תודה רבה על ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך.

הוא מאוד מעורר השראה ומעודד (האמת, לא מצאתי את המילה הנכונה בעברית, רציתי להגיד שהוא מאוד inspiring, ואלו המילים הכי קרובות שמצאתי...), גם למי שלא נכנס להדרכה.

הוא גם מדבר על שיעורים ודברים טובים שיכולים לקרות גם שלא מקבלים את מה שמאוד רצינו. וזה שהסיפור מוכר לכולנו, וחלקנו אף חוו אותו בעצמם עוזר לסיפור להיות עוד יותר מעורר השראה.

אז- תודה רבה! בב"ח לתו"ע...( )

אין ספק שאני מודה, היום במבט לאחור על זה שלא נכנסתי. זה עשה לי רק טוב.

בסופו של דבר הכניסה להדרכה היא פשוט הגשמה שמוגשת לך על מגש כסף. אבל כשאתה נלחם על הדרך להגשים את עצמך אתה מקבל המון ומגלה בעצמך אלפי דברים חדשים.

היום אני מדריכה של שבט הרא"ה ואם זה היה אפשרי הייתי מעבירה כל אחת ואחת מהחניכות שלי את החוויה הזאת.

אז אני יודעת כמה קשה להסתכל על זה ככה ברגע שזה קורה אבל שווה להאמין שהכל לטובה.. זה תמיד עוזר!

ערב טוב ובהצלחה לכולם!

וכל מה שהם חלמו כל החיים שלהם הולך לפח.. 

מאוד. כולנו אוהבים לטפח חלומות- בטח על דברים כאלו. לא תמיד יש הזדמנות להידמות למישהו שאנחנו מעריכים, כמו מדריך וכשחלומות כאלו מתנפצים לפעמים יש תחושה שזה הסוף. של ייאוש.

וזה קשה לקום אחרי דבר כזה. מרגישים כאילו זרקו אותך לפח, כאילו לא מעריכים אותך.

זה בדיוק המקום לנשום עמוק ולחכות קצת. להמשיך ללכת, להמשיך לחפש- למרות שקשה או כואב ולחפש את המקום הטוב יותר בשבילי- והוא יכול להיות מפתיע או ממש מתחת לאף (חונכות, עיתון סניפי, או מקום אחר לגמרי). מקום שבו אני אממש את עצמי בצורה האמיתית- ולא מתוך תחושה של דיעבד או של 'אני פחות טוב'. ואז יום אחד תפקחי את העיינים ותראי שטוב לך- למרות הכל ושאת בן אדם יותר חזק מזה ויותר טוב ממה שהיית קודם. אז תוכלי ללכת אל המקום הקשה הזה ולהביט לו בעיניים- ולהבין שבסוף הכל היה טוב.

אם תישארי במקום הזה של הקושי והמרירות אז זה יישאר ככה- וזה רק יגדל.

תני לחיים צ'אנס, תני לעצמך צ'אנס- ותראי שבסוף הכל יהיה על הצד הטוב. בעז"ה ובהשתדלותנו.

(ואשמח לדבר על זה כאן או באישי אם תרצי)

אני מעדיף להישאר אנונימי מסיבות אישיות.

המדריך שלי ניסה לתפוס אותי לשיחה הרבה זמן. כשסופסוף נפגשנו הוא הודיע לי שלא נכנסתי להדרכה. כלפי חוץ התנהגתי כרגיל אבל מבפנים הרבצתי לעצמי, בכיתי והשתוללתי.

ואז תפסתי את עצמי ואמרתי: רגע, אם אני מרגיש שאני כל כך רוצה ומתאים להיות מדריך למה שאני לא אהיה אחד כזה?

התחלתי לברר על סניפים באזור שמחפשים מדריכי חוץ. פנו אלי מכמה סניפים ואחרי כמה בדיקות החלטתי על סניף מסוים, אני עוד מעט מתחיל שנה שניה בסניף ואומר תודה למדריך שלי שלא הכניס אותי להדרכה בסניף שלי אלא גרם לי למצוא את המקום המדהים שאני מדריך בו עכשיו.

זה שלא נכנסתם להדרכה לא אומר שאתם לא צריכים להיות מדריכים! הדרכת חוץ זה דבר מדהים למי שמזה מתאים לו! אם יש לכם מה לתת- כנסו להדרכה! 

ולא מכניסים אותי למרות שאמרתי למדריכה שאני לא אכנס חוץ כי אני רוצה להיות גם בבית(אני בחצי פנימיה) והיא מכניסה בת שבפנימיה מלאה והיה סניף חוץ שחיכה לתשובה שלה...זה עדיין מדהים?! 

לא זו הנקודה. ההחלטה על ההכנסה היא לא החלטה טכנית בלבד.

להמשיך בקו הזה יוביל אותך רק לעוד כעס ועוד עצב וחוזר חלילה.

אני מודעת לעובדות אז שום דבר לא ימנע ממני להתעצבן\ להיפגע.

חוצמיזה חשבתם פעם על זה שאשכרה נותנים לילד\ה בן\ת 17 להחליט על דבר כזה?? זה כן דבר משמעותי אז איך נותנים לזה לקרות? תראו כמה נערים ונערות נפגעים מזה(רגשית...אני ממש פגועה מהמדריכה שלי...)

אחותי, מי את רוצה שיכניס אותכם אדם בן 30?

