אם מישהו מאמין שהוא זכאי למשהו מסויים

ולא שמח בשאר הדברים שהקב"ה שלוח לו

אבל זאת בעצם ההפך מאמונה

זאת גאוה במובן מסוים

יותר למה שכתבה ספירלית.

לגבי מה שכתבת- צודק, מסכימה...

יצר הרע יכול לבוא בתחפושת של אמונה, אבל לא נראה לי שאמונה אמיתית יכולה להביא לדבר לא טוב כלשהו.

אולי רק לעיכוב נכון- למשל אדם עם ביטחון ואמונה אמיתיים פחות יתפשר, וימשיך בסבלנות עד הרגע הנכון.

חשבון ההשתדלות למציאת בן זוג

לק"י

אז אני לא אומרת לך להפסיק להשתדל, לא תמיד זה כדאי.

אבל אני יודעת מעצמי, שלפעמים אני נותנת לדברים לזרום לבד והם מסתדרים (זאת כנראה איזושהי אמונה שיהיה בסדר בסוף).

אבל שוב, אני לא בטוחה שכדאי לחיות כמוני..

למרות שלתת לקב"ה חלק חשוב במה שקורה זה כדאי

אבל תהיתי לעצמי שאולי זה בעייתי..

עם עצמי אני מרגישה  בסדר ב"ה

אבל מהתגובות של הסביבה ועוד כמה זה עלה לי...

וכן, זה יכול להפריע, בהחלט...

לכן צריכים ללמוד אמונה, והרבה, ויפה שעה אחת קודם..

הקב"ה שם אותנו בעולם המעשה, ואמונה אמיתית מבינה שהקב"ה רוצה את המעשים שלנו,

ואת ההשתדלות שלנו.

השתדלות זה לא סותר אמונה, אלא מבטא אמונה.

השתדלות אומרת אני לא מפחד לעשות, להעיז, להיחשף, לצפות, להרגיש וכ' וכ'...

פסיביות היא חוסר אמונה בהתגלמותה.

פסיביות זה להישאר באזור הנוחות, כמו שבלול,

ואם אתה יהודי מאמין אז  היצר הרע הזה בא בתחפושת של  :"אמונה".

צריך לדעת במה אנו מאמינים.

אם הקב"ה שלח אותנו לעולם המעשה, זה כדי שנפעל כאן בעולם ולא להפך.

בזאת תמה ההרצאה

בענייני זיווג?

האמת שבכל דבר שקשור לאמונה וביטחון לכל אחד יש את הנפש שלו והתפקיד שלו.

יש מי שעבודתו היא ביטחון כמו חיזקיה המלך שהלך לישון בזמן המצור, ויש את דוד המלך שאמר "ארדוף עד כלותם" וכ'.

ה' בוחן כליות ולב והוא יודע מתוך איזה רגש אנו מונעים באמת.

אמונה אמיתית ונכונה לא יכולה לעולם להפריע.

שימוש באמונה כתירוץ כן.

שלא שווה לו לאדם כל לימוד תורה ומצוות ללא אישה..

יש מדרגות באמונה וביטחון בה' וכל אחד צריך לדעת את מקומו

אם כשכואב הולכים לרופא

וכשרוצים לאכול הולכים לקניות ...ולעבוד... זה מעיד על רמה מסויימת של ביטחון .

אם כשרעבים מרימים ראש לשמיים ומצפים שיבוא אוכל אז זה מעיד על רמה אחרת בביטחון.

אצל ה' הכל אפשרי 

ואנחנו נדרשים גם לבטוח וגם להשתדל

רק שכל אחת ואחת ידעו את מקומם. ולא ידמיין דווקא בחיפושים שהוא מליון מדרגות מעל מה שהוא באמת כי זה כבר לא ביטחון אלא עצלות ופינוק

לעניות דעתי הקובעת,

 אם אדם מתנהג כאילו שבמדרגה גבוהה בעבודת ה', למרות שלא נמצא במקום הזה,

לא רק שיפריע לו במציאת הזיווג, סתם ידפוק לו את החיים, ובסוף גם יגרום לו להתייאש מעבודת ה'.

אם את באמת במקום הזה של בטחון, בזה מיצית את ההשתדלות.

רק לפעמים אדם נמצא בכאילו בטחון ואז הוא לא משתדל ויוצא שאין לו לא בטחון ולא השתדלות..

ואיך שלא יהיה הזיווג (כמו כל דבר אחר) יגיע בדיוק בזמן הנכון, רק כדאי להיות בשמחה (אמונה/בטחון) עד שיגיע.

אולי זו עקשנות על פרטים, או סתם עקשנות.

