יוקטנהגם ליד האב וגם לא.
ככה גם הילד ירצה להיות ראוי למחמאות (אפילו שהוא רק בן שנתיים)
ילד היפראקטיבי, זה "פרוייקט" (יכול להיות פרוייקט נחמד מאד), וילד בן שנתיים גם. ביחד זה כפול..
הרבה חושבים ששלהם "הכי" וכל האחרים לא עושים בעיות.. זה פשוט כי את שלהם הם רואים הכי הרבה..
את לא צריכה לשאול דווקא "איך התמודדתם", כי הרבה הורים לילדים "היפרים" ראשונים, עושים גם טעויות - כמו כל הורה, וגם לפעמים מעבר לכך. אולי יותר טוב לשאול איך כדאי להתנהל.
והמטרה שלך לדעתי, לא צריכה להראות לבעלך שהוא טועה - אלא לחשוב ביחד, ואולי בהיעזרות במנוסים, איך מתנהלים בצורה טובה.
וקודם כל - בסבלנות רבה, לקבל את הילד, לאהוב אותו כמו שהוא, לחייך מהחוכמות וגם מההתחכמויות. לשמוח איתו ועם עודף המרץ שלו.
אח"כ אפשר גם לחשוב איך מרגילים בהדרגה למה שצריך. זה אפשרי. הרבה סבלנות, והתמדה.
יוקטנהונניח שהילד שלכם הכי מופרע, כפי שבעלך טוען, אז מה???
הוא רוצה לשלוח אותו לאימוץ?
גיל שנתיים זה לא גיל פשוט, במיוחד עם בנים.
טוב שהילד שלך בריא ולומד את האישיות שלו, לעמוד על שלו, לבדוק גבולות!
מפתח לעצמו אופי!
תנסו להנות מזה.
אם יש סביבו אחים, זה משהו אחר, הגיל משנה,
הסדר יום,
כשאני רואה שהילדים שלי מאבדים את הרוגע, אני משתדלת להוציא אותם קצת החוצה.
מיד הם נרגעים.
ילדים צריכים את הפעילות הגופנית.
עוד משהו - אולי אם תצאי מהעמדה של האמא המגינה על הילד כלפי בעלך, המצב ישתנה.
הוא הילד של שניכם.
במקום ילד היפראקטיבי, שזה אגב מונח רפואי שמן הסתם לא ממש מתלבש על הילד שלכם ב"ה,
הייתי מגדיר אותו כ"מלא חיים".
הילד שלכם מלא חיים, והילדים של גיסתך לא זכו ל"חיוּת" כמותו.. זה כבר נשמע פחות גרוע, והרבה יותר קרוב לאמת
שבר הרבה דברים בבית, טיפס על חלונות בלי להביא כסא אפילו , על לא לזרוק דברים מארון ולאסוף צעצעוים אפילו לא חלמתי
אז זה התמתן עם הזמן. לדעתי תשומת לב חיובי וגבולות ברורות.
אין עליהם...
זה הגיל שלהם להתרוצץ הוא בסדר גמור הבעיה אצלינו המבוגרים ילד שקצת זז נהיה היפר ילד גדול יותר שקצת מדבר בשיעור צריך רטלין וכו" בגיל שלו הבן שלי היה קופץ מספה לספה בלי הפסקה גם אני חשבתי שיש לי היפר אבל מתי שהוא נזכרתי שגם אני אהבתי לקפוץ על הסלון של אמא ...תאמת שהיום אני נהנה מהמרץ שיש לו .... מה שכן יכול לעזור זה לתת להם איזהו שהוא פרס אם הם מקשיבים לדוגמא אני קניתי לילד שלי מטבעות שוקולד והלכתי איתו לטייל ואמרתי לו אם אתה לא בורח לי כשנחזור אתה יכול לקבל מטבע אחד זה עוזר להם להקשיב
תבדקי אם שוקולד גורם אצלכם לפעילות יתר של הילד
אנשים הציעו לי לבדוק ולא האמנתי שיש קשר
כשהתחלתי לנסות לשים לב,
זה היה פשוט מדהים:
2 ילדים שלי מתחילים להכנס לעודף פעילות כמה דקות אחרי שוקולד
כבר חצי שנה שאיני נותנת שוקולד חום(בלבן הבעיה היא עודף סוכר ואני נותנת בשבת בלבד כדי שלא ירגישו חסר בדבר שהם כ"כ אוהבים. אין שוקו בבוקר רק כוס חלב. לא מכינה עוגות שוקולד
בגן חילקו עוגת שוקולד והגננת באה אלי אח"כ ואמרה שפשוט מדהים היה לראות את השינוי בילד כמה דקות אחרי.(יידעתי אותה בענין אבל לא אסרתי לתת לו בגן)
עוד משהו שעשיתי- שאלתי אנשים (שאני סומכת על דעתם החינוכית וראו איך אני מתקשרת עם הילדים) למה נראה שהילדים לא ממושמעים אלי. בזכותם שמתי לב מה גורם לילדים לא לשמוע
עכשיו אני עובדת על זה אני מקווה שילך לי...
לחלוטין.
תורידו מייד את ההגדרה של - היפראקטיבי!!
זה הגיל לחקור את העולם, לבדוק, להתנסות (גם בגבולות מולנו), גיל של תנועה ותזוזה.
על הקטן שלנו אני זוכרת שאמרנו- וואי, הוא פשוט עסוק. אז נכון שזה עלה לנו בכמה בקבוקי שמן זית או באכילת מברשת שרותים..... אבל היום איזה כיף... בניגוד לגדול שהיה פחות פעיל כזה - הוא מעסיק את עצמו ויודע לשחק בצורה רגועה ושקטה לאורך זמן. (הפעילות נרגעת... ודווקא הגדול- בן ה-9 הוא זה שצריך ריטלין....
וכלל שתמיד כדאי לזכור- הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.
אף פעם לא לקנא באף אדם ובילדים שלו. מה שרואים בחוץ וליד אנשים אחרים זה לא אומר שזאת ההתנהגות בבית ואף אחד לא יודע כמה אנרגיות, בכי ותפילות ההורים משקיעים ביום יום בבית, בבי"ס וכו'.....
ולא לעשות השוואות...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
