אם מישהו מאמין שהוא זכאי למשהו מסויים

ולא שמח בשאר הדברים שהקב"ה שלוח לו

אבל זאת בעצם ההפך מאמונה

זאת גאוה במובן מסוים

יותר למה שכתבה ספירלית.

לגבי מה שכתבת- צודק, מסכימה...

יצר הרע יכול לבוא בתחפושת של אמונה, אבל לא נראה לי שאמונה אמיתית יכולה להביא לדבר לא טוב כלשהו.

אולי רק לעיכוב נכון- למשל אדם עם ביטחון ואמונה אמיתיים פחות יתפשר, וימשיך בסבלנות עד הרגע הנכון.

חשבון ההשתדלות למציאת בן זוג

לק"י

אז אני לא אומרת לך להפסיק להשתדל, לא תמיד זה כדאי.

אבל אני יודעת מעצמי, שלפעמים אני נותנת לדברים לזרום לבד והם מסתדרים (זאת כנראה איזושהי אמונה שיהיה בסדר בסוף).

אבל שוב, אני לא בטוחה שכדאי לחיות כמוני..

למרות שלתת לקב"ה חלק חשוב במה שקורה זה כדאי

אבל תהיתי לעצמי שאולי זה בעייתי..

עם עצמי אני מרגישה  בסדר ב"ה

אבל מהתגובות של הסביבה ועוד כמה זה עלה לי...

וכן, זה יכול להפריע, בהחלט...

לכן צריכים ללמוד אמונה, והרבה, ויפה שעה אחת קודם..

הקב"ה שם אותנו בעולם המעשה, ואמונה אמיתית מבינה שהקב"ה רוצה את המעשים שלנו,

ואת ההשתדלות שלנו.

השתדלות זה לא סותר אמונה, אלא מבטא אמונה.

השתדלות אומרת אני לא מפחד לעשות, להעיז, להיחשף, לצפות, להרגיש וכ' וכ'...

פסיביות היא חוסר אמונה בהתגלמותה.

פסיביות זה להישאר באזור הנוחות, כמו שבלול,

ואם אתה יהודי מאמין אז  היצר הרע הזה בא בתחפושת של  :"אמונה".

צריך לדעת במה אנו מאמינים.

אם הקב"ה שלח אותנו לעולם המעשה, זה כדי שנפעל כאן בעולם ולא להפך.

בזאת תמה ההרצאה

בענייני זיווג?

האמת שבכל דבר שקשור לאמונה וביטחון לכל אחד יש את הנפש שלו והתפקיד שלו.

יש מי שעבודתו היא ביטחון כמו חיזקיה המלך שהלך לישון בזמן המצור, ויש את דוד המלך שאמר "ארדוף עד כלותם" וכ'.

ה' בוחן כליות ולב והוא יודע מתוך איזה רגש אנו מונעים באמת.

אמונה אמיתית ונכונה לא יכולה לעולם להפריע.

שימוש באמונה כתירוץ כן.

שלא שווה לו לאדם כל לימוד תורה ומצוות ללא אישה..

יש מדרגות באמונה וביטחון בה' וכל אחד צריך לדעת את מקומו

אם כשכואב הולכים לרופא

וכשרוצים לאכול הולכים לקניות ...ולעבוד... זה מעיד על רמה מסויימת של ביטחון .

אם כשרעבים מרימים ראש לשמיים ומצפים שיבוא אוכל אז זה מעיד על רמה אחרת בביטחון.

אצל ה' הכל אפשרי 

ואנחנו נדרשים גם לבטוח וגם להשתדל

רק שכל אחת ואחת ידעו את מקומם. ולא ידמיין דווקא בחיפושים שהוא מליון מדרגות מעל מה שהוא באמת כי זה כבר לא ביטחון אלא עצלות ופינוק

לעניות דעתי הקובעת,

 אם אדם מתנהג כאילו שבמדרגה גבוהה בעבודת ה', למרות שלא נמצא במקום הזה,

לא רק שיפריע לו במציאת הזיווג, סתם ידפוק לו את החיים, ובסוף גם יגרום לו להתייאש מעבודת ה'.

אם את באמת במקום הזה של בטחון, בזה מיצית את ההשתדלות.

רק לפעמים אדם נמצא בכאילו בטחון ואז הוא לא משתדל ויוצא שאין לו לא בטחון ולא השתדלות..

ואיך שלא יהיה הזיווג (כמו כל דבר אחר) יגיע בדיוק בזמן הנכון, רק כדאי להיות בשמחה (אמונה/בטחון) עד שיגיע.

אולי זו עקשנות על פרטים, או סתם עקשנות.