יש המון חזקים באמונה, אבל לא עקשנים מרובעים..

(לא מדברת ספציפית אליך אלא אל תוכן השאלה)

שאם יש עודף השתדלות זה גורם לך לחשוב שהכל בזכותך

ואם אין השתדלות בכלל אז..גם לא טוב

צריך איזון

אבל לא נראלי שחידשתי לך פה הרבה

ברור שאם אין השתדלות, אין לסמוך על הנס. מאוד סביר שזה מה מפריע לבן אדם למצוא את הזיווג שלו, 

תריך להבחין בין הגישה הרווחת של הינף היד "אה, משמים. הכל משמים... כשהשם ירצה הוא יבוא", לבין באמת תפילה להשם, וכו'. 

אם הכל הולך על פי הינף היד הזה, זה לא מאשר בריחה, במקום להתמודד אל מול המציאות. 

עד כמה זה מפריע? אין לי מושג. מן הסתם זה מה שמפריע וחוסם, כי אין לאן להתקדם "כשהשם ירצה... משמים..."..וכו'.

אם הוא בטוח שמגיע לו בן/בת זוג עם תכונות מסוימות ובכלל יכול להיות שהוא לא נמצא באותה מדרגה...

מי שמשתדל בכל מאודו ונפשו הוא נחשב "המאמין" 

מאשר מי שמתפלל ומקווה שה' יושיע אותו ומשתדל מעט בשביל המצווה?

שלא כ"כ מוכרת כיום שלאדם יש השגחה פרטית ע"פ מעשיו

ואדם שאינו צדיק (בינוני) אין השגחה על כל מה שקורה לו

והוא תלוי במידה מסוימת בהשתדלות ובמקרה

לפי הגישה הזו ודאי שמי שבוטח יותר מכפי שמגיע לו יפסיד

כיוון שהוא סומך על מה שלא קיים

גם באור החיים משמע ככה 

ואני רואה את זה..

אז כן, זו הגישה של הרמב"ם הכתובה במורה נבוכים.

שהרשע מושלך אל המקרים

הרמב"ן מביא מקורות לדבריו ומאף אחד מהם לא משמע חילוק כזה

אמנם אפשר להבין כך בנפש החיים אבל להעמיס חילוק כזה לרמב"ן ללא שהזכירו זה מוגזם

(גם בנפש החיים נראה שמדובר על דבקות במחשבה שלא ניתן להתנהל בחיים איתה

אלא לזמן מוגבל אפשר להגיע אליה ולכן היא מוצגת לעת צרה)

הוא מדבר על לבטוח ברחמי ה', וודאי שהכוונה לאדם שמתכוון לחזור בתשובה שהרי

כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעוהי, ולא לגבי השגחה בזמן הרשע.

(הרי בפסקאות לפני הוא כותב שהמאמין לא יבטח שמא יגרום החטא או כי אין הבטחה 

"אך לפי פשט הפשוט אפילו לא היה יעקב מצר שמא יגרום החטא אלא מצד נוהג שבעולם, ר"ל מצד החיל הגדול שהיה עם עשו, כמו שנאמר וארבע מאות איש עמו, לא היה בטחונו בבורא חסר כלום אם יירא שלא יזיקנו עשו, שכך אמר הקדוש ברוך הוא והנה אנכי עמך ושמרתיך, כלומר הוא ובניו, שלא יקרא נשמר מי שבניו מתים בחייו" אלא ודאי שאין לבטוח סתם וודאי וודאי שאין לרשע לצפות לחסד אלוקי אפילו אם הוא מושגח הוא מושגח לרעה) 

נו, ברור שמדובר פה באנשים שרוצים לעבוד את ה' ותמיד לחזור בתשובה.

אז כל אחד פה יכול לסמוך על ה' בכל לבב.

ומה שכתב שמושגח לרעה זה פשוט.

כי עיקר הביטחון הוא לא שה' יעשה מה שאני רוצה. אלא שכל מה שיעשה זה לטובה.

ואם אדם צריך כפרת עונות, וודאי שזה לטובה. ועל כך הוא מושגח ל'רעה'.

חוץ מזה שביטחון זה תחושה. וודאי שכל אחד צריך להתמלא בתחושה אדירה אין קץ שהוא ית' ממלא כל עלמין.

אבל מה זה משנה באיזו דרגה הוא? ביטחון זו חובה על כל יהודי.

אינם קשורים לעניננו. האמירה שאדם מושגח ע"פ דרגתו היא 

של הרמב"ם והרמב"ן.

לשון הרמב"ן היא שהרשע מושלך אל המקרים

ומכאן שאדם בינוני לא עזוב אל המקרים לחלוטין אבל לא מוגן מהם לחלוטין.