ההכרות שלו/ה איתך לא תגיע למצב שיש למדריך/ה או לקומונרית 

זה שמי שמכניס וזה מה יש

מעבר תחשבי למה לא הכניסו, יכול להיות שבאמת לא התאמת יכול להיות שזו טעות שנעשתה בלי כוונה וטעויות קורות עם כל אחד ובטח עם אדם יותר מבוגר שיש לו איתך הכרות שטחית 

יש הרבה שיקולים תאמיני לי - כמו חצי פנימייה למשל, האם את מתאימה בכלל לשבט מסויים וכו'

זה לא אמור דווקא להעיד עלייך משהו ספציפית

והדרכה זה משהו שממש חרוש ונחשב ונגיש אבל יש הרבה הרבה הרבה דברים אחרים שאת יכולה לתרום בהם

סתם חבל לך עכשיו להתבכיין ולהיכנס לדיכאון בגלל זה - זה מה יש ומפה מתקדמים.

ועקרונית במקום שאת לומדת יש המון סניפים קרובים מסביב שצריכים מדריכים תשקלי שוב הדרכת חוץ - אם את צריכה אני אברר לך ואפנה אותך לקומונריות..

בהצלחה

[ממש לא בטון תוקפני ח"ו]

אני לא מצפה שבנאדם שלא מכיר אותי יתערב אבל אפשר לעשות צוות שמחליט על זה..

חוצמיזה אם חצי פנימיה זה שיקול אז למה הכניסו בת בפנימיה מלאה???? לשבט מופרע?! זה לא שיקול?

אז סורי אולי השיקולים של המדריכה שלי קצת מעוותים...ואני הבהרתי לה שאני לא רוצה חוץ כי אז אני לא אהיה בבית.

ונכון אפחד לא חייב לקבל את כל הבקשות אבל זה קצת פוגע שאת היחידה שלא מכניסים...

כאילו אם זה בת אחת אז אי אפשר קצת להתגמש? המדריכה אמרה לי שזה לא שאני לא מתאימה להדרכה פשוט זה היתה ברירה ביני לבין בנות אחרות אז הבנות האחרות היו בעדיפות על פני...זה עוד יותר מעליב...

לא צריכים להתערב בתנועת נוער נקודה.

אולי היא התאימה לאותו שבט, לא מכירה את הסניף שלך 

אין לך מה להיעלב את לוקחת אישי וללב סתם...

העניין הזה של ההדרכה מאוד מורכב.

קודם כל, בדרך כלל [בסניף פנים] יש הרבה יותר דורשים לתפקיד מאשר תקנים.

אין לי מושג מה קרה במקרה הספיצפי אצלך, אבל צריך לשים לב לעוד שיקולים. לדוגמה, ההדרכה נעשית בזוגות- וייתכן שמבין הבנות הראויות להיכנס המדריכות שלך לא חשבו שתהיו ביחד צוות טוב.

אבל כמובן, זו נקודה שולית; הבעייה כאן בעיניי היא הרבה יותר שורשית.

הרבה חניכים נמצאים במצב שפותח השרשור כתב. הרוב הדומם. דומם וכואב לעצמו.

והתנועה, בעיניי, ברוב הסניפים אין לה מספיק אלטרנטיבות, איזה מקום יש לחב"ב בתנועה?

אצטט כאן החלטת ועידה מהוועידה הכ"ג: 

 הגשמה בחב"ב:

א. הוועידה רואה בברכה את התארגנות חבריא ב' במסגרת גרעיני פעילות משימתיים ושל"פ הכוללים מדריכים ושאינם מדריכים, ומטילה על המחוזות לטפח ולהרחיב תכניות אלה בכל סניפי התנועה.

הוועידה קוראת להנהלה הארצית, למחוזות ולסניפים לשדרג את תכנית דרור המהווה בסיס להקמת הגרעינים וליישמה בכל סניפי התנועה.

מתוך הערכה למתכונת הפעילות החדשה של חבריא ב' שהופעלה בכמה סניפים בהצלחה, מאמצת הוועידה את הרעיון לפיו:

חברי חבריא ב' יתארגנו בסניף במסגרת גרעין, שיקים פעילות תנועתית, חינוכית וחברתית משותפת.

הגרעין יפעל ברציפות בין-דורית, באופן שחברי השבט החדש יצטרפו כל שנה לגרעין והבוגרים ייצאו להגשים את דרך התנועה.

המדריכים ייצאו מתוך הגרעין, לאחר תקופת פעילות בגרעין, וימשיכו בפעילות בגרעין בצד פעילותם בגרעין.

חברי הגרעין יכשירו עצמם, בהדרכה ובהכוונה תנועתית, לקראת יציאתם להגשמה במסגרות ההגשמה התנועתיות.

הדרכת הגרעין תבוצע על ידי בוגרי התנועה, חברי חבריא ג' שימשיכו בדרך זו בפעולתם התנועתית, ייתרמו לתנועה. ההנהלה הארצית תשקוד על הכשרת מדריכים אלו למשימות ההדרכה.

מה זה בעצם אומר?

לא נכנסים להדרכה. אין מצב שחלק מהשבט נכנס למשהו וחלק נותרים מאחור. אלא כולם יחד פועלים להגשמה, מתוך מטרה משותפת, לימוד משותף- ורק אפיק העשייה הוא אחר.

כן, גם אני מודה על כל רגע ורגע שלא יצאתי להדרכה. אבל זה תהליך. זה לא משהו שבא ביום אחד. כן, בהתחלה זה מעצבן- איך זה שלא ראו בי את מה שאני רואה בעצמי?

במבט לאחור, זו הייתה החלטה נכונה לי, לשבט, לסניף.

אני רק מקווה שכל אלו שלא מדריכים, ימשיכו למצוא מקום לתרום, ולשמור פינה חמה בלב לתנועה...

זה רק יגרום לך עוד עוגמת נפש.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.