יש המון חזקים באמונה, אבל לא עקשנים מרובעים..

(לא מדברת ספציפית אליך אלא אל תוכן השאלה)

שאם יש עודף השתדלות זה גורם לך לחשוב שהכל בזכותך

ואם אין השתדלות בכלל אז..גם לא טוב

צריך איזון

אבל לא נראלי שחידשתי לך פה הרבה

ברור שאם אין השתדלות, אין לסמוך על הנס. מאוד סביר שזה מה מפריע לבן אדם למצוא את הזיווג שלו, 

תריך להבחין בין הגישה הרווחת של הינף היד "אה, משמים. הכל משמים... כשהשם ירצה הוא יבוא", לבין באמת תפילה להשם, וכו'. 

אם הכל הולך על פי הינף היד הזה, זה לא מאשר בריחה, במקום להתמודד אל מול המציאות. 

עד כמה זה מפריע? אין לי מושג. מן הסתם זה מה שמפריע וחוסם, כי אין לאן להתקדם "כשהשם ירצה... משמים..."..וכו'.

אם הוא בטוח שמגיע לו בן/בת זוג עם תכונות מסוימות ובכלל יכול להיות שהוא לא נמצא באותה מדרגה...

מי שמשתדל בכל מאודו ונפשו הוא נחשב "המאמין" 

מאשר מי שמתפלל ומקווה שה' יושיע אותו ומשתדל מעט בשביל המצווה?

שלא כ"כ מוכרת כיום שלאדם יש השגחה פרטית ע"פ מעשיו

ואדם שאינו צדיק (בינוני) אין השגחה על כל מה שקורה לו

והוא תלוי במידה מסוימת בהשתדלות ובמקרה

לפי הגישה הזו ודאי שמי שבוטח יותר מכפי שמגיע לו יפסיד

כיוון שהוא סומך על מה שלא קיים

גם באור החיים משמע ככה 

ואני רואה את זה..

אז כן, זו הגישה של הרמב"ם הכתובה במורה נבוכים.

שהרשע מושלך אל המקרים

הרמב"ן מביא מקורות לדבריו ומאף אחד מהם לא משמע חילוק כזה

אמנם אפשר להבין כך בנפש החיים אבל להעמיס חילוק כזה לרמב"ן ללא שהזכירו זה מוגזם

(גם בנפש החיים נראה שמדובר על דבקות במחשבה שלא ניתן להתנהל בחיים איתה

אלא לזמן מוגבל אפשר להגיע אליה ולכן היא מוצגת לעת צרה)

הוא מדבר על לבטוח ברחמי ה', וודאי שהכוונה לאדם שמתכוון לחזור בתשובה שהרי

כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעוהי, ולא לגבי השגחה בזמן הרשע.

(הרי בפסקאות לפני הוא כותב שהמאמין לא יבטח שמא יגרום החטא או כי אין הבטחה 

"אך לפי פשט הפשוט אפילו לא היה יעקב מצר שמא יגרום החטא אלא מצד נוהג שבעולם, ר"ל מצד החיל הגדול שהיה עם עשו, כמו שנאמר וארבע מאות איש עמו, לא היה בטחונו בבורא חסר כלום אם יירא שלא יזיקנו עשו, שכך אמר הקדוש ברוך הוא והנה אנכי עמך ושמרתיך, כלומר הוא ובניו, שלא יקרא נשמר מי שבניו מתים בחייו" אלא ודאי שאין לבטוח סתם וודאי וודאי שאין לרשע לצפות לחסד אלוקי אפילו אם הוא מושגח הוא מושגח לרעה) 

נו, ברור שמדובר פה באנשים שרוצים לעבוד את ה' ותמיד לחזור בתשובה.

אז כל אחד פה יכול לסמוך על ה' בכל לבב.

ומה שכתב שמושגח לרעה זה פשוט.

כי עיקר הביטחון הוא לא שה' יעשה מה שאני רוצה. אלא שכל מה שיעשה זה לטובה.

ואם אדם צריך כפרת עונות, וודאי שזה לטובה. ועל כך הוא מושגח ל'רעה'.

חוץ מזה שביטחון זה תחושה. וודאי שכל אחד צריך להתמלא בתחושה אדירה אין קץ שהוא ית' ממלא כל עלמין.

אבל מה זה משנה באיזו דרגה הוא? ביטחון זו חובה על כל יהודי.

אינם קשורים לעניננו. האמירה שאדם מושגח ע"פ דרגתו היא 

של הרמב"ם והרמב"ן.

לשון הרמב"ן היא שהרשע מושלך אל המקרים

ומכאן שאדם בינוני לא עזוב אל המקרים לחלוטין אבל לא מוגן מהם לחלוטין.

