אם כן, אז יפה מצדכם...
השאלות הן: לכל ההורים שמגדלים או גידלו ילדים היפרקטיבים במיוחד גילאי שנתיים, האם היה לכם קשה בחינוך שלהם? ואם כן, איך התמודדתם איתם? אודה לכם מראש לכל אלה שיעזרו לנו....
תודה.
יוקטנה
גם ליד האב וגם לא.
ככה גם הילד ירצה להיות ראוי למחמאות (אפילו שהוא רק בן שנתיים)
ילד היפראקטיבי, זה "פרוייקט" (יכול להיות פרוייקט נחמד מאד), וילד בן שנתיים גם. ביחד זה כפול..
הרבה חושבים ששלהם "הכי" וכל האחרים לא עושים בעיות.. זה פשוט כי את שלהם הם רואים הכי הרבה..
את לא צריכה לשאול דווקא "איך התמודדתם", כי הרבה הורים לילדים "היפרים" ראשונים, עושים גם טעויות - כמו כל הורה, וגם לפעמים מעבר לכך. אולי יותר טוב לשאול איך כדאי להתנהל.
והמטרה שלך לדעתי, לא צריכה להראות לבעלך שהוא טועה - אלא לחשוב ביחד, ואולי בהיעזרות במנוסים, איך מתנהלים בצורה טובה.
וקודם כל - בסבלנות רבה, לקבל את הילד, לאהוב אותו כמו שהוא, לחייך מהחוכמות וגם מההתחכמויות. לשמוח איתו ועם עודף המרץ שלו.
אח"כ אפשר גם לחשוב איך מרגילים בהדרגה למה שצריך. זה אפשרי. הרבה סבלנות, והתמדה.
יוקטנהונניח שהילד שלכם הכי מופרע, כפי שבעלך טוען, אז מה???
הוא רוצה לשלוח אותו לאימוץ?
גיל שנתיים זה לא גיל פשוט, במיוחד עם בנים.
טוב שהילד שלך בריא ולומד את האישיות שלו, לעמוד על שלו, לבדוק גבולות!
מפתח לעצמו אופי!
תנסו להנות מזה.

אם יש סביבו אחים, זה משהו אחר, הגיל משנה,
הסדר יום,
כשאני רואה שהילדים שלי מאבדים את הרוגע, אני משתדלת להוציא אותם קצת החוצה.
מיד הם נרגעים.
ילדים צריכים את הפעילות הגופנית.
עוד משהו - אולי אם תצאי מהעמדה של האמא המגינה על הילד כלפי בעלך, המצב ישתנה.
הוא הילד של שניכם.
במקום ילד היפראקטיבי, שזה אגב מונח רפואי שמן הסתם לא ממש מתלבש על הילד שלכם ב"ה,
הייתי מגדיר אותו כ"מלא חיים".
הילד שלכם מלא חיים, והילדים של גיסתך לא זכו ל"חיוּת" כמותו.. זה כבר נשמע פחות גרוע, והרבה יותר קרוב לאמת
שבר הרבה דברים בבית, טיפס על חלונות בלי להביא כסא אפילו , על לא לזרוק דברים מארון ולאסוף צעצעוים אפילו לא חלמתי
אז זה התמתן עם הזמן. לדעתי תשומת לב חיובי וגבולות ברורות.
אין עליהם...
זה הגיל שלהם להתרוצץ הוא בסדר גמור הבעיה אצלינו המבוגרים ילד שקצת זז נהיה היפר ילד גדול יותר שקצת מדבר בשיעור צריך רטלין וכו" בגיל שלו הבן שלי היה קופץ מספה לספה בלי הפסקה גם אני חשבתי שיש לי היפר אבל מתי שהוא נזכרתי שגם אני אהבתי לקפוץ על הסלון של אמא ...תאמת שהיום אני נהנה מהמרץ שיש לו .... מה שכן יכול לעזור זה לתת להם איזהו שהוא פרס אם הם מקשיבים לדוגמא אני קניתי לילד שלי מטבעות שוקולד והלכתי איתו לטייל ואמרתי לו אם אתה לא בורח לי כשנחזור אתה יכול לקבל מטבע אחד זה עוזר להם להקשיב
תבדקי אם שוקולד גורם אצלכם לפעילות יתר של הילד
אנשים הציעו לי לבדוק ולא האמנתי שיש קשר
כשהתחלתי לנסות לשים לב,
זה היה פשוט מדהים:
2 ילדים שלי מתחילים להכנס לעודף פעילות כמה דקות אחרי שוקולד
כבר חצי שנה שאיני נותנת שוקולד חום(בלבן הבעיה היא עודף סוכר ואני נותנת בשבת בלבד כדי שלא ירגישו חסר בדבר שהם כ"כ אוהבים. אין שוקו בבוקר רק כוס חלב. לא מכינה עוגות שוקולד
בגן חילקו עוגת שוקולד והגננת באה אלי אח"כ ואמרה שפשוט מדהים היה לראות את השינוי בילד כמה דקות אחרי.(יידעתי אותה בענין אבל לא אסרתי לתת לו בגן)
עוד משהו שעשיתי- שאלתי אנשים (שאני סומכת על דעתם החינוכית וראו איך אני מתקשרת עם הילדים) למה נראה שהילדים לא ממושמעים אלי. בזכותם שמתי לב מה גורם לילדים לא לשמוע
עכשיו אני עובדת על זה אני מקווה שילך לי...
לחלוטין.
תורידו מייד את ההגדרה של - היפראקטיבי!!
זה הגיל לחקור את העולם, לבדוק, להתנסות (גם בגבולות מולנו), גיל של תנועה ותזוזה.
על הקטן שלנו אני זוכרת שאמרנו- וואי, הוא פשוט עסוק. אז נכון שזה עלה לנו בכמה בקבוקי שמן זית או באכילת מברשת שרותים..... אבל היום איזה כיף... בניגוד לגדול שהיה פחות פעיל כזה - הוא מעסיק את עצמו ויודע לשחק בצורה רגועה ושקטה לאורך זמן. (הפעילות נרגעת... ודווקא הגדול- בן ה-9 הוא זה שצריך ריטלין....
וכלל שתמיד כדאי לזכור- הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.
אף פעם לא לקנא באף אדם ובילדים שלו. מה שרואים בחוץ וליד אנשים אחרים זה לא אומר שזאת ההתנהגות בבית ואף אחד לא יודע כמה אנרגיות, בכי ותפילות ההורים משקיעים ביום יום בבית, בבי"ס וכו'.....
ולא לעשות השוואות...

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.