות שלו הם עוגן חזק הרבה יותר מהשכל המפואר שלך. תראי כמה זמן הוא מצליח לסלוח לך, להסתכל בעין טובה על כל העלבונות שלך אותו. נראה לי שיש אחלה פרטנר לבנות חיים. ומתוך העבודה הזוגית, מתוך ההתמסרות להופיע בזוג הזה דבר כ"כ גדול - גם השאיפות הפרטיות מקבלות איזון ויוצאות לפועל.

 

את מעמידה את עצמך במרכז החיים שלך, כשכבר כנראה עבר השלב..

החיים האמיתיים, המאושרים יותר מכל הדמיונות שלנו, אלה שבונים אותם בשתי ידיים ובהמון זיעה, שווים כל הון, וכל ייסורים שהם.

אבל מי שהוא שקוע כ"כ עמוק בבוץ של עצמו, וכל פעם שהאחר כ"כ זר לו - הוא רואה בזה ראיה נוספת לזרות מלכתחילה.. אין לו סיכוי לצאת מזה. "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

ברכתי נתונה לך.

 

אז מה אתה אומר?חלב ודבש

שכדאי לה להשאר תקועה עם מישהו שהיא לא סובלת?

איך בכלל אפשר להעלות על הדעת דבר כזה?

לנשוי +. זה כ"כ הרבה יותר מורכב מכפי שציירת זאת!קירבה

 

אשמח לעזרתכםאישדרומי

אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי

אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה  ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...

אני חושבת שמה שיותר יעזור פהשוקולד פרה.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"


וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

אני לא חושבת שהגבת בחוסר רגישותרקלתשוהנ

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

 

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

 

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

 

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

 

תודה רבה על התשובות המפורטותאישדרומי

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא נפגשת עם חברות ביום יום?ברגוע
הלוואיאישדרומי
לא ממש ואיכשהו גם בזה אני אשם.😪
לא משנה אם אתה אשםברגוע

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

 

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

חסרים נתוני פתיחההעני ממעש
הפרדהמשה

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

נשמע שאשתך מתמודדת עם תחושות קשותתהילה 3>אחרונה

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..


2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.


מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוגזרלאיבין

הבנות של הו"ל יזהו

אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..


אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ


1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד


2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים


3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)


4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק


5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא


6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️

רעיונות ממש יפיםמאמינה-בטוב

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

וואו איזה אדם מאיר הוא היה!זיויק
תודה רבה ששלחת... שה' ישלח לך נחמה ושמחה.. ובעל אוהב שימלא את החלל כמה שאפשר..
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושליםהסטורי
ותודה על הרעיונות היפים. נשמע שבאמת היה אדם מאיר במיוחד.
מקסים מקסים איזה מתיקותרקלתשוהנ

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

 

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

 

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

 

 

 

 

מרגשתהילה 3>

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

מרגש ממש❣️❣️❣️רקאני

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

וואו יקרה! זה פשוט לקרוא ולא להאמיןנגמרו לי השמות

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

 

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

תודה על השיתוףהעני ממעש
מרגש ונוגע מאודיערת דבש

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

תודה לכולםזרלאיבין

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

אהובה ❤️💔❤️‍🩹נגמרו לי השמות

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

 

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

תודה יעל יקרה❤️זרלאיבין
חיבוק גדוליערת דבשאחרונה

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

וואוו איזו אבידהשירה_11

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

וואו.משה

חסר מילים


(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

וואונעמי28

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

עברתי על החוזה של הבית שלנו (על הנייר) חתמנו עליועכבר בלוטוס

מזמן


טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו

אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...

הגיוני?

יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?! 

מה שכולם עושיםפשוט אני..
תוציא תו נכה 🤣
לשוכרים העתידיים?! עכבר בלוטוס
תחפשו להחליף עם שכן שיש לו תו נכהברגוע
בדרך כלל זה חניה עדיפהנפשי תערוג

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.


 

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

 

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

 

לא מסכים שאין משמעותפשוט אני..

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

שוטר לא נותן דו"ח על חנייה פרטית בטאבומשה

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

לא אמרתי שהדוח חוקיפשוט אני..
אלא העליתי חשש שבפועל הדוח יינתן
כן אני מביןמשה

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

זה שטח פרטי שלהם (בהנחה וירשם בטאבו)נפשי תערוג
לכל היותר יצריך מהם פח צבע שמן 
אם אין תמרור ליד החניית נכהשירה_11
אין דוח
כן חשבנו על זה בדיעבדעכבר בלוטוס
טוב מקווה שזה יסתדר מול גם מול המועצה ביישוב והפקחים
טוב, ישבתי לקרוא קצתמשה

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

 

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

בגלל זה כתבתי שיתעקשו שהחניה תרשם על שמם בטאבונפשי תערוג
החניה ממוספרת ורשומה בחוזה. זה נקרא בטאבו לא?עכבר בלוטוס
לכאורה, כן, תהיה בטאבומשה
אלא אם כן הקבלן יכשל בלרשום אותה (ראי הקישור ששיתפתי פה).
אני צריכה בעצם לוודא את זה מולו?עכבר בלוטוס
יש לך עו"ד?נפשי תערוג

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא. תודהעכבר בלוטוסאחרונה
ההפך מעולהשירה_11

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

אז היום היה לי יום הולדת 38אריק מהדרום
יום הולדת 38 זה יום הולדת מאוד מיוחד כי הוא בכפולות של 19 מה שאומר שיום ההולדת הלועזי והעברי מתאחדים, מה קוראים אותו יום הולדת כפול.


יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.


ביום הולדת 19 הייתי צעיר וטיפש ועני בישיבה הגבוהה, מאז הזדקנתי ואפשר לומר שעברתי כברת דרך, היום אני חוגג את יום ההולדת שלי בהתפטרות מהעבודה, שבוע הבא ראיון עבודה בחברה ענקית, לא מצליח לנשום, אלו הם חיי.

מזל טוב (:אדם פרו+
יפהoo

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

מזל טוב ובהצלחההסטורי
מזל טוב!קפיץ
וואו - בשעה טובה ומוצלחת להחלפת העבודה !זמירות
מזל טוב ושפע איחולים ליום הולדתך!
אהבתי! מזל טובהמקורית
מזל טוב !משה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

הווו רב' אריק, ברכות!די שרוט
ג'וינט עליך ועל משפחתך.


שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

עדיין חיאריק מהדרום
הזדקן אבל פחות מציק
מזל טוב, ובהצלחה רבה עם הראיון!ריבוזום
מזל טוב והרבה ברכה והצלחה ב"ה 🙏נגמרו לי השמות
לא תמיד זה מדויקעזריאל ברגר

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

 

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

וכמובן היום הנוסף בפברואר.משה
לא אד"ו ראש זה לא כלל, זאת מציאות. בכל אופן מענייןפתית שלג

יש כלל אחר?

ההודעה הראשונה שלי!tal-Assembly

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

 

והיה זה שכרי?פתית שלג

וואלה, לא ידעתי.

קודם כל מזל טוב שתדעהגיבן מנוטרדהם

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

איזה יופי, סחתן עליך!שלג דאשתקד
מלא הצלחה בעבודה ובדברים יותר חשובים מעבודה.
מזל טוב!זיויקאחרונה
בהצלחה בכל בע"ה!
מחפשים ביתמתעניינים

אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.

היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.

 

המגבלות:

1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.

2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.

3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)

4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי. 


נשמח להצעות!

מתחיל מקרוב ל-6,000,000 ₪ באזור השרוןזמירות
בית פרטי עם קהילה באזור שכתבתם יעלה הרבה מיליוניםפשוט אני..

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.


האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

בית ברעננה ב-5, יהיה משהו ישן מאוד מאוד.זמירות
לא חושבים שרעננה מתאים..מתעניינים

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

 

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

דווקא רעננה זה קהילתי ושקטמרגול
לפחות איזור הבתים הפרטיים
אבל המחירים…זמירות
אולי טל מנשה?מתואמת

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

רחוק מדיי לפי גוגל וגם סמוך מאוד לכפרים ערבים..מתעניינים

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

 

תודה על ההצעה 

יש את המושבים באיזור אחיעזרSeven

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

כנראה שאין (אולי במליונים רבים...)הסטורי
מציע לבדוק מה באמת חשוב לכם ומה אולי לא כל כך משמעותי.


אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?


אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

ניסינו וכבר הורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנומתעניינים

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

 

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

 

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

אולי להתחיל מכך ש'מעבר לקו הירוק' זה ממש לא מקשההסטורי
אחת.


האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בשכירות כנראה זה ניתן להשגהמשה

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

איפה?מתעניינים

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

הייתי בודקתעוד מעט פסח

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

מכירה אולי את כפר הרא"ה?מתעניינים

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

לא מכירהעוד מעט פסח

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

גני טלברגוע
אולי כוכב יאיר או צור יגאל?עוד מעט פסח

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).


אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

אלפי מנשה? צופים?רק לרגע9
אלפי מנשה לא עוברים מחסום
נחלים, כפר הרואה? פרדס חנה? חריש?כלכלן
בחריש אין בתים פרטייםנפשי תערוג

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אולי אלקנה? לא צריך לעבור מחסום ומאוד קרובפתית שלגאחרונה

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

 

רעיונות לשבת זוגית בביתאנונימית בהריון

אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,

תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון

מה אתם אוהבים? משחקי קופסא? הליכות?משה
עכשיו בחורף זה גם מאוד תלוי מזג אויר ומקום מגוריםזמירות

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.


בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

אנחנו נהנים לשחק משחקי קופסאסטודנטית אלופה
קטאן, ספלנדור, אנדרלמוסיה וכו
פחות בעניין של כאלו משחקיםאנונימית בהריון

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

במקום חריימה תעשו סושי ותאכלו בצ'ופסטיקס. זה מגווןדי שרוט
תודה לכולםאנונימית בהריוןאחרונה

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

שאלה על קניית דירהברגוע

אנחנו קונים בעז"ה דירה יד 2. 

המוכר כבר דיבר עם עו"ד שהוא מכיר, האם חשוב שנקח עו"ד משלנו או שאפשר שהעו"ד יהיה של שנינו?

התשלום לעו"ד יהיה בכל מקרה זהה כך או כךנפשי תערוג

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים


קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

תודהברגוע
אם מכירים עורך דין אישית, אפשר להוריד את המחירפשוט אני..

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

 

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

זה כבר נתון להתמקחותנפשי תערוג

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

לנו הוא עשה הנחה דווקא לשנינואריק מהדרום
ואמר שבמקרה של סכסוך ביננו הוא לא יוכל לייצג אף צד.
אם לא יוכל לייצג אף צד.נפשי תערוג

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)


ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.


ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

כןאריק מהדרום
במקרה של סכסוך הוא אמר שנצטרך כל אחד לקחת עו"ד אחר.
אז למה מראש להכנס לזה?נפשי תערוג
מה היתרון שזה עו"ד יחיד?
חוץ מההנחה המשמעותית שקיבלנואריק מהדרום

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

המחיר יצא יותר יקרברגוע

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

חד משמעית עו"ד משלכםנקדימון
כשאצלנו במשפחה היה צריך למכור דירת ירושה של סבא וסבתא אז כל אחד לקח עו"ד, וזה התברר כברכה גדולה כי הקונה ניסתה לעשות קונצים, והעו"ד שלנו אמר להורים שלי שהם לא צריכים לדאוג והוא יסדר את זה מול העו"ד שלה.


ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עו"ד משלכם.והנה חלום
וגם מומלץ לעשות בדיקת דירה (בדק בית) במיוחד ביד שניה 
מצטרף להנלהעני ממעש

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

לגבי בדק ביתברגוע

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

עלול להיותהעני ממעש

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה


כןתהילה 3>אחרונה
תורם זרם …Avi2500

אשמח לעצת ההמונים , נשוי מזה כ 10 שנים , נשוי +2 ועוד אחד בדרך , לכול אורך הנישואין הולך בתחושה שאשתי עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה התחתנה איתי נטו בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת במשפחה שלה , במשפחה שלה יש לציין יש איזה לחץ לא נורמלי להביא כמה שיותר ילדים , ואשתי כל הזמן בתוך הלחץ הזה , אם לאומר תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות ושכול הבית ישרף , שום דבר פשוט לא מעניין היא יכולה לרבוץ על הספה שעות שהילדים יהרגו אחד תשני אבל היא בשלה , היא אחת הנשים הכי עצלניות שראיתי בעולם מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה , אני תאמת די נשבר לי מזה , לא מציף תבעיה כי אני יודע מה יהיה התשובה שלה , ממש בא לי כבר להתגרש ממנה אבל חושב רק על הילדים , אף פעם לא הרגשתי איזה קשר מיוחד איתה היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי אם להיות בוטה …

ממש מתלבט אך ממשיכים מכאן כי דיי קשה לי לראות את עצמי עוד כמה שנים איתה …

הדייטים ושנים ראשונות לא הציפו את הנל???העני ממעש
זוג דתי שהכירו בשידוך אף פעם אי אפשר לדעתAvi2500
גם נכוןהעני ממעש

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים


הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

תודה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

 

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

בקצרההעני ממעש
ממליץ לדבר עם עצמך , לבד או בסיוע איש מקצוע , להבין מה המצב מקדמת דנא ועד כעת, וצפי להמשך הדרך הטבע עד 120


להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .


כל זה בקיצור ניסיתי לעזור


אל תהיה בעמדת התורםנעמי28

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?


לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.


מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?


אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

נשמע קשוח ברמותוהנה חלום

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

אתה כותב תחושות איומותזיויק
ומעט עובדות
נשמעoo

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים


מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות


אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית


תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה


לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

אני מניחה*אשתו של בעלי*

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

לבדוק רקע נפשינפשי תערוג

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

מה זה לא עושה כלום?הסטורי
לא מבשלת? לא מנקה? לא מסדרת את הבית? לא עובדת בחוץ?


הילדים באמת מוזנחים?


משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

מה אתה רואה שכן טוב באישתך?שוקו.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

סליחה שמתערבתאני:)))))

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

למה אתה התחתנת איתה בעצם?תהילה 3>אחרונה

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.


 

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן. 

אולי יעניין אותך