אני מודע לעובדה שהחסידות חולקת על זה אבל 

זה לא מוחק דעות אחרות.

הוא (לשיטתך) אומר שיש השגחה לרשע

הוא בשום מקום לא כותב שיש הקשר בין הביטחון להשגחה

לא ובזכות זה הוא ירחם עליך

ונראה לי פשוט שרשע לא יכול לבטוח על דבר 

שהתורה אומרת שלא יקרה...

נראה לי פשוט שירחם עליו לעתיד אם יחזור בו.

הוא לא כתב שה' משגיח ומגן על כל אדם אפילו רשע

אלא שמרחם עליו ועל זה אין מח'  

הוא גם לא מזכיר שום תנאי שההשגחה מגיעה בעקבות הביטחון

כך שגם לשיטתך יש סתירה בין הרמב"ן לבית מדרשו

והגיוני שמי שלא בוטח ה' לא ישמרהו

אבל להניח שלאדם שלא ראויה לו השגחה יושגח כיוון שבוטח ללא סיבה ראויה

וזה לא בהכרח נשמע מרבינו יונה שהביא שירחם מפני צרותיו והכנעתו ואז בטחונו.

ואם נפרש כך את בעל העיקרים נגיע לכך שלדבריו אדם רשע שבוטח שה' 

יעשה לו כל טוב מצד החסד אכן יקבל זאת וזה נוגד את ההגיון ואת כל רעיון

שכר ועונש.

שאני לא מתווכח עם ר"י

אני מסכים שביטחון ממשיך השגחה אבל כשאתה ראוי לזה וזה לא נסתר מר"י

שמביא את הביטחון אחרי הכנעה 

ולגבי בעל העיקרים אני לא חוזר בי שפשט דבריו אינו נראה בעליל כיוון ששכר ועונש

הם גם בעולם הזה ורשע גמור שמבקש מצד החסד ובוטח לא יתכן שיקבל את מבוקשו

לכן אני חושב שיש לדחוק ולפרש אחרת את העיקרים אבל בשביל זה צריך ללמוד את כל המאמר

ואני לא אעשה את זה עכשיו אז אני נשאר בצע"ג.

והבטחון הוא שכשנכנע לפניו מתוך צרותינו שאין זו תשובה ראויה בכ"ז ירחם עלינו ויושיענו

כניעה לפני ה' בתנ"ך היינו תשובה "הראית כי נכנע אחאב מלפני" "או אז יכנע לבם הערל" וכד'

היא בדר"כ בהקשר של תשובה

ור"י כתב שירחם מפני צרותיו ומפני כניעתו ואם כניעה היינו השפלה זו די כפילות

אין טעם להמשיכו

ואני חושב שלפי פירושך יש סתירה פנימית בתוך האמונה והבטחון

אין שום ניגוד ביני לר"י ואכן בעל העיקרים בצע"ג

וכיוון שלא מצינו ברמב"ן דבר מהותי כזה אני מניח שאינו

וכן הרמב"ם לא הביאו וזה לא מסתדר עם ההסבר של הרמב"ם במורה לגבי הסיבה שההשגחה היא רק בצדיקים והרמב"ן במפורש מקביל בינו לבין הרבמ"ם במורה

לדעתי, צריך לעשות השתדלות בעולם הזה כאילו שזה תלוי רק בך-

כי זה מה שנדרש ממנו בעולם הזה,

ולהאמין שהתוצאות- יהיו אשר יהיו-

הן אך ורק מהקב"ה...

לא זוכר בדיוק איפה אבל הרמב"ן באיוב מזכיר אותו

והתכוונתי על עניין ההשגחה, לא הביטחון...

ועניין ההשגחה מופיע במורה נבוכים חלק ג פרק י"ז.

הוא מביא את דעתו! הקטע שם צריך הסבר שחורג מפורום כזה

יש עוד לגבי השגחה בסוף הפרק ומפורש בתחילת פרק י"ח

בסוף המאמר השני יש גם קטע על עניין ההשגחה בזיווג.

http://www.otniel.org/show.asp?id=24711

http://www.otniel.org/show.asp?id=25961

אבל ודאי שאדם צריך גם לתת לה' חלק בשמירה.

א"א לחשוש לכל מיני מקרים נדירים שלא קורים כל יום.

ע"פ זה למשל אין שום בעיה ליסוע בטרמפים כיון שזה דבר רחוק ביותר.

וב"ה לא שמענו המון זמן על חטיפות. כך שלחשוש לדבר כזה הוא

תחושה שאנחנו מובילים את המציאות ואחראים לכל מה שקורה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