אני מודע לעובדה שהחסידות חולקת על זה אבל 

זה לא מוחק דעות אחרות.

הוא (לשיטתך) אומר שיש השגחה לרשע

הוא בשום מקום לא כותב שיש הקשר בין הביטחון להשגחה

לא ובזכות זה הוא ירחם עליך

ונראה לי פשוט שרשע לא יכול לבטוח על דבר 

שהתורה אומרת שלא יקרה...

נראה לי פשוט שירחם עליו לעתיד אם יחזור בו.

הוא לא כתב שה' משגיח ומגן על כל אדם אפילו רשע

אלא שמרחם עליו ועל זה אין מח'  

הוא גם לא מזכיר שום תנאי שההשגחה מגיעה בעקבות הביטחון

כך שגם לשיטתך יש סתירה בין הרמב"ן לבית מדרשו

והגיוני שמי שלא בוטח ה' לא ישמרהו

אבל להניח שלאדם שלא ראויה לו השגחה יושגח כיוון שבוטח ללא סיבה ראויה

וזה לא בהכרח נשמע מרבינו יונה שהביא שירחם מפני צרותיו והכנעתו ואז בטחונו.

ואם נפרש כך את בעל העיקרים נגיע לכך שלדבריו אדם רשע שבוטח שה' 

יעשה לו כל טוב מצד החסד אכן יקבל זאת וזה נוגד את ההגיון ואת כל רעיון

שכר ועונש.

שאני לא מתווכח עם ר"י

אני מסכים שביטחון ממשיך השגחה אבל כשאתה ראוי לזה וזה לא נסתר מר"י

שמביא את הביטחון אחרי הכנעה 

ולגבי בעל העיקרים אני לא חוזר בי שפשט דבריו אינו נראה בעליל כיוון ששכר ועונש

הם גם בעולם הזה ורשע גמור שמבקש מצד החסד ובוטח לא יתכן שיקבל את מבוקשו

לכן אני חושב שיש לדחוק ולפרש אחרת את העיקרים אבל בשביל זה צריך ללמוד את כל המאמר

ואני לא אעשה את זה עכשיו אז אני נשאר בצע"ג.

והבטחון הוא שכשנכנע לפניו מתוך צרותינו שאין זו תשובה ראויה בכ"ז ירחם עלינו ויושיענו

כניעה לפני ה' בתנ"ך היינו תשובה "הראית כי נכנע אחאב מלפני" "או אז יכנע לבם הערל" וכד'

היא בדר"כ בהקשר של תשובה

ור"י כתב שירחם מפני צרותיו ומפני כניעתו ואם כניעה היינו השפלה זו די כפילות

אין טעם להמשיכו

ואני חושב שלפי פירושך יש סתירה פנימית בתוך האמונה והבטחון

אין שום ניגוד ביני לר"י ואכן בעל העיקרים בצע"ג

וכיוון שלא מצינו ברמב"ן דבר מהותי כזה אני מניח שאינו

וכן הרמב"ם לא הביאו וזה לא מסתדר עם ההסבר של הרמב"ם במורה לגבי הסיבה שההשגחה היא רק בצדיקים והרמב"ן במפורש מקביל בינו לבין הרבמ"ם במורה

לדעתי, צריך לעשות השתדלות בעולם הזה כאילו שזה תלוי רק בך-

כי זה מה שנדרש ממנו בעולם הזה,

ולהאמין שהתוצאות- יהיו אשר יהיו-

הן אך ורק מהקב"ה...

לא זוכר בדיוק איפה אבל הרמב"ן באיוב מזכיר אותו

והתכוונתי על עניין ההשגחה, לא הביטחון...

ועניין ההשגחה מופיע במורה נבוכים חלק ג פרק י"ז.

הוא מביא את דעתו! הקטע שם צריך הסבר שחורג מפורום כזה

יש עוד לגבי השגחה בסוף הפרק ומפורש בתחילת פרק י"ח

בסוף המאמר השני יש גם קטע על עניין ההשגחה בזיווג.

http://www.otniel.org/show.asp?id=24711

http://www.otniel.org/show.asp?id=25961

אבל ודאי שאדם צריך גם לתת לה' חלק בשמירה.

א"א לחשוש לכל מיני מקרים נדירים שלא קורים כל יום.

ע"פ זה למשל אין שום בעיה ליסוע בטרמפים כיון שזה דבר רחוק ביותר.

וב"ה לא שמענו המון זמן על חטיפות. כך שלחשוש לדבר כזה הוא

תחושה שאנחנו מובילים את המציאות ואחראים לכל מה שקורה לנו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.